ירושלים של ארד

להפועל ירושלים יש חבר'ה טובים העונה. הבעיה היא הכישרון המוגבל

Jerusalem

 

איזה כיף היה אתמול במלחה.

שני הקהלים הכי ססגוניים בליגה נפגשו לעוד קרב עד המוות (מבחינה ספורטיבית, כן?) כשמהשורה הראשונה ביציע משקיף האורח הפורח, המאסטר מההול אוף פיים, מיסטר ג'ים קלהון בכבודו ובעצמו.

אם נתעלם מהשיפוט הרע שכלל שתי טכניות לא מוצדקות לחולון ברבע האחרון, היה פשוט כיף.

דרמה, יתרון שעובר מצד לצד, התעלות של שחקנים בודדים, כמה תרגילי התקפה מבריקים של ירושלים.

כיף לראות את ההתקדמות האדירה של יחזקאל סקוורר בחולון, שמשחק עם ים של ביטחון ומחפה על היעדרו של יזרעאלי.

ושוב הוכח שזריקות עונשין מנצחות ומפסידות משחקים (החבר'ה מחולון השאירו אתמול 11 נקודות יקרות על הקו) ולורנס באוורס מחולון היה אדיר.

וכן, גם יותם הלפרין אחד, שקטלתי כאן לא מזמן, שהראה שכשהוא רוצה הוא יכול.

(למרות שגם אתמול, הלפרין בעיקר זרק כשהוא היה ממש חייב, העדיף לוותר על לא מעט זריקות שהיה צריך לקחת לטובת עוד מסירה סתמית, והעדיף בעיקר לזרוק מבחוץ על פני חדירות לסל).

ובכל זאת, לבראד גרינברג יש קבוצה נחמדה מאוד העונה. כזו שמשאירה את הלב על המגרש ומשאירה את האגו בבית.

*

בניגוד לחבורת האגואים ומקרי הראש של גרינברג בעונה שעברה בחיפה (בראשות דונטה סמית ופול סטול), העונה הוא אסף יחדיו במלחה חבורה של ילדים טובים.

חבר'ה שכיף לאמן, לעצב, לכוון, להדריך ולהוביל.

בחורים חיוביים עם ראש על הכתפיים, שלא מנסים לנצח לבד, לגנוב את התהילה או להמריד את חבריהם נגד המאמן.

אבל כאן גם מסתתרת הבעיה של הירושלמים העונה.

חיפה של העונה שעברה, ששחקניה עשו לגרינברג חיים קשים כל העונה, היתה פשוט יותר מוכשרת. למעשה, גם חיפה של העונה כנראה יותר מוכשרת.

לירושלים של העונה אין אף שחקן ברמה של דונטה סמית. הרכזים שלה (קיצ'ן, רוזן, קולמן) מעט מוגבלים לעומת קוביאן, רוט ויבזורי של חיפה.

*

בסופו של יום, ירושלים של העונה היא קבוצה עם גבולות גזרה די ברורים ותקרת זכוכית מסויימת לרף היכולות שלה.

היא תלויה בקליעה של זר עם זריקה לא יציבה (דופרי) ושל גארדים עם חוסר ביטחון בקליעה שלהם כרגע (קיצ'ן והלפרין) או כאלה בלי קליעה אמיתית (רוזן, קולמן).

כשהכל מתחבר לה, פארחוסקי נראה כמו שחקן גדול, דאנקן לא מחטיא, דופרי עושה הכל והלפרין קולע בקלאץ'. כשזה לא, מסתבר שחסר לה קצת עומק.

ההפסד הביתי של ירושלים מול חימקי בשתי הארכות לפני שבועיים, הראה כמה לב ואופי יש לקבוצה הזו. ואכן, לא במקרה, גרינברג אומר בכל ראיון עד כמה הוא גאה בבחורים שלו. באמת חבר'ה טובים. אבל אולי קצת טובים מדי.

חסר להם איזה רוצח כמו דונטה סמית שיכול להשתלט על משחק לפעמים, עם כישרון נטו ואגואיסטיות קלה.

