תיק סין (13): מרגלים! – מאת אלון זנדר

למי שדאג, ולא הבין למה התיק לא מגיב לשאלות והערות הקוראים – זה מחוסר זמן בלבד. ביום ראשון הבא עלינו לטובה, או לרעה, יוקדש התיק היומי לסיכום המשחקים, התיקים והתגובות. בתקווה, שתחזיקו עד אז מעמד. היום התיק מרגיש טוב, אחרי שינה בריאה של שבע שעות (רצופות!) לראשונה מזה שבועיים, והחליט לכן, במקום לייאש ולרקוד ריקודים סלוניים בקיבה של קוראיו עם תמונות של גופות, להביא סיפור טוב. כמעט חמוד, הסיפור הזה.

במלואו, מופיע הסיפור אצל אנדרו ג'נינגס, שהוא אולי עיתונאי שנוי במחלוקת, אבל לבטח מגדולי הנלחמים בשחיתות של פיפ"א, הועד האולימפי ואחרים. מה שהוא חשף, לא חשפו כל העיתונאים החוקרים הרציניים ביחד. וחוץ מזה, כמו שנוכחתי לדעת, הוא איש שיחה משעשע, שלרגע לא משעמם בחברתו. טוב, אז הוא לא סותם את הפה. אז מה?

הסיפור הוא כזה. בשנה שעברה, כזכור לכולנו, התקיימה אליפות העולם בכדורגל בסין. לנשים כמובן. מעין טורניר הכנה קטן לקראת המשחקים האולימפיים. בכל אופן, הסינים סימנו את הדניות כיריבות הגדולות של נבחרתם על העליה לרבע הגמר, והריצו תכנית שלא היתה מביישת את מוחו הקודח של אבנר כרמלי בזמן כתיבת סדרת "הספורטאים הצעירים (רפי ואלון)". קודם כל, כשהגיעו השחקניות לאימון ראשון במתקן שהוזמן מראש, הן גילו שהדשא בו לא כוסח. לא, שלא כוסח ביממה האחרונה. שהוא מעולם לא כוסח! גם אחרי "תיקון התקלה", הופיעו תקלות חדשות. בור בקוטר מטר נחפר במרכז המגרש ורק הוטלא בקושי לכיסוי. תזמורת כלי נשיפה ותופים התייצבה בקצה המגרש והחלה לנגן בקולי קולות, כך שהוראות המאמן לא נשמעו. באימון המסכם הסגור לקהל גילו השחקניות שמצלמים אותן ממרפסת בית דירות, ואחרי סילוק המטרד, שוב ממרפסת אחרת. נציגי פיפ"א סירבו לנקוט באמצעים ולכן הפסיקו השחקניוץ להתאמן על קרנות והחלו לרוץ מסביב המגרש עם אמות זקופות מתוך אגרופים קפוצים.

השיא הגיע בדיון המסכם במלון הווארד ג'ונסון בעיר. הטקטיקה למשחק, ההכנות, מי לוקחת את מי. דברים כאלה. רק המראה הכהה באחורי החדר הפריעה לעצבי המשלחת המתוחים. משיהו התלוצץ, שזו מראה דו כיוונית. אחרי הצחוק הכללי, ניגשו חברי משלחת למראה והביטו דרכה, ואכן, הם זיהו תנועה. מנהל המלון הוזעק, והדלת הנעולה נפתחה, כדי לגלות חדרון שבו יושבים שני סינים עם ציוד צילום והקלטה. המשטרה שהגיעה למקום שיחרה את השניים מידי המעסה ומאמן הכושר העצבניים, וכולם נעלמו למחשכי הבירוקרטיה הסינית.

את המשחק ניצחו ביניהן הסיניות 2:3 משער בדקה ה89, אבל שתי הנבחרות לא עלו לגמר. מאמן דנמרק שסירב ללחוץ את ידי עמיתו הסיני הורחק לשלושה משחקים. כמה שחקניות המשיכו לחקור, כשהן זועמות על העוול שנעשה להן. התאחדות הכדורגל בסין הכריזה בתגובה לשאלה מה עלה בגורל המשתתפים בפרשה, שכל המאורע לא קרה מעולם. פיפ"א סירבה לדון בנושא בטענה שזהו לא עניין ספורטיבי. ספ בלאטר הגיב, שזה עניין לכוחות הביטחון, והוא "סמוך ובטוח שהעניין נפתר ומסקנות יושמו, אין חשש לבטחון הספורטאים במשחקים האולימפיים". אחרי הכל, מחוסר אינפורמציה אחרת, זה רק עניין בין המלון למשטרה.

