תיק סין (11): נעליים – מאת אלון זנדר

 

יום 1 בחודש הוא חופשי, בממוצע, במתפרות בסין

לפחות 10 הוא מספר חנויות ציוד הספורט שנייקי ואדידס פותחים בסין מדי שבוע

עד 14 בחדר, ישנים העובדים במתפרות הסיניות

16.7 אחוז משוק ביגוד הספורט בסין שייכים לנייקי, 15.6 אחוז לאדידס, 10.5 ללי נינג (מדליק הלפיד האולימפי)

20 שעות עבודה יומיות, שינה על הרצפה ומכות שוט הם מנת חלקם של עבדים ללא תשלום בסין

20 אחוז הם קצב הגידול בשוק בגדי הספורט בסין

50 אחוז מנעלי הספורט של אדידס מיצרות בסין. השאר בלאוס, ווייטנאם, קמבודיה והודו, בקרוב במזרח אירופה

50 אחוז משטח מתפרת אפאצ'י הם יערות, כרי דשא ואגם לרווחת העובדים

51 ילדים ונערים ששימשו עבדים במכרות ובשריפת לבנים בשינאן וחנאן שוחררו בפשיטות של המשטרה ב2007

60 שעות עבודה שבועיות הן מנת חלקם של עובדי המתפרות בסין

70 אחוז מעלויות הטיפול הרפואי בבית חולים של עובדות מכסה מתפרת אפאצ'י, שבעים אחוז יותר מהשאר

500 יואן, כ48 יורו, הם מחיר של עבד חטוף בשוק

800 זוגות נעליים ממהדורת טרייסי מקגריידי נמכרו ביום בבייג'ינג, כל זוג ב170$

800 עד 1000 יואן, 77 עד 96 יורו, הם שכר חודשו ממוצע במתפרות הסיניות

כ1000 ילדים ונערים, מעריכה התקשורת הסינית, מוחזקים כעבדים ברחבי המדינה

כ1000 תופרות בחולצות ירוקות ומטפחות משובצות באדום עובדות באולם בודד ב40 מעלות במתפרת אפאצ'י

1200 יואן מרוויחות התופרות של אפאצ'י, בעיר צ'ינגיואן/קאנטון

2000 זוגות נשואים עובדים יחד באפאצ'י

2500 מטר רבוע זה שטח חנות הדגל של אדידס בבייג'ינג שנפתחה ביולי

6300 חנויות של אדידס יהיו בסין עד 2010

6900 חנויות של לי נינג יהיו בסין ב2009

17,000 עובדים יש לאפאצ'י, ולרשותם סופרמרקט מוזל, מתקני ספורט ופנאי וגני ילדים, קורסים והכשרות

300,000 איש עובדים עבור הספקים של אדידס בסין

1.2 מיליון זוגות נעליים של אדידס נתפרות מדי יום אצל אפאצ'י

80 עד 100 מיליון דולר הם עלות הספונסרינג של אדידס במשחקים האולימפיים, כולל אספקת מדים ושירותים

140 מיליון דולר הם היקף ההזמנה מהספקים החדשים והזולים יותר של אדידס באינדונזיה

300 מיליון דולר הוא המחזור השנתי של אדידס בסין

350 מיליון דולר הוא המחזור השנתי של נייקי בסין

405 מיליון דולר הם המחזור השנתי של לי נינג

500 מיליון סינים יעסקו בספורט פעיל ב2010, לפי הערכת השלטונות

1מיליארד דולר הם המחזור הצפוי לאדידס בסין ב2010

1 מיליארד דולר הם ההכנסות של הועד המארגן ממכירת הזכויות לספונסרים לשימוש בלוגו האולימפי

3 מיליארד דולר הם בהערכה שווי שוק לבוש בספורט בסין בשנה

3.8 מיליארד דולר משלמת אדידס תמורת ריבוק

10.3 מיליארד יורו (כ16 מיליארד דולר) הם המחזור השנתי של אדידס

10.4 מיליארד יורו הם המחזור השנתי של נייקי

 

תיק סין (10) : איידס - מאת אלון זנדר
תיק סין (12): אינטרנט - מאת אלון זנדר

26 Comments

עומרי 19 באוגוסט 2008

נייקי ואדידס הן חברות קטנות יחסית לענקיות האלקטרוניקה והסלולר שמייצרות את רוב מוצריהן בסין במפעל אחד עם מעל 300,000 עובדים שעובד עם כולם.

