בין קלופ וגוארדיולה

הם לא שועלים. הם לא מאמנים של שחקנים. אין להם תחת. הם מנכ"לים של חברות עסקיות. הם מנתחים כירורגיים בכירים ומדעני גרעין. הם דור המאמנים החדש.

את הטקסט הבא כתבתי ל'גלובס' – הוא הופיע תחת הכותרת "סוף עידן השועלים"- לקראת המפגש בליגת האלופות ביום רביעי האחרון מול סביליה. אבל אני חושב שהוא גם מתאים לסיכום הסיבוב הראשון בבונדסליגה, שהתמונה שה יא מציגה היא של ליגה תוססת ומפתיעה, ושהמועדונים המלהיבים שלה מבוססים כולם על מאמנים מהדור החדש. למען האמת, המאמנים הם חלק מדור חדש של מועדונים, שהם טובעים בצלמם ודמותם.למשל, מיינץ ותומאס טוכל.  למשל, הופנהיים וראלף רנגניק. למשל, הנובר ומירקו סלומקה. למשל, פרייבורג ורובין דוט. למשל, סט. פאולי והולגר סטניסלבסקי. או פרנקפורט ומיכאל סקיבה.

את ההפסד אתמול לפרנקפורט קלופ יידע לתעל לצרכיו. כמו גם את התיקו המכאיב מול סביליה באמצע השבוע, שסיים את העונה האירופית של בורוסיה. אבל שתי המפלות כואבות במיוחד. ההפסד לפרנקפורט, בגלל שהתברר, שגם בדורטמונד לא יכולים לשמור על ריכוז בכל משחק, ושאננות כן עשויה לפגוע בקבוצה שלא נפלה לשום מלכודת עד המחזור הזה.

התיקו מול סביליה הוביל למקום שלישי בבית, למרות שדורטמונד הפסידה משחק בודד. ההפסד לסביליה בבית בפתיחה היה כואב במיוחד, בגלל שלא היה מחוייב המציאות – דורטמונד לחצה את סביליה תשעים דקות, בעשרה שחקנים. השופט הרחיק לבורוסיה את מרסל שמלצר, המגן השמאלי המצויין, בטענה שצלל – על קו האמצע, ולמרות כניסה פראית של שחקן סביליה. פ.ס.ז' סחטה שתי תוצאות תיקו מדורטמונד, וזהו, העסק נגמר.

המשחק בסביליה גם החזיר אותי עשר שנים לפחות אחורה – לתקוםה בה כדורגל ספרדי לא היה טיקיטאקה, אלא מבוסס מהירות בהתקפה והתחזויות בהגנה.  אחת הנבחרות שהמאיסו את עצמן ביותר עלי היו ספרד 1982, ובאליפות אירופה  ב1988, דומני. וסביליה חזרה לאותם שטאנצים: נפילה בכל מגע, או  ללא מגע. התפתלויות ארוכות על הדשא ושעות עד שצוות הטיפול מגיע. או שצוות הטיפול עולה לטפל בשחקן למרות שהשופט הורה להמשיך לשחק. מביאי כדורים שנעלמו כשדורטמונד לחצה. כדור שני שנזרק למגרש כשדורטמונד רצתה להוציא חוץ מהיר. מתוך חמש הדקות שהוספו כזמן פציעות, שוחקו ארבעים שניות בלבד. סביליה והקהל שלה היו תמיד קבוצה סימפטית, אבל הם אצלי עכשיו על תנאי.

תראו, זה קשה לי לומר, כאוהד שאלקה. אבל דורטמונד, אם ימשיכו בשכל, יכולים להיות הברצלונה של הבונדסליגה. יש להם אקדמיה מעולה, סגנון אחיד, ומאמן שיכול לשלוט בכל זה. ועוד יותר זה מוזר לי,לפרסם את זה ביום בו סר אלכס פרדוסון משלים את יומו ה8811 כמנג'ר מנצ'סטר יונייטד ועובר בכך את מאט בזבי.  עוד יום בעבודה עבור הסר, שאם זה היה תלוי בו היה עובר במשחק כדורגל בברידג', כמובן. אבל הוא יודע שבכסף של היום אסור לסכן את בריאות השחקנים, ואולי טוב שכך. פרגוסון הוא לא מאמן מהדור החדש, אבל הוא לפחות ממציא את עצמו בכל דור מחדש – וזה באמת חד פעמי. מזל טוב!

