כרמלו איז אין דה האוס

כרמלו מלו מלו מלו...רייכמן מאוהב!

 

frnku

קצת פחות מדקה וחצי לסיום המשחק הראשון בסדרה של הניקס נגד הסלטיקס, ג'ייסון קיד החזיק בכדור. הניקס הובילו 76:81 והקהל בגארדן הרגיש שזה הזמן לנעוץ את הפגיון הסופי בלב של הסלטיקס.

קיד עבר את החצי ופתאום כל הגארדן נעמד על הרגליים ומחא כפיים. כולם הבינו שזו ההתקפה שיכולה לגמור את הסיפור. קיד כדרר והוריד שעון, ואז 6 שניות לסוף ההתקפה, מסר לכרמלו בפינה. ג'ף גרין נדבק למלו ולא נתן לו לנשום. השעון ירד 5…4…3… מהרגעים האלה שאו שאתה קולע קליעה גדולה ומעיף את הקהל באוויר, או שאתה מחטיא וכולם פולטים אנחה וחוזרים לשבת.

אנתוני, שקבר כל זריקה גדולה במשחק עד אותו הרגע, עמד עם רגל אחת על קשת השלוש והיד של גרין על הפרצוף. הוא הוריד את הכדור כמעט לגובה הפרקט, ואז עלה לזריקה עם רגל קדימה, כשהכדור עולה בקשת נאה וצולל ישר לתוך הסל. סוויש. ג'ף גרין נראה מובס. ההפרש קפץ ל-7. הגארדן היה באקסטזה.

נדמה שאם יש מישהו שהגיע רעב במיוחד לפלייאוף הזה, עם ים של קופים על הגב, זה כרמלו אנתוני. הסקורר העילאי, שתמיד נחשב לפרימדונה – עשוי להיות אחראי לאחד המהפכים התדמיתיים הגדולים בהיסטוריה של המשחק. אחרי שנתקע 8 עונות בדנבר, ותמיד חסר את הדבר הנוסף הזה כדי לעלות מדרגה – כרמלו של הניקס, של השנה הזו ספציפית, הגיע מוטרף. ממוקד. מפוקס.

עם אמארה, בלי אמארה (שכנראה באמת רק מפריע), כרמלו סוחב את בית האבות של הניקס על הגב, ועושה הכל. מלך הסלים של העונה הסדירה עם 28.7 נק' ב-45% מהשדה (וממוצע מטורף של 36.9 נק' בחודש אפריל), רובן בזריקות קשות, יחד עם כמעט 7 ריב' ו-3 אס' למשחק. אבל יותר מזה, כרמלו של העונה מזכיר פתאום (ותסלחו לי על ההשוואה, כן?) את מייקל ג'ורדן של שיקגו טרום האליפות הראשונה. רעב בטירוף, חדור מטרה, המנהיג שכל כדור אחרון הולך אליו – ולמרות מגינים מתאבדים שחונקים לו את הנשמה – הוא קובר אותן אחת אחרי השנייה. בום. בום. בום.

מלו של פלייאוף 2013 רוצה לקחת את הניקס הכי רחוק שאפשר. הסדרה מול הסלטיקס תהיה לוהטת, אולי אפילו תיגרר למשחק שביעי, אבל בשביל זה מלו כאן. בלי לחץ. בלי ידיים רועדות. רק תחושת דחיפות לעשות את זה בעיר בה נולד. מלו של העונה – שמסתמנת כטובה בקריירה שלו – מדבר ביזנס.

מרכוס קמבי, אחד שראה דבר או שניים בליגה הזו (תגידו, יכול להיות שמרכוס קמבי וקניון מרטין זה בעצם אותו שחקן?) אמר על כרמלו של השנה ש-"הוא ב-ZONE. הוא מרגיש שהוא יכול לעשות הכל והאמת היא, שהוא באמת עושה הכל. אין סיבה שהוא לא יהיה אלוף NBA". קמבי לא התחייב מתי זה יקרה, אבל כנראה שבקיץ הניקס יפזרו את חבורת הקטטרים המהלכים ויצעירו את הסגל הוותיק.

