צבע אדום

1. איזה מחזור גביע מענג היה לנו אתמול. הפועל ת"א נגד ירושלים בקרב אדיר בהדר יוסף, מכבי ת"א נגד אפי השועל בהיכל (בניגוד לאפי הנמר, כן?), צביקה שרף חוזר לקווים להציל את ראשל"צ החבוטה ואילת נגררת להארכה מול צעירי רמה"ש מהלאומית וכמעט מודחת באופן סנסציוני בדרבי הגדול של משפחת ברקוביץ'.

בכלל, איזה כיף שמשחקים את שמינית ורבע הגמר בשבוע אחד. חבל שחצי הגמר והגמר לא מתקיימים בשבוע הקרוב. להמשיך את המומנטום כשכולם כבר באווירה של הגביע. יודעים מה הם עושים הספרדים שם בגביע המלך שלהם. אולי יום אחד יחליטו לאמץ את זה גם כאן. לאט לאט.

מה שכן, לא ברור איך גם בצפייה בערוץ ה-HD המשחק בנוקיה נראה קצת מטושטש והמשחק ברמה"ש נראה כאילו צולם בכלל באייפון. זה הזמן לבקש מקברניטי ערוץ הספורט את הכסף שלי בחזרה.

2. בכל פעם שאני רואה את החגיגה של אוהדי הפועל ת"א בהדר יוסף (או בכל משחק בית שלהם, תלוי במגרש המתחלף) זה מדהים אותי מחדש. כשהם לא שרים שירי שואה או שולחים קבוצות לתאי הגזים ויו"רים יריבים להתאבד – הם הקהל הכי משפיע בליגה יחד עם אוהדי חולון (אוהדי ירושלים במקום השני). כמו במגרשים הקטנים ביוון או בטורקיה, או באולם הפיוניר בבלגראד (שם האוהדים פנאטיים בכמה רמות מעל, אבל תמיד אפשר לשאוב השראה) האוהדים של הפועל בהדר יוסף אשכרה מנצחים עבורם משחקים. שחקן שישי, שווים 15 נקודות, גיהנום באדום – תקראו לזה איך שאתם רוצים. כששחקני הפועל משחקים בבית מול האוהדים שלהם, הם מרגישים שהכל אפשרי. שמי יכול עליהם בכלל – והם צודקים.

הקבוצה היריבה, שנלחמת מול ההדף הרועש הזה, מנסה למזער נזקים אך כמו רכב שנתקע בחולות וכל נסיון ללחוץ על הגז כדי להיחלץ רק גורם לגלגל להתחפר עמוק יותר – לעיתים גם הנסיון לצמצם את ההפרש עם זריקות מהירות לשלוש או משחק מהיר רק מסייעים להפועל לברוח להפרש דו ספרתי שהופך ל-20 לפני שהספקת להגיד רביב לימונד.

עם הדחיפה של המאוורר האדום שמעיף את הקבוצה קדימה, מתן נאור משחק פתאום עם ביטחון של מאנו ג'ינובילי, יונתן שולדבראנד נלחם כמו יואקים נואה (עם קליעה מרחוק!) וקרלון בראון הופך לקלייד דרקסלר עם חדירות קטלניות ושלשות שגומרות משחק.

הייתי ביום ראשון בנוקיה במשחק הגביע של מכבי מול אשדוד. אווירה רגועה של ליגת קיץ. גם אתמול, מול הרצליה, אפשר היה לשמוע בנוקיה את חריקות הנעליים ואת הצעקות של בלאט. רק לחשוב איזו חגיגה תהיה בעונה הבאה כשאוהדי הפועל יעברו לאולמם החדש והגדול יותר. זה הזמן להירשם ליורוקאפ.

אוהדי הפועל בפעולה. מעיפים את הקבוצה קדימה

 
3. איפה לא עבר ארז אדלשטיין בקריירה. הפועל גבת, קרית מוצקין, חדרה, הרצליה, גליל, רמת גן, הפועל ת"א בקדנציה הראשונה, ירושלים, כולל שלוש שנים בהן אף קבוצה לא רצתה לגעת בו אחרי שעלה לכולם על העצבים.