ולטקסט:

 

בורוסיה דורטמונד מוליכה את טבלת הבונדסליגה בפער של 11 נקודות על-פני המקום השני. היא כובשת 2.43 שערים למשחק, סופגת רק 0.56, משחקת כדורגל מהיר וסוחף. הצלחה מסחררת. הדמות המרכזית שאחראית לכך היא יורגן קלופ, מאמן בן 43 שהגיע ממיינץ לדורטמונד לפני שנתיים.

אחרי תקופת בצורת של שנה וחצי, דורטמונד החלה להתפוצץ. הקבוצה משחקת כדורגל חזק עם תשוקה שמבוסס על ארבעה אלמנטים: כישרון, קונספט משחק, שמחת משחק והומוגניות. יש לדורטמונד הגנה יעילה וחסרת רחמים, בה משתתפים כל השחקנים. הם רצים במשחק לעתים קרובות יותר מ-120 קילומטר, כשקווין "איירונמן" גרוסקרויץ מגיע ל-14 קילומטר במשחק. אבל יותר חשוב, מסביר קלופ, "הם רצים למקומות הנכונים".

אלא שאל תחשבו שדורטמונד משחקת הגנתי. נורי שאהין הטורקי מנצח על קישור שהבקיע עשרים שערים, ואחראי על העברת המשחק בהרף עין מהגנה להתקפה. הכל עבודה של מאמן. קלופ נותן לשחקניו הוראות משחק מדויקות ומפורטות ובכך מקל עליהם. אצלו הכל מחושב, אפילו ההתפרצויות שלו בגלל טעויות הן מתוכננות.

קלופ הוכיח שהוא לא עוד "מאמן גדול עבור מועדון קטן", כפי שנאמר עליו כשהצליח במיינץ. הוא בכלל תופעה. כבר כשחקן הוא ידע הכל יותר טוב והיה קוץ בתחת של מאמניו בליגה השנייה. יש לו תואר אקדמי במדעי הספורט, יכולת אנליטית מדהימה במהירותה, הוא בהיר וברור, שנון ואירוני – ועובר מסך כמו כוכב. אחרי עבודתם המשותפת בהגשת האולפן של הערוץ הגרמני השני, גינתר יאוך, המגיש הפופולארי והאינטיליגנטי, סיפר שבזמן עבודתם יחד באולפן היה קלופ לא רק "רגוע ונינוח, מבודח ותמיד עם תשובה ניצחת – אלא גם עובד עקשן על הפרטים הכי קטנים". לא פלא שהוא מבוקש לפרסומות, אבל ספונסרים חייבים להבין שהוא קודם כל מאמן כדורגל: סרטוני פרסומת מצולמים בסביבות דורטמונד, כדי שלא ייעדר לרגע מהעבודה.

מה שמרשים את הגרמנים יותר מהכל בקלופ, זו העובדה שהמאמן הכריזמטי נשאר עם שתי רגליים על האדמה ולא התנתק. אחרי התפרצות לא מתוכננת על השופט הרביעי באחד המשחקים, הוא הודה בשידור חי משראה את התמונות: "זו דוגמה לאיך אסור להתנהג. בתמונות האלה אני נראה כמו אידיוט".

ובכך הוא מייצג נאמנה דור חדש של מאמנים. לא עוד דמויות מכובדות שמקפידות על היררכיה ומנחיתות הוראות מלמעלה. אלא מאמנים צעירים, לא בהכרח שחקני עבר גדולים, שלאידיאל שלהם קוראים ז'וזה מוריניו.

