אנאנד-קרלסן, משחקים 2-1: גישושים

בינתיים נראה שהשחקנים פוחדים להפסיד יותר מאשר רוצים לנצח

שני המשחקים הראשונים בדו-קרב היו נטולי דרמה כמעט לחלוטין, והסתיימו בתוצאות תיקו קצרות (אחרי 16 ו-25 מסעים; בדו-קרב של אנאנד נגד גלפנד שוחקו, אגב, 24 ו-25 מסעים בהתאמה). בשניהם השחקנים היו זהירים מאוד; בשניהם השחקן בשחור הצליח להרוג את המשחק במהירות רבה למדי והשחקן בלבן לא יצא מגידרו כדי למנוע זאת. ניתן, כמובן, להבין את הזהירות המופגנת במעמד חשוב כל-כך, ומבחינתו של קרלסן אולי גם את הצורך להסתגל למסגרת תחרותית חדשה עבורו, אבל אין ספק שלאור כל הציפיות שנבנו לקראת הדו-קרב מדובר בינתיים באכזבה. עם זאת, בהחלט אפשר עדיין לקוות שמדובר בסך-הכל בבנייה איטית לקראת דרמות גדולות יותר.

במשחק הראשון קרלסן פתח במסע 1.פ-ו3, שהוא בעל אופי גמיש מאוד ופעמים רבות מוביל לפתיחות של 1.ד4 בשינוי סדר מסעים. דבר זה, מצידו, מוביל לעתים לקרב מוחות בין השחקנים מבחינת הדקויות של סדר המסעים אותם הם מבצעים, כפי שניתן היה לראות במשחק שלפנינו. אנאנד הגיב ב-1…ד5, המזמין את הלבן לשחק 2.ד4 ולהיכנס לפתיחת גמביט המלכה. קרלסן שיחק במקום זאת 2.ז3, ועל כך אנאנד הגיב ב-2…ז6, מסע המזמין דווקא מערך של הגנת גרינפלד (המתאפיינת, מצד השחור, בשילוב של פיתוח הרץ ל-ז7 עם ד5 מהיר). הסיבה לכך היא שהגרינפלד ידועה אמנם כפתיחה חריפה, אבל מרגע שהלבן שיחק ז3 הדבר מונע ממנו כניסה להסתעפויות הנחשבות כמסוכנות ביותר עבור שחור.

בסדר המסעים הנורמלי שלה, הגנת גרינפלד כוללת ג4 מהיר מצד הלבן – אבל קרלסן המשיך לעכב את המסע הזה (שאם היה משוחק במקום 6.ב3 היה עוד יכול להוביל לנוסח ראשי של אחת ההסתעפויות הסולידיות יותר של ההגנה הזו) וכך איפשר לשחור פיתוח כלים נוח מאוד, וכששיחק סוף סוף 8.ג4 התבררו הבעיות שיכולות להיווצר כתוצאה מהעיכוב. במסעו הבא, הלבן צריך כבר לשחק 9.פ(ב)-ד2 אם ברצונו לנסות ולהשיג משהו –  וקרלסן שיחק במקום זאת, בלי לחשוב הרבה, את מסע הפיתוח ה"טבעי" 9.פ-ג3(?). לאחר תגובתו המדוייקת של אנאנד – 9…ד:ג4(!) ו-10…פ-ב6 – הסתבר שהלבן נקלע לבעיות בגלל הלחץ שהשחור מפעיל על הרגלי ב-ג4 (מהערוגה ד2, לעומת זאת, הפרש הלבן היה יכול לתמוך בו).

