הערות מפאתי מזרח (8+9) – אני פולני

יום אחרון למשחקים בוורוצלב. התקווה שגילתה המוכרת בבית הקפה בשבוע שעבר, שנדווח גם על העיר היפהפיה, ולא רק על הכדורגל, הותירה מקומה לחיוך מבוייש ודגל מאופר על לחיה. הכדורגל שוטף את המקום בזרם שוצף, כמו הזרימה למרכז העיר של אלפי אוהדים ואוהדות בלבוש מינימלי (אדום לבן כמובן).

הכל מקווים שלהבת האירוח תמשיך לבעור, אבל ברור שהתחושה "מה, זה כבר נגמר?" כבר מחלחלת ללבבות.

לפני המשחק היציעים שטופים כבר בלבן אדום. לפני טקס הפתיחה מזמינה ילדה מוורוצלב את הקהל ליהנות מהעיר שלה ומאחלת משחק מהנה לכולנו – הקהל מריע לה בקול, גאה בילדות הנהדרות שלו. פולנים. היום גם אני פולני.

במחצית אני חולף על פני הסדרנית המתנדבת והחביבה. אני נאנח ומניע בראשי, רוצה לומר – זה עוד לא זה. המבט שלה מיוסר. אני מדמה אותה אומרת ללבנדוסקי "אבל אתה לא יודע מה זה עושה לי!" אחרי החטאה, ואיך היא מסיימת ב"אבל תעשה מה שטוב לך, אתה לא צריך לחשוב עלי".

אחרי המשחק היא עוברת, אוספת ניירות זרוקים משולחנות העיתונאים כלאחר יד. היא נושכת את שפתה התחתונה כדי שזו לא תרעד. "אל תהיי עצובה", אני אומר לה "היה פה נהדר. עיר מדהימה, אנשים נפלאים" ומשקר, "ומהנבחרת הזו עוד יצא משהו". והיא עונה עם מבט של סבל "אני משתדלת. יש לנו, לפולנים, בעיה בראש".

מה יגידו אחרים, הפחד הנוראי מהפסד שגורם להפסד, אני שואל. "בדיוק", היא עונה. "אבל לפחות ראית את כל זה, נכון?"

ספורט מוטורי ומגדר באיראן (הסיפור של סונבול פאטמי)
יורו (9, מהדורת לילה). מחיר האירוח

2 Comments

D! בארץ הקודש 16 ביוני 2012

וכמה חבל שאכן נגמר.
מחצית רשאונה לא רעה. שניה על הפנים. מגיע לצ'כים. חבל על הפולנים.
לפחות היה ערב עם מהפכים, הפתעות וכדורגל לא רע.

עופר פרוסנר 17 ביוני 2012

"הפחד הנוראי מהפסד שגורם להפסד". כמה נכון, ככה עצוב. רואים עליהם שהם ככה.

Comments closed