כדורגל ופולנים

 

טוב, רציתי לכתוב על כל מיני דברים אחרים אבל הרוחות סוערות והרגש מתגבר. אז גם אני רוצה לכתוב משהו על "תיק מליקסון", על נושא שבעצם לא קיים. כי כל מה שהיה אלו שתי הצהרות, אחת של מאמן ויסלה ואחת של מליקסון עצמו. לא היו מהלכים, לא היו טפסים, קצת הצהרת כוונות, זה הכל.

 אבל מזה נהיה סקנדל. סקנדל שעוסק בלאומיות, בזהות, בהסטוריה, פאשיזם וקומוניזם ועד גזענות והשואה הגענו.

 

בבלוג של המגיב "ארז" מהבלוג של דורפן יש הבחנה מדוייקת, שלצערי איש לא נוהג לעשות יותר. נבחרת ישראל, כותב ארז, היא קבוצה של התאחדות הכדורגל בישראל, לא של המדינה. וזה נכון. למדינה אין שום קשר לנבחרת. מי שמשחק עבור נבחרת ישראל מזדהה עם ההתאחדות לכדורגל שלה, עם העומדים בראשה ועם מה שהם מסמלים. לא עם המדינה. זה כמובן לא שולל שיש מי שרואה עצמו כמי שמשרת את המדינה, אבל מעשית זו שטות, שרק משרתת דמגוגית את ראשי ההתאחדות.

 

מילב חשובה בהקשר הזה היא "הזדהות". אין "שייכות" לנבחרת ישראל, בגלל שהיא לא ממלכתית. המשחק בנבחרת מהווה הזדהות עם הכדורגל במדינה. וזה טוב כך, או לפחות היה בעבר. זה מה שיצר את "הכדורגל הברזילאי", או הארגנטיני, או ההולנדי, או הגרמני.

לכן השאלה היא לא האם מאור מליקסון מרגיש כפולני, או שיש לו שייכות לפולין ולעם הפולני – ואולי יש לו, מי יודע, השפעה של פולנישע מאמע מחזיקה דורות- אלא האם הוא מזדהה עם הכדורגל הפולני. זה שנתן לו הזדמנות להראות מה הוא יכול ויודע. זה שמעריץ אותו ומעריך את תרומתו. אני בטוח שהוא מזדהה יותר עם הכדורגל הפולני, מאשר עם הישראלי שפלט אותו.

 

אם ניקח נבחרת בעייתית לא פחות – זו של גרמניה, נראה ששילוב של כדורגלנים מרקע זר הוא לא עניין פשוט. אבל משתלם בסופו של דבר. לכדורגלנים המתאזרחים הראשונים של גרמניה קראו שון דנדי (דרום אפריקה) ופאולו רינק (ברזיל).

אבל קקאו מרגיש בבית בגרמניה. כמו בואטנג, אוזיל ושות'. וגם לוקאס פודולסקי מרגיש אמנם כפולני, מה שהוא מצהיר בכל הזדמנות, אבל הכדורגל הוא זה שסייע לו ולמירוסלב קלוזה (שניהם מדברים עד היום יותר, ויותר טוב, פולנית מגרמנית) להשתלב בחברה הגרמנית אחרי שבפולין הקומוניסטית משפחתו נרדפה בגלל מוצא גרמני. שניהם מזדהים עם הכדורגל הגרמני.

סבסטיאן בניש, מצידו, בחר לייצג את פולין למרות שזכה לפני שנתיים באליפות אירופה עד גיל 21 עם נבחרת העתודה הגרמנית. יש מי שלא מקבל את זה בפולין, למשל יאן טומאשבסקי, השוער ששיחק במונדיאל 1974. למי שחשב שבפולין אין ויכוחים על הנושא.

 

כמובן שלייצג את פולין זה דבר מורכב יותר מאשר להעריך את הכדורגל שם, אבל אני לא חושב שיש למישהו מאיתנו זכות להביע דיעה על הלגיטימיות של החלטה של מישהו אחר בנידון. ההאשמה, שמדובר באנטישמים היא מופרכת. לא, הפולנים לא יותר אנטישמים, או לא היו יותר אנטישמים מהאוקראינים, הרוסים או ההולנדים.