משום מה אני מתקשה להאמין שהתנאים בו ראויים.

גיל 19 באוגוסט 2008

חזק, תמיד אני אוהב סטטיסטיקות. רק שתי הערות. אני לא יודע אם התכוונת לזה אבל המספרים הללו מראים בעצם את שתי הפנים של סין היום. מצד אחד המדינה שמייצרת בזול נעליים לעולם המערבי, אבל גם הצמיחה הגוברת והולכת של סין עצמה שמאפשרת לה לקנות את אותם נעליים. אמנם המספרים עדיין קטנים בהשוואה למערב אבל גדלים והולכים. גם יפה שהתנאים באפאצ'י סוציאליים בחלקם. האם יש משהו ייחוד במתפרה הזו או שזה מצביע על מגמה?

דבר נוסף, צריך לזכור שמספרים אבסולוטיים לא מספרים את כל הסיפור. גם בישראל יש הרבה עובדים זרים שעובדים במשכורות נמוכות מאוד ובתנאים לא תנאים. אבל המשכורות שלהם נחשבות ליפות מאוד במדינות המוצא.

לון 19 באוגוסט 2008

אפאצ'י נשמע לי מאוד דומה למפעל עליו נעשה הסרט הדוקומנטרי שכתבתי עליו כאן: "עיר 24". שנעשה ע"י במאי סיני.
עיר בתוך עיר, עם גנים ובתי ספר לילדי העובדים.

בסוף הסרט תיארה בחורה צעירה, מה קרה כשבמקרה הגיעה לחפש את אימה במפעל.
כולם נראו אותו הדבר. כולם עבדו ללא הפסקה. ואימה נגלתה לה במקרה, עובדת כמו אוטומט.
המראה היה כל כך מזעזע עבור הבת, שהיא לא ניגשה לאימה, הסתובבה לאחור, עזבה את המקום ובכתה במשך זמן רב.
היא אמרה שזה היה הרגע הכי נורא בחייה, לעולם לא תשכח אותו ולכן היא רוצה לקנות להוריה דירה בפרוייקט המפואר שיוקם על שטח המפעל.
וכמו שכתבת, אלה המפעלים הטובים…

ועם כל זה, צריך להזכיר שוב, שלפחות בחלק מהמפעלים הקשורים לחברות מערביות, המצב טוב בהרבה מהמצב בחברות שאינן כאלה.
כך שלמשל היה מעניין אותי מאוד לדעת מה ההבדל בין מפעל שמייצר עבור נייקי לבין מפעל שמייצר ללי נינג.

אריאל 19 באוגוסט 2008

אני לא אוהב סטטיסטיקות שמדברות על הכסף שהפועלים מרוויחים במונחים אירופאיים (כך וכך יורו) כי זה די חסר משמעות – השאלה היא כמה הם מרוויחים ביחס ליוקר המחיה באותה מדינה. אם מישהו מרוויח 50 יורו לשבוע אבל שכר הדירה שלו הוא 20 יורו, אז מצבו לא יותר גרוע מזה שמרוויח 1000 יורו וצריך לשלם 500 יורו שכ"ד (בתור דוגמא).
חוץ מזה, ממה שאני שמעתי, לעבוד בחברה זרה זה משהו שכל סיני רוצה שיהיה ברזומה שלו, התנאים שם הרבה יותר טובים מהחברות המקומיות וזה מאפשר להם אחר כך לקבל עבודה טובה יותר.

