איזה כיף לי שאני לא מבין כלום בכדורגל

שני משחקים התרחשו בערב הזה בין נאפולי למנצ'סטר סיטי שאני יודע עליהם: את הראשון אני ראיתי, ואת השני ראה פפ. זה אולי מעניין, אבל האם זה חשוב? הבלוג מנסה להבין.

זה משחק שמאוד מוזר לכתוב עליו משהו קונקרטי. הסיבה די ברורה: יש דיסוננס עצום בהבדלי הרמות בין שתי הקבוצות ששיחקו במשחק הזה – ואני מדבר כמובן על מנצ'סטר סיטי של המחצית הראשונה, לעומת זו של השנייה. כן, גם נאפולי הייתה שם, החמיצה פנדל אחד והבקיעה שני, והגיעה גם להזדמנויות, אבל אם לדייק את הדברים זה לא שהיא הגיע להזדמנויות כמו שסיטי פשוט שיחקה בה, כמו חתול שמשחק עם עכבר, נותן לו לברוח רק כדי שיוכל לרדוף אחריו.

 

או במילים אחרות, לסיטי היה משעמם. אבל ממש. אפשר להבין למה: מבחינתי, מדובר באחת מקבוצות הכדורגל הכי גדולות שראיתי בעיניים. זה סובייקטיבי לגמרי, ואין לי מה להתווכח עם אף אחד כי אין פה תשובה או דעה אחת נכונה, אבל לראות אותם משחקים זה כל כך יפה, שזה מגוחך. ולראות את זה במגרש, זה וואו גדול. ולזכור שעל הספסל יושבים אגוארו, ברנרדו סילבה, אילקאי גונדוגאן ויאיא טורה, בין השאר. היציאה של סיטי למתפרצת היא דבר כל כך יפה, בין היפים שיש בכדורגל היום, חילוץ כדור ודהירה קדימה, אם זה פרננדיניו או דה בראונה, סאנה מלהטט באגף אחד, סטרלינג בשני, ז'סוס אורב לכל כדור. באמת, כדורגל עילאי.

 

והעניין הוא שזה לא שמולה ניצבו קונוסים. ממש ממש לא. המוליכה האיטלקית, 100% הצלחה שם, קבוצה עם כדורגל. אבל כבר מההתחלה, אתה רואה שזה לא זה. ההתקפות הראשונות של נאפולי עם שחקן אחד בלבד, מול אלה עם ארבעה וחמישה של הסיטי, שירטטו את ההבדלים; שני השערים (דקות 9 ו-13), חיזקו את התחושה שעליה כתבתי בהתחלה. אחר כך המשחק התפתח בצורה אחרת לגמרי, כשנאפולי הייתה יכולה להוציא משהו, אבל הסתיים ב-1:2 כאמור, אחרי פנדל שלה בדקה ה-73.

 

אחרי המשחק במסיבת העיתונאים, אני חושב על שאלה לפפ: "הייתם הרבה יותר טובים במחצית הראשונה, אבל נראה שנמאס לכם בשנייה. זה נכון?". אני לא מספיק לשאול אותה, בגלל שהשאלה הראשונה מדברת על שתי המחציות ופפ (זו לא הפעם הראשונה שאני במסיבת עיתונאים שלו), חולק שבחים ליריבה שלו הערב. "נאפולי קבוצה אדירה, קבוצה מצוינת. היא משחקת בשתי נגיעות, פשוט מאוד, וקשה מאוד לשחק נגדה בגלל זה.. לא סתם היא 8 מ-8 באיטליה". העיתונאים האנגלים שואלים על המשחק המסוכן של אדרסון וההגנה שלו, שהוביל לכמה מצבים טובים לנאפולי, ופפ מסביר שחייבים לשחק ככה: "אתה לא יכול לשחק בכדורים ארוכים נגד נאפולי, הם מהר מאוד מגיעים נגדך למצבים. חייבים לשמור על הכדור, לשחק על הקרקע, לפתח התקפות". היה רגע אחד במהלך המשחק שאדרסון בעט כדור ארוך לכיוון ההתקפה ופפ הסתובב עצבני מאוד לספסל שלו.

 

__

 

הדבר הזה בעיקר לימד אותי שאין לי מושג בכדורגל. אני לעולם לא "אבין", במשחק הזה, והאמת שזה די בסדר. אני חושב שיש דרגות שונות להנאה מכדורגל, וכמו שכתב יוני רז פורטוגלי בטקסט המצוין שלו מלפני מספר שבועות, כשאתה מתעמק בנושא הטקטי יתר על המידה, אתה משנה את ההערכה שלך את המשחק – ואני לא בטוח כלל שאני מעוניין שהדבר הזה יקרה לי.