לאחר 11…פ-ג4 הרץ על ב2 מותקף, ובפני קרלסן ניצבה ברירה לא נעימה – לוותר על זוג הרצים (כלומר, לאפשר את חילוף הפרש ברץ) עם 12.מה-ב3, או לסגת עם הרץ ל-ג1 ובכך להחזיר אותו לערוגת המוצא, מה שמסרבל את פיתוח הכלים הלבנים. קרלסן בחר באפשרות השנייה, ולאחר 12…פ-ד5 כבר היה צריך להיזהר מאוד שלא להיקלע לנחיתות ממשית. הוא שיחק 13.מה-ב3, מסע המאפשר לשחור לכפות תיקו על-ידי תקיפה חוזרת של המלכה על-ידי הפרש, כיוון שכל מסע אחר היה מוביל ליתרון של השחור:

13.פ:ד5 ה:ד5 נראה רע מבחינה עמדתית – השחור מייצב משלט חזק על הערוגות הבהירות, ובהמשך יכול לערער את מבנה הרגלים של הלבן על-ידי פריצה ברגלי, ב6 או ה5.

13.מה-ה1 (נסיון להגן על הפרש ב-ג3 בדרך אחרת), מסע שקרלסן אמר במסיבת העיתונאים שתכנן בהתחלה לשחק, מאפשר לשחור 13…פ-ב4! עם איומים חזקים על ג2.

האפשרות המעניינת ביותר היא 13.מה-א4, עם הרעיון 13…פ:ג3 14.מה:ג4, אבל היא נכשלת מבחינה טקטית ל-14…ר:ד4! ועכשיו 15.פ:ד4 מפסיד ל-15…מה:ד4 ולשחור יהיה מזלג פרש מכריע על ה2 אם הלבן לוכד את המלכה השחורה; גם מסע הביניים 15.ר-ב2 לא עוזר בגלל 15…ר-ה6! 16.מה-ד3 ועכשיו (כאשר שתי המלכות על אותו טור) השחור יכול לסגת עם הרץ שעל ד4, כיוון שאם הלבן ילכוד על ג3 הוא יחליף תחילה מלכות ורק אז ילכוד בחזרה.

משחק זה מדגים את הסכנה המתמדת הכרוכה באסטרטגיית הפתיחה האופיינית לקרלסן בלבן (שכבר התייחסתי אליה מספר פעמים בפוסטים קודמים) – כאשר משחקים פתיחה או הסתעפות צדדית הנחשבת כלא יומרנית, ייתכן שהיריב בשחור יוכיח על הלוח כבר בשלב מוקדם כי יש אכן סיבה טובה למוניטין הזה של ההסתעפות.

במשחק השני, לעומת זאת, הכנת הפתיחה של קרלסן (בשחור) נחלה הצלחה. הוא הפתיע את אנאנד כשבחר, בתגובה ל-1.ה4, בהגנת קארו-קאן (1…ג6) שכמעט ולא הופיעה ברפרטואר הפתיחות שלו עד היום. ייתכן שהמסע 7…ה6 היה הפתעה קטנה נוספת – המסע המקובל ביותר בעמדה זו הוא 7…פ-ד7, כדי למנוע מהלבן להציב מייד את הפרש על ה5, כפי שעשה במשחק.

אנאנד כמובן מכיר גם את ההסתעפות הזו – למעשה, רק לפני מספר חודשים, נתקל בה במשחק ששיחק נגד דינג לירן בטורניר לזכר אליוכין ובו זכה בניצחון מוחץ. באותו משחק, אנאנד הפתיע את הסיני הצעיר במסע הלא-שיגרתי 14.מה-ה2, ואין ספק שקרלסן הכין במקרה כזה שיפור עבור השחור. לפיכך, אנאנד בחר בנקודה זו במסע השיגרתי יותר 14. 0-0-0, ולאחר 14…0-0 מצד השחור נוצרה עמדה היכולה להוביל בקלות להמשכים חריפים האופיניים למשחק עם הצרחות בצדדים מנוגדים של הלוח. אלא שאנאנד לא רצה להיגרר אל סוג כזה של משחק בעמדה שלא התכונן אליה מראש, ובחר באופן עקבי בהמשכים הזהירים והסולידיים ביותר.

