הפעם זה קריאקין

סרגי קריאקין זוכה בטורניר-העל בנורבגיה; וברכות לייבגני פוסטני על ההעפלה לגביע העולם

נפתח באליפות אירופה, שאליה – ולהשתתפות הישראלית בה – התייחסתי בסיום הפוסט הקודם. מדובר, כזכור, בטורניר בעל מעמד של תחרות אזורית פתוחה ממנה מעפילים כל שנה 23 שחקנים לגביע העולם (שממנו מעפילים השנה שני הפינאליסטים לתחרות המועמדים). אם כן, מבין חמשת השחקנים הישראלים שהשתתפו בתחרות, ייבגני פוסטני סיים במקום ה-23 והצליח להעפיל לגביע העולם, דבר שהוא עושה בפעם השנייה ברציפות. (למעשה, גם מקום 25 היה מספיק הפעם, כיוון ששני שחקנים מבין אלה שסיימו ראשונים כבר העפילו מאליפות אירופה של השנה הקודמת – גביע העולם מתקיים פעם בשנתיים.) התחרות הייתה צמודה ביותר – לא פחות מעשרה שחקנים סיימו במקום ראשון משותף עם 8 נקודות מ-11 סיבובים (מביניהם זכה בתואר אלוף אירופה אלכסנדר מויסנקו מאוקראינה, על פי שובר-שוויון), ואחריהם עוד 16 שחקנים עם 7.5 נקודות, ביניהם פוסטני (שצבר בסך-הכל שבעה נצחונות, שלושה הפסדים ותיקו אחד).

מעט אחריו סיים מקסים רודשטיין עם 7 נקודות. רודשטיין פתח את התחרות בצורה טובה מאוד, וברמת המשחק הבודד ניתן לומר שההישג המרשים ביותר מבין השחקנים הישראלים שייך לו – ניצחון בסיבוב השמיני על מקסים ושייר-לגראב הצרפתי, שחקן השייך למועדון בעלי מד-הכושר של 2700 ומעלה (כלומר, הטופ-50 בעולם), שכזכור הרשים למדי בתחרות לזכר אליוכין שהתקיימה לא מזמן. אבל אז הפסיד רודשטיין שני משחקים ברצף לשחקני 2700 אחרים – ייבגני אלקסייב ויאן נפומניצ'י הרוסיים. להפסיד לשחקנים חזקים כאלו זו לא בושה, כמובן, אבל הדרך הייתה קצת מאכזבת – שני המשחקים היו קצרים מאוד (22 מסעים), ובשניהם עשה רודשטיין טעויות טקטיות גסות למדי והפסיד כמעט בלי לתת פייט.

כפי שגם ציינתי בפוסט הקודם, רובם המכריע של השחקנים שהעפילו מאליפות אירופה לגביע העולם (המתנהל במתכונת של שבעה שלבי נוק-אאוט) לא ישרוד מעבר לשלב או שניים הראשונים שלו; אבל זהות המעפילים מעניינת תמיד כאינדיקציה לכוח או לעומק היחסיים של המדינות. הנה, איפוא, חלוקת 46 השחקנים  שהעפילו לגביע העולם מאליפות אירופה הנוכחית ומזו של השנה שעברה על פי מדינות: רוסיה – 19; אוקראינה – 8; ארמניה וצרפת – 3 כ"א; גאורגיה, ספרד, מולדובה, אוסטריה, הולנד, אנגליה, ישראל, רומניה, בלארוס, סלובניה, צ'כיה, אזרבייג'אן ואיטליה – 1 כ"א.

***********

את טורניר-העל בנורבגיה עזבנו בפעם הקודמת לאחר שלושה סיבובים, בהם פתח קריאקין פער של נקודה שלמה מהבאים אחריו בעקבות התחלה מצויינת עם שלושה נצחונות רצופים. בסיבוב הרביעי המשיך לדהור קדימה, ואם בסיבובים הקודמים ניתן היה לומר ששיחק נגד יריבים חלשים יחסית – ראדג'בוב (הנמצא בתקופה הגרועה ביותר בקריירה שלו), האמר ו-וואנג האו – הרי שכאן שיחק נגד ארוניאן, ועוד בשחור.

המשחק התנהל בהגנה ההודית של המלכה (שסימן ההיכר הבסיסי שלה הוא המסעים 1.ד4 פ-ו6 2.ג4 ה6 3.פ-ו3 ב6), בהסתעפות שהפכה לאופנתית בזמן האחרון במידה רבה בשל קריאקין עצמו, ששיחק אותה מספר פעמים – כולל משחק בו הפסיד לארוניאן לפני כשנה, ומשחק מסיבוב קודם של טורניר זה עצמו, בו ניצח את האמר. לאחר 17 מסעים התקבלה העמדה הבאה:

bview1

עד כאן חזרו השחקנים על מסעי המשחק האמר-קריאקין שני סיבובים קודם לכן. כיוון שהאמר הפסיד במשחק זה כלבן, היה ברור שארוניאן מתכנן לסטות ממנו בשלב מסויים, וכאן הגיע המסע החדש: 18.ג:ד5 (במקום מה-ד3 ששיחק האמר) ה:ד5 19.ב4 פ-ג6 20.צ-ג1 צ-ג8 (מגן על הפרש ב-ג6 שהותקף במסעו הקודם של הלבן) 21.ר-ח3 ו5 (חוסם את התקפת הרץ על הצריח ב-ג8):

bview2

עד לכאן סידרת המסעים ששוחקו מאז החידוש של ארוניאן הייתה כפויה במידה רבה, כך שארוניאן היה אמור לחזות עמדה זו מראש ולהתכונן אליה. אלא שהמשך המשחק הראה שקריאקין כנראה הבין טוב ממנו את אופי העמדה שנוצרה. ציינתי בפוסט קודם, בניתוח המשחק קרואנה-ראדג'בוב, שדבקות של שחקן בהסתעפות מסויימת, לצד המומחיות שהיא מעניקה לו, הופכת אותו גם לצפוי ולכן פגיע יותר להכנה ביתית מצד שחקנים אחרים. באותו משחק האלמנט השני התגלה כחזק יותר, אך במשחק הנוכחי כנראה שהאלמנט הראשון הכריע. ההמשך היה 22.ו3 (כדי לסלק את הפרש השחור מהעמדה המרכזית החזקה שלו ב-ה4) פ-ד6 23.מה-ד3 פ:ה5 24.ד:ה5 (המסע הזה – במקום להכות בחזרה על ה5 עם הרץ – מסוכן למדי עבור הלבן, כיוון שהוא הופך את הרגלי ד' של השחור לחופשי) צ:ג1 25.ר:ג1 (וזו כבר טעות באופן חד-משמעי – היה צריך להכות בחזרה עם הצריח) פ-ג4 26.ו4: 