***

"המיוחד" היה הסימן הראשון למהפכה, כשפרץ בתחילת העשור עם פורטו וזכה בגביע אופ"א וליגת האלופות. הוא היה מקצוען מושלם – אקדמאי שליטש את עבודת המאמן והשקיע בה את כל כולו. מוריניו, בן 47 היום, היה למאמן הגלובאלי הראשון, זה ששולט ברזי האינטרנט, שיש לו תוכנות ניתוח ומסדי נתונים על הלפטופ מכל העולם, שלמד את המקצוע על בוריו כמקצוע ולא כתופעת לוואי. יותר מכל מוכרים השטיקים שלו: הצבת עצמו בין התקשורת והשחקנים, הגנה עליהם מכל משמר וליבוי תיאוריות קשר כדי לאחד את השורות.

אחריו הגיעו מאמנים שדומים יותר למנכ"לים של חברות כלכליות מאשר לדמות המאמן האגדי והמצוברח תמידית המוכרת לנו כג'ובאני טרפאטוני, אוטו ריהאגל, ויסנטה דל-בוסקה. הדגשים שלהם דומים. האסטרטגיה שלהם מבוססת על ניתוח קר ללא קלישאות, המקובלות כל כך על מאמנים כמו רפאל "אם אתה משחק בגמר זה כדי לנצח" בניטז. עבודה באמצעות תחושות וניסיון היא נחלת העבר. כמו גם המונחים "מאמן של שחקנים", "מוטיבטור" או "שועל". מאמנים היום צריכים את כל זה ביחד.

 

אחרי הניתוח האנליטי מגיע השלב הפרקטי, תוך שימוש בכל האמצעים העומדים לרשות המאמנים. עבודה צמודה עם השחקנים, תקשורת טובה, ופסיכולוגיה מבוססת. רוב המועדונים בגרמניה משתמשים בתוכנה ובמסדי הנתונים של חברת "מאסטרקוואץ'" מדיסלדורף, שאוספת כל פרט במשחק. המאמן מהזן החדש מסתמך על נתונים, לא על תחושות – כמו שעושה למשל (בצורה כמעט מושלמת) אלכס פרגוסון.

אצל קלופ מתקיים פעם בשבוע אימון "קינטיקה", תרגול תנועה לפיתוח המוח, שמסייע לדבריו "להיפגע פחות מהלחץ ולשפר את הריכוז". המאמנים הללו עובדים עם צוות גדול ומומחה – בדרך כלל רופא, מאמן כושר על צוותו, יועץ תקשורת, פסיכולוג, ועוד.

***

פפ גווארדיולה הוא אחד מהשמות המוכרים יותר בקרב מאמני הדור החדש.

כמתחייב מהטייטל הזה, הוא אמן ביצירת רוח קבוצתית. מה שכמובן מצריך שחקנים מתאימים, שרוצים להשקיע ומוכנים לעבוד קשה לפי הוראות המאמן. פפ אוהב לעבוד עם שחקנים נוחי מזג. כך נשמרת ההנאה במשחק של ברצלונה – שהיא אלמנט מרכזי בפילוסופיה שלו. בלי הנאה, ברצלונה נראית כבויה ואפורה: נסו להיזכר במשחק הגומלין מול אינטר בחצי גמר ליגת האלופות אשתקד. אם זלאטן איברהימוביץ' מתלונן, ש-פפ חתך אותו ואשם בעזיבתו, הוא צודק. עם איברהימוביץ' על המגרש נדמה היה שברצלונה מאבדת את החשק, את שמחת המשחק. ולכן השערים שכבש לא שינו דבר – הוא היה חייב לעזוב. בעונה שלפניו, היה לסמואל אטו המצטיין סיפור דומה. גווארדיולה החליט להיפטר ממנו, למרות שלא עשה דבר רע. חיכוכים קטנים בחדר ההלבשה הספיקו למאמן בארסה על מנת לסנן את אטו. גם קלופ אמר בראיון למגזין כלכלי כי "בני זונות לא נשארים בסגל. הם עפים מיד".

