במשחק פתיחה חשוב לנצח. אני אומר את זה, כי אני זוכר את ה-0:3 שחטפנו מבני יהודה בעונה שעברה. וזה הרגיש חרא. ממש ממש חרא. והפעם ניצחנו, ועוד את הפועל תל אביב, מה שתמיד אקסטרה משמח.

זה לא היה משחק טוב. המחצית השנייה הייתה טובה מהראשונה, ויש נקודות שאני פחות מרוצה מהן ויש כאלה שאני יותר, אבל כשבאים לסכם משחק, צריך לנסות ולהתחשב בכל הגורמים. והגורם הכי חשוב הוא, שכאמור זה היה משחק ראשון.

למה זה חשוב? כי זו קבוצה שנבנית. במשך שנים היינו (האוהדים) מתעצבנים שהקבוצה מגיעה למשחק הראשון כשהסגל לא שלם. אני זוכר איך אני הייתי כועס כשאין חלוץ או בלם בסגל. אבל הפעם אני לא כועס למרות שהסגל לא שלם. הסיבה היא שקיפות: המנהל המקצועי של הקבוצה, קרלסן, הסביר בראיון לפני כמה זמן שהקבוצה עדיין בבנייה, וככה זה עובד מבחינתו. ואם סמכות מקצועית שמבינה בכדורגל אומרת ככה, אני סומך עליה ומקבל את זה. הוא מבקש מהקהל סבלנות, והקהל, כך נראה, מעניק לו.

ובכלל, ניתן להגיד שסבלנות ניצחה את המשחק היום: מחצית ראשונה שבה הפועל תל אביב הייתה הרבה יותר טובה ממכבי, אבל אפשר היה לראות שהסגירה של השחקנים, טובה. שהם מתאמצים. שהם לא מתרגשים. שיש להם סבלנות. והסבלנות הזו השתלמה במחצית השנייה. כאילו הם ידעו שהטעות של הפועל תל אביב תגיע, והיא הגיעה. שני שחקנים חופשיים לגמרי ברחבה. היו יכולים להיות עוד שערים, אבל כאמור, סבלנות.

אני די נהניתי מהמשחק היום. לא כי הוא היה משחק טוב. להיפך, אני חושב שמכבי לא משחקת כרגע כדורגל חיובי במיוחד, אבל אני כן רואה ניסיון להתאים את הכדורגל ליכולות של השחקנים, במקום מה שרוני לוי עשה, שזה להתאים את השחקנים לשיטה ולכדורגל שהוא ראה. וכרגע אין יכולת לשחק כדורגל גדול או טוב. מה שכן אפשר לעשות, זה מתפרצות קטלניות ומהירות (כולל אחת היפות של מכבי בשנים האחרונות, עם הפריצה של מוגרבי והעקב של קהת רוקאביצה) ועיבוי של מרכז המגרש, החלק שמנצח בשנים האחרונות משחקים בליגה הישראלית, גם עבור מכבי תל אביב וגם עבור הפועל באר שבע.

מה לא היה טוב? מול קבוצות קצת יותר טובות וקצת פחות פריכות מהפועל תל אביב, אני לא יודע כמה זה יחזיק. ואני גם תוהה, אם יצא שקבוצה תשחק נגדנו בונקר, איך אנחנו אמורים לפרוץ אותו, כי בשיטה הזו, שבה הקבוצה מתעקשת על מרכז שדה מעובה והגנה באטרף של כל השחקנים מלבד פלט, קהת סיים את המשחק סחוט לחלוטין, וזה הרבה בגלל ההגנה שעשה. אבל כשקבוצה תתגונן ממש נגדנו (הפועל שיחקה פתוח יחסית)? לא ברור. ואגב, זו שאלה שנשאלת כבר 5 שנים.