Jerusalem 2
גרינברג ועמיאל. יש להם חבורה טובה לאמן. עכשיו צריך קצת רוע.

 

*

האוהדים במלחה אוהבים לשיר את "ירושלים של זהב" בסיומי משחקים, ואולי בעידן הבעלים הנוכחי היא תהפוך ל"ירושלים של כסף", עם כמות המזומנים שנשפכו ועוד יישפכו בפרוייקט הזה.

אבל ההימור שלי, הוא שירושלים של העונה תהיה דווקא ירושלים של ארד. תסיים שלישית אחרי מכבי תל אביב ומכבי חיפה. כי הן בכל זאת יותר מוכשרות ממנה.

אם גרינברג ואורן עמיאל יצליחו לעקוף את חיפה העונה, בזכות לב ועבודה קשה – זה יהיה הישג נהדר עבורם.

בשביל זה, הם יצטרכו למצוא קצת רוע חיובי, איזה קילר אינסטינקט, איזה אקס פקטור בקבוצה הזו שיעשה את ההבדל כשהכל מונח על הכף.

אולי כשקיצ'ן יתעורר.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

כדורסל ישראלי סבבה
תיקו אצל סוסיאדד

26 Comments

מתן גילור 5 בנובמבר 2013

אלון, אני מסכים שמכבי חיפה יותר מוכשרת, אבל כבר שנים ארוכות שלא היתה קבוצה ישראלית, שהיא לא מכבי ת"א, עם כ"כ הרבה מסה בפנים כמו ירושלים של השנה. בסדרה של 5 משחקים זה בהחלט יכול להטות את הכף לטובתה, גם ללא יתרון הביתיות.
בנוסף, הקופים הירוקים מחרימים כרגע את קבוצת הכדורסל. אני מניח שגם לך ברור שלקהל תומך יש משקל לא מבוטל.

גיא 5 בנובמבר 2013

גם בלי הקופים הירוקים יש אלפיים איש בכל משחק ליגה

מתן גילור 5 בנובמבר 2013

בקאפ-נואו נכנסים כמעט 100,000. ועדיין, באנפילד הקהל יותר משפיע. זה עוד לפני שמדברים על משחקי חוץ.
אני לא יודע אם אתה יודע, אבל השדרים/פרשנים קוראים לקהל הכדרסל של מכבי חיפה "קהל של קונצרטים" (ולא אמרתי לרגע שאני מסכים איתם).
יש סיבה למה קבוצות מממנות אולטרס.

ג'וש 5 בנובמבר 2013

"למרות שגם אתמול, הלפרין בעיקר זרק כשהוא היה ממש חייב, העדיף לוותר על לא מעט זריקות שהיה צריך לקחת לטובת עוד מסירה סתמית, והעדיף בעיקר לזרוק מבחוץ על פני חדירות לסל"

נו באמת. גם כשהוא קולע 21 נק' במחצית, אתה עדיין שלילי לגביו (אל תהיה טרנדי…)
הלפרין סקנד גארד . אמיר כץ וג'מצ'י, גדולי קלעי ישראל, הסתמכו בעיקר על קליעה ופחות על חדירות. הלפרין ,בניגוד לשני אלה, ניחן בראיית משחק טובה יותר ובקבוצתיות- כךהוא מחפה על חוסר הביטחון שלו.

נ.ב יבזורי לא רכז. לידיעה.

יואב 5 בנובמבר 2013

בדיוק מה שרציתי לכתוב.
תהיתי אם הכותב יכה על חטא או שימשיך להתעקש תוך המצאת דברים.
הלפרין היה מצוין אתמול במחצית השניה, ובכלל אחרי שני המשחקים הראשונים הוא התאקלם מעולה.
רק שימשיך כך

