איזה מתח! איזו דרמה! איפה? בשחמט!

קרמניק מגיע משום מקום ומסתער על אליפות העולם

לאחר 12 סיבובים, כשאנו נכנסים ליום המנוחה האחרון של השחקנים, להלן הטבלה של תחרות המועמדים:

1. קרמניק, 8 נקודות (ארבעה נצחונות ושמונה תיקו)

2. קרלסן, 7.5 נקודות (ארבעה נצחונות, הפסד ושבעה תיקו)

3. ארוניאן, 6.5 נקודות (ארבעה נצחונות, שלושה הפסדים וחמישה תיקו)

4. סוידלר, 6 נקודות (שני נצחונות, שני הפסדים ושמונה תיקו)

5-6. גלפנד וגרישצ'וק, 5.5 נקודות (גלפנד – שני נצחונות, שלושה הפסדים ושבעה תיקו; גרישצ'וק – ניצחון, שני הפסדים ותשעה תיקו)

7. איוונצ'וק, 5 נקודות (שני נצחונות, ארבעה הפסדים ושישה תיקו)

8. רדג'אבוב, 4 נקודות (ניצחון, חמישה הפסדים ושישה תיקו)    

כן, יש לנו מהפך דרמטי. קרמניק, שלא זכה באף משחק במחצית הראשונה של הטורניר, ניצח ארבעה מתוך חמשת המשחקים האחרונים ופרץ קדימה באופן מסחרר, תוך שהוא מנצל גמגום של קרלסן והתמוטטות של ארוניאן. לקרלסן יש עוד סיכוי להדביק אותו בשני הסיבובים שנותרו, אבל אין ספק שהנורבגי כבר איננו הפיבוריט. אם – ומדובר באם גדול מאוד – יצליח קרלסן להשוות את מאזן הנקודות, שוברי השוויון המשמשים בטורניר ישחקו כנראה לטובתו, כיוון שלאחר מאזן הראש-בראש בין השחקנים (הבלתי-מוכרע בין קרמניק לקרלסן) שובר-השוויון השני הוא מספר הנצחונות. כך שחמישה נצחונות והפסד, נניח, עדיפים על ארבעה נצחונות ללא הפסד.

לפני שנתחיל בסקירה של הסיבובים האחרונים, יש לציין כי קרמניק מקופח בה באופן יחסי – כפי שקופח בעצם גם בסקירות קודמות, במבט לאחור. מכיוון שרובה נכתבה לפני שהתבררו תוצאות הסיבוב ה-12, שבו עלה קרמניק לראש הטבלה, הנרטיב שהנחה אותה עדיין היה זה של קרלסן כמי שכנראה עומד לנצח. יהיה אשר יהיה המנצח בסוף, אני מבטיח מבט רציני יותר בפוסט הבא על מכלול משחקיו של קרמניק.

***********

ציינתי בסוף הפוסט הקודם שקרלסן ניצל די במזל מהפסד לרדג'אבוב בסיבוב השביעי, ושבסיבוב השמיני סיים בתיקו שקט מאוד עם ארוניאן. בסיבוב התשיעי שיחק בשחור עם קרמניק, כך שלאחרון – שהיה באותו שלב בטווח של נקודה מקרלסן – היתה זו הזדמנות חשובה מאוד לנסות ולהדביק אותו.

המשחק התנהל בפתיחה הקטאלונית, שבה משלב הלבן את קידום הרגלים ג' ו-ד' עם פיתוח הרץ בהיר-הערוגות דרך ז2. קרמניק בחר בהסתעפות נדירה יחסית, שבה הלבן מוותר בשלב מוקדם יחסית על הרץ הזה תמורת החלשת מבנה הרגלים של השחור, ולאחר המסע העשירי של השחור הופיעה על הלוח העמדה הבאה:

קרמניק-קרלסן 1

המסע המקובל כאן עבור הלבן הוא 11.מה-א4 (כפי ששיחק קרמניק עצמו לפני כשלוש שנים נגד פיטר לקו), והניסיון מראה שאיננו משיג הרבה כתוצאה מכך. קרמניק ניסה איפוא מסע אחר, שהיה תוצאה של הכנה ביתית מדוקדקת: 11.מה-ג2. המסע אינו נראה מאיים במיוחד, אבל כפי שהסתבר יש בו לא מעט "רעל". הלבן מנסה לסדר את כליו בקונפיגורציה שונה מזו המקובלת (למשל – ריכוז הכלים הכבדים שלו על הטור ד') , כדי להשיג איומים חזקים יותר על עמדת השחור.

כעת, מששוחק המסע הזה במשחק בעל פרופיל כה גבוה, סביר להניח שכל שחקני הצמרת שיש להם עניין כלשהו בפתיחה הקטאלונית ינתחו אותו לעומק וינסו להבין מה האסטרטגיה הטובה ביותר של השחור נגדו. אלא שקרלסן היה צריך לעשות זאת על גבי הלוח עם שעון מתקתק וכנראה שלא מצא את הפיתרון הטוב ביותר, כיוון שמצא עצמו מהר למדי תחת לחץ משמעותי מאוד. הנה העמדה לאחר מסעו ה-19 של השחור:

קרמניק-קרלסן 2

כאן שיחק קרמניק את המסע החזק  20.מה-ה3!; הוא מוותר על הרגלי ב2, שכנגדו מנסה השחור לארגן משחק נגדי על-ידי הכפלת צריחיו על הטור ב', אבל תוקף את הרגלי על ג4 – כיוון שהמלכה מרתקת את הרץ השחור (שמאחוריו ניצבת המלכה השחורה) לאורך הטור ה'. הדבר הוביל לחילופי רגלים: 20…צ:ב2 21.צ:ג4 (שתוקף את הרגלי השחור החלש על ג7)  צ(2)ב7 (שמגן על הרגלי הזה) 22.צ-א4: 

קרמניק-קרלסן 3

הלבן תוקף כעת את הרגלי השחור החלש השני, זה שעל א7, ולשחור אין למעשה דרך טובה להגן עליו. אם ינסה לעשות זאת באמצעות המסע הפאסיבי 22…צ-א8? שגם מקלקל את הקואורדינציה בין הצריחים השחורים, ייענש על כך במכה טקטית מיידית: 23.ר:ח6!! ז:ח6 24.צ-ח4 – מסע שתוקף את ח6 ומאיים במט. ניסיון להתגונן מפני האיום הזה באמצעות 24…פ-ז8 ייכשל בגלל 25.מה-ה4+, התראת שח שזוכה בצריח השחור שנותר בלתי-מוגן על ב7 תוך תקיפת הצריח השני על א8 (אחרת היה השחור יכול להחזיר לעצמו חומר באמצעות שח עם המלכה על ג5 ולכידת הפרש על ג3). ניסיון התגוננות אחר, 24…מה-ו8, ייכשל בגלל 25.פ-ה4! שתוקף את הפרש השחור עם מוטיב לכידת צריח דומה במקרה והשחור מחליף פרשים או מנסה להגן על הפרש שלו; ואם 25…פ-ז8 הלבן יזכה באמצעות התראת שח בפרש על ז5, חילופים של הפרש הזה עם הרץ השחור שעל ה6, וחדירה עם הצריח ל-ד7.

קרלסן, שהיה איפוא תחת לחץ קשה, הצליח למצוא את ההגנה הטובה ביותר: 22…צ-ה8! 23.צ:א7 צ:א7 24.מה:א7; הלבן זכה ברגלי, אבל קואורדינציית הכלים שלו נפגעה במקצת והשחור ניצל זאת בעזרת המסע 24…מה-ב4 שתוקף את הפרש הלבן. לא ניתן להתגונן באמצעות 25.מה:ג7? (שלוכד עוד רגלי) בגלל 25…צ-ג8 והפרש יאבד. ניתוח לאחר המשחק הראה שהאפשרויות הטובות ביותר ללבן, שכנראה היו מותירות בידי קרמניק סיכויי ניצחון (אם כי לא ניצחון ברור), היו להחזיר את המלכה ל-ד4 או ה3. במקום זאת הוא בחר להגן על הפרש על-ידי המסע 25.ר-ה5:

קרמניק-קרלסן 4

מה צריך לעשות השחור? האפשרות 25…ר:א2 עשוייה להיראות מפתה, כיוון שכך השחור לכאורה מחזיר לעצמו את הרגלי ותוקף את הרץ הלבן על ה5 – אלא שאז הלבן משחק 26.ר:ו6, ואחרי 26…ר-ב3 (שתוקף את הצריח הלבן – אחרת השחור נשאר פשוט בגירעון כלי) יבוא 27.צ-ד7! ז:ו6 28.צ:ג7 (שזוכה מחדש ברגלי ומגן על הפרש ב-ג3), והשחור נותר לא רק בגירעון רגלי אלא גם עם מבנה רגלים הרוס באגף המלך.

