לא תמיד הצרפתים אשמים

ליגת האלופות? נכון. משעמם. אמ-אמא של המשעמם, והאחות שלו. אז מה עושים? אם אתם אופ"א - כלום. או להפוך את הסדר.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הדרישות של האוהדים אולי קצת גדולות על המפעל בצורתו הנוכחית

הכתבה הוםיעה תחת השם "מה עושים עם השיעמום הזה" בגלובס

ערב נחמד היה אמש. ארוחה עם בת הזוג, סידור הבולים באלבום, מחיקת התמונות הדיגיטליות המיותרות, קריאה בעיתונים הישנים שממתינים ליד המיטה. אתם מבינים את הרעיון. הכל, חוץ מכדורגל. אף משחק מעניין לא שוחק אתמול בערב, יומו השני של המחזור האחרון בשלב הבתים של ליגת האלופות. יותר מדי כבר נקבע בשבועות שעברו, וכל השאר היה צפוי. מישהו באמת חשב שבאיירן יפסידו בבית לבאזל, ורומא לקלוז'? או שארסנל יפסידו בבית לפרטיזן, נטולת נקודות שכמותה?

המצב נעוץ בריכוז גדול מדי של קבוצות חלשות. הבדלי הרמות בין הדרג הראשון והשני לבין הדרגים שאחריהם הוא קריטי. אבל, עם כל היהירות, הפוליטיקה הזולה והזחיחות של מסייה פלאטיני, לא הוא אשם במצב הנוכחי, ולא הרפורמה שהנחיל. רק לסבר את האוזן – השעמום לא נובע רק מהתוצאות. העונה עלו 13 מ16המדורגות בשני הדרגים העליונים לשלבי הנוקאאוט, בעונה שעברה 12, בעונה לפני כן 14. חמש קבוצות עלו דרך הרפורמה: ז'ילינה ופרטיזן בלגרד שאכזבו קשות, הפועל תל אביב שנתנה פייט יפה, באזל שהיתה קרובה לעלות לשלבי הנוק אאוט וקופנהאגן שעלתה אליו. כלומר, תוצאות לא רעות, מה עוד, שזו רק ההתחלה. כי זו מטרת הרפורמה: לייצר דרג של קבוצות שיכולות להפתיע, קבוצות בולטות במדינות דרג ב' או ג'. הסטיאווה בוקרשט או הכוכב האדום בלגרד של פעם.

קבוצות כאלו צריכות ניסיון, להתרגל למשחקים בקצב ובאינטנסיביות של ליגת האלופות. אין מה לעשות, בביקור הראשון בליגה הבכירה באמת, יש הרבה שיעורים ללמוד. והתלמידות העונה חרוצות במיוחד . אצל חמש הקבוצות שעלו לשלב הבתים בפעם הראשונה יש ממוצע נקודות של 5.33, לעומת 4.62 בעונה שעברה לשמונה בהופעת בכורה, ו4.5 לארבע שעלו ב2008/09 להופעת בכורה. אי אפשר לצפות ליותר מהרפורמה, שתתפוס תאוצה ברגע שקבוצות יגיעו שוב ושוב לשלב הבתים. כדאי בהקשר זה להזכיר את הזינוק המטאורי של הליגה הצרפתית בעקבות ההצלחות של ליון, ואת העליה שעושים עכשיו נגד עינינו הרוסים והאוקראינים. אם הפועל תל אביב תגיע שוב, גיל ורמוט יזכור טוב מאד להתרכז במסירות במרכז המגרש שתי דקות לסיום. כל הקבוצה תזכור שעל טעויות משלמים בצ'מפיונס מיד, וחלק מהנאיביות תיעלם. ההגנה תדע לסגור פערים כדי למנוע את הפריצות הללו שחתכו בהגנה. ביחוד מדובר בתופעות כמו המשחק הראשון, נגד בנפיקה בפורטוגל, בו רגליים רועדות מנעו תיקו משקף שהיה מביא חגיגות המשך עונה אירופית. כל השאר, כאמור, כצפוי. שלוש הספרדיות וארבע האנגליות עלו בצורה מרשימה, שלוש האיטלקיות גם הן, כרגיל מהמקום השני.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