איציק 5 בנובמבר 2013

אם אתה משווה את הלפרין לאמיר כץ אז אתה מחטיא בגדול את המטרה כיוון שכץ לא ידע להוריד כדור על הריצפה. ג'מצ'י גם לא היה מכדרר גדול אבל במיוחד הוא היה קלע טהור ולא עוזר משחק ולכן גם כאן ההשוואה לא טובה. עוזר משחק צריך לעזור גם בהובלה וגם בניהול. הלפרין הרבה פעמים (האמת, לא ראיתי אתמול) מעביר כדור סתמי ולא מנסה ליצור. גם השאלה כמה קלע במחצית או לא קלע לא רלוונטית. השאלה כמה הוא היה צריך לקחת ובחר לא לקחת. אם הוא לקח מה שנתנו (ובמקרה אתמול נתנו הרבה) אז זה לא מספיק כי מצפים שגם יזום; אם יזם ומהתקציר נראה שלא הרבה (אבל זה רק תקציר) אז זה יכול להיות המון.
נ.ב.: יבזורי רכז, הוא פשוט עוד לא יודע על זה ;)

יואב 5 בנובמבר 2013

זה הרי התירוץ המעגלי הקלאסי:
הלפרין קלע=חולון נתנו

ממליץ לך לראות את המשחק ולא לחרוץ דין לפי סטיגמות. בדקות שבהם חולון ברחה דווקא הלפרין "לקח" ו"יזם" יופי.

ובכלל, חולון לא "נתנה" הרבה אתמול כמו שהיא בדרך כלל לא "נותנת". זו קבוצה ששומרת טוב ונלחמת (בדיוק הפוך מגלבוע/גליל, לדוגמא) גם כשאין לה הרבה מה להציע.

איציק 5 בנובמבר 2013

יואב,
1. הרי ביצעתי גילוי נאות ואמרתי שלא ראיתי, ולכן לא מגיב לגבי המשחק אתמול.
2. ההערה היתה כללית, ולכן כוללת את הלפרין גם. לומר שהוא קלע הרבה כי קלע 21 או 7 או 40 היא לא רלבנטית. בסקור נמוך והגנה חונקת, 7 יכול להיות בסדר. בהגנה גרועה שהיה אפשר לקלוע 40 וקלעת 20 זה מעט. לכן מספר אבסולוטי ללא הקשר לא נכון. לגבי אתמול, מאוד יתכן ואתה צודק, למרות שמהתקציר נראה שהוא לקח זריקות עם הגנה בכאילו (מקופפים גב ומושיטים יד קדימה ולא באמת לוחצים). אם הרוב היה אחרת, לא ראיתי.

יניב 5 בנובמבר 2013

מאוד קשה לשפוט בתחילת נובמבר סגלים של קבוצה ישראלית – הרי בעוד חודשיים הם יכולים להנחית פה זר כזה או אחר ולשנות את התמונה.
יש גם איזה ישראלי בכיר שעוד יושב בבית.
אם זה באמת פרויקט של שלוש שנים- אז ירושלים בדרך הנכונה – מעצבים את החבר'ה הטובים- מוסיפים בהמשך הדרך כישרון וממשיכים בהתקדמות.

לגביי הלפרין- כל כדורגלן שחוזר משנה וחצי בבלגיה צריך את הזמן לחזור לעצמו ולעמדה של שחקן מוביל- עוד חודשיים לדעתי נדבר עליו אחרת .

אבישי 5 בנובמבר 2013

מסכים לגבי המשפט האחרון – על דרווין קיצ׳ן.
יש תחושה שהוא נכנס בהילוך נמוך לעונה הזו, בעוד שהוא אמור להיות הגארד המוביל של הקבוצה והקלאץ׳ פלייר שלה.
אם וכאשר הוא יתעורר ויעביר הילוך ירושלים אמורה להיראות הרבה יותר טוב.

