נוסטלגיה – ועובדות

פעם היה הכל טוב יותר? או שהיום הכל יותר טוב? אפשר בכלל להשוות? בשביל זה המציאו את המחשב.

היום עברה הבת שלי ניתוח. משהו קטן, שקדים, פוליפים, כאלה. ליווינו אותה לחדר ההכנה, בו היא קיבלה את משקה הקסמים, אחריו היא הסתובבה שיכורה ומצחקקת, ולא היה לה כל כך אכפת שלוקחים אותה מההורים. רק קצת.. גם כשהוציאו לה דם לפני שבוע, היא קיבלה 'משחת פלא' שלאחריה היא לא הרגישה בכלל שמנקבים לה את הזרוע. זה הזכיר לי שגם אני עברתי ניתוח דומה, בתחילת שנות השבעים. אבל לנו לא היו משחות פלא ומשקאות קסמים. ועד היום אני שונא את הריחות שספגתי בגיל חמש. של בית חולים, של גז ההרדמה, ובכלל. כמובן שעבור הבת שלי היום הכל יותר טוב.

אבל בספורט? פה אנחנו שומעים שלהיפך. פעם היה הכל יותר טוב. זה ברור, הרי פעם אנחנו גם היינו יותר צעירים, הבנות היו יותר יפות, השמש זרחה תמיד ואנחנו עשינו כרצוננו. ברור, שהספורט היה יותר טוב. או שלא? בפוסט החגיגי המופלא שלו, מתלבט מנחם לס, מורנו ורבנו והאיש שהפך עבורי את דר' ג'יי לאגדה לפני שראיתי דקת משחק מהNBA, מי מכוכבי העבר היה יכול להיות גם היום כוכב. זו שאלה קלאסית מהתחום האבסטרקטי, הפילוסופיה של הספורט אם תרצו. אי אפשר באמת לענות עליה, כי לא רק הספורטאים השתנו, והם היום יותר מקצוענים, יותר מיומנים, יותר מאומנים, גבוהים יותר וחזקים יותר – גם תנאי המשחק השתנו. הענפים עצמם משוחקים אחרת באינטנסיביות שלהם, אפילו החוקים שלהם השתנו, כדי להתאימם להיום. לס עונה על השאלה כשהוא מתייחס ליכולת גופנית גרידא ומציין מספר שחקנים מענפים אמריקאיים ובראשם כדורסל שהיו לדעתו עוברים מסך גם היום. כל השאר, זה התאמות, עולה מן הכתוב. אבל מה עם כדורגל? ענף שהשתנה קריטית?

ובכן, הירחון "11 חברים" הגרמני יצא לבדוק את השאלה באופן מדעי. ועם מחשב!

גם בגרמניה, כמובן, יש מאבק. מצד אחד "המסורתיים" שרואים את הכדורגל המודרני ככבול בשלשלאות טקטיות, כעניין סכמטי שאיבד את ההנאה מהמשחק. מולם ניצבים המודרניסטים שטוענים שהכדורגל של שנות החמישים –עם אליפות העולם ועם פריץ וואלטר, השבעים – עם באיירן האלמותית, בקנבאואר, מילר ונצר, והתשעים עם גרמניה הדורסת של מתיאוס, זאמר ופלר, כל אלה הציגו משחק מדדה, עצלני ואיטי. ובכן, את הכדורגלנים אי אפשר למדוד ולכמת מכל הסיבות שמניתי קודם. אבל את הכדורגל עצמו אפשר לנסות ולנתח. האם הכדורגל היום באמת יותר מהיר, מאורגן ומדוייק? מה עוד משפיע על ההבדלים בין אז והיום ומתי היה המשחק יותר מרתק?

לצורך זה קיבלה עליה "היחידה ללימודי סקאוטינג" של בית הספר הגבוה לספורט בקלן את המשימה. הייתי שם פעם, בקומה הראשונה של בניין צדדי מלבנים אדומות, במשרד שנראה כמו כל משרד אקדמאי בכל אוניברסיטה מצוייה. מחשבים, ניירות, קלסרים. כמה כרזות של כדורגל על הקיר. זה היה לפני שיוגי לב ושחקני נבחרת גרמניה העניקו לעובדים שם חולצה חתומה שלהם אחרי היורו האחרון, לפני שכמות נכבדה של מועדוני בונדסליגה נעמדו בתור לקבל את הניתוחים המפורטים, מבוססי המחשב.

