עור עבה ולב גמיש ועדיין כואב לי

כדורגל שעושה לך כאב פיזי

כואב לי. זה לא אמור כבר לכאוב לי אבל זה כואב לי. זה כואב לי פיזית. כשהמשחק נגמר, הרגשתי את הכאב במאחורה של הצוואר, ולמטה בבטן. סגרתי את האורות בבית ונכנסתי למיטה והתכסיתי בשמיכה דקה (וירוקה) וחיכיתי שמשהו יקרה, בזמן שאני משחק קנדי קראש, עד שנגמרו כל החיים שלי. אחר כך יצאתי לתפוס פוקימון, ובשלזישס טור קניתי בקבוק של שימאי 9%, שעשה קצת את העבודה, אבל כל פעם אחרי שתפסתי פוקימון שאלתי את עצמי, אם הבן זונה הקטן הזה היה מסוגל לנצח את נומה קאליו בפנדלים.

 

נומה קאליו, קבוצה שאפילו אני שמסתובב באירופה בליגות נמוכות לא היה לי מושג שהיא קיימת בכלל, ועכשיו היא תהיה חלק מרשימה של קבוצות שאני זוכר ולא מצליח לשכוח: קלאקסוויקר. דינמו מינסק. קזינו זלצבורג. נומה. וכואב לי. ונמאס לי וכואב לי. ואני מתעצבן על כדורגל.

 

עם הזמן שלי בגרמניה, למדתי להשיל מעצמי את המוני הדברים שגרמו לי להתעצבן כשהייתי בארץ: אנשים טפשים, גזענות מטומטמת, הומופוביה עלובה, דת שנכנסת אל תוך המרחב הציבורי, פוליטיקאים עלובים, יוקר המחיה המשתולל, המקצוע שלי שחוטף מכה אחרי מכה. אני נמצא בארץ זרה שהימים החמים שלה הם בדיחה והבירה עולה גרושים ואני נמצא כאן עם האישה שאני אוהב והיא לידי המון, יותר ממה שהיה לי אי פעם, ואנחנו חגגנו שנתיים כאן ושנתיים של נישואין ולא נמאס לנו אחד מהשנייה, וזה אמור לעבור, אני חושב. אני לא אמור לקחת את זה כל כך קשה. ומצד שני, אני גם לא אמור לשמוח כל כך כמו אחרי שלקחנו גביע ובכיתי כמו ילדה קטנה. אבל זה היה אז ועכשיו זה עכשיו, ובום, הפסדנו בפנדלים לקבוצה מאסטוניה.

 

ואני כועס, אבל אני לא יודע על מי אני כועס כבר, כי מה זה יעזור. זה עוד משהו שקרה לי בגרמניה, הפסקתי לכעוס כל כך הרבה. בהתחלה, בביקורים הראשונים שלי בארץ, הייתי קולט שאני כועס על המון דברים. ובהדרגה הפסקתי לכעוס. אולי זה הגיל ואולי המרחק, אבל הכעס שאני חש כלפי המקום שגדלתי בו, כעס שאפשר להרגיש רק כלפי מקום שאתה מאוהב בו עד כדי כך שאתה מתחרפן כשאתה נמצא בו, הולך ומתעמעם. היו היום 25 אלף איש במצעד בירושלים, שהניפו אצבע משולשת מול אנשים חשוכים שלא מצליחים להבין את הקשר הישיר בין לקרוא למשהו תועבה ולראות מישהו מנסה ומצליח להרוג אותו. 25 אלף, פלוס מינוס, זה המספר שהגיע כל שבוע לראות את הקבוצה העלובה בירוק מנסה לשחק כדורגל באיצטדיון היפה שבנו לה, ולא ממש מצליחה. ואת המאמן גונב הדעת שלה, הבונקריסט הפחדן, שלא ראוי שאקרא לו בשמו. והבעלים שנראה ולא נראה וכן נראה וכועס אבל על מי הוא כועס בכלל כי הוא צריך לכעוס רק על עצמו כי הוא הביא את הקבוצה למצב הזה עם זה שהוא נתן למאמן להישאר כאן עוד שנה במקום לתת למנהל המקצועי שהוא הביא לנהל לו את כל העניינים ולהפסיק לחשוב שהוא מבין בכדורגל כי הוא, כמו שמוכח כבר חמש שנים, כבר לא. והשחקנים? מה נגיד על השחקנים? מה יש לי להאשים את השחקנים? ככלל – אני לא מאשים שחקני כדורגל כבר. אם הם גרועים, שלא יהיו שם. ואם הם טובים, והם שיחקו חרא, אז המאמן אשם שהרכיב אותם או הביא אותם או לא יודע מה. מה אשם זנטי שבמשחק הראשון שלו בבוגרים בועט בפנדלים? מה הוא אשם?

