היהלום

לפני יותר מ-20 שנה ג'ו דאוסן התחתן עם ישראלית. ואז הוא עשה איתה ילד, למעשה שניים. וככה יצא, ששון דאוסן הוא הפוטנציאל הכי גדול של הכדורסל הישראלי כרגע

2222

 

 

יום אחד זה יקרה. עוד לפני שנשים לב.

שון דאוסן יתפוצץ.

הפוטנציאל של הגארד הישראלי הכי אתלטי שהיה כאן אי פעם (כן, יותר מגילי מוסינזון) יתפרץ. כמו בקבוק קולה שניערו אותו היטב ואז פתחו את הפקק.

ברגע של בשלות ובגרות מספקת, הכל יתחבר לו והוא יעוף. הפעם לא לעוד דאנק מטורף, אלא רחוק יותר. אל ספירות גבוהות יותר. אולי ל-NBA, אולי לא. אולי בסוף ינחת במכבי. או בקבוצה אירופית בכירה אחרת.

אבל בינתיים, הבן של ג'ו חייב להישאר לפחות עוד עונה בחממה של מכבי ראשון לציון. קודם כל בשביל עצמו. אחר כך בשבילנו.

***

הניצחון של הפועל ירושלים אתמול על הפועל ת"א היה מרשים. כיפי כמו תותים עם קצפת על החוף. כי כזו היא ירושלים של העונה – קבוצה התקפית מהנה. ומי יודע – אולי גרינברג עוד יביא פה אליפות שנייה ברציפות.

אבל מחוץ לזרקורים, משחק אחר ששוחק 60 ק"מ משם באשדוד, היה מיוחד גם הוא. מכבי ראשל"צ של צביקה שרף הביסה את אשדוד והבטיחה את הישארותה בליגה, אבל זה לא העניין. ראשון גם ככה היתה נשארת.

נקודת האור היתה 29 דקות של שון דאוסן בן ה-20 (שני רק לדווין ווייט ששיחק 31 דק') בהן הפיק 16 נק' ו-9 ריב' אבל בעיקר הביטחון שדאוסן מקבל מהמאמן ומהמועדון שעוטף אותו.

שון, שסוגר עונה שלישית בראשון, משחק העונה 26 דקות בערב, וקולע 10.8 נק' לצד 5 ריב' למשחק. לא רע.

בעיקר כי כרגע דאוסן צריך בדיוק את זה – קבוצה שתיתן לו לשחק הרבה ולטעות הרבה. עם גב וביטחון מהמערכת, לקחת אחריות ולקחת זריקות ולקחת ולקחת ולקחת. לאט לאט הוא גם מתחיל לתת חזרה.

***

הנקודה המרכזית היא, שבניגוד לשלל פוטנציאלים ישראליים שמכדדרים כאן מסביב, לדאוסן יש יתרון באלמנט אחד שיכול להקפיץ אותו מעל כולם. תרתי משמע.

בכדי להגיע לטופ של הכדורסל, אתה חייב להיות או אתלט גדול, או קלעי גדול, או מוסר גדול, או בעל אינטילגנציית משחק נדירה. אם יש לך יותר מאחד מאלה, תהיה גם כוכב NBA.

לשון דאוסן יש את אבא שלו ג'ו. שהיה שחקן גדול בכדורסל שלנו (וגם אחד החכמים, אגב). וג'ו התחתן עם איריס היפה מאילת. ועשה איתה שני בנים חמודים – שון וטיילר (היום בן 17.5, גם הוא משחק כדורסל בנוער של ראשל"צ).

וגנים זה דבר אדיר, אין על גנים. גל מקל יכול לעבוד עם עשרים מאמני כושר ולהתאמן עם חליפות טרמיות והידרו דינמיות ומיקרו קוסמיות, עם מוסר עבודה של צ'אק נוריס. זה הביא אותו עד לחוזה בדאלאס. אבל אין לו את הגנים של דאוסן.

אחרי כל הזרים הלבנים שהתחתנו עם ישראליות והולידו איתן יורשים שמשחקים כדורסל (לבנובסקי, שולדבראנד, קארטר, אפילו דראפיץ' מהכדורגל!) סוף סוף הגיע אחד עם הגנים מהצד הנכון. זה שגם קופץ ממש גבוה.