 

העניין הזה, שאין לי מושג בכדורגל, הוא משהו חמקמק: לא כי הוא נכון או לא נכון – אני מאמין שאם ראית הרבה מאוד משחקי כדורגל אתה יודע משהו, אלא שההנאה מכדורגל, וזה סוד גדולתו, יכולה להגיע ממגוון רחב של גורמים. זה מה שהופך אותו לספורט שכל כך קל לאהוב: יש כאלה שאוהבים הגנה (כמו איטלקים) ויש כאלה שמכורים להתקפה (כמו חיים ברעם), יש את אלה שמעניין אותם הקהל ויש את אלה שרק המשחק עצמו. יש את אלה שהצד הכלכלי מרתק אותם, ויש את אלה שהטקטיקה היא היא גורם המשיכה העיקרי.

 

אני, כמו הרבה מאוד דברים אחרים בחיים שלי, אוהב את הסיפור. כי הרי מה זה הדבר הזה של"סיטי נמאס, אז הם החליטו לתת לנאפולי כדי שלא ישעמם לה". זה שטויות גמורות הרי, כדורגל לא עובד ככה. גם לא – "הם יכלו להכניס ברגע שרצו". קלישאה מטומטמת. אחת הקלישאות האהובות עלי בכדורגל, אם כבר מדברים על זה, היא כשפלוני אומר לאלמוני "נראה לי שראית משחק אחר לגמרי מזה שאני ראיתי".

 

וזה נכון. המשחק שאני רואה שונה מהותית ממשחק שכל אחד אחר רואה. אני אוהב שיש איזה סיפור, משהו שיגרום לי לעניין – כי בעיני, רוב הזמן כדורגל הוא ספורט משעמם מאוד. מאוד. אני רוצה להכניס אליו מרכיב נוסף, אחר, דמיוני, פנטסטי. מספרים, לרוב הורסים את הדבר הזה. אני לא אומר שאני לא בעדם, להיפך, אני מאוד אוהב לקרוא את אורי קופר למשל, ולהבין עוד קצת על המשחק הזה.

 

וכשפפ דיבר על המשחק הערב, ותיאר משהו שונה לחלוטין מהחוויה שאני עברתי, קצת שמחתי. לא כי יצאתי טיפש, זה ממש לא משנה לי – הרי אני לא מאמין של קבוצת כדורגל, כולה אחד שיושב ביציע. לא, השמחה הגיעה ממקום אחר לגמרי: העובדה שאני עדיין מנטלית במקום שבו אני לא נזקק לניתוח קר של משחק כדורגל, ובמקום זה, יכול ליהנות ממנו איך שאני רוצה. שבועיים לגיל 35, סימני ילדותיות עדיין ממלאים אותי בחדווה מטופשת.

מחשבות על הכדורגל של גיא לוזון והטבח בלאס וגאס
פוסט לוזון: מה הלאה? וגם, פודקאסט!

תגובות

  • שאול

    מעולה. את התארים סופרים באזור מאי, ככה שעדיין הייתי נזהר מלהכתיר אותם כבר עכשיו (באופן כללי אני אומר).

    אני גם אגיד בזהירות שלדעתי יש להם עדיין בעיות רציניות בהגנה (שני הבלמים בעיקר וווקר שאף פעם לא עפתי על הכישורים ההגנתיים שלו) ופרננדיניו לא מספיק טוב כקשר אחורי. ההתקפה בינתיים מחפה עליהם יפה כי היא מכניסה עשרה גולים במשחק, אבל זה לא יחזיק המון (במיוחד לאור העובדה שפפ לא מאוד בעד רוטציה).

    בקיצור, עונה ארוכה עוד לפנינו.

  • אריאל גרייזס

    מעולה פרוסנר. למה אתה כותב פה כל כך מעט לעזאזל? הקטע על "ראית משחק אחר לגמרי ממה שאני ראיתי" הוא בהחלט נהדר.
    דרך אגב, גם אני מאוד אוהב סיפור - אבל גם אוהב את הסיפור שהמספרים מספרים לי. יש את הקטע במטריקס שאחת הדמויות אומרת לניאו - "אתה רואה מספרים ואותיות, אני רואה בלונדינית, ברונטית וכו'" - אז הרבה מאוד מקרים (לא בכדורגל, בטח בבייסבול או פוטבול וגם בכדורסל) אני מסוגל להסתכל על הבוקס סקור של משחק ולראות סיפור שלם. ויכול להיות שזה סיפור שונה לגמרי ממה שהיה על המגרש. ושני הסיפורים האלו ביחד מצליחים לרגש אותי.

