האקסית נגד האקס-אקסית. על עולמו הסבוך של פליכס מגאת'

שאלקה היא האישה שהחליטה להפסיק את ההתעללות. וולפסבורג נכנסה למערכת יחסים סאדו-מזוכיסטית עם הדיקטטור. היום הן נפגשות

In כללי

בעוד כמה שעות עולות למגרש שתי הנשים האחרונות של מגאת. וולפסבורג ננטשה על ידו ברגע השיא, כשהקבוצה דוהרת לאליפות – עבור היחסים המושכים עם שאלקה. מועדון סקסי ופופולארי, אתגר שרבים שואפים אליו.

מאז עזב את וולפסבורג המועדון שקע והלך, למרות סגל מפואר. אבל בשאלקה הכימיה לא עבדה – למרות שהיה צריך לשני הצדדים להיות ברור מראש איזה קשיים יש למועדון בו לאוהדים יש מילה, שמסוקר בתקשורת יותר מכל מועדון אחר חוץ מבאיירן, עם מנג'ר-מאמן שמרכז בידו את כל הכח. ברגע שהתברר שזה לא עובד, ואפילו השחקנים מעיזים לצייץ נגדו, מגאת הועזב. הוא התפטר, אבל תבע את המועדון. קלמנס טנייס, יושב ראש הדירקטוריון, הסביר שאם הוא פיטר את מגאת' –כחבר הנהלה, לא כמאמן!- זה משום שהיתה לו סיבה טובה מאד לעשות זאת. שטובת שאלקה עבורו מעל הכל – זה קשור לסיפורו האישי, לאחיו שמת כשהוא "מוריש" לו את הקשר העמוק לשאלקה, אבל זה בהזדמנות אחרת. הרמזים על אי סדרים מצידו של מגאת שהיה מחוייב לקבל אישור על כל הוצאה מעל שלוש מאות אלף אירו יתבררו בבית משפט.

24 שעות מאוחר יותר היה מגאת בזרועותיה של האקס. שפיטרה עבורו מנג'ר –דיטר הנס- ומאמן – פייר ליטברסקי. לא אתי? לא מוסרי? לא מעניין. הברנז'ה נכנסה לסחרור בחודש האחרון, והמוסכמות המקובלות נופצו בנפש חפצה ויד קלה. חצי המלכות בעבור מגאת אחד במצב די משומש. וזאת מתוך כניעה מוחלטת. למגאת מותר לעשות בוולפסבורג כרצונו, והיא מתמסרת לידו הקשה והתובענית, ותעשה הכל עבורו. כי מגאת הוא דיקטטור. הוא ה'דום' של היחסים הסאדומאזוכיסטיים האלה. לא סתם קראו לו שחקניו בעבר 'סדאם', לפני שהתברר להם שמי שמראה סימני מרדנות פשוט נעלם.

מגאת הוא איש מסובך ובעייתי, והוא מחלק את העולם לשניים: אלה שאיתו, ואלה שנגדו. הצבתי לו פעם שאלה, שהוא הבין מיד. אבל הוא לא ענה לי מיד. הוא ביקש מהמתרגם לעברית לתרגם את השאלה עבור הקולגות מישראל –זה היה לקראת המשחק מול הפועל – וכשזה התקשה, אמר לו שהוא מדבר שטויות. כלומר, הוא הבין את השאלה, רק רצה זמן לחשוב, אם היא מכוונת נגדו או בעדו. עיתונאים, שחקנים, עובדים של המועדון – כולם מחולקים למחנות. מי שאיתו – מגאת מכיר לו טובה, ומשייך אותו לצוות שהוא לוקח הלאה. כך למשל, דובר שאלקה שסייע באירגון מבצע החולצות בעד השארת מגאת לקראת המשחק החוזר מול וולנסיה, פוטר מהמועדון – אך יחזור מן הסתם לוולפסבורג.

יש לו הומור דק ומתוחכם, והוא נהנה להתעלל במי שלא מבין אותו. מצד שני, הוא מתעלם ממי שרוצה, אולי, לייעץ לו. אולי הנס, למשל, נוהג לפני משחקים חשובים לדון בדרכי הפעולה עם המאמן על כוס יין אדום משובח. מתוך דיאלוג, הוא מקווה, אפשר להוציא סינרגיות. זו אחת הסיבות למתח עם ואן חאל, שאוהב לשתות יינות מהמרתף הבלתי נדלה של הנס, אבל מסרב בתוקף להקשיב לעצות. את מגאת העיף הנס בזמנו אחרי הישג חסר תקדים של שני דאבלים רצופים. בין השאר, אמר כי "אי אפשר היה לדבר איתו. איך אפשר בכלל לדבר עם אדם שרק יושב מולך ומסובב את הכפית בספל תה מנטה?" מגאת לא שותה יין, או אלכוהול בכלל, וגם לא קפה. תה המנטה הפך לסמל לסינגולריות שלו.

יש לו סיבות טובות לא לבטוח באיש. הוא פוטר ממועדונים כמו וורדר ברמן ואיינטרכט פרנקפורט למרות הצלחות גדולות, בתקופה בה נודע כ"מכבה שריפות" שמציל קבוצות מירידה. הוא נפגע מספר פעמים אישית, והחליט לעטות עור של פיל כהגנה. המשרה בשטוטגרט, סיפר פעם, היתה ההזדמנות האחרונה. הוא החליט, שאם זה לא יעבוד, הוא יפרוש מכדורגל בכלל. פתאום, אחרי ששטוטגרט ניצלה והמשבר הסתיים, התחיחלו בתקשורת לשים לב לטיפוח שהוא נותן לשחקנים צעירים, שעושים מה שהוא אומר להם ובתמורה הופכים כוכבים. פיליפ לם, אליקסנדר חלב, היצלספרגר, קווין קוראני, בורדון הברזילאי. "הצעירים הפראיים", כפי שהם נקראים עד היום. משם כבר עבר מגאת לבאיירן.

