מחירי הדלק – והגינות פיננסית

דעת הקהל הזועמת בעקבות העלאת מחירי הדלק מזכירה לי את הזעם הכללי על מועדוני הכדורגל ששפכו כסף בחלון ההעברות. בשני המקרים זה חסר ביסוס.

CC License 2.0 by Nannetteturner

אוקיי. מחירי הדלק הועלו. זה מה שיגרום למהפכה ציבורית בארץ. לא בעיות בחינוך, איכות הסביבה, פשיעה או הדבר ההוא, נו איך קוראים לו. מצב ביטחוני או משהו. עזבו אותכם משטויות. מחירי הדלק הועלו! ועכשיו מחיר הנסיעה מתל אביב לחיפה –מי נוסע מתל אביב לחיפה בכלל?- עלה בתוך שנה בכעשרה אחוזים מ52 שקל ל57 שקל!

אסון! מרי חברתי!

 

טוב, מספיק. אבל כמה דברים לנושא מחיר הדלק. קודם כל, ישראל שמרגישה כל כך קרובה לאירופה בכל מיני דברים, כדורגל נניח, נמצאת במקום טוב מבחינת מחיר הדלק. חמחיר של 7.20 שקל לליטר 95 שווה היום דווקא ל1.44 אירו. בשבוע שעבר זה היה 1.40. אבל גם במחיר הנוכחי, ישראל זולה מנורבגיה, יוון, הולנד, דנמרק, פינלנד, בריטניה, פורטוגל, שבדיה, בלגיה, איטליה וצרפת. וזהה במחיר לגרמניה, שבה אבל יש גם מה שנקרא מס רכב שנתי, בין מאתיים ואלף חמש מאות אירו בשנה. זולות מישראל: סלובקיה, צ'כיה, הונגריה, מלטה, שווייץ וכד'. אה, אבל הבעיה היא באחוז המיסוי הנורא, חמישים אחוז ממחיר הדלק הם מיסים ועמלות! טוב, זה בגלל שהובלת הדלק ישראל כנראה יקרה. כי בגרמניה 61 אחוז ממחיר הדלק הם מסים. וככל שהמחיר יורד, כשהדולר יורד, נניח, אחוז המיסים עולה. הוא כבר התקרב פעם אחת ל75 אחוז.

כן, ככה זה. הנהגים הם הפרות החולבות של המשק.

לצערי, זה בצדק. קודם כל, כי זה מס פרוגרסיבי להדהים. ככל שיש לך יותר כסף, רכב יותר גדול וחזק, ככה אתה משלם יותר על דלק. כמה שאתה נוסע יותר, לצרכי עבודה, אתה מרוויח יותר – ומשלם יותר. שלא חדבר על כך שהחברה אמורה להחזיר לך עלויות. וגם מס הכנסה מתחשב בעלויות הללו. בנוסף, למדינת ישראל, כמו לרוב העולם, יש אינטרס בצמצום השימוש בדלק. איכות סביבה, הורדת התלות ביצרניות הנפט, כאלה דברים. הכרחה של יצרני האנרגיה להשתמש במקורות חלופיים, חברות שמוכרחות לצמצם ולייעל אצת מערכי העבודה שלהן כדי שהשימוש ברכבים ובדלק יקטן. וזה נעשה בצדק, כי לשם כך יש מדינה ונוצרים סדרי עדיפויות. זה שבישראל עושים דברים כאלה בלי לדאוג שתהיה תחבורה ציבורית סבירה, למשל, זה משהו אחר. אבל אז יוצאים לרחובות על חוסר בתחבורה ציבורית!

 

מה זה קשור לספורט? לא קשור. אבל נזכרתי בכך, שדעת הקהל מבוססת על מידע שמצידו לא מבוסס בכלל, כשקראתי פרשנות לנושא הפיינשל פייר פליי של אופ"א. אני אנסה לקרוא לזה הגינות כלכלית, נראה אם זה יתפוס.

ובכן, נושא ההגינות הכלכלית שוב תפס כותרות אחרי חלון ההעברות האחרון. צ'לסי שוב הוציאה עשרות מיליונים, מעשית יותר ממאה מיליון אירו. וגם מועדונים אחרים על האי העשירו את הסגל שלהם. חוזי שחורות, ידעונים ואובות התפרשנו בתקשורת וטענו, כשהם מסכמים מספרים ומפחיתים סכומים אלה מאחרים, שהדבר יפגע במועדונים ויסכן את מעמדם. זו שטות גמורה.