 bview3

מסעו ה-25 של הלבן נועד לפנות את הערוגה ו4 בכדי לאפשר את מסע הרגלי האחרון התומך במרכז ומגן על הרגלי ה5 (שהותקף על-ידי הפרש השחור). אך נראה שארוניאן לא העריך עד כמה חזק כאן מסעו הבא של השחור: 26…ב5!  באופן עקרוני השחור מעוניין לקדם את הרגלי ד' שלו, הן כדי להפוך אותו למסוכן והן כדי לפתוח את האלכסון הארוך א8-ח1 דרכו יוכל ליצור איומים חזקים על עמדת המלך הלבן. לא ניתן לעשות זאת מייד, כיוון שהפרש על ג4 ייוותר ללא הגנה – ולכן בא המסע ב5, המספק תמיכה נוספת לפרש ועושה זאת תוך רווח זמן, כיוון שהוא תוקף את הפרש הלבן על א4 הצריך לסגת כעת: 27.פ-ג3 מה-ב6+ 28.צ-ו2 ד4 29.פ-ה2 צ-ד8:

bview4

הצריח תומך ברגלי שהתקדם ל-ד4 וכעת השחור מאיים במסע ר-ה4. כדי להתגונן מפני האיום הזה הלבן חייב, למעשה, להכות את הרגלי על ו5 – והוא חייב לעשות זאת עם המלכה, כיוון ש-30.ר:ו5?? יפסיד מייד ל-30…מה-ג6 עם איום מט קטלני על ח1 (האלכסון הארוך…) שללבן לא תהיה דרך טובה להתגונן בפניו, כי לא יוכל עוד להציב את הרץ שלו על ז2. לפיכך ארוניאן שיחק 30.מה:ו5, אבל בכך איפשר לקריאקין להמשיך ולקדם את הרגלי החזק שלו: 30…ד3 31.מה-ה6+ מ-ו8. 

כעת היה ארוניאן יכול להחליף מלכות על ב6, לסגת עם הפרש המותקף (על ה2) ולתת כלי תמורת הרגלי ד' השחור כשזה יתקדם ל-ד2. כך היה נותר עם שני רגלים תמורת כלי ואפשרות מסויימת להילחם על תיקו בסיום, אם כי ככל הנראה הדבר היה מוביל רק להפסד איטי יותר. במקום זאת החליט ארוניאן להשאיר את המלכות על הלוח כדי לנסות ולייצר סיכויי-נגד טקטיים בעזרת איומים על המלך השחור: 32.מה-ו5+ מ-ה8! (כעת אין ללבן יותר התראות שח) 33.מה:ח7 ד2 34.ר:ד2 (הלבן חייב לוותר על כלי תמורת הרגלי המתקדם של השחור, אחרת זה האחרון יכתיר על ד1) צ:ד2 35.ה6:

bview5

הלבן מאיים כעת בשח עם המלכה על ז8, כאשר הרגלי שקידם ל-ה6 חוסם את נתיבי הבריחה של המלך השחור. אבל קריאקין מצא דרך פשוטה ויעילה לסתור את האיום הזה: 35…צ-ד1+! 36.ר-ו1 (המסע הזה כפוי, כיוון שהמלך הלבן אינו יכול לזוז – הערוגה ז2 מאויימת על-ידי הרץ השחור – וגם לא ניתן לחסום את השח עם הצריח הניצב על ו2, כיוון שזה האחרון מרותק על-ידי המלכה השחורה לאורך האלכסון א7-ז1; אלא שכעת הרגלי על ה6, שנתמך קודם לכן על-ידי הרץ שניצב על ח3, נותר בלתי-מוגן)  מה:ה6. כעת נעלמו למעשה אפשרויות ההתקפה של הלבן, והוא נותר בגירעון של כלי בעמדה אבודה; ארוניאן נכנע כעבור שני מסעים נוספים.

קריאקין פתח איפוא לאחר הסיבוב הרביעי פער של נקודה וחצי מהבא אחריו בטבלה, ושל שתי נקודות שלמות מקרלסן, שסיים בתיקו גם את משחקו הרביעי. הסיבוב החמישי הפגיש את שניהם למשחק מפתח בו היה קרלסן חייב למעשה לנצח כדי שיוותר לו סיכוי ממשי להדביק את קריאקין, והמשימה נראתה קשה במיוחד כיוון ששיחק בשחור. התפתח משחק תמרונים אופייני לפתיחה הספרדית, שלאחר מסעו ה-19 של הלבן הגיע לעמדה הבאה:  

 bview6

19…פ-ב6 (ניסיון להביא את הפרש לעמדה אקטיבית יותר) 20.ג4! (מסע חזק המנצל את יתרון המרחב של הלבן – תוקף את הרגלי ב5 של השחור וגם פותח את האלכסון עבור הרץ שניצב על ב2) ב:ג4 21.פ:ג4 פ:ג4 22.ר:ג4 (נראה שהחילופים על ג4 היו הכרחיים, אבל כעת הרץ הלבן מתייצב בעמדה חזקה מאוד על הערוגה הזו) ח6 (כדי למנוע הצבת פרש לבן על ז5, דבר שייצור לחץ מאוד בלתי-נעים על ו7) 23.ד:ה5 ד:ה5 24.ר-ג3 (כעת הלבן מתכנן להציב את המלכה על ב2 ולהגביר את הלחץ על ה5) ר-א6 (מציע חילופי רצים שיקלו את הלחץ) 25.ר-ב3 (וקריאקין אינו מעוניין בחילופים הללו) ג5 26.מה-ב2 (וכעת השחור נאלץ למעשה לוותר על הרגלי ב-ה5, כיוון שאין לו דרך טובה להגן עליו: 26…פ-ד7 27.ב5! ואם יכה השחור את הרגלי עם הרץ יבוא ר:ו7+ ולאחר מכן המלכה הלבנה תכה את הרץ השחור על ב5 עם התקפה חזקה מאוד; או 26…ר-ד6 27.ב:ג5 מה:ג5 28.צ:ד6! ר:ד6 29.פ:ה5, שוב עם התקפה חזקה מאוד) ג4 27.ר-א4 צ-ה6 28.פ:ה5 ר-ב7:

 bview7

קריאקין שיחק טוב מאוד במסעים האחרונים, זכה ברגלי והשיג יתרון שעל פי ניתוח של העמדה קרוב מאוד להספיק לזכייה – אם ימשיך הלבן באופן מדוייק. מסעו האחרון של השחור תוקף עם הרץ את הרגלי על ה4 וכן חושף התקפה מצד הצריח השחור על הרץ שניצב ב-א4. ההמשך המדוייק עבור הלבן היה כאן: 29.ר-ב5! (שבמקום להגן על הרגלי ב-ה4, תוקף את הרגלי ג4 של השחור) ר:ה4 (הכאת הרגלי הזה עם הפרש שעל ו6 תאפשר חדירה קטלנית של הצריח הלבן ל-ד7) 30.ר:ג4 צ:ה5 31.ר:ה5 מה:ג4 32.צ-ד4! מה-ג2 (או 32…מה-ג6 33.ר:ו6 ואז ייפול הרץ על ה4) 33.מה:ג2 ר:ג2 34.ב5 ונראה שהלבן זוכה – השחור יצטרך להקריב כלי כדי לעצור את התקדמות הרגלי הזה.

אלא שהשחמט הוא אכזרי, ולעתים קרובות מסע אחד בלתי-מדוייק יכול לבטל עבודה עצומה שהושקעה בשלבים קודמים של המשחק. ההסתעפות שהוזכרה למעלה קשה מאוד לחישוב מדוייק, ובמקום זאת קריאקין בחר במסע הטבעי 29.ר-ג2, שנסוג עם הרץ ומגן באופן ישיר על הרגלי ב-ה4. ואז, לאחר מסעו של קרלסן 29…צא-ה8! (ערוגה שלא הייתה זמינה עבור הצריח אם הרץ הלבן היה ניצב על ב5) הסתבר שרוב – אם לא כל – יתרונו של הלבן נעלם; השחור מפעיל לחץ חזק על הטור ה', כך שאם יזוז הפרש הלבן ייפול הרגלי ב-ה4. 30.ו4 (תומך בפרש, אבל מחליש את עמדת המלך הלבן, כפי שנראה מייד) ר-ד6 31.מ-ח2 (והמסע הזה הוא כבר טעות טקטית שמטה את הכף לטובת השחור – שוב, כפי שנראה מייד)  פ-ח5 32.ז3 (מטרת המסע הקודם עם המלך הייתה לתמוך במסע הרגלי הזה) ו6 33.פ-ז6:

bview8

כעת, משסולק הפרש הלבן מ-ה5,  השחור יכול פשוט ללכוד בחזרה את הרגלי על ה4 עם עמדה שווה פחות או יותר. אבל קרלסן מצא מסע חזק יותר, המתבסס על אפשרויות טקטיות הנובעות מעמדתו המוחלשת של המלך הלבן: 33…פ:ו4!! – לכאורה השחור מקריב את הפרש, אך למעשה הלבן אינו יכול ללכוד אותו כיוון שהדבר יוביל להתקפה מכרעת על המלך שלו: 34.ז:ו4 ר:ו4+ וכעת, למשל, 35.פ:ו4 מה:ו4+ 36.מ-ח1 מה-ז3; או 35.מ-ז2 ו5! (שמנצל את ריתוק הרגלי ה4 לאורך האלכסון  א8-ח1); או 35.מ-ח1 צ:ה4! 36.ר:ה4 צ:ה4 37.מ-ז1 ר-ד2!! (מסע מרהיב שתוקף את הצריח על ה1 ובו בזמן מאיים במט על-ידי מה-ז3+).

לפיכך, קריאקין בחר בהמשך היחיד שאינו מפסיד מייד: 34.צ:ד6 פ:ז6 35.צ:ה6 צ:ה6, וכעת השחור זכה חזרה ברגלי ונותר עם יתרון עמדתי בשל חולשתם היחסית הן של הרגלים הלבנים והן של עמדת המלך הלבן – כפי שהמשך המשחק ממחיש באופן דרמטי. 36.ר-ד4 ו5 (מסע שזוכה זוכה ברגלי ה' המרותק לאורך הטור – הכאת הרגלי ו5 תוביל לאובדן הצריח על ה1) 37.ה5:

bview9

קריאקין אולי חשב שיוכל לשמור כך על הרגלי ה', אבל ההמשך מפוגג מייד את האשלייה הזאת: 37…פ:ה5! 38.ר:ה5 מה-ג6 – וכעת קריאקין חווה על האלכסון הארוך א8-ח1 סיוט דומה לזה שגרם לארוניאן לחוות במשחק הקודם; השחור מאיים במט על ז2, והמסע 39.ר:ו5 (המאפשר למלכה להגן על הערוגה הזו וגם תוקף את הצריח השחור) יפסיד ל-39…צ:ה5! – הצריח הלבן אינו יכול לעזוב את השורה הראשונה ולהכות בחזרה את הצריח השחור בשל מט על ח1. הרע במיעוטו היה להחזיר את הכלי על-ידי 39.ר-ה4 ו:ה4 וללבן עוד סיכויים להתגונן, אך קריאקין בחר במסע חלש יותר: 39.צ-ז1 מה-ד5! – הרץ על ה5 אינו יכול לסגת בשל מט כתוצאה מצ-ה2 מצד השחור, והצריח אינו יכול להגן עליו מהערוגה ה1 כי עליו לשמור מפני מט על ז2. לאחר אובדן הרץ, הלבן נותר בעמדה נואשת בשל חולשת המלך ופאסיביות הכלים שלו, ובמסע ה-46 קריאקין נכנע בשל מט בלתי-נמנע.