 

יש לי עור עבה ולב גמיש, שרה סיה, ולי יש עור וואחד עבה, אשתי תגיד לכם, ולב אחושרמוטה גמיש, אבל מכבי חיפה מצליחה להיכנס פנימה כאילו היא סכין רותחת ואני עשוי מחמאה, ואין לי פאקינג צ'אנס, והכאב הזה, החתך העמוק כל פעם מחדש, כל פעם מחדש, כל פעם מחדש, וכמו רוג'ר מרטו בנשק קטלני, אני נעשה זקן מדי בשביל החרא הזה, ולמה אתם צריכים לעשות לי את זה כל פעם, למה ולמה ולמה ולמה ואף פעם אין שום תשובה חוץ מזה שתבוא במשחק הבא ויהיה יותר טוב ותמיד יש משחק הבא וזה המזל הגדול או הקללה הגדולה כי אי אפשר להפסיק לקוות, כי אם אני אפסיק לקוות אני אפסיק לאהוד ואם אפסיק לאהוד יהיה לי חור עצום בלב ובחיים ואני אהיה פחות. ואני לא רוצה להיות פחות. אני רק רוצה שמכבי חיפה לא תגרום לי לכאבים האלה יותר.

 

אחרי העונה, לפני הגמר: סיכום
תיאום ציפיות מול עמידה בציפיות/עידו גבעון

תגובות

  • דיזידין

    גדול.
    הכנסת אותי לנפשו של אוהד כדורגל ישראלי, ולא מצאתי שם מילה אחת בגנות הקבוצות היריבות והאוהדים שלהן.

    • ארז

      +10.
      לאו דווקא ישראלי.

  • פרלה

    אין מה לכעוס.
    יש רק מה לכאוב.
    עברנו בין השחקנים בטרמינל בטאלין לחצנו ידיים, טפחנו על כתפיים, ניחמנו את נטע ופיראס וגם את עמית ולויטה.
    כאבנו יחד.
    אנחנו אוהדים. זו ההגדרה העצמית.
    רק לרוני באמת שלא יכולתי להסתכל בעיניים.

    • ירוק

      כל הכבוד לך שאתה מצליח לחסום את הכעס. אתה לא מרגיש נבגד? אתה לא מרגיש שעובדים עליך בעיניים?
      לא בא בטענות לנטע, ממש לא.
      אבל אחרי שנה שעברה, פשוט לא יכול להיות שזו הקבוצה שבונים. כבר לא מדבר על המאמן הבזוי הזה ("אנחנו לא מוכנים". אה, אוקיי. אז תיתן למישהו אחר להכין). אבל פשוט יורקים לאוהדים בפרצוף, ומה אתה עושה? טס לטאלין איתם. מה הם עושים? קונים 18 אלף מנויים. לא יודע.
      מצד אחד זה מעורר השתאות והערצה, מצד שני זה חלק מהבעיה.

  • ירוק

    בעיקר עצוב, עופר.

