תיק סין (10) : איידס – מאת אלון זנדר

חולים באיידס סובלים בכל מקום. לא רק מהמחלה הנוראית ועוקרת התקווה הזו, אלא גם מסטריאוטיפים, פחד ואימה ציבוריים, השתקה של הנושא ואפלייה חסרת סיבה הגיונית. רק שבסין, המצב גרוע עוד יותר. אפילו הפעילים שנלחמים במגיפה באמצעות אירגונים חוץ ממשלתיים, ארגוני שטח ומתנדבים, נאלצים לסבול. מרדיפות, ממעצרים, מהפסקת פעילות וסתם הטרדות. השלטון בסין, כמו במגיפת הSARS האיומה, סירב להודות בקיום המחלה, נלחם במי שניסה להעלות את הנושא לסדר היום, נאלץ להודות בחריקת שיניים בקיומה, ואז גילה שהוא עומד על סף תהום. בשנת 2001 מנה ארגון UNAIDS של האומות המאוחדות כמיליון חולי איידס בסין. בשנת 2010, חזה הארגון, יהיה המספר גדול פי עשר.

שבעים אחוז מהחולים בסין באים מאיזרים כפריים. הסיבה המרכזית להעברת המחלה היא מחטים מזוהמות. אצל עניי סין זהו מקור הכנסה צדדי מקובל, למכור מנות דם תמורת כסף. בייחוד אצל מכורים לסמים ואצל העוסקים/עוסקות בזנות. הרבה פעמים, החברות שאוספות את הדם עושות זאת ללא רישיון, והשימוש שלהן במחטים בלתי מחוטאות הוא גורם מרכזי להתפשטות המגיפה. מה עוד שאצל קבוצות האוכלוסיה הנ"ל הסיכון להידבק באיידס גבוה במיוחד. דמם מעורבב עם דם אחר ונמכר הלאה בכמויות. לא מפתיע אם כן, שהאיזורים הנגועים במיוחד במחלה הם המחוזות בדרום מערב סין, על גבול "משולש הזהב" עם בירמה/מיאנמאר, לאוס ותאילנד. איזור הידוע בהברחה וסחר בהירואין וסמים אחרים, כמו גם בעיסוק בזנות, ובצפון מערב, במחוז שינג'יאנג, עקב הברחות  ממרכז אסיה וזנות. מכביד במיוחד חוסר המודעות למחלה והשימוש המשותף במחטי הזרקה, למשל. אספקט נוסף המקשה על ההתייחסות לבעיה הוא החיים בשולי החברה הסינית של זונות, מכורים לסם והומוסקסואלים.

המניעה מעיסוק בנושא בקרב השלטונות גרמה למצב להחמיר. ב2003 פירסם HRW דו"ח העוסק באפלייה של חולי איידס ובתאוצת התפרשות המגיפה כתוצאה מכך. בתי חולים שמסרבים לטפל בנשאי HIV, ואפילו מקרים של נעילת הדלת לקליניקה שעסקה בטיפול באיידס עם בריח.חוקים מקומיים מפלים את החולים לרעה, אוסרים על נשאי HIV להיכנס לבריכה או לעבוד בתחום המזון. מכורים לסמים נשלחים על ידי המשטרה למרכזי גמילה, בהם הם מועסקים ללא תמורה בייצור מזכרות סיניות לתיירים. במקום לעזור להם, דוחפים אותם למחתרת ומקשים על הטיפול בהם.

לי דאן פתח ב2003 את בית היתומים אורצ'יד כדי לטפל בילדים שהוריהם חולים באיידס. הוא השיג תרומות ואנשי מקצוע, וביקש לרשום את המקום כבית ספר, אך נתקל בסירוב, כיוון שהמקום פוגע בתדמית והכלכלה של העיר שאנגצ'יו. אחרי דיונים הסכימה העיר לאפשר את רישום המקום תמורת 120 אלף דולר. לי אכן מצא תורמים עבור סכום העתק הזה, אך כשאלו הגיעו לשלם, הם נתקלו במשטרה שסגרה את המקום וניסתה לשכנע אותם לתרום את הכסף למשרד החינוך המקומי במקום זאת. לי עוד הצליח לפתוח את המוסד כעסק פרטי, אך ביולי 2004 הוא נסגר סופית תוך שימוש בכח ואיומים.

ב2007, מדווח אירגון HRW, עדיין היה מצב תפוצת מגיפת האיידס בכמה ממחוזות סין "רציני מאד". זו תוצאה של סחר בסמים וסחר בלתי חוקי במנות דם. למרות זאת, ולמרות הבטחות לתת עדיפות לכל האמצעים שיכולים לעצור את השתוללות המחלה בסין, פעילים וארגוני שטח עדיין סובלים מרדיפות על ידי עסקנים וגופי ביטחון מקומיים.

על הדר' גאו יאו-ג'יה, שעזר לחשוף את הסקנדל שסבב את מכירת מנות הדם הנגועות באיידס במחוז חנאן, נאסר בפברואר 2007 לצאת לארצות הברית על מנת לקבל פרס זכויות אדם על מאמציו. רק לחץ בינלאומי הביא את השלטון הסיני לחזור בו מההחלטה. באוגוסט, באותה שנה, אסרה הממשלה שני כינוסים של פעילים במלחמה באיידס בערים גואנגז'ו וקאיפנג. יותר מכך, פקידים במשרד הביטחון הציבורי של מחוז חנאן הורו על סגירה זמנית ללא הסבר של משרדי הפרוייקט ללא מטרת רווח 'צ'יינה אורצ'יד איידס'.

בספטמבר 2007 הודיעה הממשלה הסינית על בדיקות חובה לכל מוצרי הדם הנמכרים בסין החל באחד בינואר 2008.