ראש היחידה, פרופסור יורגן בושמן, ניסה כבר כנער לנתח משחקי כדורגל סטטיסטית. עד היום קשה לבסס הצלחה בכדורגל על איזשהו מדד סטטיסטי, וזה אולי סוד קסמו –העובדה שגול אחד יכול לשנות את הכל, וגול בודד הוא לעתים קרובות עניין של מזל בלבד, משמעותה שבאמת הכל אפשרי. חוץ אולי מהפסד של בארסה. בכל אופן, את השבועות, שארכו ניתוחי משחקים פעם, ושהפכו את הניתוחים לעניין אקדמי בלבד, החליפו שעות ספורות. על הנושא אחראי שטפן נופ, חוקר ביחידה, איש מחשבים בדמו שהפך את הניתוח של משחקים והפיכתם לגרפים מרצדים וגרפיקות צבעוניות לעניין שכל סטודנט ממוצע מסוגל לבצע.

שיטת המחקר התבססה על משחקי נבחרת גרמניה במונדיאלים ואליפויות אירופה, כדי לבטל קצת מההשפעות החיצוניות. כדורגל הנבחרות אמנם בנסיגה, אבל דווקא בגרמניה המגמה הזו לא בולטת, כך שהיסט מסויים לכיוון העבר הוא מינימלי בלבד. אז ככה, בגלל אורך המחקר והניתוחים, אני אעסוק בשאלה המהותית הראשונה שנשאלה. ובה המיקוד הוא במהירות המשחק. על מנת לקבל נתונים שאפשר להשוות ביניהם, כי המשחקים היום נמדדים במדוייק, ומהעבר קיימים רק צילומי פילם ישנים, נמדד ביחידה אורך המשחק נטו, בדקות. במקביל נמדד המרחק שעבר הכדור באותו זמן. החלוקה של הערך השני בראשון, נותנת לנו ערך מהירות במטרים לשנייה. ואחרי כל המתח: התוצאות.

האם הכדור היום יותר מהיר?

אם כן, התשובה היא, כן. המשחק המודרני הרבה יותר מהיר מבעבר. ובצורה חד משמעית. מהירות המשחק עד 1990 עומדת על 2.15 מטר לשנייה בממוצע, מאז ועד היום הממוצע הוא 2.6 מטר לשנייה, וזה המון. אמנם במשחק הגמר של 1974 מהירות המשחק עמדה על בערך 2.7 מטר לשנייה, תוצאה כמעט זהה לחצי הגמר מהמונדיאל האחרון, אבל יש בעיקר דוגמאות הפוכות. בייחוד כשמסתכלים על "משחק המאה" של הגרמנים, חצי הגמר נגד איטליה ב1970, שנגמר 3:4 לאיטלקים. בגובה של 2300 מטר, וכשרוב השחקנים מעשנים כבדים, עבר הכדור בסה"כ 1.77 מטרים לשנייה. במשחק בבית המוקדם נגד אוסטרליה בשנה שעברה עבר הכדור 3.66 מטרים לשנייה, כלומר מהיר יותר מפי שניים! אם תקחו את הדוגמא אל הכביש, ההבדל יהיה בין רכב שנוסע 53 קמ"ש ורכב שנוסע 110 קמ"ש.

ההבדל הוא זה שיוצר את הצורך במסירה בנגיעה אחת. אם בעבר היו שחקנים עוצרים את הכדור, מרימים את הראש ומסתכלים, ואז משחררים מסירה, היום בגלל הלחץ של היריב הם נאלצים לשלב הכל לתוך מהלך בודד – לא פלא שהרבה מסירות לא מגיעות ליעדן. ובכל זאת, למרות שמספר הנגיעות בכדור הכללי נשמר על אותה רמה לאורך השנים, מספר המסירות עלה באופן משמעותי. "ההסבר שלנו הוא שכדי להוציא את היריב משווי משקל בהגנה, צריך לפעול במהירות, והפעולה ההגיונית היא המסירה" הסביר נופ למגזין.

כודל נוסף שנמדד הוא במעבר מהגנה להתקפה, כלומר הזמן שלוקח לשחקן שחילץ כדור מהיריב להעביר אותו לשחקן מקבוצתו. גם פה המספרים חד משמעיים. אורך הזמן הממוצע ירד מ4.61 שניות, ל4.04 שניות. ואולי 0.6 נשמע מעט, אבל זה 15 אחוז מהזמן שאורכת הפעולה בכלל. וכבר ידוע, ששניה במשחק כדורגל זה נצח.

אוקיי, הכדורגל אכן יותר מהיר, אבל את זה בעצם ידענו תמיד. מה זה עשה לטקטיקה? על כך מחר.