    אני תוהה האם אנחנו חוזים במכבי חיפה החלשה ביותר מאז שאני אוהד כדורגל (88).

  • פרלה

    אולי.
    אני לא מרגיש ששחר רוצה פחות ממני או כואב ומאוכזב פחות ממני.
    האיש עשה דבר או שניים בחייו וכנראה, בין היתר, בגלל שיקול דעת, סבלנות וראיה לטווח רחוק.
    כבר היינו בבורות וקמנו ונפלהו והתאוששנו.
    יש לי ים של ביקורת אבל, רוב הזמן, אני לא הטיפוס המורד.
    יענקלה הוא המבוגר האחראי, ממש לא חף מטעויות, משלם עליהן לא פחות מאיתנו ואוחז בהגה. לדעתי גם בא ממקום טוב.
    לאף בעלים או בוס אין תעודת ביטוח להצלחה.
    בליגה שלנו כרגע יש תחרות שאנחנו מתקשים להצליח בה אבל זה יבוא ויחזור במהרה בימינו. אמן.

    • ירוק

      פרלה, שני דברים:
      1. אם ככה אתה רואה את הדברים אתה אופטימיסט חסר תקנה (יש היאמרו תלוש :) ). פעם חשבתי כמוך, היום אני משוכנע שזה לא ככה. האיש (עתיר הזכויות והמדהים, ותודה רבה, וכו' וכו' ואני יכול להמשיך) גמר את הסוס. המילה היחידה שאני יכול להשתמש בה היא "מביך".
      2. מה הקשר לתחרות? התחרות אכן קשה. העמדת קבוצה טובה? אתה נראה כמו קבוצה נורמלית? לא. לא קשור בכלל לתחרות.

  • פרלה

    ואת רוב הביקורת הענינית הוא מקבל ישר לוריד הווטסאפ הפרטי שלו. שמעתי אותו מקריא את זה בשדה למישהו מההנהלה.
    וגם הסבסוד של כל נוסע בכמה מאות דולרים, לבירת אסטוניה היפהפיה, דרך אגב, לא הולך ברגל. את זה שמענו מנציג חברת הנסיעות.

  • סמובר

    אני אוהד מכבי תל אביב בן 31. מה שעשיתם לנו בין השנים 1994-2012 גרמו לי להתבגר בפחד מירוק. ואז הגיע ג׳ורדי, ובמקביל התחלתם להתדרדר. ונהניתי מכל רגע, בחיי. כמה שהענשנו את הפועל על הארבע שנים ההן, ככה הענשנו אתכם חזק פי כמה. שלישיות, מספרות,בבית בחוץ..
    ואז הפכתם לכל כל פתטיים שזה כבר לא זה. ה 6:0 לא היה כיף. זה היה מכאני לגמרי.
    היום אני כבר ממש מרחם. לא יודע מה יש למועדון הזה אבל הוא ממש חולה. המועדון שלי היה חולה עשר שנים, זה הרבה זמן. מקווה שלא תחכו עוד חמש. זה מועדון מפואר מידי בשביל ללכת כל כך הרבה זמן במדבר.

  • אריאל גרייזס

    כמעט שווים ההפסדים שלכם בשביל הטורים שלך

    • אריה

      למה כמעט? שווים!

  • בני תבורי

    אני לא זוכר מתי התלבטתי כל כך בסוגיית התגובה כמו הפעם. לא בתוכנה אלא בעצם כתיבתה, שהרי אין לי עניין בהפיכת הפוסט שלך לזירת התגוששות, במיוחד לאור העובדה שאני לא משוכנע שתמצא מישהו - שאינו אוהד מכבי חיפה, שיכול להזדהות אתך יותר ממני ואני גם אוהב לחיות קדימה, לא אחורה.
    זהו.

    • צור שפי

      מצטער לקחת לך את הבלעדיות בני אבל כאוהד האדומים הרגשתי הזדהות עמוקה עם הפוסט (והתגובות) ממש כמוך.