כלומר, לא לגמרי. בהחלט יש לכך השפעה על התקציב שמעמיד המועדון, אבל מאחר ואותם פרשנים לא למדו את הנושא לעומק, הסכומים בהם מדובר לא רלוונטיים. כבר כתב הרמב"ם ב'יד החזקה' "והלא המעוננים והקוסמים אומרים מה שעתיד להיות. ומה הפרש יש בין הנביא ובינם? אלא שהמעוננים והקוסמים וכיוצא בהן מקצת דבריהם מתקיימין ומקצתן אין מתקיימין" –

 

מי שרוצה להתעמק בנושא, מומלץ לו להכנס לבלוג/שבועון הפנטסטי swissramble. הבלוג הזה שזוכה לשבחים מכל פינה והפך למקור מידע חשוב למי שמתעניין בתחום, עוסק היום כמעט אך ורק בתקציבים של מועדונים באירופה. הניתוחים הם מפורטים וארוכים, ולעתים גם אני, למרות שלמדתי חשבונאות, כלכלה וניהול השקעות בשלבים שונים, מתקשה לעקוב אחרי המספרים. אבל לא מדובר פה בניתוחים מספריים בלבד, יש פה סיפורים שמתגלמים במהלך הקריאה. כמו למשל ההסבר, מדוע ירדה אייאקס מגדולתה. או – מה הסכנות לשאלקה. איך מנצ'סטר סיטי מתכוונים לאזן תקציב, או מה משמעות ההפסדים של מנצ'סטר יונייטד.

בעיקר חשוב לקרוא את ניתוח המעבר של איברהימוביץ' לברצלונה וממנה למילאן. בתחילת הסקירה מסביר קירון או'קונור , הוא הוא הראמבל השוויצרי, את עקרונות החשבונאות במועדון כדורגל, במה שנוגע להעברות כדורגלנים לפחות. הנקודה החשובה ביותר, למי שחוסך את הזמן ולא יקרא את הבלוג, היא ברישום החשבונאי של שחקן. לפי עקרונות IFRS, הסטנדרט של החשבונאות העסקית היום, אמנם מצד אחד נרשמת הוצאה של סכום הקנייה, אך מצד שני נרשם גם ערכו של השחקן בצד החיובי. כלומר, הוצאה אין פירושה הפסד. העלות של השחקן היא באמורטיזציה שלו, כלומר הפחת שחל בערכו במשך השנים. לצורך זה מחולק סכום הקנייה של השחקן, X במספר השנים עליהן הוא חתום על חוזה במועדון, N, נניח.

מדי שנה, יורד מנכסי המועדון הסכום של X חלקי N. אם השחקן נמכר לפני סיום החוזה, הערך הנותר שלו נמחק מהספרים, כלומר נרשם כהפסד, ומצד שני ההכנסה של סכום המכירה נרשמת כרווח. כך נפרש מחיר הקנייה על פני שנים, אבל המכירה היא אירוע חד פעמי.

זה פותח פתח לכל מיני טריקים חשבונאיים, שיכולים לארגן תקציב מסודר שמצביע על מעט מאד הפסדים, למרות השקעה בשחקנים. זה מסביר למשל, מדוע לברצלונה מתאים, שמילאן תשלם רק בשנה הבאה על איברהימוביץ'.  כך למשל, יכולים במנצ'סטר סיטי למכור בשנים הקרובות, ברגע שההגינות הכלכלית הושלטה, למכור שחקנים מהסגל המנופח שלה, ולהראות, למרות שתכל'ס הם מפסידים כסף על ההעברות האלה, רווחים יפים. שלא לדבר על על נושא השכר.

השכר הוא החלק המרכזי בתקציב הקבוצות, יותר מסכומי ההעברות. בהרבה יותר מסכומי ההעברות. אפילו באותה רכישה מופרכת של זלאטן איברהימוביץ' לברצלונה, היא היתה אמורה לעלות לברצלונה על פני חמש שנים 165 מיליון אירו. מתוך זה שבעים כוללים את סכום הרכישה והערך של אט'ו, ו95 מיליון הם עלות השכר של איברהימוביץ' לחמש שנים, כולל בונוסים בערך משוער של 25 אחוזים מהשכר הנקוב. לכן מכירה של שחקן משפרת גם משמעותית את תקציב הכר. אני חושב שזו היתה הסיבה המרכזית לגל הרכישות האחרון. מצד אחד, שחקן שיצליח במועדון שלו עדיין מכניס לקבוצה הרבה יותר מאשר העלות שלו. שחקן שלא לגמרי הצליח, נמצא שם כדי להימכר החל ב2012 ולתקן את התקציב. כל זה נוגע, אגב, רק לקבוצות שמתכננות להשתתף בגביעי אירופה השונים. כל השאר יכולות להמשיך להפסיד ולהתנהל בטירוף כרגיל.

עכשיו אני כי ההוא הלך
מה למדנו ממשחקי הידידות הערב?