ירושלמי 5 בנובמבר 2013

צאו מהסרט שלכם על הלפרין.
באותה מידה שיש כאלו שטוענים שפשוט לוקח לו זמן להתחבר לקבוצה (כמו שחקן שחוזר מבלגיה) והנה עכשיו הכל בסדר, אני אומר שכמו ששחקן נותן 2 גולים במשחק אחד אחרי חצי עונה שחונה זה לא אומר שהוא פתאום שחקן טוב (גם תרנגול עיוור גם שעון מקולקל וכו').
פשוט כי לא מדובר בשחקן שישב על הספסל ולא קיבל דקות (כי הסתכסך עם המאמן, או כי לא התאים לשיטה, נדחק מהרוטציה, למשל כמו מה שקרה עם מקל באיטליה שחזר מפציעה ופשוט לא שיחק מאז).
הלפרין הוא פשוט שחקן בירידה שחי על שאריות אדי הדלק שעוד נשארו לו במיכל.

סתם הערה לא קשורה.
תקרת זכוכית מתארת מצב של אפליה או חוסר צדק, ירושלים לא סובלת מזה, אבל בכל מקרה זה לא פגע בעיקרי הדברים והמסר הועבר.

יואב בורוביץ' 5 בנובמבר 2013

אם הייתי במשחק למה לא באת לומר שלום?
מעניין שהיה לנו רושם די זהה מהמשחק- באמת היה כיף

אלון רייכמן 5 בנובמבר 2013

בורוביץ' צודק, פעם הבאה.
הלוואי עוד הרבה משחקים כאלה.

יואב בורוביץ' 5 בנובמבר 2013

אם היית (לא הייתי). בכל אופן, אני לא אופטימי מאוד בנוגע לירושלים השנה. היא תהיה חייבת להתחזק בעוד שחקן שניים- בעיקר קלעי ויוצר בעמדת הסקנד גארד או הסמול פורוורד.

אלון רייכמן 5 בנובמבר 2013

בדיוק מה שאני חושב. בסגל הנוכחי, הם יסיימו להערכתי במקום השלישי בליגה ויתקשו להעפיל לשלב הבא ביורוקאפ.
תחשוב שאת עמדת הסמול פורוורד מחזיק כרגע לבד רונלד דופרי. מה גם שהוא מוגבל בקליעה.
הביאו עכשיו את מייק בורוסביץ' מהקולג'ים. לא בונה עליו יותר מדי.

מאשקה 5 בנובמבר 2013

לשניכם יכולתם לבוא להגיד גם לי שלום. :)
יציע 1 שורה 1 כיסא 16 מאחורי ספסל שחקני הפועל
אותך יואב ראיתי יושב בשולחן העיתונאים ביציע 2

מאשקה 5 בנובמבר 2013

היה באמת כיף אתמול במלחה

עידוקוליס ליפשיץ 5 בנובמבר 2013

קשה מאוד לראות איך חיפה תתעלה בלי הקהל שלה

קובי (מכביסט) 5 בנובמבר 2013

קיצ'ן חייב להיכנס לתפקיד הקומבו גארד ולקחת יותר אחריות. כי אם יש משהו עם פוטנציאל כזה בירושלים זה רק הוא!!!

בנוסף הבעיה העיקרית של ירושלים זה חוסר הגיוון של השחקנים. פראחובסקי הוא סנטר מצוין תותח אפילו. אבל הוא לא יכול לשחק גם כארבע. דאנקן הוא פאוור אמיתי חזק קלעי עם ראיית משחק מצויינת. אבל הוא רך כסנטר ואיטי כסמול. אותו דבר דופרי חלש כפאוור ואיטי כקלעי. הלפרין קלעי טוב אבל רכז ביינוני ומטה. קיצ'ן היחיד שיכול להיות גם רכז וגם קלעי אבל הוא יותר מדי אנמי ולא נלחם יותר מדי,

עכשיו לשם ההשוואה מכבי חיפה של גרינברג בעונה שעברה :
מקל וסטול יכלו לשחק מצוין גם כקלעים וגם כרכזים. קאר אפילו שהיה חלש יחסית יכל לשחק כ- 2-3. דונטה סמית' שחקן של שלוש ואפילו ארבע עמדות [1 2-3-4]. קלאטיס גם יכל לשחק בשלוש עמדות 3-4-5. תומאס ב- 4-5. קוז'יקרו 4-5.

