לשחק נגד הודיני

יש בשחמט בעייה מקבילה לשימוש בסמים - רמאות בעזרת מחשב

בתחרויות של פיד"ה נערכות לשחקנים מדי פעם בדיקות סמים; כיוון שפיד"ה מוכר כאיגוד ספורט על-ידי הועד האולימפי הבינלאומי, הוא מחויב לקוד WADA וחתום על אמנה שלפיה יש לערוך בדיקות מדגמיות בכל אירועי השחמט החשובים בעולם. יש לכך אופי כמעט קומי, כיוון שברור כי שחמט הוא הענף הלא נכון לבדיקות כאלה – אין לשחקנים בו תמריץ ממשי לקחת מה שנחשב כ"סמים" בענפי ספורט שהם פיזיים מובהקים. אבל יש בשחמט תחרותי מקבילה אמיתית לכך, המשנה את אופי המשחק, יוצרת חוסר-שוויון גדול בין שחקנים, ומהווה סכנה אמיתית מאוד לענף – וזו האפשרות של רמאות באמצעות שימוש במחשב תוך כדי משחק.

תוכנת מחשב חזקה, הניתנת לרכישה בסכום לא גדול ולהפעלה על כל מחשב אישי ממוצע, משחקת כיום ברמה גבוהה בהרבה מאשר השחקנים האנושיים הטובים ביותר. מקובל להעריך את מד-הכושר של תוכנות המחשב החזקות ביותר באיזור ה- 3200/3100 – בעוד שמעט מאוד שחקנים אנושיים עברו את ה-2800. (ישנם, אמנם, ויכוחים מתודולגיים לגבי דיוק המדידות הרלבנטיות, כיוון שהן נעשות בעיקר באמצעות משחקים בין תוכנות מחשב לבין עצמן ולא כנגד שחקנים אנושיים; שחקני צמרת כבר אינם ששים לשחק בפומבי עם מחשבים.) לשימוש במחשבים ישנה השפעה גדולה מאוד על השחמט התחרותי ברמת הלימוד וההכנה, אליה התייחסתי כבר מספר פעמים בפוסטים קודמים. אפשר למצוא בכך הן צדדים שליליים והן חיוביים – אבל כל זה הוא כמובן במסגרת הלגיטימי, בניגוד למצב בו שחקנים מנסים להשתמש בעזרה של מחשב בזמן המשחק עצמו.

למשל, מקרה שאירע לפני מספר חודשים בליגה הגרמנית (ודיווחים על מקרים דומים ניתן למצוא בזמן האחרון פעם בחודשיים-שלושה) – שחקן אחד הלך באופן קבוע לשירותים כמעט לפני כל מסע שלו, וזאת במשך שני משחקים רצופים. הדבר עורר את חשדו של השופט שעקב אחרי השחקן, שאל אותו אם הסמארטפון שלו (שבעזרת אפליקצייה מתאימה ניתן להשתמש דרכו במחשב) נמצא עליו, וכשהשחקן הודה בכך ביקש לראות אותו. השחקן סירב, ומשחקו הוכרז כהפסד טכני.

מקרה מטריד יותר, המככב בחדשות כבר כחצי שנה (ניתן למצוא סידרה של חמש כתבות עליו באתר chessbase), הוא זה של בוריסלב איבאנוב – אמן פיד"ה (כלומר, דרגה מתחת לאמן בינלאומי, שהיא דרגה מתחת לרב-אמן) ומתכנת מחשבים במקצועו. מאז סוף 2012 יש לאיבאנוב סדרת הופעות ברמה החורגת לחלוטין מזו שהפגין עד אז. הוא ניצח או סיים קרוב לצמרת במספר טורנירים, תוך שהוא מוחץ שורה של יריבים חזקים מאוד, ביניהם רבי-אמנים בעלי מד-כושר של 2600 ומעלה (כלומר, שחקנים מהמאייה השנייה של הדירוג העולמי, ואפילו תחתית המאייה הראשונה, שמד-הכושר שלהם גבוה מזה של איבאנוב במאות נקודות). הדבר עורר מייד חשדות כבדים ברמאות – לא רק בשל עצם ההישגים, אלא גם צורת המשחק. משחקיו של איבאנוב נותחו בינתיים ביסודיות על-ידי אמן בולגרי בשם ואלרי לילוב בסידרה של סרטוני וידאו, וכפי שהראה, אחוז גבוה ביותר (למעשה, קרוב למאה אחוז) ממסעיו של איבאנוב במשחקיו הטובים תואמים לאופצייה הראשונה או השנייה המוצעת באותה עמדה על-ידי תוכנת המחשב "הודיני", שיש לה כיום מוניטין כתוכנת השחמט הטובה ביותר. מדובר באחוז גבוה בהרבה מזה שניתן למצוא אצל השחקנים הנחשבים לחזקים בעולם – כמו קרלסן, קרמניק, או ארוניאן. מעבר לעצם חוזקם של המסעים, פירושו של אחוז התאמה גבוה כל-כך להמלצות המחשב הוא דפוס או סגנון משחק השונה באופן מהותי מסגנון אנושי כפי שמקובל לתפוש אותו.

