הסוף להקפדה

עוד עשרה ימים, בראשון לינואר, אציין שנה וחצי לשהות שלי בחו"ל. אני חושב שהדבר הכי חשוב שלמדתי בזמן שאני לא בארץ זה שאין טעם לריב ולהתווכח

הפוסט על מכבי תל אביב (הקודם שלי) הגיע ל-171 תגובות. אני מאמין שקראתי את כולן. הגבתי לדעתי רק על אחת – שטענה שאני אוהד ליברפול (אני אוהד ארסנל, באנגליה).

בתקופה הקודמת שבה כתבתי יותר, ניסיתי להיות מוקפד יותר כאן בכל מה שקשור לתגובות. אולי, בדיעבד, ואני מכה על חטא, ניסיתי לחנך את המגיבים שלי? לא יודע. מעולם לא היה לי אכפת אם יכתבו עלי משהו (חוץ מטעויות לגבי זהות הקבוצה שאני אוהד), כי זה לא באמת משנה לי. כל אחד זכאי לדעתו, ואני מאמין שנתתי די הרבה חופש בכתיבה.

מה שכן – היו הרבהת גובות שמחקתי. בעיקר בגלל שפה. אנשים נותנים לעצמם הרבה מאוד דרור כשהם כותבים באינטרנט לא מזוהים. ולפעמים גם כשהם מזוהים. ואני הרגשתי אחראי. מישהו כתב שזה שאני מוחק תגובות צריך לגרום לי לעוף מדה באזר (הוא פנה ל"אחראים על האתר"). כאילו שהבלוג שלי זה איזה מקום שבו הוא וכל מי שרוצה יכולים לכתוב מה שהם רוצים. הסיבות שלי היו כי רציתי, כמו גיל שלי בזמנו, שהדיונים יהיו לעניין, שלא יהיו טרולים שיקלקלו ויקללו, שתהיה קצת תרבות אחרת.

עוד עשרה ימים, בראשון לינואר, אציין שנה וחצי לשהות שלי בחו"ל. אני חושב שהדבר הכי חשוב שלמדתי בזמן שאני לא בארץ זה שאין טעם לריב ולהתווכח. ביום שישי בערב ישבתי עם בני תבורי ואשתו המקסימה אסנת, והסכמנו שאף אחד אף פעם לא שינה את דעתו בגלל ויכוח באינטרנט.
המעבר לחו"ל, במובן מסוים, משול להתפשטות. אתה משיל מעצמך את כל בגדיך ונשאר עירום. וכשאתה עירום, אתה נותר אך ורק עם עצמך, דברים מסוימים שבאמת, ככל הנראה (אני מעריך שאגלה) הם אתה.

ואחד מהדברים שהשלתי היה הצורך הזה להתווכח ולריב. הוא עדיין יוצא לפעמים, הוא עדיין נמצא שם, אני עדיין מגיב במקומות מסוימים, ונכנס לוויכוחים (בעיקר על ספורט), אבל אני לא רואה סיבה לענות תמיד. זה לא כזה חשוב, וזה לא כזה מעניין, וזה לא כזה משנה. כן, אני יודע, הטקסט הזה עומד בניגוד לכל המהות אולי של דה באזר ושלי ככותב – שהרי כל המנדט שיש לי כאדם כותב הוא שהדעה שלי חשובה מספיק כדי לפרסם אותה.

אבל הדעה שלי היא בדיוק כמו כל דעה של כל אחד אחר. ובגלל זה גם תמיד כשמגיב התעצבן עלי אמרתי לו שהוא מוזמן לכתוב פוסט, כששני התנאים היחידים שלי לפרסום היו שהוא יהיה קריא (ואני יכול לדאוג לזה בעריכה) ויותר חשוב – שהוא יפרסם אותם בשמו המלא. אף אחד אף פעם לא הסכים לזה. אולי גם הם חושבים שהדעה שלהם לא באמת כזו חשובה, אולי הסיבה היא אחרת.

אבל בכל מקרה, הפסקתי לקחת את האנרגיות שלי ולהשתמש בהן למטרה חסרת תועלת שכזו. יש מטרות חסרות תועלת הרבה יותר כיפיות. לשתות בירה, ללכת לראות ספורט, לראות סרט – הסטאר וורז החדש מצוין. אבל לא בשביל להתווכח.

