בונדסליגה רולז (וגם: למה שופט מתאבד?)

"איק בין איין ברלינר", ג'ון קנדי Berliner cc license to.wi

הערות למחזור ה13.

1. באיירן לוקחת את זה, ובגדול. אם זה משבר, אז הלוואי על הקבוצות של כולנו. נכון, דורטמונד התאפסה על עצמה, אבל לא רק שהמשחק שלה עוד לא מזכיר את השטף העוצמתי והדורסני מהעונה שעברה. אלא גם, ששאר הליגה פשוט לא גרועה כמו בעונה שעברה.

ניצחון חוץ של הצהובים שחורים במינכן, כמו בעונה שעברה, הוא תוצאה מעולה, וסימן קריאה רציני. אבל בגלל שמדובר בכדורגל, אפשר מדי פעם לומר: זה היה מזל גדול.

אחרי מחצית ראשונה גרועה של שתי קבוצות עייפות ולא מאופסות, השתפרה באיירן במחצית השנייה יותר מאשר דורטמונד, והראתה שוב יכולת טובה. באיירן בעטה לשער פי שניים מדורטמונד, שלטה באחד על אחד, המסירות שלה היו יותר מדוייקות: ובד"כ זה מספיק כדי לנצח.

רק מריו גצה, שהחליט בטעות ללכת מול שלושה לבד במקום להשאיר שחקן של דורטמונד לבד מ-15 מטרים מול נוייר, הבקיע שער בלתי אפשרי כמעט וניצח את המשחק. קורה. רק לא יותר מדי פעמים.

2. מי שזלזל בבסטיאן שוויינשטייגר, יש כאלה פה – כן, אני מדבר עליך – רואה את ההבדל בקבוצה שמשחקת בלעדיו: בלי ראש, בחיפזון במקום במהירות, בלי קור רוח, בלי רצח בעיניים, ועם קבלת החלטות חלשה בהרבה.

בנבחרת, הצירוף של חדירה וקרוס מספיק, יחד עם שלישייה התקפית מעולה לפניהם. בבאיירן זה עוד לא מספיק. גוסטאבו וטימושצ'וק הם ברמה אחת מתחת, ריברי ורובן עוד לא יצרו עם מילר את הקו ההרמוני של נבחרת גרמניה.

3. השאלה מי ירדוף אחרי באיירן בשאר העונה היא מסקרנת. למנשנגלדבך, כמו למיינץ בשנה שעברה או להופנהיים לפני שלוש שנים, אין כלים להישאר בצמרת עד הסוף. היא יותר מדי תלויה בשחקן בודד: מרקו רויס.

אחרי אוזיל וגצה, רויס הוא הלהיט החדש בקישור ההתקפי/חלוץ נסוג/קיצוני קדמי. בן 22 והוא כבר עקף בסיבוב את מרקו מארין, שהיה ההבטחה הבאה לפניו.

המשחק של רויס מלא תנופה ותעוזה הוא הבקיע עשרה שערים כבר העונה – אבל המשבר ההכרחי טרם הגיע, ויומו יבוא. אז נראה כמה לוסיין פארב הוא מאמן ענק.

מה שכן, מנשנגלדבך, הרגילה בהגנה איומה, ספגה רק תשעה שערים העונה, ורק באיירן ספגה פחות. כי ההבטחה הבאה בשער הגרמני עולה על כל הציפיות. אנדרה טר-סטגן הוא הנוייר הבא, או הצילר הבא. מה שיבוא קודם.

4. החוליגניות מרימה ראש. אוהד נירנברג, בדרך הביתה מהמשחק בשאלקה, לקח חלק במהומה על רציף התחנת הרכבת המרכזית של קלן, ונדחף בסופו של דבר מול רכבת מגיעה. את הזרוע שלו כבר אי אפשר היה להציל, אבל הוא יחיה.

