גרנד פרי סלוניקי (2) – דומינגז זוכה

ההישג הגדול ביותר של שחמטאי קובני מאז קפבלנקה; תוצאות טובות גם לקרואנה וקמסקי; והמרוץ לתחרות המועמדים נותר פתוח כמעט לגמרי

את טורניר הגרנד פרי עזבנו בפעם הקודמת לאחר שישה סיבובים, כאשר שלושה שחקנים – דומינגז, קמסקי וקרואנה – מובילים אותו במשותף, בפער של חצי נקודה מדבוקת שחקנים נוספת. בחציו השני של הטורניר, שלושת השחקנים הללו הבדילו עצמם בצמרת בבירור מהאחרים, והתחרות העיקרית הייתה ביניהם. להלן הדירוג הסופי:

1.דומינגז – 8 נקודות (5+) 3-2. קרואנה וקמסקי – 7.5 (4+) 5-4. גרישצ'וק ופונומריוב – 6 (1+) 6. קסימדז'אנוב – 5.5 (50%) 7. נקאמורה – 5 (1-) 9-8. טופאלוב וסוידלר – 4.5 (2-) 11-10. מורוזביץ' ובאקרו – 4 (3-) 12. איוונצ'וק – 3.5 (4-).

 ***********

IMG_3253

בפוסט הקודם התמקדתי בקרואנה, וכעת כדאי לומר כמה מלים גם על גאטה קמסקי. מדובר בשחקן בן 39, שמהלך הקריירה שלו יוצא דופן למדי. ביחד עם שחקנים כאנאנד, גלפנד, איוונצ'וק – ומעט אחריהם קרמניק וטופאלוב – הוא שייך לדור שפרץ לצמרת השחמט העולמית בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. ביולי 1990, בגיל 16 (קצת אחרי שהיגר מברית-המועצות לארצות-הברית), דורג כבר בעשירייה הראשונה בעולם, דבר שאף שחקן אחר לא השיג לפניו או חזר עליו מאז (אפילו קרלסן, בגיל מקביל, היה מדורג "רק" במקום ה-21). ב-1996 העפיל לדו-קרב על אליפות העולם של פיד"ה נגד קרפוב (באותה תקופה היה תואר אלוף העולם מפוצל לשניים בעקבות הסכסוך בין קספרוב לפיד"ה), כשבדרך הוא גובר על אנאנד באחד מדו-קרבות המועמדים ששיחק.

לאחר שהפסיד לקרפוב באותו דו-קרב קמסקי פרש משחמט תחרותי כמעט לעשור שלם. מאז חזרתו, ב-2004, התייצב מחדש בצמרת העולמית, אם כי במעמד מעט נמוך יותר מזה שהשיג בשנות ה-90 (המקום העשירי שלו בדירוג, אליו טיפס בעקבות הצלחתו בטורניר הגרנד פרי הנוכחי, הוא הגבוה ביותר שהשיג מאז חזרתו). הישגו הבולט ביותר בתקופה זו הוא זכייה בגביע העולם של 2007 – המקבילה לאלה של גלפנד ב-2009 או של סוידלר ב-2011; אלא שבשל המבנה השונה של סבב אליפות העולם באותה תקופה, זכייה זו הקפיצה אותו היישר אל דו-קרב נגד טופאלוב, שהיה לו סטאטוס של גמר מועמדים, ושבו הפסיד.

מבחינת סגנון משחקו, קמסקי מצטיין במיוחד בהבנה עמדתית ופחות בסיבוכים טקטיים. דוגמה לכך היה ניתן לראות באחד הסיבובים המוקדמים, כאשר קמסקי השיג יתרון גדול במשחקו נגד גרישצ'וק כבר בשלב מוקדם מאוד – אבל התמהמה במימוש יתרון זה, כשהוא מחמיץ לפחות שתי הזדמנויות לזכייה שהיו כרוכות בחישוב הסתעפויות סבוכות יחסית, ולבסוף איפשר לגרישצ'וק להשיג תיקו. לעומת זאת, דוגמה לאפקטיביות שיש לסגנון משחקו של קמסקי כשהוא במיטבו ניתן לראות בנצחונו על סוידלר בסיבוב השישי:

bview1

זו העמדה שהופיעה על הלוח לאחר 22 מסעים, כתוצאה ממשחק תמרונים איטי. קמסקי החל בהפעלת לחץ על הרגלי ה5 של השחור: 23.פ-ו3 ר-ו6. כעת הלבן יכול לזכות מייד ברגלי על-ידי 24.ה:ו5 פ(ה):ו5 25.פ:ה5, אבל לא יהיה לכך הרבה ערך לאחר שהשחור יחליף את הרץ שלו בפרש הלבן על ה5 ואז יציב את הפרש שלו על המשלט המרכזי החזק מאוד ב-ד4. (כדאי לשים לב לכך שבהסתעפות זו, השחור צריך להכות במסעו ה-24 על ו5 עם הפרש שניצב על ה7 ולא זה שעל ד6, כדי שפרש לבן לא יוכל להתייצב באין מפריע על ה4.) לפיכך, קמסקי המשיך לבנות את הלחץ באופן הדרגתי יותר: 24.ר-ב2 פ-ז6. המסע האחרון של השחור תומך ב-ה5, אבל עמדתו של הפרש השחור על ז6 פגיעה, כפי שממחיש המסע הבא של קמסקי: 25.ח4! (שמאיים לקדם את הרגלי ל-ח5 ולתקוף את הפרש השחור) ח5:

