גביע העולם: סיבובים 6-5

והמעפילים לגמר: הרוצח השקט והמפתיע (אנדרייקין), והפיבוריט שעבורו היתה התחרות רק מטרד (קרמניק)

מאחר ושני המעפילים לגמר גביע העולם מקבלים כרטיס לתחרות המועמדים הקרובה, הדבר מעקר במידה מסויימת את הדרמה מסיום התחרות ממש; חצי הגמר הפך לגמר האמיתי, כיוון שהתחושה היתה כי בו מתרחשת ההכרעה החשובה ביותר. ומכיוון ששני המעפילים לגמר, ולדימיר קרמניק ודמיטרי אנדרייקין, לא מילאו תפקיד חשוב בסקירות של השלבים הקודמים, כדאי לחזור אחורה ולהתבונן במסלול שעשו מאז הסיבוב הראשון.

כפי שכבר ציינתי בפוסטים קודמים, קרמניק – כמו ארוניאן – נמצא למעשה במצב נטול-לחץ בהשוואה למתחרים האחרים, כיוון שכבר העפיל לתחרות המועמדים בזכות דירוג מד-הכושר שלו. בשל תקנה תמוהה למדי (סעיף 2.4 כאן) היה צריך להשתתף בגביע העולם כדי שיוכל לממש את הזכות הזו, אבל ללא כל חשיבות לתוצאה שישיג. המעניין הוא שבניגוד לארוניאן, שהצהיר מספר פעמים כי הוא שמח להשתתף בגביע העולם, קרמניק הביע מאז ומתמיד בוז כלפי פורמט הנוק-אאוט של התחרות הזו, נמנע מלהשתתף בה כשהיתה לו ברירה (כלומר, בזמן שהיה אלוף עולם מכהן או, לאחר שאיבד את התואר, כשהיה יכול להעפיל לתחרות המועמדים בלעדיה), וגם הפעם – למשל כאן, בראיון לאחר ניצחון באחד הסיבובים המוקדמים – לא טרח להסתיר את הסלידה שהוא חש כלפיה.

בסיבוב הראשון קרמניק גבר בקלילות 0-2 על יריב חלש, שחקן בשם גילאן בוואליה מזמביה (מדורג מס' 126, שקרמניק הוגרל נגדו כמס' 3). בשני הסיבובים הבאים נתקל ביריבים עקשניים יותר, מיכאל קובאליה הרוסי (מס' 67) ואלכסנדר ארשצ'נקו האוקראיני (מס' 30), נגדם הגיע לשוברי שוויון – בהם זכה, אמנם, בקלות יחסית. שמינית הגמר זימנה לקרמניק למפגש מסקרן עם וסילי איוונצ'וק (מס' 19, ולמעשה המדורג הגבוה ביותר שקרמניק שיחק נגדו לכל אורך התחרות). השניים שייכים לצמרת הגבוהה ומתחרים זה בזה באופן סדיר כבר למעלה מעשרים שנה, מאז תחילת שנות ה-90, ובתחרות המועמדים האחרונה היה איוונצ'וק במידה רבה ה"אחראי" לכך שקרמניק לא ניצח בטורניר והעפיל לדו-קרב עם אנאנד, כשגבר עליו בסיבוב האחרון הדרמטי בו הפסיד גם קרלסן.

קרמניק הפסיד באותו משחק כיוון שהיה במצב בו הרגיש צורך לשחק על ניצחון בשחור; הפעם דווקא הצליח לנצח בשחור, למרות שלא תכנן זאת. קרמניק שיחק הסתעפות סולידית מאוד בגמביט המלכה (ששימשה אותו כנשק תיקו קבוע בזמן תחרות המועמדים בקאזאן ב-2011), בה הכין חידוש במסע ה-21; וכפי שציין לאחר המשחק, הוא ציפה מאיוונצ'וק למסע הטבעי 23.מה-ג4, כשלפי הניתוח הביתי שלו השחור אמור להיות מסוגל להחזיק תיקו לאחר 23…ג:ד4 24.מה:ג7 צ:ג7 25.צ:א5 (ניתן, כמובן, לראות כאן דוגמה לעומק ההכנה הביתית המאפיין את סגנונו של קרמניק). במקום זאת, איוונצ'וק שיחק את המסע החלש 23.מה-א2? (כנראה עם הרעיון 23…ג:ד4 24.צ-ד5), ולאחר 23…מה-ג6! (התוקף בו-זמנית שני כלים לבנים) נקלע לפתע לנחיתות. איוונצ'וק הצליח להתגונן זמן-מה בצורה מדוייקת, אבל לקראת המסע ה-40 נקלע לדוחק זמן והחל לעשות טעויות – 40.ו4? מחליש מאוד את עמדת המלך הלבן, ו-42.מה-ב4?? מפסיד מייד, כיוון שהמסע מאפשר לשחור לפלוש עם המלכה והצריח שלו לתוך המחנה הלבן תוך יצירת איומי מט קטלניים.