קרלסן מצא דרך טובה יותר לנצל את נוכחות הצריח על הטור ה' (ובכך להצדיק את המסע ה-22 שלו): 25…פ-ד5!; זהו מסע שעשוי להיראות מוזר במבט ראשון, כיוון שאחרי 26.פ:ד5 ר:ד5 השחור לכאורה פשוט מפסיד כלי בשל 27.צ:ד5 (שלוכד את הרץ השחור וגם מגן על הרץ הלבן ב-ה5). אלא שלשחור יש כאן את הטריק הטקטי 27…מה-ה1+ 28.מ-ז2 מה:ה2+שזוכה בחזרה ברגלי ובמסע הבא גם בכלי (כיוון שהרץ על ה5 מותקף הן על-ידי הצריח והן על-ידי המלכה השחורים). במקום זאת שיחק קרמניק 27.מה:ג7, מסע שלוכד רגלי נוסף ותוך כדי כך מגן על הרץ ב-ה5:

קרמניק-קרלסן 5

וכאן ביצע קרלסן עוד מסע הגנתי מצויין, 27…מה-ג4!; מעניין שלמרות שהשחור בגירעון שני רגלים, הוא לא ממהר ללכוד בחזרה רגלי (על א2) אלא כופה חילופי מלכות (כופה, כיוון שהמלכה הלבנה חייבת להגן על הרץ ב-ה5 ולכן איננה יכולה "לברוח"). הסיבה לכך היא שעל הלוח ישנם רצים שוני מסלול, שלסיומים איתם יש נטייה חזקה לתיקו כפי שהסברתי בפוסט הקודם, וככל שיוותרו פחות כלים על הלוח כך יגברו סיכויי התיקו הללו. הלבן ממילא חייב להפסיד או את הרגלי א' או את הרגלי ה', וללא מלכות יתרון רגלי בודד לא יאפשר זכייה בסיום שיווצר.

המשחק נמשך איפוא 28.א3 (הלבן בוחר להציל את הרגלי החופשי שלו) 28…ו6 29.מה:ג4 ר:ג4 30.ר-ג3 צ:ה2 – וכעת, בנוסף לגורם המשווה של רצים שוני מסלול, לשחור יש גם צריח בעמדה אקטיבית וחזקה, ש"חותך" את המלך הלבן ולא מאפשר לו להתקדם אל השורה השנייה ולהיכנס למשחק. במסע ה-41 הוסכם על תיקו.

***********

נריץ כעת את הסרט מעט אחורה כדי להתבונן במה שעשה בוריס גלפנד. הוא החל את הטורניר בצורה גרועה, כשהפסיד לארוניאן ולקרלסן בסיבובים 3-2 וגם היה על סף הפסד לסוידלר בסיבוב החמישי. אבל החל מהסיבוב השישי ניכר שיפור משמעותי במשחקו, שהחל לצבור מומנטום חיובי. בסיבוב השמיני נחל את ניצחונו הראשון במשחק מרשים מאוד ששיחק בשחור נגד רדג'אבוב. המשחק, שהתנהל בפתיחה האנגלית, הגיע לאחר מסעו ה-13 של הלבן לעמדה הבאה:

רדג'אבוב-גלפנד 1

גלפנד שיחק כבר פעם את הפתיחה הזו בשנות ה-90 וביצע אז את המסע הקונבנציונלי 13…0-0. הפעם הכין רעיון מעניין יותר ושיחק 13…ה5!, מסע שמיועד להגביל את טווח פעילותם של הכלים הלבנים. רדג'אבוב המשיך 14.ג5, כשהוא מקווה שהשחור יגיב ב- 14…ד:ג5 15.ר:ג5 ה:ו4 כדי לזכות ברגלי (כעת כשהרץ כבר אינו ניצב על ה3 כדי להגן על ו4) – דבר שיפתח את העמדה עבור זוג הרצים של הלבן ויעניק לו יוזמה חזקה לאחר 16.מה-ד2! ולאחר מכן ר-ד6. במקום זאת, שיחק גלפנד את החלק השני של הרעיון שלו –  14…ב6! (זה המסע שהוא בגדר החידוש התיאורטי ה"רשמי"). כעת היה הלבן חייב להחליף רגלים (אחרת פשוט ייאבד את הרגלי שעל ג5), ולאחר 15.ג:ד6 מה:ד6 התקבלה העמדה בה היה מעוניין גלפנד:

bview

מסתבר שהלבן נפל במה שאפשר לכנות מלכודת עמדתית: הרגלים שלו באגף המלכה חלשים, ושני כלים שלו – הרץ על ז2 והפרש על ב3 – מוגבלים כעת מאוד על-ידי הרגלי השחור שניצב על ה5. (אם יחליף הלבן רגלים על משבצת זו, היא תהפוך למשלט חזק מאוד עבור הפרש השחור.) ומעבר להערכה האוביקטיבית של העמדה, יש גם לזכור שרדג'אבוב נקלע כאן למצב בו היה עליו להיאבק על שוויון בלבן החל משלב מוקדם במשחק, מה שהיווה סוג של של מהלומה מוראלית עבורו.

רדג'אבוב-גלפנד 3

וזו העמדה לאחר מסעו 27 של השחור, שמראה כי תוכניתו של גלפנד הצליחה במלואה. שני הכלים החלשים של הלבן נותרו על הלוח, והם עדיין חלשים (כל האחרים, מלבד המלכות, הוחלפו); גם הרגלים באגף המלכה של הלבן עדיין חלשים, וכעת מתבלטת בנוסף לכך חולשתו של הרגלי על ה4. בעמדת הדיאגרמה, תכנית טובה מאוד לשחור היא להציב כלי – פרש או מלכה – על הערוגה ג4 שתשמש לו משלט חזק. לפיכך, רדג'אבוב ניסה באופן כמעט נואש להשיג פעילות כלשהי באגף המלכה על-ידי התקדמות הרגלי 28.א4 (עם הרעיון להוסיף ולהתקדם ל-א5 כדי לתקוף את הרגלי השחור שעל ב6). אלא שדבר זה רק החליש עוד יותר את עמדת הלבן, כפי שחשף גלפנד מייד על-ידי המסע 28…מה-ד7! התוקף בו-זמנית הן את הרגלי על א4 (באופן ישיר) ואת זה שעל ה4 (באופן עקיף, כיוון ש-פ:ה4 חושף כעת התקפה על הרץ הלבן שניצב ב-ד1). לאחר 29.א5 פ:ה4 גלפנד אכן זכה ברגלי, תוך כדי שעמדת הלבן מתפוררת לחלוטין – למשל, אחרי 30.ר-ה2 השחור יחליף רצים ויכה רגלי לבן שני על ו5. במקום זאת, שיחק רדג'אבוב 30.ר-ג2 שמרחיק את הרץ מאיום הלכידה ותוקף את הפרש, אך במקום לסגת עם הפרש גלפנד מצא כאן מסע חזק נוסף – 30…מה-ב5!, שמאיים מט על ו1 ומתחיל בהתקפה מכריעה על עמדת המלך הלבן. רדג'אבוב נכנע כעבור שני מסעים נוספים.

במסיבת העיתונאים ניתן היה לראות כמה גאה גלפנד במשחק הזה.

בסיבוב התשיעי זכה גלפנד בנצחונו השני ברציפות, כשהוא נוקם את הפסדו לארוניאן במחצית הראשונה של הטורניר. כפי שציינתי בפוסט קודם, כשניתחתי את התחבולה הזוכה של ארוניאן באותו משחק, סגנונו של השחקן הארמני מתאפיין בדמיון ויצירתיות טקטיים נהדרים. אלא שמי שחי על החרב גם מת בחרב, וארוניאן – שלעתים קרובות משתמש באמצעים טקטיים כדי לפתור בעיות עמדתיות – מפספס לעתים בחישוביו וצריך לשלם על כך את המחיר, כפי שקרה כאן.

גלפנד-ארוניאן 1

במסגרת סידרה של מסעים כפויים ארוניאן שיחק בעמדה זו 26…ר-ו7? כשהוא מאמין שמסע זה ייאלץ את הלבן להחליף את הרץ החזק שלו על ה6. זאת כיוון שלכאורה 27.ר:ו5 (כפי ששיחק גלפנד) נסתר על-ידי 27…ר-ג4, התוקף באופן בו-זמני הן את הרץ הלבן על ו5 (על-ידי חשיפתו לצריח שעל ו8) והן את הצריח הלבן שעל ו1. אלא שארוניאן החמיץ כאן את המכה הטקטית 28.ה6! 