bview2

מסע הרגלי האחרון של השחור בלם את האיום ח5 של הלבן, אבל יצר חולשה שכעת הלבן יכול לתקוף אותה בעזרת המסע מה-ד1. עם זאת, לא טוב לשחק מייד את המסע הזה כיוון שהשחור יגיב ב-ר-ב3, התוקף את הצריח על ג2 (המרותק למלכה) וזוכה בטיב. במקום זאת, קמסקי שיחק תחילה 26.פ-ד5 (מסע החוסם את דרכו של הרץ השחור אל ב3, מציב את הפרש בעמדה מרכזית חזקה, וחושף התקפה כפולה של המלכה והרץ הלבנים על הרגלי ב-ה5) 26…פ-ו7 (מגן פעם נוספת על הרגלי ה5) 27.מה-ד1 (כעת המסע הזה חזק) ו4 (כדי להביא את הרץ אל ז4, אבל בינתיים עמדת השחור נחלשת עוד יותר) 28.פ-ח2 (וכעת הרגלי על ח5 נתון תחת איום ישיר) ר-ז4 29.פ:ז4 ח:ז4 30.ז:ו4:

bview3

כאן כבר ברור שהשחור בצרות, כיוון שאם יכה בחזרה על ו4 יסתבך מייד: 30…ה:ו4 ייאפשר ללבן להכות פעמיים על ו6, עם הפרש ולאחר מכן הרץ, ולזכות ברגלי חשוב כשעמדת המלך השחור נחלשת עוד יותר; או 30…פ:ו4 31.פ:ו4 ה:ו4 32.ה5 שתוקף את הרץ השחור וזוכה בחומר (אם הרץ נסוג יבוא ה6, עם התקפה כפולה על הפרש והמלכה השחורים). במקום זאת סוידלר בחר להכות רגלי אחר של הלבן ושיחק 30…פ:ח4, אבל כעת הפרש השחור נקלע לעמדה גרועה מאוד: 31.ו5! (תוקף את הרגלי על ז4 וגם "לוכד" את הפרש הניצב על ח4, כיוון שהוא מונע ממנו לחזור לז6) פ-ח6 (מגן על הרגלי ב-ז4) 32.ו3 (פותח את העמדה באופן שיעזור להתקפה על המלך השחור) ז:ו3 33.ר:ו3 מה-ו7 34.ר-ח5 מה-ז8:

bview4

בנקודה זו הלבן יכול "פשוט" לזכות בכלי על-ידי 35.פ:ו6 ז:ו6+ 36.מ-ח1, ובהמשך יבוא צ-ח2 והפרש ב-ח4 לא יוכל להימלט (אם יינסה השחור לבוא עם המלכה ל-ז5 או ז3 כדי להגן עליו, הלבן יכול לגרש אותה משם על-ידי ר-ג1 או צ-ז1, בהתאמה). אבל קמסקי שוב הפגין חשיבה עמדתית ולא טקטית – כפי שאמר במסיבת העיתונאים אחרי המשחק, הדבר שעמד כאן במוקד תשומת ליבו היה מה שנראה ככוונת השחור להקריב טיב על ד5 כדי להיפטר מהפרש הלבן החזק, שקמסקי קורא לו the pride of my position; וכדי לשמור על הפרש הזה הוא שיחק 35.פ-ה3, כדי למקם אותו מחדש על ג4 משם יפעיל לחץ (שוב) על ה5.

במקרה זה גם המסע ה"עמדתי" שבחר קמסקי היה חזק מאוד, וסוידלר, שכבר היה בדוחק זמן, ניסה באופן נואש לזכות ביוזמה כלשהי: 35…מה-ב3 36.צ-ד2 (מגן על הרגלי ב-ד3 ומציע חילופי מלכות שיהיו לטובתו של הלבן, לאור עמדת הכלים שיוותרו על הלוח) ג4 37.ד:ג4 מה-ב4 (תוקף את הצריח הלבן על ד2, תוך ניסיון ליצור לחץ לאורך הטור ד') 38.פ-ד5!:

bview5

כעת הפרש הלבן מתייצב מחדש בעמדה המרכזית החזקה על ד5 – חזקה עוד יותר מאשר קודם, כיוון שהוא נתמך בידי שני רגלים במקום אחד – תוך שהוא חוסם את הטור ד' ותוקף את המלכה השחורה. זו אינה יכולה להכות בחזרה את הרגלי ב-ג4, גם כעת כשהפרש כבר אינו מגן עליו מ-ה3: 38…מה:ג4 39.פ:ו6 צ:ד2 (אחרת יאבד הצריח השחור על ד8) 40.מה:ד2 והשחור נותר בגירעון כלי, כיוון ש-40…ז:ו6 יגרום לאובדן הפרש על ח6 המאויים כעת על-ידי המלכה הלבנה. עמדתו של סוידלר התמוטטה לחלוטין תוך מספר מסעים והוא נכנע במסע ה-43.