ניתן לומר כי בשני הסיבובים הבאים ההגרלה האירה פנים לקרמניק, ששיחק עם אנטון קורובוב ומקסים ושייה לגראב במקום עם נקמורה (מדורג מס' 6) וקרואנה (מס' 2) – השחקנים הבכירים שלפי הבראקט היה "אמור" לשחק נגדם ברבע וחצי הגמר, ושהודחו על-ידי האוקראיני והצרפתי. הסיבה לכך איננה רק שנקמורה וקרואנה הם כנראה באופן כללי שחקנים חזקים יותר (גם אם לא בהרבה) מאלה שהדיחו אותם, אלא שהמצ'-אפים הספציפיים הללו התגלו עד כה כלא נוחים כל-כך לקרמניק, שיש לו מאזן ראש בראש שלילי גם נגד נקמורה וגם נגד קרואנה.

***********

ניצחונו של קרמניק על קורובוב במשחק רבע הגמר הראשון ביניהם משקף הן נקודות חוזק והן נקודות חולשה מסויימות בסיגנונו (כפי שכבר תיארתי אותן בפוסט הסיכום של תחרות המועמדים) – הכנה תיאורטית ברמה הגבוהה ביותר, הבנה עמדתית עמוקה, אבל גם חוסר מסויים בחדות מעשית ברגעים קריטיים במשחק.

 

המשחק נפתח במסעים 1.ד4 ד5 2.פ-ו3 פ-ו6 3.ג4 ג6 4.פ-ג3 ד:ג4 5.א4 (כדי למנוע מהשחור לשמור על הרגלי ב-ג4 על-ידי ב5) 5…ה6 6.ה3 ג5 7.ר:ג4 – וכאן התקבלה הסתעפות שהפכה ברמות הגבוהות לאופנתית בשנים האחרונות, ומהווה מעין היבריד של ההגנה הסמי-סלאבית (שסימן ההיכר שלה הוא שילוב של ה6 ו-ג6 מצד השחור) ושל גמביט המלכה הנרצה (שסימן ההיכר שלו הוא הכאה מיידית של הרגלי הלבן על ג4). דבר מוזר במקצת הוא שבהשוואה להסתעפות ראשית ידועה של גמביט המלכה הנרצה – 1.ד4 ד5 2.ג4 ד:ג4 3.פ-ו3 פ-ו6 4.ה3 ה6 5.ר:ג4 ג5 6.פ-ג3 – השחור "מאבד" כאן מסע, כיוון שהוא מזיז את הרגלי ג' פעמיים, תחילה ל-ג6 ואחר-כך ל-ג5, במקום בפעם אחת ל-ג5. מה שהלבן "מרויח" בהשוואה להסתעפות קלאסית זו של גמביט המלכה הנרצה הוא המסע א4 – ושאלה מרכזית היא עד כמה מסע זה באמת מועיל (אפשר לטעון שיש לו גם צדדים שליליים, כמו החלשת הערוגה ב4 היכולה לשמש כמשלט לפרש שחור).

החידוש התיאורטי של קרמניק הגיע במסע 13.א5, המנסה לנצל את קידום הרגלי א' כדי להפעיל לחץ על עמדת השחור (כפי שנראה בבירור עוד כמה מסעים), וכך להראות שהמסע ה"עודף" א4 הוא בגדר יתרון ללבן. מעט בהמשך, המסע 16…ו6 גורם להחלשה מסויימת של עמדת השחור אבל ניתן להבנה – הוא מסלק את הפרש הלבן מהמשלט החזק על ה5 ומפנה ערוגה לרץ בהיר הערוגות הפאסיבי; והמסע 18..מ-ח8 נועד כדי למנוע ר-ח6, תוך ניצול עמדת המלכה הלבנה מול המלך השחור על הטור ז'.