35 Comments

ניר 9 בפברואר 2011

מעניין מאד, פותח את העיניים לבריות כמוני

גיל שלי 9 בפברואר 2011

אלון – אני איתך לגבי מחיר הדלק. זו מחאה שמאורגנת על ידי שרגא ברוש כלומר האינטרס הוא של המעסיקים. אך במדינה בה מתעקשים להפקיר את הרכבת בידים דל פונקציונרים פוליטיים, זו בעיה אמיתית לאלה שגרים בפריפריה. ב וגע לכדורגל, ברור שמדובר במס שפתים. הטריקים החשבונאיים האלה הומצאו בוול סטריט, שם מתעסקים כבב שנתים בניתוק כל קשר בין המציאות ובין הדוחות.

גיל שלי 9 בפברואר 2011

ניר מחכה עניתי לך לגבי יליד גבעתים בפוסט שלי

ניר 9 בפברואר 2011

מדובר בניר אחר (:

נינו 9 בפברואר 2011

עם הרוב הסכמתי, בעיקר בקשר להעברות, אבל:
הדלק בישראל הוא לא לגמרי מיסוי פרוגרסיבי. אם הוא היה משולב עם הוזלת מחירים בתחבורה הציבורית הייתי יכול להבין את זה, אבל גם מחירי התחבורה הציבורית עלו. שנית, עם מצוקת הדיוק בחלקים מהארץ, הרבה אנשים נאלצים לנסוע הרבה לצורכי עבודה, ולאו דווקא אלה שמרוויחים הרבה. אותו עובד שמרוויח משכורת מינימום/ממוצעת בת"א ועם אותה משכורת בקושי יכול להחזיק דירה בת"א אז הוא עובר לחולון/ראשל"צ (שגם בהם המחירים עולים) ונוסע כל יום. הנסיעות אינן רק מנת חלקם של העשירים/בורגנים.
וצריך לזכור גם שחלק המערים הללו (למשל מודיעין) מציעות מעט מאוד עבודה בתוך העיר ומתפקדות למעשה כעיר שינה. המחירים בערים האלה רק עולים והאזרחים סובלים מזה.
נקודה שנייה – יש גם רכבים ישנים שצורכים הרבה דלק, כך שזה גם לא מנת חלקם של העשירים. צריך להוסיף לכך את מס הרכישה הגבוה על רכבים חדשים שצורכים פחות דלק (ובמיוחד על היברידיים/חשמליים), כך שעליית מחיר הדלק לוכדת גם את האנשים עם הרכבים המיושנים.
לגבי הכדורגל – מעניין מאוד.

נינו 9 בפברואר 2011

*מצוקת הדיור, *מהערים

אייל 9 בפברואר 2011

דבר אחד אני לא מבין.

איך ניתן להשוות מחירי דלק בין ישראל לאירופה כאשר השכר הממוצע בכל אחד מהמקומות שונה לחלוטין.

נכון בישראל ובאירופה משלמים פחות או יותר אותו דבר- יורו וחצי לליטר. ההבדל הוא שמשכורת ממוצעת בישראל היא 1500 יורו בחודש ובאירופה הרבה יותר, ולפיכך גם אחוז התשלום על הדלק פוחת.

אלעד 9 בפברואר 2011

כלומר, השחקנים רשומים למעשה כנכסים של הקבוצות (כמו מכונות במפעל), ויש עליהם הוצאות פחת מדי שנה?

Z 9 בפברואר 2011

האם שיטת הפחת תקפה גם לגבי שחקנים צעירים שמועדון רוכש?

D! 9 בפברואר 2011

אייל – אני לא בטוח שמשכורת ממוצעת באירופה (איפה זה בדיוק?) היא יותר מ1500 יורו
.
אלון – מחיר הדלק אולי דומה אבל גם הרבה בני מעמד נמוך או בינוני נמוך בישראל נאלצים להשתמש ברכב. בעבודה פה אני מרוויח באזור 25 שקל נטו לשעה בעבודה מאד מאד דומה בגרמניה 8 יורו לשעה. נטו. זה חמש עשרה שקל יותר.
אם נוסיף למדורה גם את התחבורה הציבורית ההבדלים יגדלו. אם אני לא טועה אוטובוס בתל-אביב עולה בערך 6 שקלים (תקנו אותי). במינכן שתי טבעות (מספיק לכמעט כל העיר) 2.5 יורו. יקר לא? מצד שני בארבעה יורו אני אוכל לנסוע כל היום הלוך חזור (רכבת, טראם, תחתית, שנלבהאן). בנסיעה השלישית בארץ כבר הוצאתי יותר. כרטיס שבועי של שש טבעות (משהו כמו תל-אביב נתניה – חצי שעה ברכבת) שכולל גם את הפרברים עולה 18 יורו. קצת יותר משעתיים עבודה. כמה עולה כרטיס דומה בארץ. אעפס אין דבר כזה. עוד לא מצאתי בית במינכן שנמצא במרחק של יותר מחמש דקות הליכה מאיזושהי תחנת ציבורית.
אמנם מינכן והתחבורה הציבורית שלה היא משהו מיוחד אבל עד כמה ששמתי לב בפרנקפורט ובהמבורג המצב לא רחוק. גם בהולנד (שם אני לא מכיר יותר את המחירים) המצב טוב בהרבה.
תוסיף לזה את העובדה שהמחייה בגרמניה היא כמעט חצי מפה ותראה שזה לא סתם.
ואפרופו אני מסכים שה"עלייה: מ52 ל57 שקל היא קשקוש בכל מקרה. הבעיה פה היא הרבה יותר רחבה – יקר פה.
מאד.

