שלשות, ריבאונד ועונשין

הקבוצות הטובות באירופה זורקות יותר משלוש, לוקחות יותר ריבאונד וקולעות טוב מהעונשין. מכבי חלשה בשלושת הפרמטרים הללו באופן סיסטמטי. אולי הגיע הזמן לשנות קונספציה

331240

 

 

זה הולך להיות אחד הפוסטים הקצרים והפשטניים שכתבתי כאן.

קצת בסגנון של דורפן (לא שאני כותב כמו דורפן, כן? דורפן בקושי כותב כמו דורפן).

מכבי ת"א תשחק הערב במשחק חשוב מאוד מבחינתה מול באיירן מינכן בגרמניה.

ניצחון – והמקום השלישי בבית מובטח (ומפגש הצלבה מול מילאנו שנראית כרגע טובה הרבה יותר). הפסד, וגם המקום הרביעי בסכנה.

לאורך שנים, מכבי התקשתה בשלושה פרמטרים מרכזיים שהיוו מעין עקב אכילס שלה ביורוליג: אחוזים ל-3, ריבאונד ואחוזי העונשין.

איכשהו, כמעט תמיד אלו היו נקודות התורפה של מכבי. היעדר קלעים טהורים מקומיים לצד מחסור בבריונים ששואבים ריבאונד הם חלק מהעניין, אבל גם שחקני הרכש הזרים לא תמיד מילאו את החסר.

אולי זה עניין של קונספציה, סוג ואופי המאמנים שעברו במועדון, או משהו אחר. מצד שני, הדגש באירופה וגם ב-NBA עבר אל קשת השלוש, כשיותר ויותר קבוצות זורקות מהטווח הזה יותר מאשר ל-2 נקודות ומנצחות משם משחקים.

אחת הדרכים להגיע לשלשות פנויות היא דרך התקפת מעבר, שמתחילה מריבאונד הגנה. או מהזדמנות שנייה בהתקפה דרך ריבאונד התקפה.

ולגבי זריקות עונשין, לא היינו צריכים את טיוס בחמישי שעבר כדי שיוכיח שוב שהן מנצחות (או מפסידות) משחקים.

ריאל מדריד (בנוסף לעובדה שהיא יותר מוכשרת גם כך) מנצחת ככה משחקים. גם צסק"א. גם ברצלונה.

גם באיירן מינכן שתתמודד הערב מול מכבי תופרת שלשות בלי הכרה ושולטת בריבאונד (וגם קולעת עונשין לא רע בכלל). אין לי חשק להראות סטטיסטיקות, תאמינו לי שזה נכון.

ניז'ני נובגורוד הרוסית (והמעט אלמונית) תפרה את הפועל ירושלים (שכנראה לא פחות טובה ממנה) עם מטח שלשות והמון ריבאונד התקפה.

מכבי, שמחזיקה העונה סגל שדווקא משופע כביכול בקלעים (בלו, אינגלס, סמית, פניני) לא ממש מצליחה לקלוע הרבה שלשות. מצד שני, היא גם לא זורקת שלשות לעיתים כאופציה ראשונה כשיטת משחק. ואין לה ריבאונדרים (מלבד טיוס).

 

806864-5
הצוות של 2010. היו שם יותר שלשות, ריבאונד ועונשין.

 

בעונת 2010 כשמכבי הגיעה לגמר הפיינל פור, היו לה שני קלעי שלשות בעונת שיא (פניני ובלו), שניים שאיפסו את הידית לקראת סיום העונה (אידסון ופארגו), את ריצ'י הנדריקס בריבאונד וקלעי עונשין טובים.

ביתר העונות, היא צפתה בקבוצות עם היתרונות הללו מגיעות לשלבים הגבוהים.

אולי הגיע הזמן לשנות קונספציה.

 

משבר החוב בגוש האירו - ברצלונה
קנניסה בקלה, ברוך הבא למרתון

21 Comments

גיל שלי 3 באפריל 2014

אל דאגה, שינוי הקונספציה כולה יגיע בקיץ הקרוב, אם כי לא בטוח שתהיה קונספציה חדשה, סביר להניח שהכל ימשיך להתנהל ללא קונספציה כלל

צור שפי 3 באפריל 2014

אז אם אני מבין אותך נכון גיל, יהיה שינוי דרמטי מלא קונספציה מסוג אחד ללא קונספציה מסוג אחר.

