פטר והזאב הפולני (של הלוזריות)

לפטר יש בעיה - הזאב של הלוזריות לא רוצה להרפות, למרות שבורוסיה שלו מנסה להוכיח ווינריות.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אתמול בערב הייתי אצל פטר, לחגוג את יום ההולדת ה46 שלו. פטר עובד במכרה פחם והוא באופן כללי אחד האנשים המעולים שיש. לא, הוא לא כורה, מעין אחראי משמרת וראש מחלקה טכנית, אם אפשר לקרוא לזה כך. את רוב מה שאני יודע על כרייה אני יודע מפטר. אבל לכל דבר טוב יש סוף, והממשלה הגרמנית החליטה שהיא מפסיקה לסבסד את כריית הפחם והמכרות המקומיים נסגרים. כי בפולין, למשל, אפשר להשיג פחם בפחות מה שעולה לכרות אותו בגרמניה. זה מצחיק, כמובן, כי ברור שיום אחד הכרייה בפולין תהיה יותר יקרה ואז כולם יזעקו חמס וישאלו איפה הפחם המקומי. כמו שפטר אומר :אם אתה רוצה להקים מפעל, או להעביר מפעל קיים לפולין. אתה צריך אישורים, דיונם, כאלה. לקנות מכונות, להקים מבנה. שנה וחצי, נגיד. אם אתה ואני היום מחליטים לפתוח מכרה פחם, גם בהנחה שיש לנו את המיליארדים, לא מיליונים, הדרושים, אנחנו צריכים חמש עשרה שנה לפני שיהיה לנו מכרה עובד". וזה כמובן מאוחר מדי. אבל זה מה יש, ופטר יועבר לפנסיה לפני יום הולדתו החמישים.

קוניאק באמת טוב

לא נורא, הוא חי טוב, פטר. וכפנסיונר הוא יחיה לא פחות טוב. ואולי גם יעבוד. ואנחנו נשתה ביחד את הקוניאק העתיק שיש לו, ואולי את הוודקה הכשרה שהוא השיג בקשרים בפולין, יש רק מאה בקבוקים כאלה בעולם. ואחד מהם חבוי היטב אצלו במרתף. יום יגיע. בינתיים פטר מבדר את המשפחה הפולנית שלו. הוא גר בהאם, אחת הערים המכוערות שיש, אבל בפינה נאה שלה. האם היא עיר של רבע מיליון בגבול המזרחי של חבל הרוהר. זה האיזור הפחות נוצץ של החבל… כלומר, דואיסבורג וגלזנקירשן הן הסימטה האחורית החשוכה של גרמניה, אבל גם בסימטה כזו יש קצה ובו פחי הזבל.

עכשיו,בצד המזרחי של חבל הרוהר אין שאלה את מי אתה אוהד בכדורגל. אם אתה פרובוקטור, מן הסתם, אתה יכול לנסות לאהוד את שאלקה, ולחיות עם צמיגים מנוקבים. אבל המועדון של הסביבה הוא כמובן בורוסיה. על אחת כמה וכמה אם יש לך משפחה פולנית. כמו אלו שהקימו את דורטמונד לעיר מלכתחילה, כשהגיעו במאה התשע עשרה לכרות פחם בחבל הפורח ומתרחב. או כאלה שהיגרו או סולקו מפולין בגלל שייכות אתנית גרמנית אחרי מלחמת העולם. או כאלה שבאו לבקר היום בדורטמונד בטיסה זולה מברסלאו או מקטוביץ, פולנים צעירים ובעלי הון כיאות למדינה הצומחת.

ודורטמונד עונה לקריטריונים, היא רכשה את פישצ'ק, את לבאנדובסקי ואת בלאשצ'יקובסקי. ובמשחקים של דורטמונד מתנוסס ליד הצהוב שחור גם אדום לבן.

פטר מסובב משמרות ושעות נסיעה הביתה כך שיוכל לראות או לשמוע את המשחקים. ובשבוע שעבר הוא היה צמוד למקלט, במשחק מול לברקוזן. כי כשאתה במועדון של פולנים, קשה לך להאמין, שמשהו בסוף באמת יצליח. שאתה לא לעד לוזר. ואחרי הניצחון, שהראה שזה לא היה חלום ולא מקרה שדורטמונד מובילה את הטבלה בביטחון, עדיין זה לא נקלט. רק אתמול, אחרי שדורטמונד איבדה במפתיע נקודות, פטר הרגיש שהכל בא על מקומו בחיים. זה לא הגיע לדורטמונד ששלטה, החלטות של שופט היו מוטעות, עכשיו זה רק עוד ארבע עשרה נקודות בחמישה עשר מחזורים. הכל יכול לקרות, אומר פטר. שוב אפשר להיות עצבני ולפחד שהכל יאבד, באיזה חלוקת פולין רביעית או משהו. ובבאיירן מחככים ידיים. כי אפשר אולי לבנות קבוצה ומשחק אטרקטיבי על המגרש. אבל לבנות אמונה, להזריק ווינריות לורידים של מועדון ולאוהדים שלו, זה תהליך של שנים ארוכות. בליברפול, למשל, זה הלך לאיבוד. אצל מנצ'סטר סיטי זה לא עבד.  ואם יש עוד בדל של סיכוי להדביק את דורטמונד, משם הוא מטפטף.

