יותם החדש

יותם הלפרין מציג העונה את הגרסה הכי מוצלחת שלו אי פעם. הלוואי וגם ליאור אליהו היה עושה את זה

1

 

 

1. אפצח בוידוי קטן.

יותם הלפרין מעולם לא היה משחקני הכדורסל האהובים עליי.

כאדם, אין ספק שהוא בחור מקסים. חכם, אדיב, חבר טוב לקבוצה, אחד שכל בחורה היתה מביאה לארוחה אצל ההורים.

אבל כשחקן, הממ, איך ננסח זאת – הוא אף פעם לא היה כוס התה שלי.

אני אוהב גארדים שהם קצת באד בויז. פייטרים, נלחמים, סוחפים, מנהיגים. גארי פייטון, ג'ייסון קיד, שאראס, סרחיו רודריגז, כאלה.

לעומתם, יותם – שנתלו בו כל כך הרבה תקוות עוד כשכיכב בגיל 16 במדי תיכון מטרו ווסט רעננה – תמיד היה נראה לעומתם כמו נערת צופים עם קוקיות.

רך מדי, נסוג מדי, נעלם מדי, והססן. אוי, כמה הססן. משחק עם רגל על הברקס כל הזמן. חושש מעימותים. נעלם כשהכי צריך אותו. ובטח ובטח שלא מנהיג.

מאותה סיבה גם ירדתי עליו בתחילת העונה הזו כשכיניתי אותו "אדון מרגרינה" (או מר-גרינה אם תרצו) אחרי עוד קמפיין נבחרת בו ברח מאחריות ושיחק לרוחב, או כמו שפיני גרשון תיאר זאת: "כשיותם על המגרש אפשר להוריד את הסלים".

אבל איכשהו העונה, הלפרין – שהרגיש תמיד נוח להתחבא מתחת לסינר של שאראס במכבי, או של תיאודוסיץ' וספאנוליס באולימפיאקוס, או אפילו של טייריס רייס בבאיירן מינכן – שינה פאזה לחלוטין.

אולי זה הקרדיט והגיבוי מבראד גרינברג, שנותן לו ביטחון לקבל החלטות ומאיץ בו לזרוק הרבה יותר, אולי זה הקהל של מלחה שמאפשר לשחקנים לעוף לפעמים, או סוויץ' חשיבתי אמיתי שיותם עשה – אבל הלפרין של עונת 2013/14 מראה דברים שלא הראה מעולם.

הוא זורק בלי לחשוב פעמיים, לוקח אחריות כשהקבוצה נתקעת, מפעיל נהדר את הגבוהים, מריץ מתפרצות ובעיקר – מנהיג. משחק כמו קפטן אמיתי.

לא בטוח שירושלים תעבור את נובוגרוד הרוסית בגומלין בעוד שבוע, ויש מצב שהיא גם תסיים את העונה הזו בלי אף תואר.

אבל לפחות דבר אחד ירושלים של העונה הרוויחה בגדול – וזה את יותם הלפרין בגרסה המוצלחת שלו אי פעם. וזה לא רע בכלל.

2. ואם הלפרין מתעלה השנה ברגעי הלחץ, הרי שהישראלי הבכיר השני של האדומים – ליאור אליהו – מזכיר למה מכבי הסכימה לוותר עליו, ולא רק בגלל עניינים כספיים.

מעבר לעובדה שקצת כמו ג'ו אינגלס, אליהו לא פוגע כבר חודש ונמצא בכושר מזעזע דווקא במאני טיים של העונה – שוב הוכח שמול קבוצות פיזיות, ששומרות חזק עם שחקנים גבוהים וחסונים – אליהו מתפוגג. כשגם הגויאבות מחצי מרחק לא נכנסות, הוא פשוט לא אפקטיבי.

במצב כזה, בו הוא נעלם בהתקפה ואפילו קצת מזיק עם איבודי כדור מעצבנים, אין למאמן סיבה אמיתית להשאיר אותו על הפרקט, היות והוא גם חור בהגנה.

המשותף אגב לאליהו ואינגלס, הוא שבעוד שניהם מציגים רכות ונרפות במשחקם, הסוכנים שלהם לא מתעייפים מלדבר על חלומות ה-NBA שלהם.

שיהיה לשניהם בהצלחה בעונה הבאה בניקס. פיל ג'קסון כבר מחייג.