וזה לדעתי ההבדל הכי גדול בין שתי הקבוצות שגרינברג בנה. כי כשיש לך סגל של 9-10 שחקנים שהוא מגוון זה כאילו יש לך סגל של 15 שחקנים…

גיא 5 בנובמבר 2013

קלאטיס יכול 4-3-2 ולא 3-4-5

כוכב עליון 5 בנובמבר 2013

משעשע. אחרי משחק אחד של הלפרין (ואין לי שום דבר בעדו או נגדו) קטלת אותו בפוסט שלם רווי ציניות. ואחרי 4 משחקים סבירים עד טובים מאד הוא זוכה לשורה אחת כשהוא רוצה הוא יכול (וואלה, אני לפעמים אומר את זה על דניאל איידן). תמצית עיתונות הספורט תחת המילה "בלוג"

נביא בעירו 5 בנובמבר 2013

"לירושלים של העונה אין אף שחקן ברמה של דונטה סמית. הרכזים שלה (קיצ'ן, רוזן, קולמן) מעט מוגבלים לעומת קוביאן, רוט ויבזורי של חיפה".

קולמן רכז? אבל הלפרין לא. ויבזורי כן? מילא…

"היא תלויה בקליעה … גארדים עם חוסר ביטחון בקליעה שלהם כרגע (קיצ'ן והלפרין) או כאלה בלי קליעה אמיתית (רוזן, קולמן)".

הלפרין "חסר הביטחון" עומד בינתיים על 40% מרשימים מה-3 העונה. לעומתו, קיצ'ן אף פעם לא היה קלע, בטח שהרבה פחות מרוזן וקולמן שקליעה טובה מבחוץ זה בערך האלמנט היחיד במשחק שלהם ששווה משהו.

כאמור – מילא…

אחד מפעם 7 בנובמבר 2013

קצת הגזמת עם קלהון, לא? עדיין לא הול אוף פיימר וספק אם יגיע..מאמן לא רע באונ' טובה אבל קצת פרופורציות לא מלמדים בוינגייט..? (-:

שתיים מפעם 7 בנובמבר 2013

למה? קלהון אחד הגדולים. בטוח יכנס פעם להיכל התהילה – רק פרש לפני שנה..

