בונדסליגה רולז 21 וחצי – הקונץ של קלופ

 

מפאת תקציב זמן מצומצם, ירד קצב הפרשנות לבונדסליגה, אבל בקרוב הוא יחזור למה שהיה, ועמכם הסליחה.  מה עוד, ששני המחזורים האחרונים היו משמימים להחריד.

 

1. דורטמונד – פפפפ, איזה קבוצה. איזה כדורגל. עכשיו כשהכל מתחבר, הייתי רוצה לראות אותם בליגת האלופות. לקראת העונה הבאה הייתי שם עליהם קצת כסף. רבע גמר, אני אומר. מיכאל צורק ויורגן קלופ חתמו חוזה עד 2016, המועדון מתפקד ברמה שמתקרבת לבאיירן, מבחינה ארגונית. מקצוענות.

מעבר לזה, קלופ הוא מלך השטיקים. הנה לוקאס באריוש. שנה שעברה עמוד תווך, העונה פצוע. רוברט לוונדובסקי הפולני תפס את מקומו ומתפקד מעולה. באריוש חזר מפציעה וראה רק ספסל. אז אמרו לו, שאם הוא רוצה ללכת, שיביא קבוצה. אבל באריוש לא באמת רצה ללכת. וקלופ לא רצה שילך. ואז, יומיים לפני תום חלון ההעברות, הודיע באריוש שהוא מתכוון להישאר ולהילחם על מקום בהרכב. זה בדיוק מה שקלופ רצה לשמוע. במשחק הבא עלה באריוש והבקיע.

ביום שהודיע באריוש שהוא נשאר נשלח מוחמד זידאן למיינץ. זו הפעם השלישית שמיינץ רוכשת את זידאן, סוג של שיא, לדעתי. וכמובן, שהוא הבקיע במשחק הראשון שלו במיינץ. נגד שאלקה. בכלל, השגרירים של דורטמונד עושים עבודה טובה מול שאלקה. לא רק זידאן, גם רויס במנשנגלדבך נתן משחק מדהים וריסק את הכחולים המלכותיים. פעמיים. לזידאן יש עכשיו 48 משחקים במדי מיינץ (בגלל ההצלחה הוא כל פעם נמכר הלאה אחרי עונה או חצי עונה), ןעם 24 שערים הוא מלך שערי הבונדסליגה של המועדון…. תפור עליו, מה לעשות.

בדורטמונד מצליח קלופ להוציא מהשחקנים שלו את המקסימום. לא הגיל שלהם חשוב, אלא העובדה שהם מוכנים לרוץ יותר מהר ויותר רחוק מכל אחד אחר. שהם מוכנים להקריב את גבולות איזור הנוחות שלהם עבור הקבוצה והמאמן. הקבוצה שלו, הוא אומר, מבוססת על תפיסה הגנתית – ואין סיבה לא להאמין לו. רק שבזמן החזקת כדור, יש להם מספיק אוויר ורעב לעשות מזה מתפרצת קטלנית.

לדעתי המילה המרכזית פה היא רעב. בכלל, קלופ משתמש במלים כמו טירוף וחולני לתאר דברים חיוביים אצלו בקבוצה. כך למשל "אין מי שחולה כמונו על המעבר (הוא אומר "אומשלטונג, שזו המטפורה הגרמנית למעבר מהיר מהחזקת כדור ללחץ על הכדור אחרי איבוד, או להיפך, אחרי זכיה בכדור, המטפורה היא ללחיצה על מתג וכיבוי/הדלקה של אור)". כך הוא מטריף את הכדורגלנים שלו. להזכירכם, דורטמונד אלופי הבונדסליגה המכהנים – ובכל זאת הם משחקים עם רעב, כמו אנדרדוגים שלא ראו תואר דורות.

אני לא חושב שזה יספיק מול באיירן מתייצבת, להבדיל משנה שעברה, ובקרוב גם שוויינשטייגר יחזור: אבל הם יתנו פייט עד הסוף. ואולי יהרסו בכך לבאיירן את העונה בכלל, אחרי שאלו כבר רצו לסמן וי על הליגה ולהתרכז בדברים חשובים באמת.

2. מנשנגלדבך – שאלקה. וואו, איזה כדורגל של גלדבך. איזו השבתה של שאלקה האומללים. בכלל, נדמה שהשער של זידאן לפני שבוע וחצי החזיר את שאלקה חצי עונה אחורה. ההגנה לא יציבה, ההתקפה לא שוטפת ולא יצירתית. ומנטאלית שאלקה לא קבוצת צמרת – הם נראו כמו שפנים מפוחדים מול פנסי האור שזרקו עליהם האנקה, אראנגו, רויס ושות'. לראיה: במחצית השניה, בפיגור כששאלקה יוצאת במטרה להסתער ולהוכיח אופי, הם הסתערו בערך עד קו ה16. אבל אפילו לא בעיטה אחת נחתה על השער של טר-סטגן שהעביר 45 דקות נינוחות. זה היה מביך.

