אבודים באסיה

חבל על הזמן. אנחנו נייטיבז מאסיה. הכי רחוק מאירופה

222

 

הבת שלי שאלה אותי לפני כמה ימים "תגיד, אבא – באיזו יבשת ישראל"? "אה…באירופה", גמגמתי. "אבל אנחנו גם באסיה. זאת אומרת, על הגבול. על התפר בין אירופה, אסיה ואפריקה". אשתי הסתכלה עלי במבט של 'באיזה סרט אתה חי'.

"נועה'לה, אנחנו באסיה", היא ענתה לבתנו היקרה "אבא שלך אולי חושב שהוא באירופה. הוא והיורוליג. אבל אנחנו כאן, במזרח התיכון, באסיה".

ת'כלס, צודקת. אנחנו יכולים לשחק עד מחרתיים מול צרפת בפארק דה פראנס או מול שוייץ בסיינט ג'אקוב פארק בבאזל. בסופו של דבר אנחנו נייטיבז פרום יזראל. ערסים מכובסים עם מרלבורו לייט בקפל השרוול של החולצה.

כתב כאן נכון איציק אלפסי. למרות שאנחנו מדינה קטנה, יש לנו כמות נמוכה יחסית של ספורטאים ביחס לכמות האוכלוסיה. כנ"ל לגבי כדורגלנים. בסופו של דבר, אנחנו לא מדינת ספורט. מקסימום אלופים בגוגואים – וגם זה רק כי אנחנו היחידים שמשחקים בזה. תן לסקנדינבים או לגרמנים להתמקצע בגוגואים, ותוך שנתיים הם מרימים אקדמיות, פותחים בתי ספר מקצועיים ומביאים אותה באלופי גוגאים לנוער שלא ראיתם דבר בכזה בחיים.

אם צריך, הם ייבאו משמשים מסין וישחקו על חול מיוחד שפותח במעבדות גרמניות, כדי שהגומות של הגוגואים יהיו אידיאליות. חול מדוייק. את קופסאות הנעליים עם הריבועים החתוכים שצריכים לקלוע אליהם את הגוגואים הם יעצבו בצורה ייחודית כך שרק זוית מדוייקת של קשת הזריקה תשחיל את הגוגו פנימה. המאמנים שלהם יקפידו על הטכניקה עד לשלמות הביצוע.

ואז, הו אז, תגיע נבחרת ישראל בגוגואים לאליפות העולם (או אליפות אירופה – זה לא משנה, אנחנו נכללים בשתיהן, כי אנחנו מאירופה…) כדי לתת בראש. כי זה הספורט הלאומי שלנו יחד עם מטקות וחמש אבנים. נראה להם מאיפה משתין המשמש. אבל או הו איזו הפתעה תצפה להם. הם יגלו שהאירופאים הצפונבונים האלה עשו להם אמבוש והדביקו את הפער במהירות האור. עם האקדמיות המפונפנות שלהם הם פתאום עושים לנו בית ספר בגוגואים, ברמות שלא יכולנו אפילו לדמיין.

אז שנדבר על כדורגל? או כדורסל? פתאום כל פינלנד קטנה כזו, שפעם הסתכלנו עליה מהמראה הצידית של האוטו בעודה צולעת אי שם מאחור, מייצרת כוכבים כמו יארי ליטמאנן או סמי היפיה או מיקאל פורסל ומנצחת את טורקיה ורוסיה בכדורסל באליפות אירופה! ועוד שלוש או ארבע שנים, הם גם יעלו לאליפות אירופה בכדורגל ולאיזה רבע גמר אליפות אירופה בכדורסל. ככה לאט, בשקט, עם איתות סולידי של הוינקר ולחיצה מתונה על דוושת הגז, הם יעברו אותנו בדרך לעקיפה מושלמת משמאל.

 
333
הלו, בריטי – תזכיר לי באיזו ליגה אתה משחק?