ועל כן, אני אומר, טעיתי. אין מה למחוק תגובות. כי גם מחיקת התגובות, אפילו שהיא קלה יותר מהכתיבה של התגובה, היא התווכחות. כי תמיד הסברתי למה אני עושה את זה. ותמיד עניתי למי ששאל ולמגיב שנמחק וכו' וכו'. ואין סיבה אמיתית לזה. ואת מה שאני תפסתי כדאגה לקוראים שלי, הם תפסו כזלזול. ואני לא אומר את זה בתלונה, אני אומר את זה כי אני מכיר במציאות הזו עכשיו. וגם כי חבל סתם להתווכח, כי סתם להגיד מילים שלא ישנו כלום לאף אחד זה באמת חסר תועלת.

תוציאו את האף מהאליאנץ ארנה
למה אלוהים למה?!

43 Comments

גלזר 20 בדצמבר 2015

אכן סטאר וורס מצויין. או מקסימום טוב מאד.
ואתה צודק מאד. במידה מסויימת זה כישלון של כל הקונצפט הזה שנקרא אינטרנט. תרבות הדיון לא התפתחה יותר מדי אחרי איזה התרוממות ראשונית.

S&M 20 בדצמבר 2015

אין לזה סיכוי להתרומם, לאינטרנט הזה.

אורן 20 בדצמבר 2015

אכן סרט מצויין,אם כי קארי פישר נראית כמו מישהי שבילתה לא מעט זמן במכון לגמילה על של בטי פורד(וזה ביאס לגמרי)

איציק 20 בדצמבר 2015

לא זיהיתי אותה. רק כי ידעתי שזו היא הכרחתי את עצמי לקבל עובדה זו.

עמית זילברבוש 20 בדצמבר 2015

פוסט יפה, ומעניין. תודה.
אני לא מסכים עם המסקנות שלך. אני חושב שנכחתי בלא מעט וויכוחי (למה וויכוחי, בוא נקרא לזה דיוני, ואני לא מרגיש שמדובר במס שפתיים) – שהביאו לקידום של דעות של אנשים מצד אחיד לצד קצת אוחר, או לפחות לגרום להם לחשוב שאולי יש נקודה גם בדעה הנוגדת.
אני חושב שזה חשוב להתווכח (להתדיין). במיוחד כאן בדה באזר, שהוויכוחים (לא כולם, אבל הרבה מהם) מיציגים צד יותר יפה של סובלנות והכלה – תכונות שמאפשרות וויכוחים פורים.

בוא נתווכח על זה :).

אריאל גרייזס 20 בדצמבר 2015

אני דווקא אוהב את הדיון בתגובות ולהשתתף בו באופן פעיל כי בעיניי זה סוג של פורום. הפוסט שלי אמור בעיניי להיות טריגר מסוים לדיון. לפעמים הוא אפילו נועד "להדליק" דיון בהיותו פרובוקטיבי. אני משתדל מאוד לא למחוק תגובות, אלא אם יש בהן קללות בוטות או – וזה קרה לי אולי פעם אחת – סטיה חדה ממהות הפוסט לאיזה פוליטיקה מעצבנת שלא קשורה בכלום. מה שכן, ברור לי שאני לוקח יותר מדי ללב תגובות מסוג מסוים – או כאלו שמעוותות את הכוונות שלי או פוגעניות. בגלל זה אני משתדל הרבה פחות להתווכח במקומות כמו פייסבוק ובגלל זה גם הפסקתי להעלות פוסטים פוליטיים. אין לי כוח לזה.
חוץ מזה, לא דיברנו על נסיעה של חצי שנה? מתי אתה מכריז סופית שעזבתם?