גלפנד-ארוניאן 2

הלבן מאיים לקדם את הרגלי ל-ה7 ולזכות בצריח, ולאחר 28…מה-ד6 29.צ(ו)-ה1 (שמתחמק מהאיום של הרץ הניצב על ג4) מסתבר שהשחור אינו יכול לממש את איומו השני וללכוד את הרץ על ו5: 29…ר:ו5 30.צ:ג4! צ:ג4 31.ה7 והלבן מכתיר את הרגלי (צריך לחסל את הרץ השחור במסע ה-30 כדי לבטל את האפשרות להביא אותו ל-ו7 כאן). המשחק נמשך 29…צ-ה8 30.ה7, וללבן יתרון גדול בזכות הרגלי העודף והחזק שלו. לאחר מספר מסעים נוספים, כששני היריבים היו כבר בדוחק זמן, ביצע ארוניאן שגיאה נוספת שהיתה צריכה להוביל לסיום מהיר מאוד של המשחק, אלא שגלפנד מצידו החמיץ את הדרך המהירה. למרות זאת נותר לו יתרון מספיק לזכייה, אלא שכעת היה צריך לעבוד קשה למדי בסיום צריחים ארוך וטכני כדי לממש אותו ולהשיג את הנקודה המלאה. בכך עשה גלפנד גם שירות חשוב עבור קרלסן – שנאבק כזכור באותו הזמן על תיקו כנגד קרמניק – ואיפשר לו לפתוח פער של חצי נקודה מארוניאן.

***********

הסיבוב העשירי זימן איפוא מפגש מעניין מאוד בין גלפנד, שנישא על גלי המומנטום ועוד לא ויתר לגמרי על חלום הזכייה בטורניר, לבין קרלסן. זה האחרון שיחק את הסתעפות רוסולימו בהגנה הסיציליאנית, בה פגש גלפנד כבר מספר פעמים בדו-קרב על אליפות העולם נגד אנאנד (כולל המשחק המכריע אותו הפסיד בשובר-השוויון)  ושהפכה מאז לפופולרית הרבה יותר משהייתה לפני כן ברמות הגבוהות: 1.ה4 ג5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ר-ב5 ה6. במהלך הדו-קרב שיחק בנקודה זו אנאנד באופן עקבי 4.ר:ג6, כשהוא מקלקל את מבנה הרגלים של השחור תמורת ויתור על זוג הרצים; כך שיחק גם קרלסן בסיבוב השביעי נגד רדג'אבוב – משחק שקיבל בו עמדה גרועה מאוד מהפתיחה וכמעט הפסיד בו, כאמור. לפיכך, קרלסן ניסה הפעם צורת משחק אחרת, שבה הלבן שומר על זוג הרצים. לאחר מסעו ה-18 של השחור הופיעה על הלוח העמדה הבאה:

קרלסן-גלפנד 1

לא קל למצוא כאן תכנית מבטיחה עבור הלבן, כיוון שכליו של השחור נראים כמפותחים היטב ופועלים בהרמוניה, ואין חולשות ברורות בעמדתו. גורם שיכול לפעול לטובתו של הלבן הוא יתרון מספרי של רגלים באגף המלכה (3 כנגד 2), אך לא ברור כרגע כיצד ניתן לקדם אותם. מזדקרת לעין האפשרות של 19.ר-ג7, מסע שלכאורה זוכה בטיב (צריח תמורת רץ, בשל מזלג רץ למלכה ולצריח השחורים), אך למעשה רעיון זה איננו יעיל בשל 19…צ:ד1!; ואם בתגובה הלבן לוכד את המלכה השחורה (20.ר:ב6), השחור לוכד צריח שני על-ידי 20…צ:ה1 ומשיג תמורה יותר ממלאה – חומרית ועמדתית כאחד – עבור המלכה.

לאחר חשיבה ארוכה למדי, קרלסן שיחק 19.צ:ד8+ והמשחק נמשך 19…מה:ד8 (כיוון שעכשיו לכידה בחזרה עם הצריח על ד8 באמת תאפשר ר-ג7 עם זכייה בטיב) 20.צ-ד1, שתוקף את המלכה השחורה:

bview

גלפנד היה צריך להחליט היכן להציב את המלכה כדי להתחמק מהתקפת הצריח הלבן, ובחר ב-20…מה-ב6.  כתוצאה מכך, לאחר 21.ר-ד4  מה-ב3 (מסע כפוי, כיוון שאחרי 21…מה-ד8 22.ר:ו6 הלבן זוכה בכלי – הכאת הפרש על-ידי הרץ חושפת התקפה על המלכה מצד הצריח על הטור ד') 22.צ-ד3, שמאיים לתקוף את המלכה על-ידי קפיצה של הפרש שניצב על ג3, החל להיקלע לצרות.

אם נחזור לעמדת הדיאגרמה שלאחר 20.צ-ד1, כדאי לציין שהייתה לשחור אפשרות למסע שונה עם המלכה – אל הערוגה ו8 במקום ב6. המסע הזה נראה פאסיבי ו"מכוער", אבל כנראה שהיה מאפשר לשחור להציל את עצמו בעזרת רצף טקטי מסובך למדי וקשה לחישוב. במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק (החל מ-8:45 לערך) היה רגע שבו נשאלו השחקנים על-ידי רב האמן האנגלי ג'ון ספילמן לגבי האפשרות הזו (תוך שספילמן מציין כי מדובר בהצעת מחשב), וההבדל בין תגובותיהם היה מרתק.

גלפנד ממש התקומם בכעס כנגד ההצעה, גם לאחר שהבין את כל הנקודות הטקטיות הרלבנטיות. זו דוגמה לאופן בו מחשבים משנים את התפישה של המשחק, אמר – הרי מאחורי המסע 20…מה-ו8 לא עומדים שום רעיון או תכנית (הוא השתמש במילה concept); כל המטרה של הפתיחה שבחר בה היא להשיג משחק אקטיבי לשחור, לא הגנה פאסיבית כל-כך שבמקרה עובדת מבחינה טקטית. הוא המשיך ואמר שהוא בטוח כי למחרת יאמרו במאה מקומות שונים שהמסע שלו (מלכה ל-ב6) היה טעות ושהיה צריך לשחק מלכה ל-ו8, אבל מבחינתו המסע האחרון פשוט לא רלבנטי למהלך המשחק. (לא בדקתי אם ישנם תשעים ותשעה איזכורים נוספים ברשת, אבל אני מניח שצדק.)

קרלסן, לעומת זאת, אינו איש של concepts אלא פרגמטיסט גמור. הוא הקשיב בעניין להצעה, וכשהבין את הנקודות הטקטיות הרלבנטיות החל מייד לבחון את ההסתעפות כדי לראות אם אפשר למצוא אלטרנטיבות או שיפורים עבור הלבן בנקודה כלשהי.

נחזור למשחק. לאחר 22.צ-ד3, גלפנד שיחק את המסע הכפוי 22…מה-ג2 כדי להימלט מהאיומים על המלכה, וקרלסן המשיך 23.ב4!

קרלסן-גלפנד 3

הלבן הצליח, איפוא, לממש את הרעיון של קידום הרגלים באגף המלכה, שיוצר כעת את האיום החזק מאוד של ב5 (בכדי להכריח את הרץ לסגת מ-ג6), ולאחריו פ-ה4 עם התקפה מכריעה על המלך השחור (שימו לב לאיומי המט הפוטנציאליים על ז7). השחור, כמובן, אינו יכול פשוט להכות פעמיים על ב4, כיוון שהרץ הניצב על ה7 עסוק בהגנה על הפרש שב-ו6 (הרגלי על ז7 מרותק על-ידי המלכה הלבנה, לאורך הטור ז'). גלפנד ראה זאת מראש, אבל סמך על ההמשך הכפוי הבא שיציל אותו: 23…א:ב4 24.א:ב4 פ-ח5 (שתוקף את המלכה הלבנה) 25.מה-ה5 ר-ו6 26.מה:ח5 ר:ד4 27.צ:ד4 מה:ג3:

קרלסן-גלפנד 4

וכאן נראה במבט ראשון שמצבו של השחור שפיר: המלכה השחורה תוקפת בו-זמנית הן את הצריח הלבן על ד4 והן את הרגלי על ב4, וללבן יש לכאורה בעית קואורדינציה בין כליו. כשהחל קרלסן בתוכנית שבה בחר במסע ה-19 היה צריך לראות בעיני רוחו את העמדה הזו כדי לשפוט אם כדאי לו להיכנס להסתעפות המובילה אליה – ומסתבר שצדק, כיוון שהבחין במסע המפתיע 28.מה-א5!! העומד כאן לרשות הלבן. מפתיע, כיוון שהמלכה הלבנה כביכול מקריבה את עצמה – אך מייד מתברר שהצריח השחור אינו יכול באמת ללכוד אותה, כי אז יפקיר את השורה האחורית והלבן ייתן מט על ד8 עם הצריח.

לפיכך, הצריח השחור על א8 הוא זה שנתון תחת מתקפה (בנוסף לאיום המט על ד8) וצריך לסגת. לאחר 28…צ-ו8 29.מה-ב6 השחור איבד קואורדינציה בין כליו והלבן זכה בה שוב – המלכה על ב6 תומכת הן בצריח על ד4 והן ברגלי על ב4, והאיום של קידום הרגלים באגף המלכה הופך שוב לחזק מאוד. המשחק אמנם היה רחוק עדיין מלהסתיים בנקודה זו (הוא נמשך עד המסע ה-48), אבל כאן כבר היה ברור שמצבו של השחור קשה מאוד, ובסופו של דבר גלפנד אכן לא הצליח להציל את המשחק.