S&M 19 באוגוסט 2008

גיל, עפ"י חוק, עובד זר זכאי לשכר מינימום כמו עובד ישראלי. ומי שלא מקבל את זה, זכאי לתבוע. וחלקם תובעים.
אני יודע שהמצב בשטח שונה ממה שכתבתי, גם אצל עובדים ישראלים, ושגם בישראל יש עבדות וחטופים (יותר נכון חטופות).
אבל זה בחוק ויש זכות – רק צריך לעמוד עליה.

S&M 19 באוגוסט 2008

אלון, אתה בטוח שמדובר רק ב-1,000 חטופים / עבדים? זה נשמע לי מספר שמתאים למדינה נאורה עם משטרה ברחובות ואזרחים שומרי חוק, לא למקום כמו סין. אם זה הכל, אז המצב שם פנטסטי.

עוז 19 באוגוסט 2008

S&M זה המספר 'שמעריכה' התקשורת הסינית, לא HRW.

S&M 19 באוגוסט 2008

עוז, ברור לי שזו הערכה, אבל במדינה של מיליארד.דוט.משהו, זו הערכה פיצפונת. זה כלום. אני מבטיח לך שבארה"ב יש יותר מאלף ילדים/נשים שמועסקים בתנאי עבדות בתעשיית המין. אני מבטיח לך שבישראל יש כמה עשרות עבדים (שוב, נשים), ואני אופטימי. תעשיית המין בבנגקוק מעסיקה עשרות ילדות שנחטפו/נמכרו לעבדות. אלף ילדים עבדים בסין זה כמעט קריטריון לקבלת פרס מיוניצף. ועוד אלון מספר שהמשטרה עורכת פשיטות כדי לשחרר אותם. זה מפתיע ומקור לאופטימיות.

שלא תחשוב שאני באמת מתפעל. כבר הבנתי שחיי אדם בסין זה בזול. מיעוט העבדים הוא רק פונקציה של כוח העבודה הזול. שני דולר ליום שכר עבודה זה כלום ולא מהווה תמריץ להעסיק עבדים. אם שכר העבודה יעלה, יגבר גם התמריץ לחטוף ילדים לעבדות.

אבל בכל זאת המספר הנמוך הפתיע אותי.

RACHMAN 19 באוגוסט 2008

its true that the salary should be look upon as in terms of local life, but if a month salary is less then the cost of one per of shoes in the west, there is something really crazy about it, i dont want to say very very bad. if one euro from each per would go to the worker who made them and one go to the envirment care around the factroy, the compenies would still make much money but life would change complitly for the workers and their families. thats two euros for shoes, or i pod, or whatever, that cost 150 HERE.

רונן דורפן 19 באוגוסט 2008

אריאל – כשאתה מדבר על "רזומה" אני חושב שזה רלוונטי לאחוז קטן של סינים. ולעבוד בחברה זרה זה לייצג את מורגן סטנלי בשנגחאי – לא לתפור נעליים עבור נייקי.

אריאל 19 באוגוסט 2008

יכול מאוד להיות, אבל אני לא משוכנע בכלל שהתנאים שהם מקבלים בחברות הסיניות הם טובים ממה שהם מקבלים באלה הזרות, כנראה להיפך.
אני לא בא להגן על החברות הזרות, אבל אני מניח שאם התנאים בחברות המקומיות היו טובים יותר, אנשים לא היו באים לעבוד שם. מעניין אותי לדעת איזה תנאים סוציאליים חברות כמו נייקי למשל נותנות לעובדים שלהן – ימי חופש, פנסיה וכו' – ואיך זה בהשוואה למה שנותנות החברות המקומיות

רונן דורפן 19 באוגוסט 2008

אריאל – לא, לא, לא. מעניין לדעת איזה תנאים נייקי נותנת לעומת עובדים שלה בארצות הברית. אחרת מה שאתה אומר: "חברות תעשייתיות צריכות לעזוב מדינות בהן צריך לדאוג לזכויות עובדים וללכת למקום בו זכויות העובדים הן מינימליות". מעניין לדעת אם נייקי מעסיקה ילדים בגיל שאסור להעסיק אותם בארצות הברית. ואם כן, מעניין למה חוקי העסקת ילדים במערב קובעים גיל מינימום לעובד, במקום פתרון הרבה יותר הגיוני: "אסור למכור מוצר אותו ייצר ילד".