גיל שלי 3 באפריל 2014

לייק

ירושלמי 3 באפריל 2014

זה לא יקרה.
במיוחד כל עוד מאמנים מסוגו של בלאט עומדים על הקווים.
העליונות והבולטות של מכבי לאורך העשור וחצי האחרונים באה לידיי ביטוי בשיטת משחק חכמה וניצחון שהתחיל על הקווים לפני שמתחילים לדבר על המאצ'אפ שעל הפרקט.
שדרוג אחוזים מהעונשין, שלשות וריבאונדים הם מטרות שוליות מבחינת סגנון המשחק שהקבוצה שואפת אליו.
לכן אי אפשר לשלול שינוי בפרמטרים האלה לאורך מספר עונות, אבל לא סביר שיתחילו לחפש שחקנים מרכזיים שאלו הן ההתמחויות שלהם.

געגועיי לימיי האפמן וה19/19 שתפר בחוץ מול בולוניה.

אלון רייכמן 3 באפריל 2014

ירושלמי, זה בדיוק העניין. אמרת את זה בעצמך – מאמנים מסוגו של בלאט. יש לבלאט יתרונות ויש לו חסרונות. ויש לו את הקונספציה שלו.
אולי הגיע הזמן לשנות את זה, ללכת על קונספציה אחרת. להביא מאמן שמאמין במשחק ריצה, בשלשות, שם דגש על ריבאונד התקפה ובוחר שחקנים גם לפי היכולת שלהם לסחוט עבירות ולקלוע את העונשין.
ואז גם בוחר את השחקנים בהתאם (וזה לאו דווקא חייב להיות יקר יותר – זה עניין של סוג השחקנים).
רימאס קורטינאייטיס, מאמן חימקי מוסקבה, הוא דוגמא טובה למאמן כזה.

ירושלמי 3 באפריל 2014

אבל כמה קבוצות מהסוג הזה שלקחו גביע או הגיעו לפיינל פור אתה מכיר?
ושוב, אני מדבר על קבוצות שהשחקנים המרכזיים שלהם הם מהסוג הזה.
קח את ברצלונה ריאל וצסקא, הם בנויות בעיקר על כישרון של מספר אינדיבידואלים שהם שחקני המפתח ועליהם תקום ותיפול העונה.
אי אפשר לקחת שלושה דייויד בלו ועוד שני טיוס ולכוון גבוה.
את חימקי אני לא מכיר לעומק אבל אין לי ספק שללא תותח על ברמת רודי פרננדז קרסטיץ או לה בומבה הסיכויים שלהם פוחתים פי כמה וכמה.
כי בשורה התחתונה זה הכל עניין של למי יש יותר כשרון.

סוס ים 3 באפריל 2014

כבוד איך כתבת קורטינאייטיס. אחחח…. געגועיי לחומיצ'יוס

רועי 3 באפריל 2014

חבל שאין לך חשק להראות סטטיסטיקות,
כי אז היה אפשר לראות שב TOP16 מכבי קולעת 106 שלשות ב %37.6, ובאיירן קולעת 92 שלשות ב 35%.

מה שכן, באיירן מובילה את ה TOP16 בריבאונד התקפה, ומכבי ת"א אחרונה בקטגוריה הזו.

אני חושב שארבעת המשחקים האחרונים החלשים מאוד של מכבי הותירו רושם עז יותר מכל מה שמכבי עשו עד בערך ההפסד בקובאן (או ההפסד בםרטיזן).

יוסי 3 באפריל 2014

זה מה שמיוחד במכבי- לא משנה כמה תנצח, הפסד אחד (או שניים, או שלושה ובמקרה הזה ארבעה) יפיל אותך. אגב, אני לא זוכר ארבעה הפסדים רצופים, אי פעם.
ומאיפה הסטטיסטיקות?

רועי 3 באפריל 2014

מאתר היורוליג

יוסי 3 באפריל 2014

תודה

אלי 3 באפריל 2014

דה-באזר מלא בפוסטים עם מסקנות על סמך נתונים סטטיסטיים שגויים.
מתחיל להיות קצת ידיעות אחרונות בזמן האחרון.
חבל.