***********

בסיום הפוסט הקודם ציינתי כי ישנה תחושה שלקרמניק היה חסר קצת מזל בחציו הראשון של הטורניר, וכי הפרש של נקודה וחצי לא משקף באמת את הבדלי הרמה בינו לבין קרלסן וארוניאן. בכל משחקיו בשחור עד לאותה נקודה קרמניק השיג תיקו קל למדי (מלבד טעות טקטית אחת שעשה במשחקו נגד גלפנד, אך גלפנד לא ניצל אותה), ובכל משחקיו בלבן הפעיל לחץ כבד על יריביו והיה קרוב לזכייה – אלא שבכולם נתקל בהגנה מצויינת ורבת-תושייה.

אבל בחציו השני של הטורניר נראה שהכל החל לפעול לטובתו. בסיבוב השמיני זכה קרמניק סוף-סוף לניצחון במשחק מצויין ששיחק נגד סוידלר. קרלסן אמנם הצליח להתגונן מולו בתושייה רבה בסיבוב התשיעי, כפי שתיארתי, אך בסיבוב העשירי החל גם המזל לנטות לצידו כשגרישצ'וק ביצע טעות גסה ביותר בסיום, כזו שהפכה עמדה שווה לחלוטין לעמדה זכוייה בקלות יחסית עבור קרמניק (וזאת בפתיחה סולידית וזהירה במיוחד בשחור, שקרמניק לא זכה עימה אפילו במשחק קלאסי אחד בקריירה שלו עד כה). בסיבוב האחד-עשר, ניצחון בתחבולה נאה מאוד על רדג'אבוב הקפיץ כבר את קרמניק למקום השני אחרי קרלסן, כיוון שארוניאן סבל פעם נוספת מהזייה טקטית שגרמה לו להפסיד משחק, הפעם נגד סוידלר. ובסיבוב השניים-עשר, אחד הדרמטיים ביותר בתולדות השחמט המודרני, קרמניק גבר בשחור על ארוניאן במשחק רב תהפוכות ומורט עצבים, שבו החמיץ אלוף העולם לשעבר כמה זכיות בטוחות כדי להנות בסופו של דבר מטעות איומה של ארוניאן בעמדה של תיקו (התמונה בראש הפוסט מראה את רגע הכניעה של ארוניאן). קרלסן, מצידו, שיחק באופן חלש ומרושל נגד איוונצ'וק; והאוקראיני, שיומיים קודם לכן הפסיד בפעם הרביעית(!) בזמן בטורניר הזה, כששיחק נגד ארוניאן, המשיך את מופע דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד שלו והפגין הפעם יכולת מצויינת. כך הגענו עד הלום.

המשחקים שעוד נותרו לשני המובילים: לקרמניק – נגד גלפנד (בלבן) ואיוונצ'וק (בשחור); לקרלסן – נגד רדג'אבוב (בשחור) וסוידלר (בלבן).

קווים לדמותם
הניצחון הלא כל כך ענק בסנדרלנד

125 Comments

טעות בתמונות 30 במרץ 2013

יש טעות בתמונה השנייה ששם הכותב, הוא מדבר על המשחק קרמניק-קרלסן אבל הוא שם משחק מהסיבוב שלאחר מכן שההתנהל בין קרלסן-גלפנד (קרלסן ניצח את גלפנד במשחק זה)

דורפן 30 במרץ 2013

תיקנתי את המעוות. מתנצל ומקווה שעכשיו בסדר.

עמיחי 30 במרץ 2013

בהשראת "טורניר המועמדים", ארגנתי אתמול טורניר משולש. להלן – "טורניר מועמדי השכונות".
לאחר שצפיתי כמעט בכל ימי תחרות המועמדים הזניחה, וצפייה בניתוחי רבי האומן כמו גם ניתוחי תוכנות, הגעתי לטורניר השכונות החשוב כפייבוריט ועם הרבה אויר בחזה.
אתם בטח שואלים מה הייתה תוצאת המאורע החשוב.
ובכן, די בקלות… קיבלתי בראש LOL.
מה שנקרא – טווס מרוט נוצות.

והכי חשוב, תודה לך אייל על ההשקעה הרבה בהעלאת הפוסט.

שיימס 30 במרץ 2013

העידכונים האלו מעולים – ממש כייף, גם הניתוחים וגם ההתייחסות לגישות השחקנים והאנקדוטות.
שתי הצעות שחשבתי עליהן והיו עוזרות לי, אולי גם לאחרים:
1. בתאור המשחק לציין לדוגמא: "בסיבוב ה-12 , X (בלבן) נפגש עם Y (בשחור)…" סתם לנוחות.
2. בטורניר יש לא מעט מקרים של טעויות גסות שהכריעו משחקים. אני חושב שיהיה נחמד להתייחס ולהראות אותם עם תמונת לוח- מראה שגם הגדולים אנושיים וזה קורה אפילו ברמות האלה.

בכל מקרה, יפה מאד.

אייל 30 במרץ 2013

כן, לגבי 2 אני בהחלט מסכים – יהיה בפוסט הבא.

אין ספק שבשלב זה לפחות חלק מהטעויות קשורות בעייפות המצטברת ובלחץ האדיר על המובילים (בעוד שלאלה שכבר מחוץ לתחרות הממשית, כמו איוונצ'וק, במובן מסויים הרבה יותר קל). וצריך גם לומר שחלק מהביטויים שאני משתמש בהם כדי לתאר את הטעויות הם יחסיים לרמות האלה. הטעות ה"איומה" של ארוניאן במשחק נגד קרמניק, למשל – 50.ז6?? במקום ח6 (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1713866) – היא כזו שהרבה אנשים יצטרכו הסבר מפורט כדי להבין למה היא בכלל טעות.

ארנון 30 במרץ 2013

אייל,
ממליץ שבפוסט הבא תתייחס בהרחבה למשחק ארוניאן-קראמניק, הן מפני חשיבותו והן בזכות מהלכו.
לטעמי הוריאנט היפה ביותר הוא זה ממנו נמנע ארוניאן:
21. צ-ח5! צא-ג8 22.פ-ה5 (ומכאן שתי הסתעפויות עיקריות, כאשר האחת מביאה לשח נצחי של לבן והשניה לשח נצחי של שחור).
ובהמשך, לגבי השגיאה של ארוניאן במהלך 50, הייתי מביא זו לצד זו את העמדות שמתקבלות אחרי המסע ה-52 של השחור בכל הסתעפות. זה עשוי להמחיש את הדקויות שבעמדה. וזאת בשלב בו החישוב קל הרבה יותר – יש מעט כלים ורוב המהלכים כפויים.

כן שוות התייחסות ואולי גם הדגמה התחבולה של קראמניק נגד ראג'בוב בסיבוב 11, וההקרבה הספקולטיבית והמאד לא קלה לניתוח של גרישצ'וק נגד סווידלר בסיבוב 7.

ושוב תודה על פוסט נהדר. אני עוקב וקורא בשקיקה את כל הניתוחים והפרשנויות בכל האתרים – ואתה מצליח לתת פייט חזק לכולם, באופן בו אתה משלב את הניתוח הפרטני עם התרשמויות כלליות, כך שכולם ימצאו בזה ענין.

אייל 30 במרץ 2013

תודה – כן, חשבתי בעצמי על משהו דומה לגבי ארוניאן-קרמניק, זו ללא ספק דוגמה טובה לאימרה שהשחמט הוא טרגדיה של טמפו בודד…

תמיר 31 במרץ 2013

הסתכלתי קצת על המשחק בלינק שצירפת והשתמשתי בקישור לטבלאות נלימוב שצירפת בפעם הקודמת ורציתי לשאול:

במהלך ה-54 של הלבן אם הוא משחק ג4 הוא זוכה במשחק. זה נראה כאילו שהרגלי על ערוגה ג מצליח לחסום את האלכסון לגישה של הרץ הלבן ולכן מצליח להכתיר. במקום זה הוא משחק א6 ומפסיד מיד במהלך הבא שך השחור שמשתלט על האלכסון. איך המהלך שאתם מדברים עליו של ז6 או ח6 קשור לכאן? מה אני מפספס? אני משתמש בטבלאות לא נכון?

דיזידין 30 במרץ 2013

תודה רבה, מרתק.
ההבנה שלי בשח מאוד מוגבלת, אבל מצאתי עצמי יושב אתמול שבע שעות מול ארבעת המשחקים והפרשנים הבריטים המשעשעים.
אין ספק שזו ההצגה הכי טובה בעיר בשבועיים האחרונים, ולכן לא מפתיע שהתקשורת הישראלית מתעלמת מהטורניר.

דורפן 30 במרץ 2013

הלו- אני לא התעלמתי!

דיזידין 30 במרץ 2013

מתנצל.
לא יוצא לי לקרוא את העיתון שבו אתה כותב.

יוני 30 במרץ 2013

מצויין.

אני חושב שיש צמא לפוסטים מהסוג הזה על שח – ברמה שמתקשרת עם החובב הממוצע (שרמתו לא קרובה לרמת אומן) שהניתוחים הקצרצרים בעיתונים (במוסף הארץ, לדוגמא) רחוקים מלספק אותו.