 

2
אליהו מתקשה מול נובגורוד. רך כמו מרכך כביסה.

 

3. אם יש דבר נוסף שניתן היה להבחין בו שוב בעקבות המשחק של ניז'ני נובגורוד העקשנית אתמול במלחה, הוא כמה עומק יש בליגה הרוסית השנה. 

הקבוצה המאומנת והיעילה הזו, שמיררה לירושלים את החיים אתמול והובילה ברוב דקות המשחק – היא הקבוצה החמישית בטיבה בליגה הרוסית אחרי צסק"א, חימקי מוסקבה, קובאן וקאזאן.

נכון, לא מעט מזה זה בזכות סכומי הכסף הגדולים שנשפכים שם, אבל בין שלל הזרים, יש שם (גם הודות לחוק הרוסי) לא מעט שחקנים רוסים מצויינים.

ספק כמה מחובבי הכדורסל כאן הכירו לפני המפגש מול נובגורוד את ואדים פאנין וסמן אנטונוב – שני פורוורדים נהדרים בגובה שני מטר ואסימון, שקולעים נהדר מבחוץ ומבפנים, או את פאבל קורובקוב ודימיטרי חבוסטוב היעילים, שמצטרפים לויטלי פרידזון, ויקטור חריאפה, סשה קאון ואנדריי וורונסביץ' מצסק"א, איגור ויאצלב, סרגיי מוניה והפרוספקט רוסלן פטייב מחימקי, ניקיטה קורבנוב, יבגני קולסניקוב ודמיטרי סוקולוב מקאזאן, ואנטון פונקרשוב, ואלרי ליחודיי, אנדריי זובקוב ואלכסיי זוחננקו מקובאן.

הכסף אולי מביא לרוסיה כמה מהזרים והאירופאים הכי טובים ביבשת, אבל הוא מטפח גם תשתיות לדברים טובים שיקרו, כולל מתקנים, כניסה של עוד קבוצות ליורוליג וליורוקאפ והרבה יותר דקות משחק לשחקנים המקומיים.

נקווה שעם האולמות החדשים בירושלים, חולון ות"א ואולי עוד כמה חבר'ה עם כיסים עמוקים ואהבה אמיתית לכדורסל סטייל ג'ף רוזן, גם הכדורסל שלנו יילך בכיוון.

421335
ג'ף רוזן. לא יזיקו עוד כמה כמוהו אצלנו.

 

4. מי שבטוח לא הכיר את הרוסים של נובגורוד הוא פפי תורג'מן, שהובא אתמול על תקן של פרשן נוסף לשידור המשחק. ברוב משחקי העונה של ירושלים ביורוקאפ, צ'רלטון הציבו את ארז כץ, קפטן העבר של הקבוצה שהתגלה כפרשן לא רע בכלל, לצידו של מאיר איינשטיין.

אתמול, כץ הוחלף באבי סגל הסולידי, כשהוא מתוגבר בפפי, על תקן פרשן נוסף, שאולי אמור לספק קצת צבע.

אז אוקי, פפי אחלה גבר ונראה כמו אחד שתמיד כיף לשבת איתו על כוס בירה או סתם לקשקש. אבל כפרשן, איך נאמר זאת בעדינות – הוא לא הוסיף יותר מדי.

השיא היה כשפפי, שהימר על ניצחון גדול של הירושלמים לפני המשחק, התוודה במהלכו כי הוא לא באמת מכיר את הקבוצה הרוסית, ושגם הוא מופתע מהיכולת שלה.

אולי, אם הוא היה עושה טיפה שיעורי בית לפני השידור, הוא לא היה נראה כמו סתם אוהד ששלפו מהרחוב והלבישו עליו מיקרופון.

5. נדמה ש"משחק העונה" במחזור הליגה הקרוב ביום ראשון תקוע למכבי ת"א והפועל ירושלים כמו קוץ בישבן.

דווקא לפני משחק הגומלין הקריטי של הירושלמים ברוסיה ביום רביעי ומשחק הבית הגדול של מכבי מול ריאל מדריד בחמישי, משובץ המשחק הגדול הזה, עם כל הכבוד והיוקרה שמסביב.

אני בטוח ששתי הקבוצות היו מעדיפות לפגוש את אשדוד או הרצליה במקום, בטח עכשיו, בתזמון הזה.