הגבר עם הקוביות 3 באפריל 2014

מצחיק שתמיד כולם שוכחים מה מכבי עשו לפני (להזכירכם 25 ניצחונות מ27 משחקים) מכבי במשבר מנטאלי והיום היא תמצא את הדרך הנכונה ותזכרו את המשפט הבא: מכבי האפורה (והיחסית חלשה)הזאת מגיעה לפיינל פור (בלי קשר… ריאל לא תיקח השנה את היורוליג)

MOBY 4 באפריל 2014

איזה משחק …
ואיזה רבע ראשון

איציק 4 באפריל 2014

האמת, הכל התגשם, הגרמנים לקחו עונשין, תפרו משלוש ומהעונשין, מכבי גרועה בריבאונד ובאונשין, תפסה יום גדול מהשלוש, רק הסיום היה משונה ותבוסה של הגרמנים בשתי נקודות…
אין לי בעייה להסביר איך זה קרה, אך זה רק כיוון שאני לא מבין כלום…

ג'וני 4 באפריל 2014

מכבי ניצחה אך ורק בזכות שיש לה יותר מסורת וניסיון מבאיירן באירופה וזה הכל.
בלאט מזמן לא רלוונטי
העונה האחרונה שלו במכבי .

martzianno 4 באפריל 2014

כל מה שכתבת על היקמן וסמית באחד הפוסטים הקודמים (לוזרים!) – בסלע.
היקמן עוד התעורר לקראת הסוף, אבל על סמית אפילו בלאט וויתר באיזשהו שלב. יאללה, להחליף.

איציק 4 באפריל 2014

היקמן ממש לא לוזר, הוא ורייס פשוט מוגבלים שיכלית וכשמאתגרים אותם הם שכונה. אבל צריך להודות שפחד אין להם. כלומר הם בלי בעייה ישימו את הזריקה האחרונה אם יתנו להם לממש את השכונה. סמית' לאומתם משחק חכם ומבין טוב את המשחק כל עוד המשחק לא חשוב.

גל ד 6 באפריל 2014

סמית' הוא נכס, וחבל לי מאוד שרדידות הסיקור בתקשורת המקומית הביאה להשתרשות של הנראטיב הזה של "שחקן שלא מופיע למשחקים גדולים."

זה השחקן הטוב ביותר במכבי כרגע – וזו בדיוק הבעיה שלו ושלה. סמית' הוא שחקן משלים נהדר, אבל אין לו את היכולות של שחקן מוביל. וכשדורשים ממנו א. להיות מוציא לפועל עיקרי בהתקפה ו ב. לשחוק דקות ארוכות כ 4, פשוט מציבים אותו בסיטואציה שגדולה עליו בכמה מידות.

הקבוצה פשוט בנויה עקום, לבוא בטענות לשחקן אחד (שהוא כאמור השחקן הכי טוב בסגל) זה חובבני.

אלכס 6 באפריל 2014

אני רוצה לגעת במשהו, ומקווה שיתפתח דיון – שחקן נעלם.
אני קורא המון על זה, ולא יוצא לי לראות קולות שאומרים שחקן שנעלם זה שחקן שמעלימים.
וכשמעלימים מישהו בשמירה כפולה או בתרגילים תפורים, איפשהו יש מקום פנוי ללא הוראות כיסוי ברורות ומתורגלות או במקרה היותר טוב איפשהו יש מישהו פנוי. זה הזמן של כל השאר לפרוח.

המקרה הבעייתי יותר, זה שלקבוצות גדולות יש גם שומרים טובים, וגם את הורסטיליות להשיג מאץ' אפים יותר מחמיאים. או אז השחקן יועלם והפרצה לא תופיע ותפצה. ואז גם החברים לקבוצה לא מתחממים ומרופפים את ההגנה על הכוכב.
ואז "השחקן נעלם".
הכל ברור.

אבל למה אני מקבל את הרושם שבעיני רוב האנשים זה תכונה של שחקן ולא פונקציה של חוזק הקבוצה והיריבה?

גל ד 7 באפריל 2014

עזוב, אתה מדבר אל הלמפה.

על זה בדיוק אני מדבר כשאני מתייחס לרדידות הסיקור. כשמדברים על שחקנים שלא מופיעים למשחקים גדולים זה נובע או מחוסר יכולת לנתח את הסיבות לכך בראיה מקצועית, או מעצלנות.

Comments closed