רמי 30 במרץ 2013

אייל שלום,
איפה אפשר לראות שידור של המשחק, הכוונה לראות את השחקנים ממש משחקים.
תודה

ארנון 30 במרץ 2013

באתר הרשמי תוכל לראות את המשחקים, את השחקנים ופרשנות מעולה, כולל מסיבות עיתונאים קצרות בתום כל משחק.
זהירות, זה ממכר :)
http://london2013.fide.com/livegames/livevideo/index.html

D! בארץ הקודש 30 במרץ 2013

יישר כוח..

גיל 30 במרץ 2013

סיקור מעולה כרגיל. נדמה לי שחסרה איזו מלכה בתמונה השנייה של המשחק של גלפנד.

קרלסן אמר אתמול שהוא שיחק בצורה מחפירה ופספס הזדמנויות חוזרות ונשנות לתיקו (כולל בשלב מאוחר של המשחק, במסע ה71). נראה אם הוא יצליח להתאושש מזה כי לדעתי קרמניק לא ינצח את שני המשחקים הבאים. גלפנד ואיבנצ'וק נראים על הנייר משחקים קשים יותר אבל כנראה שאי אפשר לדעת בטורניר הזה (והמגמה של ניצחונות בשחור ממשיכה).

אייל 30 במרץ 2013

אכן, טעיתי בדיאגרמה – מקווה שזה יתוקן בקרוב (בלי מלכה לבנה עדיפות השחור באמת גדולה מאוד…)

אף פעם לא ראיתי את קרלסן נסער כמו שהיה במסיבת העיתונאים הזו. בוידאו החי של המשחק עצמו, אגב, אפשר גם לראות את התסכול העצום שלו בזמן הכניעה לאיוונצ'וק (http://new.livestream.com/cisha/Round12-1 – וידאו שני מלמעלה, בערך בין 5:20 ל-6:30).

לא נדיר כל-כך שקרלסן משחק את הפתיחה בצורה "אגבית" או קצת מרושלת, אבל *מאוד* נדיר לראות אותו משחק כך את הסיום. ככלל הוא שחקן סיומים פנטסטי, ובשנים האחרונות התרגלנו שוב ושוב לראות אותו מציל סיומים נחותים או זוכה בסיומים מעמדות שנראות שוות. מה שקרה לו במשחק הזה הזכיר מאוד מה שקורה בדרך-כלל לשחקנים אחרים נגדו. הוא לא עשה אף טעות בודדת שאפשר להגדיר אותה כגסה מאוד, אבל היתה סידרה שלמה של טעויות קטנות שהמשקל שלהן הלך והצטבר. וכן, כנראה שעד המסע ה-71 עוד היה אפשר להציל את המשחק – ההסתעפות היא 71.ג6! מ-ה6 72.צ-ב5 מ-ד6 73.ג7 מ:ג7 74.צ:ה5 ולמרות שלשחור יתרון שני רגלים זה תיקו תיאורטי.

גיל 30 במרץ 2013

אני חושב שהמשחק הבא ילמד הרבה על הגדולה והבגרות שלו. גם שחקנים גדולים טועים לפעמים, השאלה איך הם מתאוששים מזה.

עידו 30 במרץ 2013

יופי של בלוג תענוג אמיתי
תודה!

רמי 30 במרץ 2013

ארנון תודה,
ה באמת ממכר!!!!

איציק 31 במרץ 2013

תודה על הפוסט.
לגבי הטעויות שהקצב שלהם נראה שגובר במוחד אצל החזקים. טעויות אלו מוכיחות חלקית את הטענה של קרפוב וקספרוב שהשחקנים של הדור הזה לא מסוגלים לעמוד בדו-קרבות ארוכים (24 משחקים או דו-קרב ללא הגבלת משחקים) וזה אולי גם נכון לטורנירים ארוכים בכלל, כאשר כל השחקנים עם מד כושר גבוה במיוחד.

אייל 31 במרץ 2013

לגבי טורנירים – קרמניק התייחס לנקודה הזו במסיבת העיתונאים לאחר המשחק שלו עם קרלסן בסיבוב השלישי (http://www.youtube.com/watch?v=IzxEhTNjlSQ&t=4m14s). בתשובה לשאלה לגבי טורניר המועמדים שהתקיים לפני שישים שנה בציריך, והיה ארוך בערך פי שניים מזה הנוכחי, הוא אומר שכמות ההכנה לקראת המשחקים שנדרשת כיום היא כל-כך יותר גדולה עד שהוא חושב שהטורניר של היום אולי אפילו יותר מתיש.

וביחס לקנה-המידה העכשווי, 14 סיבובים זה הרבה – רוב הטורנירים ברמות הגבוהות היום נמשכים 10-9 סיבובים. הטורניר בוויק-אן-זה, שהזכרתי בפוסט המבוא, הוא של 13 סיבובים (single round-robin עם 14 שחקנים), אבל שם הרמה הממוצעת בכל זאת קצת יותר נמוכה (למשל, משתתפים כמה שחקנים הולנדיים מקומיים שמד-הכושר שלהם נמוך מ-2700), ולכן הדרישות אולי קצת פחות תובעניות.

גיל 31 במרץ 2013

אבל נראה לי שבו בדיוק הבעייה. חלק גדול מהניצחון לא מושג במשחק עצמו אלא בהכנה אליו. יוצא שלמי שיש מומחים ומחשבים יותר טובים, כזה שמוצא מהלך שאף אחד לא חשב עליו עד הסוף לפני וניתח אותו, משיג יתרון. בעיניי זה לא ממש בודק מי הכי מוכשר. אולי יותר טוב שהיו משחקים את המשחק של כלים אקראיים בתחילת המשחק כך שאף אחד לא יוכל להתכונן אליו.

איציק 31 במרץ 2013

גיל,
את זה אתה יכול לומר במידה שווה פחות או יותר גם על התעמלות, החלקה על הקרח, תחרות Snawboard, ועוד. זה חלק מהספורט הזה ואני מניח שאם תכין מסע מפתיע למשהו עם מד כושר 2500 זה לא יספיק מול קרלסון וכנראה מול אף אחד מהשמיניה הזו, ועוד כמה. כלומר, יש פה הליכה על הקצה, וכל שחקן כמו בהרבה ענפי ספורט מתכונן שעות כדי לערער במשהו את האחר. אם התעמלות לא מספיקה, אז כמה פעמים בלאט מפתיע את היריבה עם מהלך הגנה או תנועה בהתקפה. וכמעט בכול ספורט של משחק אחד מול השני זה קיים (לא ריצה או קפיצה).

גיל 31 במרץ 2013

אני לא מסכים שזה דומה להתעמלות או החלקה על הקרח. בענפים הללו להכנה יש תפקיד חשוב אבל אתה מתמודד נגד עצמך ואתה מותח את הגבולות שלך. אתה לא משחק ישירות נגד יריב אחר. אני לא חושב שיש ענף ספורט אחר שבו מתכוננים כל כך הרבה ליריב, זה אפילו לא קרוב. ברוב ענפי הספורט אתה קודם כל סומך על היכולות שלך. אתה אולי עושה התאמות טקטיות ליריב בכדורגל או כדורסל אבל בלי שתהיה מאוד מאוד טוב אין לזה סיכוי. כאן זה נראה שמסתמכים יותר מדי על מחשבים.

ארנון 31 במרץ 2013

אייל, רונן – מה דעתכם להתארגן על פוסט חי בסיבוב המכריע ביום שני?

דורפן 31 במרץ 2013

אני ביום שני בנסיעה. אבל אין לי בעיה לפתוח את המערכת למי מכם שרוצה

אייל 31 במרץ 2013

אם לאנשים יש בזה עניין אז בשמחה (אבל בוא נראה אם הסיבוב של היום עוד משאיר מתח רציני – כלומר, אם קרמניק לא מגדיל עוד יותר את הפער).

שמעון כסאח 31 במרץ 2013

אחרי כמעט 7 שעות של משחק ראדג'אבוב זורק כלי נגד קרלסן (ונותן לו את הניצחון בטורניר?)

תמיר 31 במרץ 2013

לא יאומן! אני דוגם את המשחק הזה כל חצי שעה בשלוש שעות האחרונות ובכל שלב שלו זה נראה כמו תיקו מת ומוחלט.

איך הוא לקח את זה בסוף?

גיל 31 במרץ 2013

יה אללה, איזו תצוגת תכלית של קרלסן. אחרי ששלשום הוא פישל בסיום נראה כאילו הלחץ שהפעיל כל המשחק נתן את אותותיו. שוב הוא מוביל והכל תלוי בו.