וכאן ביצע קרמניק מסע חזק, ששינה את אופי העמדה: 19.פ-ג5! – מנצל את חולשת הרגלי על ה6 שיצר מסעו ה-16 של השחור; הפרש תוקף בו-זמנית את הרגלים על ה6 ו-ב7, ולכן השחור צריך להיפטר ממנו ובכך לאבד את אחד מזוג הרצים ולשנות את מבנה הרגלים באופן שמסייע ללבן. 19…ר:ג5 20.ד:ג5 מה-ג7 – ייתכן שהיה עדיף 20…א6, כדי למנוע את מסעו הבא של הלבן; אולי קורובוב הניח שהלבן צריך לשחק כאן מייד 21.ב4, כדי להגן על ג5. 21.א6! (הרגלי א', כמובטח) 21…ב:א6 (השחור אינו יכול להרשות לעצמו את ההמשך 21…מה:ג5 22.א:ב7; ייתכן שהרע במיעוטו היה לשחק 21…ב6 ולהשלים עם חולשות הרגלים שיווצרו לאחר 22.א:ב6 מה:ב6 23.ר:ד5 ה:ד5 24.ר-ג3, כיוון שכעת הלבן מקבל רגלי חופשי על הטור ג'). אחרי 22.ב4 צ(ו)-ד8 23.צ:א6 ללבן כבר יתרון משמעותי מאוד, בזכות הרגלי החופשי החזק על הטור ג' וזוג הרצים.

במסעים הבאים החליף קרמניק את הרגלי ב' שלו ברגלי א' של השחור, וקידם את הרגלי החופשי ל-ג6. לאחר המסע 28…פ-ד5, שנועד לעצור קידום מיידי של הרגלי הלבן ל-ג7, היה קרמניק יכול למעשה להשיג עמדה זכויה עם המסע 29.מה-א3!, המגביר את הלחץ על עמדת השחור עד לנקודת שבירה; הלבן מאיים להמשיך צ-ד7, ולפלוש עם המלכה הלבנה ל-א6, ד6 או ה7 (תלוי בתגובת השחור). ייתכן שקרמניק, כפי שמעיד המסע שביצע למעשה, חשש מיוזמה נגדית של השחור באמצעות 29…צ-ב1, אבל במקרה כזה לא היה הלבן צריך לטרוח להגן על הרץ ב-ה1 והיה יכול להמשיך 30.צ-א8! ולתקוף את המלכה השחורה (ואם 30…צ:ה1+ יבוא 31.ר-ו1 – לשחור אין מט והוא מאבד את המלכה).

במקום זאת, קרמניק שיחק 29.צ-ב7?, מסע המשמיט כנראה את כל יתרונו. הוא מונע מהשחור צ-ב1, אבל מאפשר 29…צ-ג8, ולפתע יש ללבן בעייה להגן על הרגלי הקדמי שלו. אחרי 30.ר-ב5 מה-ד6! 31.מה-ה4 מה-ג5 32.ח3 היה השחור יכול לזכות ברגלי הלבן החשוב על ג6 על-ידי 32…פ-ה7!, מסע שנראה היה כי השחור חותר לקראתו; נקודה טקטית חשובה היא שמסע קודם לכן, 31…פ-ה7? היה נענה ב-32.צ-ד7 מה-ג5 33.ג7! (עם האיום צ-ד8+), כאשר 33…צ:ג7 מפסיד ל-34.צ-ד8+; אבל עם המלכה השחורה על ג5 במקום ד6, 33.ג7 ייענה ב-33…צ:ג7 והשחור אינו צריך לחשוש מהתראת שח על השורה האחורית – 34.צ-ב8+ צ-ג8.

במקום זאת, קורובוב, שכבר היה בדוחק זמן, שיחק 32…ז6? – מסע המחליש את עמדת השחור באופן חמור ומחזיר ללבן יתרון מכריע. קרמניק הגיב ב-33.ר-ד2!, וכעת המסע 33…פ-ה7 כבר אינו יעיל בשל 34.ר-ה3 (התוקף את המלכה השחורה) 34…מה-ד5 (או 34…מה-ד6 35.צ-ד7) 35.מה-ו4! – כשגם הפרש על ה7 וגם הרגלי על ו6, שהוחלש על-ידי מסעו ה-32 של השחור, נתונים תחת התקפה. (לעומת זאת, 35.מה:ד5 פ:ד5 יהיה טוב לשחור, כי בעקבות זאת יבוא ר-ה8 והרגלי על ג6 ייפול.)

קורובוב החליט איפוא להקריב טיב כדי לחסל את הרגלי הלבן החזק – 33…צ:ג6 34.ר:ג6 מה:ג6, וייתכן כי הרעיון שעמד מאחורי המסע התמוה למראה 32…ז6 היה לאפשר את רצף המסעים הזה בלא לחשוש מ-35.צ-ב8+ מצד הלבן, עליו יוכל השחור לענות כעת ב-35…מ-ז7. אבל בכל מקרה אין לשחור תמורה מספיקה תמורת הטיב, במידה רבה בגלל החולשה הרבה של עמדת מלכו, שכל הרגלים האמורים להגן עליו כבר זזו ממקומם.