בעקבות המשחק הזה הצטמק, איפוא, הפער בין קריאקין וקרלסן לנקודה אחת, והמתח חזר לתחרות. בעקבות שני הסיבובים הבאים הפער המשיך והצטמק לחצי נקודה בלבד, לאחר שקרלסן זכה בשני נצחונות "צפויים", יחסית, על ראדג'בוב והאמר, בעוד שקריאקין הצליח להציל תיקו ממשחק קשה נגד אנאנד וזכה באופן משכנע כנגד נקאמורה. ואז הגיע הסיבוב השמיני (והלפני אחרון), שמה שקרה בו הזכיר קצת את הסיבוב האחרון של תחרות המועמדים, בו הפסידו שני המובילים. קריאקין שיחק בשחור נגד סוידלר משחק הפכפך מאוד, שהיתרון בו עבר מצד לצד מספר פעמים, ולאחר 39 מסעים הגיע לעמדה הבאה:

bview10

המחשב מעריך עמדה זו כפחות או יותר שווה – אך ברור כי גם אם הערכה זו נכונה באופן אוביקטיבי, מדובר בשוויון מסוג דינאמי ושביר מאוד היכול להתערער בקלות, בשל אופייה החריף מאוד של העמדה. אופי זה נובע מחוסר-האיזון החומרי (material imbalance): לשני הצדדים מלכות ושלושה רגלים באגף המלך, אבל מלבדם לשחור יש צריח ושני רגלים חופשיים (על הטורים א' ו-ד'), בעוד שללבן זוג רצים. שני הצדדים נתונים לפיכך בסכנה פוטנציאלית רבה: הלבן – כיוון שהשחור יכול לקדם את הרגלים שלו לקראת הכתרה; השחור – כיוון שבעזרת המלכה וזוג הרצים, הלבן יכול לארגן התקפה חזקה על עמדת מלכו (זוג רצים – שביחד מכסים את כל הערוגות שעל הלוח – נחשב ככלל לכוח התקפי חזק מאוד בעמדות פתוחות כגון זו, בה הרבה אלכסונים פנויים בפניהם).

האסטרטגיה הבסיסית של סוידלר, לפיכך, הייתה ליצור איומים בלתי-פוסקים על עמדת השחור כדי שזה לא יספיק לקדם את הרגלים שלו: 40.מה-ה4 (תוקף את הצריח השחור) צ-ג8 (מתגונן מההתקפה ומאיים מצידו על הרץ הלבן ב-ג1) 41.ר-ו4 צ-ד8 42.מה-ה7 (תוקף שוב את הצריח השחור) ר-ג8 43.מה-ה4 צ-ד8 44.מה-ה7 צ-ג8 (מסע זה הוא למעשה הצעת תיקו מצד קריאקין, כיוון שאם יחזיר כעת הלבן שוב את המלכה ל-ה4 תיווצר חזרה משולשת על אותה עמדה. קריאקין חש בסכנה שהעמדה טומנת עבורו, וכמו כן בשלב זה כבר היה ברור שקרלסן, במשחק המקביל, אינו עומד לנצח – כך שתיקו היה מאפשר לקריאקין לשמור על ההובלה. אבל לסוידלר היו תכניות אחרות) 45.ח5 (משתמש ברגלי כדי לתקוף את עמדת המלך השחור) מה-ד8 46.מה-ב7:

bview11

סוידלר כמובן אינו מעוניין בחילופי מלכות אותם הציע קריאקין במסעו האחרון, כדי לא לאבד את אפשרויות ההתקפה שלו; מסעו האחרון הציב את המלכה על ערוגה בה לא ניתן יהיה להמשיך ולהטריד אותה, כיוון שהרץ הלבן מונע מהצריח השחור להתייצב על הערוגות ב8 או ג7. כעת הלבן מאיים להמשיך ולקדם את הרגלי שלו ל-ח6 כדי לפרוץ את עמדת המלך השחור. 46…ח6! (מתגונן מפני איום זה של הלבן) 47.ר-ה6 (תוקף שוב את הצריח השחור) צ-ג3 48.מה-ו7 וכאן הגיע המשחק לעמדה קריטית, כיוון שאיומיו של הלבן על המלך השחור הופכים למסוכנים במיוחד. קריאקין בחר לקדם סוף-סוף את אחד הרגלים החופשיים שלו – 48…א3?:

 bview12

ובכך איפשר לסוידלר להשיג ניצחון כפוי: 49.ר-ד6!! – המסע הזה יוצר את האיום הקטלני ר-ו8 ובעקבותיו מט על ז7; לא ניתן להכות את הרץ הניצב על ד6 עם המלכה השחורה, כיוון שאז יספוג השחור מט על ז8 (לכן היה חשוב להביא את המלכה הלבנה אל ו7 במסע ה-48). המשחק נמשך 49…מה-א8 (מאיים מט על-ידי צ-ג1, כיוון שהמלכה מונעת מהמלך הלבן את הערוגה ז2) 50.ר-ד5 (חוסם את האלכסון הארוך עבור המלכה השחורה) א2 51.ר:א8 א1=מה+ 52.מ-ח2:

bview13

השחור "זכה" מייד מחדש במלכה שאיבד, על-ידי הכתרת הרגלי א' שלו, אבל האיום ר-ו8 נותר קטלני כשהיה. קריאקין ניסה את האפשרות האחרונה שנותרה לו להתקפת-נגד: 52…מה-ה1 (מאיים ללכוד את הרגלי ו2 תוך כדי התראת שח ולתת מט) 53.מ-ח3! (מתחמק מהתראת השח, וכעת לשחור כבר אין זמן לשחק 53…מה:ו2, כיוון שיספוג מט בעצמו לאחר 54.מה-ו8+ מ-ח7 55.ר-ה4+ [מסע שהמלכה השחורה מונעת כל עוד היא ניצבת על ה1]; גם 53…מה-ו1+ 54.מ-ח4 מה-ג4 55.ר-ד5! לא יעזור; לפיכך, הצריח השחור חייב לחזור לשורה האחורית כדי למנוע מט מיידי) צ-ג8 54.ר-ו8 צ:ו8 (מקריב את הצריח תמורת הרץ, אבל גם זה אינו מספיק כדי למנוע מט לאורך זמן) 55.מה:ו8+ מ-ח7 56.ר-ד5 מה-ו1+ 57.מ-ח4 – וכעת התראות השח אזלו, מט הוא בלתי-נמנע, ולכן קריאקין נכנע.