ארנון 31 במרץ 2013

אחרי שבע שעות ושמונים מסעים של מאבק עיקש, שתי שגיאות של ראג'בוב מעניקות לקארלסן את הניצחון המיוחל, ועכשיו שוב גורלו בידיו.
במקביל הצליח השחקן מראשון לציון להתגונן היטב ולסחוט תיקו מקראמניק.
מחר זהו יומם של איוואנצ'וק וסווידלר, שיתמודדו מול קראמניק וקארלסן, כאשר קראמניק חייב להשיג תוצאה טובה מהנורבגי בשביל נצח בתחרות.

mnm 31 במרץ 2013

איזה משחק!!!!קרמניק לא לקח סיכונים וקרלסון כ והנה התוצאה התוצאה, שקרלסון תלוי בעצמו, משחק גאוני שלו בסוף…

שמעון כסאח 31 במרץ 2013

אם קרלסן מנצח את התחרות הוא שם את התמונה של ראדג'בוב כטפט על המחשב.

במשחק הראשון בינהם ראדג'בוב לא מצליח למצא את הדרך לניצחון בעמדה זכויה והמשלק מסתיים בתיקו, והיום? תיקו מת, כל מה שהוא צריך לעשות זה להזיז את הרץ מו1 לה2 וחוזר חלילה עד שהצבע מהלוח יתקלף, הוא מאבד את הסבלנות מבצע שגיאה עמדתית תמוהה (א4) שפותחת לקרלסן אפשרויות ובסוף גם נותן כלי שלם.

זוכרים את ה"דייגים הנורבגים" ששמו לבית"ר חמישייה? אז היום יש לנו עוד דייג נורבגי, היה חייב לנצח אז זרק את החכה והמתין בסוף תפס דג בים ריק.
כמו הפתגם הבדואי "החיפזון מן השטן, המתינות מאללה"

אייל 31 במרץ 2013

אפשר לומר, אגב, שראדג'בוב שימש כאיזון לאיוונצ'וק – זה נתן לו נקודה וחצי וזה לקח ממנו נקודה וחצי… כלומר, איוונצ'וק משחק כמו טירון ועושה שטויות במשחק אחרי משחק (היום הפסיד את המשחק החמישי שלו בזמן), אבל במשחקים נגד קרלסן הוא מבריק.

שמעון כסאח 31 במרץ 2013

ואני לא אתפלא אם לאחר סיום התחרות יהיו כאלה שיקראו להחזיר את שיטת המשחקים הדחויים.

גיל 1 באפריל 2013

בדיוק, ושגיאות זה חלק מהמשחק בסך הכל.

ארנון 31 במרץ 2013

שבע שעות משחק, עשרות אלפי צופים, תחרות מבאסת לאללה ואתה משחק נגד השחקן מספר אחד בעולם – צריך להביא גם את כל אלו בחשבון כאשר מבקרים את רג'בוב.

תמיר 31 במרץ 2013

אגב חייב לציין שקצב המשחקים ואיכותם מהנים הרבה הרבה יותר מהדו קרב של גלפנד מול אנאנד.

תמיר 31 במרץ 2013

יאלה אייל – פוסט חי מחר (!!).

אייל 31 במרץ 2013

קרלסן מתמחה, אגב, בלהוציא מים מן הסלע – זו לא הפעם הראשונה שהוא זוכה בסיום כזה. היתה לו כל הזמן עדיפות קלה – שום דבר שנראה מאיים במיוחד (ומבחינה אוביקטיבית כנראה באמת לא היה), אבל הוא הצליח להציב כל הזמן בעיות קטנות ומעצבנות בפני רדג'אבוב, שהלך ואיבד את שיווי המשקל שלו. אגב, כשרדג'אבוב "זרק" כלי העמדה שלו כבר היתה אבודה בכל מקרה – עד כמה שהצלחתי לשפוט, הטעות המכריעה היתה במסע ה-80 של הלבן (פ-ג4).

תמיר 31 במרץ 2013

אייל, תוכל אולי להתייחס לשאלה ששאלתי בתגובה לתגובה 3 בקשר למשחק בסיבוב קודם בין ארוניאן לקראמניק?

אייל 1 באפריל 2013

אני חושב שהתבלבלת – העמדה לאחר המסע ה-53 של השחור (מ-ו6) היא זכוייה לשחור בכל מקרה. אני מתכוון להסביר את זה בפוסט הבא (בהקשר לעניין של טעויות גסות שמכריעות משחקים), אבל אם אתה רוצה לנסות להבין את זה בעצמך בעזרת הטבלאות – נסה להציב את העמדה שנוצרת במשחק אחרי 52…מ:ז6 ולשחק איתה, ואז להשוות לעמדה שנוצרת אחרי 50.ח6! ז6 (מסע כפוי – השחור חייב לשמור על הרגלי האחרון שלו כדי שיוותרו לו סיכויי ניצחון) 51.מ-ב5 מ:ז5 52.א4 מ:ח6 – שהיא תיקו. ההבדל מהעמדה המקבילה במשחק היא שהמלך השחור עומד על ח6 במקום ז6, והרגלי על ז6 במקום ז7. באופן בסיסי ההסבר הוא שזה מעכב את המלך השחור במשך מסע אחד מכריע מלהגיע בזמן כדי לעצור את הרגלים הלבנים.

תמיר 1 באפריל 2013

אייל נדמה לי שאני מקבל שתי הערכות שונות עבור העמדה אחרי מסע 53 בשני אתרים שונים.
באתר http://chessok.com/?page_id=361 נדמה לי שלבן מנצח ואילו באתר http://www.k4it.de/?topic=egtb&lang=en השחור מנצח. יכול להיות או שאני קורא את המהלכים לא נכון?

ארנון 1 באפריל 2013

תמיר, אם לבן עושה 54.ג4 כדי למנוע ר-ד5, אז הרץ עובר ל-ח7 ומשם ל-ה4 כדי לחלוש על האלכסון הארוך. אם ארוניאן היה משחק 50. ח6, אז הרגלי השחור שחייב להתקדם ל-ז6, חוסם בפני הרץ שלו את האפשרות הזאת.

תמיר 1 באפריל 2013

אחלה. שיחקתי את זה שוב ושוב על הלוח ובסוף הבנתי. המון תודה!

שמעון כסאח 1 באפריל 2013

הטעות שלו הייתה המסע א4 (מסע 64) ואת זה ציין בזמן אמת רב-אומן איפטוב.

עד אז החולשה היחידה שלו הייתה בג4 עליה יכל להגן ביעילות מבלי שקרלסן יכול לעשות משהו, לאחר א4 קרלסן קיבל נקודה נוספת להתקפה וכבר ההגנה הופכת מסובכת הרבה יותר.

ואם נוסיף את הפסיביות לאורך זמן, דוחק הזמן, העייפות לאחר 6 שעות וגם זה שלמעשה התוצאה חשובה באמת רק לקרלסן כנראה שהסוף היה בלתי נמנע.

אייל 1 באפריל 2013

כן, א4 ללא ספק הייתה טעות – אני רק לא בטוח אם "מכריעה"; אבל אין ספק שזה סיבך את ההגנה ונתן לשחור יותר סיכויים לשחק על ניצחון.

אייל 1 באפריל 2013

אבל גם אם מבחינה אוביקטיבית 64.א4 לא הייתה הטעות המכריעה, אני מסתכל שוב ומסכים שזו הטעות שהכי מזדקרת לעין. פשוט קשה למצוא לה הסבר – לא מדובר כאן, נניח, באיזו הסתעפות טקטית מסובכת שרדג'אבוב טעה בחישוב שלה, אלא זו פשוט טעות עמדתית אלמנטרית. למה לתת לרץ השחור עוד מטרה לתקוף?

ארנון 1 באפריל 2013

נראה שהוא היה מרוכז בהגנה על ג4 וההגנה הזאת היתה, בין השאר, מבוססת על פרש ב-ב3 (לאיים על מלך ב-ג5 או למנוע ממנו להגיע לשם). כך ש-א4 נועד למנוע א4 של שחור שיאיים על הפרש ב-ב3. כנראה היה ברור לראג'בוב שהוא נותן כאן מטרה נוספת לתקיפה עבור קארלסן, אבל בלחץ הזמן בו היה הוא לא הצליח למצוא פתרונות טקטיים טובים יותר (שכמובן היו לו).

אייל 1 באפריל 2013

בכל אופן, לקרלסן כבר יש היסטוריה של התאוששויות מיידיות כאלה מהפסדים במעמדים חשובים – כנראה שהוא מאלה שיודעים איך לתעל את רגשות התסכול שלהם מהפסדים לאנרגיות שעוזרות להם לנצח במשחק הבא. היה, למשל, מקרה בולט בטורניר-העל הראשון שזכה בו (במשותף עם ארוניאן), זה של וויק-אן-זה ב-2008. הוא הוביל לאורך מרבית הטורניר, ושני סיבובים לסיום הפסיד – בלבן – במשחק דרמטי לאנאנד, מה שנראה היה שמקלקל את הסיכויים שלו. ואז, בסיבוב הבא, ניצח – בשחור – את קרמניק. והוא היה אז בן 17.

