בונדסליגה

גרמנים. כדורגל. יהודים. ישראל. גרמניה. כדורגל. דויד, אני וכדורגל. בונדסליגה.

בהוקרה, לדויד

סוף סוף, הכדור מתגלגל. הבונדסליגה נפתחה בסוף השבוע הזה במשחק המסורתי של שישי בערב של המחזור הראשון. משחק שמשודר חי בערוץ הראשון בגרמניה, ול-208 מדינות. גם המשחק שפותח את המחזור ה-18 אחרי פגרת החורף משודר בערוץ הממלכתי. וזהו. אוהד כדורגל גרמני שרוצה לראות כדורגל מהבונדסליגה צריך לקנות חבילת כבלים, את החבילה הבסיסית של סקיי, את ערוצי הבונדסליגה ואז הוא עוד רשאי לשלם על משחקים בודדים ב-HD. או ב-3D. רק שאין יותר מדי כאלה.

כי אוהד הכדורגל הגרמני עסוק. הוא משחק בשישי בערב במגרשים שבפארק עם הקבוצה הקבועה, לפעמים יש טורניר או שהוא מצטרף לקבוצה אקראית שנוצרה במקום כדי להמשיך במגרש אחר. העיקר זה ארגזי הבירה ששחקנים מכל קבוצה מביאים. כל ארגז 24 בקבוקים של חצי ליטר ממיטב השיכר. אחרי המשחק, לפניו ובמחצית מחזירים ככה נוזלים. בירה היא הרי משקה איזוטוני לחלוטין. בשבת בבוקר רוחץ הגרמני את האוטו ועושה את הסידורים במרכז DIY הקרוב. בשעות הצהריים הוא עושה את דרכו לאצטדיון לראות את קבוצת הבונדסליגה שלו, המינוי השנתי הרי עולה לו בסך הכל בין 250 ו800 אירו, לפי המיקום. או שמישהו סידר לו כרטיסים – דרך הקצבה של מועדון אוהדים, למשל. בשמונים אחוזים מהמשחקים אין יותר כרטיסים בקופות.

ברבע לשבע בערב רואה אוהד הכדורגל את סיכום משחקי השבת בערוץ הראשון במשך שעה ורבע, יוצא לבלות וחוזר ב11 לראות את הסיכום של הערוץ השני, הפעם עם ראיונות ועם המשחק המאוחר. הוא הולך לישון שמח או עצוב, וחולם על כדורגל. אחרי הבוקר של יום ראשון, שכולל ביקור נימוסין בכנסייה או ארוחת בוקר מורחבת לחילופין, הוא משחק קצת עם הילד, ואז לוקח אותו למגרש. הילד משחק בקבוצת הילדים המקומית עד גיל שבע, והמאמן הבטיח להרכיב אותו מדי פעם. אחרי המשחק של הילדים, בירה ונקניקיה במגרש המקומי, עם איזה מאה, מאתיים צופים , הוא נשאר לראות את הקבוצה הבכירה של המועדון הנלחמת על הישרדות בליגה ה-14. למחרת הוא יקרא את הדיווח בעיתון על המשחק ויתעצבן כהרגלו. גם בגרמניה, העיתונאים לא מבינים בכדורגל.

אולי זו הסיבה, למה ההצלחה האירופית לא נורא מעניינת את המועדונים הגרמניים. הכסף שלהם מגיע ממרצ'נדייזינג ומפירסום – מספרי האוהדים והטירוף שלהם גורמים לחברות להשקיע סכומי עתק בפירסום שנוגע לכדורגל. ספונסרינג, פירסום באצטדיון, עסקאות עם מועדונים. אנית'ינג גואוז.

כתבתי על זה ל'גלובס' לקראת פתיחת העונה.

הגרמנים, בסתר ליבם, מקווים שכל האחרים יתרסקו מתישהו, והם יוותרו יחידים עם כסף בשביל לקלוט את הכוכבים. אבל הם איחרו את הרכבת. הקטארים וקרוביהם מהאמירויות טרפו את הקלפים. מלאגה, פריס סן ז'רמן ומנצ'סטר סיטי מראות שלכיסים האלה אין תחתית, וששום דבר לא יכול להפיל אותם.