אז כמה רחוק יגיעו הניקס השנה? הימור שלי – יעברו את הסלטיקס בסדרה אדירה של 7 משחקים, ידלגו גם מעל אינדיאנה בסיבוב השני ויפגשו את מיאמי בגמר המזרח. הרומנטיקנים (ושימי ריגר) יפנטזו על סדרה ענקית בה כרמלו שולח את לברון-ווייד-בוש הביתה ב-upset של השנה. אבל זה לא יקרה.

ובכל זאת, נותר רק להצדיע לכרמלו של העונה, שהחזיר לאוהדי הניקס את הכבוד האבוד. ואת הגאווה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מרתון לונדון: שיעור במרתון, שיעור בענווה
יומן אליפות צהוב-כחול (28): פרוחננקובס בהרכב?

23 Comments

אלעד 21 באפריל 2013

לא את ג'ורדן. הוא מזכיר מישהו אחר. את קובי. את קובי של התקופה שבין שאקיל לגאסול, שנתן משחקים הירואיים, קליעות עם יד על הפרצוף, סחב קבוצה על הכתפיים… ולא הגיע לשום מקום.

אסף 22 באפריל 2013

נשמע נורא… מקווה שבניגוד לקובי הוא לא יסתפק בשתי אליפויות :)

אלעד 22 באפריל 2013

:)
תקרא שוב – הכונה לקובי שבין שאקיל לגאסול. זה שההישג הכי גדול שלו היה להטביע על סטיב נאש

אסף 22 באפריל 2013

להטביע על נאש בפלייאוף? אני קונה.

בני תבורי 21 באפריל 2013

ברוך הבא אלון, תתחדש על הבלוג.

אלון רייכמן 21 באפריל 2013

בני, המון תודה!

יוני 22 באפריל 2013

כרמלו של העונה באמת קפץ מדרגה, גם מנטלית.
הוא הפך את הניקס לקבוצה שצריך לקחת ברצינות.

מאור 23 באפריל 2013

את זה עשו הפציעות במזרח, לא כרמלו

אלון 22 באפריל 2013

5 הפרש דקה וחצי לסיום. זו לא ממש ההגדרה של זריקה גדולה, אולי במונחים של כרמלו והניקס.
לא כל כך הבנתי את הכוונה בנתקע 8 שנים בדנבר, אפשר גם דנבר נתקעו 8 שנים עם כרמלו.

אלון רייכמן 22 באפריל 2013

אלון, בפלייאוף, במצב הזה, זו בהחלט זריקה גדולה.
ולגבי דנבר נתקעו עם כרמלו – לא בטוח שאני מבין למה התכוונת. כרמלו זה הדבר הכי טוב שקרה לנאגטס.

אריאל ש. 22 באפריל 2013

מעריץ של הניקס – ניחא, אבל של כרמלו? הדבר הכי טוב שקרה לנאגטס? אם כבר הדבר הכי טוב שקרה לנאגטס היתה אנחת הרווחה הקולקטיבית כשהוא הסתלק.

Amir A 22 באפריל 2013

הייתי בטוח שהפיסקה שמתארת את ההתקפה של הניקס תסתיים במשפט "ואז כרמלו מסר אסיסט"…

איציק 22 באפריל 2013

אנתוני נתן משחק אחד טוב, ואוו. לא מדהים, טוב. מספר הנקודות יפה, מספר האסיסטים עצוב (למרות שהיה אסיסט חשוב הוא נמסר חזק וגבוה שמרטין בקושי השטלת עליו). שחקנים נתנו סטטיסטיקה כמו שלו בסדרה ולא במשחק אחד ואף טובה יותר. לעשות פוסט כזה אחרי משחק ראשון בסדרה הראשונה, מוזר. לברנארד קינג כל שנה היה צריך לכתוב פוסט כזה. אם יתן שלוש סדרות שבהן יציג לא רק נקודות על הלוח וגם מנהיגות, יהיה ראוי לפוסט כזה גם אם יפסיד בגמר המערב. רק דבר אחד. שמתי שתי תמונות אחת ליד השניה. כרמלו ומיקל. באמת דומים :-)

אלון רייכמן 22 באפריל 2013

איציק, התייחסתי לכרמלו של העונה הנוכחית, שמגיע רעב מתמיד לפלייאוף.
לא לכרמלו של משחק מספר 1 בסדרה מספר 1…
ולכרמלו של העונה היתה עונה גדולה כסקורר (לא כמוסר אסיסטים).

