דורטמונד – טוטנהאם: ביקור

יש בעיה עם משחקים של דורטמונד – הבנאדם רוצה לכתוב על כדורגל – בכל זאת מקום שני בגרמניה מול מקום שני באנגליה, גביע אירופה, שתי קבוצות שרוצות כל תואר שהן יכולות לקחת (למרות שאחת מהן היא תרנגול עיוור שמצא גרגר בפעם האחרונה לפני 25 שנה. אבל כשמגיעים לאיצטדיון של דורטמונד אתה מבין שאי אפשר לכתוב על כדורגל כל עוד לא שבעת מהקהל המטורף, באמת מטורף, שיש לקבוצה הזו.

ולפני הקבוצה, זה מתחיל בעיר. אני צריך להגיד מילה טובה על דורטמונד – אז חוץ מזה שבנו בה את מוזיאון הכדורגל הגרמני, הרי שאם אני ארצה להחמיא לה אגיד שהיא יפה יותר מגלזנקירשן. זה אולי לא חוכמה כזו גדולה (גם הילד ההיפוטתי של טריפון איבנוב ז"ל ומיכאל רייזיחר יהיה יותר יפה מגלזנקירשן), אבל זה גם משהו. בכל מקרה, העניין בקשר לדורטמונד, וזה דבר די נפוץ באזור הזה של גרמניה, זה שהיא קבוצה שיש לה עיר. הכל צהוב שחור, הכל מכוון מטרה, יש בעיר הזו אפילו את מוזיאון הכדורגל הגרמני (ליד התחנה המרכזית אם אתם אי פעם מגיעים), ולא נראה שלתושבים שלה אכפת שאין בה הרבה יותר מזה. כאילו, אולי יש,אבל אף אחד לא ממש עושה איזה מאמץ מיוחד כדי לקדם את זה.

12837297_10154061126452783_2094422364_o

וכיוון  שכך, אחרי שאכלתי משהו לקחתי את עצמי לאיצטדיון. עכשיו, זו לא הפעם הראשונה שלי במשחק בדורטמונד. הפעם הקודמת הייתה בעונה שעברה, במשחק ידידות של נבחרת גרמניה, הזוכה הטרייה במונדיאל, נגד סקוטלנד. נאמר זאת כך – לא הייתה אווירה כל כך טובה במשחק, בלשון המעטה. ואחר כך דיברתי את זה עם הבחור שהלכתי איתו לראות את המשחק, מקומי (מבוכום, אבל הכל שם אותו דבר), והוא אמר לי שכדי להבין איך זה, אני צריך לבוא ולראות איך זה כהם משחקים באירופה.

אז באתי. למרות שבליגה יש אקסטרה 15 אלף מקומות, כי הזוד טריביון המפורסם מתמלא בכיסאות במשחקי גביע אירופה, ולמרות שמדובר בדרך ארוכה – החלטתי לתת לבורוסיה צ'אנס נוסף. והמשחק הזה לגמרי הצדיק אותו, אבל את זה הבנתם מההתחלה של הטקסט. אז בואו נדבר על הכדורגל – וואו. דורטמונד היא קבוצה שכל כך כיף לראות אותה. הפעם הקודמת שהייתי במשחק שלה העונה הייתה במינכן, כשהיא חטפה 1:5 מהמכונה של גווארדיולה.

ואיזה הבדל. כל מה שאתם צריכים לדעת מהמשחק הזה אפשר לסכם בשער השלישי של הקבוצה, התקפה נפלאה של קבוצה שהשחקנים שלה מתאומים כל כך, ושהייתה הראשונה העונה לשים שלושה שערים על טוטנהאם. אבל זה לא רק התוצאה, זו גם הדרך: גם אם היה נגמר 5 או 6 לדורטמונד, זה לא היה מאוד מופרך: הם פשוט דרסו את הספארס, והספארס שיחקו לידיים שלהם. היו רגעים במשחק ששמונה שחקנים לבנים עמדו ברחבה של עצמם, מנסים להגן ומצליחים חלקית.

פוצ'טינו אמר אחרי המשחק שזה היה "יום די גרוע במשרד", אבל לפי ההרכב שהוא העלה, נראה שהוא החליט כבר איזה מהתארים עליהם הקבוצה שלו מתמודדת יותר חשוב לו – וזה לא הליגה האירופית. ואולי בצדק: אליפות באנגליה היא תואר כל כך הרבה יותר חשוב וחד פעמי לטוטנהאם מאשר הגביע האירופי המשני, שהעובדה שפוצ'טינו לא קם מהספסל במשך כל המשחק (אולי כשלא שמתי לב אבל אתם מבינים את הרעיון), וכאמור ההרכב, מדגישים את העובדה שהמשחק ביום ראשון מול אסטון וילה הרבה הרבה יותר מעניין את התרנגולים. רק חסר להם אם מישהו היה נפצע (זו הנקודה להודיע לארסן ונגר שאפשר להעלות חצי הרכב נגד ברצלונה בחוץ, תודה רבה).

