הניצחון על מכבי תל אביב. Everything in its right place

איזה כיף לכתוב את זה, הא? ניצחון על מכבי תל אביב מזכיר שהחיים לפעמים מסתדרים על הצד הנכון

לוקח לבן אדם כמה ימים לרדת מהענן שהוא הולך עליו אחרי ניצחון כזה. זה לא ענן של "אנחנו הכי טובים" (כי אנחנו לא), זה בטח לא ענן של "אנחנו ניקח אליפות" (כי אנחנו ממש ממש לא), וגם לא של "אנחנו יותר טובים ממכבי תל אביב" (כי הם יותר טובים, עדיין. ואנחנו נעסוק בזה בהמשך).

 

אבל יש לו, לענן הסמיך והמתוק הזה, שני מרכיבים: הראשון, העייפות המצטברת שנגרמת על ידי חוסר השינה שנגרם על ידי רמת האדרנלין הגבוהה שעוטפת ואופפת וחודרת פנימה, ולא עוזבת גם לא בשלוש בלילה בזמן שאתה מנסה לקרוא עוד קצת על המשחק, להסתכל בעוד תמונה, להשתתף בעוד דיון בטוויטר, עד שלבסוף אתה קם שעתיים אחר כך בבוקר עם סימן של פלאפון בלחי הימנית, וחיוך ענק שאי אפשר להוריד.

 

המרכיב השני, שהרבה יותר קל להסביר אותו, נמצא במילים האלמותיות של רדיוהד: Everything in its right place. זו הידיעה שאחרי שנים ארוכות, אנחנו משהו. ושוב, זה לא אומר שום דבר על תארים או מיקום טבלאי. לא לא, ממש לא. אני שייך לאלה שמאמינים שתואר האליפות ילך או להפועל באר שבע או למכבי תל אביב. אבל אנחנו כבר לא האסקופה הנדרסת, הקבוצה העלובה שעלתה מול הצהובים בשנים האחרונות בליגה. Yesterday we sucked a lemon, אומר השיר, אבל הכל נכון עכשיו. כל רעש הרקע וההפרעות והבלגאנים, כל כאבי הלב שספגנו, כל החרא שאכלנו וכל לעג שספגנו. והמשכנו ללכת והמשכנו ללכת והמשכנו לנסוע למשחק החוץ והמשכנו לעודד והמשכנו ולא הסתכלנו שמאלה ולא הסתכלנו ימינה וידענו תמיד תמיד תמיד שיש דרך אחת, נכונה קדימה, וידענו שנצטרך להיות חזקים ולשכנע את מי שמחזיק במושכות שצריך לשנות, והצלחנו לשכנע והצלחנו להראות שאפשר ביחד.

 

והדרך עוד ארוכה, מאוד ארוכה, אבל כשהיא ארוכה לומדים להעריך את המכות שחוטפים בדרך, את הרגעים הקשים והמחורבנים, ואז, כשמנצחים את מכבי תל אביב, אחרי שהם לא הפסידו 27 משחקים רצופים בליגה, ויוצאים החוצה ויודעים בלב שזה זה, ושומעים את העצבניים האלה בסוף המשחק בדרך לאוטו, כשמנעד התגובות שלהם נעות בין "סעמק, לא שוב" ל-"הייתי בטוח שסיימנו איתם", החששות שמקננים גם כשהם בטוחים בניצחון, הפחד שחוזר אליהם, הלחץ הזה מהנסיעה לחיפה ומהביקור שלנו אצלהם בבית. אין מה להגיד, Everything is in its right place.

___

ופה אם בא לכם אתם יכולים גם לקרוא ניתוח שלי על המשחק.

 

אבל מה בדיוק היה שם. אני בטוח שעד עכשיו הספיק מי שרצה לקרוא הכל על המשחק, לראות שידור חוזר, ולעשות את כל זה מחדש. אבל בכל זאת, כמה נקודות על מכבי (וגם על מכבי תל אביב, כי הם בכל זאת היו היריבים שלנו ביום שני).