 

אם יש בעיות, מאמני הדור החדש מתנפלים על "האויב", התקשורת או מאמן יריב, כדי להסב את האש מחניכיהם. כולם כבר מכירים את ההתפרצויות של מוריניו, ויש מי שלמדו ממנו: גווארדיולה רב בחודש שעבר עם מאמן קופנהאגן, סטאלה סולבאקן, שהעיז לטעון ששוערה המחליף של ברצלונה היה צריך להיות מורחק ליותר משני משחקים על ששרק בעצמו לנבדל והטעה את חלוץ קופנהאגן.

כשצריך, מאמני הדור החדש משתמשים ביו-טיוב כדי להראות סרטי מוטיבציה לשחקניהם. גווארדיולה עשה את זה לפני ה"קלאסיקו" האחרון. עוד משהו שהנהיג פפ במועדון הוא "שיר מוטיבציה" שמושמע בחדר ההלבשה של בארסה. "Viva La Diva" של קולדפליי ו"Human" של הקילרס, היו השירים בעונות שעברו.

דבר כזה היה מזעזע מנג'ר כמו אלכס פרגוסון. הוא אפילו לא מוכן לתת לשחקניו לצאת לשחק בקור עם צעיפון.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

משחק מבוטל גרוע בהרבה מהפסד
יומן אליפות של ענקים (חלק ג')

13 Comments

d-d 20 בדצמבר 2010

נהדר

תומר חרוב 20 בדצמבר 2010

אכן נהדר. הטקסט מתאים לדמות המאמן אותו תיארת. מקצועי, משעשע, חד, לא משאיר מקום לשאלות ומבצע את העבודה.
בתור תומך דורטמונד( לא יכול באמת להגדיר עצמי כאוהד) אני די חושש לקראת המשך הליגה. הפגרה הארוכה, השאננות, חוסר הניסיון וחוסר היציבות של כל הקבוצות הגרמניות באשר הן יכול להיות בעייתי גם בשביל קבוצה עם מאזן מטורף. קצת הרגעת אותי עם הדיוקן של קלופ אבל התחושה היא שמפה יש לדורטמונד אפשרות רק ליפול.
בקשר לפפ- אני מאוד מעריך את היושר שלו ונראה לי שזה חלק ממה שעושה את בארסה לגדולה. אחרי המשחק מול אינטר הוא היה מהיחידים שלא הביע עמדה מוסרנית כנגד הכדורגל של אינטר אלא ציין שזו זכותה וחלק מהכדורגל ואת הלקחים הוא בהחלט הפיק. בארסה השנה משחקת כדורגל שונה, היא לוחצת את היריב הרבה יותר בחלק המגרש שלו, כמעט ללא הפסקה(מול ריאל ואספניול) וחילופי המקומות בין פדרו, מסי ווייה מזכירים קצת את הוורסיטליות שהייתה במאן יו בהתקפה שכלל את רוני-טבז-כ.רונאלדו.

חכם בדיעבד 20 בדצמבר 2010

מה שאנחנו רואים השנה מבארצלונה זו הקבוצה הראשונה של גוארדיולה. בשנה הראשונה הוא ירש צוות, ואת אטו הוא רצה בחוץ מלכתחילה. בשנה השנייה היה לנו את איברהימוביץ, עוד קנייה מבריקה מבית מדרשו של הגמד בגיריסטיין (וכמובן ויכול להיות שאני טועה והטעות היתה של גוארדיולה) ורבו לאפורטה. עכשיו אנחנו רואים את החזון של גוארדיולה במלוא הדרו.
שווה מאוד להקשיב למסיבות העיתונאים של גווארדיולה: רהוט (בכמה שפות), ישיר, ומדבר על מה שקורה, ולא בסיסמאות.