Mnm 1 באפריל 2013

חבל שאף פה לא מתייחס למשחק של גלפנד שנתן משחק מעולה מול קרמניק ולדעתי היה שם איזה פתח לנתחון אבל גלפנד כידוע לא שחקן התקפי ומול קרמניק עוד יותר מפחיד לפתוח את המשחק

אייל 1 באפריל 2013

המשחק היה באמת מאוד מעניין, אבל התוצאה שלו הייתה פחות דרמטית… אני לא חושב שגלפנד היה קרוב אפילו לסיכויי ניצחון – הוא בעיקר נלחם לא להפסיד. מהלך המשחק הבסיסי היה דומה למה שקרה כבר לקרמניק בכמה משחקים קודמים – הוא שיחק את הפתיחה באופן יצירתי ומבריק, הכניס את גלפנד ללחץ כבר מהשלבים המוקדמים ונראה על סף ניצחון, אבל כמה אי-דיוקים שלו ברגעים קריטיים וגם הגנה אקטיבית טובה של גלפנד הובילו בסוף לתיקו.

ארנון 1 באפריל 2013

יאללה, מתחילים!
קרב ק' ב-ק', הומאז' לקרבות העבר קורצ'נוי-קארפוב, קארפוב-קאספארוב, קאספרוב-קראמניק.

אבל הפעם זה שונה, ואולי מענין יותר – לא בראש בראש, כי אם שני משחקים במקביל. ונקווה למלחמה אמיתית מצד סווידלר ואיוואנצ'וק. בכל מקרה, קארלסן חייב לשחק משחק שיאפשר לו אופציות לבחור בניצחון או בתיקו במידת הצורך, וקראמניק חייב לשחק על ניצחון.

אייל 1 באפריל 2013

לאלה שרצו פוסט חי… המשחקים התחילו – לקרלסן יתרון על קרמניק מבחינה זו שהוא משחק בלבן וקרמניק בשחור, וכמו כן שובר השוויון (של מספר הנצחונות) פועל לטובתו, כך שאם השניים מסיימים עם נקודות שוות קרלסן מנצח בטורניר.

קרלסן משחק פתיחה ספרדית סולידית נגד סוידלר; קרמניק, שבאופן מעשי חייב לשחק על ניצחון, משחק פתיחה חריפה יותר (פירץ) מזו שהוא רגיל. וקרמניק משחק נגד איוונצ'וק, השחקן הפחות צפוי בכל הטורניר.

תמיר 1 באפריל 2013

המון תודה! אפשר להניח שקראמניק ינסה לשחק סולידי ולבנות על ניהול זמן גרוע של איבאנצוק בשביל להשיג איזשהו יתרון בסוף?

אייל 1 באפריל 2013

איוונצ'וק כל-כך בלתי-צפוי שקשה להחליט מה כדאי לעשות נגדו… (בטורניר שהתקיים לא מזמן בגיברלטר, שאלו את נייג'ל שורט, שגם שיחק שם, על מה הוא חושב שאיוונצ'וק חושב כשזה האחרון לא שיחק מסע הרבה זמן, ושורט מייד אמר במה שנשמע כזעזוע אמיתי: "אתם רוצים שאני אכנס לראש של איוונצ'וק?! לא תודה!"). בכל אופן, אחרי המסע ה-11 קרמניק איפשר חילוף של מלכות, מה שהיה הופך את המשחק ל"שקט" יותר, ואיוונצ'וק נמנע מזה.

ארנון 1 באפריל 2013

בחירה טובה של הפתיחות. גמישות, וללא יותר מדי חילופי כלים.

אייל 1 באפריל 2013

אחת הנקודות המעניינות היא שכיוון ששני המשחקים מתנהלים במקביל, קרלסן וקרמניק יכולים מדי פעם להציץ במשחק השני ולקחת בחשבון את מה שקורה שם בשיקולים האסטרטגיים שלהם. מצד שני, רצוי כמובן לא לאבד פוקוס בגלל הקדשת תשומת-לב מוגזמת למשחק השני…

תמיר 1 באפריל 2013

מישהו יכול לזרוק מילה על גלפנד ועל הפתיחה שבחר? זה נראה שלא נשארו כבר כלים בשלב כל כך מוקדם במשחק.

ארנון 1 באפריל 2013

ברוב הוריאנטים של הגנת גרינפלד, מוחלף זוג פרשים בשלב מוקדם מאד של המשחק. כאן, בנוסף לזוג הפרשים, הוחלף זוג רצים, כאשר עבור השחור זהו הרץ החזק ב-ז7, מה שמביא להחלשת הערוגות השחורות סביב המלך השחור. אמנם בהיעדר רץ שחור ערוגות של הלבן החולשות האלה אינן כה משמעותיות, אבל בכל זאת נראה שיש ללבן יתרון קל (גם בזכות האפשרות שיש לו להחליש את מבנה הרגלים של שחור עם ר:ג6).

תמיר 1 באפריל 2013

תודה

אייל 1 באפריל 2013

במשחק בין קרמניק לאיוונצ'וק, לאור ניהול הזמן הלעתים בלתי-שפוי של זה האחרון, יכול להיות מעניין לעקוב אחרי מה שקורה על השעון לא פחות מאשר אחרי מה שקורה על הלוח. כרגע (אם להאמין לזמנים ב-chessbomb) לקרמניק "יתרון" של כ-15 דקות לאחר 10 מסעים.

אייל 1 באפריל 2013

לאחר 15 מסעים במשחק קרלסן-סוידלר (עד פ-ז3 של הלבן), לא נראה שהלבן השיג משהו מיוחד באופן אוביקטיבי מהפתיחה, אבל התקבלה סוג של עמדה בה יש מקום למשחק תמרונים עמדתי ממושך מהסוג שקרלסן מצטיין בו.

תמיר 1 באפריל 2013

סתם משהו קטן ששמתי לב אליו – עד עכשיו בכל המשחקים של קרלסן שעקבתי אחריהם הוא תמיד היה ביתרון בשעון. בדרך כלל עשר דקות ומעלה בשלב הזה. פעם ראשונה שאני רואה אותו בפיגור קל.

אייל 1 באפריל 2013

כן, לקרלסן יש בדרך-כלל ניהול זמן מצויין ונדיר שהוא נכנס ללחץ זמן בשלבים הקריטיים של המשחק.

אייל 1 באפריל 2013

הפרשן האורח באתר הרשמי, רב-האמן הותיק גנה סוסונקו, אומר שהוא בטוח שקרמניק שונא את העמדה שלו כעת (אחרי המסע ה-14) – אבל כאמור, בגלל שהוא צריך לנצח הוא שואף לסיבוכים.

איציק 1 באפריל 2013

באמת יש 40 דקות הבדל בין קמניאק לאיונצ'וק או אני מפספס משהו, וזה אחרי 17 מסעים בלבד?

אייל 1 באפריל 2013

לפי chessbomb יותר כמו 30.

תמיר 1 באפריל 2013

העמדה של קרלסן נראית קצת בעייתית,לא? זה נראה לעין הלא מיומנת שבעמדה של סווידלר אין בכלל חולשות.

אייל 1 באפריל 2013

עמדת השחור נראית בהחלט די טובה, ומבנה הרגלים שלו אולי קצת יותר טוב מזה של הלבן, אבל לכלי הלבן יש עמדות סבירות ולא נראה שיש לו בעיות מיוחדות בינתיים. 19.צ-ה1 נראה כמכוון נגד פריצה במרכז על-ידי ד5, שהמסע 18…ר-ג7 הכין (כיוון שאחרי ה:ד5 הרגלי על ה5 יהיה מותקף פעמיים).

ארנון 1 באפריל 2013

נראה שקרלסן משחק רגוע וממתין להתפתחויות במשחק של קראמניק – האם איוואנצ'וק יגדיל את היתרון שלו או שיכנס לדוחק זמן משמעותי.
אחת התוכניות העומדות עבור קרלסן היא ח3 עם פ-ח2 ופ-ז4 כדי להתחיל ליצור איומים על המלך השחור.

גיל 1 באפריל 2013

עד כמה באמת שחקנים מודעים למה שקורה בלוחות אחרים? הם יכולים ללכת ולהציץ? כשמשחק מסתיים מודיעים להם את התוצאה? אני רואה שכל השולחנות קרובים מאוד אחד לשני ואני יכול להניח שיש שחקנים שכל זה יכול להפריע להם.

אייל 1 באפריל 2013

כן, הם יכולים בקלות לראות מה קורה בלוחות האחרים. בהקשר זה, אני לא אתפלא אם ההתפתחויות במשחק בין ארוניאן לקרמניק בסיבוב 12 השפיעו לרעה על קרלסן במשחק שלו נגד איוונצ'וק, כיוון שהרגיש שהוא צריך לשחק על ניצחון בעמדה שלא הצדיקה את זה. (מישהו אמר שראה בשידור החי את קרלסן מסתכל על העמדה במשחק השני ומעווה את הפנים שלו בגועל)

גיל 1 באפריל 2013

קרלסן פשוט נראה כמו ילד עם הבעות הפנים שמסגירות הכל. והאמת הוא שהוא באמת ילד. יהיה מעניין בהנחה שהוא זה שישחק נגד אנאד, איך הוא יתמודד שם.