 

*פיזיות: במשך די הרבה זמן אני כותב כאן ובבלוג הירוק ז"ל בהארץ, שהסיבה שמכבי תל אביב לקחה את האליפויות שלה הייתה החוזק שלה במרכז המגרש. ובמשחק הזה מכבי הייתה פיזית לאללה. קחו למשל את הסגירה של טב"ח2 על ידי קגלמאכר – היא הייתה מצוינת, אבל צריך לציין את העזרה שרועי קהת נתן לו פעם אחר פעם, שמנעה מהחלוץ לברוח למקומות אחרים. בכלל, כל השחקנים ללא יוצא מן הכלל (אפילו אלירן עטר, שההגנה שלו והיציאה ממנה להתקפות ריגשה אותי הרבה יותר מהגול) ירדו אחורה ועלו קדימה ולא הפסיקו לרוץ, אם זה ואצק ונטע וקהת ואפילו ורמוט בדרכו שלו. והשחקנים של מכבי תל אביב נראו נחותים פיזית, הרבה פחות אגרסיביים והרבה פחות שם.

 

*טעויות: השער השני, עם הקרן המדומה של בניון ושלל הטעויות של מכבי תל אביב בהגנה, הייתה אקסמפלר מושלם לדבר הזה – לא ראיתי את הקבוצה של ג'ורדי עושה כל כך הרבה מהלכים שגויים במשחק אחד נגדנו. אני מודה, אני לא רואה אותם כל כך הרבה, אבל המון מסירות שלא הגיעו ליעד, המון השתהויות שהסתיימו בחטיפות כדור, ויותר מכל – רוב מחצית השעה האחרונה נראתה כמו משחק שלנו מלפני כמה שנים, במושבה, אם אני לא טועה בעונה האחרונה של אלישע: עלי עותמן קיבל כדורים מצד ימין והגביה במשחק הזה מה שנראה כמו 30 פעמים, תמיד לידיים של השוער או לראש של בלם או לחוץ. וגם כאן, השחקנים של מכבי תל אביב ניסו ללכת בכח לתוך הרחבה בהגבהות מוזרות והכנסות כדור תמוהות, מה שדי הקל על ההגנה הירוקה. מהצד השני אגב, היה ביצוע כמעט נטול טעויות של השחקנים שלנו.

 

*מזל: גם כזה צריך – הפציעה של גולסה, ההחמצות, 100% ניצול מצבים. גם מזל צריך שיהיה.

 

___

 

מפתה לכתוב גם לגבי שני האקסים שלנו, גולסה ובניון, שאני ממשיך להיות מרוצה לגבי העובדה שהם לא משחקים אצלי בקבוצה. לא ראיתי סיבה שבגללה יוסי בניון צריך לשחק 90 דקות במקום דור מיכה למשל, אבל זו החלטת מאמן. אני לא חושב שהוא היה טוב כל כך, והוא פשוט עוד שחקן קישור, שמתאים לקבוצה כמו מכבי פתח תקוה או בני יהודה – מקום שבו היכולות שלו ייחשבו מיוחדות. לגבי גולסה, אגיד רק שהוא נוטה להיפצע הרבה יותר מכדי שחקן שניתן לבנות עליו למשהו, ואם אתם רוצים קצת יותר מידע, פשוט תכתבו הפציעות של גולסה בגוגל, ותסתכלו כמה רחוק זה הולך.

 

לגבי השירים והקללות? אין לי מה להגיד על זה. אני לא הייתי שר ומקלל, אבל אני לא הייתי עושה הרבה דברים. אבל הקהל הירוק גם עודד 90 דקות נון סטופ, בזמן שהאוהדים הצהובים היו ממש לא משהו, בלשון המעטה, ואני תוהה מה האפקט של החוסר בביתיות בהקשר לעניין הזה.

__

 

כל זה מביא אותי לכתוב על המשחק הבא – כי מכבי תל אביב חלף ועבר, ועכשיו נותר לנו להסתל קדימה אל שני משחקים סופר חשובים – הראשון מול אשקלון, שהיא אולי הקבוצה החלשה בליגה על הנייר, והפועל חיפה, שהיא הקבוצה השנואה עלי וחייבים לנצח אותה כי דרבי ודיר בלאק רנה ותור וכולכם.