אוהדי קייזרסלאוטרן השתוללו לפני משחק הגביע בפרנקפורט, זרקו אבנים ופצעו שוטרים, במהלך המשחק הם הבעירו זיקוקים ואש בנגלית. שטפן קונץ, המנג'ר, אמר בזעם: "איך אותם אנשים דורשים מאיתנו לשמור על השם 'אצטדיון פריץ-וואלטר' בקייזרסלאוטרן, ובו זמנית לדרוך על המורשת והערכים שהנחיל וואלטר?" . הוא  מנסה למצוא דרך לגרום להם לשלם.

אוהדי פרנקפורט התפרעו מול דרזדן במשחקר ליגה שנייה, והחוליגנים של דרזדן השאירו הרס בדורטמונד (גם גביע) שהשאיר את מנכ"ל המועדון  המום:  "ג'ינגיס חאן לא היה משאיר יותר הרס".

בהנובר התפרעו האולטראס נגד שוטרים ואנשי ביטחון שחיפשו זיקוקים. נשיא המועדון קינד הבטיח שהוא בודק עכשיו את נושא העלאת מחירי הכרטיסים ליציע העמידה של האולטראס.

הכי גרוע, כרגיל: האנזה רוסטוק. המועדון מתבכיין בתקשורת שעשה את כל שביכולתו ומבקש עזרה מכל הגורמים. במשחק הטעון מול האנרכיסטים השמאלניים של סט. פאולי, האוהדים השליכו אבנים, פצעו שוטרים וירו רקטות של זיקוקים אל תוך יציע האוהדים היריבים. בנס היו רק פציעות קלות. במהלך המשחק נזרקו חפצים ובננות אל השחקנים של סט.פאולי.

עוד לפני זה זימן שר הפנים הגרמני את ראשי מינהלת הליגה וההתאחדות לדיון בזירוז הקמת ה'טאסק-פורס' לענייני ביטחון. בינתיים העניינים עדיין מחוממים. האנשים בגרמניה עצבניים. כי חם. סוף נובמבר והטמפרטורות עדיין דו ספרתיות (10 עד 15) במקום שיהיו מתחת לאפס כמקובל בעונה. מזה חודש לא ירד גשם רציני בגרמניה, האוויר יבש וקשה לנשימה. אם לא יתקרר בקרוב, יהיה עוד יותר גרוע.

5. כל זה מתגמד מול ניסיון ההתאבדות של בבאק רפאטי. הגרמני ממוצא אירני הוא שופט בונדסליגה צעיר, ששפט כבר יותר משמונים משחקים.

חייבים לומר שחלק גדול מהמשחקים ששפט כללו החלטות שערורייתיות, טעויות בוטות וסתם שיקול דעת מפוקפק. בכך התפרסם רפאטי, ובייחוד אחרי שנבחר שלוש פעמים על ידי השחקנים מקצוענים בליגה במשאל 'קיקר' כשופט הגרוע בליגה. הלחץ הרגיל על השופטים הפך אצלו לבלתי נסבל. במקביל רפאטי הוא אחד החשודים בפרשיית העלמות מס שנוגעת ל-26 שופטים.

הקוונים שלו, שראו שהשופט הדייקן לא מגיע לפגישת ההכנה לקראת המשחק בין קלן ומיינץ הזעיקו את עובדי המלון. אלה פרצו את הדלת וגילו, יחד עם הקוונים, את רפאטי עם ורידים חתוכים כשהוא שרוע באמבטיה.

כתבתי פה כבר מספר פעמים על מחלת הדיכאון הנוראית. אני לא רוצה להיכנס לזה שוב, וגם אין לאף אחד מספיק פרטים על מה שקרה ועל חייו של השופט כדי להסיק מסקנות. אבל זה מחזיר אותי לנושא חשוב לכדורגל.