התוכנית הטבעית ביותר עבור הלבן היא לקדם את הרגלי ז' אל ז5 כדי לתקוף את עמדת המלך השחור מהר ככל האפשר, אלא שהפרש הניצב על ז3 מפריע לכך. אנאנד אכן הסיט את הפרש מערוגה זו על-ידי 15.פ-ה4, אלא שמסע זה מוביל לחילופי כלים ופישוט המשחק; תכנית אלטרנטיבית, למשל, היתה יכולה להיות פ-ה2. כמה מסעים לאחר מכן, כשאנאנד הסכים לחילוף מלכות (במקום לנסות 18.מה-ז4, המסע היחיד שהיה יכול לשמר סיכויים התקפיים עבור הלבן), הדבר הוביל לחיסול מוחלט של האפשרויות הדינאמיות בעמדה.

***********

התמונה בראש הפוסט מראה לוח שהוצב בכניסה לאולם המשחקים במלון הייאט, עליו ניתן לרשום איחולים לשחקנים. במקום איחול, הנה בקשה: תתחילו כבר לשחק משחקים אמיתיים.

[נזכיר: המשחקים מתחילים ב-11:30 לפני הצהריים על פי שעון ישראל. ערוץ ה-youtube של הדו-קרב מספק שידור וידאו חי בליווי פרשנות, ראיונות, וכיסוי מסיבת העיתונאים שלאחר המשחק (כמה דקות לפני תחילת כל משחק עולה לינק חדש; ניתן לצפות שם גם בשידורי המשחקים הקודמים). אחרי מהלכי המשחקים, בליווי פרשנות חיה, ניתן לעקוב גם באתר chessdom.]

הדו-קרב על אליפות העולם: זה מתחיל
אנאנד-קרלסן, משחקים 4-3: עכשיו זה התחיל באמת

תגובות

  • איציק

    אם אחרי 12 משחקים עדיין ישאר תיקו, איך הביצועים של קרלסון במשחקים מהירים יותר?
    עד כמה שאני זוכר, אנאנד טוב בהם. האם יתכן וזה התכנון שלו, להביא את האליפות למגרש בו הוא בטוח יותר?

    • אייל סגל

      מבין השניים, אנאנד מן הסתם יהיה מרוצה יותר אם יגיעו לשובר-שוויון - אבל גם קרלסן חזק מאוד בשח מהיר. הבאתי על כך כמה נתונים בתשובה לשאלה דומה שנשאלה בתגובה לפוסט קודם: http://debuzzer.com/segal/27581/#comment-60615. בכל מקרה, אני מניח שזה משהו שיכול לעלות כשיקול רציני רק בשלב מאוחר יותר של הדו-קרב; לשחק מראש על 12 תוצאות תיקו זו לא אסטרטגיה ריאלית.

  • Zak

    במשחק השני, האם תוכנית אפשרית ללבן היא לנסות לקדם את הרגלי ל ו5? במצב כזה, אם השחור מחליף רגלים ללבן יהיה עמדה מצויינת לפרש. ואם לא, יוותר לשמור רגלי מבודד ב ה6. אולי אפשר לנסות במסע ה 15 מהו3 או עם אחד הצריחים ל ה1 כדי להכין כזאת התקדמות?

    • שמוליק

      נראה אפשרי , אבל גם לשחור משחק נגד מסוים באגף השני ובמרכז , למשל - 15...מהג7 עם ג5 בעתיד וצריחים לטורים ג'-ד' , או אפילו רד6 בכדי ללחוץ על 2 הפרשים הנמצאים באותו אלכסון ( ובכך להקשות על ביצוע המסע ו5 ) .