 ***********

אחד ממשחקי המפתח בסיבוב השביעי היה זה שבין מורוזביץ' (בלבן) וקרואנה. מורוזביץ' פיגר בחצי נקודה אחרי קרואנה, וניצחון היה מאפשר לו להעפיל לצמרת הטבלה. אחרי מסעו ה-35 של הלבן התקבלה העמדה הבאה:

bview6

קרואנה שיחק כאן 35…פ-א4 (שתוקף את הצריח הלבן על ג3), והמשחק נמשך 36.צ-ג4 (הכרחי כדי להגן על הרגלי ב-ד3) פ-ב6, ומסתבר שהשחור "מאיים" בתיקו על-ידי חזרה על המסעים, כיוון שאם הצריח הלבן ייסוג בחזרה ל-ג3 הפרש השחור יחזור ל-א4 כדי לתקוף אותו שוב וכן הלאה. במקום זאת, מורוזביץ' מצא דרך מעניינת להמשיך את המשחק: 37.ח:ז6 ח:ז6 38.פ:ז6:

bview7

מסעו האחרון של הלבן מקריב לכאורה פרש, אבל למעשה השחור אינו יכול להכות אותו, כיוון שיפסיד להתקפה ישירה על מלכו: 38…מ:ז6 39.מה-ח5+ מ-ז7 40.פ-ו5+ מ-ו8 41.מה-ח8+ מ-ו7 42.מה-ז7+ ובמסע הבא תלכוד המלכה את הצריח על ג7. עם זאת, השחור עדיין יכול לזכות בצריח תמורת פרש: 38…פ:ג4 39.ד:ג4 מה-ה8 40.פ-ח4. הלבן הקריב איפוא טיב תמורת רגלי וכן ערעור מסויים של ביטחון המלך השחור, שאיבד את אחד הרגלים שהגנו עליו וכך הפכה עמדתו לחשופה יותר. בסך-הכל, כנראה שהעמדה נותרה עדיין פחות או יותר  שווה, אבל כתוצאה מההקרבה של מורוזביץ' היא הפכה לחריפה יותר – כזו שללבן יש בה יותר סיכויים לשחק על ניצחון, כפי שרצה, אבל עם זאת גם יותר סיכויים להפסיד.

המשחק נמשך בתמרונים של שני הצדדים, שניסו לשפר את עמדות כליהם: 40…מ-ח8 41.צ-ד1 צ:ד1+ 42.מה:ד1 צ-ד7 43.מה-ז4 צ-ח7 44.פ(ח)-ו5 פ-ה6 45.פ-ה3 פ-ו4 46.פ-ד5 (מביא את הפרש לערוגה מרכזית חזקה תוך תקיפת הפרש השחור על ו4; אם יחליף השחור פרשים יקבל הלבן רגלי חופשי חזק  על הערוגה ד5) מה-ב8!:

bview8

מסעו האחרון של קרואנה הוא הגנתי והתקפי כאחד: המלכה השחורה תומכת בפרש השחור שעל ו4, ותוך כדי כך גם יוצרת איום טקטי מסוכן – אם היה כעת תור השחור היה משחק 47…מה-ב1+ 48.פ-ו1 מה:ו1+! 49.מ:ו1 צ-ח1 מט (תוך ניצול שליטת הצריח בטור ח' הפתוח, ומניעת הערוגה ה2 מהמלך הלבן על-ידי הפרש השחור הניצב ב-ו4). הדרך הטובה ביותר להתגונן היתה להחליף פרשים על ו4, מה שהיה מותיר את העמדה פחות או יותר שווה; אבל מורוזביץ', שראה את איום המט, בחר בדרך אחרת להתגונן מפניו ונפל כתוצאה מכך למלכודת ערמומית שטמן לו קרואנה: 47.פ-ו1?? (כך שהמסע מה-ב1 של השחור לא יבוא עם שח) פ-ח3+! (כעת אם יזוז המלך הלבן לערוגה על הטור ח' – ח1 או ח2 – הדבר יוביל לאובדן המלכה אחרי פ:ו2+; אבל גם הכאת הפרש מובילה לאובדן המלכה) 48.ז:ח3 צ-ז7:

bview9

המלכה הלבנה מותקפת כעת על-ידי הצריח השחור ואינה יכולה לסגת, כיוון שהיא מרותקת לאורך הטור ז' (דבר זה התאפשר כתוצאה מכך שהפרש הלבן עזב את הטור ז' במסע ה-47, וכתוצאה מכך "פינה" אותו עבור השחור). לאחר חילוף המלכה בצריח, השחור נותר ביתרון חומרי מכריע והניצחון היה קל יחסית; מורוזביץ' נכנע במסע ה-62.

