בראבו בוריס!

הישג נהדר לגלפנד, שזוכה בטורניר לזכר טל

את הטורניר לזכר טל עזבנו בפעם הקודמת לאחר חמישה סיבובים, כאשר גלפנד ונקאמורה מובילים במשותף. ציינתי שבסיבוב החמישי גלפנד זכה בניצחון שני (לאחר זה על קרואנה) במשחק קל יחסית נגד מורוזביץ'. כדאי להתעכב על שני רגעים מהמשחק הזה:

bview8

כאן, לאחר עשרה מסעים, התקבלה עמדה אופיינית להגנת בנוני, בה החליט מורוזביץ' להקריב טיב (צריח תמורת פרש): 10…צ:ה3+?! 11.ו:ה3 מה-ה7 12. 0-0. לא מדובר בחידוש תיאורטי ממש, אבל ההקרבה הזו לא שוחקה כמעט לפני כן ברמות הגבוהות, וכנראה מסיבות טובות – קשה להאמין שבשלב כה מוקדם של המשחק, וכמעט בלי הכנה מוקדמת, היא יכולה להיות נכונה. ההקרבה יוצרת אמנם סיבוכים טקטיים העשויים לבלבל את היריב, אבל גלפנד לא התבלבל ומצא את הדרך שהיא כנראה היעילה ביותר להתמודד עם הרעיון הזה: להחזיר את הטיב ברגע הנכון כדי לזכות תמורתו בצמד רגלים שחורים. לאחר מסעו ה-27 של גלפנד התקבלה העמדה הבאה:

bview9

ללבן לא פחות משלושה רגלים חופשיים (על הטורים א', ב', ו-ד') וברור שבטווח הארוך אין לשחור סיכוי כנגדם – כך שהסיכוי המעשי היחיד שלו הוא לנסות ולהשיג משחק נגדי מיידי באמצעות התקפה על המלך הלבן. מורוזביץ' המשיך איפוא 27…מה-ג1+ 28.מ-ח2 צ-ה8, תוך איום לחדור עם הצריח השחור אל ה1, אבל גלפנד ניטרל את ניסיון ההתקפה בקלות: 29.מה-ג7! (מאיים על המלכה השחורה ומציע חילופי מלכות שיהיו לטובת הלבן, כי הדבר יבטל כמעט לגמרי את האפשרויות ההתקפיות של השחור; כמו כן, המסע תומך בקידומו של הרגלי אל ד7) מה-ד1 (נמנע מחילופי מלכות ועוצר בינתיים את התקדמות הרגלי הלבן אל ד7, כיוון שגם המלכה וגם הרץ השחורים משגיחים על הערוגה הזו) 30.צ:ו5! (כעת גלפנד הוא זה המקריב טיב, כדי שהרגלי יוכל לצעוד קדימה) ז:ו5 31.ד7 צ-ו8:

bview10

וכאן סיים גלפנד את המשחק באופן אלגנטי: 32.מה-ז3+ מ-ח8 33.מה-ד6! – מסע התוקף בו זמנית את המלכה השחורה על ד1 ואת הצריח השחור על ו8 (לכן היה צריך להרחיק במסע שלפני כן את המלך השחור מהערוגה ז8, כדי שלא יגן על הצריח). השחור חייב להחליף מלכות כדי לא לאבד אף אחד משני הכלים, ולאחר 33…מה:ד6 34.פ:ד6 הלבן מאיים לשחק פ-ה8 (החוסם את אפשרותו של הצריח השחור להגן על משבצת ההכתרה של הרגלי ד') ולהכתיר את הרגלי על ד8; אם יענה השחור ב-34…צ-ד8 כדי להתגונן מפני האיום הזה, יוותר הרגלי על ו7 בלתי-מוגן והלבן יזכה על-ידי 35.פ:ו7+, מזלג מלך/צריח. לפיכך מורוזביץ' נכנע בנקודה זו.