  • קארל מרקס אנד ספנסר

    זה לא שחיפה יקחו אליפות.
    וזה לא שהם לא מעליבים.
    אבל סליחה, זה חלק מהירידה ברמה הכללית בהשווה לאירופא. לשים את זה בקונטקסט של פעם זה דבר מוטעה הן לגבי חיפה והן לגבי האחרים.
    שנה שעברה בקושי ראית משחק אחד באירופא עם עליונות משמעותית וגם ההצלחה היחידה הייתה סביב משמעת טקטית ויכולת של כוכב אחד. כשאין את זה, אלו התוצאות

  • dk

    כל שנשאר זה לכאוב ולחכוכת בסבלנות, לחכות שהכאב יעבור וההזדמנות (להיות קבוצה) תחזור
    והכי גרוע זה שעוד לא התחילה הליגה ואני כבר לא מחכה לה, ישר רוצה את האופטימיות של תחילת העונה שאחרי

  • ניתאי

    אני רק תוהה אם יש איזשהו שפל, האם זה אפשרי בכלל, שרוני לוי יתפטר.

    • ירוק

      אל תהיה מצחיק. זה תהליך. תהליך כזה לוקח שנים ארוכות, אתה לא יודע? בסוף תראה תוצאות, אני אומר לך.

    • גיא זהר

      קרלסן אשם. לא ראית, הוא התנצל! וברצינות רוני לוי לא מסיים עונה. ולמרות הכל וגניבת הדעת וכו וכו, זה כל כך הרבה יותר ממאמן.

      • ניתאי

        נכון. אבל כל עוד הוא שם לא משחררים. שחר כבר עשה חצי צעד לכיוון הנכון עם תור. אבל כל עוד רוני שם לא יהיה עוד חצי צעד.

        ובלי קשר - אין שלב שבו אתה אומר 'נכשלתי'?

        • עודד

          כל דיבור על רוני לוי מסית את האש מהאשם האמיתי. מי שאחראי למינוי של רוני; מי שאחראי לבזבוז כספים לא אחראי על שחקנים רעים; מי שאחראי על פערים כספיים של עשרים אלף דולר עם שחקנים שיכולים לשדרג את הקבוצה; מי שהביא מנהל ספורטיבי ללא סמכויות; מי שמתנהג לקהל כצופה בתיאטרון; מי שמשתיק ביקורת נגדו ביציעים בכח; מי ש"בלעדיו אין מכבי חיפה"; מי שלא מוכן להוציא את הקבוצה למכירה וטוען שהוא מת למכור.

        • dk

          תור הוא סקאוט! וככזה הוא אחראי על רכש!
          הבעיות שלנו הרבה יותר אקוטיות שאי אפשר להפיל את זה על ''רכש'' וצריך להתמודד עם האשם האמיתי (זה שמינה סקאוט וחשב שיפתור את הבעיה של העדר מנהל מקצועי)

  • ניב

    יפה ועצוב.

  • אורי

    מעכשיו כשמדברים על שומרים שתיקה צריך להזכיר שמכבי חיפה ביזתה אותנו בח"ול אפילו יותר

    אולי זה ישפר את הרגשתך - http://i.imgur.com/5kfbqgm.jpg

    • אמיתי

      חח גדול ונכון

  • גיל שלי

    חדרת לי לנשמה, אבל אני עדיין מצליח להנות קצת מהפטתיות הירוקה ובעיקר מכך שרוני לוי אצלכם ולא אצלנו

    • קורא

      חכה שנה שנתיים והוא אצלכם, את בניון כבר קיבלתם!

  • אלון3131

    ראיתי את ההרכב אתמול ואמרתי לחברים אוהדי קבוצות אחרות, אנחנו הולכים לעוף היום. והם אמרו לי לאא אתם מול דייגים...