***********

כאן כדאי לעצור ולהסביר מדוע מסעים מסויימים נוטים להיתפש כ"מסעי מחשב" לא רק בגלל עצם העובדה שהם בחירתה הראשונה של תוכנת שחמט, אלא בגלל אופיים. הנה דוגמה מעמדה שהתקבלה במשחק בין קרלסן לקרמניק מטורניר לונדון 2009:

bview1

ללבן יתרון רגלי, אך לא ברור עדיין עד כמה יתרון זה משמעותי; המטרה החשובה ביותר עבורו היא להציב את כליו במערך יעיל ואקטיבי. כחלק מאסטרטגיה זו, מסעו האחרון של קרלסן, 32.פ-ה2, מתכנן להציב את הפרש על ד4 בעמדה מרכזית חזקה. במשחק עצמו, קרמניק ניסה לסכל תכנית זו על-ידי 32…ר-ו5, אבל נקלע במהירות לעמדה גרועה אחרי 33.ה4 (כדי למנוע הפסד טיב – וכתוצאה מכך לפרש כבר אין תמיכה על ד4) 33…ר-ז4 34.פ-ז3 מה-ו7 35.ר-ו1! (מצמצם את אפשרויות התמרון של הפרש השחור, התקוע בצד הלוח על א5, בכך שהוא מונע ממנו את הערוגה ג4) ר-ה6 36.מה-ג3 (תוקף את הפרש על א5) צ-א8 (השחור נאלץ להציב את הצריח בעמדה פאסיבית כדי להגן על הפרש הבעייתי; 36…פ-ג4 יפסיד כלי אחרי 37.ו5, ואם ייסוג הרץ ייפול הפרש) 37.צ-ב4 מה-ד7 38.ו5 ר-ו7 39.ר-ו4 עם איום בפריצה במרכז על-ידי ה5, ועמדת השחור התמוטטה במהירות.

נחזור כעת לעמדת הדיאגרמה. ניתוח של העמדה על-ידי תוכנת מחשב חזקה מראה שהמסע הטוב ביותר עבור השחור (למעשה, הדרך היחידה לשמור על שוויון) הוא 32…מ-ו8!!. להיגיון האנושי המקובל, המסע הזה נראה במבט ראשון מוזר ביותר, וסביר להניח שמרבית השחקנים לא ישקלו אותו אפילו כאופצייה. הסיבה לכך היא, קודם כל, שבשלב של משחק האמצע (בניגוד לסיום), כאשר ישנם כלים רבים על הלוח, מקובל להזיז את המלך רק באחד משני מצבים: א. כאשר הוא נתון תחת איום מיידי שיש להתגונן מפניו; ב. כאשר אין שום דבר אחר דחוף במיוחד לעשות, והשחקן מעוניין לבצע מסע המתנה ו/או לשפר את עמדתו באופן "כללי". אבל בעמדת הדיאגרמה לא חל אף אחד משני המצבים הללו – מלכו של השחור אינו נתון תחת איום מיידי, ויש לו בעיות דחופות אחרות לפתור. מעבר לכך, יש דבר נוסף הנראה מוזר במסע המומלץ על-ידי המחשב, והוא הכיוון אליו זז המלך: הנטייה הטבעית, אם כבר מזיזים אותו, תהיה להציב אותו ב-ח8, במקום צדדי בו הוא נראה בטוח יותר, במקום לקרב אותו אל המרכז (ולכן אולי לסכנה אפשרית) על-ידי הצבתו ב-ו8.

מהו, אם כן, ההיגיון העומד מאחורי המסע? כמו לעתים קרובות כאשר המחשב ממליץ על מסעי מלך "מסתוריים", מתברר שהסיבה לכך קשורה בצורך להרחיק אותו מערוגה בה יספוג התראת שח בהסתעפו(יו)ת קריטי(ו)ת מסויימ(ו)ת. כפי שציינתי קודם, הלבן מעוניין להציב את הפרש שלו ב-ד4, והצבת המלך על ו8 מאפשרת לשחור לענות ל-33.פ-ד4 ב-33…צ:ד4! 34.ה:ד4 ר-ו5 שזוכה בחזרה בטיב (ניסיון למנוע זאת על-ידי 35.ר-ה4 יוביל להפסד כלי שלם אחרי 35…מה-ז6+); לו היה המלך השחור ניצב על ז8, היה הלבן יכול להרויח כאן זמן על-ידי התראת שח עם המלכה על א2, ואז לסגת עם הצריח הניצב על ב1.

אבל כל זה מסביר רק מדוע צריך להזיז את המלך מ-ז8, לא מדוע צריך להציב אותו דווקא ב-ו8. כדי להבין זאת צריך להמשיך ולנתח לעומק רב יותר את ההסתעפות האחרונה: 35.מה-א2 ר:ב1 36.מה:ב1 מה-ד1+ 37.מ-ו2 פ-ב3

bview2

זוהי העמדה אליה השחור שואף למעשה להגיע: הרץ הלבן על ג1 מרותק (כיוון שאם יזוז, תיפול המלכה על ב1) ומותקף על-ידי שני כלים שחורים. הדרך היחידה של הלבן להימנע כאן מהפסד היא 38.ר-ו3 (התוקף את המלכה השחורה, כדי להכריח את השחור ללכוד איתה את הרץ) מה:ג1 39.מה:ב3 מה:ו4 והעמדה שנוצרה היא תיקו – מלבד השוויון החומרי שביסס השחור מחדש על-ידי הזכייה ברגלי, עמדתו החשופה של המלך הלבן מאפשרת למלכה השחורה להטריד אותו ללא הרף בהתראות שח.