בני תבורי 20 בדצמבר 2010

תשמור אלוהים, פפ אוהד קולדפליי??? הוא דווקא נראה בחור טוב…

ארז (דא יונג) 20 בדצמבר 2010

יופי של טקסט, למרות שקלופ עדיין צריך קצת להביא תארים בשביל להיות מושווה לפפ.
וגם מאד מוזר לי הכשלון של דורטמונד בליגה האירופאית, בכל זאת לא מדובר בשלבי נוקאאוט אלא בשלב בתים של 6 משחקים, שנותן הזדמנות לתקן.

גיא זהר 20 בדצמבר 2010

טקסט מאלף. את קלוף אני פחות מכיר אבל בעיניי גוודיולה ומוריניו אינם עשןיים מאותו שטאנץ. מוריניו תמיד גדול מהקבוצה ואצלו אטו משחק מגן ימני בעוד שגוודיולה משכלל שיטה קיימת.

אופיר ל. 20 בדצמבר 2010

כמו תמיד, יופי של כתבה

הייתי במשחק הראשון בין דורטמונד לסביליה ומאז אני מאוהב בדורטמונד. נדיר למצוא אוהדים שראויים לתדמית המרשימה שלהם, אבל האוהדים של דורטמונד ענו על כל הציפיות. למרות שהקבוצה שלהם היתה בפיגור, שיחקה בעשרה שחקנים ובסוף גם הפסידה, הם לא הפסיקו לעודד את הקבוצה במהלך המשחק וגם אחריו. זאת היתה הפעם השניה בחיי שסיימתי משחק של קבוצה שאני לא אוהד עם דמעות של התרגשות בעיניים (לא מההפסד אלא מהעידוד של האוהדים. רק האוהדים של לאנס גרמו לי להתרגשות גדולה יותר).

השחקנים באמת לא מפסיקים לרוץ, ותמיד תענוג לראות את קלופ משתולל על הקווים. לפני משחק או שניים הוא עמד לעשות חילוף ולהכניס את גרוסקרויץ, נדמה לי, ולפני החילוף שניהם עמדו על הקו, שוחחו וצחקו להם. זה היה מקסים.

אם דורטמונד תיקח אליפות, זה יהיה אחד הדברים המרגשים ביותר שזכורים לי בכדורגל. ההדחה מאירופה היא הדבר הכי טוב שקרה להם, עכשיו הם יוכלו להתרכז בליגה.

זנדר 21 בדצמבר 2010

תומר- תודה רבה. לכן, למרות שאתה תומך המועדון מהעיר האסורה, אני אנסה להרגיע אותך. קודם כל, קלופ הוא האיש הנכון לעשות את זה. הוא יודע מה עומד בפניו ואיפה הסכנות. הוא באמת אדם מרשים, אינטיליגנטי להפחיד ומבין כדורגל.
קודם כל, בורוסיה לא חייבת להמשיך כך. סיבוב סביר כמו זה בעונה שעברה שהביא מקום בליגת אירופה יספיק בהחלט. שלט לגבר על זה בשמחזורים האחרונים התברר שבאריוס למשל עייף מאד, וחופשה קצרה רק תעזור לו. כדי להפסיד יתרון של ארבע עשרה נקודות על באיירן, דורטמונד תצטרך לאבד קודם כל חמש עשרה נקודות, אחרי שאיבדה שמונה בכל הסיבוב הראשון. ובאיירן תצטרך לשבור את כל השיאים ולא להפסיד נקודה – לא ריאלי, גם עם רובן. להערכתי, יש לדורטמונד פור ריאלי של 23 נקודות, כלומר שלושה הפסדים, ושבע תוצאות תיקו ב17 משחקים שנותרו צריכים להספיק.