עוד כמה נקודות:

_שיתוף הפעולה בין אובמיינג לרויס הוא מפעים. באמת, וכמה שרויס נהדר, עושה רושם שאובמיינג הוא הדבר האמיתי. יכול להיות שאני טועה, כמובן, וצריך לחכות עוד כמה עונות למרות 33 השערים שכבש עד כה, אבל נראה שאם הוא יישאר בדורטמונד עוד כמה שנים יזה ישתלם לו מאוד. אחד העיתונאים האנגלים שאל את תומס טוכל מה הוא חושב על הדיבורים מסביב ל"אובא", ומאמן דורטמונד אמר בחיוך שהוא מאוד שמח שלשחקן שלו יש חוזה ארוך טווח. אחר כך, ובקצת יותר ברצינות, הסביר טוכל, יש לאובמיינג לאן להתפתח, גם מבחינת האישיות שלו וגם מבחינת היכולת והכדורגל שלו, ובדורטמונד הוא יוכל לעשות את ההתפתחות הזו. "הוא חתם על החוזה כי הוא ידע שאצלנו הוא יכול להשתפר", סיים המאמן החביב.


_ בדורטמונד רוצים להראות לך
, כשאתה מגיע, גם לעיתונאים, שמדובר במועדון ענקי: כך – הדרך בין יציע העיתונאים לחדר מסיבות העיתונאים, עוברת דרך המוזיאון של הקבוצה. ואתה לא יכול לא לעצור ולהסתכל על גביע אירופה, על הדגמים של האיצטדיון, על התמונות האדירות שיש שם, אבל האוהדים גם מתנהלים ככה – למשל החולצות של תודה קלופ שהאוהדים ממשיכים ללבוש למשחקים, והדרך שבה הקהל לא מפסיק לעודד ומתרומם למחוא כפיים לכל חילוף, ובסופו של דבר, למרות שחטפו תבוסה, האוהדים של טוטנהאם מחאו כפיים לשחקנים של דורטמונד שהגיעו עד אליהם והחזירו להם באותה מטבע. ככה כדורגל צריך להיות.

 

_אחרי המשחק בחדר העיתונאים צופים במנצ'סטר נגד ליברפול, לא בלברקוזן. עוד סימן לכמה הקבוצה של התרופות לא מעניינת כל כך את הגרמנים.

_מתי אופ"א תסכים ליציעי עמידה במשחקים שלה? הם לא מבינים שזה יכול רק לעזור לטורניר הזה, שהשנה אנחנו מקבלים הצצה לכמה טוב הוא היה יכול להיות עם משחקים כאלה איכותיים.

_יו נוור ווק אלון: מרגש גם בדורטמונד, כש-65,848 צופים שרים את זה מכל הלב. תראו בעצמכם.

מה שקורה בדרבי נשאר בדרבי
פירסט ווי טייק את דורטמונד, ד'אן ווי טייק ברמן

24 Comments

תומר חרוב 11 במרץ 2016

וואו!!!
היה משחק נהדר. אובמיאנג זה הריל דיל, הגנות לא יודעות מה לעשות מולו.
דורטמונד וקלופ מביסות את האנגלים.

גילי פלג 11 במרץ 2016

אחלה פוסט עופר. ראיתי את המשחק וליקקתי את האצבעות, דורטמונד שייכת למדרגה העליונה של הקבוצות באירופה.

ק. 11 במרץ 2016

+1
תענוג של קבוצה ושל פוסט

Karim the dream 11 במרץ 2016

קבוצה מצוינת, ואפילו חשוב מזה וכתבת נכון, קבוצה שכיף לראות, והמצב כזה כבר 5 6 שנים.

רויס אולי בדרך להוכיח ששחקני הסמל לעולם לא יימחקו.

גיא זהר 11 במרץ 2016

רויס סמל של דורטמונד? בסך הכל שנה שלישית שם למיטב זכרוני (הגיע ממנשגלדבך), ואחת הסיבות שלא התקדם הלאה כי יש לו רגליים כמו של מליקסון

omer 11 במרץ 2016

רויס יליד דורטמונד. משחק בקבוצה מגיל 7. בניגוד ללבנדובסקי וגצה, רויס סירב להצעות אטרקטיביות בקיצים שחלפו כדי להישאר בקבוצה.

גיא זהר 11 במרץ 2016

צןדק לגבי יליד דורטמונד. טעות שלי. לגבי סירוב להצעות אטרקטיביות, החוזה שלו היה עד 2017 ואח"כ האריך עד 2019 אז אולי היתה פעם אחת (יכול מאוד שבתאום עם הקבוצה) כשהאריך חוזה שהיתה לו מילה. בשאר המקרים, מי שקובע אם ישוחרר או לא, היא הקבוצה

מאנו 11 במרץ 2016

אובמיאנג מבוקש ע"י ר. מדריד עד כמה שאני יודע. לדעתי, אחרי מספר עונות בסנט אטיין והשנה בדורטמונד, אין ספק שמדובר בשחקן אדיר, שמעבר למהירות שלו, יש לו קור רוח ושקט מול השער. מעבר לכך, יש לו אופי מאוד נוח, מה שיכול רק לעזור לחדר ההלבשה המעורער של מדריד.