בני תבורי 20 בדצמבר 2015

המסקנות שלי זהות לאלה של עופר אבל האופי המחורבן שלי לא מניח לוותר בקלות. כשנתקלתי בתגובות שאינן תואמות את תרבות הדיון שהתפתחה אצלנו כאן בזכות המגיבים, הערתי בדרך כלל במייל אישי. דה עקה, חלק מהגולשים מעדיפים את האנונימיות הברוכה ונרשמים בכתובות בדויות ועל כן אני מעיר ישירות לתגובה בגוף הפוסט. שמתי לעצמי כלל ברזל, להעריך ולקבל כל תגובה שאינני מסכים לה, בלבד שתהיה כלפי האמור ולא כלפי הכותב. כאן אני מאבד את הסבלנות וכשאין דרך ליצור קשר עם הכותב, הוא מוזהר וכנשק יום הדין, מוצא מרשימת המגיבים.
במקרה אחד בלבד גולש שקיבל את המייל עמד על דעתו שאנחנו, אנשי דה באזר, נציגי מערכת אפלה וזדונית שמטרתה להשתלט על העולם ולסתום פיות לכל מי שאינו מסכים עם עמדותיה. חרקתי שיניים, אך מכיוון שהמגיב ניחן ביכולות אינטליגנטיות ומעשירות ולגמרי שינה את סגנונו – לא את דעתו, אני קורא בכיף את תגובותיו ומתייחס. במקרה אחר קיבלתי צרור של גידופים ונפרדנו לתמיד.
הנקודה שלי פשוטה: אני מאוד אוהב את הדיון האינטרנטי ריגארדלס חוסר היכולת לסיימו בעמדה משותפת. למרות שאני מסכים לחלוטין עם עופר בנוגע ליכולתה של החברה האנושית, או לפחות מגזרים כאלה ואחרים בה, להגיע להסכמות דרך האינטרנט, אני טוען כי תרבות הדיון שהתפתחה אצלנו אינה מייצגת את הכלל ואין לכם מושג עד כמה אני מאושר מכך. אין בנמצא, לפחות לא ברשת העברית, סוג כזה של דיונים תרבותיים, מעשירים ורהוטים, ובכמות כזו, כמו בדה באזר.
ויש לי שתי מסקנות סופיות: האחת, תמשיכו. השנייה, יעל ועופר הכי מקסימים.

פאקו 20 בדצמבר 2015

לי אישית אין בעייה עם מחיקת תגובות. סומך על הבלוגרים שיפעילו את שיקול הדעת הנכון (שכמעט לא נדרש במקרה של המגיבים באתר הזה).
דבר אחד שבכל זאת רוצה לציין זה את עניין המיילים האנונימיים, או יותר נכון את עניין הזהות האנונימית: במערכת התגובות הנוכחית, יש צורך לציין מייל, אך אין לו שום משמעות (לצורך העניין מייל לא אמיתי עדיין מאפשר תגובה).
אני חושב שהיה כדאי להפעיל באתר מערכת תגובות המצריכה רישום קצר. יש לא מעט מנועי פורומים המאפשרים זאת חינם אין כסף. גם מי שבוחר להישאר אנונימי עדיין שומר על איזושהי זהות של מגיב, מה שמאפשר "סנקציות" יותר אפקטיביות במקרה של שבירת הכללים, ובאופן טבעי יביא למיתון התגובות. כמובן שיש עוד יתרונות למערכת מהסוג הזה (אפשרויות חיפוש, תמונות פרופיל וכדומה). מאמין שזה לא יפריע לרוב המגיבים פה, היות ורובם מגיבים קבועים.

חיים הצהוב 20 בדצמבר 2015

יש לי הרגשה שה"גולש שעמד על שלו" זה אסף

ר.בקצה 20 בדצמבר 2015

שלום בני,
המסקנה המשותפת שלכם בעניין שינוי הדעה באינטרנט מעט פסקנית. אם כבר, האינטרנט מספק לך כלים לערער את העמדה הראשונית שעמה ניגשת למקלדת, ובתנאי שאתה מסוגל לשמור על ראש פתוח. בדוק למשל את סיפורו של פט קונדל (PAT CONDELL), אושיית אינטרנט בריטית, קומיקאי אתאיסט שהסרטונים שלו ביוטיוב זוכים למיליוני צפיות. הסרטון הראשון שלו שעסק בישראל לא היה אוהד בלשון המעטה (המליץ לנו להסתלק מירושלים, פחות או יותר). עם השנים, ובתהליך של לימוד אינטרנטי הוא הפך לתומך ישראל מובהק.