אם תרצו - אין זו אגדה / אמיר דורון
האדיוטים הגדולים

15 Comments

תומר חרוב 23 בינואר 2011

ליבי עם פטר.
מה הקטע(הנהדר) הזה של האזנה למשחקים ברדיו? זו לא הפעם הראשונה שאתה מזכיר את זה, לא משדרים את כל המשחקים בטלוויזיה או שמשדרים בערוצים בתשלום ואנשים מעדיפים להאזין ברדיו?
אצלנו יש שירים ושערים אבל זה גם ככה כבר לא מה שהיה פעם ואין שידור של משחק בודד(רק נבחרת וכאלה).

זנדר 23 בינואר 2011

ההאזנה ברדיו לכדורגל היא אושיית תרבות גרמנית. בעבר אנשים היו שוטפים את האוטו בשתיים, ואז נכנסים בשלוש הביתה לשמוע את השידור מהתחלה. כמובן שיש שינויים, חיתוכים מהירים יותר בין המגרשים, וכאלה. אבל זה אלמנט מרכזי של תחילת הסוף שבוע. יש מי שקונה מנוי לטלביזיה בתשלום ורואה משחקים באיכות גבוהה והכל, אבל זה לא נחשב תרבותי. או שהולכים לאצטדיון, או ששומעים ברדיו, עוקבים בטלטקסט אחרי תוצאות ורואים בשש וחצי את התקציר בערוץ הראשון. השאר זה מיעוט נסלח.

חכם בדיעבד 23 בינואר 2011

אלון
אני לא יודע אם אתה מודע לכך, אבל הכינוי ההיסטורי לקאטלונים בספרד הוא "פולאקים" (פולנים, כמובן), כנראה בגלל שעבור דוברי הספרדית, המבטא הקאטלני הכבד הנובע מעומק הגרון נשמע היה כפולנית. תכנית הסאטירה העצמית המצויינת של הטלוויזיה הקאטלונית נקראת פולניה, ואחותה הקטנה העוסקת בספורט נקראת קראקוב. ומה שמדהים הוא שהמנטאליות שאתה מתאר היא בדיוק, אבל בדיוק המנטאליות הקאטלנית מדורות (ביחס לבארסה ובכלל), שרק בשנים האחרונות הולכת ומשתנה, כפי שאמרת. אבל משתנה רק אצל הדור הצעיר, למוד הנצחונות. אצל המבוגרים, והגבול עובר בערך בגיל ארבעים וחמש,בארסה יכולה להוביל שלוש אפס, הקבוצה שנייה מבקיע גול, והם כבר מתחילים ללחשש שהנה הקבוצה מתחילה להפסיד.

זנדר 23 בינואר 2011

חכם, אני חייב להודות שלא הכרתי את ההקבלה הזו, בין קטאלונים ופולנים, אבל היא מרתקת. על פניו לחלוטין אבסורדית, אבל כשמתעמקים…

תומר חרוב 24 בינואר 2011

יצא לי בשבת האחרונה להאזין לשירים ושערים, הם אפילו לא משדרים את המשחקים אלא מדברים בטלפון עם קמי ברץ(או שזה בני פייסיק, אני תמיד מתבלבל) שצופה במשחק(wtf) ומבלבלים במוח עם מלא ראיונות(פעם דני לוי שידר להם גול בראיון) ושלל שטויות. אבל כשדני דבורין מקריא את הטבלה אחרי "שבוע טוב…אליהו התשבי" האלמותי זה עדיין מרגש.

דוד מירושלים 24 בינואר 2011

תומר, אין לרשות השידור את זכויות השידור של ליגת העל, אז דני דבורין נאלץ להקריא תוצאות בצוותא עם בני פייסיק.

זכויות השידור של ליגת העל שייכות, זו השנה השנייה, לרדיו ירושלים, ושם תוכל למצוא את שידורי הליגה ברדיו.
יש להם את פרימו, ואפילו את זוהיר בהלול, אבל מה אומר לך, בלי ה'שבוע טוב' (בזמן שאתה מחכה בציפייה לשמוע תוצאות) זה לא זה.

טל 12 24 בינואר 2011

איזה כיך זה לשמוע גול גדול ברדיו. אני נזכר עכשיו בגול מסוים של סטיב ניקול נגד ארסנל במחזור הראשון של עונת 1987/8.המשחק שודר ב BBC נדמה לי.זה היה גול בראש מ16 מטרים בערך.

נעבור לליגה הגרמנית.שמתי לב,בשנים האחרונות,שדורטמונד טובים במשחקים נגד קבוצות גדולות,אבל נגד הקבוצות האחרות לא כל כך.במהלך רוב העונה הם די בינוניים.