בסיבוב השישי שיחק גלפנד (בלבן) נגד קרלסן. קרלסן הפך בזמן האחרון ליריב קשה במיוחד עבור גלפנד, ובמשחקים קודמים ביניהם השיג ארבעה נצחונות רצופים נגדו (שניים מהם בתחרות המועמדים). אבל הפעם גלפנד לא נתקל בבעיות מיוחדות. התפתח קרב תמרונים איטי בגמביט המלכה, שבו השיג גלפנד לחץ קל על עמדתו של קרלסן, אם כי במשך זמן רב המשחק היה נראה שווה כמעט לחלוטין. אבל בשלב מסויים קרלסן לא נזהר ולפתע העמדה שלו הידרדרה; לאחר מסעו ה-39 המצב נראה כך:

 bview11

גלפנד, שבמסעו האחרון פרץ קדימה עם הרגלי ו' ל-ו4, היה צריך להמשיך 40.ו5! ונראה שעמדתו של השחור קורסת. אחרי 40…ה5 41.ר-ב3 (התוקף את הרגלי על ד5 פעם שנייה) פ-ג4 (אין דרך אחרת להגן על הרגלי) 42.ר:ג4 ד:ג4, הלבן זוכה ברגלי השחור החלש על ג4 באמצעות תמרון הפרש דרך ה4 ל-ד2, והבאת המלך שלו ל-ג3. אפשרות אחרת היא 40…ה:ו5 41.פ:ו5+פ:ו5 42.ז:ו5 וכעת הלבן יזכה ברגלי השחור על ד5 לאחר שיביא את הרץ שלו ל-ב3 כדי לתקוף אותו פעם שנייה (ביחד עם הפרש). זאת כיוון שאם ינסה השחור לגונן על הרגלי עם המלך (על-ידי מ-ד6), יוותר הרץ השחור בלתי-מוגן והלבן יוכל לשחק ה4! ולתקוף את הרגלי פעם שלישית – השחור לא יוכל להכות על ה4 כיוון שהרגלי השחור על ד5 יהיה מרותק לאורך האלכסון א2-ז8.

במקום זאת שיחק גלפנד 40.ר-ב3, מסע טבעי המכין את ההתקדמות ו5 באמצעות יצירת לחץ על ד5. אלא שתוכנית זו התגלתה כאיטית מדי, ואיפשרה לקרלסן להשיג חמצן לנשימה על-ידי פעילות נגד מיידית: 40…ז:ו4 41.ה:ו4 פ-ז6! (לו היה הרגלי הלבן ניצב כבר ב-ו5, היה מונע את הערוגה החשובה הזו מהפרש השחור) 42.ו5 פ-ו4 התוקף את הרגלי הלבן על ח3 וזוכה בו בתמורה לרגלי המרכזי שהשחור מאבד; כך הצליח קרלסן לשמור על איזון ולהשיג תיקו, שהוסכם עליו במסע ה55זוהי דוגמה טובה לחשיבות שיש לעתים קרובות בשחמט לניצול הזדמנות מייד כשהיא מתעוררת, כי במסע הבא היא עשוייה כבר להיעלם.

במשחק אחר שהתקיים באותו סיבוב נקאמורה ניצח את אנאנד ופתח פער של חצי נקודה מגלפנד. המשחק בין גלפנד לנקאמורה בסיבוב השביעי הפך איפוא למאבק ישיר בין השניים על המקום הראשון. גלפנד שיחק בשחור, מה שנחשב בדרך-כלל כגורם לנחיתות, אבל מעניין שבהיסטוריית המשחקים בינו לבין נקאמורה הדבר נראה דווקא כיתרון – בכל המשחקים (הקלאסיים) המכריעים שהיו עד כה בין השניים, ומדובר בשישה עד למשחק הנוכחי (עם מאזן של 2-4 לטובת גלפנד) , ניצח דווקא השחקן בשחור. ייתכן שהדבר קשור בכך שעל פי סגנונם השניים הם, אם להשתמש במינוח של טניס, קאונטר פאנצ'רים מצויינים.