זנדר 9 בפברואר 2011

גיל שלי – ודאי שכל המערכת מנותקת מהמציאות. אתה גם יודע שזה הדבר היחיד שמאפשר את הקיום הפסיכי של חשבונאות בינלאומית, שהיא עניין שלחלוטין מנותק מכל קשר לקיום האנושי האמיתי.

נינו, וכל מי שהזכיר את הפריפריה – אל תטעו, זה בדיוק גם מה שאני חושב. הבעיה של ישראל, שהיא אמנם מדינה עם הרבה תושבים אבל קטנה גיאוגרפית, היא בעיה של צירי תחבורה. ברור שהמדינה חייבת לסבסד ולהפעיל תחבורה ציבורית יעילה ומהירה. זו נקודה ששווה להילחם עליה – אבל זה לא מה שקורה. במקום לעשו שביתה, כמו נניח נהגי המשאיות בצרפת שפשוט חסמו את הכבישים לשבוע, אנשים נוסעים שעתיים קודם לעבודה, עומדים בפקק בגלל שכולם עושים כך, הורסים את הסביבה, מבזבזים דלק, פוגעים בתשתית וכו'. מי שחייב לשלם על הדלק היקר הם המעסיקים, שמשלמים את כל התחבורה העסקית והחזרי הנסיעות לעובדים – ולכן, כמו שציין גיל שלי, הם אלו שעומדים מאחורי המחאה. בכלל, אם המעסיקים עומדים מאחורי מחאה כלשהיא, רצוי לבדוק בשבע מאות עיניים איפה פה הקץ'.
המדינה צריכה, אגב, גם לעודד רכישה של מכוניות חדשות שהן יעילות וחסכניות יותר, כמו גם מסוכנות פחות. בנוסף היא צריכה לעודד שימוש באנרגיות חלופיות לתחבורה, כמו גז. זו אחת הנקודות שגורמות לשערות שלי לסמור כשאני שומע שישראל מתכוונת ליצא את הגז שלה, ולא להשתמש בו בעצמה.

זנדר 9 בפברואר 2011

אייל, ולכל המשווים את מחיר הדלק ליוקר המחיה. דלק הוא קומודיטי, שנקנה בבורסות ברחבי העולם, ולמחיר הבסיסי שלו אין קשר ליוקר המחיה. אנחנו גם לא דורשים שהקפה יהיה בארץ זול מאשר במקומות אחרים, בגלל שיש פחות כסף לקנות אותו. השכר הממוצע בארץ גם לא כל כך יותר נמוך מאשר באירופה – אסור לשכוח, שאירופה זה גם פולין, הונגריה, יוון, ספרד, פורטוגל ואירלנד. אבל כאמור, זה לא קשור. מה שכן, נושא המיסוי קריטי. אבל חמישים אחוז מסים, זה לאו דוקא נמוך, אם לא משווים לארצות ערב, למשל. הנקודה היא שיש פה מסע של מעסיקים, בצירוף חברות הדלק שרוצות למכור יותר דלק, או לפחות להיות אלו שקובעות מה תהיה עליית המחיר, שנכנסת לכיס שלהן. ומי שעולה על האוטובוס הזה, הוא לא בדיוק חלוץ של שוויון חברתי, אלא פיון במערכה שנערכת על גבו.

תחבורה ציבורית: אני דווקא חי באיזור של גרמניה, פריפריה, שלוקה מאד בתחבורה הציבורית שלו, ולכן עלות המחיה בו, בגלל שרכב הוא הכרח כמעט לכל בן משפחה, היא עצומה. בערים, כמו ש D! כותב, המצב שונה. סביב שישה עד שמונה אירו לאדם מקנים זכות נסיעה ברחבי העיר ליום שלש, ארבעים עד ששים אירו לחודש, וכיו"ב. זה מסובסד ומאורגן, כדי לשכנע אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית. מה שמקל על התשתיות, מוסיף לבריאות, מקטין בזבוז, וזה רק חלק קטן מהיתרונות. אה, והתחבורה הציבורית נוסעת מה שפחות על אנרגיה פוסילית, כלומר כמעט ואין בנזין או סולר, וגם גז במגמת ירידה.