לאור זאת, אפילו תוצאת תיקו היתה מספיקה לקרלסן – ששיחק בלבן נגד וואנג האו – כדי להדביק את קריאקין. אבל קרלסן, שתחילה לא השיג דבר מהפתיחה ולאחר מכן, בעמדה שווה, איבד את סבלנותו וביצע שגיאה טקטית שגרמה להפסד רגלי, נקלע לסיום צריחים נחות (אם כי ניתן להגנה) שהסתיים בהפסד. הרגע האחרון בו היה קרלסן יכול עוד להציל את המשחק הגיע לאחר המסע ה-63 של השחור:

bview14

בעייתו הגדולה של הלבן היא כמובן הרגלי ד' העודף והחופשי של השחור. הצריח השחור תוקף כעת את הרגלי על ז3, והמלך הלבן צריך להגן עליו. הוא יכול לעשות זאת בשתי דרכים, וקרלסן בחר בזו הלא-נכונה: 64.מ-ז2?. הלבן היה כנראה יכול להשיג תיקו אם היה משחק במקום זאת 64.מ-ו2! ד3 וכעת 65.צ-א5+! (התראת שח מהצד) מ-ד4 66.צ-א4+ מ-ג3 (הדרך היחידה לעצור את התראות השח היא להתקרב אל הצריח הלבן) 67.צ-א3+ מ-ג2 (כמובן שלא מ-ב2 כי אז יאבד הרגלי ד3) 68.צ-א2+ מ-ב3 69.צ-א6 – התראות השח נהדפו ולכן הצריח חוזר לשורה השישית כדי להגן על הרגלי ב-ח6; אבל בינתיים המלך השחור התרחק מהרגלי החופשי שלו, ולכן אם יישחק כעת השחור ד2, המסע 70.מ-ה2 יעצור את התקדמות הרגלי הזה (צ-ח2+ 71.מ-ד1), ולא ברור כיצד יכול השחור לשפר את עמדתו בדרך אחרת.

לאחר מסעו של קרלסן, המשחק נמשך: 64…ד3 65.צ-א5+ מ-ד4 66.צ-א4+ מ-ג3 67.צ-א6 ד2 (רעיון התיקו שהוצג קודם לכן אינו יכול לעבוד כעת, כיוון שהמלך הלבן רחוק מדי מהרגלי ד' של השחור ואינו יכול להגיע ל-ה2 במסע אחד; הלבן צריך לפיכך להמשיך ולתת התראות שח עם הצריח, אבל נאלץ לעשות זאת מכיוון אחר, ומייד יתברר מה הבעייה בכך) 68.צ-ג6+ מ-ד3 69.צ-ד6+ מ-ג2 70.צ-ג6+ מ-ד1 71.צ-ד6:

bview15

המלך השחור מתחבא מאחורי הרגלי שלו, אבל נראה שברגע שיזוז ייחשף להתראות שח נוספות. כיצד להתקדם איפוא? וואנג האו מצא לכך פיתרון טקטי אלגנטי מאוד: 71…ו4!! 72.ז:ו4 (כפוי – הלבן אינו יכול להרשות גם לרגלי הזה להתקדם) מ-ה2 (המלך השחור יוצא מהמחבוא) 73.צ-ה6+ צ-ה3 (וכעת הרעיון הבסיסי ברור – פתיחת השורה השלישית בפני הצריח השחור מאפשרת לו לגונן על המלך שלו מפני התראות השח) 74.צ:ה3+ מ:ה3 75.ח7 (הלבן החליף צריחים וכעת שני הצדדים עומדים להכתיר את הרגלים שלהם למלכות) ד1=מה 76.ח8=מה:

bview16

נוצר שוויון חומרי, ובמבט ראשון עשוי להיראות כאילו הלבן ניצל. אלא שכעת תורו של השחור לעשות מסע, מה שמאפשר לו לפתח התקפה מכריעה לפני שהלבן יספיק להפעיל את המלכה שלו – ההמחשה הברורה ביותר שניתן למצוא למושג "יוזמה": 76…מה-ו3+ 77.מ-ז1 מה-ו2+ 78.מ-ח1 מה-ו1+ 79.מ-ח2 ז3+!:

bview17

וזהו המסע המכריע: הלבן חייב להכות את הרגלי, ולאחר 80.מ:ז3 מה-ז1+ המלך נדחק אל הטור ח' (ח3 או ח4), ואז שח עם המלכה השחורה על ח1 יזכה במלכה הלבנה על ח8; לפיכך, קרלסן נכנע.

הסיבוב התשיעי והאחרון זימן לקרלסן משחק שהיה קשה מאוד לשחק בו על ניצחון– נגד ארוניאן בשחור; וארוניאן אכן "הרג" את המשחק הזה בשלב מוקדם יחסית באמצעות חילופי כלים המוניים שהובילו לתיקו מהיר. לפיכך, לצורך זכייה בטורניר הספיק תיקו לקריאקין, ששיחק בלבן נגד טופאלוב. המתח נשמר עם זאת עד שלב מאוחר למדי, כיוון שטעות של קריאקין בשלב מוקדם יחסית הובילה אותו לעמדה נחותה; אלא שהוא התגונן בצורה מדוייקת, השווה ואף השיג יתרון בעקבות מסע בלתי-זהיר של טופאלוב. בנסיבות אחרות היה יכול להמשיך ולשחק על ניצחון, אבל בשל הנסיבות הסתפק בחזרה על מסעים ובתיקו שכולו ניצחון.

במשחק אחר שהתקיים בסיבוב האחרון, אגב, הפסיד אנאנד לוואנג האו, והשחקן הסיני זכה בהישג הלא-שגרתי של שני נצחונות רצופים על אלוף העולם והטוען לכתר. כך הסתיים טורניר מוזר למדי מבחינתו של וואנג האו, שבאחד הסיבובים הקודמים הפסיד משחק להאמר הנורבגי – שחקן שבמרבית המשחקים האחרים הפגין נחיתות ברורה ביחס לשאר המשתתפים ושימש כבשר-תותחים. אנאנד, אגב, הפסיד לא מזמן לוואנג האו גם בסיבוב האחרון של טורניר אחר; ובטורניר הבא שלו, בו זכה אנאנד לאחר ניצחון בסיבוב האחרון, אמר בראיון הסיום (וידאו שלישי מלמטה, בערך ב-14:15) שלא רצה "לעשות עוד וואנג האו" – מקרה מרהיב במיוחד של ניחוס עצמי.