וזה, מה לעשות – עוקף לפעמים בסיבוב גל מקלים ואור סולומונים. כי תקרת הזכוכית שלהם נמוכה יחסית, בעוד שדאוסן רק מתחיל לבדוק כמה גבוהה שלו.

 

ג'ו דאוסן חוגג
ג'ו דאוסן כשחקן ר"ג, עם שון (מימין) וטיילר לפני כעשור (צילום: ניר קידר)

***

שון ואחיו נולדו באילת, עוד בתקופה בה אבא ג'ו שיחק בקבוצה הגדולה ההיא שניצחה פעם את פנאתינייקוס.

מאז הספיקו הוריו להתגרש, אילת התפרקה ונעלמה והילדים גדלו אצל אמא איריס באילת. אבל בגיל 15, גם אמא הבינה שאי אפשר לעצור את שון. הוא לא יוכל להמשיך ולהתפתח ככדורסלן מקצועני באילת.

אז הוא ואחיו עברו לגור עם אבא במרכז, בעוד אמא, המעריצה מספר אחת, נשארת באילת עם לב כבד מאוד אבל עם הבנה שהיא עושה את זה בשביל הקריירה העתידית של הילדים.

בראשון לציון שומרים על האתרוג שלהם בצמר גפן. עונה שלישית שלו במועדון, והוא רק בן 20, עם ים של פוטנציאל.

צביקה שרף אמר לא מזמן שאם יתחילו כבר עכשיו לקשור לילד כתרים, יהרגו אותו בטרם יפרח. ושיש לו עוד המון על מה לעבוד ומה לשפר.

וזה נכון. שון חייב לקחת מאמן קליעה אישי ולשפר את הזריקה שלו מכל הטווחים, לעבוד על ראיית המשחק במגרש הפתוח ויכולת המסירה ולשדרג את משחק ההגנה. ולהתחזק, כי הוא די שחיף.

אבל גם שרף וגם ראשל"צ יודעים שבעתיד הלא רחוק הגוזל שלהם יצמיח כנפיים ויתעופף. ונותנים לו ברוב חוכמה את הבמה להשתפשף ולהתגלח להם על הזקן.

כי גם ריקי רוביו ורודי פרננדז לא שוכחים איך הם הגיעו מבדאלונה הצנועה. ומהווים עד היום מקור גאווה אדיר למועדון.

***

אבא ג'ו גם משמש כמנהל והסוכן של שון. מי כמוהו, ששיחק כאן 20 שנה ומכיר את כל הפוליטיקות וכל הפינות וכל השטיקים של הכדורסל שלנו, מתאים ללוות את הכישרון הצעיר בנפתולי הג'ונגל הזה.

וג'ו, שהיה אחד הגדולים ששיחקו כאן – ובטח אחד המקצוענים (שיחק עד גיל 48!) יודע מה שון צריך לשפר ועל מה עוד יש לעבוד. כמו גם צביקה שרף שהוא מאמן יסודות מצוין.

לפני שנתיים שון שיחק בנבחרת העתודה אצל שרון דרוקר, ששיחק עם אביו באילת הגדולה של שנות ה-90. גם דרוקר וגם ג'ו טוענים ששון יכול להיות אפילו טוב יותר מאביו. שזה כבר שווה שחקן טופ יורוליג.

שון של העונה, מתחיל גם להרגיש טוב יותר. יוצא מהקונכיה ונותן לפוטנציאל לבוא לידי ביטוי. לזרום. להשתולל קצת. לרקוד סמבה עם נגיעות של דאב סטפ. מופע הדאנקים שלו נגד מכבי תל אביב בחצי גמר הגביע היה רק המתאבן. השואו ריל. הוכחת פוטנציאל.

עכשיו הוא צריך לעבוד על יתר האספקטים הטעונים שיפור.

אם יהיה לו את מוסר העבודה של חבר'ה כמו מקל או כספי, שלצערם לא ניחנו ביכולות אתלטיות כשלו – הוא יגיע הכי רחוק שאפשר. עם אבא ג'ו מאחוריו – חצי מזה כבר מסודר.

 

2321
הדאוסנים. שון והמנהל האישי הכי מקצוען שיש.