הכז אגב, יכול להיות קודם כל תשובה מצויינת עבור ישראל. אחרי שדיברתי במהלך כתבה שעשיתי למוסף סוף השנה של גלובס על קטאר עם כל מיני אנשים, אני משוכנע שכז נוזלי הוא שטות ואסור לישראל להיכנס לסיפור הזה, בשביל זה אנחנו קטנים מדי. מצד שני עבור המדינה ושוק האנרגיה זה אוצר, משאב שאפשר להשתמש בו ועלותו למדינה ולשוק האנרגיה קטנה, ואפשר לעשות איתו מהפכה שלמה בשימוש באנרגיה בארץ. לא רק בתחבורה!

D! 10 בפברואר 2011

תודה על הנקודות למחשבה בעניין הדלק הנ"ל.
אני עדיין מנסה להבין למה בכלל יותר יקר פה, מעבר לזה שבמדינות גדולות יותר יש כוח קנייה עדיף בהרבה. האם מצבנו הכלכלי כזה גרוע שהשליטה של כמות מצומצת של אנשים בו מצליחה להכתיב חוסר תחרות מוחלט?
גם הפריפריה פה לוקה בתחבורה ציבורית, זה לא סיפור. למעשה, תחשוב בכמה כפרים יש פה רכבת?
את התקופה האחרונה שלי בגרמניה ביליתי בכפר שאפילו מכולת אין בו (אבל ישנה חנות משקאות גדולה), ולמרות הצורך ברכב (יש רכבת למינכן) אפילו לקניות בסיסיות העלות הכוללת עדיין זולה יותר. הרבה יותר.
אגב, שוב, הבעיה (ואני מבין קטנטן מאד בכלכלה) היא לא במשכורת אלא בעלויות של דברים. אני אשמח אם מישהו מכם יכול להסביר לי למה?

ויינר 10 בפברואר 2011

למה יקר יותר פה, זו שאלה שיש עליה הרבה תשובות :
ראשית, מדיניות מס מופרזת, במיוחד בנוגע לדברים כמו מוצרי חשמל ומכוניות. אתה משלם כאן 100 אחוז מס לפחות על מכונית מיובאת. וכל מכונית למעשה היא מיובאת.
שנית, לא תמיד תחרות מוזילה את המחירים. זה אמנם נכון כלכלית, אך דווקא בארה"ב יש המון רשתות קמעונאיות ענקיות שמצליחות להוזיל את המחירים דווקא בגלל היתרון לגודל שלהם, והיכולת שלהן לקבל מחירים מוזלים מהספקים שלהם. אני מניח שזה כך גם בתחום הדלק.
ויש עוד סיבות כמובן, כמו תרבות צרכנים לא מפותחת במיוחד.
אבל מבחינה כלכלית, רצוי לבדוק כל מוצר לגופו, כי כל מוצר אכן נקבע לפי היצע וביקוש. יתכן כי לגבי מרבית המחירים היקרים, ההיצע באמת נמוך או הביקוש גדול (או חמור מכך – ביקוש קשיח שהעלאת המחיר לא משנה אותו) בעוד במדינות אחרות יש תחרות גדולה יותר (היצע גדול יותר).

נשנש 10 בפברואר 2011

הממממממ, מעניין מאוד מה שאתה כותב, השאלה שעולה לי לגבי שחקני נוער/צעירים, האם זה סוג של נכס בלתי מוחשי שנמצא בשלבי מחקר/ פיתוח? כמובן ההבדל הוא עצום. אם הוא בשלב המחקר אזי הקבוצה רק מפסידה עליו, כל ההוצאות שלה עליו נזכפות לדווח ההפסד שלה ואילו הוא בשלב הפיתוח ניתן לזכוף לעלותו את ההוצאות לצמצם הפסדים ולמנוע הפסד!!
מעניין ביותר. חייב בדיקה!

זנדר 10 בפברואר 2011

אלעד וZ, אכן. שחקנים הם נכס של המועדון, וערכם כמחירם. אלא אם כן הם נמכרים בעסקה משולבת עם שחקנים אחרים, או תמורת שחקנים שנרכשו. ואז עושים הערכת שווי שלהם לפי מחיר השוק. ההערכה הזו חייבת להיות ריאלית, אחרת הקונטרולינג קופץ. זה גם נכון לשחקנים צעירים, שמהווים הון עלום -אני חושב שזה הכינוי שעברית-, שכן ערכם נמוך בגלל מחירם הנמוך, אבל יש להם פוטנציאל מכירה גבוה.

IDO 10 בפברואר 2011

על פי התחשיב הרילטיווי בין ישראל לאירופה אני לא מצליח להבין איך במרכז אפריקה מכוניות נוסעות מטר! (מבחינת עלות דלק לק"מ).

אבל ברצינות, אני חושב שבישראל חושבים מהסוף.. כמה אפשר להוציא מהאזרחים ולא חלק יחסי במשכורת חציון (הממוצע מזייף בגלל העשיורן העליון).