 

אחרי המחזור הראשון (וגם במיליון פעמים אחרות) כתבתי שמכבי לא יודעת לפצח בונקר. העונה היא לא הוכיחה עדיין שהיא יודעת. למעשה, היא לא הראתה שיש לה קצה קצהו של כיוון או רעיון לגבי איך לעשות את זה. וכאן נכנסת עבודת האימון: ראינו ביום שני איך המגנים נכנסו למשחק, איך משתמשים באגפים כדי לפתוח אמצע, איך אפשר לשחק עם חלוץ אחד ועדיין לנצח משחק. שנייה אחרי המשחק כבר התחלנו אני ומיכאל זיידה, איש נהדר שלקח אותי טרמפ למשחק, לחשוב האם כדאי שפלט יעלה בשבת או לא, ושנינו סיכמנו שטוב שיש מישהו שמבין בכדורגל שהולך לקחת את ההחלטה הזו, ולא אנחנו.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

32 תגובות ל “הניצחון על מכבי תל אביב. Everything in its right place”

  1. מתן גילור

    תודה עופר. מעולה.
    היו עוד מצבים מעולים שהלכו החוצה לעטר וקהת, אבל לא נתעכב על זה.
    העידוד העונה במשחקי החוץ עלה רמה. ואתה יודע כמה נקודת המוצא היתה גבוהה.
    גם אם נפסיד לאשקלון זה לא מפחית מהניצחון הזה לדעתי. אין קשר בין הדברים.
    וכמוך, אני מאד מקווה שהראש של השחקנים בשבת הקרובה, כי שלי לגמרי בדרבי.

    להגיב
  2. עודד

    נפלא.

    להגיב
  3. B. Goten

    גם לי לא ברור מדוע יוסי 90 דקות ומיכה מחמם את הספסל. לארבלדזה פתרונים.

    להגיב
  4. גיא זהר

    כמתבונן מהצד בהחלט התרשמתי מהמחצית הראשונה שלכם, אך השנייה הייתה בונקר מפואר סטייל גמר הגביע (בניגוד למשחק מול בש שהיה די שקול). אני דווקא חושב שבמידה שתנצחו את שלושת המשחקים הקרובים ובדומה לבש שהתמודדה מול מכבי של סוזה, יש לכם סיכוי לא רע להיות גורם משמעותי עד הסוף.

    להגיב
    • אורן השני

      מתי ניצחנו יותר משני משחקים ברצף בפעם האחרונה (ולא כשהעונה גמורה אחרי חודשיים)? אשרי המאמין.

      להגיב
      • גיא זהר

        את אשקלון תנצחו גם עם הנוער

        להגיב
        • עמ;לק

          אנחנו אלופי העולם בלא לנצח קבוצות שצריך לנצח גם עם הנוער.
          זה בדוק.

          להגיב
    • גורביץ'

      אני גם לא הבנתי תחילת מחצית שנייה את ההחלטה לעלות עם אותו ההרכב בלי לעשות חילוף או לשנות את המערך, כי זה היה ברור שגילי ועטר לא עושים הגנה וסאן מנחם לא עושה התקפה, מה שברור היה שיגרור לבונקר, כי רוב השחקנים כבר היו די שחוקים מהמאמץ של להחזיק יתרון מוקדם עד המחצית.
      יכול להיות שההשלכות של זה היו יותר הרסניות אם שוטא לא היה מוציא את טב"ח, אבל כשמהצד השני עמרי בן הרוש היה השחקן היוצר בהרבה התקפות, זה נגמר בלחץ די אנמי של מכבי ת"א.
      מצד שני – צריך לזכור שזה משחק חוץ, וגם בעשר דקות האחרונות, למעט ההזדמנות של יצחקי, ה 3-0 היה יותר קרוב מ 2-1, ואם ריאן היה לוקח סוףסוף את הצ'אנס שנותנים לו, זה היה נגמר בתבוסה.
      בקיצור – מחזיק אצבעות לב"ש בשני..