הפנייה לועדת האתיקה של IOC, בשל המשחקים האולימפיים ומשום שבלאטר ופיפ"א עצמה חברים בארגון, נכשלה, והדניות נשלחו חזרה לפיפ"א. שסירבה לטפל. וכן הלאה. המעורבים הדנים פנו לתקשורת – בלי להותיר רושם. ועד היום יושבים במלונות ובכפר האולימפי שניים סינים עם ציוד גדול, ועושים את שלהם. בלי קשר, או עם קשר, השוותה כבר עכשיו סין את מספר מדליות הזהב של איחוד המדינות העצמאיות (ברה"מ לשעבר) ב1992, 45. עד סוף התחרויות, כולל גמרי היחידים בטניס שולחן, הקפיצות למים ממגדל ועוד כמה מהחצר האחורית בסין, תעבור סין את סף 50 מדליות הזהב. האחרונה שעשתה זאת היתה ברית המועצות ב1988 – ואם קראתי נכון את התגובות פה בבלוג, יש בינינו כמה שעוד לא נולדו אז.

אז אם חשבתם, שסמים זו הבעיה היחידה במשחקים עד עכשיו, אפשר להתחיל שוב לחשוב. ולדמיין. או סתם לקרוא שוב את אלון ורפי.

תיק סין (12): אינטרנט - מאת אלון זנדר
המשחקים (14): שחר צוברי, לסבית עם מודעות פוליטית וגם 1988

16 Comments

גיל 21 באוגוסט 2008

בקשר למדליות, עשו חישוב שאם אתה מוריד את כל המדליות מהענפים הסובייקטיבים כמו התעמלות, קפיצות למים, סוסים ואפילו היאבקות ואיגרוף אז היה שיוויון בין האמריקאיים לסינים. הנבחרת המארחת תמיד מקבלת עדיפות אבל הפעם זה באמת מוגזם. ההטיות הברורות בהתעמלות מכשירים ואפילו טרמפולינה מביישות ואני לא מבין למה אף משלחת לא מוחה או עושה צעד יותר קיצוני.

לגבי השטיקים של הסינים. נו, אלו לא דברים שלא שמענו שקרו קודם. יכול מאוד להיות שהם הגזימו אבל אני זוכר הרבה טריקים מלוכלכים שקבוצות עושות, כמו הלייקרס שלא הפעילו מזגנים כשסלטיקס היו מתארחים אצלם בפלייאוף בשנות ה80.

ופיפ"א ארגון מושחת. מה חדש בזה? ושלא תבין כאילו אני חושב שזה בסדר, אבל יחסית לדברים האחרים שסיפרת כאו זה בעיקר נשמע מצחיק.

Amir A 21 באוגוסט 2008

נו, אולי זה דווקא סימן שסין הולכת ומתקרבת לעולם המערבי…

גיל 21 באוגוסט 2008

אני רוצה להצביע גם על תופעה משונה בקשר למדליות של הסינים. אצל כל מדינה בכירה אחרת יש התפלגות שווה, פחות או יותר, של מדליות זהב, כסף וארד. אצל הסינים יש התפלגות מוטית. כרגע יש להם 45 זהב, 15 כסף ו21 ארד. כלומר, מספר מדליות הארד והכסף לא מתקרב לזה של הזהב. אין שום מדינה אחרת שזה מתקרב להטייה כזו.

עכשיו, חשבתי שאולי העובדה שהמשחקים בסין, גורמת לכך שהשופטים שמהווים גורם חשוב בחצי מהמדליות שלהם נותנים להם עדיפות בתחרויות קרובות כך שהם תמיד זוכים בזהב. עד כאן זה נשמע סביר. אבל, אם נסתכל על 3 האולימפיאדות בסידני ואתונה נמצא בדיוק אותו הדפוס. אצל כל המדינות הבכירות מספר המדליות מתחלק בערך שווה בשווה ורק אצל סין יש הטייה ברורה לזהב. בסידני זה: 28 זהב, 16 כסף ו15 ארד, ובאתונה: 32, 17 ו14. אתם יכולים לראות בויקיפדיה את המדליות לכל מדינה כדי לראות שהדברים שווים פחות או יותר אצל אחרים. למישהו יש הסבר לזה? הסינים הם הווינרים הכי גדולים ואם הם לא טובים במשהו אז הם ממש גרועים בו?

martzianno 21 באוגוסט 2008

אני לא חסיד גדול של התעמלות (לא בחיים ולא באולימפיאדה) אבל יצא לי לראות את הגמר של הגברים על המתח.
באו קנדי, גרמני ואמריקאי והפליאו בשלל סאלטות וצוקהארות (הגדיל לעשות האמריקאי ששהה באוויר כרבע שעה תוך שהוא חותם למעריצות, מחליף את הנורות באולם ומסייע לילדים נזקקים בשיעורי אנגלית).
הם כמובן הפסידו לסיני שנתן תרגיל, שהיה לדברי הפרשנים בינוני וגם לעיניי הלא-מקצועיות נראה הרבה פחות טוב משל האחרים.