***

דאוסן חתם לפני שנתיים עם מכבי ראשל"צ על חוזה ל-5 עונות עם אופציית יציאה לחו"ל בקיץ 2016, שהיא גם השנה האחרונה בה שון יוכל להיבחר בדראפט ה-NBA, במידה וינסה לגשת אליו.

כרגע זה נראה רחוק. הרבה תלוי כאמור ברצינות ובמוסר העבודה של הילד, גם באופן אישי.

בתסריט הכי שלילי, בו הכל יתפרק לו עקב חוסר מקצועיות, או פציעות, או קריסה תחת הלחץ – דאוסן ג'וניור יהפוך לגילי מוסינזון כזה, שכולם יגידו שעם האתלטיות שלו יכל להגיע הרבה יותר רחוק.

אבל שון לא מטורלל כמו גילי, או עסוק ב-700 עניינים שונים כמו גילי ובאופן כללי – יותר אתלטי, יותר מוכשר ומשחק במקומות הנכונים בשבילו כרגע.

ובתסריט החיובי, בו הוא ישפר את הקליעה ואת יכולת המסירה בחדירה לסל, יתחזק עוד קצת בחדר כושר ויתבגר בעוד שנה של כדורסל – הוא יכול פתאום להתפוצץ. במה שייראה מהצד כמו קפיצת שתיים-שלוש מדרגות בבת אחת.

ואז הוא יוכל להיות הכוכב של נבחרת ישראל. ושל מכבי תל אביב, או אולימפיאקוס או ברצלונה. או במקרה הטוב עוד יותר להגיע ליעד שאביו חולם עליו – הליגה הטובה בעולם.

ואז, אז הוא כבר לא ישחק מחוץ לאור הזרקורים במשחק תחתית נידח באשדוד. הוא יהיה זה שיצעיד את נבחרת ישראל ככוכב הכי נוצץ שלה.

232
הכוכב הגדול הבא של הנבחרת?

 

 

ועכשיו, השלב הבא יהיה להתחיל לבנות על התאומים של שון ג'יימס…

 

 

שני הסנט שלי על שחיתות
הצוחק אחרון - עידו גבעון

30 Comments

MOBY 31 במרץ 2014

אצלי הוא כבר בנבחרת :)

פרננדס 31 במרץ 2014

הוא פגש את מכבי בחצי גמר גביע, לא בגמר
אכן פוטנציאל אדיר,נקווה שישפר את הצד המנטלי

עמית זילברבוש 31 במרץ 2014

החשש העיקרי שלי הוא שדאוסן ימשיך ללכת לאזורי הנוחות שלו שהם חדירות והתעופפויות. בליגה שלנו זה "עלול" להספיק הרבה פעמים ולא להכריח אותו להשתפר.
אבל כפי שציינת, מעבר לכל לגנים הטובים שהוא קיבל, הוא נולד לאבא הנכון ולכן יש באמת סיכוי טוב שמוסר העבודה מצוין. נחזיק אצבעות.

בנתיים, שלא יפעילו אליו יותר מדי לחצים, ושישאר בראשון וישתפר, תחת מאמנים שמפתחים צעירים.

ואני עם מובי – לדעתי יהיה טוב שיתחיל לקבל נסיון כבר מהיום בנבחרת, לפחות בסגל המורחב.

שחר ד. 31 במרץ 2014

הדבר הכי טוב שקרה לו העונה זה שהגיע צביקה שרף והושיב אותו על הספסל.

אני לא יודע כמה פעמים יצא לך לראות אותו, אבל היסודות שלו הם ברמה שערורייתית. גם מאד מאד מפריע לי ששחקן שיצא באקדמיית הנוער השניה בטיבה בארץ (ביחד, או קצת לפני, מכבי ואחרי האקדמיה).
כרגע הוא מסתמך מאד על האתלטיות שלו, ומתקשה מאד מול קבוצות שיודעות לתת לזה מענה.

מוסינזון הרס לעצמו את הקריירה בגלל שלא התנהל כמקצוען (ועל כן נםצע פציעה קשה בגיל צעיר), שון יכול לעשות אותו דבר אם לא יבין שבכדורסל מקצועני דברים שעובדים בגילאי הנוער לא רלוונטיים לבוגרים.

