ballon1
טוב, זה היה ברור. מהרגע שפיפ"א אימצו לחיקם החמים, הנעים והמרופד היטב את הבלון ד'אור, שהיה לפני שנים (שנות ד'אור!) פרס חשוב ומעניין, ידענו כולנו שזה הולך לאיבוד.
שלא תבינו לא נכון, אני לא מתרעם דווקא על הבחירה הפופוליסטית בכריסטיאנו רונאלדו. היא לא יותר פופוליסטית מבחירות אחרות בשנים האחרונות. אני מאד אוהב את הפורטוגלי וחושב שהוא ייכנס להסטוריה בצדק גמור, ולו רק בגלל העבודה המטורפת שהוא עושה כדי להישאר בטופ, ובעיקר כדי לא להיפצע ולסיים קריירה מוקדם, כמו אחרים שדמו לו בסגנון ובמבנה הגוף.
שחקן השנה בעולם שלי, אגב, הוא ליונל מסי. מהסיבה הפשוטה, כמו בשנים שעברו, שאני בוחר לעצמי תמיד את השחקן שמשחק הכי טוב כדורגל. לדעתי. תארים הם דבר חמקמק: יש שחקנים, ובעיקר היום עם הגלובליזציה, המקצוענות וההיכרות עם כל יריב, שלא יזכו בתארים גם אם הם מופלאים. ולהיפך. פרנק ריברי, למשל, הוא שחקן מעולה. הפריצות שלו, היצירתיות, הדינמיות הסוחפת, ראיית המשחק שמביאה אותו מדי שנה לראש טבלת המבשלים – וגם הגולים שלו. ויש לו חתיכת אהבה מופלאה למשחק ולניצחון הקבוצה שלו. הכל נכון – אבל הוא לא בליגה של כריסטיאנו וליונל.
אני מבין את הצורך לבחור בשחקן עם תארים – אבל באיירן פשוט לא משחקת ככה. דיברתי על זה לפני כמה ימים עם רונן דורפן: הוא אמר בצדק, שאם תיקח כל שני שחקנים מהרכב באיירן, עדיין לא תרגיש כמעט הבדל. כולל ריברי. חשבתי קצת, ויש שלושה שחקנים בדיוק בבאיירן שאם תוציא אותם מההרכב אז באיירן בבעייה כלשהיא: האחד הוא מנואל נוייר, שהמחליף שלו, טום שטארקה, לא ברמה בינלאומית מספקת. השני הוא בסטיאן שוויינשטייגר, ואכן בכל פציעה שלו מורגשת נסיגה מסויימת ביכולת של באיירן, בעיקר בגלל שהוא היחיד שמשלב דפנסיביות חסרת פשרות (כמו מרטינס למשל), עם יכולת התקפית יוצאת דופן (כמו קרוס, למשל) שנובעת מראיית משחק נדירה.
התחליף של באיירן למקרה הזה, (שהוא נקודת תורפה, כמו שגילה פפ גוארדיולה בגאונות לפני שמישהו אחר שם לב) הוא פיליפ לאם. ללאם יש עשרון דפנסיבי חד פעמי, שתמיד היה מחובר לפריצות התקפיות. אבל גוארדיולה זיהה אצלו את ראיית המשחק המעולה, והפך אותו לבורג החשוב ביותר במשחק של באיירן. אז אם באמת נוציא את לאם ושוויישטייגר באיירן נכנסת לבעייה. מה שמבהיל, זה שגם עם הבעייה הזו כנראה שבאיירן קוצצת כל יריבה, אבל זה פוסט אחר.
מה שמעניין זה שאלי גוטמן אכן בוחר את שני אלו כשחקנים הטובים בעולם עבור הבלון. כנראה שהוא חושב ככה: מדברים על חשיבות התארים, אז כמובן שבאיירן עם חמישה תארים צריכה להוציא את השחקן הטוב מתוכה, שני השחקנים החשובים ביותר שלה הם לאם ושוויינשטייגר, אז ווואלה, כמו שאומרים הצרפתים.
אבל להודות על האמת, שניהם לא היו הכי טובים בעולם. זה לא רק הגולים והבישולים. שימו את ריברי לא בהתקפה של באיירן, אלא עם, נניח, החלוצים של שאלקה (הונטלאר פצוע!), ומספר הבישולים שלו ירד. בכלל, המספרים מאד תלויים בקבוצה, בכישרון של שאר השחקנים ןבכשירותם – וגם בסגנון המשחק. לכן מאד קשה להשוות – חוץ מבדבר אחד. ברושם שהם משאירים. ולמרות שראיתי את מסי פחות השנה מבשנים שעברו, ויחד עם הירידה החדה בכושר של צ'אבי, אני תמיד פעור פה אחרי משחק שלו. הוא פשוט שחקן כדורגל הטובים שנראו, שיחד עם עבודה קשה וכוונון של משחקה של שאר הקבוצה עושה דברים שטרם נראו על מגרש הכדורגל. בקיצור, הוא הכי טוב במשחק הזה.
ballon dor
במקביל, אני מציע שתראו את הפירוט של ההצבעות, כדי ללמוד כל מיני דברים משעשעים. למשל, שבין העיתונאים יש לריברי רוב עצום (89 מול 57 לרונאלדו). ושבין השחקנים יש למסי הרבה כח – אבל גם לכל מיני הצבעות מוזרות. מאחר ומבחינתי זו היתה השנה החלשה ביותר של צ'אבי עד היום, בדקתי מי נתן לו קולות. מסי למשל. טוב, זה בין חברים ולעודד חברים זה חשוב. גם קפטן בנגלדש חשב שצ'אבי שלישי בעולם. וגם קפטן איי הבתולה הבריטיים. וקפטן אתיופיה אפילו חשב שצ'אבי היה הכי טוב בעולם השנה (מה שהיה מצביע על שנה קשה לכדורגל). הקפטנים של כוויית, מיאנמאר, פלסטין וניקרגואה גם הם ראו את צ'אסי בשלישייה. קפטן אוקראינה חשב כמו האתיופי, וקפטן וויילס שם את צ'אבי שני (ואת גארת' בייל ראשון).
הלאה, בין המאמנים היו אלה מאמני בהוטן, קנדה, לבנון , איי טורקס וקאיקוס וג'מאיקה שנתנו לצ'אבי ארד, מאמן ניקרגואה ראה אותו במקום השני (אחרי אינייסטה), ואז: דל בוסקה. במקום הראשון. צ'אבי. אז אם הקולות האחרים היו בגלל פופולאריות, או בגלל מפעל חיים, אן בגלל חוסר בידע או ביכולת לראות מספיק משחקים, דל בוסקה רוצה רק לתת לשחקניו (אינייסטה במקום השני) זריקת עידוד.
בקיצור, חכמת ההמונים לא תופסת פה. אין בסיס משותף לבחירה, או תנאים מקורבים. סתם. גם פה מנצח הבלון ד'בלוג בגדול.
ballon2

תומאס היצלשפרגר, פוסבלגוט
החמישיה. קרבות הפנדלים הגרועים