4
גרינברג ובלאט. ראש בראש – דווקא עכשיו

 

התקשורת תעשה את שלה ותפמפם את המשחק כמשחק סופר דופר חשוב – אבל כנראה שעבור שתי הקבוצות המשחק בהמשך השבוע במסגרת האירופית קריטי יותר.

מעניין יהיה לראות אם בלאט וגרינברג יגררו לקרב התרנגולים הזה ויסתערו עם כל התחמושת אחד על השני, או יחשבו קצת על הקרב הקשה בהמשך השבוע, ויחלקו כוחות ומשאבים בהתאם.

6. אם ירושלים תגבר על המכשול הרוסי ותעפיל לחצי גמר היורוקאפ, מי שתחכה לה שם היא ולנסיה הספרדית, שפירקה אתמול ב-36 הפרש את אלבה ברלין והפכה את הגומלין לטיול נחמד בעיר הכי חביבה על ישראלים באירופה בשנים האחרונות.

ולנסיה של השנה הציבה לעצמה שתי מטרות עיקריות: לעשות קצת רעש בליגה הספרדית ולהציק לבארסה וריאל בקרב על האליפות, ולנסות לזכות ביורוקאפ כדי לקבל כרטיס אוטומטי ליורוליג בעונה הבאה.

יש סיכוי לא רע שהיא תצליח בשתיהן.

3
ולנסיה. אחלה מודל עבור הירושלמים.

 

זו צריכה להיות גם התוכנית של ירושלים כרגע. בהנחה שג'ורדי ברתומאו לא יחלק לה כרטיס חופשי ליורוליג מטוב ליבו, ירושלים צריכה לשאוף לאותם דברים בדיוק – לעשות רעש בליגה הישראלית ולהשיג את הכרטיס ליורוליג דרך זכייה ביורוקאפ. כבר בעונה הבאה.

זה לא פשוט, זה דורש השקעת משאבים, הרמת סגל חזק יותר וגם לא מעט מזל. אבל עם הארנה שבדרך – כמו האולם הנהדר של ולנסיה, קהל האוהדים הנלהב – כמו האוהדים המצויינים של ולנסיה (אולי הטובים בספרד) והתוכנית הרב שנתית – כמו של ולנסיה שרצה עם אותו מאמן (ולימיר פראסוביץ') ואותו שלד כבר כמה שנים – יש מצב שירושלים בדרך הנכונה.

 

מאטה, מאטיץ׳, Cup Tied
המתאגרף - יאיר לפיד הולך על נוקאאוט

20 Comments

גיל שלי 20 במרץ 2014

זה בטוח בגלל גרינברג. מה שהוא עשה שנה שעברה עם גל מקל הוא עושה השנה עם יותם.

גיל שלי 20 במרץ 2014

בגיל 16 הוא דפק שלושים ומשהו נקודות בנצחון נבחרת הנוער על סרביה. זה יותר ממטרוווסט. צביקה שרף פירשן את המשחק והוא ריחף בעננים מהתצוגה הזאת. השחקן היחיד בנוסף ליותם שהיה צעיר בשנתיים מכולם היה רועי ברקוביץ, כלומר יותם היה ממש לבד

אלון רייכמן 20 במרץ 2014

גיל, אני זוכר את המשחק ההוא בנבחרת הנוער. כולם (כולל אני) היו בטוחים שהוא יהפוך לשחקן הכי גדול בכדורסל הישראלי מאז מיקי ברקוביץ'. וזה לא קרה. בעיקר בגלל האופי שלו.
אין לי ספק שלגרינברג יש בזה חלק העונה. בדיוק, כפי שציינת, כמו עם מקל בעונה שעברה.

איציק 20 במרץ 2014

אני לא חושב שיש הקבלה בין מקל להלפרין. מקל היה וינר עם אופי של וינר. גרינברג נתן לו לממש את הוינריות. הלפרין הוא לא וינר. יש לו קליעה הרבה יותר טובה ממקל, ראיית משחק לא פחות טובה, שליטה בשתי ידים, רק אין לא וינריות. השנה הוא קולע יותר ומנצל את ראיית המשחק שלו יותר, אך השלשה של אתמול היא כמו הסל מול ריאל. לא היתה בררה אז הוא זרק. כמה הוא קלע אתמול… עזוב, שיחטיא, כמה הוא זרק אתמול… הוא קצת יותר אסרטיבי, אך עדיין במשחקים הבאמת חשובים הוא לא שם. מה הוא עשה במשחק מול מכבי בנוקיה… מה הוא עשה במסחקים שבהם יכולת האקסטרה שלו ניצחק משחק חשוב. אני רוצה לראות אותו דופק 25 נקודות (כ-10 ברבע הרביעי במאני), שיבע אסיסטים ושישה ריבאונדים ברוסיה ומעלה את הקבוצע שלב. הלוואי, אך אני מתקשה להאמין. גרינברג הפך אותו מלוזר ללא לוזר, אך עדיין לא לוינר. את זה הוא עוד צריך להוכיח.