 

כמה תחזיות מוסמכות, פחות או יותר, לקראת העונה הקרובה:

– לאלופה יקראו באיירן מינכן.

– אלא אם כן בורוסיה דורטמונד תביא שוב עונה חסרת תקדים. זה לא לחלוטין לא ריאלי. הניצחון אתמול על המבורג הראה לא רק שהם הגיעו בדיוק ברגע הנכון לכושר – אחרי שעוד הפסידו בשבוע שעבר לשאלקה בסופר קאפ, אלא שהקבוצה עשויה, או עלולה, להיות אפילו יותר חזקה השנה מבשנה שעברה. הרכש המינימאלי: גינדוגאן מנירנבר במקום שאהין, כריס לב מקמניץ כמגן שמאלי, מוריץ לייטנר ממינכן 60 ואיבן פריסיץ' הקרואטי לתגבור הקישור, משלים מצויין סגל מבטיח. רק שחקן שדה אחד היה מבוגר מ25 בהרכב שפתח אתמול: פישצ'ק בן ה26. שמונה שחקנים אתמול היו בני 23 ומטה. הפעם האחרונה שבאיירן לא זכתה באליפות שנתיים ברציפות היתה לפני 14 שנה, בזמן תור הזהב של דורטמונד הבזבזנית.

– השאלה היא מה יקרה עם בורוסיה בליגת האלופות. השחקנים צעירים מספיק כדי להיות כשירים לרוץ גם באירופה, ולעשות בדיוק מה שהמאמן אומר. מצד שני, הם באמת חסרי ניסיון. ואת זה רואים בחוסר קור הרוח שלהם מול השער. אם הם היו מבקיעים חצי מההזדמנוית הבטוחות שלהם, הם היו שוברים כל שיא הבקעות בספר. באירופה זה עלול להתנקם. תחזית – הם יעלו לשמינית הגמר ויפסידו, לליון או משהו.

– שלוש קבוצות, אולי ארבע, יילחמו בציפיות המוגזמות. המבורג, שאוהדיה עוד לא קלטו שהיא קבוצה במשבר, ושעכשיו היא עמוסה בשחקנים צעירים שמעולם לא שיחקו בבונדסליגה, ושהכוכב שלה הוא או ג'פרי ברומה, הבלם בן ה19 של מילואי צ'לסי, או הואונג מין-סון הקוריאני. או שאליירו אלייה פתאום יחזור לעצמו משום מקום. שאלקה, שנמצאת על דרך נכונה, אבל אוהדיה לא רוצים לקלוט, שאין פה דרך קיצור וזה ייקח זמן. לפחות יש לה את ראול שיעזור לילדים להתפתח. קלן, שכרגיל תקרוס אל תוך הפער הבלתי ניתן לגישור שבין הציפיות שאינן קשורות למציאות של האוהדים, שרוצים בעיר גדולה ומועדון גדול גם קבוצה מצליחה באינסטנט, וגם כרגיל, התקשורת שמרוכזת בקלן תחגוג. ואולי גם שטוטגרט. הסיכוי של שטוטגרט, שסוף סוף יש לה אצטדיון כדורגל ראוי לשמו, הוא שהציפיות לא בשמיים. כי גם הקבוצה רחוקה משם.

–  יירדו: פרייבורג, אוגסבורג, מיינץ

 *

את המשחק אתמול ראיתי בזמן דיון נוקב בשאלה: יחסי החילופים גרמניה ישראל לאן? ראיונות הועלו, דברים חסרי שחר או קשר למציאות נזרקו לחלל האוויר, תהליכים הפציעו, הבשילו ונגדעו בטרם נוסחו כהלכה. דברים התחילו לזוז. כרגיל בגרמניה, האווירה כבדה, רצינית, מעמיקה. ולא חסרת אינטרסים אישיים, מאבקים פנימיים, השמצות והעלבות, תכנונים ותחמונים. בין לבין, החלפתי דברים עם דויד. הוא הגיע מישראל כמלווה משלחת, ואחראי במועצת עמק חפר על קשרי חוץ והיחסים עם גרמניה. ואוהד בורוסיה דורטמונד.