  • דוד

    המשחק השלישי: פתיחה זו מה טיבה

    • אייל סגל

      קרלסן, כרגיל בלבן, מנסה לברוח מהתיאוריה כמה שיותר מהר (אחרי 6.פ-ג3 מאגר המידע הגדול של chessbase מראה רק משחקים בודדים שהגיעו לעמדה זו, והם די רנדומליים) - ואכן אפשר לראות שאנאנד כבר התחיל לחשוב. באופן רשמי זו פתיחת רטי (שילוב של פ-ו3 ו-ג4 במסעים הראשונים, בתגובה ל-ד5); המסעים הראשונים של הלבן מובילים למערך כלים אופייני לפתיחה הקטלונית, אבל בנוסחים ה"אמיתיים" של פתיחה זו השחור לא מפתח את הרץ ל-ז7.

  • דוד

    הרץ ב-ז7 אינו אופטימלי. השאלה היא האם קרלסן יצליח לחסום אותו בלי לחסום את הרץ של עצמו ע"י ה4 עתידי

  • אייל סגל

    טוב, היום קיבלנו סוף סוף משחק מעניין ואפילו דרמטי. קרלסן השיג בפתיחה פחות או יותר את מה שרצה – עמדה לא תיאורטית עם פוטנציאל לפתח משחק תמרונים עמדתי; אבל שגה ונראה כי נקלע לנחיתות מסויימת כבר אחרי התמרון המגושם של הרץ והמלכה במסעים 14-13. אחר-כך, כשהמלכה הלבנה נדחקה לקצה הלוח ב-ח1 ואנאנד שיחק 27...ב5, עם הרעיון לקדם את הרגלים באגף המלכה, נראה היה שעמדת הלבן ממש על סף התמוטטות; אבל קרלסן הצליח בעזרת המסע 28.ה3 לייצר מספיק משחק נגדי כדי לחלץ תיקו. יכול להיות שבסיבוכים הטקטיים שנוצרו בעקבות המסע הזה (במצב בו שני השחקנים היו כבר קצרים בזמן) אנאנד החמיץ בנקודה מסויימת סיכויי ניצחון טובים.

    נראה שלשני השחקנים יכולים להיות רגשות מעורבים בעקבות המשחק: אנאנד הצליח לשלוט במשחק בו היה בשחור, ועוד בסוג של משחק תמרונים שאמור להיות הטריטוריה של קרלסן; אבל נראה קרוב לניצחון במידה כזו שהוא כבר יכול להיות מאוכזב מהתיקו. אצל קרלסן המצב הפוך: הוא נקלע לנחיתות ועוד כלבן, אבל שמר על קור רוח, גילה תושייה ברגעים קריטיים, והצליח להיחלץ מסכנת הפסד ממשית.

    אפשר, אגב, למצוא ניתוח של המשחק ברמה טובה יותר מאשר זה שבצ'סדום באתר הרוסי chesspro –

    http://chesspro.ru/chessonline/onlines/index_5316.html (בתרגום גוגל לאנגלית, אבל בלי הלוח החי – http://www.google.com/translate?u=http%3A%2F%2Fchesspro.ru%2Fchessonline%2Fonlines%2Findex_5316.html&hl=en&ie=UTF8&sl=ru&tl=en ).

    • ערד

      ראיתי היום את החצי השני של המשחק באתר הרשמי של fide.
      אכן היה מרתק, ונראה שקרלסן בעצמו היה מופתע שיצא מזה איכשהו בשלום.

      מה שלא ברור לי בכלל, זה מה קורה עם צוותי השידור. בחלק העיקרי של המשחק היה פרשן בריטי (לורנס) ושחמטאית הודית חיננית, שהיו מאוד נחמדים אבל בכלל לא עקבו אחרי מה שקורה על הלוח האמיתי. ופתאום, בלי שום אזהרה מוקדמת, הם הוחלפו ע"י סוזן פולגאר החמצמצה ושחמטאי הודי משופם שלא תרם הרבה לדיון.
      האם ההתנהלות של מחלקת הספורט של FIDE היא כמו של הערוץ הראשון? זה נראה מאוד מאוד לא מקצועי...