    ביזיון... רוני לוי חפר חצי שנה על אירופה וכמה זה חשוב ובסוף הוא מגיע עם הגרלה קלה עם אבו עביד כבלם, קשר אחורי שהוא בכלל מגן ימני, סאן מנחם(החביב סה"כ) כמגן שמאלי, בלי ספסל, עם אובראניק!!!(לא יאומן שהוא עוד פה כזר) וילד בן 20 (שהוא באמת תותח) כשחקן הכי טוב שלך.

    פי אלף יותר ביזיון. אין תרופה לעצבים כאלה.

  • ירוק משביזות

    הסבל האמיתי היה לצפות במשחק עצמו, בבוף נכנעתי וזפזפתי לפוקס ספורט לצפות בבייסבול...

  • Childish lion

    קצת מקנא בך, אני כבר נהייתי אדיש בגלל ה4 שנים האחרונות.
    זה לא התוצאות ואפילו היכולת זה פשוט אני לא רואה איך הדברים משתפרים.
    זה מה שאמרתי לאח שלי באמצע העונה הקודמת, אני לא חושב על איך אפשר להשתפר אני רק חושב על איך אפשר לעצור את הידרדרות וגם זה נראה בלתי אפשרי.

  • MOBY

    עצוב, השנה אני כבר לא קניתי מינוי (בסוף אוציא כנראה יותר כסף, ואולי אכנע ללחצים).
    אבל המאמן הזה, חירב לי כמה שנים טובות משנות הקבוצה. אני בעד בלתת צ'אנס ים למאמנים צעירים ואפילו בסמלים.
    אני חייב להבין מה ובעיקר איך המאמן הזה מצליח להיכנס למוח של שחר, מנהל כזה בכל מקום אחר בעסקיו מקבל את ברכת הדרך במקום עבודה אחר.
    כן, הגענו לתחתית משנות ה-80 (היינו במקומות נמוכים יותר, אבל אותם לא חוויתי). פעם ראשונה לפני עונה שאני חושב שהמטרות הריאלית שלנו (שלא בטוח נגיע אליהם, אבל מטרות) הן מקום שלישי וגביע.......
    איך הפכנו לא רלוונטיים.

    • אורי

      מטרות מקסימליות, ממש לא ריאליות

      • MOBY

        מטרה, זה משהו להגיע עליו, לשאוף, לא משהו שקל להשיג. אליפות כמטרה תהיה בדיחה עצובה ועלבון לאינטילגנציה... (לצערי).

  • עודד

    המון תגובות נכונות לפוסט מרגש ונכון. בשורה התחתונה- יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך, יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך,יענקל'ך. וזה אחרי חשיבה מעמיקה של 10 שנים. בחיי.

  • ניר

    סגל השחקנים כשלעצמו לא כזה גרוע, אם מסתכלים גם על הפצועים, כך שבעיניי זה בעיקר אשמת ה-DNA הארגוני שהפך להיות מאוד חולה והמאמן גנב הדעת הזה. צריך ריסטרט דחוף.

  • פראליה

    ראיתי הכל, חייתי הכל, ג'וני הרדי, ראובן הלד משה אדלר, עודד בלוש, אילן לופט, אריה עפרוני, הלל קפלן, פרסלני, יוסי קרמר, ירון בראון..

    מועדון כדורגל חובבני, אבל עם הרבה נשמה.

    מעולם לא היה פער עצום כזה בין מה שהמועדון הזה מסמל, הנשמה, חיפה, קרית-אליעזר, הכרמל, האישיות, החיפאים, העם, הקהל הנאמן והעצום הזה שהולך לכל מקום , לבין -

    הניהול הסינטטי, הניתוק של הצוות המקצועי-ניהולי, וחבורת הכלום הזו , שמתיימרת לייצג משהו חוץ מהעו"ש הדולרי שלה .

    • עודד

      לגמרי.