לגבי הכדורגל – אם לשחקנים יש פחת, איפה זה שם קבוצות כמו ארסנל, מאניו, ודורטמונד שמשביחות שחקנים?

zivush 10 בפברואר 2011

תודה על ההפנייה לswissramble – עשיתי לי את היום

moby 10 בפברואר 2011

1. אי אפשר לנהל משפחה בישראל בפריפריה (צפון/דרום) ללא מכונית פרטית.
2. המשכורות בפריפריה נמוכות בממוצע מהמרכז. (אבל הדירות זולות יותר-לטעמי זה לא מתקזז אבל יש טוענים שכן).
3. עליית מחירי הלחם והמים הרבה יותר משמעותית למשק הבית, על זה צריכה לקום צעקה (יוחזר הלחם הלבן/שחור הפשוט המסובסד).
4. במקום שיו"ר התעשיינים ויו"ר ההסתדרות וראש השלטון המקומי מתכנסים, לא הדאגה לצרכנים ו"לאיש הקטן" בראש מעיניהם כדי לבדוק מה המניעים שלהם (פירוק תאגידי המים,הורדת הנטל מהמעסיקים,בחירות 2014).
%%%
לא יכול להיות שאין תחבורה ציבורית בשבתות וחג במדינה מתוקנת, אז אפשר לבכות עד מחרתיים, אם המסורתיים, הדתיים והחרדים לא יבינו שלפעמים. לא לשים מכשול לעיוור ואהבת לרעך כמוך יותר חשובים משמירת השבת.
ובכלל הגיע הזמן לרענן מהי "עבודה" בשבת. לשבת בחוף הים לשחק מטקות וטאצ פוטבול עם הילדים. לקנח בקרית אליעזר (כשיש משחק בשעה נורמלית וביום נורמלי) זה לא עבודה.
לעומת זאת אם כל השבוע אתה יושב בישיבה ולומד תורה וביום שבת אתה יושב בביה"כ ולומד תורה – זאת עבודה.

גמל (סתם גמל) 10 בפברואר 2011

מובי- והאנשים שנוהגים באוטובוסים לא עובדים?

moby 10 בפברואר 2011

למזלנו או שלא למזלנו כל אחת וטעמו הוא.
לא כל נהגי האוטובוסים והרכבות חייבים להיות יהודים, ועדיין לשמור על חמישה ימי עבודה. שהם ינוחו בראשון או שישי.

אוהד 10 בפברואר 2011

בהמשך להערותיו של קודמי
תנסו פעם לחיות בפריפריה , נניח ברמת הגולן או במצפה בגליל
אוטובוס יש במקרה הטוב פעמיים ביום.
עבודה , במידה ומצאת נמצאת באופן ממוצע כ 50 ק"מ מהבית.
ועכשיו תנהלו דיון על הפרוגרסיביות של המס, על כך שהוא פוגע רק בעשירים וכו'.

חלפס 10 בפברואר 2011

אחת הבעיות במיסים עקיפים, כמו מע"מ ומס על דלק, היא שזה מגדיל את המס היחסי מהמשכורת שהעני משלם. מוצרי תריכה, כמו דלק, אי אפשר לצרוך ללא סוף ולכן מס על הדלק לוקח יותר אחוזים מהמשכורת של העני. אא"ט, חישוב המס בפועל (מיסים ישירים+מיסים עקיפים) שמשלמים השכבות החלשות בישראל מגיע לכמעט 50% ואילו עשירם משלמים קצת יותר מ40%. זו בעיה.
לא חשבתי על עניין הפחת של השחקנים. בכלל קשה להבין הרבה פעמים הגיון חשבונאי. מה שזה אומר, לדוגמא עם צ'לסי, זה שלאחר כמה שנים ללא רכש, כל שחקן שיימכר ייתן רווח גדול, והרבה כסף לשלם למס הכנסה ואז צריך רכש חדש כדי להוריד את הרווח.

אביאל 10 בפברואר 2011

בקשר להעברות האחרונות, אפשר להגיד על רומן אברמוביץ' הרבה דברים, אבל טיפש הוא לא, אין סיכוי שהוא היה מסכים להוצאות כאלה בידיעה שהם עלולים למשוך אותו החוצה מהמפעל שהוא הכי רוצה, יש אינספור טריקים חשבונאיים שאני מניח שכבר תוכננו ע"י המועדונים הגדולים למקרה של הפסדים, ככה שככל הנראה, כמו בחיים, הכסף כאן פותר הרבה מאוד בעיות וכאבי ראש שהעיתונות ואופ"א עושים לאוהדים.

יונתן 10 בפברואר 2011

השכר במדינת ישראל לעומת יוקר המחייה הוא נמוך מאד בהשוואה לאירופה.
התחשיב שלי הוא דיי דומה למדד הביגמק –

בהולנד שכר מינימום הוא בערך 7 יורו לשעה : 7 יורו יקנו לך כמעט שני קופסאות סיגריות, או 2-3 מנות שווארמה, או 2-3 בירות בבאר או ארוחה במקדונלד הכי גדולה שיש ועודף או נגיד חצי קילו סטייק בסופרמרקט.