    • matipool

      https://www.youtube.com/watch?v=SF2iImTqaTs
      התכוונת לסצנה הזו?
      אחח.. איזה סרט!

      • shadow

        סרט מכונן.
        אחד הטובים.
        מאז אני לא מפסיק לחשוב על המשפט של סייפר.
        הייתי כמעט בן 18 כשיצא בארץ. דברים כבר לא נראו אותו דבר אחרי שיצאתי מבית הקולנוע.

        מאז אני נדהם כמה אנשים ישנים

      • אריאל גרייזס

        לא, יש קטע אחר, ניאו קם בלילה והולך לעמדה של המחשב, יושב שם מישהו (כבר לא זוכר מי) ומראה לו על המסך את המספרים ואומר לו את מה שכתבתי. לא משנה, הרעיון ברור

    • miranda veracruz de la hoya cardenal

      ויש סצינה בסרט שיקגו שבה אישה חוזרת הביתה ומוצאת את בעלה עם שני חתיכות במיטה. הוא מכחיש (!!) ואומר לה משהו כמו "את מאמינה למה שאת רואה או למה שאני אומר לך?!?".
      היא ירתה בו.

  • DS

    מעולה!

  • פרלה

    פפ אולי יופי של מאמן אבל לא בטוח שהוא יכול לכתוב כמוך עופר.
    כיף מאד לקרוא את סיפורי הכדורגל דרך העיניים שלך.
    ״ראינו משחק אחר״ הזכיר לי את החבר מהפקולטה שנהג לומר שהוא ״עיוור גברים״ כדי לתאר עד כמה הוא לא מפסיק להסתכל על נשים.
    כמו הכאוטיקה שבכדורגל, שבו לאנדרדוג יש צ׳אנס כך גם הפרשנות האישית היא שנותנת למשחק היפה את קסמו, גם כשהוא איטי ו״משעמם״ כמו החיים.
    פפ כעס על כדור ארוך?! אני מניח שאצל מאמן זה הרבה עניין של משמעת ושליטה כי בכל זאת בשביל זה משלמים לו ואצל המאמן הספציפי הזה גם נילווים לאימון הרבה אידיאולוגיה ורציונליזם.
    יש מצב שברמת ההנאה מהמשחק אנחנו מקבלים יותר ממנו.
    נהניתי מאד לקרוא.
    הספקת לשאול משהו את הבחור?

    • matipool

      הייתי ממש רוצה לראות את פפ כיופי של מאמן עם קבוצה שהיא לא הכי עשירה או לפחות אחת משתי העשירות בליגה שלה.
      להבנתי, אוהדי באיירן ממש לא חושבים שהוא יופי של מאמן.

      • אריאל גרייזס

        אוהדי באיירן הם חבורת מפונקים שפחות מטרבל נחשב אצלם לכישלון.

      • פרלה

        כתבתי "אולי״

  • איציק אלפסי

    מקסים! מזדהה לגמרי.

  • בני תבורי

    אוהד משוחרר מהחובה להלך בפוליטיות ומאמן לא. תודה לאלות על חסדים קטנים.

  • אלי

    מצוין
    נהנתי

  • בשם אבא

    אבא קרא ומאד מאד נהנה מהכתבה.❤

  • אמיתי

    היה משחק טובב.
    -אפילו השוער של הרעים וההגנה טובים השנה.
    -פפ לא רק מאד דוגמטי. הוא גם יודע לגרום לקבוצות שלו לשחק בשיטה שלו בצורה אבסולוטית. אוטר
    -הבחור מהגומורה בא לשחק כרגיל וכל הכבוד וזה אבל משחק חוץ בצמפיונס. אפשר שההגנה לא תגן 40 מטר מהשער. התאמות טאקטיות וכאלה
    -אני מת על אינסינייה.
    חושב כמו אבא של פרוסנר. אחלה פוסט

  • ארז

    מצוין פרוסנר. תודה.