מספר מסעים לאחר מכן, בעקבות 37…פ-ג7, עמד לרשות קרמניק ניצחון מיידי באמצעות 38.מה-ב4! (מאיים מט על-ידי מה-ו8+ ומה-ז7) וההמשך הכפוי 38…מ-ח7 (38…מה-ה8 יפקיר את הפרש השחור על ג7) 39.מה-ו8 מ-ז6 40.מה-ז7+ מ-ו5 41.מה:ו7 מה:ב7 42.מה:ח5+מ-ה4 (הערוגה היחידה העומדת לרשות המלך השחור) 43.מה-ו3+ וזוכה במלכה השחורה על ב7. אבל קרמניק החמיץ את האפשרות הזו ושיחק 38.צ-א7(?);למזלו, עמדת השחור כבר היתה גרועה עד כדי כך שהפעם חוסר-הדיוק לא הוביל לאיבוד היתרון הבסיסי של הלבן, ובסופו של דבר כניעתו של קורובוב הגיעה במסע ה-51 כשעמד לאבד כלי.

[מעניין מאוד, אגב, לשמוע את פיטר סוידלר – לאחר שסיים את משחקו באותו יום ובא להתראיין בעמדת השידור – מנתח בשידור חי את אחד השלבים הקריטיים במשחק הזה ביחד עם נייג'ל שורט כאן (תחילה מ- 53:20 עד 56:50, ואחר-כך מ-20: 01: 1); בין השאר, סוידלר מזהה מייד את חולשת המסע 32…ז6 במקום פ-ה7, ואת האפשרות של 38.מה-ב4 כמסע מנצח.]

***********

בחצי הגמר פגש קרמניק, כאמור, את מקסים ושייה לגראב (מדורג מס' 23), שהרשים בשלבים הקודמים כשהדיח את לנייר דומינגז (מס' 10), גלפנד (מס' 7) וקרואנה. השחקן הצרפתי מצויין בשחמט מהיר, ודבר זה הומחש בדו-קרבות נגד גלפנד וקרואנה שהוכרעו שניהם כבר בצמד המשחקים הראשון של שובר השוויון. בפוסט הקודם התייחסתי לחשיבות שהיתה בניצחונו של ושייה לגראב על גלפנד ליתרון שצבר על השעון במשחקים המהירים ביניהם – וכך גם היה נגד קרואנה.

הניצחון המכריע של ושייה לגראב בשובר השוויון נגד קרואנה הוא דוגמה טובה לכך שבמשחקים מהירים (מדובר כאן ב-25 דקות לשחקן, עם תוספת 10 שניות על כל מסע) הדבר החשוב ביותר לעתים קרובות הוא היכולת לעשות לאו דווקא מסעים עמוקים או מבריקים במיוחד, אלא הרבה מסעים סבירים במהירות גדולה. חלקו המוקדם של המשחק עשוי להיראות כסידרת תמרונים סתמיים למדי, אם מסתכלים רק על המסעים עצמם; אבל למעשה היתה לכך משמעות רבה אם לוקחים בחשבון את מימד הזמן. כמו נגד גלפנד, ושייה לגראב בנה בשלב זה של המשחק יתרון רציני על השעון (למעלה מ-10 דקות) שהפך לבעל חשיבות מכריעה בשלבים מאוחרים יותר, כאשר קרואנה עשה לבסוף טעויות ונקלע לעמדה קשה, בה נותר לו מעט מאוד זמן כדי לחשוב איך לפתור את בעיותיו.

ושייה לגראב העפיל איפוא לחצי הגמר נגד קרמניק. בשני המשחקים הקלאסיים ביניהם הדברים התנהלו באופן צפוי למדי – במשחק הראשון קרמניק השווה בקלות יחסית בשחור בזכות הכנה תיאורטית מצויינת, ובמשחק השני לחץ מאוד בלבן. הוא הגיע למעשה לסף ניצחון, אבל השמיט אותו ברגע מכריע והמשחק הסתיים בתיקו. ניתן היה לחשוב שהגעה לשלב המשחקים המהירים תשפר את סיכוייו של ושייה לגראב, אבל נראה שהצרפתי הצעיר לא עמד בלחץ, וברגע החשוב ביותר בקריירה שלו עד כה שיחק את אחד ממשחקיו הגרועים ביותר אי פעם והפסיד בלבן ב-22 מסעים. זה היה המשחק הראשון של שובר השוויון; לנצח את קרמניק כאשר הוא משחק בלבן ומעוניין בתיקו היא משימה כמעט בלתי-אפשרית, ואכן במשחק הבא השיג את התיקו בקלות יחסית והעפיל לגמר.