בישראל שכר המינימום הוא 21 שקלים : זה קונה קופסת סיגריות אחת, או בירה אחת, זה לא מספיק למנה שווארמה וגם לא לארוחה במקדונלד..

והאמנו לי מה שנכון לשכר המינימום נכון פי כמה למשכורות גבוהות יותר.

למעשה באירופה המערבית (בנלוקס, גרמניה, אנגליה, צרפת) אתה מרוויח הרבה יותר לייף סטייל פר שעת עבודה.
איך שלא נסובב את זה המצב בארץ הוא שהמשכורת הממוצעת משאירה אותך דיי עני בסה"כ.. יכול לשרוד אבל לא הרבה יותר מזה.
לעומת זאת בהולנד אדם יכול להתפרנס דיי בכבוד גם מעבודה בבורגר קינג, ועדיין ליסוע פעם בשנה לחופשה, להחזיק דירה ולאכול מזון איכותי ולצאת לבאר מדי פעם.

תומר חרוב 10 בפברואר 2011

כרגיל פוסט מעולה וגם הדיון מעניין.
הדבר היחידי שאני יכול להוסיך על מה שנאמר כבר זה לציין את ההתנהלות של הממשלה בכל הסיפור הזה של המיסים. הרי לפני שבוע שטייניץ הודיע שחייבים להעלות את המס על הדלק, קמה צעקה ציבורית ואחרי שבוע ראש הממשלה הודיע שהנושא ייבחן וכנראה יהיו הקלות. אם ככה וזה לא כורח המציאות להעלות את המיסים למה העלו אותם מלכתחילה ואם זה כן כורח המציאות מדוע מתעלמים מכך לטובת פופוליזם?
אלון, אתה אומר שצריכים לצאת כנגד זה שאין תחבורה ציבורית ולא כנגד העלאת מחירים ואתה אולי צודק, אבל ההרגשה פה היא שכשאפשר לדפוק אותך אז דופקים אותך ואם אפשר אז כמה שיותר עמוק(בכיס). דוגמא טובה לכך היא העלאת המס על הסיגריות, מי שמעשן לא יפסיק כי העלו את זה בשני שקלים ומי שיש לו כסף לא ירגיש את העלייה הזו בכל מקרה, המדינה מתנהגת פה כמו סוחר סמים בזוי שיודע שהציבור יהיה חייב לשלם כל מחיר(סיגריות, דלק, לחם).
זה לא באמת הכסף או התשתיות או איכות החיים שמדרבנים אנשים למחות(גם אם בלחיצת לייק) זו הגישה.

ארז (דא יונג) 10 בפברואר 2011

פוסט מעולה , אלון. תודה על הצגת האתר המצוין הזה.

ויינר 10 בפברואר 2011

כמה הבהרות חשבונאיות :
1. אין שוני ברישום במאזן ובפחת בין קבוצות כדורגל לעסקים אחרים. גם בעלי עסקים בעולם "האמיתי" משתמשים בשיטות ובטריקים שציינת, וזה לגיטימי לגמרי. אין סיבה שקניית שחקן תרשם במאזן כהפסד של כל הסכום , כי השחקן הוא נכס. דו"ח רווה והפסד זה כבר משהו אחר.
2. גם שיטת הפחת שציינת – הלא היא "שיטת הקו הישר" היא שיטה סטנדרטית לחלוטין. זוהי השיטה הפשוטה ביותר, וקיימות שיטות נוספות כגון "סכום שנים יורד" ו"סכום שנים עולה" – שיטות שלטעמי מתאימות יותר במקרה של שחקני כדורגל. אין דין הבלאי של שחקן בשנתו ה-20 לדין הבלאי שלו בשנתו ה-33. בשיטות אלה קצב ההפחתה יורד או עולה ככל שחולף הזמן. וכל מקרה לגופו.
3. ה-IFRS שינה דבר מרכזי אחד – החשבונאות השמרנית עבדה לפי עיקרון העלות ההיסטורית – דהיינו, אם נקנתה חלקת אדמה בת"א לפני 50 שנה בשווי ריאלי דהיום של 50 אלף ש"ח, כך היא תרשם בספרים. החשבונאות החדשה, הליברלית יותר, מבינה שבמקרים רבים אין העלות ההיסטורית היא הקובעת ואכן נעשו שינויים משמעותיים בערך הנכס.
כך שאם נעשה שינוי במאזני הקבוצות בעקבות ה-IFRS, הוא בעיקר בערך שחקנים שנקנו בזיל הזול, או יותר מכך, בערך נכסי הנדל"ן שלהם.