אייל 1 באפריל 2013

בכל אופן, ממשיך משחק תמרונים מעניין בין קרלסן לסוידלר – המסע האחרון של קרלסן, 21.ז3, מיועד למנוע כניסה של פרש שחור ל-ו4. מה שכן, קרלסן מתחיל להיות קצר בזמן.

אייל 1 באפריל 2013

לאיוונצ'וק עוד 11 דקות כדי לבצע 15 מסעים בעמדה מסובכת… האם הוא יפסיד בזמן (או בגלל ניהול הזמן) בפעם השישית בתחרות?

ארנון 1 באפריל 2013

יש מצב שבסוף זה לא יעבוד, אבל אין ספק שתוכנית המשחק שת קראמניק הצליחה – איוואנצ'וק בדוחק זמן, וטרם הוחלף אפילו כלי אחד על הלוח!

תמיר 1 באפריל 2013

תשמע זה עבד עד עכשיו. זו האסטרטגיה הטבעית ביותר לאור הההתפתחויות של הטורניר עד כה. זה בכלל לא קשור לשח. דווקא את קרלסן אני מבין קצת פחות. לטעמי היה חייב לשחק על ניצחון.

אייל 1 באפריל 2013

המסעים האחרונים של קרלסן הם בדיוק נסיון לשחק על ניצחון – הם יוצרים סיבוכים טקטיים בעמדה שהיה אפשר לטפל בה בצורה יותר שקטה. אלא שגם קרלסן כבר די בדוחק זמן.

ארנון 1 באפריל 2013

ובינתיים רג'בוב שוב מפסיד עם א4 מיותר. הפעם בשחור…

אייל 1 באפריל 2013

תשמע, התכנית להכתיר את הרגלי הייתה טובה, הבעייה היחידה היא שיקבל מט לפני זה…

שמעון כסאח 1 באפריל 2013

תחרות הבאה סוקאר ממנים רק אם מבטלים את המשבצת א4.

אייל 1 באפריל 2013

LOL

שמעון כסאח 1 באפריל 2013

קרלסן ויתר על חילופי רצים לבני מסלול והעביר את המשחק לסיבוכים טקטיים בדוחק זמן.

כושר חישוב, עצבים והרבה מזל הם שם המשחק עכשיו.

אייל 1 באפריל 2013

נראה שלקרלסן עמדה די טובה, אבל דוחק זמן אפילו יותר גרוע מזה של צ'אקי – משהו כמו 3 דקות ל-11 מסעים.

אייל 1 באפריל 2013

עכשיו דקה ועשרים לעשרה מסעים. לא יאומן…

גיל 1 באפריל 2013

קרמניק נראה בדרך להפסד לפי הניתוח של הסיכויים במחשב. חבל, כי זה ימנע את הדרמה במשחק של קרלסן.

תמיר 1 באפריל 2013

גיל מה אומר המחשב על העמדה של קרלסן?

אייל 1 באפריל 2013

המחשב מתעב את העמדות של קרלסן וקרמניק בערך במידה שווה…

גיל 1 באפריל 2013

שניהם הולכים להפסיד לפי המחשב.

ארנון 1 באפריל 2013

וואו, נראה ששניהם הולכים להפסיד…
אם כך יקרה, זה יהיה ההפסד הכי מתוק בקריירה של קרלסן.

אייל 1 באפריל 2013

יהיה די מדהים אם קרלסן ינצח בטורניר אחרי שגם הוא וגם קרמניק מפסידים.

מיכאל 1 באפריל 2013

לפי המצב – זה בדיוק מה שיקרה.
באסה לקראמניק, יכל להוציא תיקו לדעתי בשלב מסוים.

תמיר 1 באפריל 2013

לפי המחשב הההבדל כל כך גדול?

ארנון 1 באפריל 2013

שניהם אבודים לגמרי. וגם אין יותר דוחק זמן. צריך לקרות משהו מאד מוזר כדי שמישהו מהם יחלץ תיקו.

מיכאל 1 באפריל 2013

אפילא לא צריך מחשב. בוריס גם אמר את זה בשידור – שניהם מפסידים על בטוח

ארנון 1 באפריל 2013

אם מישהו מהם יכול איכשהו להציל את המשחק, זה דווקא קרלסן. אבל קראמניק הולך להיכנע תוך ארבעה-חמישה מהלכים, ואז נראה אם קרלסן ימשיך להילחם.

אייל 1 באפריל 2013

כן, זה נכון, באמת לא צריך מחשב – מספיק להסתכל בלוח. שניהם נראים אבודים.

תמיר 1 באפריל 2013

סתם שאלה – כשהמחשב מנתח את העמדה וקובע שיש עדיפות לצד מסויים, יש איזשהו מדד כמותי שהוא מספק? איזשהו ציון בין אפס למאה או משהו דומה לזה?

ארנון 1 באפריל 2013

יתרון חייל ללבן זה 1+, יתרון חייל לשחור זה 1-. זה הבסיס להערכה.

אייל 1 באפריל 2013

כלומר, שווה-ערך לרגלי לפי השיפוט ("פונקציית ההערכה") של המחשב. 0.78+, למשל, זה יתרון ללבן שהוא שווה-ערך לשבעים ושמונה מאיות רגלי לפי המחשב, כשזה משקלל את כל האלמנטים בעמדה.

גיל 1 באפריל 2013

יש קו שנוטה לצד מסוים יותר או פחות.

נראה שקרמניק יפסיד ואז קרלסן יכנע גם הוא.

אייל 1 באפריל 2013

במשחק עם איוונצ'וק, קרמניק כנראה החמיץ כמה חזק המסע 38.ב5! של הלבן – בלי זה בהחלט יש לשחור סיכוי להחזיק מעמד.

מיכאל 1 באפריל 2013

נראה שמה שהכריע את התחרות היה התיקו של גלפנד בסיבוב ב-13 מול קרמניק ממצב קשה.
כל הכבוד, בוריס! :)

אייל 1 באפריל 2013

אולי עוד יתגלה שכל הסיבוב הזה הוא מתיחה של ה-1 באפריל.

ארנון 1 באפריל 2013

1+

שמעון כסאח 1 באפריל 2013

חזק

גיל 1 באפריל 2013

חכו, איבנוצ'וק עוד יכול לעשות שטויות למרות שהיום נראה אחד הימים "הטובים" שלו.

מיכאל 1 באפריל 2013

אז זה יהיה אפילו עוד יותר הזוי. אבל זה לא יקרה.

שמעון כסאח 1 באפריל 2013

הוא מחכה שיגיע דוחק זמן אחרת הוא לא מסוגל לשחק.

שמעון כסאח 1 באפריל 2013

קרלסן נכנע, קרמניק ישחק עד המט.

גיל 1 באפריל 2013

אני חושב שזה ממש יפה איך שחקנים מנתחים את המשחק שלהם ביחד אחרי שהוא מסתיים ובצורה מאוד ידידותית.

תמיר 1 באפריל 2013

חבר'ה הסיבוב הזה פשוט מדהים ובכלל כל התחרות מותחת ומרתקת במידה בלתי רגילה. בלי קשר לתוצאה הסופית רציתי לומר המון המון תודה לכל המגיבים ובעיקר לאייל על הכול. הפכתם את כל החוויה מרתקת פי כמה וכמה. מצאתי את עצמי מריץ מהלכים על לוח עם עצמי – משהו שלא עשיתי מגיל 16.

גיל 1 באפריל 2013

זהו, נגמר.

שמעון כסאח 1 באפריל 2013

לקרמניק יש כבוד, לעצמו ליריב לענף.

אייל 1 באפריל 2013

כן, קרמניק נכנע – ברכות לקרלסן.

אני אנסה לכתוב פוסט סיכום אחרי שאתאושש קצת…

איציק 1 באפריל 2013

אייל,
אני חושב שמגיעות לך תודות רבות, ואני חושב שאני מדבר בשם רבים מהקוראים במהלך השבועות האחרונים.
תודה רבה, והלוואי ותמשיך לכתוב לא רק בזמן התמודדויות על הכתר כי אם במהלך השנה כולה.

שאול 1 באפריל 2013

לגמרי

ארנון 1 באפריל 2013

מצטרף לתודות ולשבחים.
וכמובן מחכים לפוסט סיכום.

חובבן 2 באפריל 2013

אכן כן.
תודה אייל!

אלון 1 באפריל 2013

לא הבנתי למה קראמניק נכנע היום לאיבנצ'וק. להבנתי המוגבלת העמדה לא היתה נראית אבודה. אשמח אם אפשר יהיה להסביר את העניין. מעבר לזה, אני מצטרף לתודות ולברכות על הפוסטים המצויינים.

ארנון 1 באפריל 2013

המלך הלבן בדרך ל-ב5, החייל ב-ג5 נופל, והשאר זו טכניקה פשוטה.

טל 12 2 באפריל 2013

השוויון (בנטל) איבנצ'וק – אחרי ניצחון על קרלסן למה לקפח את קראמניק :-)

טל 12 2 באפריל 2013

תודה על הפוסט/ים

Comments closed