דויד נולד באופנבך, מה שאוטומטית מקנה לו תיעוב עמוק לאיינטרכט פרנקפורט. וכן, הוא שיחק אצל ה'קיקרס'. הוא מספר, איך במשחק הראשון שלו אצל הבוגרים בליגה השניה, שחקן יריב נכנס בו עם הפקקים וקרע לו את כל הרצועות. הוא חזר אחרי שנתיים, אבל לליגות הנמוכות יותר. ומשם למכבי פרנקפורט, מועדון הכדורגל היהודי הבכיר בגרמניה היום –ליגה שמינית, אוברקרייסליגה פרנקפורט. שאלתי אותו איך היו התגובות לשחקן כדורגל יהודי בגרמניה. באופנבך זה לא היה אכפת לאיש, השיב. בליגות הנמוכות, כמכבי, הם היו מגיעים למגרשים בכפרים המרוחקים, ושם היו עומדים הזקנים וצועקים : יהודים, תסתלקו מפה!

יש כדורגל יהודי!

יש הרבה בעיות בגרמניה. שנאה לישראל היא אחת מהן. חוסר אכפתיות היא אחרת. דיון מתפתח בשאלה, מה אפשר לעשות ואיך, איזה אמצעים מתאימים ואילו לא. באיזשהו שלב אומרת לנו הלגה, אשתו של הלמוט "תפסיקו כבר לדבר על כדורגל!". זה כבר 0:2 לדורטמונד, שער מבריק של בורוסיה, שברצלונה לא היתה מתביישת בו. דויד הימר על 0:4. מתיאס אמר שמאני ברויקמן השדר האגדי שיצא לפנסיה, הימר בטלביזיה על 0:3. וששמשון רפאל הירש – אבל אז הפסקתי להקשיב. מתיאס הוא אוהד של בוכום, אתם מכירים את האנשים האלה. אלטרנטיבים, עצובים.

אם כבר עצובים, לפני השיחה ראינו שוב בקולנוע המקומי בהצגה מיוחדת את "ביקור התזמורת". וגם בפעם השביעית זה סרט מדהים, שכוחו בשתיקה, במה שלא נאמר. וכמובן במוסיקה. אני לא מפסיק לזמזם את פאני וולנטיין של צ'ט בייקר לעצמי, לחילופין עם 'יש לי ציפור קטנה בלב'. אופס, בלי לשים לב אנחנו שוב מדברים על כדורגל, כדורגל יהודי, וגרמניה.

אנחנו אצל מרגרט המקסימה, ובעלה היינץ עושה על האש. ראמפסטייק ועוף ליהודים, נקניקיות שמנמנות לאוכלי חזיר. תשע וחצי בערב ועדיין לא החשיך. יום שלישי רצוף מעל עשרים מעלות! שיא הקיץ, אין מה לומר. ועכשיו אנחנו אצל הבן הבלוגר של מתיאס, שמרצה בכנס ויקיפדיה בחיפה על דרכי הפעולה התקשורתיות נגד ניאו-נאצים ביציעי האצטדיונים בגרמניה. ועוברים לשיטות פעולה נחוצות, לפייסבוק וטוויטר. לחלק מהנוכחים אלה מונחים מעולם בלתי מוכר.

מחצית שניה. גרוסקרויץ המאוס מעלה לשלוש, 1:3 זה נגמר. גם הבקבוק המצויין של פטיט סירה/זינפנדל ריזרב של רקנאטי שהבאתי למארחים נגמר. ולא רק בגלל שהשתמשנו בו לקידוש. דויד ואני שרים קצת 'לכה דודי', אבל הזמרה גוועת. יאללה הביתה.

אני מקפיץ קצת אחרי חצות את דויד אל היינר שמארח אותו. אנחנו שוב דנים בדיון, באנשים, ובעתיד. יש מה לעשות, העיקר שנתחיל לעשות את זה, דויד מסכם. אנחנו מהנהנים. אני רק לא מבין, אומר דויד, איך נקלעתי למצב הזה שאני באוטו אחד עם אוהד שאלקה?