הסייחים מהריין התחתון, (יש גאווה באיזור הזה, ליד הגבול עם הולנד, למרות ואולי בגלל שהוא כפרי ושונה לחלוטין משכניו בארץ הריין, איזור של סטייל וחגיגות) מצד שני שיחקו את המשחק הזה הביתה בכזה נון-שאלאנט שזה היה מפחיד. אין להם שום תסביך, ולא משבר מנטאלי. הם יהו שם עד הסוף – ויקחו כל מה שנותנים להם. אז כדאי מאד להיזהר עם מתנות.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

השער הראשון הוא מלאכת מחשבת של רויס מuל הגנה שפשוט לא חושבת מהר מספיק. השער השני של האנקה מראה את הגדולה של פאבר. האנקה היה הגול-גטר הצעיר שצמח בשאלקה, שנפרדו ממנו לטובת קווין קוראני. מאז נדד האנקה ללא הצלחה כחלוץ עם שלושה ארבעה שgרים בעונה מקבוצה לקבוצה. במנשנגלדבך זיהה פאבר את אינטיליגנציית המשחק של האנקה המנוסה, והפך אותו לעמוד תווך במרכז השדה. זה גם פותח לו את הדרך לשערים מעולים כאלה. הגול השלישי, מבעיטה מתוכננת עם אזהרה מראש – היה כל כך ברור שזה נכנס… ושוב הגנה שלא מגיבה. או מאוחר מדי.

כשנשאל פאבר איך הוא מתfוון להמשיך להתגונן מפני האופוריה הוא אומר " מחר (יום ראשון) אימון בעשר, אחרי זה חזרה לכוחות עד יום שלישי. בקייזרסלאוטרן כולם מצפים שאנחנו ננצח וזה יהיה מספיק קשה נגד קבוצה שלא ניצחה כבר איזה עשרה משחקים."  ככה עובדים. גם סטייבנס הסביר שהוא ריאליסט, ולא אחראי לציפיות הגבוהות שתולים פתאום בקבוצה שלו. לשאלה אם לא היה כדאי להציב הרכב פחות התקפי (באופן יוצא דופן שיחקה שאלקה 4-1-4-1 עם קשר דפנסיבי בודד) שאל סטייבנס את המראיין אם יש לו שחקנים דפנסיביים אחרים בשבילו. "הבעיה לא היתה בהרכב, אלא בזה שהוא לא מילא את המשימות שלו".

3. לברקוזן. בינתיים הם הספיקו גם להתמסר לגורלם, להיות בשר תותחים. גם של ברצלונה במשחק חלש.מועדון כדורגל מוזר, בו הכל מתרחש באיטיות ובשקט – אבל לא במובן החיובי תמיד. לפעמים מועדון צריך לצעוק ולהשתולל. אבל באייר לברקוזן זה משרד, שעובדים בו פקידים. הרעיון להביא חזרה את באלאק היה אם כך מופרך. לא יכולים שם להסתדר עם כוכב, מה זה כוכב, דיווה, עם פינות וקוצים.

המאמן לא אuהב אותו, בלשון המעטה – הוא אוהב רק שפוטים, ושיטה. באלאק הוא בעצמו שיטה. ונגד צ'לסי אפשר היה לראות למה זה טוב, שיש לך שחקן כזה. אבל דוט וההנהלה חוששת להרגשה הקבוצתית בסגל. ולכן באלאק עצבני – והוא גם ביומיום לא אדם נעים במיוחד. הוא די מכיר בערך עצמו, לוקח לעצמו חירויות,  ונוטה לעצבים. כל מה שמסביב לא בא לו טוב, ולכן אפילו כשניסו לפצות אותו על ידי דרישה מההתאחדות לפרידה נאותה של באלאק מהנבחרת (היה שם ריב, באלאק טען שלא אומרים לו את האמת בפנים, כשהיה פצוע ורשמית עדיין הקפטן, ואז רצו לתת לו משחק פרידה את המשחק שממילא כבר היה קבוע נגד ברזיל, מאז יש נתק בינו והנבחרת), באלאק רק הגיב שזה ברור מאליו שהדברים הללו ייאמרו. ולא הראה תודה לרודי פלר למשל, שסיכן את מעמדו כדי לעזור לו.

