בוא נתחיל רגע מהסוף: האם אני שמח? כן, בוודאי שאני שמח. ניצחנו משחק. התרגשתי, שמחתי, התלהבתי. האם המשחק הזה אומר משהו לגבי המשך העונה? כן – שיש לנו 3 נקודות יותר. וחוץ מזה? כלום.

התהליך, הסבלנות, העניינים האלה, אתמול אפשר היה לראות בבירור את הדברים הטובים במכבי, וגם את הדברים הלא טובים. הדבר הכי חשוב שצריך לזכור אותו זה שליגה זה מרתון ולא ריצה של 100 מטר. וגם אתמול, בהפסד שלה, באר שבע הראתה את היתרונות שלה, ובראשון שהיא קבוצה מאומנת. זה נשמע כמו משהו חמקמק, מאומנת. ואני לא אתחיל להשתיל פה יוטיובים שערכתי כי זה כל כך לא אני.

אבל – אפשר לראות תנועה בלי כדור. אפשר לראות מסירות קבועות. אפשר לראות שחקנים שיודעים איפה שחקנים אחרים מחכים לכדור. אלה דברים שעובדים עליהם באימונים. ויש משחקים שזה לא עובד. בוודאי. אבל כשמסתכלים הרבה זמן קדימה – ובבאר שבע מסתכלים קדימה – זו הדרך לשחק כדורגל.

ובמכבי אפשר לראות שהם עובדים על זה. הם עוד לא שם אבל הם עובדים על זה. זה שילוב של השחקנים שעדיין לא לגמרי השתלבו במערך, וגם מרכז הגנה שעדיין לא מסודר, או בקיצור: קבוצה חדשה. קבוצה שעוד צריכה להתאמן, והרבה, כדי להיות יותר כמו קבוצה ולדעת איך היא יכולה להשיג את מה שהיא רוצה להשיג.

אבל אפשר כן לשאוב נקודות טובות מהמשחק:

*המאמן שלנו קולט מה שקורה על המגרש ולא נראה שהוא בא עם חילופים מהבית. הוא מגיב למה שמתרחש, ועושה את זה גם בזמן.

*הקישור היה נראה טוב. במיוחד ואצק. הוא לא מפסיק לרוץ, ובליגה הישראלית שבה כושר גופני מנצח לך 50 אחוז מהמשחקים זה סופר חשוב. וגם את נטע כמובן, וגם את קהת. ורמוט משחק במכבי קצת כמו שהוא שיחק בהפועל תל אביב – רוב הזמן במן תפקיד חופשי כזה, מנותק משאר מערכי הקבוצה. אם ישחק מול קבוצות קטנות, שסוגרות, וישימו עליו שחקן או שחקנים, הרי שהרווחנו.

* אהבתי גם את הפיזיות של השחקנים, למשל מוסא, המגן השמאלי החדש. למשל זה שגוזלן ירד אחורה ולתאקלים – אפשר לפספס נגיחות ואפשר לתפוס יום גרוע בהתקפה, אבל אם כולם יתנו תחת בהגנה, הקבוצה תהיה בסדר. בטח אם אתה מחליף, אין לך שום תירוצים.

*ריאן. לבחור יש כדורגל. והוא מצליח לראות מסירות עמוקות. אבל הוא חייב לעבוד על הדיוק שלו גם כן.

*לויטה. משחק נטול טעויות. איש המשחק שלי, פשוט בגלל שההגנה לא הייתה מספיק טובה.

והיו גם דברים שחייבים לשפר. ההגנה ההגנה ההגנה וההגנה. וגם דיוק במסירות. אבל ההגנה. אני רוצה שהם יצפו בסרטון של השער של באר שבע אלף פעם, וינסו להבין מה בדיוק קרה שם. רק ככה לומדים.