אריאל 19 באוגוסט 2008

רונן, קל להציג את העניין בצורה חדה וחלקה – נייקי הם הרעים וזהו.
עכשיו, אני לא אומר שנייקי והאחרים הם טלית שכולה תכלת חס וחלילה, אבל השאלה היא מה האלטרנטיבה – האם אותם ילדים שלא יועסקו על ידי נייקי, יועסקו על ידי חברה מקומית ויקבלו תנאים מחפירים עוד יותר? האם הם בכלל יושלכו לרחוב והמשפחות שלהם יישארו חסרות פרנסה?
צריך לזכור, שמה שאנחנו רואים היום כתנאים סוציאלים הולמים הם תוצר של המאה פלוס שנה האחרונות. יכול מאוד להיות שעוד מאה שנה יהיו חברות שיעסיקו עובדים במזרח חמישה ימים בשבוע ובמערב יסתכלו על זה בזעזוע – איך הם מעבידים אותם כל כך קשה?
שוב, אין ספק שכל החברות הללו מנצלות את המצב הקיים באותה מדינה כדי להרוויח כסף, אבל גם אני עובד בחברה בינלאומית שבסיסה בארה"ב ומרוויח בערך חצי ממה שעמיתי האמריקאי מרוויח, האם גם אני רשאי להרגיש מנוצל למרות שביחס לשוק הישראלי אני מרוויח הרבה מעל לממוצע? איפה עובר הקו בין ניצול מחפיר לבין יעילות כלכלית?
ורק להבהיר – אני לא בעד העסקת קטינים חלילה או ימי עבודה של 20 שעות או כל זוועה אחרת שמתרחשת במזרח (דרך אגב, זה ממש לא ייחודי לסין, העסק הזה), אני פשוט מנסה להעלות נקודה למחשבה – אנחנו מסתכלים על כל העסק בעליונות מערבית, אבל אולי הסינים עצמם דווקא מאוד מרוצים מבואן של החברות המערביות המספקות להם תעסוקה? האם זה לא מעט יומרני ומתנשא מצידנו להגיד לסינים מה טוב ומה רע להם?

רונן דורפן 19 באוגוסט 2008

אריאל, אני לא מדבר על הסינים. זה רע, רע מוחלט ולא יחסי, לכל חברה בהיסטוריה האנושית להתבסס על עבודת עם אחר. זה פשוט ייצוא של העבדות בכדי שלא תעמוד לנו מול העיניים. כל שיטה כזו סופה להתמוטט בדרך לא נעימה לכל הצדדים.
איפה עובר הקו, שאלה טובה? אם אתה מתכנת ועמיתך גם כן מתכנת, יש הגיון שיהיה פער מסויים בהכנסה. אם נוצר מצב בו עבודה מסויימת כבר לא מתבצעת במקום מסויים אלא רק מועברת למקום הזול יותר, זה כבר בעייתי מאד.

זיו 19 באוגוסט 2008

רונן, אז אם כך, אתה כן תומך (למשל) בסיבסוד של החקלאות במערב?

רונן דורפן 19 באוגוסט 2008

זיו – האמירה "סבסוד של החקלאות במערב" היא רחבה מאד וכוללת אלפי מקרים שונים. אבל גם פה -בחיטה בה מאכילים פרה אחת עבור מקדונלד אפשר להאכיל פי עשר אנשים. המחשבה שרק המערב הוא "השוק" היא הבעייתית ותביא בשלב מסויים להתנגדות עזה. כמו שאפשר לראות, בתחום אחר, במנהיג מפוקפק כמו צ'אבז.