מורוזביץ' ידוע כמתמוטט סדרתי כשדברים אינם הולכים טוב עבורו, וגם הפעם לא איכזב (את אלה ששיחקו נגדו בסיבובים הבאים) – לאחר ההפסד הזה לקרואנה המשיך והפסיד ברצף עוד שלושה משחקים, שבכולם שיחק גרוע מאוד. באשר לשני השחקנים האחרים בחבורת הצמרת, קמסקי ניצח באותו סיבוב את קסימדז'אנוב ודומינגז סיים בתיקו עם באקרו, כך שקמסקי וקרואנה פתחו פער של חצי נקודה ממנו. בסיבוב השמיני דומינגז זכה בנקודת מורוזביץ' שלו, קמסקי ניצח את נקאמורה, וקרואנה היה צריך להילחם כדי לחלץ תיקו בסיום קשה שנקלע אליו כנגד גרישצ'וק. קמסקי פתח לפיכך פער של חצי נקודה על קרואנה ודומינגז.

הסיבוב התשיעי הפגיש את קרואנה (בלבן) ודומינגז לקרב ישיר. המשחק התנהל בהסתעפות ניידורף של ההגנה הסיציליאנית, ולאחר המסע 13.ג4 הגיע לעמדה הבאה:

bview10

דומינגז כבר הגיע לעמדה זו במשחק מלפני כמה שנים, בו המשיך 13…ר-ז7. אין כמעט ספק שקרואנה היה מוכן למסע זה, ולכן דומינגז בחר בתבונה לסטות והמשיך בתכנית שונה: 13…א5 14.צ-ד1 א4 15.פ-א1 מה-א5 (מוביל לחילופי מלכות בשלב מוקדם  יחסית, דבר שהוא נדיר למדי בהסתעפות ניידורף)  16.מה:א5 צ:א5 17.פ-ג2. גם לאחר חילופי המלכות המשחק המשיך להיות חריף, ואחרי המסע 29.פ-ב5 הגיע לעמדה הבאה:

bview11

הפרש הלבן תוקף את הרגלי האחורי של השחור על ד6. כאן הגיע רגע נוסף בו קיבל דומינגז החלטה קריטית שהתגלתה כנכונה – במקום להגן באופן פאסיבי על הרגלי, למשל על-ידי 29…פ-ו7, הוא בחר בהקרבת הטיב 29…צ:ב5!. לעומת הקרבת הטיב שראינו במשחקו של מורוזביץ' נגד קרואנה – או זו של קרואנה נגד איוונצ'וק עליה דיברתי בפוסט הקודם – כאן לשחור אין אפילו פיצוי חומרי מיידי בדמות רגלי. הפיצוי בשלב זה הוא עמדתי טהור, ומתבסס על שלושה גורמים: א. החלפת כלי פאסיבי של השחור (הצריח על א5), שהשתתפותו במשחק היתה מוגבלת מאוד, בכלי אקטיבי של הלבן; ב. אחרי המסע 30.ג:ב5, המכה את הצריח השחור, הטור ג' נפתח והשחור עתיד להשתלט עליו. גורם מרכזי לכך הוא שהלבן אינו יכול להציב צריח על ג1 (לפחות אם אינו רוצה לאבד טיב בחזרה), כיוון שהרץ השחור ב-ז5 מאיים על הערוגה הזו; ג. החילופים על ב5 גם מחלישים מאוד את מבנה הרגלים של הלבן: במקום רגלי על ד5 הנתמך על-ידי רגלי ב-ג4, כעת הרגלים ב-ד5 ו-ב5 מנותקים זה מזה ומבודדים.

נקפוץ קדימה לעמדה שהתקבלה לאחר המסע ה-44 של השחור, צ:ד5:

bview12

כפי שניתן לראות, דומינגז בדיוק זכה באחד הרגלים החלשים של הלבן על השורה החמישית, וכתוצאה מכך השיג – בצירוף הרגלי הקדמי החזק על ה4 – שני רגלים חופשיים צמודים מסוכנים מאוד, במיוחד לאחר שהלוח התפנה בינתיים מלא מעט כלים ורגלים אחרים. (הלבן, מצידו, זכה בתמורה ברגלי השחור על א4, אבל זהו רגלי חשוב פחות.) הצעד הנבון ביותר כאן עבור קרואנה היה לפשט את העמדה על-ידי 45.צ-ו1+ מ-ה5 46.צ:ו6(!) מ:ו6 47.צ:ה4 צ:ב5 – כלומר, להחזיר את הטיב כדי לחסל את הרגלי השחור החזק על ה4, מה שהיה מוביל לסיום צריחים שקול כמעט לחלוטין. (לעתים קרובות בשחמט, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקרבה מסוכנת היא להקריב בחזרה את החומר ברגע המתאים, כדי לנטרל את יוזמת היריב.)