      • אייל סגל

        לא עקבתי באופן רציף אחרי השידור, אבל מה שיצא לי להקשיב לו באמת נשמע קצת מאכזב – לפחות עבור מי שמתעניין במשחק עצמו ולא רק ב"אוירה" ואנקדוטות. בשנה שעברה, לדו-קרב בין אנאנד לגלפנד, הביאו פרשנים יותר רציניים. טרנט טוב בעיקר בתור מנחה – כשמצרפים אליו פרשן רציני כמו נייג'ל שורט, כפי שהיה בתחרות המועמדים האחרונה, הם יכולים להוות צוות טוב מאוד. השחמטאית שעם טרנט הפעם, אגב, היא טניה סאצ'דב (http://www.chessgames.com/perl/chessplayer?pid=98434).

  • אשר מ

    אהלן אייל,
    צפיתי במסיבת העיתונאים אחרי המשחק והסתקרנתי:
    ראשית קרלסן נראה כאילו הוא מעדיף להישרף בעודו חי מאשר להיות נוכח שם. האם הוא תמיד כך במסיבות עתונאים אחרי המשחק?
    שנית השאלות היו ברובן ברמה נמוכה ואף היו כאלו ממש מגוכחות כמו זאת על השימוש של המשתתפים בטוויטר (שעליה אנאנד ענה עם הומור משובב) האם תמיד מסיבת העתונאים נראית כך? או שיש גם ניתוח עמוק יותר של מהלך המשחק ונאמרים שם גם דברי טעם?
    בברכה,
    אשר

    • אייל סגל

      טוב, למעשה רובן המכריע של מסיבות עיתונאים בכל ענפי הספורט מורכב מפטפטת קלישאית, משעממת ו/או מטופשת - בשחמט, זה שרוב העתונאים הנוכחים שם לא מבינים כמעט כלום בענף לפחות מקנה לזה איכות קומית מסויימת. בטורנירי צמרת, שהם חוט השידרה האמיתי של השחמט המקצועני ואירועים הרבה פחות המוניים, יש בדרך-כלל סשנים ארוכים ומעניינים יותר של ניתוח המשחק עצמו עם השחקנים (כאן הם עושים זאת בהתחלה עם אנסטסיה קרלוביץ', אבל מאוד בקיצור).

      לפעמים יש רגעים מעניינים כשהשחקנים מחליטים מסיבה כלשהי לומר משהו מעניין ולא להסתפק רק בתשובות הדיפלומטיות/מתחמקות/סתמיות הרגילות. למשל, כפי שציינתי בפוסט הקודם, במסיבת העיתונאים הראשונה, כשאנאנד גילה שפיטר לקו הוא חלק מצוות העוזרים שלו, אולי כסוג של לוחמה פסיכולוגית נגד קרלסן (ניסיון "להפחיד" אותו קצת) - היה די מעניין לראות את התגובה על פניו של קרלסן וגם את האופן בו לא רצה לגלות את האינפורמציה המקבילה לגבי הצוות שלו (http://www.youtube.com/watch?v=QtkRh3y0VNU&t=7m28s)

      אגב, אם מדברים על הומור, אהבתי את הקטע הבא מהמסיבה של היום (כרקע צריך לדעת שקספרוב הגיע לביקור שם, ושבינו לבין לאנאנד שוררים יחסים עוינים למדי מאז ההערות הביקורתיות מאוד של קספרוב על הדו-קרב שלו עם גלפנד):

      Q: Kasparov is in the building. Are you intimidated?

      Anand: Is he now like Elvis?

      • שי

        אין ספק, הבן-אדם חריף.

  • Zak

    קצת מאכזב לראות את חוסר הלחימה של אנאנד. אפילו שהוא האנדרדוג, הוא לא ממש מנסה לנצל הזדמנויות במשחק שקרלסן נלחץ לאחור וגם ביתרון זמן קטן לפני התוספת של המסע ה 40. לא ברור לי למה הוא לא ניסה במסע ה 29. ר:ב2 (במקום 29. רד4) - נראה שזה היה נותן לו יותר סיכוי לשחק על ניצחון?

