בונדסליגה רולז – שנת היובל. מחזור שלישי

 

רק אוהד, כבר לא שר חוץ

קודם כל, שנה טובה לכולם. שנה של העלאת ציפיות והגשמתן, שנה בלי בינוניות ועם הרבה התרגשות. כיאות לשנת יובל.

הבונדסליגה חוגגת 50 שנה – כן, בסך הכל. הגרמנים, כלומר ההתאחדות, נלחמה זמן ארוך נגד המקצוענות הבעייתית, שלא תואמת את האידיאלים הגרמניים של תשלום מתחת לשולחן, שחיתות בחדרי חדרים ותחושת אדנות של בעלי הון החיים בארץ "מגיע לי".

אבל בזכות מאבק, שנדמה לי שהובילה אלופת גרמניה אז, בורוסיה דורטמונד, של כדורגלנים ומועדונים, העניין הזה צומצם. לפחות עד פרשיות השחיתות של תחילת שנות השבעים, ומאז התחילה השיטה שהיום אנחנו מזהים עם הגרמנים. שליטת האוהדים, ה50+1 , הסדר והארגון, וכדומה.

אז הרימו כוס, שתתחדש עלינו שוב שנה מתוקה כקודמותיה.

בסוף השבוע המשיכו המיני מגמות של השבועות האחרונים. המבורג עמוק בביצה, במפתיע גם הופנהיים. דורטמונד פירקה את לברקוזן לאטומים ודרכה על שאריות הכבוד העצמי שלה. באיירן המשיכה בגריסה המשועממת של יריבותיה החלשות, הפעם מיינץ, בשנה שעברה עדיין מכשול בלתי עביר לבווארים הרבה פחות מפוקסים. גם הנובר מחוברת הרמטית, קבוצה הרמונית שאיש לא סופר אבל היא ממשיכה להשתפר משנה לשנה עם מאמן מעולה וסגל אחיד שעושה את דבריו.

במשחק הניצחון של הנובר מול פרנקפורט, העולה החזקה, אירע המקרה מעורר המחלוקת המרכזי של השבוע. סאבולץ הוסטי, סוג של כוכב מקומי החוגג קאמבק בקבוצה, הבקיע שער ניצחון נאה בתוספת הזמן ל2-3. בהתלהבותו, הוא הוריד חולצה ורץ בטירוף אל הקהל. משהגיע, טיפס על הגדר והניף אגרוף. כשחזר למגרש נאלץ השופט הגרמני-טורקי דניז אייטקין להניף לו צהוב על חגיגה מוגזמת (הורדת החולצה).

עד כאן מצב מוכר, רק שאייטקין המשיך והוציא להוסטי עוד צהוב על חגיגה מוגזמת, הפעם על הטיפוס על הגדר. צהוב ועוד צהוב זה אדום, והוסטי הורחק מהדקה האחרונה של המשחק. אדום על חגיגה, כשפאולים והתחזויות זה צהוב לכל היותר? לוץ ווגנר, אחראי על הכשרת שופטים בהתאחדות מסביר "אין לשופט במקרה הזה ברירה או שיקול דעת. אלו הוראות ברורות של פיפ"א. גם אני חושב שהעונש מוגזם יחסית לבעיטה או פאול אחר, אבל אי אפשר לאחד את המקרים, ועל כל אחד מהם מגיע צהוב." גם אייטקין אמר אחרי המשחק שהוא "מצטער" על העונש.

טוב, זו פיפ"א בשבילכם. חוסר הפרופורציה בהתגלמותו הממשית, המוצקה. למה בעצם להגיד חוסר פרופורציה, כשאפשר להגיד פיפ"א.

זה לא היה המראה המוזר היחיד באצטדיונים בשבת. בעיר השדה פירת, השכנה הפחות נוצצת של נירנברג (!), הידועה בעיקר כעיר ממנה מגיע הפליימוביל, נצפה אוהד נדיר. הנרי קיסינג'ר הגיע לביקור. הוא אמנם ישב לקפה עם אנגלה מרקל, אבל זו לא היתה סיבת הביקור. מה עוד שהמרקלית מיהרה לאצטדיון בדורטמונד, להראות נוכחות. בגלל קמפיין "לך בדרכך" לעידוד אינטגרציה בחברה הגרמנית – שהיא מסנדקיו.

קיסינג'ר, בכל מקרה, הגיע מסיבה אחרת. בגלל הבטחה שנתן פעם, שאם גרויתר תגיע לליגה הראשונה, הוא יבוא לראות משחק. הנרי הצעיר, יליד 1923, היה אורח די קבוע ביציעי הרונהוף, האצטדיון המיתי של גרויתר פירת. עד שנמלט מגרמניה הנאצית בגיל 15, ב1938.

"אבא שלי חשב, שיוצר טוב עבורי ללכת לאופרה. לכן נאלצתי להתפלח לאצטדיון. אבל כמעט תמיד התגליתי, ונקלעתי לקשיים…" סיפר בן ה89. כשהיה שר החוץ, דאג שיעבירו לו את התוצאות משבת ישר משגרירות גרמניה. "יכולתי למדוד את היחסים עם מערב גרמניה לפי מהירות ההעברה. כשהגרמנים  לא היו מרוצים, קיבלתי את התוצאות רק ביום שלישי… היום אני עוקב באינטרנט אחרי התוצאות בזמן אמת."  הוא הבטיח, לחזור עם הגשמת משאלתו הבאה: זכייה באליפות. מי יהיה אז קנצלר? מה זה משנה. עוד סיפור בלי מוסר השכל. במשחק, אגב, זכתה שאלקה. 2-0.