    • שלו

      גם החולצה אתמול הזכירה לי איזה חולצה מהעבר,
      משהו רטרו.
      רק לא זוכר איזו עונה.
      נדמה לי סוף השבעים תחילת השמונים.

  • השמן

    העובדה שהילד שנכנס כחילוף של בזבוז זמן נשלח לבעוט את הפנדל פשוט לא מוסברת. הואקום המנהיגותי בקבוצה פשוט לא ייאמן. איך אין אף מבוגר אחראי שייקח אחריות?

  • תומר חרוב

    ראיתי את הפנדלים והיה לי ברור שהאסטונים יעברו. אני חושב שאנחנו שוב נופלים למלכודת הזו שבגלל שהכדורגל הישראלי מאוד מסחרי אז זה אומר משהו על האיכות שלו. גם מכבי תא ובש העפילו בקושי מול קבוצות שלא מדגדגות אותן תקציבית ואין מה להסיק מזה לקראת העונה הקרובה בישראל. נכון, אתם ארגון גרוע (ועדיין בטווח הסביר של הכדורגל הישראלי) אבל חותם לך שאתם מסיימים טופ 3 קל.

    • גיא זהר

      תומר אני לא בטוח שאתה צודק. באר-שבע בתקציב של 50 מליון פלוס מינוס ושריף שהיא קבוצה של רפובליקה וגם היריבה של מכבי לא בטוח שבתקציבים הרבה יותר נמוכים ממנה (מכבי היא סיפור אחר מבחינה תקציבית' אבל היא גדולה על המון קבוצות אחרות שהן לא אנגליה והטופ של הליגות באירופה).

      • תומר חרוב

        לפי שווי שחקנים לפחות (כי אני לא מצאתי מקומות שמשווים תקציבית) זה גבוה יותר. בכל מקרה, זה לא משנה את הטענה: הציפיות בישראל עולות כי הכדורגל מסחרי, הרי האכזבה מחיפה היא ביחס לתקציב ולהשקעה או לאי השקעה ביחס להכנסות. וזה שקר כי רמת הכדורגלן הישראלי לא עולה כשהוא מרוויח יותר ואילו רמת הפיני/איסלנדי/אסטוני דווקא מטפסת בזמן שבישראל דורכים במקום.

  • יואב

    עופר,
    כל אוהד כדורגל יכול להזדהות עם הפוסט היפה הזה. כולם היו שם, מי יותר ומי פחות.
    כאחד שהיה שם 13 שנה ואז אחרי הפוגה, עוד עשור ונמצא בצד השני של הגלגל כרגע, אומר לך ששום דבר לא נשאר במקום. הכל זז וגם זה יעבור.
    עצב, שמחה והתרגשות עוד מצפים לך ולהיות עצוב משמעו לחיות. האדישות היא ההיפוך. אל תאבד את זה...

  • אפריים

    כתבת נפלא. תודה.

  • עופר גבאי

    מדוייק.
    לא יודע כבר מה אפשר להגיד.

  • Kirma der faux

    כל כך מזדהה עם הרגשות האלה, ועם הכעס כל עצמי שזה מגיע אלי כל כך חזק.
    מאוד מוזר לחוות את זה דוקא ביולי.

  • MOBY

    רק שלשום טבריה ומשרד האוצר מנציחים את השוער שלנו בצורה מעוררת כבוד.
    24 שעות וקצת אחר כך הגענו לשפל חדש.

  • שגיא

    אני בדרך כלל מחכה לטורים שלך בשביל קצת להתעלל בעוד אוהד חיפאי. הפעם לא אעשה זאת כי הטור שלך הוא נהדר. והוא הזכיר לי תחושות ורגשות שחוויתי לפני הרבה שנים.