    • אייל סגל

      אני לא חושב שמדובר כאן בחוסר רוח לחימה, אלא פשוט בחוסר הצלחה לחשב בצורה מדוייקת לגמרי בעמדה מסובכת. ואגב, ניתוח לעומק מראה שספק אם 29...ר:ב2 מוביל לניצחון עם משחק מדוייק מצד הלבן: 30.צ(א)-ה1 (הרעיון של 28.ה3 – לפתוח את הטור ה' כדי להפעיל לחץ עם הצריחים) צ-ב6 31.ר-ד5 ר-ד4 (או 31...צ[ד]-ד6 32.ר:ה6 ו:ה6 33.מה-א8! ובשילוב עם צ-ו3 הלבן מצליח להפעיל את המלכה ומשיג משחק נגדי טוב תמורת הרגלי) 32.צ:ה6! ו:ה6 33.צ:ה6 (שתוקף בו זמנית את המלכה השחורה והצריח השחור על ב6) וכאן הרעיון הישיר ביותר הוא כמובן שאחרי חילופי צריחים על ה6 הלבן זוכה בחזרה בטיב בזכות מזלג הפרש ומשווה. לשחור יש אמנם את המסע 33...מה-ו8! שקשה לראות אותו, המרויח זמן בזכות איום המט על ו2, ואחרי 34.מה-ז2 הוא יכול לשחק 34...צ(ד)-ד6.

      עד כאן הניתוח של קונסטנטין לנדה מצ'ספרו ששמתי אליו לינק בתגובה 5. אבל הסתכלתי על העמדה הזו בעזרת הודיני ונראה לי שאפילו זה לא מספיק לניצחון אחרי 35.מ-ח2! עם הרעיון להמשיך ו4 ו-מה-ה4. לשחור לא תהיה ברירה טובה יותר מאשר להחזיר את הטיב על-ידי חילוף צריחים על ה6 ולזכות ברגלי על ו2. כל זה מותיר אותו עם יתרון רגלי, אבל בגלל הרצים שוני המסלול אני חושב שהלבן יכול להחזיק את התיקו.

  • דוד

    לדעתי מדובר בהישג[!] לקרלסן, ששמר על קור רוח בדוחק זמן חריף בעזרת סיבוכים טקטיים -שדה המשחק של אנאנד. הרושם שנוצר משלושת המשחקים הוא שאנאנד חזק בפתיחה, וקרלסן חזק בשחמט.

  • אייל סגל

    משחק 4: הייתי סקרן מאוד לראות מה קרלסן ישחק היום אם אנאנד יחזור על 1.ה4 - כלומר, אם יחזור על הקארו-קאן. כתבתי בפוסט לקראת הדו-קרב שקרלסן, בזכות הורסטיליות הגדולה שלו בפתיחות, יכול לשבור את הסכמה ה"קלאסית" של קרב הכנות פתיחה אם יחליף פתיחה בכל משחק (בניגוד, למשל, לגלפנד ששיחק באופן קבוע גרינפלד בתשובה ל-1.ד4 וסיציליאנית בתשובה ל-1.ה4), ובינתיים הוא אכן עושה זאת - היום הוא משחק 1...ה5. סביר להניח שבעקבות משחק מס' 2 אנאנד וצוות העוזרים שלו השקיעו הרבה זמן בהכנות לקארו-קאן, וייתכן שזה יתגלה כבזבוז זמן (למרות שקרלסן עוד יכול לחזור להגנה הזו בהמשך הדו-קרב, כמובן).

  • אייל סגל

    הפתיחה שעל הלוח - הגנת ברלין (הידועה גם כ"חומת ברלין"), שזכתה במוניטין כפתיחה סופר-סולידית עבור השחור לאחר שקרמניק שבר בעזרתה את רוחו של קספרוב בדו-קרב של 2000, ומהווה עד היום את אחד מנשקי התיקו הראשיים של השחור נגד 1.ה4. מצד שני, קרלסן כבר שיחק את ההגנה הזו לא מעט (כולל נגד אנאנד עצמו), כך שאנאנד ודאי התכונן אליה.