המשחק נפתח בהגנה סיציליאנית, אבל בניגוד למשחק נגד קרואנה בסיבוב השני (אותו ניתחתי בפוסט הקודם), בו השתמש גלפנד בהסתעפות ניידורף, בחר הפעם בהסתעפות סוושניקוב אותה ניתח ולמד לעומק לקראת הדו-קרב עם אנאנד לפני שנה: 1.ה4 ג5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ד4 ג:ד4 4.פ:ד4 פ-ו6 5.פ-ג3 ה5 6.פ(ד)-ב5 ד6 7.ר-ז5 (זהו המסע המקובל ביותר; בשנה שעברה, במשחק בין השניים בטורניר הגרנד פרי בלונדון, נקאמורה ניסה להפתיע את גלפנד עם המסע הפחות שיגרתי 7.פ-ד5, והפסיד לבסוף) א6 8.פ-א3 ב5 (מאיים לזכות באחד משני הפרשים הלבנים על-ידי קידום הרגלי הזה ל-ב4) 9.ר:ו6 (במשחק החמישי בדו-קרב עם אנאנד, אלוף העולם ניסה כאן 9.פ-ד5 ולא השיג דבר) ז:ו6 10.פ-ד5 ו5 11.ג4:

bview1

זהו למעשה הרגע הקריטי הראשון במשחק (או לפחות הראשון בו היה גלפנד צריך לעצור ולחשוב). המסע 11.ג4 איננו חדש לגמרי, אבל הוא נדיר יחסית – בדרך כלל הלבן אינו נוקט בפעולה כה ישירה באגף המלכה, אלא משחק ג3 ומעביר את הפרש ל-ג2. במשחק היחיד ברמות הגבוהות שהגיע עד כה לעמדה הזאת, בין וולוקיטין לאליאנוב באליפות אוקראינה של שנה שעברה, השחור שיחק 11…מה-א5+, החליף מלכות לאחר 12.מה-ד2, והפסיד לבסוף. גלפנד מצא תכנית שהיא כנראה טובה יותר עבור השחור: 11…ב4 12.פ-ג2 ו:ה4 13.ז3 ר-ז7 14.ר-ז2 0-0 15.ר:ה4 צ-ב8 (כעת, כשהלבן לכד בחזרה את הרגלי על ה4, השחור מגן על הרגלי השני שלו שהיה תחת איום, ב-ב4) 16.ב3 (מונע מהשחור לקדם את הרגלי שלו ל-ב3, כעת כשהצריח השחור התייצב על הטור ב' מאחורי הרגלי הזה) ו5 17.ר-ז2 ה4 (שני המסעים האחרונים של השחור מבססים ראש גשר של רגלים במרכז ופותחים את האלכסון הארוך ח8-א1 לפעילות עבור הרץ שניצב על ז7; כרגע הצריח הלבן על א1 מותקף) 18.צ-ב1 מה-א5:

bview2

גלפנד תוקף כעת עם המלכה את הרגלי הלבן על א2, שהלבן אינו יכול להגן עליו (בגלל הרץ השחור על ז7, צריח לבן אינו יכול להתייצב על א1 או ב2). מדובר בהחלטה לא פשוטה שיש בה סיכון, כיוון שהמסעים עם המלכה השחורה מפסידים זמן אותו הלבן יכול לנצל בינתיים להשגת יוזמה. אלא שגלפנד העריך כי בטווח הארוך היעלמות הרגלי הלבן מהטור א' תפעל לטובתו.

המשחק נמשך 19. 0-0 מה:א2 20.פ(ד)-ה3 (נקאמורה בוחר להחזיר לעצמו מייד את הרגלי, אך ייתכן שכאן היה הרגע הנכון לשחק ו3 כדי לערער את משלט הרגלים השחורים במרכז) מה-א5 (אין לשחור זמן להגן על הרגלי ב-ד6, כיוון שהלבן מאיים לתת שח עם המלכה ב-ד5 ולזכות בפרש שעל ג6) 21.מה:ד6 צ-ו6 22.מה-ו4 מה-ה5 (גלפנד מעוניין בחילוף מלכות ונקאמורה נענה לכך) 23.מה:ה5 פ:ה5 24.פ-ד5 צ-ו7 25.פ(ג):ב4 (וכאן נראה שנקאמורה עושה בחירה מפוקפקת – ייתכן ששוב היה עדיף המסע ו3) א5 26.פ-ג2 צ(ו)-ב7:

bview3

במסעו ה-25 הלבן לכד את הרגלי השחור על ב4, אבל כתוצאה מכך פתח את הטור ב' ללחץ הצריחים השחורים, כפי שניתן לראות בדיאגרמה, והוא עתיד לאבד את הרגלי על ב3. כתוצאה מכך, השחור יקבל רגלי חופשי על הטור א' (ההחלטה ללכוד את הרגלי א2 על-ידי המלכה בשלב מוקדם יותר של המשחק נושאת כעת דיבידנדים ברורים), שביחד עם זוג הרצים השחורים עתיד לגרום כאב ראש רציני ללבן. נקפוץ כעת קדימה לעמדה שהתקבלה לאחר מסעו ה-34 של גלפנד:

bview4

כאן שיחק נקאמורה 35.פ-א4, מסע טבעי כביכול – על ערוגה זו הפרש הלבן גם חוסם את הרגלי החופשי א' המסוכן של השחור, וגם תומך ברגלי הלבן על ג5. אלא שלמסע זה יש חיסרון טקטי אותו זיהה גלפנד: 35…ה3! (לפתע המשחק משנה כיוון וכובד המשקל עובר לאגף המלך, בו מסתבר שלשחור התקפה חזקה כנגד המלך הלבן) 36.ו:ה3 ר:ה3+ 37.מ-ז2 ר-ד5+ (מסעו ה-35 של הלבן, שהסיט את הפרש מהערוגה ב6, מאפשר לשחור להציב כעת את הרץ שלו בעמדה ההתקפית החזקה הזו) 38.מ-ח3 צ:ב5 39.ר:ב5 פ-ה5 (וכעת מסתבר שלמרות מיעוט הכלים שנותרו על הלוח, השחור מאיים בהתקפת מט כנגד המלך הלבן על-ידי פ-ז4 ובעקבותיו פ-ו2) 40.פ-ג3 (תוקף את הרץ השחור על ד5 כדי להרויח זמן) ר-ו3 41.ר-ה2 (כדי להחליף רצים ולהתגונן כנגד איום המט שהוזכר קודם לכן) ר:ה2 42.פ-ד5+ (אחרי 42.פ:ה2 השחור יכה את הרגלי הלבן על ג5 ויזכה בסיום טכני פשוט למדי בשל יתרון הרגלי החופשי שלו; לכן נקאמורה מחליט להכות את הרץ השחור השני) מ-ז5 43.פ:ה3 פ-ז4!:

 bview5

עמדה מדהימה: למרות צמד כלים נוסף שסולק מהלוח על-ידי חילופים, לשחור עדיין איומי מט כנגד המלך הלבן. הפרש הלבן על ה3 מותקף כעת, ואם יכה את הפרש השחור על ז4 (או יזוז לכל ערוגה אחרת) יספוג הלבן מט מיידי על-ידי ר-ו1 מצד השחור. לעומת זאת, אם ינסה הלבן להגן על הפרש על-ידי הפרש השני, יכריע המסע ר-ו3! (הנוטל מהמלך הלבן את הערוגה ז2) עם איום במט על-ידי פ-ו2. למשל: 44.פ(ד):ו5 ר-ו3 45.פ:ז4 ר:ז4+ ובעקבותיו ר:ו5, והשחור נותר ביתרון כלי עם ניצחון טכני פשוט. לפיכך נקאמורה שיחק 44.מ-ז2, כדי להתגונן מפני איומי המט, והפסיד בדרך אחרת: 44…פ:ה3 45.מ-ו2 פ-ג4!:

bview6

הלבן אמנם זוכה בחזרה בכלי, אולם הוא איפשר לשחור לפשט את העמדה לסיום רגלים זכוי שיתקבל לאחר 46.מ:ה2 פ:ד6 47.ג:ד6 מ-ו6. הנקודה היא שהמלך השחור מספיק לעצור את הרגלי ד' של הלבן ולהכות אותו, והשחור נותר עם הרגלי החופשי על הטור הצדדי א'. רגלי חופשי כזה על טור צדדי (מה שמכונה outside passer) הוא יתרון גדול בסיומי רגלים, כיוון שהמלך הלבן יצטרך "לרדוף" אחריו אל קצה הלוח וכך יוסט מהגנת הרגלים שלו באגף המלך, שבינתיים יוכל המלך השחור לתקוף אותם. לאחר כעשרה מסעים נוספים תתקבל כתוצאה מכך העמדה הבאה, בה הרגלי השחור ח' מתקדם אל ההכתרה מבלי שניתן לעצור אותו:

bview7

עבור שחקנים ברמתם של נקאמורה וגלפנד כל האמור לעיל הוא בגדר ידע אלמנטרי בסיומים שאין טעם לטרוח אפילו לנסות ולבחון בו את היריב, ולכן נקאמורה נכנע כבר בעמדת הדיאגרמה הקודמת, לאחר שגלפנד שיחק 45…פ-ג4.

בעקבות משחק זה גלפנד נטל איפוא את ההובלה בטורניר. בסיבוב השמיני הוא סיים בתיקו שקט יחסית עם ממדיארוב, ובמשחק צמרת חשוב נוסף קרלסן ניצח את נקאמורה וכך חלף על פניו והתייצב בעצמו חצי נקודה אחרי גלפנד. בסיבוב התשיעי והאחרון, גלפנד (בשחור) השיג תיקו קל נגד קרמניק, שמבחינתו היה כנראה מעוניין בעיקר לסיים במהירות האפשרית את הטורניר הזה, אחד הגרועים בקריירה שלו. קרלסן שיחק בשחור נגד ממדיארוב, וניצחון היה מאפשר לו להדביק את גלפנד במספר הנקודות ולחלוף על פניו בזכות שובר שוויון המתבסס על מספר הנצחונות (כפי שעשה ארוניאן בטורניר לזכר אליוכין). אבל קרלסן לא התקרב אפילו לניצחון – הוא ניסה לסבך את המשחק ולהשיג עמדה חריפה, אלא שהסיבוכים פעלו בעיקר לטובת ממדיארוב ובסופו של דבר קרלסן היה צריך להתאמץ כדי לחלץ תיקו (לאחר שממדיארוב אף החמיץ ניצחון כפוי בנקודה מסויימת).

 ***********

כך נראית, איפוא, הטבלה הסופית: 1. גלפנד – 6 נקודות (שלושה נצחונות ושישה תיקו, ללא הפסד); 2. קרלסן – 5.5; 5-3. קרואנה, ממדיארוב ואנדרייקין – 5; 6. נקאמורה (שקרס בסיום הטורניר עם שלושה הפסדים רצופים) – 4.5; 7. קריאקין – 4; 9-8. אנאנד ומורוזביץ' – 3.5 10. קרמניק – 3 (שלושה הפסדים ושישה תיקו, ללא ניצחון).

גלפנד הוא ללא ספק זוכה ראוי, מבחינה זו שהפגין בסך-הכל את רמת המשחק הגבוהה ביותר. למספר שחקנים אחרים היו הברקות, אבל גם נפילות (והדוגמה המובהקת ביותר לכך היא נקאמורה, שניצח ארבעה משחקים אבל גם הפסיד ארבעה). גלפנד לא נקלע לעמדה נחותה באופן ממשי או היה בסכנת הפסד אפילו פעם אחת לאורך הטורניר, והמשחקים בהם ניצח את קרואנה ונקאמורה היו מבריקים – קלאסיקות של ההגנה הסיציליאנית. כדאי גם לציין שההישג של גלפנד הוא הטוב ביותר של זוכה בטורניר הזה מאז 2009, אז זכה קרמניק עם מספר זהה של נקודות (כלומר, מאזן של 3+: כשמספר הנצחונות עולה ב-3 על מספר ההפסדים); בין 2010 ל-2012 הספיקו לזכייה 5.5 נקודות (או מאזן של 2+), מה שממחיש עד כמה חזק הטורניר הזה ועד כמה קשה לצבור בו נקודות. עבור קרלסן, אגב, זו כבר הפעם הרביעית ברציפות (לאחר 2009, 2011 ו-2012) בה הוא מסיים את הטורניר עם מאזן של 2+: בשנתיים הקודמות היה די בכך לזכייה, אבל הפעם זה הספיק רק למקום שני, חצי נקודה אחרי הזוכה (כמו ב-2009).