 

אבל אנחנו, אנחנו נישאר בשלנו. כוכבי נבחרת הכדורגל שלנו יישארו ילדים מגודלים, שמתאמנים שעתיים ביום ויוצאים עם החבר'ה ל-Frame, או לחתול והכלב או לקנות עוד חולצה של דולצ'ה אצל מאלדיני. מספיק להסתכל על אחד כמו מאור בוזגלו כדי להבין את התמונה, מכל ההיבטים.

ובכדורסל? ביום שנגדל מחליף לצמד הנגרים שלנו מתחת לסל, אולי עוד יקרה שם משהו טוב. עד אז, נמשיך להסתכל בהתנשאות על גיאורגיה ובריטניה, בזמן שילדים אוקראינים בני 21 נותנים לנו בראש.

אחד מפרשני הכדורסל כאן, גיחך קלות לפני פתיחת אליפות אירופה בטור שכתב על מאמן נבחרת אוקראינה בכדורסל, מייק פראטלו. הוא שאל מה מאמן ופרשן NBA מעוטר בן 63 איבד שם בערבות אוקראינה. פראטלו הגמד, עם השיער הצבוע והלוק של פנסיונר ממיאמי, סגר באוקראינה ל-5 שנים כדי ללמד את הילדודס הבלונדיניים שם לנצח משחקי כדורסל. אחרי שלושה ימים באליפות, אוקראינה שלו עם מאזן 0-3 וכרטיס לשלב הבא. בדיוק הפוך מהמאזן של ישראל. באליפות הבאה או זו שאחריה, יש מצב שכבר נאכל את האבק שלהם.

יצא לי לראיין פעם את חאמד חדאדי האיראני. הכדורסלן הראשון של האיראנים ב-NBA. בחור מגודל ומצחיק, 2.18 מ' של שרירים ושערות על הכתפיים. הוא אמר לי אז: "הבעיה של הספורט הישראלי, זה שהוא בטוח שהוא בלב של אירופה. משחקים ביורוליג, באליפויות אירופה בכדורסל, בליגת האלופות בכדורגל. אבל בסוף, במנטליות, אתם הרבה יותר אסיאתיים מהאירופאיות ה'אסיאתיות' כמו יוון או קפריסין. כל ההתנהלות שלכם בהקשר של ספורט היא שכונתית. שחקני כדורגל אצלכם באים לאימון עם BMW חדשה ומשקפי שמש של 1,000 דולר ובטוחים שהם כריסטיאנו רונאלדו".

אז יאללה, חבל על כאב הלב. בשביל מה להתבאס. בואו נסגור שאנחנו מאסיה. תקועים כאן במידל איסט. תנו לקרוע את דרום קוריאה ואת איראן בכדורגל, כמו פעם. נראה להם מי הבוס כאן. אה, גם הם השתפרו מאז? דרום קוריאה הגיעו לחצי גמר המונדיאל? פאק.

טוב, עזבו אותי. אני הולך לרדת על איזו לאפה ולחפש את הגוגואים שלי.


ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

תנו לגוטמן לנצח - דור בלוך
אולי צריך להחליף את החלום

20 Comments

רועי מ 8 בספטמבר 2013

חמוד האיראני הזה.

עמית זילברבוש 8 בספטמבר 2013

כמה הערות:
א. הם בחיים לא יצליחו להשתוות אלינו בגוגואים – כי הם לא יצליחו למצוא מילה מקבילה כל מעולה ל-"שאשא".
ב. דווקא בסטארט אפס אנחנו מספר 1. טוב נו, אלופי העולם בקיצורי דרך…
ג. לא הבנתי למה "…באליפות הבאה או זו שאחריה, יש מצב שכבר נאכל את האבק שלהם…". איך אתה קורא למה שקורה עכשיו??

יפה, אהבתי.

בר 8 בספטמבר 2013

ראשית, טור ענק. וכל כך צודק!
תענוג לקרוא, כתוב בצורה שנונה.

ג'וני 9 בספטמבר 2013

לא להספיד עדיין את נבחרת הכדורסל
אנחנו בטופ של אירופה ונמשיך להיות שם לעוד הרבה שנים.
הבעיה של הנבחרת הייתה שפשוט איבדה את הביטחון העצמי שחזר בגדול נגד הבלגים.
אם הנבחרת תמשיך לשחק כך יש לה מקום ברבע הגמר.
פינלנד טובים רק בהוקי קרח אבל גם בענף הזה היא לא בדיוק מעצמה.