מנואל נוייר היה ראש "ועד השחקנים" שנפגש עם טוניס והתריע על בעיות של שחקנים מסויימים עם מגאת, כמו גם בעיות אטמוספריות כלליות בקבוצה. הוא חייב לא מעט למגאת, אבל המננג'ר היה גם זה שקבע בפסקנות שנוייר לא יימכר, למרות רצונו של השוער הטוב בעולם היום לעבור לבאיירן.לכל מטבע, שמאמר הפתגם, יש שני צדדים. לפחות. ועכשיו היה זה נוייר שאמר: "זה יהיה משחק בין שאלקה לוולפסבורג, לא בין שאלקה למגאת." הנס סארפיי ואלכס באומיוהאן, מגיבורי מילאנו שאולצו על ידי מגאת לשחק עבור קבוצת המילואים והנוער, בוערים לנקמה ולא מסתירים זאת. אחרי שמגאת נטש את וולפסבורג לאנחות, הקבוצה במשבר הגיעה לשאלקה, שרצה חזק בצמרת. אבל המוטיבציה של השחקנים להחזיר למגאת היתה חזקה מהפרש הכוחות. אז ניצחה וולפסבורג, גם היום יהיה מעניין.

9 Comments

YB 9 באפריל 2011

מאוד מעניין. חסרה לי רק השאלה ששאלת את מגאת', דמות שאני בקושי מכיר ועדיין מאוד מסמפרט משום מה (אולי כי אני זוכר אותו ככדורגלן נהדר בתחילת שנות ה-80. אני גם אוהב את עובדת היותו חצי אמריקאי/פורטו ריקאי כהה עור. והוא גם מאמן מאוד מוצלח מבחינה הישגית), לפני המשחק מול הפועל?
אגב, הייתי במשחק בבלומפילד והתצוגה של שאלקה הייתה כה מבישה שאני ממש אתבאס אם הקבוצה הזו תזכה בצ'מפיונס ליג. למרות שאם הייתה יורדת ליגה (בבונדסליגה) כן הייתי מאוד רוצה שתזכה בצ'מפיונס, כדי להמחיש עד כמה המפעל עלול שלא לשקף איכות.

סרגיי 9 באפריל 2011

וולפסבורג לא ננטשה על ידיו כשהיא דוהרת לאליפות אלא רק אחרי שזכתה בה.

אלון זנדר 9 באפריל 2011

YB, שאלתי אותו, איזה ערך מוסף הוא מוציא ממשחק ליגת אלופות מול קבוצה כמו הפועל. הכוונה היתה, והוא הבין את זה, לשחק על אמירה שלו לפני שהתחיל שלב הבתים, על מה ששאלקה מקבלת כתוצאה מהשתתפות במפעל כמו ליגת האלופות. ובו בזמן, ברור שלשחק מול הפועל תל אביב זה עבור שאלקה כמו משחק מבחן מול קבוצה מבונדסליגה 2 בסך הכל.
היכולת בבלומפילד אכן היתה איומה – אבל זו יותר תוצאה של הניסויים של מגאת, שלא הצליח לחבר קבוצה, וגם התוצאה של אימוני הכושר שלו טרם באה לידי ביטוי – את התוצאה, אגב, אפשר היה לראות מול אינטר. שאלקה רצה משחק שלם ואינטר לא זזה. קבוצה של מגאת מגיעה תמיד לשיא הכושר לקראת סיום העונה.

סרגיי – מגאת הודיע שהוא עוזב את וולפסבורג לפני סוף העונה. כלומר בזמן שהיא דהרה לאליפות.

סרגיי 9 באפריל 2011

בין להודיע לבין לעזוב בפועל יש הבדל קטן אבל משמעותי,
מי שלא מצוי בפרטים עלול להסיק בטעות מדבריך שהוא באמת עזב את הקבוצה
בזמן שהיא התמודדה על האליפות ולא כך הוא.

אלון זנדר 9 באפריל 2011

סרגיי, מי שקורא אותי עשוי לדעת שמגאת זכה באליפות עם וולפסבורג. לפחות כך אני רוצה להאמין

עומר ח. 9 באפריל 2011

אלון שלום,
זה לא ממש קשור, אבל השבוע הייתי בבית הכנסת הקטן בעיר ארפורט ונתקלתי שם בטקסט שתרגמת לעברית. שמחתי לראות שאפשר לקרוא את פרי עבודתך גם מחוץ לאינטרנט.

דורפן 9 באפריל 2011

יש לי הוכחות ברורות שאלון זנדר קיים גם מחוץ לאינטרנט. בדקתי אישית את העניין. ואגב, אפשר לקרוא אותו גם בגלובס.

אלון זנדר 10 באפריל 2011

עומר, עשית לי את היום. זה נורא משמח, שדברים כאלה שאני עושה מגיעים לאיזשהו מקום וזוכים לאיזשהו פידבק. זו עבודה שאני עושה מתוך תמיכה בעניין, ולפעמים אני שואל את עצמי אם זה בכלל שווה את המאמץ ומישהו יקרא את הטקסט. אז כן, עשית את זה שווה עבורי.

נעל קרועה 10 באפריל 2011

מרתק לקרוא

Comments closed