בסיכומו של דבר, קריאקין סיים ראשון עם 6 נקודות (מאזן של 3+: חמישה נצחונות, שני הפסדים ושני תיקו); אחריו קרלסן ונקאמורה עם 5.5 נקודות; אנאנד, סוידלר וארוניאן עם 5; וואנג האו עם 4.5 (50%); טופאלוב עם 4; ראדג'בוב עם 3.5; והאמר עם 1.5 (שבעה הפסדים, ניצחון אחד ותיקו אחד).

עבור קריאקין (המבוגר בשנה מקרלסן) מדובר בהישג המרשים ביותר בקריירה שלו עד כה – הוא כבר זכה בטורניר-על אחד ב-2009, אבל הרמה הממוצעת של המתחרים בטורניר הנוכחי היתה גבוהה יותר. ייתכן, אמנם, שהעיתוי פגום במקצת, כיוון שהופעה זו באה מייד לאחר הופעה בינונית יחסית בטורניר הגרנד פרי האחרון – וסבב הגרנד פרי הוא המסגרת ממנה מעפילים לתחרות המועמדים הבאה, שהיא כרגע האתגר החשוב ביותר הניצב בפני קריאקין. מכל מקום, נותר לחכות ולראות אם מדובר כאן בהישג המבשר קפיצת מדרגה או בהתעלות בודדת בתוך רצף של טורנירים חלשים יותר.

מבחינתו של קרלסן אין ספק שמדובר באכזבה – כמו כל טורניר שאינו זוכה בו (יש רק שבעה כאלה מתוך ה-22 האחרונים שהשתתף בהם); אבל הפעם מצטרף לכך גם גורם הביתיות. אי-אפשר לומר ששיחק גרוע, כמובן, אבל משחקו היה נראה קצת פחות חד ומדוייק מהרגיל. ניתן לומר שבשני משחקים השיג סיכויי ניצחון שהוחמצו – זה נגד אנאנד, אליו התייחסתי בפוסט הקודם, וכן משחקו בסיבוב הרביעי נגד סוידלר, בו השיג מה שנראה כיתרון משמעותי מהפתיחה – אם כי פחות בשל משחק מבריק שלו ויותר בזכות טעות רצינית של סוידלר. גם עמדה נחותה (אך לא אבודה) כמו זו שנקלע אליה נגד וואנג האו, ניתן היה לצפות ממנו שיציל כשהוא במיטבו.

הופעתו של אנאנד, שיתמודד בנובמבר עם קרלסן בדו-קרב על אליפות העולם, הותירה רושם מעורב. מצד אחד, שיחק באופן אלגנטי ומבריק במיוחד בנצחונותיו על טופאלוב וראדג'בוב (את הראשון הזכרתי בפוסט הקודם; בשני ניצל טעות גסה למדי של ראדג'בוב בפתיחה, אבל עשה זאת באופן מרשים ויעיל מאוד). מצד שני, שני המשחקים שהפסיד – לנקאמורה ולוואנג האו – הותירו רושם רע למדי (של תבוסות ולא "סתם" הפסדים, ניתן לומר). הורגשה מידה מסויימת של חוסר-יציבות או חוסר-שקט במשחקו, וישנו פיתוי לקשר זאת לעצבנות שגילה בראיון לאחר המשחק עם טופאלוב, בו קם ועזב באופן פתאומי למדי לאחר ששאלה מסויימת מצד הפרשן הנורבגי, שהייתה קשורה למעמדו כאלוף עולם ותיק ביחס לדור הצעיר, כנראה הרגיזה או ייגעה אותו.

***********

עבור ראדג'בוב מדובר בטורניר הגרוע השלישי ברצף, לאחר תחרות המועמדים והגרנד פרי – הפעם ניצל מהמקום אחרון רק בזכות נוכחותו של האמר. בשלושת הטורנירים הללו הפסיד במצטבר 14 משחקים, יותר מכמות המשחקים שהפסיד בשלוש השנים הקודמות. את המועמדים התחיל כמדורג מס' 4 בעולם עם מד-כושר של 2793, ואת הטורניר בנורבגיה הוא מסיים במקום 22, עם 60 נקודות פחות. בקיצור – נראה שהוא זקוק לפסק זמן ממשחק תחרותי, וראדג'בוב אכן ביטל את השתתפותו בטורניר הגרנד פרי הרביעי בו היה אמור להשתתף, והמתחיל בעוד יומיים בסלוניקי. אבל טופאלוב, נקאמורה וסוידלר כבר נמצאים בדרך לשם.

סטוונגר
גרנד פרי סלוניקי - מחצית הדרך

תגובות

  • תמיר

    אייל תודה רבה.
    מרתק ומעשיר כרגיל.

  • יוסף המספר

    מרתק

  • שי

    זאת עשויה להיות שאלת תם, אבל אם ארוניאן היה מקדים את ההתקפה בעזרת 26.פ-ג3 (עם איום פוטנציאלי של ר-ז2), מצבו היה משתפר לאין ערוך, לא?
    כמו בהפסד של קרלסן בהמשך, חשוב לשמור על היוזמה...

    • ארנון

      26. פ-ג3 מאפשר לשחור לקחת את החייל ב-ה5 עם הפרש תוך כדי איום על המלכה. לכן ארוניאן שיחק ו4, כדי לשמור על אותו חייל.

    • אייל

      נכון – וזה, אגב, ממחיש למה המסע 25.ר:ג1 (במקום צ:ג1) היה בעייתי, כיוון שהזזת הרץ מ-ו4 מסירה הגנה מהרגלי ה5. באופן עקרוני, תמיכה ברגלי כזה על-ידי רגלי אחר היא יציבה יותר, ולכן הרעיון של ארוניאן מובן, אבל כפי שמסתבר ללבן פשוט אין זמן לבזבז על כך מסע בעמדה שנוצרה.