כעת, אם נתבונן בעמדת הדיאגרמה השנייה נראה שכדי שתמרון זה של השחור יצליח חיוני שהמלך השחור יעמוד על ו8 ולא על ח8, כיוון שרק ב-ו8 הוא מגן על הפרש השחור ב-ה8. מדוע זה חשוב? כי אחרת (כלומר, לו המלך השחור היה ניצב על ח8) היה עומד לרשות הלבן המסע החזק 38.מה-ה4! השובר את ריתוק הרץ תוך איום להכות את הפרש על ה8 עם מט. השחור יכול אמנם להסיר את האיום הזה ולהחזיר לעצמו את הרגלי באופן זמני על-ידי 38…מה:ד4+ 39.מה:ד4 פ:ד4, אבל אחרי 39.ר-ה3 הפרש השחור יצטרך לסגת מ-ד4, הרץ הלבן על ז2 יכה את הרגלי ג6, ועם רגלי עודף, זוג רצים ושני רגלים חופשיים (על הטורים א' ו-ג') יהיה ללבן ניצחון קל יחסית בסיום שיווצר.

מעבר להתגוננות כנגד האפשרות של פ-ד4 מצד הלבן, המסע 32…מ-ו8 (בעמדת הדיאגרמה הראשונה) גם יוצר באופן אקטיבי את האיום המטריד ר-ב3, כאשר אם יכה הלבן פעמיים על ב3 יפסיד את הפרש ב-ה2; ושוב – חיוני כאן שהמלך השחור לא יעמוד על ז8, אחרת המלכה הלבנה תכה על ב3 עם התראת שח.

ניתן, איפוא, לסכם ולומר שמסע כגון 32…מ-ו8 נראה כ"מסע מחשב" כיוון שהוא מוזר למראה, נוגד אינטואיציות אנושיות מקובלות, והצדקתו היא טקטית טהורה – במלים אחרות, מתבססת אך ורק על חישוב מדוייק של הסתעפויות מסויימות. למחשב אין בעייה עקרונית למצוא מסעים כאלה, כיוון שדרך פעולתה של תוכנת שחמט אינה מחקה את תהליכי החשיבה האנושיים. כלומר, היא אינה מתבססת על עקרונות אסטרטגיים או על "אינטואיציות", אלא בודקת אחד לאחד את כל המסעים החוקיים בעמדה אותה היא מנתחת ומחשבת את תוצאותיהם. מנקודת-ראות אנושית דרך פעולה כזו אינה מעשית, בשל בזבוז הזמן העצום הכרוך בה – שחקן אנושי, שאין לו את יכולת החישוב המפלצתית של המחשב, חייב בדרך-כלל להפעיל סלקציה ראשונית רחבה למדי באשר לעצם המסעים אותם הוא מתכוון לשקול בעמדה מסויימת. כמובן ששחקנים טובים מצליחים מדי פעם למצוא תוך כדי משחק מסעים הנראים כ"מסעי מחשב", בין אם על-ידי ניתוח מעמיק במיוחד של העמדה ובין אם בעזרת אינטואיציה טקטית בלתי-שגרתית, אבל אף אחד אינו מרבה לשחק מסעים כאלה.

אף אחד – חוץ מאיבאנוב. הנה דוגמה שמביא לילוב ל"מסע מחשב" מובהק ממשחק בליץ שלו – כלומר, כזה שמשוחק בקצב של דקות ספורות למשחק שלם ושיש בו בממוצע שניות ספורות בלבד לחשוב על כל מסע:

bview3

בעמדה זו לשחור יתרון רגלי, והקלף העיקרי העומד לרשות הלבן כדי לנסות וליצור משחק נגדי הוא הרגלי החופשי הניצב בעמדה קדמית על ג6. לפיכך, המסע הטבעי וההגיוני ביותר עבור השחור (שבמקרה זה הוא גם טוב מאוד באופן אובייקטיבי) הוא 1…צ-ג1, כדי למנוע מהלבן לקדם את הרגלי המסוכן שלו, ואז להמשיך ר-ד5 ולזכות בו (למשל, אחרי 2.ר-ד7 ר-ד5 3.צ-ד3 מ-ה5! – כדי למנוע שח עם הצריח הלבן על ד6 – ובמסע הבא ייפול הרגלי הלבן). במקום זאת, איבאנוב שיחק כאן (לאחר "מחשבה" של 3 שניות בלבד) 1…ר-ג4. זהו מסע אנטי-אינטואיטיבי ביותר כיוון שהוא נראה מסוכן ממש עבור השחור, בכך שהוא חוסם את הטור ג' עבור הצריח השחור ומגביר לכאורה את הסכנה שהלבן יוכל להכתיר את הרגלי שלו.