אריאל גרייזס 21 במרץ 2014

ומה עם הסל מול מכבי בירושלים? מי שרוצה לחשוב שהוא לוזר תמיד ימצא את הדוגמאות. אתה יודע כמה דוגמאות אני זוכר של ג'ורדן לוקח זריקה אחרונה ומחטיא? היי, לפי הקרטיריון של בורח מהכדור, הרי שגם ג'ורדן הוא לוזר כי הוא נתן לסטיב קאר את הזריקה המכרעת מול פיניקס

שחר ד. 21 במרץ 2014

הכל זה גרינברג, אבל גם מישהו אחר היה יכול לעשות את זה.

יותם פשוט נכנס לתבנית שבנו לו ובמקרה שלו אפקט פיגמליון עבד שעות נוספות. לפני כשנתיים ראיתי אותו במקרה במשחק של ספרטק סן פטרסבורג והוא הוביל (אבל ממש הוביל) את הקבוצה לניצחון ברבע גמר היורוקאפ. כל משחק ההתקפה עבר דרכו והם הלכו אליו בדקות האחרונות כשהיו צריכים לעשות סל במשחק הצמוד.

הבעיה של שחקנים ישראלים שמגיעים למכבי היא שהם נכנסים לתבנית שמייעדים להם ולא מבקשים מהם להביא לידי ביטוי את היכולות האחרות שלהם. בורשטיין ידע לעשות את ההפרדה הזאת בין מכבי לנבחרת, יותם מאד התקשה לעשות את זה לאורך הקריירה – זה ההבדל בינהם ובגלל זה אנחנו מסתכלים עליהם אחרת.

גרינברג פשוט לא הכיר, או בחר להתעלם (הרי גם עליו יש סיפורים) מכל הסיפורים סביב יותם ופשוט מתייחס אליו כשחקן מוביל. היום הוא רק קוצר את הדיבידנדים.

עידוקוליס ליפשיץ 20 במרץ 2014

לקחת "פרשנים" שמדי משחק מגיעים לא מוכנים וזורקים הערות של אוהד מהרחוב לאורך המשחק ולבקר אותם בצורה רצינית וכועסת, זה דבר אחד.

לקחת את פפי תורג'מן, שהוא כאמר אחלה גבר(!), וכאמור איננו מתיימר להיות הרבה מעבר ולבקר אותו זה קצת לא פייר.
אם הוא היה, בתשלום, מגיע מדי שבוע באותה שכונתיות זה לגיטימי להעביר ביקורת.
אבל, כמו שציינת, הוסיפו אותו לעמדת השידור כדי שיספר לצופים תובנות ששחקן-לשעבר רואה כשהוא רואה משחק. יש, כידוע, הרבה ניואנסים ותרגילים ששחקנים עם הרבה נסיון יזהו ואוהדים לא ידעו לזהות.
הבעיה היא עם "פרשנים" (זוהר, אוחנה וחבריהם…) שהגיעו פעם ראשונה לא מוכנים. ראו כי טוב והמשיכו עם זה במשך שנים.

אריה לייב טרוצקי 20 במרץ 2014

תודה אלון, שכחת את סרגיי קראסב עוד פרוספקט nba רוסי.איפה הוא משחק העונה?

red sox 20 במרץ 2014

סרגיי קראסב הוא לא פרוספקט NBA. כלומר, הוא היה, עד שהוא חתם בקליבלנד…

g 20 במרץ 2014

סבבה, אבל לא הכי מרשים לקלוע סל "ניצחון", כשזה לא באמת משנה ניצחון או הפסד, העיקר ההפרש

יואב 20 במרץ 2014

מה זה חדש? דנדש.
בנתיים, בשני משחקי הכסף(גביע ומכבי), הוא והחבר שלו לא הופיעו.