-גיסנו- 20 בדצמבר 2015

אני פשוט חושב שהכוונה הייתה יותר בסגנון של "נכנסתי לדיון, קראתי דעה שונה משלי ואורו עיני, ראיתי את האמת" מאשר תהליך ארוך של הכרה ולמידה.
אני לא יודע מה היה הטריגר ללמידה של אותו בחור שציינת ואיך הוא למד – אני בספק שהוא ראה תגובה של ישראלי זועם לסרטון שלו ומשם הכל נע על מי מנוחות.

יואב דובינסקי 20 בדצמבר 2015

עזוב שטויות, לקחת את בני לאכול שניצל?

גיא 20 בדצמבר 2015

הווווווווו שניצלקניג

עברה יותר משנה מאז, אבל איך אומרים חבר'ה בימין – נשוב לכל ישוב – אז זה.

בני תבורי 20 בדצמבר 2015

ממש כרגע חזרנו משם, שחיתות מופלאה

S&M 20 בדצמבר 2015

מחיקת תגובות צריכה להיות מקובלת כפריבילגיה של כותב הטור. אם לצד זה תופיע באתר רובריקה שאומרת שכל אחד יכול לפרסם טור לאחר אימות זהותו, אני לא רואה בזה סתימת פיות.
למען היושר הציבורי (כמי שמייצג נתבע שהיה אנונימי ונחשף), אני מאמין בזכות לאנונימיות של כל אחד לכתוב מה שהוא רוצה, אבל בפלטפורמה שהוא יעמיד, לא בפלטפורמה של מי שהזמין אותו להגיב.
בקיצור, כמו בדרך כלל בטורים שלך, גם כאן אני חושב שאתה טועה. :)

סימנטוב 20 בדצמבר 2015

מזדהה עם הפוסט, חייתי עשר שנים בארה"ב לי תחושת ההתפשטות שלך נראתה יותר כאתחול מחדש ומחיקת עקבות…
לגבי מחיקת ההודעות בדה באזר אני בעד יש מספיק מקומות לרפש, והסינון בסופו של דבר עושה את שלו יש מי שמשפר את שפתו ויש מי שפורש.

גיא 20 בדצמבר 2015

דוקא יצא לי ללמוד ולהפתח בכל מיני כוונים בדיוני אינטרנט, בלבד שהם היו ענייניים.
לגופו של עניין לא רואה הבדל בין מחיקת תגובות מיותרות בבלוג שלך או בפרופיל הפייסבוק שלך, זה היינו הך וזו לחלוטין פררוגטיבה שלך כבעל הדף.

7even 20 בדצמבר 2015

אני אישית חושב שאתה כן אמור לקחת חלק בתגובות.
כי לא להגיב בפוסט שלך זה כמו פוסט של פוליטיקאים בפייסבוק – הם זורקים משהו לאוויר ולעזאזל מה כל השאר חושבים על זה.
אם אתה רושם אתה צריך לעמור מאחרי מילותיך ואם מבקשים לתת להם הסבר.

גיל 20 בדצמבר 2015

לא רק שאני לא רואה סיבה ממשית לא למחוק תגובות, אלא אני חושב שבזה שמצהירים מראש שלא מוחקים שום תגובה מזמינים תגובות פוגעניות שמרחיקות כותבים הגונים. הרבה אנשים נרתעים מלהגיב בגלל שמתקיפים אותם ואין עליהם שום הגנה מבעל הבלוג. אני חושב שלכל בעל בלוג יש זכות למחוק אלו תגובות שבא לו אם הן גורמות לו לחוש שלא בנוח כי הן פוגעניות. במובן הבסיסי יותר צריך לגרום לעך שאנשים ירצו להביע את דעתם בצורה מכובדת וישתאפשר להביע כל דיעה כל עוד היא לא מקללת או משמיצה. יכול להיות שלך אישית לא מפריעות תגובות בהמיות ואתה יכול "להחליק" אותן, אבל אם זה מרתיע אנשים מלכתוב אז זה פוגם באיכות התגובות בסופו של דבר.