מי שמן הסתם שמח על כך לא פחות מקרמניק עצמו – ואולי אף יותר – הוא סרגי קריאקין, שהעפלתו של קרמניק לגמר העלתה אותו לתחרות המועמדים, כבא בתור על פי קריטריון מד-הכושר (כיוון שכעת קרמניק מעפיל לשם מהמשבצת של גביע העולם).

***********

השחקן השני שהעפיל לגמר הוא דמיטרי אנדרייקין – מדורג מס' 21, ומס' 29 בעולם ברשימת מד-הכושר של אוגוסט. ניתן לומר שאנדרייקין בן ה-23 (בן גילם של קרלסן, קריאקין ו-ושייה לגראב) נכנס לצמרת העולמית הגבוהה ממש רק בשנה שעברה, בה זכה באליפות רוסיה ומד-הכושר שלו הגיע לאיזור ה-2700. בעקבות זאת, גם זכה השנה בהזמנות הראשונות שלו לטורנירים בינלאומיים יוקרתיים – התחרות לזכר טל ודורטמונד.

בעוד שקרמניק הגיע לגמר תוך סלידה מופגנת מהתחרות בה הוא צריך להשתתף, אנדרייקין הוא שחקן שסגנונו כמו נוצר בשביל הפורמט של גביע העולם, המאפשר לו להצליח יותר מכפי שהיה יכול, כנראה, בכל פורמט אחר (ושגם לא היתה לו הזדמנות להעפיל לתחרות המועמדים בכל דרך אחרת). בשחמט קלאסי הוא סולידי ויציב מאוד, כפי שהעידה הופעתו בטורניר לזכר טל בו סיים במקום 5-3 משותף (ביחד עם קרואנה וממדיארוב, לאחר גלפנד וקרלסן) עם מאזן של 1+: ניצחון אחד, שמונה תיקו, ואפס הפסדים. מאזן משחקיו הקלאסיים בגביע העולם עד כה הוא דומה: ניצחון אחד, אחת עשרה תוצאות תיקו, ואפס הפסדים. החל מהסיבוב השלישי של התחרות, כשנתקל ביריבים חזקים, השתמש בחלק הקלאסי של הדו-קרבות ב"שיטת גרישצ'וק", המכונה כך על שם האסטרטגייה בעזרתה גבר גרישצ'וק בתחרות המועמדים של 2011 על ארוניאן וקרמניק ברבע וחצי הגמר, לפני שהפסיד בגמר לגלפנד. כלומר – הוא לא התאמץ במיוחד לנצח בלבן, כדי לקצר ככל האפשר את החלק הזה בדו-קרב ולהגיע לשלב המשחקים המהירים, כפי שמעיד מספר המסעים הקטן יחסית של משחקיו הקלאסיים בלבן בסיבובים אלה (18 בסיבוב השלישי, 18 בשמינית הגמר, 30 ברבע הגמר, ו-14 בחצי הגמר – 20 בממוצע).

במשחקים מהירים אנדרייקין חזק במיוחד, כפי שניתן היה לראות באותה אליפות רוסיה בה זכה למעשה בזכות פלייאוף Rapid, לאחר שבחלק הרגיל שלה סיימו לא פחות משישה שחקנים (מתוך עשרת המשתתפים) במקום ראשון משותף. בגביע העולם, אנדרייקין זכה עד כה בחמישה מתוך ששת הדו-קרבות ששיחק במשחקים המהירים של שלב שובר השוויון, ומעניין שהדו-קרב בו נתקל בקשיים הרבים ביותר היה דווקא זה שנערך כבר בסיבוב השלישי, נגד בן ארצו אלכסיי דרייב (המדורג מס' 53).

דרייב הוא אמנם שחקן שמד-הכושר הקלאסי שלו נמוך כיום מ-2700, אבל בשחמט מהיר הוא חזק מאוד, כפי שמעידים הישגים מצויינים שלו בתחרויות רבות ברוסיה הנערכות בפורמט זה. בצמד המשחקים המהירים הראשון בין השניים אנדרייקין הפסיד תחילה בלבן והיה חייב לנצח בשחור כדי להשוות ולהישאר בתחרות. בצמד המשחקים השני ניצח פעמיים, אבל במשחק השני היה קרוב מאוד להפסד כאשר איבד (או הקריב) צריח במסע ה-37, השיג אמנם בתמורה יוזמה חזקה כנגד המלך הלבן, אבל היה צריך להפסיד לו היה מוצא דרייב במסע ה-40 את ההגנה הנכונה (מה-ג8+! ובעקבותיו 41.צ:ד4 – מחזיר טיב כדי לחסל את הרץ המסוכן של השחור ואת ההתקפה שלו, ומותיר את הלבן ביתרון כלי).