מי שעשה את השואה היו הגרמנים. ואין מסוכן יותר מהרלטיביזציה של העובדה הפשוטה הזו. הנאצים השתמשו בכל מקום באנטישמים המקומיים כדי להקל לעצמם על החיים. בהולנד כבפולין. ובפולין כבהולנד היו גם מי שסיכנו חייהם כדי להציל יהודים.

מה שכן, אפשר לדבר קצת על הכדורגל הפולני. יש מי שסובר שמצבו רע, אם יש הערכות שלמליקסון יש מקום בנבחרת. קודם כל, פולין היא נבחרת אירופית. ולכן לא מתעסקים שם בשאלות כמו "האם מליקסון הוא החלוץ הטוב בליגה הפולנית", ובאיזה מקום על הסקאלה התיאורטית היו ממקמים את יכולתו. השאלה הנשאלת היא רק "האם מליקסון יכול לסייע לנבחרת". מאחר ומאמן הנבחרת רואה אותו על בסיס שבועי, הוא כבר יודע אם ואיך יוכל להשתמש בו.

במשחק ליגת האלופות בשבוע שעבר בין בורסיה דורטמונד וארסנל היו על המגרש ארבעה שחקני נבחרת פולין. זה אמנם לא היה משחק גדול, ואולי גם הבהיר שנבחרת פולין היא אכן דרג שני באירופה – אבל להשוות בינה לבין ישראל זה מביך. בגלל הכשלונות החוזרים לממש את הפוטנציאל של הנבחרת ולחזור לימי הגדולה בשנות השבעים והשמונים, מנסים בפולין כל מיני דברים. למשל לאזרח את מי שמשחק בפולין, כמו למשל אמנואל אוליסדבה – שכבר במונדיאל 2002 שיחק ביוון, אבל נשוי לפולניה.

 

cc oo Felix oo

הרבה זוכרים לגרמניה לרעה את הניצחון שלה בגמר מונדיאל 1974 על הולנד. אבל למען האמת גרמניה היתה טובה מהולנד בגמר, והכדורגל שהפגינה במהלך הטורניר לא היה פחות טוב. אבל מה שהפך את גרמניה לנבל של הטורניר היה הניצחון ב"קרב המים של פרנקפורט" על הנבחרת ששיחקה את הכדורגל הטוב בטורניר. זה היה חצי הגמר בין המארחת לפולין, זוכת הזהב במשחקים האולימפיים במינכן, נבחרת שהיתה בין הראשונות להפגין "כדורגל קונספטואלי" עם צירופים במהירות גבוהה והלהיבה את הקהל. פאול ברייטנר  קרא לה "הנבחרת הטובה בטורניר, נבחרת סנסציונית".

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בעצם זה לא היה חצי הגמר. זה היה המשחק האחרון של בתי השלב השני – שיטה שפשטה את הרגל אחרי הביזיון של 1978- בין שתי הקבוצות שיכלו להגיע לגמר. עז אז לא איבדה פולין נקודה בשני שלבי הבתים כשהיא מעיפה את הפייבוריטית האיטלקית ומנצחת גם את ארגנטינה של קרלוס באבינגטון, את שבדיה שהוציאה תיקו מהולנד, ואת יוגוסלביה.

לפני המשחק בפרנקפורט אירע שבר ענן שהפך את המגרש לבלתי ניתן למשחק. אבל לוח הזמנים של המונדיאל לא איפשר דחייה. מכבי האש הגרמניים שאבו את מה שאפשר היה, עובדים מקומיים עברו עם מכבשים כדי לסחוט את כר הדשא. ובאיחור של שלושים דקות בלבד שרק השופט האוסטרי (!) לפתיחת המשחק.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

משחק הצירופים של פולין בראשות לאטו, דיינה ומוזיאל לא הצליח. הכדור נשאר תקוע בשלוליות. ספ מאייר נתן את משחק חייו, ושער בודד, אחרי מתפרצת של כדורים מתעתעים, של גרד מילר הכריע את הקרב האבסורדי לטובת הגרמנים. ברייטנר אמר: "הפולנים ניסו את המשחק הטכני שלהם ולא הבינו שהם צריכים קיק אנד ראש, אנטי כדורגל. כשהם הבינו בדקה השבעים זה היה מאוחר מדי". במשחק על המקום השלישי ניצחו הפולנים את אלופי העולם מברזיל משער מרהיב של לאטו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