בנוגע לפפ – הוא עדיין אנדראסטימייטד, בגלל הסגל שלו. אנשים שוכחים שקל מאד להיכשך גם עם סגל מצויין על סיבות טקטיות, של משמעת או דינמיקה פנימית. גוארדיולה עם יד על הדופק, מזהה במהירות קשיים ובעיות, גם אם על רמה גבוהה, ומטפל בהן. הוא זיהה למשל את חוסר המחץ, ואת האפשרות לחילופי מקומות – והביא את ווייה. ושילב אותו באופן מושלם במשחק. דיברתי על זה בסוף השבוע עם מישהו, המשחק של ברצלונה השתנה ואפילו השתפר מהעונה שעברה הוא יותר מכוון לשער ותכליתי בסופו של דבר. באמת מרשים: וזה דבר שגוארדיולה חתום עליו.

זנדר 21 בדצמבר 2010

חכם בדיעבד – אני לא יודע למי לייחס את הרכש של איברהימוביץ'. מבחינת התדמית הוא התאים ללאפורטה, מבחינת הרושם לבאגיריסטיין, אבל גם מה שווייה היום מהווה עבור הקבוצה – יכול מאד להיות שפפ רצה את איברהימוביץ' לתפקיד דומה. מותר לו לטעות, אבל הרעיון לא היה טפשי. רק שזה לא הסתדר.

זנדר 21 בדצמבר 2010

אגב, הלחץ על מובילי הכדור של היריב בחצי שלו, "העבודה נגד הכדור" כפי שזה קרוי בגרמנית של קלופ, היא איפיון לכל המאמנים החדשים.

ארז – לדעתי להיפך. אחרי הכל, קלופ עושה את מה שהוא עושה בדורטמונד, וגוארדיולה בבארסה. אז אליפות בודדת של דורטמונד, אחרי שהשאיר את חבורת הקבצנים ממיינץ בליגה שנים, אלה הישגי ענק. המבחן שלו יהיה ביצירת קבוצה גדולה מתישהו.
בכל אופן, היציאה של דורטמונד מהמעגל האירופי מאד הכאיבה לו. תשע נקודות בד"כ מספיקות כם לעליה, ודורטמונד לא שיחקה רע. באמת היו פה כמה גורמים, נאיביות, חוסר ניסיון, חוסר מחץ במשחק הראשון, עוד לפני בהמכונה התחברה לגמרי. המשחקים נגד פ.ס.ז' היו מלאכת מחשבת של הצרפתים, שידעו להיזהר מדורטמונד, וגם חוסר מזל. בסך הכל, קשה לבוא אל דורטמונד בטענות, הם שיחקו ונלחמו טוב. אולי הם צריכים איזה ראול או הונטלאר…

גיא – אני חושב שגוארדיולה הוא תלמידשל מוריניו. מבחינת דרך העבודה האינטגרטיבית והכוללנית, מבחינת השימוש בשכל וידע, מבחינת ההתאמה של הדרך ושל השחקנים זה לזה, ויותר מכל בהליכה בדרך ללא פשרות. אטו לא מתאים לשיטה, שהיא האידיאלית לשחקנים? הוא ילך. הוא מגלח את הצדדים ולא מאפשר סטייה מהדרך, וזה מוריניו'אסק. נכון שמוריניו וורסאטילי בשיטות, אבל לפפ לא באמת היתה סיבה לשנות יותר מדי.
לכן הוא עסוק בשיפור נקודתי, בעבודה מנטאלית וכיו"ב. זה שמוריניו גדול מהקבוצה ופפ לא – זה בגלל אופי שונה, תודה לאל. חסר שגם בזה הם היו דומים.

אופיר – היתה חוויה גדולה, המשחק, רק חבל שהסתיים ככה. קלופ יעשיר כל ליגה שיעבוד בה, ואני נותן לו עוד שנתיים שלוש בדורטמונד לבניית שושלת לפני שהוא ממשיך הלאה. הוא ענק.

chaussures discount 25 בינואר 2011

88556699 gossipy leva Margalit savina rooster Pen zuckert taketoshi cokecherry

robotnic.servehttp.com 17 בנובמבר 2011

I wishes set to rights away grab your rss board as I can not detect your e-mail underwriting association or newsletter service. Do you've any? Desire take in me comprehend so that I could subscribe. Thanks.

Comments closed