אדם 20 בדצמבר 2015

מה הבעיה שמתקיפים אותך. אם אתה עומד מאחורי מה שאתה כותב אז ההתקפות יכולות היות או מגוחכות או מעשירות אבל אין סיבה שתפגע מהן.

גיל 20 בדצמבר 2015

אם משמיצים ומקללים אז זה גורם לאנשים פחות להגיב.

איציק 20 בדצמבר 2015

מספר הערות לגבי הפוסט:
1. מאד חבל שאתה לא אוהד ליברפול (אתה מפסיד המון).
2. אהבתך לסטאר וורז מחפה במידה רבה על הבעייה בסעיף 1 ;)
3. לא רק האינטרנט לא משנה דעות בדרך-כלל, גם דברים הרבה יותר קיצוניים כמו אסונות (טרור כדוגמא) או שמחות גדולות לא משנות לרוב את הדעות.
4. אני לא מסכים שתגובות שרשרת לא תורמות. אני מודה שבמיקרים לא מועטים זה גרם לי לחשוב ולחדד את דעותי שלא יהיו הרגשה די מגובשת למשהו מאד מגובש. הדיונים גם גרמו לי לבצע חיפושים מאד מעניינים בנושאים שונים.
5. כשאתה כותב פוסט המגיבים מצפים שיהיה לך קייס להגן על דעותיך, ומעוניינים לשמוע את הקייס באופן שכנראה לא מספיק חיזקת בפוסט. לא לכל תגובה אפשר או צריך להגיב, אך בהחלט ההשתתפות של כותב הפוסט, לטעמי, תורמת המון לדיון.
6. אני חושב שלהציע לכתוב פוסט אורח זו בריחה. אני כתבתי פעמיים וגיל שלי פרסם, אך אני מודה שידי לא קלה, ועשיתי זאת כי הרגשתי שחשוב שאכתוב אך זה ממש לא היה לי קל. הרבה יותר קל לי להגיב מאשר לכתוב פוסט (בטח עם ערמת שגיות הכתיב שלי). אני מבין את אלו שרוצים דיון ומעוניינים להגיב, אך לא מעוניינים לכתוב פוסט. אנשים עם אצבע קלה על המקלדת לא יבינו זאת כנראה.

Amir A 20 בדצמבר 2015

אני לא מבין מה הבעיה במחיקת תגובות שכל מטרתן היא ניבול פה והשפלת כותב בפוסט (או אחד המגיבים). דהבאזר הוא באמת שמורת טבע מבחינת הדיונים וחבל שתגובות כאלו (ומי שמעוניין להבין על מה אני מדבר מוזמן לתגובה 19 בפוסט האחרון של אלפסי) יזהמו את האתר. נכון שלרוב התגובות האלו לא מתפתחות לדיון שמשתלט על התגובות אבל הן תלויות שם כמו עצם בגרון. כמו הבד המכוער הזה שאישתי תלתה בפינת הסלון לפני 10 שנים ועדיין בכל פעם שהמבט שלי נתקל בו יש לי רפלקס הקאה קטן.

איציק 20 בדצמבר 2015

אני חושב שמחיקת תגובה זה מעשה מאד קיצוני, ומדרון חלקלק שלא כדי ליישם אותו אלה אם …
מודה, דה-באזר זה המקום היחיד בו אני מגיב בדיוק בגלל הדיון שמתקיים בו. אני די חושב שלנו המגיבים לרוב יש מספיק כח כדי להתמודד עם המגיבים שרצוי שלא היו מגיעים, ומחיקה זה אקט מאד מאד קיצוני של מיקרי קצה חריגים במיוחד.

Amir A 20 בדצמבר 2015

מחיקת תגובה היא לא אקט קיצוני. אם למשל הייתי מגיב לך וכותב ש"לדעתי עם קריטריונים ברורים מחיקת תגובות אינה אקט קיצוני" אז כמובן שאין למחוק את התגובה גם אם אנחנו לא מסכימים. אבל אם הייתי כותב "איציק, אתה חתיכת אידיוט ואם היית לך טיפת שכל בקודקודך היית מבין שלפעמים להעיף תגובות של אפסים מסריחים מהאתר כאן זה בדיוק מה שצריך לעשות לחארות האלו. אבל אתה מכוער אז אתה לא מסוגל להבין את זה" אני מניח שכבר היית פחות נחרץ בהגנתך על זכות תגובתי להישאר, לא?