חתול אחרי צפיה ברבע שעה של ליגת האלופות

אם כך, ברור שלאופ"א כרגע אין שום אינטרס לשנות שוב את השיטה במפעל. מה שאומר, שגם בעונות הקרובות שלב הבתים יהיה משמים, ושהעונה האמיתית לחובבי הכדורגל הנוצץ תתחיל רק בפברואר. מה שכן, מצב כזה עלול לעורר משנתם את בעלי זכויות השידור לליגת האלופות ואת הספונסרים, שלא יראו בעין יפה את ההתפתחות. הסימן המסחרי 'ליגת האלופות' יסבול, וכבר עכשיו מספרי הצופים באצטדיונים יורדים. האצטדיון בליסבון היה רק שליש מלא למשחק מול שאלקה, ובסטאד ז'רלאם הקרחות קטנו הודות לצבא האוהדים של הפועל, שהוא גדול מזה של כל קבוצה ספרדית במשחקי חוץ, למשל. האצטדיון היחיד שהיה מכור לחלוטין אתמול היה האליאנץ ארינה במינכן. מספרי הצופים בטלביזה צוללים אף הם בודאי, ובקרוב נשמע את הנתונים האמיתיים. מכיוון זה יגיע ללא ספק לחץ לשינוי.

אבל מה אפשר לעשות? הפיתרון הוא ודאי לא להעלים את הקבוצות החלשות, אלא לחזק אותן, באמצעות חזרה למפעל ובאמצעות כספי בונוסים. דווקא קבוצות מפתיעות מליגות גדולות יחסית, שלא רגילות בליגת האלופות אבל זוכות לדירוג טוב, מהוות בעיה. למשל, בראגה הפורטוגלית הסימפטית אך חסרת הסיכוי. או סמפדוריה גנואה, שנכשלה לעלות לשלב הבתים, וגם בליגת אירופה שימשה שטיח. או בורסהספור הטורקית. אבל איך אפשר למנוע מאילו להשתתף? פשוט מאד. השיטה היום הפוכה מהרצוי. שלב הבתים הוא שלב מוקדם ומשעמם, ושלבי הנוק אאוט בין הקבוצות הבכירות יוצרים מספר משחקים מרתקים מוגבל, והרבה אפשרויות לחוסר צדק. אז הופכים, וחוזרים קצת אחורה, אל התקופה בה קראו למפעל גביע אירופה לאלופות. אם ליגת האלופות תפתח, נניח, עם 64 קבוצות שיתמודדו בית וחוץ בשיטת נוק אאוט עד שייותרו שמונה קבוצות בכירות )או 16), יהיו שם כמה מאבקים מרתקים, איזה הפתעה או שתיים, והרבה עניין. שמונה הקבוצות  יתחלקו לשני בתים, ויתמודדו בשיטת ליגה, כששתי הקבוצות במקומות 1 ו2 עושות חצי גמר וגמר פלייאוף. אם 16 קבוצות, עושים ארבעה בתים ומתחילים שוב ברבע גמר. בשיטה הזאת, מספר הסיבובים אפילו גדל באחד – שלושה סיבובי נוק אאוט, שישה מחזורים פלוס חצי גמר וגמר, לעומת עשרה היום. כלומר, ערך מוסף לבעלי זכויות השידור. מצד שני, מספר המשחקים הכללי יורד, ואיתו המעמסה. אבל החשוב ביותר: רוב המשחקים הם בין הקבוצות הבכירות והמעניינות באירופה. השטף של משחקים חסרי חשיבות נעלם כמעט לחלוטין. פלאטיני, הכדור אצלך.

האנרכיסט!
המזרח התיכון שוב סוער

8 Comments

יוני 12 בדצמבר 2010

נשמע טוב עם סיכוי מועט שיתממש. אישית, אני בקושי צופה במשחקי שלב הבתים. בנוסף למה שציינת, זה לא קריטי לי מי יעלה מהמקום הראשון או השני. למשל ריאל, יעופו בשמינית בכל מקרה.