בשמינית וברבע הגמר, לעומת זאת, אנדרייקין גבר בשלב שובר השוויון בקלות מפתיעה על שני שחקנים בכירים יותר, שהיו שייכים לשורה הראשונה של הפיבוריטים – קריאקין (המדורג מס' 5) וסוידלר (13).

במשחק המכריע מול סוידלר, התקבלה לאחר מסעו ה-20 של אנדרייקין עמדה בה ללבן יתרון מינימלי בלבד, והמשחק היה מן הסתם מסתיים בתיקו לו המשיך סוידלר 20…פ-ה7, כדי לתמוך בערוגה ג8 ולהכין פישוט ניכר של העמדה באמצעות צ:ג1 מלווה ב-צ-ג8, כדי להחליף גם את זוג הצריחים השני (אם יזיז הלבן את הצריח כדי להימנע מכך, השחור יקבל שליטה על הטור הפתוח); קשה להאמין שלשחור יכולות להיות בעיות רציניות לאחר מכן.

במקום זאת, עשה סוידלר צמד מסעים "אקטיביים" למראה אך מפוקפקים, המחלישים את עמדת המלך שלו: 20…ו5 21.צ(ו)-ה1 מ-ו7 22.פ-ו4 פ-ב4 – וכאן נוטל סוידלר עוד סיכון לא הכרחי; הוא מנצל את נטישת הערוגה ד3 על-ידי הפרש הלבן כדי לזכות ברגלי, בגלל ההתקפה הכפולה של הפרש השחור על המלכה הלבנה והרגלי ב-א2, אבל מפסיד תוך כדי כך זמן יקר.

הפריצה המרכזית של הלבן במסעו ה-25 מנצלת את המסע ו5 של השחור כדי לפתוח את העמדה ולקבל סיכויי התקפה על המלך שלו, כשהפרש השחור מחוץ למשחק וצריך לבזבז זמן כדי לחזור. ניתוח מחשב מצביע על כך שמבחינה אוביקטיבית העמדה כנראה עדיין פחות או יותר שווה בנקודה זו (כלומר, ללבן תמורה המאזנת את הרגלי שאיבד/הקריב אך לא למעלה מכך); אבל מבחינה מעשית עמדתו של השחור כבר אינה נוחה ויכולה להידרדר במהירות אם אינו מדייק מאוד, כפי שממחישים המסעים הבאים.

27.מה-ו3! הוא מסע חזק המנצל את עמדתו החשופה של המלך השחור כדי ליצור איום קונקרטי – מה-ב3+ הזוכה בפרש השחור, ולכן המסע הבא של סוידלר מגן עליו – 27…א5 28.צ-ה6 (גם הכנת המסע הזה היתה מטרה של מה-ו3) 28…מ-ז8 (מסע טבעי, המנסה לתקן את המסע ה-21 ולהחזיר את המלך השחור למקום "בטוח" יותר, אבל הדבר אינו צולח) 29.מה-ז3! (עם האיומים החזקים צ:ח6 וכן פ-ח5, שיפעיל לחץ בו-זמני על ז7 ו-ד6).

עמדת השחור כבר קשה, אבל כאן איבד סוידלר לחלוטין את הסבלנות עם 29…פ-ד5?; הוא מנסה לפתור את בעיותיו באופן טקטי ולהחליף כלים, תוך ניצול העובדה ש-30.פ:ד5 מצד הלבן יוביל לאובדן הצריח על ה6. יש רק בעייה אחת עם המסע הזה – הוא מפסיד מייד ל-30.מה-ב3!, מכה טקטית נאה (אם כי לא מסובכת במיוחד), המנצלת את העובדה שהפרש השחור, הצריח הלבן והמלך השחור נמצאים כולם על אותו האלכסון. סוידלר נכנע כאן, כיוון שהשחור חייב לאבד לפחות כלי ללא כל תמורה; לא ניתן להציל את הפרש על ד5 – הוא מותקף פעמיים, ו-30…פ:ו4 (או כל מסע אחר איתו) יפתח את האלכסון ל-31.צ-ה7+, שח נגלה קטלני שזוכה במלכה השחורה.

בחצי הגמר פגש אנדרייקין בתומשבסקי (מדורג מס' 32), אנדרדוג נוסף שהדיח בסיבובים הקודמים כמה פיבוריטים בכירים, ובראשם ארוניאן בסיבוב השלישי וקמסקי (שכזכור, ניצח בשמינית הגמר באופן מרשים מאוד את ממדיארוב) ברבע הגמר. ברשימת הדירוג של אוגוסט, אגב, אנדרייקין הוא מס' 9 מבין השחקנים הרוסים, ותומשבסקי מס' 12. העובדה ששלושה מתוך ארבעת השחקנים שהגיעו לחצי הגמר היו רוסים אפילו לאחר הדחתם של קריאקין, גרישצ'וק, סוידלר ומורוזביץ', מעידה כמובן על העומק האדיר שיש לשחמט הרוסי.