שאלה נוספת היא המגנים: המגן השמאלי הקרואטי עדיין לא חתם בעת כתיבת שורות אלה (כתבה על חתימתו עלתה וירדה באתר הרשמי בשני בצהריים), ויש לקוות שיחתום בגלל שההגנה שלנו היא עדיין לא מה שהיא צריכה להיות. התפקוד הסופי של גרי עדיין מחכה להחלטה, ובאמת צריך עוד קשר באמצע, מהסוג ההורס. גם עניין השוער עדיין לא ברור – מה בדיוק קורה עם סטויקו?

כאמור, יש הרבה עניינים. אבל לנו יש סבלנות. אני מסתכל על העונה הבאה, כשהעונה היא מקרה מבחן, מקום לניסוי וטעייה, לבדיקה ועוד בדיקה, לנסות להבין מחדש מה זו ומי זו מכבי חיפה. נקווה שהמסע הזה יהיה קצת יותר כיפי מהעונה שעברה.

עוד משהו. מי שקורא אותי וגם עוקב אחריי ברשתות החברתיות, יודע שאני נזהר מאוד מלהיכנס בקולגות באופן ספציפי. כן, יש לי כמו לכל צרכן תקשורת ספורט אחר, ביקורת עליה, אבל אני דואג שזה לא יהיה אישי, אני אף נוטה להגן על עיתונאים אחרים אם נכנסים בהם, מהסיבה הפשוטה שאני מאמין בקולגיאליות. גם אם יש לי תלונה (ויש לי) על תקשורת הספורט, וגם אם אני חושב שאני מעדיף לקבל את החדשות שלי מהאתר הרשמי, אני עדיין מעריך את העבודה שהם עושים.

אבל הפעם אני רוצה לעשות משהו אחר: אני רוצה לדבר ספציפית על עיתונאי אחד בשם שמעון אלבז. הוא כותב בידיעות אחרונות. לפני שאני אכתוב עליו את מה שאני חושב, אני מבקש מכם שתקשיבו לדקה הראשונה שבלינק הזה

http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GJLMFJ&c41t4nzVQ=KH

הקשבתם? יופי. למי מכם שלא יודע, גילי ורמוט בילה את הערב בבית חולים, שם ילדה אשתו (זה זמן טוב להגיד לו מזל טוב מהבלוג). עכשיו, אני מניח שזה לא היה מסובך מדי עבור אלבז לבדוק. מרימים טלפון, שואלים, מתעניינים. עושים את הדבר הזה, נו, עבודה עיתונאית.

אבל כנראה שאין שום משמעות לעבודה עיתונאית. וזה הורס לכל העיתונאים האחרים. כי הקורא לא מבדיל בין אתר לאתר. מבחינתו כולם הופכים לכאלה שאי אפשר לסמוך עליהם, אם עד עכשיו הוא קצת סמך. וכשבאים לדבר על מצב עיתונות הספורט, לפני שמדברים על תרבות של צעקות וצהוב, צריכים להתעסק בבסיס עצמו: להביא מידע נכון ומדויק לקוראים/מאזינים/צופים שלך. כי בלי זה, בשביל מה עושים את זה?

הבהרה: אחרי פרסום הטקסט הזה, הובהר לי שאלבז לא היה העיתונאי היחיד שכתב שוורמוט לא ישחק מסיבות מקצועיות, ובין השאר גם תומר לוי (ספורט5) ודורון בן דור (one) עלו עם הטעות הזו, אז אני מבקש להתנצל בפני אלבז – שלא עבד ברמה נמוכה באופן ספציפי או מיוחד, אלא יישר קו עם הרמה הנמוכה של עמיתיו. אלבז – אני מבקש סליחתך שמסגרתי אותך כבודד במערכה. 

הבהרה 2: אתם מוזמנים לצפות בסרטון הזה, 2:30 דקות פנימה, דובר מכבי חיפה דודו בזק, מסביר מדוע ורמוט לא הגיע למשחק.
https://www.facebook.com/Mhfootballclub/videos/1203633426345123/. אני חושב שזה די סוגר את הנושא הזה. 

רוני לוי פוטר. ועכשיו?
סכנין - מכבי. מחזור 2. הפסד. סיכום