מזכיר לי את ארסנל-בארסה ב-2011

ארסנל 2, ברצלונה 1. המשחק הזה יהיה סיבה להרבה מקרי דז'ה וו. וכן, זה בגלל שהוא היה כל כך טוב

 

1. זה היה אחד ממשחקי הכדורגל הטובים שראיתי. לא השבוע, לא בצ'מפיונס. בכלל. זה לא היה משחק של בובות או רובוטים כמו שלפעמים קורה לקבוצות כאלה. שתי הקבוצות לא רק שיחקו כדורגל, הם גם נלחמו כדורגל, והרגישו כדורגל. ואם מדברים על שיחקו – איזה רגעים מופלאים היו במשחק.

ההסבר המקובל לתופעת הדז'ה וו הוא שמדובר בתהליכים קוגניטיביים שלא הגיעו לידי סיום, ש"משתחררים" ברגע שמשהו מתקשר אליהם. זה עומד לקרות לי הרבה בזמן הקרוב. כל פעם שהתחלתי לחשוב על משהו במהלך המשחק, לנתח מצב, תופעה או מהלך, ישר קרה משהו חדש שהכריח אותי להפסיק לחשוב ולהתפעל – ולהתחיל לחשוב על משהו חדש. מזמן לא נהניתי ככה ממשחק כדורגל. ובטח שלא במשחק בו לא היתה לי קבוצה אהודה, מצב נדיר בפני עצמו. שאפו.

2. ברצלונה רק עם שישים אחוזי החזקה בכדור, אני חושב שזה שיא שלילי העונה. וגם 13-8 בבעיטות לשער לטובת ארסנל. למרות שברצלונה מסרו פי שניים מארסנל, והגיעו לאחוזים יותר טובים. לפעמים, סטטיסטיקה כן מספרת את סיפור המשחק.

3. ווילשייר שחקן ענק. לא מילימטר פחות. לטעמי שחקן המשחק יחד עם קולסני שכמעט שיתק לבדו את מסי. אפילו הגול של ארשבין הוא בזכותו. אחרי שארסנל השתלטו על הכדור ליד הרחבה שלהם הם שוב התחילו להתמזמז איתו, עד שווילשייר קיבל את הכדור והוציא אותו, בדיוק ברגע האחרון, במהירות ונחישות למתפרצת של נאסרי.

4. זו הבעיה של ארסנל פתאום. הם אכן התפתחו, וגם ההגנה שלהם סבירה פלוס. רק שכמו ברצלונה של השנים שעברו, השחקנים שלה עוד עושים את הצעד הנוסף, המהלך המיותר, יותר משתעשעים ומנסים, תיאורטית, להגיע לנקודת מוצא טובה יותר, במקום לנצל את ההזדמנות הטובה הראשונה למסירה או בעיטה.

בייחוד זה בולט אצל נאסרי, שלא מפספס הזדמנות לעשות הכל מאוחר מדי – מזל של ארסנל שבגול של ארשבין הכדור נהדף כך שהגיע בכל זאת לרגלי הרוסי. אבל גם פאברגאס, ואן פרסי ותיאו וולקוט – במשחק איום ונורא – מצליחים שוב ושוב להסתבך. האם העונה הבאה היא העונה שבה סוף סוף חלומו הרטוב של וונגר יתממש?

5. בלי פיקה במשחק הגומלין, וכנראה גם בלי פויול, בארסה בבעיה. ארסנל תגנוב גול ואז יהיה קשה. כי מקסוול לא תחליף, ואחרין לא בא יותר מדי. ארסנל הראתה, שעבודה הגנתית קבוצתית, גם בלי בונקר, יכולה לעשות את העבודה מול ברצלונה, אם הריכוז הוא מושלם לאורך 93 דקות. קולסני מלך.

6. וכל זה לא היה שווה כלום, אם השער החוקי של מסי היה מאושר. ב2:0 ארסנל כנראה היתה מתקפלת, וברצלונה ממשיכה ללחוץ בשביל הגלריה. ככה, ארסנל המשיכה להאמין, וברצלונה ניסתה לנהל משחק עד סופו. ואת זה אני לא מבין. כי את המשחק הפסיד גווארדיולה, למרות הטעויות של ואלדז ומקסוול. וגם ב2:1 הוא החליף את אינייסטה בקשר דפנסיבי כמו אדריאנו, וניסה לשמור על הפסד מינימלי. מה המסר שהוא נותן לשחקנים שלו ככה?

7. הפח של היום שייך לאופ"א. בשביל מה הסיפור הזה עם שופט חמישי ושישי? רץ לו ווייה, מאבד כדור במתפרצת שיוצא תחת לחץ של מגן ארסנל, לחוץ מרגליו של הספרדי. עומד שני מטר משם שופט, שמסמן לשופט המרכזי לתת בעיטת חמש. ומה עושה השופט? מחליט שהוא מאחור, ממרחק של שלושים מטרים, ראה יותר טוב. זה מה שמגיע לכדורגל במקום עזרים טכניים?

יום הארסנלים
רמונטאדה!