תומר חרוב 12 בדצמבר 2010

רעיון נהדר אבל אופ"א מסורסת מידי בשביל לעשות שינוי כזה, הg-14, או איך שלא תרצו לקרוא להם היום, מחזיקות אותה בביצים. פלאטיני הצליח לעשות את השינוי הנוכחי בגלל שהוא נזהר שלא לחתוך בבשר של הגדולות. נכון שלאורך זמן יכול להיות מצב שההכנסות ייפגעו אבל מי חושב לאורך זמן בכדורגל? את קברניטי בארסה, ריאל ומאן יו שממלאות כל משחק זניח לא מעניין אם בבנפיקה היו קרחות.

שלו 12 בדצמבר 2010

הכל נכון, אבל יש מספר דברים שקרו במקביל שאי אפשר להתעלם מהם, כמו למשל השחיתות באיטליה, בעונה אחת שתיים מהנציגות הבכירות של איטליה הודחו מליגת האלופות. בעונה שלאחריה עדיין הייתה חסר יובה, בעצם מאז לא הצליחה הסרייה א' לשלוח ארבע קבוצות חזקות. כשבמקביל העונה למשל גם הקבוצה שהדיחה את סמפדוריה, ורדר ברמן, הייתה חלשה.
לדעתי, מה שישתנה הוא כמות הנציגות של הליגות הבכירות, יוסיפו גם למקום ארבע וגם למקום חמש עוד נציגה באלופות. ישנו את היחס בין העולות דרך מסלול האלופות למסלול השני. זה גם ימנע ליגה אירופאית במתכונת שתהרוג את הליגות המקומיות.
הליגה האירופאית סובלת קשות מהמון מתמודדות, יש מיליון בתים, ויש את פרס הניחומים למי שעף מהאלופות, ובעצם אף קבוצה רצינית לא תשקיע מאמץ לזכות בגביע הזה אלא אם הגיע כבר לרבע הגמר.
הליגה האירופאית צריכה גם תמריץ, בסגנון שהפינאליסטיות נכנסות לשלבים המוקדמים של האלופות, אולי אפילו אלה שמגיעות לחצי גמר, לתת גם לפי הדרוג הסופי (נגיד האלופה נכנסת אוטומטית, סגניתה צריכה סיבוב אחד במסלול האלופות, שני אלו שהגיעו לחצי כרטיס לסיבוב השני), ואז קבוצות תשתדלנה גם במפעל זה.

אנונימוס 12 בדצמבר 2010

אני לא חושב ששום שינוי יכול באמת לעזור.
לאורך זמן קבוצות פלאטיני לא באמת ישתפרו, מהסיבה הפשוטה שהן לא מעפילות כל שנה למפעל, על כל המשמעויות של זה – כספיות מקצועיות, מנטליות. מה שלא רוצים.
המתכונת הולכת ומתכנסת לליגת על אירופית, וכל עוד יש 3-4 נציגות לליגות הגדולות שום דבר לא באמת ישתנה בדרך אליה.
קבוצות פלאטיני הן בסה"כ סטיית תקן בדרך.

תומר חרוב 12 בדצמבר 2010

שלו אתה צודק, הליגה האירופאית היא סיפור עלוב בפני עצמו.ליגת האלופות הרגה את גביע אופ"א(וגם את המחזיקות ז"ל).
למעשה, שום דבר טוב לא יצא מליגת האלופות. אפשר לציין רק את הרמה- מושג מעורפל שקשור יותר לאבולוציה של המשחק ולא למפעל כזה או אחר.

rondi 12 בדצמבר 2010

לא אהבתי את ההצעה שלך. זה רק יצור עוד ועוד משחקים בין אותן קבוצות בשלבים המאוחרים ושלב מוקדם מיותר לחלוטין…
המצב הנוכחי טוב בהרבה והרפורמה של פלאטיני רק מתחילה לקבל כיוון. הפתרון היותר הגיוני לדעתי אך קשה ליישום משיקולים פוליטים-כלכליים הוא הגבלת הקבוצות מכל ליגה למקסימום שתיים.