      להגיב
  5. פרלה

    תודה עופר על הארכה נוספת בחגלמאכר שלנו.
    אנחנו כבר עם 2 נצחונות רצוף על האפס מול הקבוצה המובילה בליגה מאז צאתנו לפגרה בת מספר שנים.
    נראה שהשבוע התמודדנו איתם טקטית בהצלחה תוך שימוש נכון בסגל והגענו למצבים איכותיים אז שאפו לרנה ותור ולשחקנים שמצליחים להבין שנכון וכדאי ללמוד מהסגל המקצועי הנוכחי שלנו.
    אני מקווה שהמשך שימוש מושכל ביכולות של עטר, פלט, גילי, ואצק וקהת בחלק הקדמי יפצח גם את הבונקרים הבאים עלינו לטובה. הגיע הזמן שהפגרה הזו שלנו תסתיים.
    גם כך, 5 שנים זה כבר יותר מדי.

    להגיב
  6. רומן

    לדעתי אפשר להיות הרבה יותר אופטימיים מזה, ולדבר על אליפות.

    להגיב
  7. פראליה

    א. כיף לראות שוער צעיר שמשחק על ה- 5 בניגוד לרב התקועים
    ב. גארי – כיף לראות זר נחבט הופך לזר אהוב ורב-תכליתי
    ג. לא כיף לראות שמארק פציע כ"כ , שנה שניה רצוף , חייבים ללמד אותם לשחק בקצב עצים בלה-ליגה הזו
    ד. כיף לראות ששחקן עבר שכולם קברו , מוכיח שוב המנהיגות לא קונים , נולדים
    ה. כיף להיווכח שמריו יש טאצ' (גם בכדורגל) , אם רנה ילמד אותו לסגור , יש מגן אמיתי לא רע
    ו. כשלא מדברים על וואצק כאיש המשחק , זה אומר שהכל דופק כמו מכונה , קשר אחורי כוכב זה לא לקבוצה שרצה חזק למעלה
    ז. שום מילה על נטע , כל אות מיותרת
    ח. גילי עשה נסיון לתאקל
    ט. אין ברירה , רועי צריך לרדת רמה לאמצע , מהקשר מאחורי החלוץ , עד שיחזור להיות חצי רועי , משם נתקדם , לתפקיד האולטימטיבי שלו
    י. מקווה שאלירן יחטוף חזק השבוע על הראש , אחרת ראינו הבלחה
    יא. איזה כיף לראות ילד רמה"שי משחק עם הראש למעלה , ודופק פוגו אכזרי , אחרי הופעה גדולה , בתפקיד ששיחק פעם ראשונה בקריירה

    להגיב
    • גורביץ'

      מי זה הילד הרמה"שי ?

      להגיב
    • פנדה

      מי זה שחקן העבר שכולם קברו?

      להגיב
  8. אשר קשר

    יופי של סיכום. שמח בשמחתכם.

    להגיב
  9. מיכאל

    טור נהדר! תודה על המחמאה :)

    מסכים עם כל מילה, ועדיין אופטימי לקראת המשך העונה

    להגיב
  10. יאיר אלון

    נראה שמשהו טוב קורה במכבי חיפה מתחילת העונה
    הצלחה תגיע אם וכאשר השחקנים יגיעו עם כזו רמת אגרסיביות ומחויבות גם למשחקי חוץ בפתח תקווה וכפ"ס…
    אם כוכבים דוגמאת ורמוט ועטר לא ירימו את האף וייכנסו לתרדמת חורף בכל פעם שהציונים בעיתון מחמיאים

    משווים עונת ליגה למרוץ מרתון. אז עד עכשיו הקצב של מכבי חיפה די טוב, לא שיא עולם אפילו לא שיא האישי אבל קצב טוב. בוא נראה אותם שומרים על הקצב לאורך זמן שמתחיל להיות קשה

    להגיב
  11. טום

    ניצחון של קבוצה קטנה. ניצחתם בגלל שמכבי טובה יותר. בגלל שמכבי שלטה. קל להיות האנדרגוג. קל להגיב. לצאת למתפרצות. בואו נראה אתכם מפצחים בונקר עכשיו…

    להגיב
    • עודד

      אני מניח שהתכוונת למכבי תל אביב. היא אכן שלטה. שיחקה טוב יותר? ממש לא.