אלא שהמסע המוזר למראה עובד מבחינה טקטית – אם הלבן מקדם את הרגלי ומשחק 2.ג7 בא 2…צ-ו1+ (הכופה על המלך הלבן לזוז לערוגה בהירה) 3.מ-ז2 צ-ג1! וכעת, אם יכתיר הלבן את הרגלי למלכה יבוא ר-ד5 עם שח (לכן היה חשוב להזיז את המלך הלבן לערוגה בהירה) והמלכה על ג8 תיפול. כמו כן, מרגע שהרגלי ניצב על ג7 – ערוגה כהה – הרץ הלבן בהיר הערוגות כבר אינו יכול להגן עליו. ואחרי 4.ר-ג6, עם הניסיון לחסום את הטור ג' עבור הצריח השחור ולמנוע ר-ד5+, כיוון שהרץ השחור ייפול, בא 4…ר-ו1+ (שח על ערוגה בהירה אחרת) 5.מ-ו2 צ:ג6 6.מ:ו1 צ:ג7 והשחור זוכה ברגלי ג'. כלומר – בסופו של דבר, בעקבות כל הפירוטכניקה הטקטית הקשה לחישוב, השחור משיג כמעט בדיוק את מה שהיה משיג עם המסע הפשוט צ-ג1 (וההערכה שנותן המחשב למסע זה ולמסע ר-ג4 היא אכן דומה מאוד, גם אם מסיבה כלשהי ר-ג4 זוכה בהערכה גבוהה במקצת מבין השניים לאחר מספר שניות).

***********

כמובן שמסע בודד, או אפילו סדרת מסעים במשחק בודד, אינם מוכיחים דבר, אבל זוהי כאמור דוגמה מייצגת של דפוס קבוע. הבעייה הגדולה במקרה של איבאנוב היא שאם הוא אכן מרמה לא ברור עדיין כיצד הוא עושה זאת, ואין בינתיים כל עדות פיזית ישירה שתתמוך בשלל העדויות הנסיבתיות. איבאנוב עצמו כבר הסכים פעם שייערך עליו חיפוש פיזי "מתון" – כשפשט את חולצתו, רוקן את כיסיו והגיש את העט שלו לבדיקה – שלא העלה דבר. האם ישנו איזה מכשיר סמוי יותר על גופו שדרכו משודרים לו מסעים על-ידי שותף כלשהו, העוקב אחר המסעים של המשחק? אפשרות זו זכתה בחיזוק נסיבתי כאשר איבאנוב, באחד מהטורנירים בהם הצטיין, שיחק לפתע משחק "גרוע" – כלומר, נורמלי על פי הסטנדרטים להם היה ניתן לצפות משחקן עם מד-הכושר שלו – בדיוק בזמן בו התרחשה תקלה בשידור הישיר של המסעים. (תחרויות נוהגות כיום לשדר את מסעי המשחקים באופן ישיר ברשת, כדי שחובבי שחמט ברחבי העולם יוכלו לעקוב אחריהם.) אם יש אכן מכשיר סמוי כזה על גופו של איבאנוב, כדי למצוא אותו נדרש כנראה חיפוש מסוג שבשבילו צריך צו של בית-משפט.

בינתיים ישנה קבוצה הולכת וגדלה של שחקנים המצהירים שיחרימו כל טורניר בו ישתתף איבאנוב, והוא עצמו הפך לסוג של כוכב תקשורת – הנה דוגמה לדיווח מקרואטיה, שם התנהל אחד הטורנירים בהם משך תשומת לב:

הכותרת מתחילה במלים "גאון או נוכל?" ומזכירה את החיפוש הגופני שעבר איבאנוב

הכותרת מתחילה במלים "גאון או נוכל?" ומזכירה את החיפוש הגופני שעבר איבאנוב

במסגרת ראיונות שנתן לכמה כלי תקשורת איבאנוב כבר הספיק להתבטא בצורה בוטה וגסת-רוח במיוחד כלפי הממסד השחמטאי וכן כלפי שחקני שחמט אחרים בקשר ל"רדיפה" אותה הוא עובר, ואיגוד השחמט הבולגרי ניצל זאת לאחרונה כדי להשעות אותו ממשחק תחרותי לתקופה של ארבעה חודשים בשל עברות "אתיות". אבל ברור כי זהו סוג של התפתלות תקנונית הנמנע מלהתמודד באופן ישיר עם העניין עצמו.

עם כל המימד המטריד במקרים אותם הזכרתי עד כה, דומה שהסיוט האמיתי טמון לא באידיוטים שהולכים כל מסע לשירותים (ולכן צורת הרמאות שלהם מגושמת ביותר), וגם לא במישהו שחריגתו מדפוסי משחק נורמליים היא כה בוטה כמו איבאנוב. הוא טמון בשחקנים שהם חזקים מספיק כדי להתברג בצמרת העולמית גם בלי עזרת מחשב, ושאם ישתמשו במחשב יעשו זאת בצורה מבוקרת (נניח פעמיים-שלוש במשחק, בעמדות קריטיות או מסובכות במיוחד) שתהיה קשה ביותר – ואולי בלתי-אפשרית – לגילוי "נסיבתי" בלבד כמו אצל איבאנוב.

משהו קרוב לכך כבר נחשף, בעצם – זהו המקרה של רב-האמן הצרפתי סבסטיאן פלר, שחקן שבדירוג השיא שלו נכנס כבר למאייה הראשונה בעולם. פלר הורשע בשנה שעברה ברמאות שהתרחשה באולימפיאדה של 2010, ובעקבות זאת הושעה למספר שנים ממשחק תחרותי. הוא שיחק באותה אולימפיאדה בלוח המילואים של צרפת וזכה במדליית זהב אישית (שכעת נשללה ממנו) על ההישג הטוב ביותר בלוח זה. עד כמה שהצלחתי להבין מהדיווח על המקרה, הרמאות התבצעה בשיתוף פעולה של פלר עם שני אנשים נוספים: אחד סימס לקפטן הנבחרת הצרפתית מסעים מומלצים על-ידי המחשב, והקפטן (שנכח באולם המשחקים) העביר לפלר את המסעים באמצעות צורה כלשהי של איתות. הרמאות נחשפה כיוון שבאופן די מקרי האדם שסימס את המסעים נתפש בשעת מעשה.