זה שהכדורגל שלנו גרוע זה לא אומר שיש בעיה בספורט שלנו
ארה"ב וסין הן מעצמות הספורט הגדולות בעולם ועוד בלי הכדורגל.
יש המון מדינות בעולם שמסתדרות מצויין בלי הכדורגל וישראל אחת מהן.
חבל רק שהתקשורת מנסה בכח לכפות על הציבור לאהוב כדורגל כאילו שהענף הזה מעניין מישהו.

אז לא לחשוב שכדורגל הוא מרכז העולם כי הוא ממש לא .

ירושלמי 9 בספטמבר 2013

עד עכשיו למרות התגובות ההזויות שלך, הנחתי שאתה לפחות מבין קצת כדורסל.
אם אתה מגדיר הביזיון של הטורניר כבעיית ביטחון עצמי ומשלה את עצצך שאחרי הניצחון על בלגיה העתיד נראה ורוד, כנראה שטעיתי לגביך.
חלומות פז.

גילי פלג 9 בספטמבר 2013

פוסט גדול!

קורא 9 בספטמבר 2013

אני לא מת על השנאה המערבית הזו למזרח, זה מסריח מגזענות. להזכירך, גם יפאן, אחת המדינות החזקות והמתקדמות בעולם, וגם סין, מעצמה שארצות הברית חייבת לה את התחתונים, נמצאות באסיה.

אלון רייכמן 9 בספטמבר 2013

איפה ראית שכתבתי משהו על שנאה מערבית למזרח?

קורא 12 בספטמבר 2013

ת'כלס, צודקת. אנחנו יכולים לשחק עד מחרתיים מול צרפת בפארק דה פראנס או מול שוייץ בסיינט ג'אקוב פארק בבאזל. בסופו של דבר אנחנו נייטיבז פרום יזראל. ערסים מכובסים עם מרלבורו לייט בקפל השרוול של החולצה.

זה דימוי לא יפה לאסייתים. זה מה שאתה חושב על אסייתים?

מאור 9 בספטמבר 2013

משובח

רוקט 88.2 9 בספטמבר 2013

יחסית לאיראני שחי בארה"ב, חדאדי מגלה בקיאות רבה בספורט הישראלי ובהלכי הרוח וההתנהגות בקרב הספורטאים. האם גם הוא יודע לצטט את "ארץ נהדרת" ???? ובכלל, האם מידת הידע של כל האיראנים על ישראל היא כזו ?

אולג בלוחין 9 בספטמבר 2013

טור נהדר, אבל אני חייב לשאול, אתה לא חושב שיש משמעות גם לפער האיכות בין דורות? נניח נבחרת נורבגיה בכדורגל שהעפילה לטורנירי גמר (ואפילו ניצחה את ברזיל!!), פתאום הפכה לנמושה כשהתחלף דור ולא עלו לבוגרת שחקנים ברמה של טורה אנדרה פלו ואחרים, כששיא השפל שלה היה בירידה לדרג הרביעי לדעתי, ופתאום עכשיו יש דור חדש של שחקנים שהספיקו לעשות הרבה כבוד ביורו הצעירות. ויש עוד נבחרות כמוה בכדורגל וכדורסל, שלפעמים נעלמות לכמה שנים ומופיעות מחדש כשגדל דור מוכשר מוצלח יותר.

אלון רייכמן 9 בספטמבר 2013

ומתי היה לנו את הדור המוצלח? עם שלמה שרף ב-92?

RAMI 9 בספטמבר 2013

אולג, זאת בדיוק הנקודה. מדינות כמו נורבגיה, פינלנד, סלובקיה, סלובניה, בלגיה וכו' וכו' עולות ויורדות מדור לדור. ברגע שאתה לא מעצמת על כמו גרמניה למשל, שתמיד בטופ או קרוב אליו, אז זה הגיוני שיהיה דור מוצלח ואחריו פחות מוצלח ואז שוב אותו דבר.
אתה צודק לגמרי בזה שיש נבחרות שנעלמות ואז צצות, אבל זה טבעי, הבעיה שאנחנו לעולם לא מהנחברות שצצות, אנחנו כל הזמן במגמת העלמות.