ככה עזבו כולם את באלאק, שנראה שההשפעה הלא חיובית עליו של בקר, הסוכן שלו (עו"ד ממולח מלוקסמבורג), רק מתגברת. חבל, כי כדורגל עוד יש לו. ומול ברצלונה או דורטמונד אין ללברקוזן אף כלי (חוץ מהשוער לנו, מושאל ממילואי שטוטגרט שנרכש בינתיים בכסף טוב, תגלית העונה). בשני המשחקים ניתה לברקוזן להגן באופן קומפקטי ומרוכז, אבל טעויות מקריות איפשרו בשני המקרים שערים של היריב. מצד שני, הריכוז בהגנה גרר ויתור מוחלט על התקפה רצינית (לברקוזן פתחה מול ברצלונה, בבית, בלי חלוץ). וככה זה נראה. חסר אונים.

 

פריץ, סקיבה, באבל, אשתו והמזכירה
איך להתמודד עם הנגאובר? לא נכנסים אליו

9 Comments

קורא 15 בפברואר 2012

לא מסכים איתך שהיה משחק חלש לברקוזן ברסה. הבעיה של לברקוזן שהיא הראתה כדורגל רק שנכנסה לפיגור, אחרי מחצית שכולה ניטרול, וזה נתן לברסה יותר מרחב פעולה למהלכים יפים שבסופו של דבר הכריעו את המשחק.
וכן, רויס מרשים ביותר

ניינר 15 בפברואר 2012

אני דווקא חושב שדורטמונד מספיק טובה ובשלה לאליפות. באיירן תלך רחוק בצ'מפיונס השנה ובורוסיה לא תמעד בליגה. בטח לא כמו שהיא נראית עכשיו

אלון זנדר 15 בפברואר 2012

המשחק עצמו כמובן שלא היה חלש. אבל זו היתה ברצלונה חלשה ולא חדה ברובו. הכדורגל של לברקוזן הוא בניוטרל. או שהם מגינים בכל מאודם, ואז אין התקפה, או שהם יוצאים קדימה (ויש להם כדורגל, ןגם שחקנים כמו דרדיוק וסאם שהיו פצועים), אבל אז אין ריכוז בהגנה, וזה מתכון ברור לשערים של בארסה.

אלון זנדר 15 בפברואר 2012

ניינר – אני לא חושב שבאיירן תוותר על הליגה, הם לא איבדו את האליפות שנתיים רצוף מאז 95/96. ואם דורטמונד תקשה עליה את החיים, זה יגמור את סיכויי הצ'מפיונס. אם יצא, אני אפרסם מה שכתבתי ל'גלובס' – וזה שאין אפשרות כנראה לשלוט בו זמנית בשתי התחרויות. הקבוצה היחידה שהיתה לה ממש תחרות בעשור האחדון, גם בליגה וגם בצ'מפיונס ובכל זאת זכתה היא מנצ'סטר יונייטד בטרבל. ולדעתי היא משלמת על המאמץ עד היום.

ניינר 15 בפברואר 2012

וברצלונה לא שלטה בו זמנית בשתי התחרויות?
דורטמונד כרגע תלוייה בעצמה בבונדסליגה ואני מקווה ומאמין שהם לא ימעדו ובאיירן לא תשיג אותם. תחושתי היא שבאיירן שווה לפחות חצי גמר השנה, בלי קשר למה שיהיה בליגה.

קורא 15 בפברואר 2012

בתיאוריה כן, בפועל היא גם תלויה בהגרלת רבע הגמר

אלון זנדר 15 בפברואר 2012

ברצלונה היתה חזקה מאד, אבל בשלבים של סוף העונה בליגה הספיקו לה המחליפים. כבר לא היתה שם ממש תחרות. לזה התכוונתי. הקבוצה החזקה ביותר אי פעם, זו של השנה שעברה, הובילה בשמונה הקודות שמונה מחזורים לסיום, הורידה מהלך, ועדיין הבטיחה אליפות במחזור ה36. כל שבסוף רק מחליפים שיחקו.
ב2009 זה היה יותר מביך. בארבת המשחקים האחרונים עם המחליפים ברצלונה הוציאה רק שתי נקודות – ועדיין זכתה בהפרש של שמונה בליגה.
זה לוקסוס, שלבאיירן לא יהיה אותו.

טל 15 בפברואר 2012

אם ברצלונה הייתה מתחרה בקבוצות שבאיירן מתחרה איתן, היא הייתה משחקת עם המחליפים כל הסיבוב השני ועדיין זוכה באליפות.

מצחיק להשוות את ריאל מדריד לקבוצה כמו דורטמונד. למעשה לבאיירן יש לוקסוס אדיר בכך שהיא מתחרה מול יריבות כל כך חלשות. זה שהיא לא מנצלת את זה להצלחה באירופה מעיד עליה יותר מכל דבר אחר.

טל 15 בפברואר 2012

רוצה לומר, באיירן הייתה צריכה להוביל את הטבלה כרגע בחמש-שש נקודות, לפחות. היא לא יכולה לתת מנוחה לשחקנים בגלל הפשלות האדירות שלה בליגה, לא בגלל התחרות האדירה מצד היריבות.

Comments closed