אחת הבעיות הקשות שיוצרים מקרי רמאות היא אוירת פרנויה כללית, הגוררת האשמות שנזרקות ללא כל הוכחה ממשית –  במיוחד במקרים בהם שחקנים משיגים תוצאות מרשימות או טובות באופן מפתיע; דוגמאות לכך יש כבר לפחות מזה עשור. ידוע, למשל, שמספר שחקנים שהשתתפו באליפות העולם של פיד"ה ב-2005 העלו האשמות ברמאות (אם כי לא באופן רשמי או גלוי לגמרי) כנגד וסלין טופאלוב, שזכה באותו טורניר עם מאזן מרשים במיוחד. קשה אמנם לחוש בהקשר זה סימפטיה רבה כלפי טופאלוב, כיוון ששנה לאחר מכן, במהלך הדו-קרב על אליפות העולם כנגד קרמניק, יצא נגדו בהאשמות של רמאות בעזרת מחשב שכמעט ופוצצו את הדו-קרב. לא ברור אם הדבר נבע מפרנויה אמיתית או שהיתה כאן רק מלחמה פסיכולוגית צינית ומלוכלכת שנועדה לנסות ולהציל את הדו-קרב עבור טופאלוב (שהיה במצב קשה – פיגור של שני משחקים – כשהפרשה החלה). מאז, אגב, רב-האמן הבולגרי נחשב לפרסונה נון גראטה ברוסיה ואינו מוזמן יותר לטורנירים המתקיימים שם; הוא וקרמניק נמנעים מללחוץ יד כאשר הם משחקים זה עם זה; וכפי שהסתבר לאחר הדו-קרב על אליפות העולם ב-2010 בין טופאלוב לאנאנד, קרמניק שימש לאורכו כעוזר צמוד של אנאנד (דבר מאוד לא מקובל כאשר מדובר בשחקנים שהם גם מתחרים ישירים) כדי לעזור לו לנצח.

ב-2009, שחריאר ממדיארוב האשים בפומבי את איגור קורנוסוב הרוסי ברמאות לאחר שהובס על-ידו ב-21 מסעים תוך שהוא מתלונן על התנהגות יוצאת-דופן מצד יריבו (שעזב את הלוח לאחר כל מסע תוך שהוא לובש את הז'אקט שלו – קורנוסוב טען שיצא מאולם התחרות כדי לעשן); וכשהמארגנים סירבו לנקוט פעולה כלשהי פרש מהטורניר. ודוגמה מהזמן האחרון ממש: באליפות אירופה ששוחקה לפני חודש, שחמטאי אוסטרי בשם דויד שנגליה, שהחל את התחרות בכמה נצחונות מפתיעים על יריבים חזקים יותר, טען שנתקל בהאשמות כאלה.

הלך-רוח כזה, גם אם לעתים קרובות הוא בלתי-מוצדק במקרים ספציפיים, אינו בלתי-מובן: אצל פלר, כאמור, הרמאות התגלתה בשל צירוף נסיבות מקרי למדי; ובאופן טבעי עולה השאלה האם – וכמה – מקרי רמאות המוסווים באופן טוב יותר התרחשו ואף מתרחשים ממש עכשיו.

גרנד פרי סלוניקי (2) - דומינגז זוכה
הטורניר לזכר טל: יאללה בוריס!

תגובות

  • כח הגברה

    האם שידור המשחק ב- delay של כמה דקות יכול למנוע את רוב צורות הרמאות שהזכרת? נשמע לי "מחיר" ששווה לשלמו.

    • אייל

      כן, יש תחרויות שמשתמשות כבר ברעיון הזה – בדרך כלל עיכוב של 15-10 דקות; נדמה לי שדנים כעת בפיד"ה אם צריך להפוך את זה למשהו שהוא בגדר חובה. זה אמור להיות יעיל לפחות נגד שיטות שבהן השחקן משתף פעולה עם מישהו שנמצא מחוץ לאיזור המשחקים עצמו.

  • איציק

    מעניין מאוד. המסע שהסברת בהתחלה עם המלך השחור ל-ו6 מבוסס על מהלכים מדויקים גם של הלבן. מה היה קורה אם הלבן היה משחק לא כמו בהצעה של המחשב? האם מסע זה יכל להזיק לשחור במצב זה? אם כן, אז זה מסע מסוכן, כיוון שלא ניתן לסמוןך על שחקן לשחק כמו מחשב.

    • אייל

      המסע (32...מ-ו8) אמור להיות טוב עבור השחור בכל מקרה – כלומר, לאפשר לו לפחות שוויון – כיוון שחוץ מלהתגונן כנגד פ-ד4 הוא גם יוצר באופן אקטיבי איום של ר-ב3, כמו שציינתי (אחריו יכול לבוא שח עם הצריח ב-ד1, מה שכבר הופך את העמדה לממש מסוכנת עבור הלבן).

  • גיל

    לדעתי צריך לערוך חיפוש באזניים שם קל להשתיל מיקרופון זעיר שיהיה קשה למצוא אותו.