חידה:

מי החלוץ הטוב ביותר בהסטוריה של נבחרת גרמניה מאז מלחמת העולם הראשונה? אם התשובה היא מי שהבקיע הכי הרבה שערים למשחק בנבחרת, הרי שזה לא גרד מילר, וגם לא מירוסלב קלוזה, ובטח שלא יורגן קלינסמן.  לא רק זה –  ארנסט ווילימובסקי הוא גם החלוץ הטוב בהסטוריה של נבחרת פולין. הסיפור שלו הוא חלק מההסטוריה האירופית במאה העשרים.

הוא נולד כגרמני בשלזיה, ב1916. אחרי מלחמת העולם הראשונה הוםכת שלזיה לפולנית למרות התנגדות הגרמנים במקום. הם הופכים למיעוט, מה שלא מפריע לווילימובסקי להגיע כבר  בגיל 17 לנבחרת פולין. ב21 משחקים הוא הבקיע 22 שערים, כשהזכורים ביותר הם הרביעיה לרשת ברזיל במונדיאל 1938, בו הפסידו הפולנים 5:6 בהארכה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

עם הכיבוש הגרמני ווילימובסקי מצהיר על עצמו כגרמני, אבל כדי להימלט משירות צבאי מתנדב למשטרה, למשחק הקבוצת הכדורגל של המשטרה בקמניץ, שהפכה מאוחר יותר לFC קמניץ והוציאה משורותיה, בין השאר, את מיכאל באלאק. הרברגר לוקח אותו מיד לנבחרת. בשמונה משחקים הוא מבקיע 13 שערים. אבל הוא נתקל בבעיות: אימו נשלחה לאושוויץ, בגלל יחסים עם יהודי. ווילימובסקי מנצל את מעמדו ואת התלות של הנאצים בהצלחה שלו כחלוץ הנבחרת למטרות פרופגאנדה.

הוא מצטרף למפלגה, אבל נמנע מכל הופעה רשמית. אימו משוחררת מהמחנה. הנבחרת מפורקת ממילא ב1943. אחרי המלחמה הוא ממשיך לככב במגרשי גרמניה ההרוסה תמורת מזון וקורת גג. לשלזיה הוא לא רשאי לחזור, כי הוא נחשב למשתף פעולה עם הנאצים בעיני השלטון הקומוניסטי.

פריץ וואלטר, שהפך לכוכב של הנס מברן המונדיאל 1954, מנה אותו ב11 הטובים בכל הזמנים שלו. "הוא הבקיע יותר שערים משהיו לו הזדמנויות. הוא היה הרוח החיה בנבחרת מחוץ למגרש אבל חסר עצבים וקר רוח על המגרש", הוא אמר אודות ווילימובסקי. בגיל 34 "הוא כדרר ושתה כמו חוצן" כתב עליו ה'אופנבורגר טאגסבלאט'.

הוא היה עמוס בחובות אבל המשיך לקנות סיבובים בפאב עבור כל הנוכחים. המשטרה חיפשה אותו וההתאחדות החרימה אותו, אבל באופנבורג קראו לו "גארינצ'ה שלנו". הג'ינג'י שתה לפעמים בקבוק שנאפס לפני משחקים, או שחבריו לקבוצה אספו אותו מהפאב לפני משחק כדי שהמעסה יחזיר אותו לפיכחון, "ואחרי זה הוא שיחק כמו אלוהים בצעירותו", אמר עליו חבר לקבוצה.