ניינר / ווריור 11 במרץ 2016

ממה ששמעתי דרך הטלויזיה גם הקהל של ספרס נתן עבודה

cookie-monster 11 במרץ 2016

דרך המוזיאון?
עושים משהו נכון, אלה.

בילבו באגינס 11 במרץ 2016

הליגה האנגלית זה פיקציה מטורפת הליגה הכי מסוקרת בעולם וכל הקבוצות שלה עושות במכנסיים שהם פוגשות יריבות מחוץ לאי. צ'לסי כבר עפה ארסנל עוד מעט יונייטד אפילו לא עלו שלב בבית קל במיוחד סיטי עם הגרלה נוחה תחכה לרבע כדי להיות מודחת ועכשיו טוטנהאם קבוצה שמתמודדת לאליפות מובסת בחוץ .

Karim the dream 11 במרץ 2016

זו הליגה שהפערים בין הקטנות לגדולות מאוד קטן יחסית לספרד ולגרמניה. בספרד זה נובע מכך שיש את הקבוצה הכי טובה בפער גדול מהשאר, וכך גם בגרמניה. תשווה בין השחקנים של יונייטד לכל קבוצה שמחשיבה את עצמה בעלת סיכוי לרבע גמר אלופות, זה לא כוחות.
הכסף הגדול ישנה את התמונה, ואולי עוד שנתיים שלוש נראה שוב דומיננטיות של האנגליות כמו באמצע סוף העשור הקודם.

צור שפי 11 במרץ 2016

בילבו אתה לדעתי קצת נמהר כאן. כמו שפרוסנר כתב טוטנהאם שמרו כוחות ושחקנים לליגה. סדר העדיפויות שלהם מאוד ברור (וגם מאוד נכון). אני לא אומר שביום רגיל היט טובה מדורטמונד אבל אתה הלכת לקיצוניות השניה.

צור שפי 11 במרץ 2016

היט=היא

B. Goren 11 במרץ 2016

פוסט נהדר, בדיוק כמו המשחק שהיה.

ארז 11 במרץ 2016

מעולה עופר.
איזה כיף לך…
תודה.

ירוקולה 11 במרץ 2016

מועדון מרגש. כל כך. קווה בכל פעם מחדש שהמועדון הזה יצליח להמציא את עצמו מחדש כי זה בדיוק הכדורגל שכולנו אוהבים, מכל הבחינות – סגנון משחק, קהל פנאטי, מועדון לא הכי עשיר, לא דורסני ויחד עם זאת מצליח לשמור על סגנון משחק יחודי ללא תלות בשחקן או מאמן כזה או אחר.
כבר לא מעט זמן שמשחק של דו קץ רע מונד נמצא בוויש ליסט שלי, הפוסט הזה רק מגרה לי את בלוטות הטעם.

צור שפי 11 במרץ 2016

כבר הרבה שנים אני מבטיח לעצמי ביקור במשחק בית של דורטמונד, בינתיים ללא הצלחה. הפוסט שלך רק עורר שוב את העניין. לפני כמה חודשים יצא לי לראות את דורטמונד במשחק חוץ, בשלב המוקדם של הליגה האירופית. זה היה בעיירונת נורבגית בשם skien (מבטאים שי-אן) נגד הקבוצה המקומית העונה לשם המוזר ODD. בדקה ה-19 המקומיים כבר הובילו 0-3 אבל אחר כך דורטמונד חזרה עם רביעיה והציגה כדורגל עילאי. מחטיריאן היה פשוט ענק. בגומלין זה כבר היה 1-6.

אריאל גרייזס 11 במרץ 2016

איזה כיף לך, נשמע כמו חוויה אדירה. כמה זמן נסיעה זה מברלין לדורטמונד? ראיתי עכשיו שכשאני בברלין הם משחקים בבית במחזור האחרון של העונה

נועם 11 במרץ 2016

5 שעות לכיוון פחות או יותר

עופר פרוסנר 11 במרץ 2016

שלוש וחצי שעות ברכבת, אבל כרטיס יכול להיות בעייתי

עוד אופיר אחד 11 במרץ 2016

דורטמונד עיר מקסימה. היא באמת לא יפה במיוחד, אבל משהו באווירה ברחובות, באנשים, במסעדות, כיף להסתובב שם, והאצטדיון והאוהדים הם השיא.

"גם הילד ההיפוטתי של טריפון איבנוב ז"ל ומיכאל רייזיחר יהיה יותר יפה מגלזנקירשן" זה פשוט משפט ענק.

עופר פרוסנר 11 במרץ 2016

או, מישהו שם לב.

יואב בורוביץ' 13 במרץ 2016

רואים שאתה אוהד בפאלו, ומעריך ערים קטנות ומשעממות שמתגייסות כאיש אחד אחר הקבוצה שלהן. נפלא.

Comments closed