מרקפוצ'ינו 21 באוגוסט 2008

גיל, הסלטיקס היו אלה שלא הפעילו מזגנים מול הלייקרס ולא הפוך. הסיבה הייתה שלא היו מזגנים להפעיל באסם הזה שלא היה מתאים אפילו למשחק פוקר.

מרקפוצ'ינו 21 באוגוסט 2008

ואם כבר הזכירו טניש שולחן אז אני רוצה להציג את 8 המתמודדות ברבע גמר טורניר היחידות.
3 סיניות מסין
שחקנית מהונג- קונג, סין
סינית שמייצגת את ארצות הברית
סינית שמייצגת את הרפובליקה הדומיניקנית
2 סיניות שמייצגות את סינגפור.

קוריוז

ד"ר א. 21 באוגוסט 2008

מרק –

לא הפורום ולא השטייטל סנטר לא ראו ולא יראו מספר אליפויות כמו הבוסטון גארדען.

הארוע המדובר היה משׂחק מספר 5 בסדרת הגמר של 1984. לפני המשׂחק, מאזן 2:2, כשלכל קבוצה נצחון חוץ. במשׂחק החמישי היה חם במיוחד, והלייקרס הרכרוכיים לא עמדו בחום. במשׂחק 7 הם חזרו לבוסטון (אז עוד שׂחקו סדרות גמר ב-2:2:1:1:1), והביאו אתם מזגנים ניידים, שאפילו הצליחו להפיל את מערכת החשמל בגארדען.
לא שזה עזר להם.
4:3 לסעלטיקס בסוף הסדרה.

סיני 21 באוגוסט 2008

אלון – מה נשאר? עוד מעט תספר לנו שהסינים לא מתקלחים, יש להם ריח רע מהפה והם (שומו שמיים) מפליצים במהלך תחרויות אתלטיקה.

אלון זנדר 21 באוגוסט 2008

סיני – אל תשכח שהם יורקים כמו למות מופרעות שלעסו טבק.

לון 21 באוגוסט 2008

אלון, אני בטוח שבעניין הזה אפשר למצוא דוגמאות דומות אצל הסובייטים, או עמיתיהם לגוש הקומוניסטי באותם ימים.
ההבדל היחיד הוא שאצל הסובייטים היו מתביישים בפשלה וזורקים את מי שנפס לסיביר. (לא על העניין עצמו כמובן. רק על זה שנתפס).

גיל, נתונים מרתקים.

רונן דורפן 21 באוגוסט 2008

גיל – יש לי הסבר די פשוט….אולי הסינים שולטים במספר ענפים בהם אין יותר ממשתתף או שניים למדינה. כמו קפיצות למים

Amir A 21 באוגוסט 2008

אפרופו קפיצות למים – מישהו יודע מה נגמר עם הילד האנגלי?

רונן דורפן 21 באוגוסט 2008

הילד האנגלי גמר שמיני בזוגות – אבל עוד לא קפץ לבד – המקצוע העיקרי שלו

S&M 22 באוגוסט 2008

מרציאנו, גם אני ראיתי את הגמר הזה, ובהבנתי המוגבלת גם אני התרשמתי שהסיני לא היה הכי טוב.
אבל השופטים הם לא מהמדינות המשתתפות בתחרות. אז מה זה אומר, שהסינים שיחדו את השופטים? שהשופטים מסמפטים את הסינים? לא ניראה לי.
יכול להיות שהרעש מהקהל הוא הגורם המשפיע.

גיל 22 באוגוסט 2008

אני חושב שיש נטייה לא מודעת לרצות את המארחת. ולך תדע מה קורה מאחורי הקלעים.

רונן דורפן 22 באוגוסט 2008

גיל, זה ברור. אבל לפחות כבר לא מוסיפים ענפים עבור המארחת כמו סופטבול וכדורעף חופים באטלנטה

Comments closed