 

יומן האליפות של הג'איינטס - תכירו זהו איליי
כישלון הפייר פליי הפיננסי מציל את ליגת האלופות

7 Comments

MG 17 בספטמבר 2012

אני באמת לא מבין את הבעיה עם פסיקת השופט.
אם שחקן מבצע עבירה של צהוב, היתרון ניתן לקבוצה השניה, ואז הוא מבצע עבירה נוספת של צהוב, אזי שעל השופט להוציא לו 2 צהובים בזה אחר זה. המקרה הזה הוא בדיוק אותו הדבר (אפשר להתווכח האם חגיגה מוגזמת צריכה להניב רטיס צהוב, אך ברגע שהתשובה חיובית, יש להתייחס לכל אקט בנפרד).
ועוד הערה לגבי ברמן – פעם זה היה נחמד שהם משחקים רק התקפה, אבל בשנים האחרונות שהם הפסיקו להגיע למפעלים האירופאים זה כבר נהיה פתאטי. מה לעשות שארון האנט זה לא מיקו, דייגו או אוזיל והקבוצה כבר לא בין המבקיעות המובילות באירופה? במקרה כזה צריך לשחק גם הגנה ולהילחם על שחקנים דוגמת נלדו.

רוני 18 בספטמבר 2012

בעניין זה, אני עדיין לא יודע את מי ורדר ברמן הביאו. אבל ההחלטה שלהם לוותר על טים ויסה היא צעד בכיוון הנכון. שניים משלושת השערים שפרייבורג הבקיעה נגד הופנהיים שבשערה הוא עומד כעת, היו תוצאה של שגיאות גסות שלו. שהן המשך של היכולת הירודה שלו מהשנה שעברה, בברמן.

את הנובר ראיתי העונה במשחק מלא אחד, והיא נראית טוב מאוד.

אמיר א. 18 בספטמבר 2012

השופט במקרה זה סתם רצה לגנוב את ההצגה בשניה האחרונה של המשחק,
יש להפעיל שיקול דעת בנושא כמו בכל שריקה או כרטיס שהם מוציאים.
זה לא שהוא נתן צהוב לשחקן ואז השחקן רץ ושוב עשה משהו, כל החגיגה שלו היתה מהלך אחד שמצדיק צהוב לפי החוקים, אבל בטוח שלא אדום.
ובאמת שהגיע הזמן של פיפא לשנות את החוק המטומטם הזה.

לגבי קיסינג'ר בהחלט רגע שממחיש את היופי שבכדורגל ואהבת קבוצה מילדות, בלי קשר למה שקרה לאדם בדרך ועוד יותר לקבוצה שלו.

אביעד 20 בספטמבר 2012

לגבי האדום: אתמול במשחק של היונייטד, קאריק עבר את מוסלרה והוכשל. למרות שקאריק נפל, הוא בעט פנימה במצב שכיבה. לפי החוק היבש, אין יתרון על פנדל. השופט היה צריך לפסול את השער, לשרוק לפנדל ולהרחיק את מוסלרה. אבל הוא לא עשה את זה וטוב שכך. פנדל ואדום בדקה 7 היו הורסים את המשחק. מקרה דומה היה במשחק של ברצלונה נגד סוסיאדד אשתקד כשבוסקטס הרחיק מהקו עם היד, השופט נתן למשחק להימשך עוד 2-3 שניות כשראה לאן הולך הריבאונד מההדיפה של בוסקטס – לשחקן סוסיאדד שבעט פנימה. השער אושר ובוסקטס קיבל צהוב.
לפעמים, ללכת לפי החוק היבש זו שגיאה גסה וזה בדיוק מה שקרה עם הוסטי. שגיאה חמורה של השופט.

פראליה 20 בספטמבר 2012

אביעד, לדעתי אתה טועה, היום כבר אין את החוק שאין יתרון יותר גדול מפנדל שהיה קיים בעבר, זהו מקרה קלאסי שבו לא היתה צריכה לבוא שריקה אוטומטית כי קאריג היה לפני מצב ודאי לכיבוש. מה שכן, קאריג עשה טובה גדולה למכשיל כי אם לא היה קם וכובש, הוא היה מורחק מיד, זה שכבש חסך לו הרחקה.

בני תבורי 22 באוקטובר 2012

זה כמו להגיע לקופת חולים כשאתה ממש ממש חולה ולראות את האשנב נטרק לך בפרצוף כי לא נהיית חולה שתי דקות מוקדם יותר. ככה זה בקופת חולים ובגרמניה, אף אחד לא ילמד אותם סדר מהו.
אחלה פוסט ובאמת מזל טוב לליגה נהדרת.

בני תבורי 22 באוקטובר 2012

צ"ל פיפ"א, לא גרמניה.

Comments closed