אחרי הכל, האיש בשחור, או צהוב או כחול, שכל החלטה שלו גורלית למשחק, הוא היחיד על המגרש שאינו מקצוען. הוא מקבל כסף לא רע, אבל הוא עובד במקצוע נוסף. רק סופי השבוע מוקדשים לכדורגל. זה חייב להשתנות. בכדורגל יש מספיק כסף כדי לתת לשופטים שכר שמגיע להם, שייתן להם עצמאות, יכולת וזמן להשקיע ביכולת השיפוט שלהם. כי גם השיפוט הוא פונקציה של ניסיון ולימוד.

שופט מקצועני מגיע להכשרות, למפגשים ועדכונים, אפשר לראות את מצבו ולשפוט את יכולתו הרבה יותר טוב. אפשר לעזור לו בצורה יעילה אם מתגלות בעיות. ובעיקר, יש לו ראש נקי לכדורגל ויכולת עדיפה להתמודד עם הלחץ שמופעל עליו. וזה רק לטובת כולם.

6. לסיום, שוב ד"ש מידידינו באוניון ברלין. אחרי שסיימו לבנות בעזרת האוהדים, אבן לאבן, את יציע העמידה של האצטדיון, מבקשים ב'בית היערן הישן', מושבה של הקבוצה, להמשיך בשיפוצים. את הכסף הם רוצים מהאוהדים, כמובן. לכן הוחלט שם למכור מניות של האצטדיון. אבל כדי להבהיר שהם לא הופכים למועדון קפיטליסטי, הוחלט שמניות יוכלו להירכש רק על ידי אוהדים מוכרים.

עד עשרת אלפים מניות, ב-500 אירו האחת. מקסימום עשר מניות לאדם, ומקסימום ארבעים אחוז מימון חיצוני לאצטדיון: כשבתקנון חברת הבניה והתפעול של האצטדיון (שמוכרת את המניות שלה) יש תקנה שכדי לשנות את שמו צריך רוב של שני שלישים… כדי לתמוך ולהבטיח הצלחה, יצא המועדון הקמפיין.

"אנחנו מוכרים את הנשמה שלנו. אבל לא לכל אחד!" הוא הסלוגן.

שלושה אויבים של תפיסת הכדורגל של אוניון נבחרו כדי להסביר, למי לא מוכרים מניות.

סילביו ב. על הצהרתו ש"למועדונים גדולים יש הוצאות גדולות, הם לא יכולים להרשות לעצמם לשחק באצטדיונים של קבוצות מהפרובינציה, שאין בהם אפילו 20 אלף מקומות".

ספ ב. על הצהרתו ש"צופים שיושבים רגועים ושקטים".

רד ב. על שאלתו של דיטריך מאטשיץ, בעל רד בול ובעליהם של שלושה מועדוני מבחנה באוסטריה, גרמניה וארה"ב "כמה עולה העולם?"

גם תשדיר הקולנוע שלהם, למי שמבין גרמנית ומכיר את עולם המוצרים הגרמני, מצחיק עד דמעות. אבל מי שלא, לא יבין אף מילה. בייחוד לא את הפארודיה על תשדיר הפרסומת של הבנקים של ה'שפארקאסה' .

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

רד בול כבר איימו בתביעה משפטית.  אבל הפירסום רק גדל. להרבה מאוהדי אוניון, זו המניה הראשונה, והיחידה, שהם ירכשו בחייהם.

 

 

 

לקראת בית"ר ירושלים. פוסט בלי כדורגל
קפיטל אף-אם (ליברפול, לונדון, ירושלים, ת"א)

13 Comments

יוני 21 בנובמבר 2011

מה שיפה אצל השוער של גלאדבך הוא שהוא קפטן הקבוצה בגיל 18 והמנהיג ללא עוררין. אני עדיין זוכר שהיו 48323 צופים במשחק שהייתי בו שם באוגוסט…

דורון 21 בנובמבר 2011

זנדר,

כרגיל כל טקסט שלך תאווה לעיניים ולנשמה. רק אם אפשר קצת הגהה, זה יהפוך את החוויה אפילו למהנה עוד יותר.

ונדמה לי שאתה ודורפן עבדתם באיזשהו שלב על ספר – אפשר בבקשה לדעת מתי אפשר כבר יהיה לרכוש אותו?