יואב 7 בנובמבר 2013

שלום,
למען הגילוי הנאות אני אוהד הפועל ירושלים ומנקודת מבט זו תגובתי.
גם הטור גם התגובות וגם למעשה רוב טורי הניתוח של כדורסל שיוצא לי לקרוא מתעסקים בעיקר בצד הפחות חשוב של המגרש. כמו שאומרים "התקפה מנצחת משחקים הגנה לוקחת אליפויות" אפילו בליגת הקיץ שלנו בפלייאוף הגנות מנצחות (ואני לא מתייחס למשחק יחיד גם אם הוא קובע אליפות). אמנם הפועל ירושלים קבוצה חסרה התקפית שתלויה מאוד ביכולות של שני הגארדים שלה ובשטף הקבוצתי וחסרה שחקן 1:1 בקו האחורי, אך מצד שני זו קבוצה עם פוטנציאל הגנתי אדיר (שניתן לחזות בו לרגעים רבע 4 נגד הרצליה רבע 4 נגד חולון ). אמנם לבד מדופרי, שגם סטופרים גדולים ממנו כבר ראינו אין שומרים מצטיינם במיוחד בקבוצה אבל גם אין "חור" הגנתי משמעותי בקרב השחקנים המובילים. אך סך הכישורים של השחקנים המובילים בקבוצה מאפשרים להפועל להפגין גמישות רבה מול רוב הסטים ההתפיים בליגה שלנו.
ואני אפרט כמעט כל תרגיל בליגה הישראלית ובכלל מתחיל היום מסוג מסויים של פיק אנ רול. הטיפול בו גרינברג בחר הינו חילוף אגרסיבי בו הגבוה יוצא חזק ודוחק את מחזיק הכדור אחורה. כעת נוצרו שני מיס מאצ'ים. נתחיל בראשון הפקדתו של הגארד על שחקן גבוה, אם הגארד הוא קיצ,ן אז הוא תופס עמדת פרונט ומנסה למנוע את המסירה פנימה כאן בא לידי ביטוי יתרונו הגדול של קיצ'ן בהקשר הזה שהוא גובהו (1.96) ומוטת הידיים הארוכה שלו המקשים על העברת מסירת לוב מעליו. בנוסף כגיבוי הגבוה שהשחקן שלו לא היה מעורב בחסימה יורד לחצי עזרה ומצופף את הצבע. לעובדה זו שתי השפעות היא מקשה עוד יותר על מסירת הלוב מהצדדים ומצופפת את הצבע נגד החדירה של הגארד. בצד השני אם הגבוה הוא כדיר או דאנקן הם נעזרים בזריזותם היחסית לשמור 1:1 על הגארדים כאשר הצבע מצופף מאחוריהם. ואם פרחובסקי הוא "נותן מטר" לשחקן ומנסה להשתמש בגובהו כדי להפריע לזריקה. כמובן שאין הגנה מושלמת ואם לקחנו את החדירה לצבע השארנו את קו ה3 פגיע. ואמנם ראינו את אוסטין פרימן מפרק לבד את הפועל ירושלים ברבע הרביעי נגד אשדוד. אבל התפרעות קליעה של שחקן אינה אירוע שקורה מדי משחק ולרוב שלשות עם גבוה על הפנים (חוץ מליאור אליהו :)) לא נקלעות באחוזים טובים. מצד שני הגנה שכזו מאוד פגיעה למס' 4 שקולע מבחוץ כמו סרגיי מוניה. אלב כדי להצליח להגיע אל הגבוה שנמצא בוויק סייד יש לבצע הנעת כדור נהדרת מצד בניגוד לצפון דרום המובנה בפיק נ רול. ואני לא רואה יותר מדי קבוצות בישראל שמסוגלות לעשות כן. מעבר לכך רוב המשחקים שבהן אחת הקבוצות עוברת להטחת שלשות בכמויות ייגמרו בניצחון הקבוצה השנייה. למעשה זו הגנת אחוזים ומאמנה של חימקי צדק שאת הפילוספיה של הגנת אחוזים ייצר או הביא לאירופה דיוויד בלאט. לגבי בעית הריבאונד שמייצר החילוף (השארתו של אחד הגבוהים מחוץ לצבע) כאן יכולת הריבאונד של דופרי קיצ'ן ואפילו הלפרין נכנסת לתמונה וברגעי התיאום של הפועל מוכיחה את עצמה. וברגעי הנימנום מביאה את לורנס באוורס למשחק חייו.
להערכתי כיוון שזו הגנה שמצריכה תיאום קבוצתי טוב ככל שתקשתדם העונה הםועל ירושלים תראה טוב יותר הגנתית ותנצח משחקים דרך ההגנה.
במאמר
אני חושב שהגנתית הפועל ירושלים מאוד ערוכה למכבי חיפה (שקרגע נראית כמו הקבוצה הטובה בארץ). מורן רוט הוא שחקן צפון דרום מובהק שייתקוף את הסל לאחר החילוף. דונטה סמית' שהוא השחקן הטוב בארץ לדעתי ייזכה לשם שינוי לשומר בסייז שלו בדמות רונ דופרי ולא יהנה מהיתרון הפיזי העצום לו הוא רגיל. וכשחיפה תשחק עם בריאן רנד גם אין גבוה שיקלע מבחוץ.
ואגב הדיון לגבי שחקן יוצר בקו האחרוי רלוונטי לסוג כדורסל אחר ויותר מודרני משל הפועל. הפועל ירושלים מנסה להכתיב כדורסל שכולל קודם כל הכנסת כדור לגבוהים וייצור יצרונות מהפוסט ולא ייצרת יתרון בקו האחורי. ואם זו לא היתה התגובה הארוכה בהיסטוריה הייתי מנתח גם את ההגיון ההתקפי של הפועל ירושלים

אלון רייכמן 10 בנובמבר 2013

:-)

Comments closed