* הכותב אינו רו"ח ויתכנו טעויות בכתוב…

אביאל 10 בפברואר 2011

תומר חרוב – הממשלה לא בחרה מרצונה את הדלק והסיגריות, זה עניין של הכלכלה, כל מי שאי פעם למד מיקרו יודע שיש מוצר גמיש וקשיח, השניים למעלה הינם מוצרים קשיחים, כלומר, למרות שמחירם יעלה עדיין הביקוש שלהם ישאר יחסית גבוה, לכן בכל מקום בעולם עושים שימוש בהם, אין יותר מדי מוצרים קשיחים בנמצא שיוכלו להועיל להכנסות המדינה.

עכשיו נסתכל על הצד השני, ישראל לא תעלה מיסים, תספוג ותסבסד את העלויות, תסיים את השנה בגרעון, יבואו חברות הדירוג למינהן ויורידו את הדירוג של ישראל, ככה יהיו פחות השקעות בארץ, ככה נאכל אותה מכל הכיוונים. הבעיה המרכזית היא עם הרבה אוכלי חינם שמסתובבים במשרדי הממשלה למינהם, בנמלים, בחברת החשמל ובשאר המקומות שעליהם עופר עייני אביר "העניים" מגן בחירוף נפש, כי בקולות שלהם הוא נבחר והוא גם יצטרך אותם שהוא יגיע לכנסת. שיהיו רפורמות אמיתיות בכל המקומות הללו, כולל ובמיוחד במערכת הבטחון, כנראה שלא נצטרך לשלם יותר ויותרעל דלק, בקשר לסיגריות, אני אישית בעד לעלות כמה שיותר את המיסים, כאן הרווח הוא כפול, יעשנו פחות, יהיו חולים פחות וזה יעלה פחות כסף למדינה.

ויינר 10 בפברואר 2011

לגבי המוצרים הקשיחים – אני מסכים איתך שזה ההיגיון של האוצר, אבל מה שהם טוענים שזה מיסים שנועדו להגן מפני השפעות חיצוניות שליליות. בפועל, זה בולשיט מוחלט, כי העלאת המיסים לא באמת גורמת להפחתת השימוש, ואם כן, זה בזעיר אנפין. אז אם כבר שיעלו את הבלו בעוד 100 אחוז ויעשו רכבת תחתית.

תמיר 10 בפברואר 2011

אני מצטרף לתהייתו של !D ושל גולשים נוספים. איך זה שיוקר המחייה כאן כל כך גבוה? איך זה שעל כל המוצרים הבסיסיים כמו ביגוד, מוצרי חשמל, מזון וכו' אנחנו משלמים כל כך הרבה?

זנדר 10 בפברואר 2011

יונתן – השאלה, מדוע יוקר המחיה בארץ כל כך גבוה, לא ניתנת לחענה על פי מודלים קיימים. או שיש כלכלה שחורה במחתרת, שמצדיקה מחירים כאלו. או שהתנהלות הצריכה בארץ לא דומה לשום מקום אחר, אולי בגלל מנטליות "מי יודע מה ילד יום". בעיקרון, חוסר יכולת היה צריך לגרום לירידה בצריכה שתוריד מחירים -אבל זו רק תיאוריית השוק, שמזמן התברר שהיא יותר מחוררת מאמנטל משובחת.

תומר חרוב – "ואם זה כן כורח המציאות מדוע מתעלמים מכך לטובת פופוליזם?" אתה רציני? אני יודע שאתה לא. ברור שהמדינה צריכה יותר הכנסות כדי למנוע גירעון, זה הכרח למדינה שחיה על כסף שאול. העלויות הולכות וגדלות, כמו גם הבירוקרטיה, הסיאוב, והשחיתות. זה תמיד כך.
אגב סיגריות – צריכת הסיגריות בגרמניה ירדה בעשרות אחוזים עקב איסור עישון בפומבי, והעלאת מחיר החפיסה לחמישה אירו. באיזשהו שלב, זה כן עובד.

דה יונג- תודה.

זנדר 10 בפברואר 2011

ויינר – איפה כתבתי שמועדוני כדורגל משתמשים בחשבונאות שונה מבעסקים אחרים? להיפך. האפשרות להשתמש בעקרונות וסטנדרטים של עסקים רגילים יוצרת בפני מועדוני כדורגל אתגרים לשימוש קריאטיבי.

אגב, כל עקרון אחר חוץ מ"שיטת הקו הישר" לא ישים לגבי כדורגלנים, שהם בני אדם ואי אפשר לחלק אותם לקטגוריות על פי גיל, כח, וכדומה.

ויינר 11 בפברואר 2011

לא כתבת, רציתי רק להדגיש שעולם הכדורגל סך הכל הפך לביזנס רגיל.

ולגבי שיטת הפחת – הרי ברור שהבלאי של שחקן בשנות ה-20 המוקדמות שונה מהבלאי של שחקן בשנות ה-30. עם זאת, יתכן שבשל הצורך למצוא שיטת שתתאים לכולם, אין מנוס משימוש בשיטת הקו הישר. אבל עדיין לטעמי זה קצת מגוחך.

Comments closed