 

הדו"ח מ2003 העוסק בחולים ומצב המגיפה

 

דו"ח מ2005 העוסק בפעילים והארגונים למלחמה באיידס

 

 

קטסטרופה - העונה החדשה (1)
תיק סין (11): נעליים - מאת אלון זנדר

8 Comments

Amir A 18 באוגוסט 2008

מעניין הפער בין הנכונות של הממשל הסיני להודות בקיום בעיות (אידס, זיהום אוויר ועוד) ובין העובדה שבסופו של דבר הם נוקטים צעדים (גם אם מעט ומאוחר) כדי לטפל בבעיות (הלא קיימות יש להזכיר) האלו. אלון – יש לך מושג איך הם מיישבים את הדיסוננס הזה?

לון 18 באוגוסט 2008

יש לי תחושה, שאין לי שום ביסוס עובדתי לה, שלשלטון הסיני נוח מאוד עם האיידס כחלק מהרצון לצמצום האוכלוסייה.
שלטון שמתיר לתושביו להוליד ילד אחד בלבד ואוכף זאת ביד קשה, מוכיח שיש לו רצון אמיתי בצמצום האוכלוסיה.
לפי התיאור שלך איידס פוגע בחלשים וב"בעייתיים" שבאזרחי סין, שלשלטון מאוד נוח ש"יצומצמו".

S&M 18 באוגוסט 2008

כדי לאזן בנקודה שולית במאמר, תמצאו לי תושבי שכונה אחת בישראל שיסכימו לפתיחת מוסד שקשור באיידס (ילדים להורים נגועים באיידס, שאולי גם הם עצמם בסיכון להיות נגועים באיידס).

אצלי במושב שכנים התנגדו להקים גן ילדים למפגרים, שזו כידוע לא מחלה מדבקת, אז מוסד שקשור איכשהו באיידס?!

מעבר לכך, סביר להניח שהמניעה בעיסוק בנושא בסין לא נובעת מרצון שחולי האיידס ימותו, אלא מחוסר במשאבים וסדרי עדיפויות (נשק וספורט עדיפים על הצלת כמה "פריקים" שחלו במחלה אקזוטית של הומואים). וזה כך בכל העולם.

עוז 18 באוגוסט 2008

לון, אני חושב שיש לא מעטים ששותפים למסקנה שלך לגבי הסינים – באפריקה. לסינים יש כוונות לא ברורות לגבי היבשת השחורה והידללות האוכלוסיה שם משחקת לטובת הסינים שמיישבים את היבשת.
גם מהטקסט לגבי מומי התינוקות וגם מהטקסט היום עולה באמת התחושה שדילול אוכלוסיה חלשה נמצא בחלק מהמחשבות של מקבלי ההחלטות הסינים.

אלי מזרחי 18 באוגוסט 2008

מרוב פירוטכניקה כבר שחכנו באיזה משטר מדובר. תודה על התזכורת.

michaly 18 באוגוסט 2008

לון, נראה לי שההערכה שלך היא קונספירטיבית במידה קצת מוגזמת.

S&M, בסין, כמו שעולה מהפוסט, איידס הוא לא מחלה אקזוטית של פריקים, אלא של עניים, שאותם – כפי שלמדנו בפוסטים הקודמים – ממילא לא סופרים. אני דווקא צופה שלהקמת מוסד למפגרים תהיה יותר התנגדות, כי פיגור הוא ליקוי נראה ונשמע, שלא לדבר על זה שנגיף האיידס לא עובר באוויר, אבל לך תסביר את זה לאנשים החשוכים שבדרך כלל מתנגדים לדברים כאלה.

לדעתי הבעיה הגדולה של האיידס בעולם היא שבמערב המבוסס חיים איתה לא רע בגלל הקוקטייל, מה שכמובן אין לסינים או לאפריקאים, ואם זאת לא ממש בעיה במערב, זה באמת הופך למחלה אקזוטית.

אגב, למיטב ידיעתי אחת הסיבות להתפשטות כל כך גדולה של האיידס באפריקה היא שהאנשים שם לא מאמינים בקונדומים, כנראה כי זה סותר אמונות אחרות. בסין אני מניחה שמבינים הרבה יותר באמצעי מניעה, ולכן באמת הבעיה העיקרית היא מחטים נגועות.

באבא ימים Old Timer 18 באוגוסט 2008

נכון לשלטון יש רצון אמיתי בצמצום האוכלוסיה. זה אינו נושא להערכה זו מדיניות ממשלתית מוצהרת. עדיין, אני לא חושב שלתת לאיידס להשתולל זה חלק מהתוכנית. סין היא אמנם כלכלה עצומה אבל היא רחוקה מלהיות מדינה עשירה ביחס לאוכלוסיה. במערב, בחלק לא מבוטל מן המהלחמה באיידס נושא השוק הפרטי מה שמסביר מדוע מדינות עשירות חיות עם המחלה טוב יותר. אני מסכים עם מיכלי בעניין הזה.
לה כמובן יש להוסיף את הדעות הקדומות. בסים איידס נתפס כנגע שהובא ע"י המערב. במובן הזה זה אינו מקרי שההתנגדות אותה אלון מתאר היא התנגדות מקומית. רק דוגמה לרקע התרבותי לאורו מתייחסים הסינים לאיידס נביא את השפה: המילה הסינית לאיידס היא "איי דזה בינג" (איי דזה היא הדרך הסינית לבטא איידס. בינג זה המילה הסינית למחלה).

"איי דזה, בסינית היא גם "אהבת עצמך" או "אהבת הקפיטליזם".

באבא ימים Old Timer 18 באוגוסט 2008

לה=לזה.

סים=סין

Comments closed