  • גילי פלג

    וואו! למרות שלא הבנתי כלום זה הפוסט הכי מרתק שקראתי. מהלכים, נכלולים, יצרים. כל הכבוד אייל. אני לא ציני בכלל. ממש מעניין אותי וחבל לי שאני לא מבין דבר בשחמט. שאלה- מה זה מד כושר של שחקן ? איך מודדים את זה והאם זה קריטריון של שחמט בלבד ?

    • אייל

      מד כושר הוא שיטת דירוג שמבוססת על נוסחה מתימטית/מודל סטטיסטי מסויימים. היא פותחה על-ידי פיזיקאי בשם Elo בשנות ה-50 (http://en.wikipedia.org/wiki/Elo_rating_system) ומשמשת באופן רשמי החל מ-1970. לפי השיטה, לכל שחמטאי פעיל יש דירוג מספרי, שמעודכן באופן קבוע לפי התוצאות שלו במשחקים תחרותיים, באופן שמשקלל גם את רמתם של היריבים מולם הוא משחק (למשל, ניצחון כנגד שחקן חזק יותר יקנה יותר נקודות מאשר נגד שחקן חלש יותר; תיקו נגד שחקן חזק יותר גם יקנה מספר מסויים של נקודות; הפסד נגד שחקן חזק יותר יוריד פחות נקודות). כאן אפשר לראות דירוג "חי" – כזה שמתעדכן באופן יומיומי – של שחקני הצמרת העולמית (כלומר, אלה שמד הכושר שלהם הוא 2700 ומעלה): http://www.2700chess.com.

      • גילי פלג

        תודה רבה.

      • שחר דמרי

        דרך אגב, משתמשים במד הכושר הזה לא רק בשחמט אלא גם בe-sport, ספורט אלקטרוני, כמו league of legends

    • red sox

      חותם על כל מילה. שרטוטי המהלכים לא אומרים לי הרבה, אבל הטקסט עצמו הפך את הנושא לברור גם להדיוט שחמט.
      פוסט מרתק.

  • משיח

    רמאות בשחמט לא הייתי מעלה על דעתי, פוסט מעניין תודה

  • שמעון כסאח

    מה שהכי מתסכל ב"מסע של מחשב" זה שברוב המקרים כשאתה מנסה להבין את ההיגיון מאחוריו אתה מצליח ואז אומר לעצמך "קיבינימט, אם זה כל כך הגיוני למה לא הגענו אליו בעצמנו"

    (ומפלצת הסיליקון צוחקת עליך, איזה הגיון ואיזה נעליים, אני פשוט מחשבת כמות עצומה של עמדות בזמן קצר)

    • איציק

      שמעון

      לא הכל הולך בסאח. נכון שהמחשב מחשב כמות עצומה של עמדות בזמן קצר, אך זה בטח לא נעשה ללא הגיון. יש אלגוריתמים אשר מכניסים המון הגיון. למרות שהוא מחשב המון אפשרויות אך עדיין היא כלום לעומת כמות האפשרויות הקימות ולכן צריך לבחור את אותן ההסתעפויות אשר יש להם משמעות מעשית.
      דרך-אגב, קראתי מתישהו שהמשחק שבו יש את ההתקדמות הכי מועטה בתחום המחשבים זה משחק ה"גו" (ראסל קרו כד"ר נאש הפסיד בו בנפלאות התבונה).

      • אייל

        איציק – במידה מסויימת אתה ודאי צודק, והיכולת לעשות pruning יעיל ל"עצי" ההסתעפויות היא אחד הדברים המרכזיים האחראים לחוזק היחסי של תוכנות שחמט. אבל בכל זאת – בגדול – בהשוואה לחשיבה האנושית יש בצורת הפעולה של המחשב הרבה פחות שימוש ב"היגיון" כללי והרבה יותר דגש על כוחנות חישובית. מכל מקום, הבדל חשוב מאוד כבר ברמה ההתחלתית הוא שבאופן נורמלי מחשב לא פוסל מראש אף אחד מהמסעים החוקיים הקיימים בעמדה שהוא מנתח (גם אם יש כמה עשרות כאלו – הכוונה למסעים ההתחלתיים), אלא בודק כל אחד מהם לפחות באופן ראשוני.

        • איציק

          ודאי שאתה צודק אך עדין החברות משלמות לשחמטאים הרבה כסף ומנסים דרכם ליעל את החיפוש.

          • austaldo

            איציק, הבעייה בגו זה שאין "דרך נכונה" לשחק גו. בניגוד לשחמט ששם המטרה היא ברורה - המלך - בגו אתה יכול לפצל את המישחק לסידרה של קרבות מקומיים שבכל אחד מהם יכול השחקן להחליט שהוא מוותר על הישג כי הוא ירוויח יותר במקום אחר. אני יכול להגיד מהניסיון שלי בשחמט ובגו זה שהרבה יותר קשה ללמוד ממישחק ששיחקת למישחק הבא בגו מאשר בשחמט. למשל - אם הפסדתי מישחק שחמט אני יכול די בקלות לזהות את אותם מהלכים שגרמו להפסד. בגו זה הרבה יותר מסובך.

            חוץ מזה - אייל, אמנם אני לא כותב הרבה תגובות אבל בכל פעם שאני ניכנס לאתר של דה-באזר אני מקווה למצוא טור חדש שלך.