העונה,כאשר הם ניצחו קבוצות ברמה בינונית,היתה לי הרגשה שזו העונה שלהם.דורטמונד ועוד 17

אני מחזיר את השידור לגדעון הוד באולפן

בני תבורי 24 בינואר 2011

אהבתי מאוד, בימים עברו, לשמוע את השדר הבריטי שואג "ראש" וממתין כמה שניות בשקט לפני שהמשיך לתאר עוד שער של איאן ראש. את שירים ושערים צרכתי רק במילואים וכשלא היתה ברירה אחרת, לא יכולתי ועד היום אני מתקשה ליהנות משידורים ובמיוחד פרשנויות בעברית. הידענות המופרזת והמופרכת והנטייה לאוברדרמה מפריעות לי.

טל 12 24 בינואר 2011

בתחילת שנות ה 90 רכשתי קלטת וידאו של ליברפול.כל המשחקים -תקצירים – של עונת 1989/90.אתה מזכיר לי איך השדרים שם באמת ממתינים ואז מגיע משהו כמו magnificent strike by Ian Rush. אני חושב על זה עכשיו,למצוא את הקלטת הזו ולהמיר אותה לפורמט דיגיטלי.

בעבר הרחוק התוכנית "שירים ושערים" היתה משהו מיוחד עבורי.לפתוח רדיו בשבת,שכל המשחקים מתחילים באותה שעה,עם כל הדרמה,בעיקר כאשר יש איתות מהמגרש.הרגע הזה שאתה מקווה שהקבוצה שלך מובילה 0-1 ואז השדר לא תמיד אומר ישר למי 0-1 ,אלא ממתין קצת ומציין ש 0-1,שער נהדר,ואני רק מקווה לא לשמוע על שער,למשל, של אלי יאני או ישראל פוגל אלא על שער של עודד מכנס או דוד לביא.ואחרי שאלי יאני כבש ו 1-0 באיתות הבא מנתניה,המתח עולה,כי אולי כבר 2-0…

באולפן היו גדעון הוד ומשה קשטן שידע לספר על פרטים ממשחקים בעבר ומה לא.

נתי 24 בינואר 2011

אלון,
אין לך מושג כמה דברים מתחברים לי פתאום.
מאז שאני זוכר את עצמי במשחקים של מכבי בימי חמישי (כשעוד לא הייתה אפשרות לאהוב קבוצה אחרת), כל המשפחה להוציא את אבא שלי צופים במשחק.
מידי פעם אבי היה בא, מעיף מבט בתוצאה. אם היו מפגרים, גם אם בנקודה הייתה התגובה הרגילה "לא יודעים לשחק אלה", "אין חדש תחת השמש", וכד'. אם היו מובילים, גם ב-20 הפרש, היה מחכה רגע, רואה סל של היריבה ומפטיר: "נו ברור, לא יודעים לשחק אלה, תיכף מפסידים". מעולם, אבל מעולם אני לא זוכר איזו קריאת התפעלות ממהלך יפה, כי עוד רגע ההם יקלעו סל…
עכשיו אני מבין מאיפה זה בא…

זנדר 24 בינואר 2011

יוני – אני שמח שחיברתי אותך לשורשים הפולניים…
בני – אפשר בלי שירים ושערים? היום אולי כן, אבל בשנות השבעים? לא מתחבר לי. והפרשנות מופרכת רק הוסיפה, הרי כבר בגיל שמונה ידעתי שהפרשן ברדיו לא מבין יותר ממני. זה היום אלמנט בחינוך בבית הספר, לא לקנות כל דבר שמופיע בתקשורת. אז קיבלת את זה בכדורגל.
את ראש אגב, הייתי שומע לצערי לעתים קרובות בבי.בי.סי. וורלד סרביס. וההערכה שלי ללוזר בריאן רובסון מקורה רק בהערצה שרחשו הבריטים באולפן לסוס הזה. היו ימים.

טל 12 24 בינואר 2011

בריאן רובסון היה שחקן ענק.לדעתי,במנצ'סטר יונייטד הוא יכול להיות ב 11 של כל הזמנים.(או לפחות משנות ה 80 ועד היום)

שאלה,האם רובוסן סיים את הקרירה ללא תואר אליפות?

זנדר 25 בינואר 2011

רובסון זכה במדליות אליפות עם יונייטד ב93 ו94, אבל כשחקן די זניח. כמנהל על המגרש הוא היה שחקן מצויין, אבל לוזר בכל רמ"ח שס"ה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Bryan_Robson

טל 12 26 בינואר 2011

תודה. לא זכרתי שהוא עוד שיחק באותה תקופה בשנות ה 90.יש לי רק דברים טובים לומר על רובסון.(טוב אני אוהד ליברפול )הוא באמת היה בעל הבית,קפטן אמיתי.

דנידין 25 בינואר 2011

איזה קטע, אמא שלי גרמניה ושאלתי אותה על זה והיא אמרה לי שעד היום היא נהנת להקשיב למשחקים ברדיו והיא בכלל לא אוהבת כדורגל….

Comments closed