איציק 20 בדצמבר 2015

1. הניסוח השני הרבה יותר מובן ;)
2. זה בדיוק "מקרה קצה." אם היתה כותב "אתה ממש בור ואין לך שמץ של מושג על מה מדובר. תגובה אידיוטית/מטומטמת ביותר המצביע אל טימטום המגיב," לא היתי חושב שהיה צריך למחוק אותה אך בהחלט לעשות לה שימינג מצד מגיבים אחרים.

Amir A 20 בדצמבר 2015

אתה ממש בור ואין לך שמץ של מושג על מה מדובר

איציק 20 בדצמבר 2015

לפחות בזה שנינו מסכימים :-)

D! פה ועכשיו 20 בדצמבר 2015

הכי טוב להתפשט!

פראליה 20 בדצמבר 2015

1. בסופו של דבר ולאורך זמן, לכל בלוג קבוע יש סלקציה טבעית של הקהל שלו.

2. לא הייתי מוחק, למעט שלושה מקרים – קללות, טימטום מוצהר, מעל 200/250 מילה (לרב, ניפוח מיותר).

3. דה-באזר, האתר היחיד שאני מכיר שבו רמת הדיונים מתעלה לרב על רמת הפוסטים, ואני מקווה שאף כותב לא יתפוס זאת כעלבון, וזה מה שמחזיק אותו, כי כותבים רבים וטובים כבר נטשו.

בני תבורי 20 בדצמבר 2015

כל כותב שנטש עשה זאת מסיבות שאינן קשורות לרמת הדיונים והתגובות, מצד שני דובינסקי חזר :)

-גיסנו- 20 בדצמבר 2015

להתווכח זה פשוט סוג של תחביב ישראלי, באינטרנט או שלא.
כשאתה מתרחק מזה ומקבל פרספקטיבה, במיוחד באירופה הפחות מוכוונת טכנולוגיה וגאדג'טים (בניגוד לישראל וארה"ב למשל), אתה מבין כמה דברים דבילים אנחנו עושים פה ביום יום מתוך הרגל וכמה דברים הזויים נראים לנו כנורמה, ואני מדבר רק על דברים יום יומיים ולא על הסכסוך והמצב הפוליטי.

נכתב ע"י דביל שמבזבז זמן בויכוחי אינטרנט ואז מרגיש עוד יותר דביל אז נכנס לויכוח באינטרנט, וחוזר חלילה :(

רוצ'ו 20 בדצמבר 2015

הטענה שאתה אוהד ליברפול באה ממני – מצטער :)
התבלבלתי עם עמית פרסונר, אושיית ליברפול ידועה.
חוצמזה, באמת אין טעם לויכוחים עם כל מיני טרולים עלומים.
ונראה לי שהשנה דווקא הסיכוי של ארסנל לזכות באליפות סופסוף גדולה מתמיד.

יואב בורוביץ' 20 בדצמבר 2015

ובאמריקה אומרים: דעה היא כמו חור תחת. לכל אחד יש אחד (:

אסף the kop 20 בדצמבר 2015

פרוסנר, תתפטר !

אמוץ כהן-פז 20 בדצמבר 2015

אולי מכיוון שאני מנותק פיזית מהיומיום הישראלי מזה 23 שנים אני דווקא כן נעזר בתגובות אינטרנט (דהבאזר, הארץ, וואלה) על מנת להיחשף לדעות שונות, מנגדות או תומכות לשלי, ומנסה ׳לנהל איתן וויכוח׳. זה בהחלט גרם לדעותי להתפתח.
כמובן שלשם כך צריך להשתמש במסננים שונים על מנת לברור את המוץ המתבן (צורך נדיר בדהבאזר).