משיח 20 במרץ 2014

הקוף עוד על הכתף של יותם, נותן עונה מצויינת אבל רק עכשיו מגיעים למאני טיים ושם נבחנים שחקנים גדולים

Yavor 20 במרץ 2014

What do you guys still want from him? The game in Nokia had ZERO meaning and can't count as money time. This, and other games that he did show up and win (with 4th quarter performances) are swept under the carpet for you guys.

He had changed a lot, and you have to give credit to coach G. for that

יואב 20 במרץ 2014

אין חשיבות למי יארח את המשחק האחרון של העונה? אני חושב שכן.
יותם הוא שחקן כדורסל טוב, אין ויכוח.

Yavor 20 במרץ 2014

It's not money time. There are two more games between the teams, closer to the end of the season. Also – why not mention the first game where they won thanks to…. you probably know – Yotam

איציק 20 במרץ 2014

ל-coach G. יש הרבה כבוד ותחתיו נותן את עונתו הטובה ביותר, לפחות לזכרוני, אך הלפרין עדיין לא וינר ולא מופיע. אולי עד סוף הפךטיי-אוף גם זה יגיע ואז נומר שגרינברג גאון.

קובי (מכביסט) 20 במרץ 2014

בנוגע לירושלים :
אין ספק שגרינברג מאמן ענק. ולמרות כל דיבורי הסרק של "הפרשנים והמאמנים" הישראלים. הוא גורם לכולם לאכול את הכובע. אם מכבי אכן תעשה את הטעות ותשחרר את בלאט. גרינברג הוא המתאים ביותר לרשת אותו!!!

הטעות היחידה של גרינברג במשחק נגד נובוגרד הייתה. שהוא לא זיהה את התרגיל שלהם על פראחובסקי. בכל התקפה שלהם הם גרמו לו להיתקע בחילוף מול רוצ'סטי המהיר על קשת השלוש. שניצל את זה לחדירה עליו או למסירה קלה לברזץ' הענק שנותר חופשי בצבע. ובנוסף זה נתן להם גם המון ריבאונדים בהתקפה כי פראחובסקי היה רחוק מהסל. במשחק הבא גרינברג צריך להביא גארד או פורוורד על החילוף. ולאסור על פראחובסקי לצאת מאזור הצבע בכל מחיר!!!

עוד שינוי שחייב להיעשות זה הקפצת דאנקן לחמישיה במקום אליהו. ולא לנסות בכוח להראות שהוא שווה את הכסף שמשלמים עליו….חמישיה- קיצ'ן הלפרין רייט דאנקן ופראחובסקי!

בנוגע לעונה הבאה :

ירושלים הייתה חייבת להחליף את דופרי כבר השנה. כי סמול פורוורד זה לא רק קליעה ותו לא. אלא גם אסיסטים ריבאונדים חדירות ובעיקר עזרה לגארדים בהובלת כדור וריווח הצבע לשחקנים הפנים. ואת כל הדברים האלה אין לדופרי ולכן עדיף להחליף אותו באיחור מאשר להיתקע איתו עוד עונה.

בנוסף חסר לירושלים סנטר אתלט ומהיר שיעזור לקבוצה לרוץ מהר. דאנקן הוא ארבע מושלם אבל גרוע כסנטר. פרחובסקי הוא סנטר של מאצ' אפ' שמתאים בעיקר מול סנטרים גדולים וחלש מול מהירים ונמוכים. ולכן למרות הרצון של ירושלים להיות כמה שיותר "ישראלית". תוספת של "טווינר" בסגנון של סמואלס מהעונה שעברה או טיוס ממכבי. תשפר אותה המון ותהפוך אותה לקבוצת יורוליג חזקה!!!

קובי (מכביסט) 20 במרץ 2014

אפשר גם להמליץ לירושלים על סגל כזה :
1.קיצ'ן. מעיין.
2.הלפרין. רייט. אריאל.
3.האניקט. ברוסביץ'. מנקו.
4.דאנקן. אליהו.
5.פראחובסקי. רוזפלט (מחולון-ישראלי!). גרין,

אריאל גרייזס 21 במרץ 2014

כיף לקרוא אותך כותב על כדורסל, רואים שאתה גם אוהב את זה וגם מבין – הלוואי היו לנו גם כמה פרשנים כאלו בטלוויזיה..

עמיר 23 במרץ 2014

והנה עוד משחק שתומך בטענה שלך

Comments closed