מכל מקום, נראה שכמו במקרה ושייה לגראב גם עצביו של תומשבסקי בגדו בו (אם כי באופן פחות ספקטקולרי), ברגע שגם עבורו היה החשוב ביותר בקריירה שלו עד כה. במשחק המכריע של שובר השוויון בינו לבין אנדרייקין, בעמדה האמורה להיות שווה לחלוטין במקרה של חילופי מלכות, תומשבסקי שיחק 28…צ-ה1? כשהוא מאפשר ללבן להיפטר באמצעות חילופים מהצריח הפאסיבי שלו על ד1, לזכות ברגלי אחרי 30.מה-ד2! ולפתח יוזמה חזקה – ומכאן והלאה עמדתו התמוטטה במהירות.

***********

עם סיום שלב חצי הגמר, כבר ידועים איפוא חמישה מתוך שמונת משתתפי תחרות המועמדים הבאה, האמורה להתקיים ב-2014:

1. ארוניאן (על פי ממוצע מד-כושר בין אוגוסט 2012 ליולי 2013)

2. קריאקין (על פי אותו ממוצע מד-כושר, כבא בתור אחרי קרמניק)

3. קרמניק (מגביע העולם)

4. אנדרייקין (מגביע העולם)

5. טופאלוב (כמנצח סידרת הגרנד פרי)

עבור קריאקין ואנדרייקין זו תהיה ההשתתפות הראשונה בתחרות מועמדים.

עוד שניים ידועים באופן "חלקי":

6. ממדיארוב / קרואנה / גרישצ'וק (זה מביניהם שיסיים שני בגרנד פרי – יוודע בתחילת אוקטובר, עם תום הטורניר השישי והאחרון בסידרה שייערך בפריז)

7. אנאנד / קרלסן (המפסיד בדו-קרב על אליפות העולם – יוודע בסוף נובמבר)

ואליהם יצטרף בחירת הווילד קארד של מארחי ו/או מממני הטורניר (שחקן שמד-הכושר שלו אינו יכול להיות נמוך מ-2725).

שלב הגמר, המתחיל היום, הוא בן ארבעה משחקים קלאסיים (במקום שניים, כמו בשלבים הקודמים), בתוספת יום חמישי לשובר שוויון אם יהיה צורך בכך. השידור החי (כאן)  מתחיל כל יום בשעה 16:00 על פי שעון ישראל.

גביע העולם: סיבובים 4-3
גביע העולם: הגמר

תגובות

  • מאור

    יפה שהצלחת לשים פינה בבלוג של ערוץ הספורט.
    אפילו שאני ראיתי את המשחקים - קשה קצת לעקוב אחרי הניתוח אצלך בלי לוח או אפילו לפעמים בלי כל המהלכים.
    אתה מעוניין אולי להכין את הכתבות שלך על לוח אינטרקטיבי כמו זה:
    http://www.ichess.co.il/usergame.html#!id=148695
    (אולי לשלב קישור בבלוג שלך)

    אגב - יש לך מד כושר?

    • אייל סגל

      לא, אין לי מד כושר - אני לא משחק שחמט תחרותי

      • מאור

        הלוחות ממש עוזרים - תודה.
        כמה הערות (תוספות):
        * אנדרייקין - למרות שהעפיל לגמר, הפסיד נקודות דירוג (עד כה) בתחרות, כיוון שאת כל ההתמודדויות שלו (פרט לאחד) סיים בתיקו. (ושח מהיר זה מד כושר אחר).
        * לקרמניק יש (היה) גם מאזן שלילי מול אנדרייקין, ובכל זאת ראו עליו שהוא ממש לא חושש ממנו (אפילו להיפך, קצת צחק עליו כשהוא אמר שהמשחקים מולו יהיו משעממים).
        ואכן הוא ניצח את המשחק הראשון בגמר בלבן.
        ( אגב - קרמניק אמר כבר מההתחלה שהוא משחק בשביל קריאקין)

  • IC

    כרגיל.. מחמאות!

    גם המשחק השני בין קרמניק לקורובוב שמר על אותה מגמה:

    קרמניק השיג מהפתיחה יתרון קל ומרוב שהוא חיפש דרך "לכפות" תיקו הוא נכנס לסיום רצים שוני צבע + שני צריחים לכל צד עם רגלי פחות, שבו הוא לא היה רחוק מלהפסיד בלי סיבה אמיתית. הירידה הזאת בריכוז עושה אותו פגיע, והיא כל הנראה השפעה של הגיל הכרונולוגי, קרמניק בשיאו הוא מתמודד ראוי על תואר אלוף העולם, אבל כשמשקללים את חוסר האנרגיה ואת היתרון והניסיון של אנאנד בדו קרבות נראה שהוא אנדרדוג קל גם נגד אנאנד וגם נגד קארלסן.