  • נר הלילה

    היי אייל ועטרכי האתר,
    תודה כרגיל. אני מאוד אוהב את הטורים של אייל, רק הערה לסדר -לבורים כמוני תיאורי המשחק שלך לא מובנים וארוכים.
    למשל (מתוך הפוסט):
    "לאחר מסעו של קרלסן, המשחק נמשך: 64…ד3 65.צ-א5+ מ-ד4 66.צ-א4+ מ-ג3 67.צ-א6 ד2 (רעיון התיקו שהוצג קודם לכן אינו יכול לעבוד כעת, כיוון שהמלך הלבן רחוק מדי מהרגלי ד' של השחור ואינו יכול להגיע ל-ה2 במסע אחד; הלבן צריך לפיכך להמשיך ולתת התראות שח עם הצריח, אבל נאלץ לעשות זאת מכיוון אחר, ומייד יתברר מה הבעייה בכך) 68.צ-ג6+ מ-ד3 69.צ-ד6+ מ-ג2 70.צ-ג6+ מ-ד1 71.צ-ד6:..."
    היא פסקה שאני לא מסוגל לעקוב אחריה.
    וידאו סטייל דניאל קינג יהיה הרבה יותר קומוניקטיבי וגם שינוי מרענן בדהבאזר :)

    • אייל

      ניתוחי הוידאו של קינג הם אכן טובים מאוד ומדי פעם אני גם מצרף לינקים אליהם, אבל הבלוג הזה לא הולך להפוך לבלוג וידאו בעתיד הנראה לעין.

      יש כמובן בעייה עקרונית בכתיבה על שחמט במסגרת כזו בהשוואה לרוב ענפי הספורט האחרים – בניגוד, למשל, למשחקי השלבים הסופיים בליגת האלופות או הפלייאוף ב-NBA (שזו הרמה המקבילה לתחרות שאני כותב עליה כאן), אני לא יכול פשוט להניח שאנשים עקבו אחרי המשחקים ומבינים פחות או יותר מה קרה, בתור בסיס שאפשר להמשיך ולהרחיב לגביו. יש הבדל של הרבה סדרי-גודל בכמות הפרשנות שצריך כדי להסביר את המשחקים ברמה הבסיסית ביותר.

      אפשר, כמובן, לקצר לפעמים פיסקאות, או להוסיף דיאגרמות וכדומה, אבל כדי לנסות ולהסביר מה קרה בשלבים קריטיים של משחק מסויים אני חושב שלפעמים פשוט אין תחליף להסתעפויות קונקרטיות. במשחק של קרלסן נגד וואנג האו, למשל, אני חושב שחשוב לפחות לנסות ולהסביר למה המסע מלך ל-ו2 במקום ל-ז2 היה יכול להציל את המשחק – מעבר להבנת המשחק הספציפי, גם כדי להמחיש איזה דיוק נדרש משחקנים ברמות האלה, במה יכול להיות תלוי ההבדל בין תוצאה אחת לאחרת, או איזה מורכבות יכולה להיות כרוכה גם בסיומי צריחים "פשוטים" כביכול (בגלל שנותרים בהם יחסית מעט כלים על הלוח).

      אם יש הסתעפויות ארוכות יחסית אפשר להיעזר בלוח וכלים, ולא בהכרח "פיזיים" – באתר chessgames.com, שאני נוהג לספק לינקים אליו (גם כי לרוב אני לא מנתח משחקים מהתחלה עד הסוף אלא רק חלקים נבחרים מתוכם), צריכה להיות אפשרות "לשחק" את המסעים על גבי לוח וירטואלי, כולל הסתעפויות שלא הופיעו במשחק עצמו.

  • איתי

    תודה רבה על הטורים האלו- גם אם איני מבין את כל הכתוב- זה עונג.

  • עמית זילברבוש

    היי אייל,
    עוד לא הספקתי לקרוא את כל הפוסט אבל בנתיים שמתי לב שבמשחק הראשון, ארוניאן - קריאקין, יש טייפו בפתיחה : 1. ד6 במקום 1. ד4.

    • אייל

      תודה, תיקנתי

  • Zak

    אייל, קודם כל הסקירה פשוט מצויינת, המשחקים ממש פנטסטיים במיוחד השניים האחרונים, מדהים לראות איזו רמה של תחכום ועומק אפשר למצוא בעמדות פשוטות לכאורה. אז תודה לך וגם לשחקנים אני מניח.

    רציתי לשאול מספר שאלות ברשותך, אני מקווה שזה לא יהיה יותר מדי עבורך להתייחס....

    1. לא כל כך הצלחתי להבין את שני ההפסדים של רודשטיין, במיוחד ההפסד בשחור. זה נראה כמו משחק סיציליאנית קלאסי, לבן תוקף באגף המלך ושחור באגף המלכה. סתם ככה פתאום השחור נכנע, אני מניח שמקסים חשב שהאיום על טור ז' בלתי ניתן לעצירה, אבל קשה מאוד לראות איפה הטעות שלו במשחק.

    2. בהפסדים של ארוניאן וקריאקין בלבן קשה עוד יותר להבין את הלך המחשבה שלהם. שניהם הוציאו את הרגלים שמגינים על המלך הלבן קדימה בזמן שהשחור שולט באלכסונים שנפתחו. לי אישית למשל מבנה הרגלים הזכיר משחק קלאסי ישן (של רובינשטיין אני חושב?) שבו השחור מנצל מבנה רגלים חלש דומה של הלבן להקרבות מכריעות. אז אצל ארוניאן זה מוזר כי מדובר על הכנה ביתית, ואצל קריאקין זה עוד יותר מוזר כי כל הארסנל של השחור מכוון מול המלך, מהלך כמו 33.פ:ו4 אפילו אני הייתי מוצא על הלוח. שחקן בינוני כמוני לעולם לא יעמיד את מבנה הרגלים שלו בצורה כזאת אז קצת קשה להבין למה השחקנים המובילים בעולם משחקים בצורה כזאת.

    3. מה בדיוק קורה לרדג'בוב, האם הנפילה שלו מצביעה על בעיה זמנית, או שפשוט מדובר על שחקן שפרץ קדימה בצורה מקרית (יחסית כמובן) ועכשיו הרייטניג שלו מתאזן? אני זוכר שחקנים בעבר שקרה להם דבר דומה שלא הצליחו להישאר בטופ (אני חושב ששירוב למשל?)