אני מקווה בשבילו שהוא יזומן לסגל המורחב של הנבחרת, יודח מוקדם ויבין את הרמה הנדרשת ממנו, אני גם מקווה שהוא יעשה עם זה משהו בשארית הקיץ…

duncan 31 במרץ 2014

דוסון. לא דאוסון.

יוני 31 במרץ 2014

אהבתי את ההתייחסות לדאוסן, או דוסון, או דוסון קריק. מבחינתי הוא דאוסן עד שיגיד אחרת. הוא כשרון עצום. ומהנה, מה שקשה לומר על כדורסלני ישראל. שילמד לקלוע מרחוק ושרירים כמו שנאמר. בגילו כספי היה חזק במכבי, לשם השוואה.

duncan 31 במרץ 2014

עד שיגיד אחרת? רק בגלל שעיתונאים זוג ח' ב1992 קראו לאביו בצורה שגויה, לא אומר שזה לא טעות.
דוסון Dawson
לוסון Lawson
מבין?

קובי (מכביסט) 31 במרץ 2014

אישתו של ג'יימס ישראלית???
אם כן יהיה לנבחרת את הגרסה הישראלית לאחים גאסול!!!

עומר 2 באפריל 2014

אשתו של שון ג'יימס אומנם לבנה, אבל היא לא ישראלית. היא חברה שלו עוד מהקולג' והגיעה איתו מארה"ב. אין לו, לה או לבנים אזרחות ישראלית.
אז לצער כולנו הם לא יוכלו לשחק בנבחרת

איציק 31 במרץ 2014

שון הוא יהלום בלתי מלוטש. כישרון ענק אך משחק שכונה לעיתים קרובות מידי. אם אבא שלו או כל אחד אחר יסביר לו איך לנווט את הכישרון שלו למשחק קבוצתי נקבל את החבילה השלמה. הששנה הוא זורק טוב יותר מבחוץ וגם מוסר יותר, אבל צריך לראות המשכיות בשיפור. נקווה בשבילו ובשבילנו שהוא יהפוך למה שהוא יכול. צביקה שרף טוב לו לעוד שנה גג, אחר-כך הוא צריך משהו יותר יצירתי. יסודות מצביקה, יצירתיות בהמשך.

אריק האדום 1 באפריל 2014

מתובל במעט גזענות לטעמי

avri 1 באפריל 2014

Nu be emet

משה 1 באפריל 2014

ולבן של יוסיין בולט אין סיכוי להיות רץ 100 מטר טוב מלבן שלי ? לא כל איזכור של גנטיקה הוא גזענות.

אלון רייכמן 1 באפריל 2014

אריק, איפה בדיוק הגזענות כאן?

martzianno 1 באפריל 2014

אין ממש גזענות, אבל ההתעכבות על עניין הגנים בפוסט, גרמה גם לי לנוע מעט באי-נוחות.
מספיק היה לכתוב שדוסון הוא אתלט גדול ולהימנע בכלל מכניסה לתחום הזה (אלא אם רצית בעיות….) של ה"גן שקופץ הכי גבוה" וכו'.

תומר חרוב 1 באפריל 2014

הדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות זה ללכת לקולג', לא להישאר אצל צביקה שרף.

שחר ד. 2 באפריל 2014

תומר,
הוא כבר לא יכול ללכת לקולג' משום שקיבל משכורת (גם אם מדובר במשכורת חייל) ממכבי ראשל"צ. היום החוקים הרבה יותר מחמירים בנושא.

7even 1 באפריל 2014

אוי לא רק לא למכבי.
רביב לימונד, אלישי כדיר, תומר שטיינהאוור, יניב גרין, יואב ספר, גל מקל, יובל נעימי, מורן רוט, ועוד רבים וטובים מתחננים – לא! רק לא לבית הקברות הזה לשחקנים ישראלים.

ואם זה כבר כן מתבשל וזה כן הולך לכיוון של איבוד הקריירה בצהוב – אז…. טוב, היה נעים להכיר מר דאוסן שון.
פעם היית פוטנציאל שהקדישו לו כתבה בדה באזר.