  • אריק

    סיטי משחקת נפלא. אבל הספורלטיבים על חודשיים מעולים מגוחכים באותה מידה שהיא נפלאה.
    נאפולי קבוצה יוצאת מן הכלל, שלא נפלה בהרבה מסיטי ואלמלא שתי הטעויות הבאמת מגוחכות בהגנה ואלמלא החמצת הפנדל היתה לוקחת את זה עד לסיום מותח בהרבה.
    מה שאני ראיתי זה קודם כל יריבה עירונית מפחידה, כוסעמק, אבל שמשחק כל כך חיובי עד שאני ממש יכול להנות מזה ומאמן שבא עם קבוצה ברבע תקציב למגרש של המועדון הכי חם באירופה ושיחק התקפי.
    מקנא בשתי הקבוצות שיש להם מאמנים שחושבים ככה.
    פפ נוטה לבלבל את המוח, אבל דווקא הפעם הבנתי את הרעיון שכוסה בגוזמאות הרגילות.

  • צור שפי

    גם אני ראיתי משחק אחר לגמרי: ריאל מדריד-טוטנהאם.

    • matipool

      איך היה?
      הרכב מוזר של טוטנהאם, לא? פציעות או סתם החלטה של פוטיצ'ינו?

      • אמוץ כהן-פז

        גם אני ראיתי את ריאל/טוטנהאם.
        המון קצב והחטאות מסמרות שיער.
        נהנתי!

      • ירומיל

        גם וגם.
        עלי מורחק, בן דיוויס חולה, רוז לא כשיר (עשרים הדקות אמש היו הראשונות שלו מאז ינואר), דמבלה, וניאמה ולמלה פצועים. ואף על פי כן ההחלטה לעלות עם שני חלוצים הייתה הברקה שאיש לא ציפה לה.

        • matipool

          הפצועים יחזרו עד יום ראשון או שצפוי אותו הרכב כמו אתמול עם עלי ע"ח מישהו?

          • ירומיל

            דיוויס ודמבלה (וגם נ׳קודו, ששכחתי קודם, אבל הוא ממילא לא בתמונת ההרכב) אולי, וניאמה ולמלה לא. רוז – מי יודע כמה דקות הוא יכול לתת.
            אבל בכל מקרה לא נראה לי שנעלה עם הרכב דומה. אם שני המגנים השמאליים לא יהיו זמינים, הכי סביר שנחזור למערך 4–2–3–1, עם ורטונגן בצד שמאל, דאייר ודמבלה (או וינקס, או סיסוקו) בפיבוט ושלושה מבין אריקסן/עלי/סון/סיסוקו מאחורי קיין. אם אחד מהם כן יחזור אז כנראה 5–2–2–1. (בלי קשר, יש סיכוי שטריפייה יעלה במקום אורייה, אם כי אני מקווה שלא.)

            • matipool

              תודה.
              זה "המשחק המשפחתי" אצלנו.
              חמי אוהד טוטנהאם הרבה שנים ובשנים האחרונות מאז שהוא חצי בפנסיה, הוא ממש בטירוף עליהם.
              הבן הבכור שלי ואני אוהדי ליברפול רציניים וגיסי והבן שלו גם אוהדי ליברפול עם פינה בלב לטוטנהאם.
              המשחק היחיד שהייתי בו באנפילד היה נגד טוטנהאם ב-2005, חודש לפני הגמר באיסטנבול (שגם בו למזלי זכיתי להיות). היינו שם חמי, הבן שלי שהיה אז בן 8 ואני.
              מאז, חמי והבן שלי ראו עוד שני משחקים של טוטנהאם מול ליברפול בוויט הארט ליין (וגם משחקים של ליברפול מול יונייטד באנפילד (1:0 של סטארידג' בעונת סוארז, ארסנל - ליברפול, טוטנהאם - ארסנל ועוד כמה שאני לא זוכר).
              האחיין שלי זכה לטיול בר מצווה ללונדון משולב עם ליברפול-טוטנהאם בעונה שעברה (2:0 לליברפול).
              בקיצור - שווה להיות נכד של חמי, במיוחד אם אתה הנכד הבכור בהפרש די גדול על הנכדים האחרים.
              שיהיה לכם בהצלחה בהמשך הליגה. לא ביום ראשון.

      • צור שפי

        גם אני מאוד נהניתי כאוהד טוטנהאם. כמו שאמוץ כתב זה היה משחק עם קצב מהיר, המון הזדמנויות בשני הצדדים עם הצלות גדולות של שני השוערים ויכול היה ללכת לכל כיוון. מדריד היו יותר דומיננטיים במשך פרקי זמן משמעותיים, כמו שניתן היה לצפות, אבל טוטנהאם לא הסתגרו ולא הפנו אפילו לרגע עורף לזהות שלהם כקבוצה שמשחקת יפה והתקפי.
        מבחינת אלה ששיחקו, חוץ מההצלות של לוריס כל ההגנה היתה נהדרת אבל במיוחד הופתעתי לטובה מהקולומביאני סאנצ'ס שהיה פשוט נפלא. היו שחקנים משמעותיים שלא שיחקו כמו עלי (עונש הרחקה), לאמלה (פצוע), דיוויס (חולה). בסך הכל תוצאה טובה מאוד.