10 Comments

תומר חרוב 17 בפברואר 2011

מסכים עם הכל חוץ מסעיף 7. נכון שהשופט היה צריך לקבל את פסיקת שופט הרחבה אבל זה בדיוק מקרה שמראה למה לא כדאי להכניס עזרים טכניים, כי זה יגיע למצב שבו כדי לפסוק כדור חוץ ולא קרן הולכים למצלמות. טוב יהיה אם השופט יקבל הנחיה לסמוך על שופט הרחבה, לא צריך יותר מזה.

זנדר 17 בפברואר 2011

תומר, אבל זו בדיוק הבעיה. מרוב הנחיות התבטל להם השכל. אחרת הוא לא היה חושב לרגע להחליט אחרת מהקוון ברחבה.

ארז (דא יונג) 17 בפברואר 2011

הלוואי שסעיף חמש יתממש, אבל מה הסיכוי באמת שיהיה ריכוז מושלם במשך משחק שלם גם בקאמפ נואו?

היה משחק טוב, אבל אני לא הייתי הולך כל כך רחוק עם המחמאות אליו. ברסה נראו לפרקים תקועים כאשר התרגילים לא עבדו וההברקות לא עזרו, ולארסנל כל הכבוד על האופי (מאיפה זה הגיע פתאום?) אבל נאסרי נעלם לפרקי זמן ארוכים מדי וואן פרסי… טוב, לפחות שם אין חדש.

אזי 17 בפברואר 2011

ברצלונה היא קבוצה מדהימה, אין ספק
אבל לדעתי, שים אותה בליגה האנגלית ותוך עונה וחצי היא חוזרת למימדים נורמאליים של קבוצת על אירופאית.
היום, חלק גדול מהיכולת של ברסה זה מומנטום וביטחון.
אם הליצנים בהגנות הספרדיות לא היו מתבטלים מולם כל משחק כבר 5 שנים והיו מיירטים את העקב הראשון, השני והשלישי שלהם, היה קורה תהליך השמדה עצמית כמו שקורה בכל קבוצה שלא הולך לה.
לברסה כבר 5 שנים לא קורה שלא הולך לה.
בשש השנים האחרונות בערך, מאז רונלדיניו, אין עוררין שברסה היא הקבוצה הטובה בעולם.
By far.
אבל זה כנראה נאמר על סמך הליגה הספרדית וכל מיני פגרים בליגת האלופות.
בשש השנים האחרונות ברסה, מנצ'סטר, מילאן וליברפול, כל אחת מהן, הופיעה פעמיים בגמר ליגת האלופות. אמנם רק ברסה גם ניצחה פעמיים, אבל לא נראה לי שזה טיעון מספק כדי לקבוע שהיא הקבוצה הכי טובה אי פעם. אולי בספרד כן, לא באירופה.
הכח שלה הגיע מזה שהיא יודעת לפרק קבוצות קטנות. תפרק מספיק קטנות וגם ריאל תתחיל לפחד.
את האנגלים זה פחות מרשים, וארסנל היא הקבוצה הכי פחות אנגלית בממלכה.
אני חושב שאם מוריניו באמת רוצה לנצח את ברסה, הוא צריך לעזוב את ריאל.

הופ 17 בפברואר 2011

אחלה פוסט, שתי הסתייגויות:
4. איפה ראית שהכדור של נאסרי נהדף לארשאבין? נאסרי מסר לו יפה והכדור לא נגע באף אחד בדרך (אגב לנאסרי היה משחק נהדר בעיני).
6. היה אופסייד לדעתי. בבעיטה הראשונה של פדרו לא היה נבדל אבל הכדור פגע בשוער וחזר לרגליו של פדרו, ובנגיעה הזו מסי כן היה בנבדל.

זנדר 17 בפברואר 2011

צודק, במהלך המשחק היה לי נדמה שהכדור פגע ברגל של אחד המגינים – ועדיין המסירה היתה מאד מאוחרת!

בצפייה חוזרת – אני לא רואה פה נבדל. מסי מאחורי הכדור בזמן שהוא פוגע בפדרו.

צור שפי 17 בפברואר 2011

רק לגבי החלק השני של סעיף 6 אני חושב אחרת – בדקות האחרונות השלישי של ארסנל היה יותר באוויר מאשר השיוויון ופפ רצה למזער נזקים ולהימנע מטראומת 3-1 נוספת ככה שהבנתי את אדריאנו במקום אינייסטה. החילוף השגוי היה כמובן קייטה במקום וייה.

סוס זקן 17 בפברואר 2011

1. לגבי הגול של מסי – באבוה חוקי, וגם אם לא, הרי שהיתה נגיעת יד של אחד המגינים של ארסנל שחייבה פנדל.

2. לגבי הדז'ה-וו – אני אפעיל את מנגנון ההתגוננות שלי, שהוא שילוב של אמנזיה ודז'ה-וו: נדמה לי שכבר שכחתי את זה בעבר!

שי 18 בפברואר 2011

לגבי סעיף 5, פויול בוודאות ישחק במשחק הגומלין (ולא "כניראה גם בלי פויול" כפי שכתבת), מי שייחסר זה אכן פיקה. כך שההגנה של בארסה אמורה להיראות אותו דבר פלוס פויול ומינוס פיקה.
לדעתי זה רק יכול לעשות טוב לבארסה, כי פויול שחק יותר מהיר מפיקה ומצטיין בחיפוי המגינים (אלבס).
שנית, התאום שלו עם אבידל עולה לאין ערוך על התאום של פיקה עם אבידל.

Comments closed