אבל נדמה שמכל הקבוצות, זו שהכי התאימה ומתאימה לארז כמו כפפה ליד היא האדומה מתל אביב. מאמן קצת שרוט עם קהל קצת שרוט, התשוקה האדירה שלו למשחק יושבת בול על האהבה והתשוקה העוד יותר גדולה של אוהדי הפועל. הג'ינג'י בא טוב להפועל – גם בגלגול הקודם שלו איתה באוסישקין וגם עכשיו. אבל יותר מזה – הפועל של אדלשטיין היא הקבוצה הכי מאומנת בליגה העונה.

עם שלושה זרים ועוד אחד בלאי שאי אפשר להחליף באפסנאות, וקאדר ישראלי פחות נוצץ מזה של ירושלים, חיפה, מכבי ת"א או אפילו אילת, אדלשטיין עושה העונה קסמים. בעצם, זה לא קסמים. זו עבודה קשה. ההגנה של הפועל הורידה העונה כל אחת מיריבותיה אל מתחת לממוצע ההתקפי שלה, ההתקפה הקבוצתית עם תרגילי הבידודים לקלעים תפורים בול על רביב לימונד בעונת שיא (בטח אחרי עונת הפרווה שלו במלחה) ועל קרלון בראון שמתגלה כאחד משלושת הזרים הטובים בליגה.

הפועל תל אביב ונס ציונה מוסיפות את הצבע והכיף לליגה שכל כך התגעגענו אליהם, שתי המרעננות הרשמיות של הכדורסל הישראלי, שלא מתכוונות לוותר לאף אחד. ההבדל הוא שלהפועל יש גם קהל בנזונה.

ומאמן גדול.

4. ואם כבר מאמנים ותיקים – מעניין לראות את צביקה שרף חוזר לקווים. אחרי שהתגלה כפרשן יבש ומטרחן, כעסקן ווכחן וקטנוני שחובר לעסקנים מפוקפקים כמו שאול אייזנברג, כנראה שהמקום הכי טוב עבור צביקה הוא על הקווים. רק שמול מאמנים יצירתיים וחושבים  שלא מפסיקים להתעדכן וללמוד – צביקה יצטרך לשלוף כמה טריקים חדשים מהכובע כדי להרים מהקרשים את ראשל"צ המוכה. מצד שני, עם התוספת הנהדרת של ג'יימס תומאס שיטפל בגזרת הריבאונד, ההתעוררות ההתקפית של בריאן הופקינס (שהתפוצץ אתמול עם 35 נק' ו-7 שלשות) והצירוף של זר חדש, יש לראשון פוטנציאל להיות לא פחות טובה מגליל או חולון או נתניה.

מצד שני, עזבו הכל. אם צביקה, שלרוב מתקשה לתת קרדיט לצעירים, יצליח לשדרג את אור סולומון או להפוך את הפוטנציאל הגולמי הנהדר של שון דאוסן לשחקן  הנבחרת שהוא אמור להיות (שלא לומר פוטנציאל NBA עתידי) – זה שווה יותר מכל היתר.

דאוסן וסולומון. הפרוספקטס של ראשל"צ

 
5. איזו ליגה בונבון מתפתחת לנו העונה. כפי שכתב גיל שלי – העונה באמת שיש מקום לאופטימיות. עם אופציה לקרב תלת ראשי על האליפות (בין מכבי ת"א, חיפה וירושלים) ואפשרות לאיגוף מימין של הפועל ת"א ונס ציונה, הפוטנציאל הלא ממומש של בני הרצליה וחולון וההתאוששות האפשרית של ראשון לציון – יהיה עונג גדול לעקוב אחרי המשך העונה הזו. ורק המחשבה על האולמות החדשים שנבנים עבור שלושת הקהלים הטובים בליגה – של הפועל תל אביב, ירושלים וחולון – מרמזת שהולך להיות כאן שמח.

נ.ב

לקראת הגרלת חצי גמר הגביע ביום שלישי – זה רק אני או שאיכשהו תמיד ההגרלה מסתדרת? או במילים אחרות, צפו למכבי ת"א מול ראשל"צ והפועל ת"א מול אילת.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url