אולג בלוחין 9 בספטמבר 2013

אלון- כן, הדור של 92 היה מוצלח מאוד ולראיה תצוגת השיא מול אוסטריה והעליה עד הדרג השני (!!) במוקדמות מונדיאל 2002. נכון שלא עלינו לאף טורניר, אבל הייתה מגמת שיפור מתמדת, תוצאות נהדרות כשכמעט תמיד עלינו למשחקים מעמדת האנדרדוג.

רמי- אני דווקא חושב שישראל כן צצה פה ושם, בין אם במשחקים אדירים ובודדים ובין אם קמפיינים שלמים שבהם היא מרשימה (האחרון היה הקמפיין השני של גרנט כמובן, במוקדמות מונדיאל 2006, היו שם הרבה משחקים של אופי כמו מול שווייץ ואירלנד בחוץ ומשחקי סטיית תקן כמו שני המפגשים מול צרפת, וגם גול אחד אגדי של בניון מול קפריסין בבית). נכון שהנבחרת לא מצליחה לעלות לטורניר גמר, אבל לדעתי זה נובע משתי סיבות שהן בעצם אחת- התחרות באירופה בין הנבחרות היא אדירה, ואנחנו לא מספיק טובים מלכתחילה ולכן כדי להעפיל צריך לנפק טורניר מוקדמות שהוא שיא מתמשך, מה שלדעתי קרוב לבלתי אפשרי. אבל גם אם זה יקרה- זה לא אומר שהנה פתאום עשינו משהו נכון. גם לטביה העפילה ליורו 2000 ואי אפשר להגיד שהכדורגל הלטבי עלה על המפה. אסטוניה וארמניה נותנות קמפיין מוקדמות שני רצוף שהוא מרשים מאוד, וזה לא בהכרח כי פתאום הגיעו מאמנים מחו"ל לירבאן וטאלין, או כי הליגה שם השתפרה או כי מאמני נוער התחילו להרוויח יותר כסף- קל להצליח מול נבחרות ברמה שלך כשיש לך כוכבי על אירופאים כמו מחטיריאן. בדיוק כמו שכתב אלון בטור, גם העפלות של נבחרות קטנות לטורנירים הן סטיות תקן, לא משהו מתמשך. וכמו שאתה כתבת רמי (אם אתה עדיין קורא..), אם אתה לא בטופ העולמי, לדור הנוכחי של הנבחרת הבוגרת יש משמעות גדולה מאוד.

לסיום, ליאור רפאלוב אמר נכון מאוד לדעתי, שהקמפיין לא שחור ולא ביזיון, גם שווייץ הפסידה לליכטנשטיין (בבית!!), יש אנומליות. אנחנו לא במקום האחרון, אנחנו בדרג השלישי ונסיים את הבית ככל הנראה במקום השלישי, מה שנקרא- עמדנו בציפיות.

בלעם 9 בספטמבר 2013

לינק לוואן בדה-באזר, הראש שלי התפוצץ מהפרש הלחצים.

אלון רייכמן 10 בספטמבר 2013

+1

בלעם 9 בספטמבר 2013

מצוין. הזכרת את הספורטאים, אבל הבעיה עמוקה יותר מזה. דווקא הדוגמה של הגוגואים ממחישה יותר טוב את ההבדל בינינו לבין אירופה: הם מאמינים במדע, אנחנו עושים בכאילו. אצלם מבינים שמחקר ופיתוח זה לא רק לצבא או להייטק, אצלנו הגניוס היהודי בורח ברגע שקבוצת כדורגל עולה לקבר של מקובל, או מחליפה מזוזות כי החלוצים לא פוגעים. אז מביאים מאמן גרמני והופ, רכשנו מנטליות אירופית.

מאמן כושר 14 בספטמבר 2013

רגע רגע!
בל נשכח שבתיאוריות וספקולציות אנחנו אלופי 3 יבשות כבר כמה עשורים ברצף.

Comments closed