איציק 22 באפריל 2013

רעב רעב, גם ברנארד קינג היה רעב, כל עונה (לא כמוסר אסיסטים) כל העונה, ומה קיבלנו ממנו…
צריל להודות, כרמלו העונה באמת נראה פחות ממוקד בעצמו ויותר בהצלחת הקבוצה. אני לא יודע האם זה הגיל, או התפקוד שלו בנבחרת שאני חושב שהיה מצויין (הוא הבין שהוא לא לברון אך אחד שיכול לעשות הרבה מאוד דברים במיוחד עם הגובה והכוח שלו מול שאר העולם). אני חושב שזה נתן לו קצת פרספקטיבה יותר נכונה, והוא גם הבין שחשוב לו התואר מאשר שהתואר יהיה חתום על שמו. ונכון, יש לו על הגב לא מעט קופים וחלקם לא קטנים. צריך לציין שאת המעמשה הזאת הוא הרויח ביושר.

קיש 22 באפריל 2013

שאלה – מתי פעם אחרונה היה מצב בו כל הקבוצות הביתיות ניצחו את המשחק הראשון בפלייאוף??? אני אישית לא זוכר כזה.
די מאכזב, האמת.

שחר 23 באפריל 2013

נראה לי שזה קרה ב2004 בפעם האחרונה

Rocky1 22 באפריל 2013

" יכול להיות שמרכוס קמבי וקניון מרטין זה בעצם אותו שחקן?"

קראת אותי מצחוק. שנים אני אומר את זה…

שיימס 22 באפריל 2013

אלון,
ראשית – תתחדש על הבלוג :)
לעניין – בתור אחד שתמיד החשיב את כרמלו לסקורר ענק שחושב יותר על עצמו ופחות על הישגי הקבוצה שלו, אף פעם לא ממש התחברתי אליו. בעיקר התקשתי להאמין שהוא יכול לסחוב קבוצה להישג משמעותי בפלייאוף.
אני מסכים איתך שיתרונות כמו "גו-טו-גאי" שאין בו טיפת פחד במוני-טיים, ועוד אחד שהוא בכושר אדיר כמו שמלו נמצא כרגע יכולים לקחת את הניקס עד גמר המזרח. במיוחד בשנה שהמזרח ככ חלש בה.
אולי כל הגורמים האלו ושינוי בראש של מלו, שאני לא ממש ראיתי אותו עד היום, יגרמו לי להבין שטעיתי כל השנים והוא לא רק עוד סוג של "שחקן לסטטיסטיקות".

אלון רייכמן 22 באפריל 2013

שיימס, ראשית תודה :-) (מבין שבקרוב אצלך…)
לגבי כרמלו – זה בדיוק העניין. הוא לא איזה אחד שעושה טריפל דאבלים או מחלק אסיסטים לכל דורש. הוא גם לא מנהיג רועש כמו פול פירס או קובי בראיינט.
הוא פשוט סקורר. כמו קווין דוראנט וכן – כמו שמייקל ג'ורדן של סוף שנוץ ה-80 ותחילת ה-90 היה. סקורר אימתני חסר פחד שקובר את הזריקות הגדולות במאני טיים.
ברור שיעזור אם יהיה לו איזה רכז ענק לידו. או סנטר אמיתי. אבל בינתיים, מה שהוא עושה בעצמו בניקס, מדהים. ואני אוהב אותו כמו שהוא.

אלעד 22 באפריל 2013

גלן רובינסון משודרג

יניר 22 באפריל 2013

המשחק עצמו היה חלש והמחיש את את הגרוע שבליגה הזו.שחקנים זורקים בלי חשבון, הנעת כדור מינימלית, חלוקת זריקות לא הגיונית בין שחקנים ללא קשר לאחוז ההצלחה שלהם, אין תרגילים אלא רק בלגן ואים אסיסטים כי אין ממש מסירות.

בכאוס כזה ברור שכרמלו יבלוט

מאור 23 באפריל 2013

^לייק^ (כמובן ליניב), מסכים איתך בכל מילה פשוט לקחת לי את התגובה.. מה שהיה שם זה ראן אנד בלאגן בסגנון כזה כרמלו יבלוט. כמה שהוא אגואיסט וחסר כל איי קיו בסיסי של המשחק ראיתי בכל שלב.
דרך אגב, הבין שהוא לא לברון זה האנדר סטייטמנט של השנה.

Comments closed