אבל קרואנה, שאולי עוד קיווה לשחק על ניצחון, בחר בדרך אחרת ומצבו התדרדר במהירות: 45.צ-ה2 (מונע שח עם הצריח השחור על ד2) צ:ב5 46.ב4 צ-ז5+ 47.מ-ו1 פ-ז4 48.מ-ה1 פ-ה3 49.צ-ו2+ מ-ה5 50.צ-א7 צ-ז7 51.א4 ד5 (שני הצדדים מקדמים את הרגלים שלהם היכן שהם עדיפים – השחור במרכז והלבן באגף המלכה – אבל אלה של השחור מתגלים כמסוכנים בהרבה) 52.א5 ד4 53.א6 

 bview13

השחור אינו יכול להכות מייד את הרגלי הלבן על א6, כיוון שהרגלי ב' שלו מרותק לאורך השורה השביעית, אבל הוא יכול לשבור את הריתוק הזה תוך רווח זמן על-ידי התראת שח: 53…צ-ז1+ 54.מ-ה2 ב:א6. מסעו האחרון של השחור טבעי מאוד – כדי לחסל את הרגלי המאיים של הלבן; אבל בכך הוא גם פותח את השורה השביעית בפני הצריח הלבן, שיכול לחזור ולהשפיע על המשחק במרכז הלוח. במקום זאת, ניתן היה להכריע את המשחק מייד על-ידי המסע 54…פ-ד5! כיוון שהלבן, בגלל עמדת מלכו החלשה, יקבל מט אם ימשיך לשחק כדי להכתיר את הרגלי שלו: 55.א:ב7 ד3+ 56.מ-ד2 מ-ד4! עם איום מט במסע הבא על-ידי ה3; ואם 57.צ-ה2 כדי למנוע מט מיידי, יבוא 57…ה3+ 58.צ:ה3 פ:ה3 59.ב8=מה והשחור יכול כעת להנחית מט בשתי צורות – על-ידי צ-ד1 או פ-ג4. המשחק עצמו נמשך 55.צ-ה7+ מ-ד5:

bview14

וכאן היה ללבן סיכוי אחרון להציל את עצמו על-ידי 56.צ-ח2! – כשהרעיון הוא לאיים בהתראת שח על ח5 ובעקבותיה, לאחר שהמלך השחור ייאלץ לזוז, ייפול הרגלי החזק שעל ה4. נראה שכדי להתגונן מפני רעיון זה אין לשחור מסע טוב יותר מ-56…צ-ז2+, הכופה חילופי צריחים, דבר הפועל לטובת הלבן; עם צריח מול פרש בלבד מצבו נוח יותר מאשר עם שני צריחים מול צריח ופרש, כיוון שהצריח השחור חזק מאוד.

במקום זאת, קרואנה המשיך באופן מכאני בהתראות שח: 56.צ-ד7+ (המסע הזה רק מקלקל את עמדתו של הצריח הלבן, שכעת אינו מאיים יותר על הרגלי ה' של השחור, וכן דוחף למעשה את המלך השחור לעמדה טובה יותר) מ-ג4 57.צ-ג7+ מ-ב3. כעת המלך השחור מוגן מפני התראות שח, והתקדמות הרגלים השחורים במרכז מכריעה את המשחק (לאחר שהמסע 54…ב:א6 חיסל את הרגלי א' המסוכן של הלבן): 58.צ-ח2 צ-ז3 (מגן על הפרש ב-ה3 כדי לקדם את הרגלי ד') 59.צ-ד7 ד3+ 60.מ-ה1 צ-ו3 61.צ-ח1 פ-ג4 62. צ-ד4 צ-ה3+ 63.מ-ו2 צ-ה2+ 64.מ-ז3 מ-ג3 65. צ-ד8 ד2 וקרואנה נכנע – השחור עומד לשחק צ-ה1 והלבן יצטרך להקריב צריח שלם תמורת הרגלי ד', אחרת זה האחרון יכתיר למלכה.

באותו זמן, קמסקי סיים בתיקו את משחקו עם באקרו, כך שלאחר תשעה סיבובים דומינגז הדביק שוב את קמסקי, כששניהם פותחים פער של נקודה שלמה מקרואנה. בסיבוב העשירי נראה היה שקרואנה ממשיך להידרדר כשנקלע לעמדה קשה מאוד כבר בתחילת משחקו עם טופאלוב (ועוד בפתיחה בה הוא נחשב למומחה). אבל בניגוד לאיוונצ'וק ומורוזביץ', קרואנה הפגין קור-רוח ותושייה תחת לחץ, הצליח לסבך את המשחק ולהשיג סיכויי נגד, ובסופו של דבר אף ניצל טעות טקטית גסה של טופאלוב, שהובילה להפסד כלי, כדי לנצח. במשחקים האחרים באותו סיבוב, קמסקי (בלבן) זכה בנקודת מורוזביץ' שלו בעוד שדומינגז (בשחור) סיים בתיקו עם גרישצ'וק, בעזרת חידוש תיאורטי מעניין שהכין בהסתעפות של הגנת גרינפלד שהפכה לפופולרית מאז הדו-קרב בין אנאנד לגלפנד.