פעם הוא פרץ לבדו עד הרחבה, שיחק סביב השוער, היתל בו ובסופו של דבר נעמד עם הגב לשער על קו השער והבקיע עם העקב. הוא רק לא שם לב שהשופט שרק לסיום לפני כן. לכל סיפורי האלכוהול והנשים היה סוף כשקלארה הפאראגוואית לקחה אותו תחת חסותה ונישאה לו. בקייזרסלאוטרן הוא שיחק עבור VFR, היריבה של FCK המפורסמת של פריץ וואלטר ואיתי שכטר. בגיל 39 הוא הבקיע לבדו 31 מ55 השערים של הקבוצה והשאיר אותה בליגה. אבל בגלל ששיחק בקבוצות ששקעו מאז, נשכח ווילימובסקי בגרמניה, למרות קריירה עם 1175 שערים.

cc footysphere

 

ולסיום, סיפור. האפיפיור היום הוא גרמני עם מקל בתחת, שלר מסוגל לזוז מילימטא ימינה או שמאלה מהדוגמה הקתולית. שזה מה שאתה מצפה מאפיפיור. אבל יוחנן פאול השני היה אחרת. כדורגל, עבורו, היה "הדבר חסר החשיבות החשוב ביותר בעולם". כשקרל וויטילה היה ילד בוואדוביצה, הוא היה יורד למגרש הבוצי כדי לשחק. בעיירה שיחקו בדרך כלל הקתולים נגד היהודים, המספרים התאימו פחות או יותר ואז לא היה מי שיטען שיהודים וכדורגל לא הולך ביחד, כמו שקורה היום לעתים בישראל דווקא.

אבל, סיפר שחקן ששיחק עם "לולק" כמו שוויטילה נקרא אז, הרבה פעמים לא היה ליהודים שוער. ללולק זה לא היה אכפת. הוא היה מצטרף לקבוצה של היהודים כשוער ומשחק באותה התלהבות כמו בצד השני. העיקר לשחק כדורגל. זה מה שמשנה להרבה פולנים, קתולים אדוקים עד היום: שהאפיפיור "שלהם" נשאר בנאדם גם אחרי שהפך מקרל וויטילה ליוחנן פאולוס. וזה כנרה באמת הדבר החשוב ביותר. להיות בנאדם, זה לתת כבוד לבני אדם אחרים.

 

אירוע הספורט הגדול של שבת
קנדה נבוכה מגזענות בהוקי

15 Comments

בני תבורי 23 בספטמבר 2011

איזה יופי! שנה טובה אלון.

דורפן 24 בספטמבר 2011

טוב – גם את האפיפיור הפולני החליף אפיפיור גרמני מההיטלר יוגנד – והרבה טוב לא יצא לנו מזה.

המניפולציה של "ניצחו את השבדים שעשו תיקו עם הולנד" לא תעבוד עלינו. וגם לא עדותו של בווארי שיעדיף לתת לחזירים בחוותו לשרוד את החורף מאשר להחמיא להולנדים. בניצחונות על ארגנטינה וברזיל (למרות המשחק המלוכלך ואולי בגללו) הולנד הוכיחה שהיא הטובה בטורניר. אחר באו הנאיוויותבסיפור הבילד והיהירות אחרי שער היתרון. היה צריך הרכב של פיינורד.

אריק 24 בספטמבר 2011

מעולה

ניינר 24 בספטמבר 2011

מדהים איך הסיפור של מליקסון השתלט על האתר הזה. יאללה, הבחור לא רוצה לשחק בנבחרת של לוזון, אפשר להאשים אותו? לא צריך לעשות מזה כזה סיפור

אלון זנדר 27 בספטמבר 2011

הסיפור הוא לא של מליקסון, ומזמן כבר לא עליו. מדובר פה על לאומיות ולאומנות, גזעיות וגזענות, ובעיקר על פרספקטיבה

ריקי רומא 24 בספטמבר 2011

ענק
אשכרה מי אנחנו לעומת ההיסוריה של הפולנים בכדורגל

ושון דאנדי היה סבבה של חלוץ

אלון זנדר 27 בספטמבר 2011

שון דאנדי היה חלוץ עד שקיבל אזרחות גרמנית. מי שראה אותו אחר כך מדדה במורד הליגות הגרמניות עד לאיבוד ההכרה יכול רק לרחם עליו

דובי מילר 24 בספטמבר 2011

זנדר – "את השואה עשו הגרמנים.." – ספר את זה לסבתא שלי שטוענת שההונגרים היו יותר גרועים והיא שרדה את אושוויץ…

דורי גיל 26 בספטמבר 2011

חלק מהגרמנים. וחלק מהונגרים. כמו שלא כל הישראלים כובשים את הפעם הפלסטיני. אני לא פיטרלתי מסביב להתנחלויות, ומשתדל להימנע מהכללות.