אריאל 19 באוגוסט 2008

ומה לגבי מקרים בהם המערב "מייצא" את השירות לקוחות שלו למדינות כמו הודו והמזרח? הרי זו לא עבדות, האנשים שם עובדים קשה אבל לא בצורה יוצאת דופן, אבל הם בלא ספק מרוויחים פחות מאשר במערב, האם גם זו עבדות?
בוא נסתכל על זה ככה – חברה סינית לייצור נעליים מעסיקה ילדים 20 שעות ביום בתפירה – מקובל, חברה אמריקאית מעסיקה עובדים סינים בשכר ממוצע לסין, 12 שעות ביום בתפירה – עבדות. האם זה לא מעט צבוע?
מה שאני רוצה להגיד זה שאכן יש תנאים שהם אבסולוטיים לא מקובלים – ילדים שעובדים מתחת לגיל מסויים, מספר שעות יומיות של עבודה, עבודה ללא שכר, עבודה ללא ביטוח בכלל. אבל התנאים הללו צריכים לחול על כל החברות, ולא רק המערביות שבהן. מה שצריך הוא לצאת נגד המדינות שמאפשרות כאלו תנאים ולא נגד החברות שמנצלות את אותם תנאים, לטעמי.

גיל 19 באוגוסט 2008

רונן, אחת הבעיות בתנאים שווים במערב ובסין היא שאם נייקי הייתה נותנת אותם תנאים סוציאלים כמו במערב לעובדים בסין (אני לא מדבר על הגבלת הגיל) אז אנשים היו הורגים אחד את השני כדי לעבוד שם. ברגע שיש פער ענקי בין תנאי עבודה במקום מסוים שלא דורש ידע מקצועי רב למקום דומה אחר, זה יוצר מתחים אדירים. חייבים לקחת בחשבון את שיקולי השוק המקומי.

old timer 19 באוגוסט 2008

רונן:

אפשר להתווכח אם יצוא העבדות הוא רע מוחלט או יחסי (או אם זו עבדות בכלל). הטענה שזה תמיד מסתיים רע פשוט לא נכונה. עבודה בתנאים מחפירים היתה בטייוואן, קוריאה וסינגפור וזה מה שהפך אותן למה שהן היום (מעצמות שמעבירות את היצוא שלהן למקומות זולים יותר). כשהמדינות הללו התעשרו תנאי העבודה שם השתפרו.

אני לא בטוח אשאני מצליח להבין מי לדעתך צריך לטפל במצב, נייקי? ממשלת ארה"ב? אם זו נייקי, מה היא צריכה לעשות? להפסיק לייצר בסין? לייצר בסין אבל בתנאים עדיפים לעובדים בהרבה ממה שמתחרותיה הםיניות עושות ובכך לתחרות בהן עם יד אחת קשורה מאחורי הגב?

בוא ניקח כדוגמה את המקרה הקיצוני: לאור זעקת השבר שקמה במערב נאלצה נייקי לסגור את עסקיה בסין. איך בדיוק הסינים ירוויחו מזה? גם אם התנאים פחות טובים מאשר במערב, העובדה שפירמות מערביות מתחרות עם הפירמות המקומיות על כח העבודה המקומי, מועילה בסופו של יום לעובד הפשוט (כן, הכל יחסי).

איפה כאן הרוע המוחלט?

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 20 באוגוסט 2008

ggddsss

אריק א 20 באוגוסט 2008

החלום של כולכם זה להיות כמו אבי שקד "סוציאליסט מליונר". או בקיצור, זיין מוח שהרויח המון כסף בשיטה הקפיטליסטית ונהייה מייד הוגה דעות סוציאליסט.

חברות מסחריות תמיד ייצרו במקום בו כח העבודה זול יותר, העובדים ילכו לעבוד איפה שהם ירויחו יותר כסף, תנאים, הערכה מקצועית וכו'.
היום סין היא ספק הכח העבודה הזול, אתמול הודו, שלשום מזרח אירופה ומחר מי יודע?.

כל עוד אף ילד סיני לא עובד בכפייה במפעלי נייק, זו צביעות להתלונן כשילדים עובדים. הילד הזה יוכל להרויח כסף ואולי לשפר את התנאים שלו ושל משפחתו. והכי חשוב זה שאף אחד לא מכריח את הילד לעבוד שם.