 

בנוגע למשחקים אחרים, באמת שזה לא משנה. מכבי פ"ת לא משחקת כמו ב"ש ואלה לא משחקים כמו אשקלון. וכבר נמאס לי לכתוב שאני עדיין לא ראיתי את מכבי לומדת לפרוץ בונקר, אז אולי בקרוב. למעשה מה שהפסיד לבאר שבע את המשחק הזה היה הרצון שלה לנצח. אם הייתה קבוצה קטנה יותר אחרי השער, היו מסתגרים ויוצאים עם שלוש הנקודות. לא שזה משנה כן, אבל למכבי יש אובייקטיבית סגל מספיק טוב כדי לשנות שיטות בהתאם ליריבה – אבל צריך ללמד אותם איך עושים את זה, ולתרגל ולתרגל ולתרגל.
ואם נחזור רגע לתחילת הטקסט – באר שבע נראית ככה אחרי יותר משנה עם ברק בכר, ואחרי שהצליחה לשמור על רוב הסגל שרצתה. ושחקנים שהתחלפו – אפשר לראות שהם חור – למשל המגן השמאלי שעשה את הפנדל. אז כן יש חשיבות לשמירה על הסגל ולשמירה על המאמן – אלה שתי יחידות שצריכות לעבוד ביחד.

אוסיף – שעל רקע זה בהחלט מרשים מצד אחד ומעיד על חולשת הליגה הישראלית מאידך, שמכבי תל אביב לקחה שלוש אליפויות רצופות עם שלושה מאמנים שונים בשלוש שיטות שונות.

 

ועכשיו לשאלה החשובה: מתי מכבי כן תשחק טוב?

הרי זו השאלה ששואלים את עצמם כל האוהדים הירוקים, אחרי עוד משחק לא משהו השבוע. אמנם לא ראיתי אותו, אבל מקריאת הדיווחים, שאני מתקשה להאמין שמקור כולם בקנוניה, מכבי שיחקה מאוד לא טוב. כן, היו ניצוצות, כן היה גם משחק בגביע הטוטו שבו ניצחנו, אבל הקבוצה לא משחקת טוב.

 

זו שאלה טובה וזו שאלה חשובה אבל בעיקרה זו שאלה לא רלוונטית. היא לא רלוונטית לא כי מנטרת הסבלנות סבלנות סבלנות (ברור שצריך סבלנות, אבל השאלה היא למה. ועל זה אני אנסה לענות), אלא כי מכבי היא כרגע בשלב שבו היא אינה רלוונטית. איזו קבוצה רלוונטית כרגע? הפועל באר שבע – רלוונטית. מכבי תל אביב – רלוונטית. מכבי – לא לא ולא.

אם אני צריך לסכם את הבעיה העיקרית של האוהדים של מכבי שכן מתעצבנים (לא כולם, יש די הרבה שמבינים את מה שאני כותב כאן, או תופסים את זה בצורה דומה גם אם לא זהה), היא שהם חושבים מנג'ר: לקחתי את מכבי חיפה. העפתי את בניון (שחקן עם ציונים מתחת ל5 בארבע תכונות חברתיות קריטיות), הבאתי זרים טובים, והנה אני מנצח.

ובכן, זה לא עובד ככה. ובגלל זה גם לתת את הדוגמא של המגן השמאלי של הפועל באר שבע, ששיחק מצויין (כך הבנתי, לא צפיתי) מול אינטר בסן סירו, היא פשוט לא קשורה. מכבי כרגע היא קבוצה שעדיין מנסה להבין מה קורה אחרי שחולים, ואיך הולכים שוב, אז אי אפשר לצפות שהיא תרוץ כמו איילה שלוחה באחו.

זה זמן של ניסויים, זה זמן של בדיקות, כמו שכתבה יפה עידו בטקסט האורח שלו בבלוג בשבוע שעבר. שני הצדדים עדיין מנסים להבין מה בדיוק קורה שם, מה העניינים ואיך מסתדרים האחד עם השני. אנחנו עוד נשחק גרוע, אנחנו עוד נשחק טוב. אני חושב שאם יש מאפיין אחד שיהיה יציב העונה, אז זה יהיה חוסר היציבות.

אז מה התסריט האופטימלי? קודם כל שתור יישאר עוד שנה, ועדיף גם שמולנסטיין יישאר. המשכיות, לא כדי שתהיה אינרציה, אלא כדי שנראה אם משהו יכול לצמוח.

סיכום מחזור 3 - עידו גבעון
סיכום מחזור 5. התיקו מול מכבי פ"ת