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

[השערים של דורטמונד, ואחד מריו גצה. גאון]
מצב רוח קרבי
עידן ארסן ונגר - הסוף

13 Comments

ויכסלפיש 6 באוגוסט 2011

בליגות הנמוכות אין ענישה על קריאות ליהודים להסתלק?

אלון זנדר 6 באוגוסט 2011

ודאי שיש. רק שלהבדיל משחקנים, שנענשים על פי עדות השופט, אזרחי גרמניה זוכים להגנה של מערכת המשפט. כלומר צריך עדים, משפט ורצוי משטרה בסביבה. ולא תמיד יש. מה עוד, שצריך תלונה. ולדעתי מכבי פרנקפורט נמנעים מזה, כדי לא לתת בימה ועניין ציבורי לאינפנטילים.

D! במולדת 6 באוגוסט 2011

פוסט מרתק. כרגיל.

וכרגיל השידור הגרמני תאווה לעיניים (ובחירת המוזיקה של הגרמנים. גם כרגיל. על הפרצוף).

אלון זנדר 7 באוגוסט 2011

D יקר, על בחירת המוסיקה אחראי אוהד של דורטמונד, שזה כבר אומר הרבה על הבנאדם.

תומר חרוב 7 באוגוסט 2011

1.ברצלונה וארסנל אלו חיקויים דהויים של הדבר האמיתי. בורוסיה דוטמונד משחקת את הכדורגל הכי יפה בעולם.
2.זנדר, חוסר הרגישות שלך פשוט זועק לשמיים. מילא שאתה מתסכל אותנו עם תמונת המצב של אוהד הכדורגל הגרמני, אבל למה בכזו חינניות? רואים שאתה אוהד מתוסכל של שאלקה.
3.שאלה, איך נוייר התקבל בבאיירן מינכן ומה חושבים עליו אוהדי שאלקה?
4. שלא תחשוב ששכחנו שאתה חייב לנו על קונגרס השוערים.

אלון זנדר 7 באוגוסט 2011

1. זה אולי היום מגוחך לחשוב, אבל אם הם שומרים על היכולת והסגל שנתיים שלוש, ומשיגים חלוץ מטרה עולמי, יש מצב שהם מגיעים לשם.הבעיה היא, כמט שציינתי בגלובס, שבגלל שהכדורגל בגרמניה הוא עדיין הדבר האמיתי, כלומר יש הפתעות וסנסציות, יכול להיות שהם שנה לא יגיעו לאירופה, וכל העבודה יורדת לטמיון.
2. אין תגובה. כלןמר יש – בגרמניה יש כדורגל, זה כל כך פשוט. גם בין האוהדים.
3. נוייר הגיע לבאיירן כדי לא להיות תמיד במרכז העניינים, כפי שהיה בשאלקה. זו טעות, כמובן, אבל הוא מקצוען מושלם וזה לא יפריע לו באמת. יש עדיין קבוצה של אולטראס שנטפלת אליו, לא ברור למה, גם לא לאוהדים האחרים – והמועדון מאיים לסלק אותם לכל הרוחות אם יציקו עוד פעם. וטוען שהם אורחים שצריכים ללמוד להתנהג – שזה טיעון די בעייתי, מזל שאני לא אוהד של באיירן ויכול לשנוא אותם עכשיו בלב שלם – חוץ מאת נוייר כמובן. כשהוא יגיע עם באיירן לשאלקה יעשו לו קבלת פנים של מלכים – ומצד שני חלק מהאוהדים ישרקו בכל תנועה שלו. כלומר, כרגיל בדילמות אנושיות, אין תשובה חד משמעית.

4. חס ושלום, וגם נוייר יככב שם, בלי שהיה בקונגרס.

