במהלך המשחק מול מכבי פתח תקוה התעצבנתי. היו דברים שהוציאו אותי משלוותי. קודם כל במכבי חיפה: ראיתי שוואצק עייף, לא היה צריך לדעתי לשחק מול ב"ש בגביע הטוטו, אבל ניחא. ראיתי שנטע היה לא מרוכז כל כך במחצית הראשונה, וראיתי בעיות במשחק המעבר מהגנה להתקפה, או בקיצור, בקישור. ובעיקר ראיתי שבמשך 60 דקות אנחנו מבזבזים שחקן, כשרוקאביצה משחק בחוד כשהוא צריך לשחק בצד, ואם זה אומר לוותר על מישהו מבין קהת וורמוט וריאן, אז צריך לוותר על מישהו. כן, אני מבין את החשיבות של הקישור, אבל צריך להבקיע גולים.
ומכבי לא ניצלה את ההזדמנויות שלה. זה בלט מאוד שפתאום, אחרי שפלט נכנס, הקבוצה הרגישה יותר מסוכנת. אבל 10 דקות אחרי המשחק, בעודי אוכל את הגראטין המדהים שאשתי הכינה (אין לכם מושג, זו הייתה שלמות של תפוחי אדמה והמון גבינה), זה עבר לי. אני בסדר עם התיקו הזה כי אני בסדר עם העונה הזו, והיא בסדר איתי.
אבל לא רק על מכבי חיפה התעצבנתי, כי אם בעיקר על היריבה שלה. או ליתר דיוק, על בזבוזי הזמן של היריבה שלה. בטח שדני עמוס יחטוף שער בתוספת הזמן, הרי הוא משחק מחצית שלמה פצוע. פעם החלק הזה של הגוף תפוס, פעם ההוא, פעם הוא קיבל מכה בזקן. השופט הפעם הוסיף שש דקות, אבל זה לא מספיק.
הייתי רוצה שיתחילו לאכוף את החלטה מספר 5 בסעיף 12  (אתם יכולים לקרוא אותה פה) בחוקת הכדורגל – שאומרת ש"חובה להעניש בהתנהגות בלתי ספורטיבית על כל ניסיון של התחזות בכל מקום בשדה המגרש, אשר נועד להטעות את השופט". האם יש למישהו מבין הקוראים ספק שמדובר בהתחזויות שבאות להטעות את השופט? לגרום לו להפסיק את שטף המשחק? פעם אחת מוציא שני צהובים לדני עמוס, לוזון צורח, אבל אף אחד לא עושה את זה יותר. אף פעם. וזה נכון לכל הקבוצות בליגה. אני זוכר איך כתבתי בעצבים על סטויקוביץ' שנה שעברה בניצחון 0:1 מול בית"ר באבירן, שבזבז זמן בצורה כל כך מגעילה, והקהל של מכבי צעק לו בוז מעצבים. זה איכסה וזה לא כדורגל. ואני לא אומר שבגלל זה הפסדנו, אני אומר שזה מעצבן.
שתי נקודות חיוביות:
שובל גוזלן הבקיע שער – שוב בפתח תקוה, והפעם שער חשוב שהביא נקודה. אני מבסוט על זה ואני מקווה שהוא יחזור לעצמו כי אני חושב שהוא צריך ביטחון.
גילי ורמוט – ראיתם, מרוב שלא היה בתוכניות של הקבוצה ומרוב שבתקשורת כבר הסבירו שהוא לא בקבוצה – פתאום הוא משחק 90 דקות ושם בישול ומהלך לגול. מדהים. מזל שאני לא קורא יותר מדי מה כתוב באתרים.

ועכשיו על משהו אחר לגמרי
אני לא רוצה לכתוב כאן על קבוצות אחרות כשהן לא משחקות מול מכבי – אבל אני רוצה להשתמש בהפועל תל אביב רגע כדוגמא: תראו, גם אני מלא בכעסים על יענקלה ויש לי טונה של ביקורת – אבל כתבתי ואמשיך לכתוב שאני מעדיף אותו בקבוצה. את הסיבה לכך אפשר לראות באיך שהפועל תל אביב נראית עכשיו.
כן, הוא אוהד את מכבי תל אביב בכדורסל (לא מעניין אותי) וכן, לקח לו הרבה יותר מדי זמן להתעורר ולהבין שהוא לא יכול לנהל מקצועית את הקבוצה (מאוד עניין אותי אבל ראיתי שינוי) אבל יש דברים שאוהדים צריכים להסתכל עליהם שהם מעבר לסיפוק המיידי – וכן, חמש שנים הם כלום זמן בכדורגל, כשמסתכלים על הדברים האלה.
מכבי היא מועדון מסודר. זה נשמע לכם מגוחך, אבל תראו איך הפועל תל אביב, חמש שנים אחרי קמפיין של 60 מיליון שקל בצ'מפיונס ליג, ומי זוכר כמה קמפיינים אירופאיים מוצלחים, נראית. והבעלים או מה שהוא לא יהיה – אוהד.
אז נכון, הפועל תל אביב היא לא בליגה שלנו ביחס לכמות הקהל, אבל עדיין: גם עם כסף צריך לדעת איך להתנהל. והעובדה ששחר מציב כבר די הרבה שנים קבוצה שכן מושקע בה כסף, וכן מושקע בנוער שלה כסף, וכן נראית כמו מועדון שהאוהדים שלו יכולים להתגאות בו – זה משהו חשוב. אני מאוד מפחד מהיום ששחר ילך, בעיקר כי אין לי מושג איך יהיה המחליף שלו ומה יהיה סדר העדיפויות שלו.

סיכום מחזור 4. הניצחון על באר שבע
ביקור בריגלי פילד