        • גלעד בלום

          לאמלה כבר חצי שנה בחוץ , השאר באמת חסרו , האמת שריאל בגדול היו יותר טובים ולוריס הציל אותנו אבל בעשרים וחמש הדקות האחרונות נפתחנו והגענו למצבים טובים והרגענו את המשחק , נקודה מעולה בשביל ספרס , להשיג תוצאה רצויה במשחק כזה זה הישג מנטלי, אנחנו רגילים להיכשל בכל משחק גדול( זה מיני גדול כי בכל זאת רק בית מוקדם אבל התיקו הזה יכול לסדר ראשות בית)

          • גיא זהר

            תפסידו להם בוומבלי. שקוף.

  • 7even

    טקסט אדיר.
    אשליך אותו על הפוטבול וה NBA :)

  • אופיר ממן

    תענוג

  • היסטוריה לעניים

    אהבתי לקרוא.
    הנחת מוצא, סיטי לא יגיעו רחוק באנגליה או אירופא- אין פרס בעולם הזה על יופי.

    אבל כן, הם הקבוצה הכי מענגת היום לצפיה. פפ באמת מסתכל על זה כאומנות. אז אם זה לא הקבוצות שלי שמשחקות, זאת ההצגה הטובה ביותר בעיר.

    • אמיתי

      לא מסכים. לצערי. פעמיים.
      יגיעו רחוק. גם באירופה.
      פפ תמיד אומר בראיונות שהניצחון מעל הכל ושלדעתו הדרך שלא הכי טובה להצלחה. אישית אני חושב שהוא באמת מאמין לזה. המציאות מוכיחה ההיפך לפעמים

  • טימי

    תענוג לקרוא

  • עידוקוליס ליפשיץ

    מצטרף למחמאות ובגדול!

  • גיל שלי

    כתבת אחלה סיפור

  • ק.

    יפה מאוד.
    שמסננים קבוצות שנואות ואת הקבוצה שלך, אני תמיד בעד קבוצות שמשחקות כדורגל כזה. דה בריינה פשוט שחקן ענק, משחק אחרי משחק הוא מעביר את הכדורי רוחב המסובבים האלה על הרצפה שעוברים את כל חוליית ההגנה ומגיעים בול לרגל של שחקן ההתקפה שלו לגול קל או למסירה פשוטה לגול קל

  • במבי

    אף מילה על מכבי, פרוסנר? אם כבר, אנשים שלא מבינים בכדורגל מגיעים רחוק לפעמים... ע"ע במשרת המאמן אצלנו.
    ובאמת תכתוב יותר! כל האדום/צהוב באתר הזה מעורר חלחלה וגם תשוקה לכתיבה איכותית בצבעים הנכונים

  • ארם אבירם

    פוסט מצוין עופר! ללא ספק לכל אחד סיפור אחר ומשחק אחר שהוא ראה וחשוב לזכור שלא הורסים סיפור טוב בגלל אמת קטנה.

    • אמוץ כהן-פז

      ׳׳לא הורסים סיפור טוב בגלל אמת קטנה׳׳
      כמה זוגות היו שורדים לו רק כיבדו את החוק הקטן הזה... -:)

      • ארם אבירם

        למה? סיפור טוב הוא לא בהכרח סיפור עם סוף טוב.

        • אמוץ כהן-פז

          התבדחתי על הרגלם של זוגות ותיקים, כמוני, להתעקש לתקן פריט קטן בסיפור למרות שזה אינו משנה את העיקרון...
          יוחזרו הסמיילים לאלתר!

  • יובב

    איזה מזל שאתה לא מבין - ככה אנחנו נהנים יותר. כתיבה נהדרת
    ואף מילה על פרשני ערוץ הספורט ש"כן מבינים"
    פפ יקח את כל הקופה. אמן אבל מלובר לקרקע

  • אולג נדודה

    המפחיד לחשוב שעל ספסל סיטי נמצאים, סילבה,טורה,גונדוגאן,אגוארו ודנילו.

    היה משחק טוב של 2 ממאמני ההתקפה הבכירים ביבשת,בסוף הכסף של הסיטי ניצח

  • BRT

    תודה עופר !
    תכתוב עוד בבקשה (:

Comments are closed.