צור שפי 20 בדצמבר 2015

1. אני רוצה להיות אופטימי ולהניח שאנשים משנים מדי פעם את דעותיהם ושהם לא עושים את זה רק כאשר הם מקבלים בומבה בפנים. דיונים רציניים הם כלי ראוי, אפילו אם הם מתנהלים באינטרנט. בהתאם, למרות שלא בדקתי את העניין מדעית, הקביעה ש״אף אחד אף פעם לא שינה את דעתו בעקבות דיון באינטרנט״ נראית לי גורפת ופסקנית מדי וגם פסימית ועצובה.
2. מחיקת תגובות היא זכותו של בעל הבלוג. יש תגובות שמחיקתן לגיטימית וראויה.
3. וידוי: אני מאוד אוהב קולנוע, רואה סרט-שניים בשבוע לפחות, אבל מעולם לא הצלחתי להביא את עצמי לצפות ולו באחד מסדרת ״מלחמת הכוכבים״. הטיפוסים האלה לא מדברים אלי.

איציק 20 בדצמבר 2015

3. זה בגלל שאתה חסר כח. נסה 6-7 סרטים ותראה שתתמכר.

איתן 20 בדצמבר 2015

צריך לעשות לשונית בדה באזר על המלצות סרטים.
גם אני חולה על סרטים, אבל בעיקר זרים ללא דביקות הוליוודית,או לפחות כאלה שזוכים לתהילה עד שהוליווד הורסת אותם בנסיון ליצור גירסה הוליוודית- כמו במקרה OLDBOY http://www.imdb.com/title/tt0364569.

מי שרוצה עוד המלצות
ex machina
the skin i live in(spanish)
the prophet)french_
chaser(korean film(
amores perros
meserine part1 +2
carlos mini series
nueve reinas-nine queens
elite squad(tropa de elite 1+2)
headhunters(norwegian film(
the hunt (danish)
the counterfeinters)german oscar winner(
the man from nowhere(korean)
cellda 211 (spanish(

סרטים שכדאי לראות לפני שמתים -לטעמי לפחות

אדם 20 בדצמבר 2015

גם אם כביכול אף אחד לא ישנה את דעתו בויכוח השאלה המעניינת היא כמה אנשים חיזקו את דעתם בעזרת הויכוח או הלכו לקרוא עוד על הנושא ודעתם אינה מוצקה ובעלת סיכוי לשינוי גבוה יותר. בכל פעם שאני נכנס לויכוח המטרה היא לא לנצח או לשכנע, המטרה היא להצליח לגרום לצד השני לנמק את דעתו ולנסות להבין את דעתי, כשזה קורה הויכוח עצמו השיג משהו. לא פעם ולא פעמיים יצא לי לחשוב ולתהות על הדעות שלי עצמי אחרי ויכוחים, גם על כאלו שאם תסתכל בתגובות יידמה שאף אחד לא שינה מילימטר מדעתו.

צור שפי 20 בדצמבר 2015

+ 1

אורליוס 20 בדצמבר 2015

אחרי כמה שנים של קריאה בדה באזר ברמה יומיומית, ומיעוט תגובות (אולי 30), אני רוצה רק לתקן דבר קטן – דעות אולי לא משתנות מקריאה אחת, כי דעות הן לא כאלו, הן מתעצבות כל הזמן, גם מקריאה אחת למשל.
ומחיקת שפה גסה שיכולה למנוע מקורא צעיר לגיטימציה לשימוש בה במקרה אחר, בהחלט ראויה ולדעתי אף מתבקשת.

טימי 22 בדצמבר 2015

פוסט יפה אבל חבל לי על המסקנה.
אחד הדברים שאני אוהב בדה באזר זה התגובות של הפוסט שמעשירות את הדיון. זה גם מה שמייחד אותו ממקומות אחרים.
ברגע שמתחילה שפה לא נעימה, אלימה, תוקפנית, מתלהמת וכו' אני מייד יוצא מהפוסט.
ככלל אני תומך בחופש הביטוי אבל…. עד גבול מסויים. מבחינתי תגובות מכל סוג שציינתי אין להם מקום בדה באזר וטוב שמוחקים. אבל זה כבר לשיקולכם ולאיך שלדעתכם האתר צריך להיות.

Comments closed