עבור גלפנד מדובר, כמדומני, בהישג הקריירה המרשים ביותר מחוץ למה שעשה במסגרת סבב אליפות העולם – מעולם לא זכה לפני כן בטורניר כה חזק (בו השתתפו שישה שחקנים מהטופ-10 העולמי, ביניהם המדורג מס' 1, אלוף העולם, ואלוף העולם הקודם [קרמניק]). גלפנד לא הרבה לזכות בטורנירים לאורך הקריירה שלו, אבל בשנה האחרונה – מאז הדו-קרב על אליפות העולם עם אנאנד – כבר זכה (במשותף עם שני שחקנים אחרים) בטורניר גרנד פרי אחד, במקום ראשון משותף בטורניר לזכר אליוכין (למרות ששם, כאמור, ארוניאן הוכרז כמנצח בזכות שובר השוויון), וכעת בטורניר החזק ביותר של השנה להוציא את תחרות המועמדים.

גלפנד הוא כיום השחקן המבוגר ביותר מבין השחקנים שמד-הכושר שלהם הוא 2700 ומעלה (כלומר הטופ-50 העולמי, לערך) – בדיוק היום, ה-24 ביוני, מלאו לו 45 – ונראה שכמו ויקטור קורצ'נוי בשעתו, הוא מגיע לשיא הקריירה דווקא בשנות ה-40 של חייו. מרגש לראות כיצד ההעפלה לדו-קרב עם אנאנד לא רק שלא הייתה שירת הברבור שלו, אלא היא דוחפת אותו להישגים חדשים, למרות האכזבה הגדולה שהייתה בוודאי כרוכה בכך שהגיע כה קרוב לזכייה באותו דו-קרב והחמיץ זאת לבסוף. כעת, האתגר החשוב הניצב בפניו הוא הניסיון להעפיל לתחרות המועמדים הבאה – דרך שני טורנירי הגרנד פרי שעוד נותרו לו (הראשון ביניהם יתקיים ביולי ב-בייג'ין) או דרך גביע העולם (שיתקיים באוגוסט בנורבגיה), כפי שעשה ב-2009.

הטורניר לזכר טל: יאללה בוריס!
גרנד פרי בייג'ין – טופאלוב בתחרות המועמדים, ממדיארוב בדרך

תגובות

  • שי

    התאכזבתי לגלות שלא היה דיווח בזמן אמת על ההישג המרשים הזה בתקשורת המיינסטרים הישראלית. הניצחון הזה שווה בוודאי ידיעה נפרדת יותר מאשר ידיעה סופר-ספקולטיבית נוספת של עונת המלפפונים.
    הרי כתבי הספורט, גם אם הם לא מתעניינים בשח בעצמם, היו יכולים לפחות לראות מה חדש בדה-באזר... (שלא לדבר על הודעה מאוד מתבקשת לעיתונות מטעם האיגוד הישראלי)

  • יוני (המקורי, מפעם)

    יופי של טור, וחדשות נהדרות.

  • איציק

    אנחנו רואים הרבה טורנירים בתקופה האחרונה כאשר רוב הבכירים משתתפים בהם. האם יש בשחמט פגרה כמו בענפי ספורט אחרים. זמן בו השחקנים נחים מהמשחק, טוענים מצברים ומתחילים הכנה לעונה חדשה, או שכל אחד פשוט בוחר באילו טורנירים להשתתף (פרט לטורנירי "חובה")?

    • שמעון כסאח

      האפשרות השניה.