שלושת המובילים נכנסו איפוא לסיבוב האחד עשר והאחרון – שבמרכזו עמד מפגש ישיר בין קרואנה (בלבן) לקמסקי – כשקמסקי מוביל, דומינגז חצי נקודה אחריו, וקרואנה חצי נקודה אחרי דומינגז. בין קרואנה לקמסקי התנהל משחק תמרונים בפתיחה הספרדית, אבל כזה שקמסקי –  שאולי הלחץ של הסיבוב האחרון השפיע עליו – לא הפגין בו את רמתו הרגילה בטורניר הזה. הוא שיחק הן בהססנות יתר (מבחינת הזמן שלקח לו לבצע את המסעים) והן באגרסיביות יתר (מבחינת הטיפול בעמדה עצמה), החליש את עמדת המלך שלו, וכשהעמדה נפתחה והחלו להופיע איומים ממשיים גם היה כבר דחוק מאוד בזמן. לאחר 31 מסעים התקבלה העמדה הבאה, שאינה בהכרח אבודה מבחינת השחור באופן אוביקטיבי, אבל מבחינה מעשית היא מאוד בלתי נעימה עבורו:

bview15

המשחק נמשך 32.צ-ה8 (חדירה של הצריח הלבן למחנה השחור) ר-ד5 (מציע חילוף כלים כדי להקל את הלחץ) 33.ר:ד5 מה:ד5 34.פ-ה3 (תוקף את המלכה השחורה) מה-ד4!:

bview16

המסע האחרון של קמסקי הוא רעיון הגנתי טוב, כיוון שריתוק הפרש על ה3 מונע מהלבן אפשרויות התקפיות כגון 35.צ-ב8 (המאיים על הרגלי ב5) בשל 35…צ-ה7 המוביל לזכייה בפרש. קרואנה ניסה אפשרות התקפית אחרת ושיחק 35.מה-ד1 עם האיום מה-ח5+; וכאן הכריע לחץ הזמן את קמסקי, שעשה טעות גסה ושיחק 35…מ-ח7?? (המסע הנכון היה 35…מה-ו6, התומך ברגלי על ז5 וכך מאפשר לשחור לענות ל-36.מה-ח5+ ב-36…צ-ח7). המסע הזה אמנם מאפשר לשחור להשיב ל-36.מה-ח5+ ב-36…פ-ח6, אבל אחרי 37.צ-ה6, התוקף את הפרש השחור פעם שנייה (תוך שהוא ממשיך להגן על הפרש הלבן ב-ה3):

bview17

לקמסקי לא היתה כל דרך להגן על הפרש פעם נוספת (ועל מלכו מהתקפה קטלנית), ולכן נכנע. כך הושלמה שלישיית אבן נייר ומספריים בין המובילים, כשקרואנה מפסיד לדומינגז, דומינגז מפסיד לקמסקי (בסיבוב הראשון), וקמסקי מפסיד לקרואנה.

דומינגז, מצידו, שיחק בסיבוב האחרון בלבן נגד טופאלוב. בשלב בו נכנע קמסקי לקרואנה הגיע לסיום צריחים בו היו לו סיכויי ניצחון ממשיים, כשהוא יודע שניצחון במשחק זה מהווה עבורו הזדמנות פז לזכות בטורניר חשוב:

bview18

בעמדה זו קיים שוויון חומרי, אבל ללבן יתרון הטמון בכך שהוא יכול לייצר לעצמו באופן מיידי רגלי חופשי ומסוכן באגף המלכה על-ידי 42.ג3! ב:ג3+ 43.מ:ג3, בעוד שיתרון הרגלים המספרי של השחור באגף המלך (ארבעה מול שלושה) קשה הרבה יותר למימוש. כמו כן, מלכו של הלבן נמצא כבר בצד ה"נכון" של הלוח כדי לעזור להתקדמות הרגלי שלו, בעוד שהמלך השחור נמצא בצידו השני של הלוח, וקשה לו להצטרף להגנה לאחר 43…מ-ו8 44.צ-ד7! החוסם בפניו את השורה השביעית.