זנדר 13 בדצמבר 2010

תומר – חוששני שאתה טועה. למאן יו, ריאל ודומיהן, חשוב במיוחד הקרחות בליסבון וירידה של נקודה או שתיים ברייטינג. ויותר מהן, לאופ"א יש אנשים שזה התפקיד שלהם, אחרי ירידה כזו ולפני הלחץ מצד בעלי הזכויות הזועמים, להיכנס לפגישה דחופה עם פלאטיני ולדון בשיטות למנוע משבר. כמובן שהם מתחילים בטוויית תירוצים, עוברים להסברים התלויים במשבר העולמי, ורק בשלב מאוחר חושבים על תיקון הדברים מהצד שלהם. ובכל זאת, הלחץ של בעלי המאה הוא האלמנט המשפיע המרכזי.

שלו – חוששני, שגם אתה טועה. באיזשהוט מקום, אולי באיטליה, קראת על הגדלת הנציגות של הליגות הבכירות. זה לא יקרה, לפחות לא עד חידוש הקדנציה של פלאטיני. הגרמנים מצידם גם לא יתנו לזה לקרות, עד שהם סוף סוף עברו את האיטלקים. הרעיון עם ליגת אירופה, נחמד, אבל בלתי ישים, כי זה הרג המפעל. ופה שוב – אתם טועים. ליגת אירופה היא הצלחה, ויש מאבק על המקומות שמובילים אליה בליגות. נכון, באיטליה פחות, כרגיל – גם את גביע אופ"א לא סבלו שם. זו טעות חמורה של הליגה, כי זה מפחית קריטית את המעמד של הסריה A . בכל אופן, מבחינת מספרי צופים וקהל, כמו גם הכנסה מזכויות שידור, המפעל מצליח. בגלל שאין לישראל נציג, מכבע הדברים העניין שוקע. אבל בגרמניה יש עניין עצום, כנ"ל במדינות הקטנות, ומספרים שגם בספרד יש עליה בעניין.
ליגת אירופה הפכה למה שהיתה צריכה להיות: המפעל המשני, לדרג המשני. עם הפתעות, התרגלות למגרש האירופי עם פזילה לאפשרות של הגעה לצ'מפיונס עם יותר ניסיון. השם למפעל, אגב, נבחר בכוונה עם צליל קצת אקזוטי, מזרח אירופי משהו. בישראל לא שומעים זאת, כי אנחנו שייכים למגדר, אבל עבור אנגלי או גרמני להגיד "אירופה ליג" -ולא יורופיאן ליג, או אירופאישה ליגה- זה סוג של אמירה.

זנדר 13 בדצמבר 2010

אנונימוס – זה נכון, אבל- הליגה האירופית היא, עדיין, לא נושא שדנים בו. בינתיים צריך למצוא תרופה לחולה, לא לקוות שהיא תלד בת בריאה מתישהו. החשיבה היא, שקבוצות שהיו בליגת האלופות יחזרו אליה בזכות הכסף והניסיון. זה יכול לקחת שנתיים או שלוש…

רונדי – לחמה אתה חושב ככה? קודם כל, אי אפשר להתעלם מזה שהליגה כרגע משעממת. ושהסיבה נעוצה בחולשה של חלק מהמתמודדות, שבאה בעיקר לידי ביטוי בשיטת הליגה.
בשיטת גביע, יש אפילו לקבוצה כמו קלוז' סיכוי להדיח קבוצת פאר. ולהגיע לרבע הגמר – זה לא רע, זה מכניס כסף, ויכול להוביל את קלוז' להיות סטיאווה של המאה ה21. הרי אל תשכח, שגביע האלופות היה רק בשיטת ליגה, ולא היה מה להתלונן – חוץ מזה שמספר המשחקים היה מועט.
עם הטלביזיה וליגת האלופות זה השתנה, עכשיו רוצים ברחבי אירופה לראות תמיד את הקבוצות הבכירות – ומה שהצעתי גם יכול מצד אחד לגרום לקבוצה כזו ליפול בדרך, וגם מצד שני מאפשר יותר משחקים שהם בין קבוצות דומות ביכולתן, ושכל משחק קובע. ואז אין יותר אינטר ג' מפסידה לברמן ב'.

Comments closed