    לגבי אנדרייקין מאוד מעניין השינוי שהוא עבר, ההתקדמות ממד כושר 2550 ל-2700 לא הושגה ע"י משחק זהיר שכזה, אלא ע"י הפגנת כשרון טקטי חריף ומה שניתן לכנות "חתירה למגע" גם בשחור ולא לתיקו מהיר. בתחרויות הפתוחות בהם רבי אמנים בד"כ מתחרים, תוצאות תיקו מרובות ימנעו זכייה במקום גבוה, ולכן חייבים לנסות לנצח שחקנים "חלשים יותר" גם בשחור וגם מעמדות שוות. ברגע שאנדרייקין נכנס לאליטה הוא שינה את הסגנון לגמרי, ונראה שהוא כמעט לא מנסה לנסות לנצח. בתחרות הזאת זה עבד לו מושלם, והוא אמור להיות כשרוני מספיק ולצבור מספיק ניסיון כדי להצליח בעתיד בגישה זהירה פחות.

    • אייל סגל

      טוב, היום נגד אנדרייקין דווקא לא היו לקרמניק בעיות ריכוז... אגב, אני לא בטוח שזה קשור רק להשפעות של הגיל – קרמניק עצמו דיבר בהזדמנויות שונות על כך שמאז ומתמיד היתה לו נטייה כרונית "להירגע" או לאבד דריכות (to relax) מוקדם מדי כשהוא משיג עמדה טובה, ויכול להיות שיש כאן פשוט משהו שקשור ביכולות – וגם המוגבלויות – הבסיסיות שלו כשחקן; היכולת שלו כתיאורטיקן או אנליסט "טהור" היא פנומנלית, אבל משהו בחוש הפרקטי של המשחק לא נמצא באותה רמה (אצל קרלסן נראה שהמצב הפוך). נגד אנאנד הייתי רואה אותו כעת כפיבוריט קל – מבחינת הנסיון במעמד ובפורמט, לפחות, אם יש היום שחקן אחד שמשתווה לאנאנד זה קרמניק, ששיחק כבר ארבעה דו-קרבות על אליפות העולם בנוסף לכמה וכמה דו-קרבות מועמדים.

  • עידו

    פוסט מצויין! תודה.
    ושאלה: אם הרשימה של טורניר המועמדים הבא (כמעט) סגורה,
    מה הסיכוי של גלפנד בעוד 3 שנים להיות שם? הוא יוכל להגיע רק
    מגביע העולם הבא או שישנן עוד דרכים?

    • אייל סגל

      אם בסבב הבא של אליפות העולם ימשיכו עם הרעיון של סדרת גרנד פרי, גלפנד כנראה יוזמן אליה (בהנחה שישמור על המקום שלו בטופ 20-15) ותהיה לו אופציה לנסות ולהעפיל גם ממנה. גלפנד כבר בגיל שבו אפשר לצפות לדעיכה "בכל רגע", אבל בינתיים עוד לא נראה שזה קורה לו – מבחינת הישגים בטורנירים (לזכר אליוכין וטל) השנה הנוכחית בעצם היתה אולי הכי טובה בקריירה שלו.

      העניין הוא שכבר די הרבה זמן גלפנד מתמחה בלהגיע לשיאו בתחרויות שקשורות לסבב של אליפות העולם, ודווקא השנה המצב היה הפוך – הוא לא הרשים באירועים האלה והצטיין באירועים ה"רגילים"... אבל בכל מקרה, אם יצליח לשחזר את הרמה שהפגין השנה כשהיה במיטבו בעיתוי הנכון, בהחלט יש לו עדיין סיכוי להעפיל לתחרות המועמדים גם בסבב הבא (ולפי הקצב הנוכחי של הסבבים, זה מן הסתם יהיה בעוד פחות מ-3 שנים).

      אגב, כשאמרתי שלא הרשים התכוונתי לשני טורנירי הגרנד פרי האחרונים ששיחק בהם, אבל בגביע העולם הוא דווקא נראה טוב בשלושת הסיבובים הראשונים, גם שני המשחקים הקלאסיים נגד ושייה לגראב בשמינית הגמר היו סבירים בהחלט, ואז נכשל במשחק מהיר אחד והודח - מדובר בפורמט אכזרי מאוד.

      • עידו

        תודה!

Comments are closed.