  • עמ;לק

    זה כואב הרבה יותר מסתם כשלון.
    זה כל כך שורף כי זה כשלון לחלוטין לא מחויב המציאות (להיפך).
    זה כואב כי זה כשלון הזה מלווה במערכת משומנת היטב של ספינים וגניבות דעת, שבא לך לצעוק, בא לך שכולם יראו את מה שאתה רואה ו בינתיים הרעים מנצחים.
    זה כל כך כואב כי הרבה יותר קשה להיכשל כך מאשר להצליח פה ושם, הכישלון המתמשך והאדיר הזה אינו דבר של מה בכך, צריך לעבוד מאוד קשה בשביל לחזור על אותן טעויות במשך כמה שנים, שני אחרי שנה, להיכשל בדיוק באותה צורה.

    אין ברירה אלא להמתין לטבע שידחק את יעקב שחר החוצה ממכבי חיפה. בתקווה שהטבע יראה כמה אומללים אנחנו ייחוס עלינו.

    • עודד

      עם התקדמות הרפואה וההנחה ששחר יחיה עד גיל 120 (יבדל"א) אני לא חושב שצריך לחכות לטבע. צריך להבהיר לגביר שמקומו מחוץ לקבוצה. כל האמצעים כשרים מלבד אלימות פיזית ומילולית.

    • Srtest - ארטסט

      זה משום שאין צורך להפליג לכל מיני מחלקות ושיטות ונוער בכל הנוגע לכדורגל הישראלי - הנה לכם הכדורגל הישראלי ומצבו.

  • הופמן

    מקסים, עופר

  • מאיר (חדש בשכונה)

    כאוהד מכבי מסוף שנות השישים, כשהגיעה שנת 1980 ואחריה 1981 ואחריה 1982 והתחלנו להרגיש שאיבדנו את הכיוון וכל תחילת שנה חשבנו, הנה השינוי וזה לא קרה, הבנתי שהפכנו ללא רלוונטיים. אתם נמצאים כרגע בשנת 1984 שלנו, אן בשנת 2008 בסבב השני שלנו. אנחנו חזרנו ובגדול. זה כמובן, לא מבטיח לנו שלא יהיו עוד תקופות כאלה, אבל כשיש בסיס אוהדים כל כך גדול, בטווח הנראה לעיין, תמיד חוזרים.
    מה שכן, ואין פה כוונה לזרות מלח על הפצעים, התקופות האלה מחזירות מעט צניעות, דבר שגם אצלנו היום בתקופה הטובה שלנו, לפעמים חסר.
    באומרי שאתם נמצאים בשנת 1984 או בשנת 2009 שלנו, כוונתי היתה שעלולה להיות לכם עוד דרך כדי להבריא והתהליך יכול ויצריך ניתוח עם תקופת החלמה, למשל, בנייה מחודשת, או החלפת בעלות, וכו. מה שמובטח לכם זו שמח גדולה כשתחזרו באמת ולא עם גביע שהזכיר את שלנו בשנת 2002 מולכם.
    אלה היו מספר דקות של פרספקטיבה מאוהד שראה כבר הכל.

  • עופר כהן

    בתור אוהד מכבי ת"א זה כואב לי, כי הצלחת הישראליות באירופה תורמת לכדורגל הישראלי בכלל ולמכבי ת"א בפרט.
    אמרתי לחברים שחיפה תתמודד על האליפות כי מריח שהם מביאים ומשאירים שחקנים טובים, אבל משהו שם פשוט לא זה, ואשמח אם מישהו יעשה פוסט/תגובה מסודרת שתסביר את כל הבעיות שיש בקבוצה הזו, למה הדיוט כמוני...

  • מיכה

    כל הכבוד עופר חזרתה להשתמש בצמד המילים מכבי חיפה וכבר לא ב..... מכבי. וזה אומר שהפנמתה את השינויים שהתרחשו בכדורגל הישראלי , צניעות היא מעלה טובה.

    • עודד

      שב בשקט בן אדם

    • ניר

      גם יכולת איות היא מעלה טובה

Comments are closed.