    • אייל

      כן, אין בשחמט תקופה רשמית של "פגרה" (למרות שלפי האופן בו נופלות התחרויות יכולות להיות תקופות עמוסות יותר או פחות) – כל שחקן צריך לבנות בעצמו את הלו"ז שלו. כמו שציינתי בפוסט קודם, נראה לי שיש שחקנים (כמו סוידלר או נקאמורה) שסובלים בזמן האחרון מעומס-יתר של תחרויות ועייפות מצטברת פוגעת לפעמים באיכות או בעקביות המשחק שלהם, ואולי היו עושים בחוכמה אם היו סלקטיביים יותר בתחרויות שהם משחקים בהן.

  • גיל

    יופי גלפנד ויופי של פוסט, ושאלה לאייל. עד כמה הניסיון משחק תפקיד בשחמט? אני חושב שהוא יכול לעזור מצד אחד כי יש להם הרבה ידע וגם הם אולי לא נלחצים כמו שחקנים צעירים, אבל מצד שני אולי הם פחות מעורים בחידושים שצעירים מביאים או שבגלל שהם יודעים שאין להם עוד הרבה זמן ברמה הכי גבוהה הלחץ גדול יותר בכל טורניר להצליח כמו זה כי מי יודע מתי יהיו שוב בעמדה כזו לנצח?

    • אייל

      כן, זה בהחלט יכול לפעול לשני הכיוונים. הייתי רק אומר שמבין הגורמים שהזכרת, אני לא חושב שיש קורלציה מיוחדת עם עניין ה"חידושים" – בהקשר זה לכולם יש באופן בסיסי גישה לאותה אינפורמציה ואותם אמצעי הכנה. אם מדברים על שחמטאים יותר מבוגרים, לצד צבירת הניסיון יש גם יכולות קוגניטיביות שיכולות להישחק החל מגילאים מסויימים – אני חושב שהנסיון מראה שמהירות החישוב, וגם היכולת לשמור על מצב של ריכוז מוחלט במשך כמה שעות, הם הדברים הראשונים שנוטים להיפגע.

      אגב, אם מדברים על ניסיון כדאי לציין שלא רק הגיל הכרונולוגי קובע כאן. קרלסן, למשל, כבר משחק בתחרויות החל מתחילת שנות העשרה שלו ובטורנירים ברמה הגבוהה ביותר באופן סדיר מאז גיל 16 פחות או יותר, כך שבמעמדים מהסוג הזה יש לו בעצם כבר ניסיון רב יותר מהרבה שחקנים מבוגרים יותר שמקבלים פחות הזמנות ממנו.

  • DeVito

    אחלה פוסט אייל תודה.
    ממש גאווה ישראלית בוריס!
    אני הייתי עד לא מזמן מאוכזב מגלפנד מהתוצאות שלו מו אנאאד ומהטורניר בנורווגיה , חשבתי שהוא יכול להרבה יותר.
    אבל הוא הפתיע ובענק את עולם השח.

    http://www.youtube.com/watch?v=3ssyZrxDFSk

    למי שיותר נח להבין כך...

  • עידו

    שוב תודה רבה אייל
    בהחלט חבל שהתעלמו מזה לחלוטין בארץ!
    משהו יחודי הבוריס הנ"ל

    ויש לי גם שאלה- האם קיים בלוג שח ברמה גבוהה שמדבר על
    החידושים במשחק, מנתח טורנירים על בסיס יומי וכו'
    שמומלץ לעקוב אחריו?
    תודה

  • Zak

    תודה על הטור וכמובן כל הכבוד לבוריס. מעניין לראות שבעוד שבלבן גלפנד בוחר בפתיחות סולידיות שמביאות חמשחק עמדתי ועמוק, בשחור הנטייה שלו היא ללכת על פתיחות טקטיות ומסוכנות שמביאות למשחק פתוח. יש הסבר לדבר?

    • אייל

      כן, זה באמת מעניין - יכול להיות שבאיזשהו אופן מתקבל כך מבחינתו מינון נכון בין זהירות לאגרסיביות. זה בלט מאוד, אגב, במהלך הדו-קרב עם אנאנד, ודורפן כתב אז משהו על זה:
      http://debuzzer.sport5.co.il/dorfan/13798 (מופיע מתחת לקומנטאר שלי על המשחק השישי)

      בכל אופן, כדאי גם לציין שזה תלוי בבחירות שמבצע היריב שלו בפתיחה. נראה שגלפנד תמיד מוכן ללכת על משחק חריף בסיציליאנית אם "נותנים" לו, אבל במהלך הטורניר הזה אנאנד, למשל, בחר לשחק בלבן נגד גלפנד הסתעפות יותר זהירה שהוליכה למשחק הרבה יותר שקט ו"עמדתי" מאשר אלה נגד קרואנה ונקאמורה (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1721382).