      • שמעון כסאח

        לא התכוונתי כמובן שעבודת המכונה שרירותית, כמובן שיש הגיון בדרך הערכת העמדה של תוכנת המחשב, הכוונה לדרך בה מחפשים את המסע, הדרך האנושית היא בד"כ להסתכל על העמדה כבעיה ולחפש פתרון בדרך לוגית.

        ואז אתה שואל את עצמך למה בדרך לוגית אי-אפשר היה להגיע למסע שהתוכנה מציעה, והאמת שכשאני חושב על זה, העניין הוא לא בדרך מציאת הפתרון אלא בכלל בהבנת הבעיה וההבדל ברמות בין שחקנים לא נובע רק מידע אלא גם מהיכולת להבין את הבעיה.

        • שי

          דווקא יש דגש גדול על אינטואיציה, שמכווינה את השחקנים הטובים להעמיק בבחינה של מסעים מסויימים ולא אחרים.

  • ערד

    מרתק!
    אני בבית מלמד את הבן שלי לרמות בשיטות קצת פחות מתוחכמות

  • tmak

    פוסט מרתק. נראה שצריך להקיף את אזור התחרויות במעיין פיירוול אשר יאפשר גישה החוצה רק למכשירים שעברו אישור.

  • D! בארץ הקודש

    אייל תודה
    מרתק ומלמד

  • YARON K

    נהניתי מאוד לקרוא.

  • Zak

    בהחלט קריאה מרתקת, היה קשה לחשוב שברמות הגבוהות באמת קיימות כאלה רמאויות אבל הפוסט שלך הסביר בצורה מאלפת את הנושא

  • תמיר

    מרתק כרגיל.

    המון תודה.

  • שי

    שווה גם להוסיף שהמשחק כבר "נפתר" בעבור מצבים בהם יש על הלוח עד שישה כלים. המסע הטוב ביותר, אבסולוטית, בעבור כל שחקן בכל עמדה שעונה לקריטריון הנ"ל חושב וידוע.

    • אייל

      לאחרונה הוא כבר נפתר גם עבור שבעה כלים (http://chessok.com/?page_id=27966), למרות שלטבלאות לומונוסוב אין עדיין גישה חופשית כמו שיש לטבלאות נאלימוב. אבל כדי להגיע לפתרונות הללו משתמשים בסוג שונה מאוד של אנליזה מזה שמבצעות תוכנות שחמט רגילות.

      • תמיר

        השבעה כלים זה מדהים ממש. תוכל אולי להוסיף כמה מילים בקשר להבדל באלגוריתמים שציינת?

      • אייל

        באופן בסיסי, השיטה ליצירת tablebases היא ניתוח "לאחור"
        (http://en.wikipedia.org/wiki/Retrograde_analysis), שבו מתחילים מעמדה סופית של מט, במקום ניתוח "קדימה" מהסוג הרגיל. זה קשור כמובן בכך שהמטרה של tablebases היא להגיע לוודאות גמורה ביחס להערכת העמדה (ניצחון ללבן, ניצחון לשחור, או תיקו), ולא לטפל בה במונחים יחסיים של "עמדה עדיפה/נחותה" עבור צד מסויים.

  • משה טרטטוביץ

    במשחק הבזק של איבנוב, אותו לילוב מביא כאחת הדוגמאות לרמאות: אם בשניות הספורות שבסיום המשחק איבנוב הצליח להיעזר בשירות המחשב והמחשב נתן לו פתרון כה מקורי ומועיל, אז למה איבנוב הגיע למצב שצריך לנצח על קצה החוט? בעזרת המחשב הוא היה יכול לנצח באופן חלק ובטוח, מבלי שיגיע קודם לעמדה בה הזכייה דורשת אמצעים קיצוניים.

    • אייל

      לא הייתי קורא לזה ניצחון "על קצה החוט" - העמדה שהבאתי ממשחק הבליץ של איבאנוב היא זכויה עבור השחור באופן די ברור, וכאמור יש בה גם מסע ברור לעין (צ-ג1) שמוביל במהירות לזכייה. אבל בכל מקרה, ביטויים כמו "חלק ובטוח" או "אמצעים קיצוניים" משקפים נקודת-ראות אנושית; מבחינת המחשב, אין שום דבר קיצוני או לא בטוח במסע כמו ר-ג4 - זה פשוט עוד מסע שהוא בודק ומחשב את התוצאות שלו כמו כל מסע אחר, והתוצאות הללו בטוחות כמו התוצאות של החישובים אותם הוא עושה לכל המסעים האחרים.

  • משה טרטטוביץ

    בשנת 2009, כאשר ביקרתי ברומניה, ראיינו אותי מטעם האיגוד הרומני לשחמט כשחקן פעיל במשך כמעט 30 שנה במסגרת השחמט הרומני.

    שאלו אותי גם לגבי המחשב, ואני מצרף בהמשך את התשובה שנתתי. ומכיוון שאני כמו כולם מעריך מאוד את אופן הכתיבה שלך, אייל, הייתי רוצה את תגובתך לגישה הסנטימנטלית שלי כלפי המחשב.