דורפן 21 בנובמבר 2011

השנה. בעזרת השם יתברך שמו

נתי 21 בנובמבר 2011

קודם כל סוף סוף אתה חוזר לקצב עבודה…
שנית, יפה שאתה שם קישור לקטע מתחילת ששנה שעברה שמסביר איך הרכש הנוצץ של שאלקה המתלבש על השלד הצעיר שהביא הצלחה חייב להביא אליפות, לעומת בורוסיה שאסור בסביבתה לדבר על אליפות לאחר ההיחלצות מפשיטת רגל…
ודבר אחרון, רק לוודא שהבנתי נכון:
מה שבעצם אתה טוען זה שפה בארץ הקהל לא פחות תרבותי, וביתר, דרך משל, אינו מועדון קיצוני באופן מיוחד, ותירוצי ההנהלה להתפרעויות אוהדים אינן שונות מהותית בהשוואה לגרמניה. זה הכל מזג האוויר!!!
השאלה שלי אם זה נכון גם לגבי הכדורגל: כל ההבדל בין הליגה הישראלית לגרמנית הוא במזג האויר?

אלון זנדר 21 בנובמבר 2011

נתי – קוראים לזה, בשפה מקצועית, אירוניה. גם לבורוסיה/שאלקה, וגם לרעיון שאין הבדל בין הליגות. מה שאני אומר הוא, שמטומטמים מוחלטים יש בכל מקום. והרבה. השאלה היא מה עושים איתם.

אבו צ'יצ'ריטה 22 בנובמבר 2011

אפשר לעשות שדברים שכתובים באירוניה יופיעו בפונט שונה על מנת להקל על הזיהוי?

ערן 21 בנובמבר 2011

לפני כחודש כתבתי על בורוסיה מנשנגלאדבך, שמספרת את מה שנאמר כאן(ובעיקר על משחק ההגנה ועל טר סטגן):

http://sports.walla.co.il/?w=/196/1869012

לואיסן פאברה רחוק מלהיות מאמן ענק. גלאדבך היא בסה"כ הקבוצה השניה שלו בבונדסליגה אחרי הרטה ברלין. אבל גם בהרטה וגם בגלאדבך הוא נתן עונה שלא לקחו בחשבון. עם הרטה הוא סיים במקום הרביעי ב-2008/9 ועם גלאדבך הוא בצמרת העונה אחרי שניצל במבחנים. אבל פאברה הוא מאמן הגנתי שמתמודד עם מצבת שחקנים די בינונית (חוץ מרויס, אבל כמו שרואים את באיירן מינכן בלי שווינשטייגר, יש אחד שהוא מעל לכל בכל קבוצה). אפילו אחרי החמישיה לורדר ברמן יש לגלאדבך 20 שערי זכות, המספר הנמוך ביותר מבין כל קבוצות הצמרת הנוכחיות, וכמו לשטוטגרט השישית ופ.צ קלן שבמקום ה-11.

בני תבורי 21 בנובמבר 2011

אלון,
מפחידים הסיפורים על מה שקורה עם אוהדים בגרמניה. האם זה מגיע גם לתוך האיצטדיונים או נשאר ברציפי הרכבות. במילים אחרות, נעים לתייר ללכת למשחק כדורגל שם?

אדום בדם 21 בנובמבר 2011

תבורי,גם בפולין המצב לא מעודד
http://fussballogie.blogspot.com/2011/11/blog-post_15.html

בני תבורי 21 בנובמבר 2011

פחד.

סימנטוב 21 בנובמבר 2011

יש לי חיבה לגלאדבך והכל בגלל שכשהייתי ילד היו להם כמה עונות עם כדורגל נפלא עם אלן סימונסון.
תמיד כיף לקרוא גם אם אני לא מגיב

בני תבורי 22 בנובמבר 2011

החיבה שלי לגלדבאך עוד מימי שמואל רוזנטל העליזים

Comments closed