      • ארנון

        הקטע המפתיע הוא שבמשך שנים רבות, אולי עשור שלם, גלפנד זוהה יותר מכל עם הגנת פטרוב ("רוסית"), הנחשבת לסולידית ביותר וכדרך בטוחה לתיקו. כמה תוצאות לא טובות החזירו אותו לסיציליאנית האהובה עליו, והנה גם התוצאות השתפרו.

        • שמעון כסאח

          גלפנד הסביר פעם למה נטש את הניידורף לטובת פטרוב, הוא אמר שנוסח ניידורף בסיציליאנית הוא הנוסח המנותח ביותר ונמאס לו (או אין טעם) לשחק נגד שחקנים שבאים מוכנים מהבית עד מסע 25-30.

          • יהויכין פנדלוביץ'

            אהבתי את השם...

        • אייל

          במשחק שלו נגד קרואנה בניידורף, שכתבתי עליו בפוסט הקודם, קרואנה באמת שיחק במהירות את 25 המסעים הראשונים, ואז במסע ה-26 - ברגע שיצא מהתיאוריה - עשה טעות רצינית :-)

      • אייל

        כן - היו שנים שבהם גם קרמניק וגם גלפנד השתמשו בהגנת פטרוב (1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ו6) כנשק העיקרי שלהם בשחור נגד 1.ה4 והוציאו לה מוניטין סופר-סולידי. בטורניר אליפות העולם של 2007 (http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?tid=62324), שבו שניהם סיימו במשותף מקום שני-שלישי אחרי אנאנד, הם שיחקו כמה משחקים בהגנה הזו, לא הפסידו אף משחק ואפילו לא נקלעו לצרות - היתה כמעט תחושה שאנאנד (ששיחק אז רק 1.ה4 בלבן) הצליח לזכות רק כי נשארו כמה "פראיירים" שהמשיכו לשחק נגדו ספרדית או סיציליאנית... ולקראת הדו-קרב ב-2008 נגד קרמניק, אנאנד אכן עשה שינוי דרמטי ברפרטואר הפתיחות שלו ועבר ל-1.ד4. בינתיים גם קרמניק נטש את הפטרוב, אבל בניגוד לגלפנד הוא חזר להגנה סופר-סולידית אחרת - הסתעפות ברלין בפתיחה הספרדית. (סוידלר אמר פעם שמבחינתו של קרמניק, מדובר בפרוייקט חיים להוכיח שהמסע 1.ה4 הוא שגיאה.)

  • אורי

    פוסט נהדר, נהנתי לקרוא. כיף לראות טור הפונה לקהל הרחב אבל בכל זאת מצליח לשמור על רמה גבוהה של ניתוח המשחקים.

    הישג נדיר של גלפנד, שרק ימשיך ככה!

  • D! בארץ הקודש

    כפיים

    • IC

      כתבה מדהימה!

      יצא לי לעבור עכשיו על כל הכתבות שלך מהחודשים האחרונים ואני חייב לציין את התרשמותי, ולחלק לך מלוא המחמאות, ככל הנראה הטקסט הכי טוב שקראתי בנושא סיקור שחמט בחיי (ובתור אמן בינלאומי אני קורא כמעט את כל מה שמתפרסם) בנוסף לפי התגובות נראה שהצלחת לעשות מה שכמעט אף אחד לא הצליח קודם לכן, ולקנות לשחמט מתעניינים חדשים, וזה אפילו יותר מדהים.

      אשמח מאוד אם יש דרך ליצור קשר איתך,

      caspisr@gmail.com

      ישראל,

  • גיא

    בהחלט בראבו.

  • טל 12

    תודה

Comments are closed.