 

 

 

טי.רקס ריאן
קשיש וחביב על כולם

14 Comments

אריאל 19 בינואר 2011

יפה ומעניין. כמה מתאים לגרמנים לעשות כזה ניתוח, לא?

צור שפי 19 בינואר 2011

איזה משחק ענק היה ה-4-3 ב-1970, ממש בלתי נשכח. חידשת לי עם המידע שרוב השחקנים היו מעשנים כבדים. זה היה המונדיאל הראשון ששודר בטלביזיה הישראלית שהחלה את שידוריה שנתיים קודם לכן וכמו שכל העולם יודע גם היחיד שבו השתתפנו. האם יש במחקר איזו התייחסות למרחק שעובר כל שחקן במשך ה-90 דקות?

ארז (דא יונג) 19 בינואר 2011

אני מסכים עם צור שפי לגבי עניין המרחק של השחקן.
בכדורגל אנגלי "אולד סקול" הכדור יכול לעבור מרחקים מאד ארוכים, אבל בהגבהות חסרות תכלית, אז האם זה אומר משהו לגבי איכות ורמת המשחק?
עוד עניין: מבנה וכובד הכדור היו שונים לפני עשרים ושלושים שנה. גם לעניין זה ישנה השפעה בנוגע למהירות הכדור (זה מאושר על ידי דר' מנחם לס בפוסט קודם שלו בתגובה לשאלה שלי, כך שאני נתלה באילנות גבוהים פה).

אזי 19 בינואר 2011

אני מאוד מחכה להמשך הפוסטים שלך בנושא. סטטיסטיקה בכדורגל היא דבר לא מסוקר מספיק (אולי בצדק, כי בשביל לנצח לא צריך להיות יותר טובים)

אני חושב שמהירות הכדור זה אלמנט כללי מדי.
יותר מעניין יהיה לבדוק אלמנטים יותר סטריליים. לדוגמה בעיטות חופשיות ופנדלים. לדוגמה חוזק הבעיטה ואחוז הדיוק לעומת היום.
חישוב משך הזמן שלוקח לשחקן לחטוף ואז למסור כן מראה שהמשחק התקדם והשחקנים חושבים יותר מהירות.

מחכה מאוד לסטטיסיקות הבאות שתתן כאן

דורפן 19 בינואר 2011

אלון – כמובן שיש כאן איזשהי הנחת מוצא שאת השחקנים של אז אי אפשר להביא לכושר הגופני של היום.
מכיוון שאני משוכנע שמישהו עם מוסר עבודה רציני מגיע בקלות לכושר הרצוי- מעניינים אותי יותר אספקטים טכניים בהשוואות כאלו. הכושר הגופני זה שטויות. בקיצור – מחכים למחר!

שומר הלילה 19 בינואר 2011

לפני כמה חודשים ראיתי בעורץ 23 ניסוי דומה. נתנו לכמה כוכבי כדורגל (אני זוכר שהנרי ואטו היו שם) לשחק עם מדים, נעליים וכדור מתחילת המאה ה-20 (הכדור והנעליים מעור חזיר כמובן ותפורים ביד). המשחק שלהם נראה כאילו שמו אותם בשריון מתכת (אני קצת מגזים, אבל הנק' ברורה).

red sox 19 בינואר 2011

עוד, עוד, עוד!
מעניין ומסקרן.

ארז (דה יונג)-צריך להפריד בין "מהירות הכדור" שבוודאי מושפעת ממשקלו, החומרים מהם הוא עשוי וכו') לבין המרחק שהכדור עובר בכל שניה בממוצע שהוא בעצם "מהירות המשחק". ההגדרות שאלון נתן בפוסט שלו קצת מבלבלות אבל חשוב לעשות את ההפרדה הזו. "מהירות המשחק" זה בעצם פרמטר שמתייחס למהירות שבה השחקנים משחקים את המשחק ומנפה את ההשפעה של איכות הכדור.

מחכה למחר.

זנדר 19 בינואר 2011

אריאל – לי זה מוזר, שלקח לגרמנים כל כך הרבה זמן לערוך מחקר כזה. ושעוד לא כל משחק של הנבחרת נותח לפרטים במימון המוזיאון הלאומי להסטוריה או משהו.

צור – לנושא המרחק, המחקר הראה ששחקנים כמו הרברט ווימר, שהיה 'נושא הכלים' של נצר, רץ בממוצע בין עשרה ו11 קילומטר למשחק, שזה כמו היום בערך. לעומתו רץ גרד מילר במשחק שלם לעתים רק שלושה קילומטר. שזה פחות משוער כיום. מה שמצביע על העבודה הקבוצתית, החיפוי, ובכלל.
מבחינת המעשנים, ג'אני ריביירה אמר בריאיון ל11 חברים לפני שלוש שנים לגבי המשחק, ש'זה היה קונצרט לריאות שורקות'.