      להגיב
    • עמ;לק

      שלוש נקודות על ראש הכרוב שלך

      להגיב
    • רומן

      בכדורגל מנצח מי שמבקיע יותר גולים ולא באס אמ אסים, סיפרו לכם את זה שם בפח זבל שאתם גרים בו איפשהו דרומית לצמת פרדיס?

      להגיב
      • טום

        בואו נראה אתכם מול הקטנות… שם קבוצה נמדדת.

        להגיב
  12. ניצן

    שתי נקודות: האחת היא זה שלא התייחסת לשוער צעיר שאף אחד לא סופר ועשה עבודה נהדרת (מהמעט שראיתי לצערי).
    השנייה שלראשונה מזה כמה שנים ניצחנו את הקבוצה האחת שחשוב לנצח. טוב, אחת מתוך שתיים, שכשמנצחות אותך מרימות את האף. בנוסף עניין הבונקרים הוא נקודת ההתחלה של המשבר הנוכחי שאנו חווים כבר חמש שנים. מרגע שלמדו שבונקרים עובדים נגדנו איבדנו את הביטחון. מחוסר הביטחון נבע משחק הססני ועם הרבה טעויות. הטעויות הללו הובילו להפסדים שהלחיצו עוד יותר וחוזר חלילה.
    אם ננצח את המשחק הקרוב יש סיכוי להצליח לצאת מהמשבר. אני לא מדבר על אליפות חלילה, אלא כל חזרה למקום הטבעי של מכבי חיפה בצמרת הגבוהה, כמאיימת על הכתר באופן קבוע וכזו שמשחקת כדורגל שוטף והתקפי שגורם לאוהדי הקבוצות האחרות לקנא.

    להגיב
  13. סחבק

    היה שווה לחכות.

    גם לניצחון הזה, וגם לפוסט שלך (וסליחה על המינשונים המנדנדים בטוויטר:).

    מדהים כמה קל להתמכר ללהתהלך כמו טווס אחרי ניצחון אחד, ומשום מה, הניצחון הזה, שהרבה פחות חשוב מהניצחון בגמר הגביע, יותר שימח אותי.

    אולי ככה זה כשהלסת נשמטת מהפצצה של קגלמכר ולא מהשטויות שיוצאות לקפטן מהפה דקה אחרי שריקת הסיום, הטעם המתוק נשאר לאורך זמן.

    יאללה, לנצח את אשקלון, לפרק את הסרדינים.

    מכבי הם מפחדים!

    להגיב
  14. 49ers

    טור נהדר.
    בצד הקטנוני.. אין דבר כזה בעברית "בשבילהם", כפי שאין "אצלהם".
    יש בשבילם, אצלם.. כפי שלא כותבים (סתם לדוגמא)"שהקבוצה עלתה" "שאתה משחק"… אלא "כש"..
    נודניק, אני יודע.
    אבל בעלי טורים, רצוי שיקפידו על עברית.
    שבת שלום

    להגיב
    • מתן גילור

      אם כבר מקפידים, אז "דוגמה או דוגמא?… לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a: עסקה, עובדה, פסקה, סדנה, גרסה, פרכה, מימרה, בעיה, סוגיה, דוגמה, טבלה, קופסה, רישה, סיפה; כך גם מילים שבמקורן הארמי הן ממין נקבה: משכנתה, שאילתה, אסמכתה." ;)

      להגיב
      • 49ers

        החכמנו!

        להגיב
      • רומן

        אני למדתי בבית ספר שמותר ככה וככה

        להגיב
  15. החתול של שרדינגר

    למה זה כן משנה: עזרתם לב"ש.
    למה זה לא משנה: כי אתם בכל מקרה תסיימו מקום שלישי במרחק 15+ נק' ממקום שני .

    להגיב
    • עודד

      יש סיכוי גבוה שאתה צודק. זה גם שיפור.

      להגיב

מה דעתך?