    4ץ כמו בפוסט הקודם, מסקרן אותי לדעת כמה זה קשה לשחקן שהוא לא קרלסן לזכות בטורניר ומה המשמעות עבורו, האם מדובר במשהו כמו זכייה בגביע או באליפות כמו עבור שחקן כדורגל? ואם כן אז נניח פספוס כמו של גלפנד בתחרות מול אליוכין שקול להחמצת האליפות במחזור האחרון?

    מצטער על ההפצצה בשאלות, פשוט היה פוסט עמוס ומרתק במיוחד הפעם... תודה מראש :)

    • אייל

      תודה - וגם על השאלות; אני תמיד שמח שאנשים מתעניינים :-)

      - הכניעה של רודשטיין במשחק נגד אלקסייב באמת נראית קצת מוקדמת, אבל בדקתי את העמדה בעזרת הודיני ומבחינה אוביקטיבית השחור אכן אבוד – הטעות הגדולה היתה 21...מ-ח7??; המסע 22.ר-ו3! מכין מה-ז2 עם איומים קטלניים באגף המלך (למשל, ר-ח6 או מה-ח3+ מ-ז8 מה-ח4 ולשחור אין דרך טובה להגן על הפרש ב-ו6). הנסיון העיקש ביותר להתגונן יכול להיות 22...צ-ח8, אבל ללבן עדיין ניצחון כפוי אחרי 23.מה-ז2, וכעת למשל 23...מ-ז8 24.ר-ח6 ז6 25.ו:ז6 צ:ח6 26.ז:ו7+ מ:ו7 27.מה-ז7+ והלבן זוכה בצריח השחור על ח6; או 22...ר-ה8 (עם הרעיון 23.ר-ח6 ז6!) 23.ר-ח4 ז6 25.צ-א4!! – מנצל את העובדה שהרץ השחור כפות להגנה של ז6 ומאיים לזכות בפרש השחור אחרי ר-ה2, איום שלשחור אין הגנה טובה מפניו; למשל, 25...צ-ב8 26.ר:ו6 ר:ו6 27.ר-ה2 מה-ג8 28.צ:ב4! צ:ב4 29.פ-ד5 ואם הצריח השחור נסוג הלבן לא רק זוכה ברץ השחור על ו6, אלא הפרש הלבן מצטרף תוך רווח זמן להתקפה באגף המלך.

      אבל בכל מקרה, ברור מתוך ההסתעפויות האלה שמבחינה מעשית היה כדאי לפחות לנסות 22...צ-ח8 לפני שנכנעים. יכול להיות שרודשטיין היה בדמורליזציה בעקבות ההבנה שעשה טעות רצינית ופספס חלק מהאפשרויות ההגנתיות שעוד היה כדאי לנסות (למרות שכאמור, עם משחק מדוייק של הלבן השחור אבוד בכל מקרה).

      - ארוניאן וקריאקין אכן עשו טעויות רציניות, אבל אני חושב שגם למסעים המוטעים היו סיבות, כפי שציינתי (למשל, לתמוך ברגלי על ה5 ולחזק את המרכז אצל ארוניאן); וכשארוניאן עשה את הטעויות הוא כבר כמעט בוודאות היה מחוץ להכנה הביתית - מה שמצידו מעיד כי ההכנה לא היתה מוצלחת במיוחד במקרה זה. נכון שאינטואיטיבית המסעים נראים "לא יפה" , אבל באופן פרדוקסלי יכול להיות שדווקא שחקנים חזקים מאוד מאבדים לפעמים קצת את חוש הסכנה – כיוון שבלא מעט הזדמנויות הם מרשים לעצמם לעשות מסעים שבאופן אינטואיטיבי נראים בעייתיים ודווקא כן מצליחים, בגלל התבססות על חישובים קונקרטיים מדויקים.

      - לגבי ראדג'בוב, אני חושב שהאמת היכן שהוא באמצע – כלומר, מס' 4 בעולם מבחינת החוזק האמיתי כנראה שהוא לא; חלק לא קטן מנקודות-הדירוג שהקפיצו אותו למקום הזה הושג כנגד שחקנים חלשים יחסית, בתחרויות קבוצתיות. מצד שני, גם לא נראה לי שהמקום אליו הידרדר כעת משקף בדיוק – אני מניח שאחרי פסק-זמן מסויים להתאוששות יש לו סיכויים טובים לחזור ולהתברג שוב לפחות באיזור העשירייה הראשונה. נראה שנכנס לסחרור של מומנטום שלילי, שהתגבר בגלל התכיפות בה היה צריך להמשיך מאירוע חזק אחד לבא אחריו, ואולי קשור גם בעניינים אישיים מסויימים. (הוא התחתן לא מזמן ואישתו כרגע בהריון; באחת ממסיבות העיתונאים בזמן תחרות המועמדים הזכיר "בעיות משפחתיות" כסיבה שבגללה לא שיחק זמן די רב בתחרויות לפני כן – ולכן אולי גם היה קצת חלוד.)

      - את המשקל של זכייה בטורניר כזה אני חושב שאפשר להשוות לזכייה בטורניר גרנד-סלאם בטניס (למרות שבטניס אין כמובן את המוסד של אליפות עולם) – מחוץ לסבב אליפות העולם, יש משהו בין שישה לשמונה טורנירים חזקים ויוקרתיים במיוחד כאלה במהלך השנה. וכפי שניתן לראות, קשה מאוד-מאוד לגלות עקביות מתמשכת ולהצטיין בטורניר אחרי טורניר – לראייה ההופעה הבינונית-יחסית של קרמניק בטורניר לזכר אליוכין אחרי ההופעה המצויינת שלו במועמדים, או ההופעה הבינונית של טופאלוב בטורניר הזה אחרי הזכייה המרשימה שלו בגרנד פרי האחרון. אחת הסיבות העיקריות למעמד הפנומנלי של קספרוב בעולם השחמט היא שבמשך תקופה של למעלה מ-20 שנה היה מאוד נדיר שלא זכה בטורניר שהשתתף בו.

Comments are closed.