דרך אגב, גם בישראל עבדו לא מעט ילדים בעבודות אדמה ובבניין לפני לא כל כך הרבה שנים ומשם צמחנו למשק מודרני ומתפתח.

רונן דורפן 20 באוגוסט 2008

אריק – אני אוהב כשמישהו נכנס לדיון ובעצם אומר לי מה החלום שלי… ומכיוון שאתה יודע יותר טוב ממני מה אני באמת חושב, ולא שמתי לב, דברים שלי יהיו מיותרים פה.

אריק א 20 באוגוסט 2008

רונן,
התכוונתי "החלום של כולם" ויצא לי "כולכם", בכל מקרה אתה צודק ואני מתנצל.
זו דעתי על אבי שקד וכדומיו (וזה לא אומר שאני אתנגד להיות חלק מהקבוצה הזו :) )

רונן דורפן 20 באוגוסט 2008

אריק .. אין בעיה. על פי גישתך עבודת ילדים צריכה להיות מותרת וילד הוא אדון למעשיו. אם כך – למה שלא יצביע בבחירות למשל? החברה מגינה על ילדים בכל מיני צורות מפני אחריות מוקדמת מדי.
אגב, אני מסכים איתך שעבודת ילדים אינה מקשה אחת. אם ילד ביוון עוזר בקטיף הזיתים המשפחתי – אין לי בעיה עם כך. אבל אם ילד נלקח על חשבון למודיו ומופרד ממשפחתו בכדי לעבוד – זה מתקרב לעבדות. עבדות – שכמו שאתה מציין – הייתה קיימת בהרבה מקומות, כולל אנגליה של המאה ה-19.
אבל… כל עוד יש לנו חוקי הגנה על ילדים במערב, רצוי שנחיל אותם גם על ילדים לא במערב. ואם באמריקה לילד בן 12 אסור לעבוד בבית חרושת, לדעתי אסור יהיה למכור בכלל מוצרי בית חרושת שיוצרו על ידי בני 12.

אריק א 21 באוגוסט 2008

אתה באמת חושב שילד בגיל 13,14,15,16 לא יכול להצביע בבחירות?
מבחינת השכלה הוא כבר יותר משכיל מהרבה בוגרים, מבחינת בשלות גופנית היום, לצערי, הוא כבר בשל. ובשלות נפשית זו שאלה פילוסופית, ובכלל מניפולציה על אנשים עושים בכל גיל ובהצלחה מדהימה ואין סיבה לחשוב שדוקא הצעירים חשופים לה יותר.
חוץ מזה הקריטריונים המופרכים שהצבתי לא נבחנים מול אף בוחר ולכן הם לא רלונטים.

אני חושב שאנחנו מסכימים עם הטענה שעבדות היא אסורה. לפי הטעונים שלך אתה מרחיב את ההגדרה שעבודת ילדים היא כברירת מחדל עבדות ולא מעשה מרצון ואני טוען שאם הילד בוחר!! לעבוד בלי שאף אחד יאלץ אותו זה מותר.
כל חברה מגדירה בעצמה את הסטנדרט שלה לגיל ילד שמתחת אליו אין לו בחירה חופשית. הבחירה נעשית לפי סוג החברה, התרבות ושאר הנורמות הקיימות שם ואין שום סיבה להחיל על תרבות אחרת נורמות "שלנו".

אלון זנדר 21 באוגוסט 2008

אריק, לפי הקריטריונים שלך גם יחסי מין עם ילדים "בהסכמה", הם מותרים. וזוהי שטות מוחלטת. מאיפה אתה מביא את הקריטריונים שלך אני לא יודע. בשלות נפשית זה לא עניין "פילוסופי", מה זה השטויות האלה? ילדים חיים בתנאי תלות גופנית ונפשית בכל חברה. נכון שיש הגדרות שונות למה שילדים רשאים, יכולים ולפעמים חייבים לתרום לחברה ולמשפחה – לקריטריונים שלך זה לא שייך.

Comments closed