ערן קאלימי 1 באפריל 2014

אני חושב שלימונד, כדיר, רוט ומקל קצת יחלקו על ההגדרה של מכבי ת"א כבית קברות לשחקן הישראלי…

איציק 1 באפריל 2014

יוגי
פניני
בורשטיין
אפילו הלפרין ואליהו
המנטרה מאוד הזויה של בית קברות.
ודאי שהיו פספוסים, כמו להחזיק את גרין כל השנים סתם אבל רוב רובם של אלו שהזכרת לא היה צריך להביא מראש למכבי. היחיד מאלו שציינת שהוא באמת פשלה הוא מקל, ושטיינהאוור חלקית.
אבל זה בסדר, הרי כתבת כדי סתם להרגיז, ואני עניתי סתם כדי כאילו להתרגז…

7even 1 באפריל 2014

איציק – ממש לא כתבתי כדי להרגיש. ממש ממש לא.
לא ציינתי עובדות כאן שאני אבין…?

7even 1 באפריל 2014

להרגיז*

איציק 1 באפריל 2014

ראשית אני לא מסכים עם רוב העובדות, ואסביר:
1. חלק מהשחקנים שציינת פשוט לא מתאימים או לפחות לא היו מתאימים או לא הוכיחו את עצמם ולכן לא שיחקו. כמו ששואלים למה מכבי לקחה אותם, אפשר לשאול למה באו. כל צד והשיקולים שלו, אך לא הגיע להם לשחק.
2. חלקם אכן לא קיבלו צ'אנס מספיק אם בגלל טעות בשיקול דעת המחליטים או מסיבות אחרות.
3. חלק הצליחו ואפילו הצליחו בגדול.
שנית, שלושת האירועים שציינתי קיימים בכל קבוצה אך במכבי זה יותר מוחצן כי העיתונות יותר עוקבת, כי יש יותר עיניין סביבה, כי אצלה התוצאה לפני טיפוח שחקן זה או אחר ולכן קשה יותר. ההצהרה שלמראית עיין נראת גורפת שמכבי זה בית קברות לשחקן הישראלי פשוט לא נכונה.

ערן קאלימי 1 באפריל 2014

העובדות לא נכונות, כי אף אחד מהשמות שאני ציינתי (שמות שהופיעו אצלך) לא איבד את הקריירה אחרי מכבי ת"א, אם כבר, כולם הגיעו לשיא שלהם אחרי מכבי ת"א.
מה שמאד משמח, כי מכבי מגעילים ת'שועלים, ותמיד נחמד שהם מפספסים שחקן טוב.

איציק 1 באפריל 2014

ערן,
חשבת פעם שחלקם לא הצליחו כי ברמות הגבוהות ובלחץ הגדול לא הצליחו לתת תוצרת… אולי הגיעו מוקדם מידי, לא מספיק בשלים… נפצעו ולכן הקריירה נגמרה… וכן, גם מכבי עשתה טעויות…
תחשוב כמה כן הצליחו, תתחיל מתנחום כהן מינץ וסיים ביוגב אוחיון, ובטח יהיו רבים אחריו. הטעות שלך בהכללה, ולא בעובדה שיש כאלו שלא הצליחו שם וחלקם הצליחו לפני או אחרי במקומות אחרים. ככה מתנהלת רוטציה בכול ליגה נורמאלית. זו לא רק מכבי, זו השיטה שכך אמורה לתפקד.

ערן קאלימי 1 באפריל 2014

המממ…. אתה מתווכח עם טענות שלא טענתי. ויש לי חשש מסויים שגם לא כל כך הבנת איפה אני עומד ביחס לטענת "איבוד הקריירה".

איציק 1 באפריל 2014

מצטער, עשיתי כמיטב יכולתי.

ערן קאלימי 1 באפריל 2014

ואני מעריך את זה!

אלכס 1 באפריל 2014

+1,
למרות שאיכשהו יש לי תחושה שעם מפלס הסבלנות שיש שם היום, אנחנו לא נראה נוער שמקבל ביטחון בשנים הקרובות. מקווה שאני טועה.

(למרות שהעונה מכבי הייתה צריכה לעבוד גם בליגה)

ג'וני 1 באפריל 2014

דאוסן יצטרך להוכיח את עצמו בנבחרת שזו הבמה הכי גדולה וחשובה בכדורסל הישראלי .

Comments closed