    - שאלה: מה טיב הקשר שיש לך עם המחשב?
    - תשובה: שנאה. האדם התרגל עוד משחר האנושות, לקיומם של יצורים מהירים וחזקים ממנו. אך הוא אינו צריך לקבל בהשלמה שמכונה או מישהו אחר על-פני האדמה יעקוף אותו בנושא "אינטליגנציה ודמיון"! הוא היצור האינטליגנטי ביותר. בשלב מסוים, המחשב מוכיח שאותו חישוב קר ומכוער הוא עליון לדמיון הפרוע, ואינני מקבל את הדבר הזה. השחמטאים צריכים להקים חזית משותפת ולהפסיק לשחק במופעים נגד המחשבים, אלא רק במפגשים מוכנים היטב. להביס את המחשב זו כנראה משימה בלתי-אפשרית אפילו בשביל השחמטאים הטובים בעולם. אבל לא-להפסיד מולו, זו לדעתי מטרה ברת-השגה אפילו לשחמטאים ברמה של 2400, אם הם מתכוננים היטב, "הכנה ייעודית, כדי לא להפסיד למחשב"! "הישג" כזה, דו-קרב המסתיים ללא הכרעה, המושג על-ידי שחמטאים הרחוקים מאוד מהצמרת, נגד המחשב, יחזיר לקדמת הבמה את עליונות האדם על המכונה, עליונות שנפגעה קשות מתבוסתו של קספרוב (שנראה שרומה חזק בדו-קרב עם "כחול עמוק"...), כמו גם מתבוסותיהם של מספר רבי-אמנים (וביניהם קרמניק) שחשבו רק על להרוויח כסף, תוך שהם שוכחים ולא אכפת להם מהנזק שהם מביאים לשחמט ולשחמטאים. כנראה שתרצה לשאול אותי "מדוע זה מטריד אותי, דווקא אותי, בעיה זו של היחס אדם-מחשב בשחמט?". הנה למה: אם הייתי מתעסק רק במה שטוב וצריך, מבלי שיעסיקו אותי דברים שאינם משפיעים עליי ישירות, אז הייתי צריך לסבול נורא – סבל איום – על שלא אימצתי גישה זו בצעירותי, כשזה היה עוזר לי! כעת, למה תעזור לי השקפה בריאה על העולם והחיים? התרגלתי יתר על המידה לזעוק לבד לירח...

    • אייל

      תראה – דו-קרבות ראווה בין שחקני צמרת לבין מחשבים נעלמו למעשה מאז 2006, כשקרמניק (שהיה אלוף עולם באותו זמן) נוצח על-ידי פריץ 10 (ושנה לפני כן, מייקל אדאמס הובס 5.5-0.5 על-ידי הידרה); אני חושב שהיום הם כבר לא נתפשים כמעניינים במיוחד. הנקודה הבסיסית, שמחשבים יכולים להיות חזקים (ובהרבה) מהשחקנים האנושיים הטובים ביותר בשחמט – אם כי לא על-ידי חיקוי תהליכי החשיבה האנושית אלא בדרכים אחרות – כבר הוכחה, וזה מאחורינו. מבחינה אמוציונלית, לא נראה לי שזה צריך לגרום יותר תסכול לחובבי/שחקני שחמט מאשר העובדה שאוסיין בולט לא יכול להתחרות עם מכונית מרוץ צריכה להשפיע על חובבי ריצה.

      מה שבאמת מעניין כיום לגבי מחשבים הוא האופן בו השימוש בהם משפיע על צורת המשחק של השחקנים האנושיים עצמם, וגם על הצורה בה חובבי שחמט יכולים לעקוב אחרי משחקים. לפחות מנקודת הראות שלי כחובב אני בעיקר שמח על הקיום של מחשבים, כי השימוש בהם לניתוח ומעקב אחרי משחקים ברמות הגבוהות מאפשר לי להבין אותם ולהנות מהם הרבה יותר.

  • אלון שולמן

    לחדד את המקרה של סבסטיאן פלר.
    פלר שיחק באולימפיאדת השחמט ברוסיה שהתקיימה בספטמבר - אוקטובר 2010 ברוסיה. הח"מ הינו שופט שחמט בינלאומי ששפט בסקטור הראשון ובכללו כמה משחקים של נבחרת צרפת ובכללם פלר.
    פלר שהוצב על הלוח החמישי שיחק 9 משחקים והשיג תוצאה מצויינת 6 נקודות מ-9 משחקים. הוא קיבל פרס שחקן מצטיין על הלוח החמישי ופרס של 5000 יורו.
    שלושה אנשים שיתפו פעולה בהונאה. השחקן פלר. המאמן שלהם ארנו אושאר. ואמן בינלאומי צרפתי בשם סיריל מרזולו ששהה בצרפת אותה עת.
    התכנית היתה שמרזולו ישלח מסעים לנייד של הקפטן והקפטן יעביר את המסעים באמצעות איתות לשחקן.
    ההונאה נתגלתה כשמרזולו ביקר אצל מזכירת איגוד השחמט הצרפתי בביתה בנאנסי. השאיר את הנייד שלו על השולחן ויצא לחדר אחר. בדיוק אותה עת הגיע מסרון מהקפטן "שלח מסעים לנייד" המזכירה ראתה, התעמתה עם מרזולו ויידעה את ראש איגוד השחמט הצרפתי ששהה באולימפיאדה ברוסיה. הנציג דרש מהקפטן שפלא לא ישחק בסיבוב האחרון.
    ועדת המשמעת של האיגוד הצרפתי חקרה הרשיעה וכל המעורבים הושעו משחמט למספר שנים.

Comments are closed.