כפי שקורה פעמים רבות בסיומים מסוג זה, אסטרטגיית הזכייה התבססה על הסחת כוחות היריב לאגף אחד בידי הרגלי החופשי, כדי להחליש את האגף האחר ולהתקיף אותו בעיתוי המתאים. רגע מכריע בהקשר זה הגיע לאחר המסע ה-51 של הלבן:

bview19

במסעו האחרון קידם דומינגז את הרגלי החופשי שלו ל-ב6, ובעקבות זאת נאלץ השחור לשחק 51…מ-ד8  בכדי לעצור אותו. דרכים אחרות לא יועילו: למשל, 51…צ-ב2+ 52.מ-ג5 צ-ג2+ 53.מ-ד6 והמלך הלבן ימשיך ל-ה5 ו-ו6, שם לא יוכל הצריח השחור להמשיך התראות השח; גם ניסיון להשיג משחק נגדי מיידי באמצעות הרגלי ח' ייכשל: 51…צ:ח2 52.ב7 צ-ב2+ 53.מ-ג3 צ-ב1 54.צ-א8+ ובמסע הבא הלבן ייקדם את הרגלי ל-ב8 והשחור ייאלץ להקריב תמורתו את הצריח; או 53…ח2 (במקום צ-ב1 בהסתעפות האחרונה) 54.מ:ב2 ח1=מה – השחור מצליח להכתיר את הרגלי ח' שלו, אבל מסעו הבא של הלבן יכתיר את הרגלי ב' עם מט.

הבעייה במסעו האחרון של השחור עם המלך היא הפקרת אגף המלך, ובפרט הרגלי על ו7; המשחק נמשך 52.צ:ו7 צ:ח2 (זוכה ברגלי תמורת הרגלי שהפסיד, אבל כתוצאה מכך הצריח השחור נוטש את הטור ג' ומאפשר למלך הלבן לחצות אותו לכיוון אגף המלך) 53.צ-ח7 מ-ג8 54.מ-ג5 צ-ג2+ 55.מ-ד6 ח2 56.מ:ה6. בסופו של דבר הלבן איבד את הרגלי ב' שלו, אבל זכה ברגלים השחורים באגף המלך וניצח כתוצאה מקידום הרגלי שלו על הטור ו' לעבר ההכתרה.

זהו נצחונו הראשון של דומינגז בטורניר מסדר גודל כזה, וההישג הטוב ביותר של שחמטאי קובני מאז קפבלנקה בשנות ה-30. כתוצאה מכך צבר 30 נקודות דירוג וזינק בדירוג החי  מהמקום ה-23 לזה ה-11.

***********

אם מצרפים את הנקודות שצברו השחקנים בטורניר הנוכחי לתוצאות שלושת טורנירי הגרנד פרי הקודמים, מקבלים את הדירוג הכולל הבא לאחר שני שליש של הסידרה (בסוגריים רשמתי את חלוקת הנקודות על פי הטורנירים בהם שיחקו המשתתפים עד כה, ואת מספר הטורנירים שעוד נותר להם לשחק):

טופאלוב – 355 נקודות (170+140 +45; עוד טורניר אחד)

קרואנה – 305 (100+80 +125; עוד 1)

ממדיארוב – 240 (20+80+140; עוד 1)

מורוזביץ' – 240 (75+140+ 25; עוד 1)

פונומריוב – 235 (100+50 +85; עוד 1)

דומינגז – 225 (35+20 +170; עוד 1)

נקאמורה – 215 (140+15 +60; עוד 1)

קמסקי – 210 (75+10 +125; עוד 1)

וואנג האו – 210 (140+70; עוד 2)

קריאקין – 190 (50+140; עוד 2)

קסימדז'אנוב – 185 (70+80+35; תוצאה סופית)

לקו – 180 (50+50+180; עוד 1)

גרישצ'וק – 175 (90 +85; עוד 2)

גלפנד – 170 (30+140; עוד 2)

סוידלר – 95 (50 +45; עוד 1)

איוונצ'וק – 65 (55 +10; עוד 2)

גירי – 65 (50+15; עוד 2)

ראדג'בוב – 20 (20; עוד 2)

בגלל התוצאה הגרועה למדי שהשיג טופאלוב בטורניר הנוכחי (מקום שמיני-תשיעי, המקנה לו 45 נקודות בלבד), עדיין לא הבטיח סופית את מקומו בתחרות המועמדים הבאה, כיוון שישנם עוד מספר שחקנים היכולים באופן תיאורטי לצבור יותר נקודות ממנו. למשל – לקמסקי יש כרגע 210 נקודות בלבד; אבל אם יזכה בטורניר שנותר לו (מה שיקנה לו 170 נקודות) יוכל לשפר את מאזנו הכולל בלא פחות מ-160 נקודות ולהגיע ל-370, כיוון שרק שלוש התוצאות הטובות מתוך הארבע נחשבות (ולכן התוצאה הגרועה של 10 נקודות, שיש לו מטורניר קודם בו סיים אחרון, לא תחשב).

עם זאת, טופאלוב הוא עדיין פיבוריט ברור להיות אחד משני השחקנים שיעפילו מהסידרה לתחרות המועמדים – נראה שתוצאה סבירה של מקום רביעי-חמישי בטורניר שנותר לו תספיק. אבל לצידו, נלחמים על המקום השני לא פחות מאחד עשר שחקנים שנראה שיש להם עדיין סיכוי ריאלי, במידה כזאת או אחרת, אם ישיגו תוצאות טובות בטורנירים שנשארו להם – כלומר, שני שליש מ-18 השחקנים המשתתפים בסידרה עוד בתמונה. השישה שאינני סופר הם קסימדז'אנוב, לקו וסוידלר, שלהם כבר לא נותר אפילו סיכוי מתימטי להעפיל, וכן איוונצ'וק, גירי וראדג'בוב, שסיכוייהם המעשיים נראים קלושים ביותר.