ארז – גם במדחק בו הכדור מוגבה לעתים קרובות, או בקיק אנד ראש, עדיין השחקנים רצים אל הכדור, והקצב בו הכדור נע הוא קצב המשחק. יכול להיות שהייתי צריך לכנות את הפרמטר לא 'מהירות המשחק', אלא 'קצב המשחק'. מילא. לגבי מהירות הכדור – התייחסתי לכך בפוסט על השוערים, אני חושב. שהכדור נע היום במהירות גבוהה בהרבה מפעם, בעיקר עקב הקלות שלו, והמבנה החלק שלו – שגם גורם לרעידות שמקשות על חיזוי התעופה שלו. אבל מהירות הכדור היא לא פקטור בסטטיסטיקה שהבאתי.

אזי, רונן – אתם מפספסים נקודה חשובה לדעתי. המהירות היא הבסיס למשחק המודרני. לטקטיקות החדשות שהתפתחו. למהירות קבלת ההחלטות של השחקנים – שהיא גם תלוית כושר. לכן היא תנאי מוקדם לדיון על שינויים סטטיסטיים אחרים. כאמור, את השחקנים אי אפשר להשוות, בטח שלא מבחינה גופנית גרידא. אולי היו מגיעים לכושר דומה, אבל האם היו מסוגלים לקבל אותן החלטות תחת לחץ? הכדורגל, כאמור, הוא זה שהשתנה.

לכולם, תודה על העניין. אני שמח, כי התלבטתי אם זה רעיון טוב לפוסט, שהוא מטבע הדברים ארוך – כדי לפתח ממנו דיון.

פולדש 20 בינואר 2011

שומר הלילה התייחס לדרך היחידה שאפשר להתחיל בכלל לחשוב שתשווה בין הכדורגל של פעם לכדורגל של היום. הבה ניקח משחק בין שתי קבוצות מהטופ של היום, ונקיים אותו בתנאים המדוייקים מלפני ארבעים וחמישים שנה. משחק של 90 דקות, לא הבלחות קצרות של מסירות או כדרורים.

גם אז אני חושב שההשוואה לוקה בחסר, מטעמים שדורפן ציין לפני כמה תגובות, אבל כך לפחות נוכל להבין עד כמה ההבדלים בסגנון המשחק תהומיים מכדי שקביעה שהכדורגל המודרני עדיף תהיה נכונה.

דורפן 20 בינואר 2011

זנדר – מה הומצא במשחק המודרני בזכות המהירות? הכדורגל הכי מודרני, של ברצלונה, שוחק באייאקס ובליברפול לפני שלושים שנה.

תומר חרוב 20 בינואר 2011

אני חושב שלא נעשה עד עכשיו מחקר כזה הוא בגלל שהתוצאות לא כלכך רלוונטיות. כל משחק כדורגל קיים בפני עצמו, גם כיום יש הבדל בין קצב משחק בליגה הגרמנית לליגה הישראלית(לדעתי היחס הוא בערך כמו במשחק המאה של המעשנים) אבל משחק טוב הוא משחק טוב, אי אפשר לכמת את זה כי זה לא קשור למהירות זה קשור לריגוש. כדורגל טוב מרגש אותך ולזה אי אפשר לעשות סטטיסטיקה.

זנדר 21 בינואר 2011

פולדש – איפה אתה קראת שאני חושב שהכדורגל המודרני עדיף? אבל אי אפשר לסתור את העובדות, והן שהמשחק היום מהיר יותר, גופני יותר והשחקנים מאומנים יותר ובכושר גופני הרבה יותר טוב. על זה אנחנו מסכימים?

דורפן – אתה קראת 'משחק מודרני' או 'טקטיקה מודרנית'? כל הטקטיקות כבר היו קיימות. אייאקס אפילו שיחקה במהירות שהתקרבה למהירות של היום. ברצלונה לא, אבל זה לא משנה. זה בכל זאת לא אותו משחק.

תומר – תוציא את ישראל מהמשוואה. למרות שכנראה אפילו פה משחקים קצת יותר מהר מפעם.

D! 22 בינואר 2011

אחלה של פוסט, אלון
אין לך מה לחשוב פעמים . כל הפוסטים שלך עשויים מהחומר שבשבילו נכנסים לפה.

Comments closed