אלון זנדר 27 בספטמבר 2011

דובי, חלי
לה לי מלהתווכח עם סבתא שלך. בייחוד שמי שעבר את השואה יודע דברים שלא נדע ולא נוגל לדעת לעולם.
אבל את השואה עשו הגרמנים, ואי אפשר לתת להם הנחות על זה. גרמנים, בשם גרמניה והגרמניות. זה שהיה מי שסייע להם בשמחה, מן הסתם גרם להלם אצל היהודים בני העמים הנכבשים שראו את בני עמם קמים עליהם. אבל הנאצים היו קודם כל הגרמנים. כולל הרעיון, התכנון והביצוע.
כמו שהתברר מיומנים השנים האחרונות, ברור גם שהטענה "לא ידענו, לא היינו מודעים, זה היה מוסתר" מופרכת מיסודה. כל מי שפקח עיניים ראה וידע. מי שעצם את העיניים אשם באותה מידה.

ויכסלפיש 24 בספטמבר 2011

יופי של פוסט ולא הכרתי את הסיפור על קרב המים של פרנקפורט, זה אותו איצטדיון שמשחקים בו היום, קומרצבנק ארינה?

נח קליגר היה במשחק ב-38' בין ברזיל לפולין, מעניין כמה אנשים שחיים היום היו במשחק הזה

LEONIDAS 26 בספטמבר 2011

אלון יופי של פוסט.

הזכרתי לי שלושה דברים מעניינים:

לאטו- מלך השערים של הגביע העולמי ב-1974 הוא היום יו"ר ההתאחדות הפולנית וזה אשר התנהל מול מליקסון.

אולי הנס – בימים שעוד גרמניה היתה מחמיצה פנדלים-בועט הפנדלים הקבוע של הגרמנים עד 1978 נותן לנו הקדמה לפיספוס הפנדל ואיבוד אליפות אירופה ב-1976.

ליאונידס- השחקן הברזליאי -אביב אבות בעיטת המספרת ומלך השערים ב-1938 מפגין מקצת מהיכולת שלו מול פולין וכמה מאמן ברזיל היה אהבל כשהשאיר אותו על הספסל בחצי הגמר מול איטליה(אז לו היו מותרים חילופים).

LEONIDAS 26 בספטמבר 2011

לו צ"ל להיות לא.

איציק אלפסי 27 בספטמבר 2011

נהדר אלון (למרות שאני חולק בעניין מליקסון – נבחרת לאומית עדיין נתפסת כמייצגת את המדינה), תכתוב לנו יותר.

אבנר 15 בדצמבר 2011

אלון, אני מסכים עם רוב הפוסט- גם על זה שטיעון אחד נגד הכוונה של מליקסון (חזר בו מאז) הוא הטיעון המגוחך של האנטישמיות, גם שלכדורגל הפולני יש היסטוריה וגם שהאפיפיור הקודם היה אדם ענק.

אבל כן, נבחרת *כן* מייצגת לדעתי מדינה. מספיק שתראה את פרץ הפטריוטיות בכל מקום שהנבחרת מצליחה. תראה את הפרץ הפטריוטי בגרמניה אחרי מונדיאל 2006 (אז, אגב, הנבחרת הייתה יותר מבוגרת מעכשיו ויותר "לבנה", המשחק שלה היה אז יותר איטי מעכשיו אבל לא פחות סוחף). תראה את אורוגוואי עכשיו.

דבר שני, צריך להבדיל בין מתאזרחים למהגרים. קלוזה ופודולסקי הם מהגרים. הם היגרו כילדים עם המשפחות שלהם מפולין לגרמניה= הם אזרחי גרמניה. מתאזרחים זה דבר אחר, הם מקצוענים שבוחרים לייצג מדינה שהיא לא הייתה שלהם *עד* עכשיו.

ושלא תבין לא נכון, אין לי בעיה עם מתאזרחים. העניין הוא שאני פטריוט, אני אוהב את הנבחרת שלי (למרות הכול!), ומודע לזה שאין לנו הרבה כדורגלנים מוכשרים כמו מליקסון (אתה אמרת את זה בעצמך), אז אני מעדיף אותו אצלנו בישראל. אני יודע שזאת איפה ואיפה.

Comments closed