***********

התחרות החשובה הבאה בעולם השחמט מתחילה בשבוע הבא במוסקבה: הטורניר לזכר טל, שלהוציא את תחרות המועמדים הוא אולי החזק ביותר שיתקיים השנה. המשתתפים – קרלסן, קרמניק, אנאנד, קריאקין, קרואנה, נקאמורה (שישה מתוך הטופ-10), גלפנד, ממדיארוב, מורוזביץ' (עוד שלושה מהטופ-20) ודמיטרי אנדרייקין (אלוף רוסיה הנוכחי, המדורג כרגע באיזור המקום ה-30 בעולם).

גרנד פרי סלוניקי - מחצית הדרך
לשחק נגד הודיני

תגובות

  • ארנון

    שאפו, אייל.
    תענוג לקרוא.

  • Zak

    כרגיל קריאה מעניינת. המשחק של קמסקי נגד גרישצ'וק היה מרתק, אולי תוכל להרחיב קצת איפה בדיוק הוא פספס זכייה?

  • tmak

    פוסט מעולה אפילו עוד יותר מהרגיל!

  • אייל

    תודה. לגבי המשחק קמסקי-גרישצ'וק (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1718694), יש כמה נקודות טקטיות מעניינות שכדאי להזכיר. גרישצ'וק הסתבך כבר בפתיחה כיוון שהיתה לו תכנית מסויימת – לשחק ר-ח6 ור-ו4 אחרי פ-ח5 כדי להחליף רצים (כפי שעשה אלכסנדר חליפמן במשחק הזה:
    http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1074033) – ובאמצע פתאום הסתבר לו שיש בה חור טקטי והיא בלתי-ניתנת לביצוע, ולכן נאלץ לאלתר.

    10...ר-ח6 איננו טוב בגלל 11.ז4! פ-ו4 (יחסית הכי טוב כאן 11...ר:ד2+, אבל ברור שחילופים כאלה של הרץ בפרש אינם המטרה האסטרטגית של השחור) 12.ז5! פ:ה2 13.ז:ח6 והלבן זוכה בכלי, כיוון שהפרש השחור על ה2 לכוד. ההבדל מהמשחק של חליפמן הוא ששם הלבן כבר הצריח, ולכן המסע פ:ה2 יבוא עם שח. במשחק קמסקי-גרישצ'וק עצמו, אחרי 10...ב6 11.ה5! (ולא הצרחה, שהייתה מאפשרת טרנספוזיציה למשחק של חליפמן), השורה הרביעית נפתחת בפני המלכה הלבנה לתמרון מה-א4-ח4 (שבין השאר מונע מהשחור סופית להציב כלי על ו4), והפרש השחור על ח5 מוצא את עצמו בסכנת לכידה, כיוון שאינו יכול יותר לחזור ל-ו6.

    קמסקי היה יכול לזכות על-ידי 24.ה6! עם הרעיון 24...פ:ה6 25.פ:ז6! ו:ז6 26.מה:ז6, וכמה מסעים מאוחר יותר על-ידי 27.פ:ו7!! – למשל 27...מ:ו7 28.פ:ז6 צ:ז6 29.צ-ו3+ מ-ה8 30.צ:ז6 מה-ב7 31.צ:ו8+ ר:ו8 32.מה:ב7 פ:ב7 33.צ-א6 והסיום שנוצר אבוד לחלוטין עבור השחור. גם 20.פ-ח7 היה רעיון חזק, כדי לזכות בטיב אחרי 20...מ:ח7 21.מה:א8 – הנקודה היא שהלבן אינו יכול להכות מייד את הצריח על א8 כי המלכה הלבנה תילכד על-ידי פ-ב7, אבל אחרי שהמלך השחור זז מ-ז8 והצריח על ו8 אינו מוגן הרעיון הזה אינו עובד יותר עבור השחור.

    המסע 27.ו4 הוא זה שהחמיץ את הניצחון: הרעיון הוא להמשיך ו5 (מסע "פשוט") כדי להגביר את הלחץ על עמדת השחור, אבל הוא מתגלה כאיטי מדי בגלל הרעיון - המבריק כשלעצמו - של פ-ג6 עם האיום פ-ב4 שמצא גרישצ'וק (אם המלך הלבן מכה את המלכה השחורה במסע ה-30, יבוא כמובן שח פרש על ב4 ובעקבותיו לכידת המלכה הלבנה על ז6).

  • גדי

    אייל,
    ברצוני לברך אותך על טור השחמט הטוב ביותר בעברית בכל המדיות האפשרויות.
    אנא צוא קשר איתי - gad.markovich@intel.com

  • אורי

    תודה על טור נהדר!

Comments are closed.