שלו 7 באוגוסט 2011

באיטליה, מכבי רומא זוכה לא מעט לקריאות יהודים לתנורים, וזה מאנשים שהיגרו לרומא הרבה אחרי היהודים שהגיעו לפני 2200 שנה.
בעצם, מבחינה היסטורית, היהודים הם האחרונים שאפשר לקשר לתקופה שרומא הייתה אימפריה, והם זכר אחרון שלה ובטח יותר רומאים מכל התושבים הנוכחיים של הבירה האיטלקית.

חוץ מזה, למרות שאני לא חובב הליגה הגרמנית, האמת צריכה להגיד, זאת הליגה שמשווקת ומצולמת הכי טוב, אצטדיונים הכי מדרנים ותחרות הכי גדולה, והכי חשוב התנהלות הכי תקינה.

אלון זנדר 7 באוגוסט 2011

שלו, אני מבין שקשה לך, אבל אם תנסה להתחבר לבונדסליגה, תגלה שהשד לא נורא.
גם בגרמניה, אגב, היהודים היו קודם. לאורך הריין לפחות, הם הגיעו עם הצבא הרומי כסוחרים. במאה השלישית יש בקולוניה של הצבא הגרמני, היא קלן, קהילה יהודית כל כך גדולה שיש ויכוח על המיסוי שלה. הגרמנים, במלעיל, כלומר השבטים, הגיעו רק בזמן נדידת העמים הטבטונית, מאות שנים מאוחר יותר. וגם במאה העשירית, כשהקיסרים הגרמנים רצו לפתח את ממלכתם הנחשלת, הם קראו למשפחות יהודיות מדרום אירופה המפותחת לעבור צפונה את האלפים ולעזור להקים את הפיתוח החדש שנקרא "עיר". היהודים הפכו את אאכן, קלן, מיינץ, ועוד לאורבניות. ואז הגיעו לשם גם סוחרים גרמנים שלמדו את המלאכה. בעיקרון, הכל הלך למישרין, עד לאספסוף שליווה את מסע הצלב הראשון.

שלו 7 באוגוסט 2011

בוויכוח עם אשתי על חינוך הילד עלה נושא טלוויזיה בבית כן או לא.
לאחר משא ומתן הוחלט כן בתנאי שיש רק תוכן ראוי, רשימת הערוצים הצטמצמה לבייבי TV וערוצי ספורט, לכן ביום שישי המשחק המרכזי בגרמניה נצפה אצלנו באדיקות…

כלומר לפחות משחק אחד בשבוע אני רואה.
מבין הקבוצות אני רואה את דורטמונד, ורדר ברמן, מינשגלדבך, קייזרסלאוטן ושאלקה אבל רק בגלל שמן לא בגלל איזה אהבה מהעבר.
אני מודה שאם שאלקה וראול ייקחו אליפות אהיה מבסוט.

לאחרונה גם מתחיל להתגלגל רעיון להגיע לגרמניה לטיול + כדורגל, אבל מחכים שהילד קצת יגדל…

שיפוד רץ 7 באוגוסט 2011

תגיד זנדר, איפה אתה חי בגרמניה?
האם אפשר סתם לשמוע ממך קצת פרטים ודברים כאלו במייל או משהו אם יש לך כוח?

אלון זנדר 8 באוגוסט 2011

ודאי, לשאול תמיד אפשר, אם אני אענה לכל שאלה זו סוגיה אחרת. דרך "צור קשר" למעלה אני אמור לקבל מיילים. יהיה ניסיון מעניין.

נעל קרועה 7 באוגוסט 2011

כמה זרים משחקים בגרמניה(באחוזים)
לעומת הליגה הספרדית והאנגלית?

אלון זנדר 8 באוגוסט 2011

בגרמניה האחוזים במגמת ירידה, שנה שעברה היו 42 אחוזים. צריך לחכות לסוף חלון ההעברות כדי לתת מספר חדש. באנגליה האחוזים נעים בין 55 ו60, בספרד קצת מעל שלושים – אבל זה בדרך כלל בגלל אזרחות ספרדית אוטומטית לאחר תקופה לדרום אמריקאים.
יותר מעניין יהיה לבדוק דקות משחק, אני חושב שבטאנגליה וספרד האחוז עולה משמעותית, בגרמניה לאו דווקא.

Comments closed