    • דוד

      (המסע ה-16) הפרשים של הלבן מחוץ למשחק לעומת הרץ והפרש השחורים. עד כמה טור ד' מהווה פיצוי לכך?

  • שמוליק

    קרלסן מעולם לא הפסיד משחק בקצב מלא , כאשר הוא שיחק בשחור את הגנת ברלין :
    3 ניצחונות ( אחד מהם על יהודית פולגאר לפני 3 שנים ) ו-5 תוצאות תיקו .

    • דוד

      מדהים שקרלסן הפיק 3 נצחונות מ"נשק התיקו המת"

    • אייל סגל

      המשחק נגד פולגר היה מהיר. המאזן במשחקים קלאסיים הוא 5 תיקו ו-2 נצחונות (אבל שני הנצחונות נגד יריבים חלשים יחסית, קולאטוס ב-2007 וסמייטס ב-2011): http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?pid=52948&side=black&node=1103379

  • אייל סגל

    רגע מעניין אחרי 18.פ-ה2 של אנאנד: הלבן רוצה להביא פרש ל-ו4, ומוכן להקריב תמורת זאת את הרגלי ב-א2 - אבל אם השחור יכה שם הרץ עלול להילכד לאחר ב3 מצד הלבן.

  • דוד

    המסע ה-18: הקרב מחריף! לפי הניתוח של הודיני, שחור צריך לקבל יתרון אחרי ההסתעפות הכפויה. הלוואי...

  • שמוליק

    בובי פישר מתהפך בקברו ...

    • אייל סגל

      אם כי כאן נראה שגורל הרץ יהיה פחות עצוב מאשר באותו משחק מפורסם בדו-קרב נגד ספסקי בו פישר לכד את הרגלי על ח2...

  • אייל סגל

    אגב, הזזת הרץ השחור גם מאפשרת חדירה של הצריח הלבן לעמדה אקטיבית ב-ד7 - אני מניח שזה חלק מהרעיון של אנאנד.

  • דוד

    נראה שייווצר סיום בו יתרון לרץ על הפרש- רגלים בשני הצדדים. בובי פישר מתהפך בקברו?

  • אייל סגל

    טוב, אחרי המסע ה-24 (24...ר-ג8) הכלים השחורים אמנם קצת פאסיביים, אבל לא נראה שהיה מדובר ברעיון מבריק של אנאנד, וספק רב אם יש לו תמורה ממשית עבור הרגלי - הוא כנראה יצטרך להילחם עכשיו על תיקו. בכל אופן המשחק מאוד מעניין - 25.פ-ד3 תומך ברגלי על ה5 כדי להכין קידום רגלי ל-ו5, וקרלסן מגיב ב-25...ח5, כדי לנסות ולערער מייד את גוש הרגלים הלבנים המאיים באגף המלך.

  • דוד

    מה זה- פ-ב5?

    • אייל סגל

      יכול להיות שהתכנית היא להביא את הפרש ל-ד4 כדי לתמוך בקידום הרגלי ל-ה6. וכל עוד הפרש על ב5, יכולים להיות גם איומים על ג7 על-ידי הבאת צריח(ים) לטור ג'.

      • דוד

        למה השחור חושב כ"כ הרבה

      • אייל סגל

        כי לא עד כדי כך ברור מה הוא צריך לשחק. ללבן יש איומים פוטנציאליים, כמו שהזכרתי, ועמדת השחור לא נטולת בעיות - במיוחד איך להכניס למשחק את הרץ ב-ג8 והצריח ב-א8 שתקועים כרגע בערוגות המוצא שלהם.

  • אייל סגל

    דרך אגב, כפי שמציין הפרשן בצ'סדום (וכפי שיכול לראות כל אחד שמסתכל בניתוח מחשב), 27...ח:ז4 היה טעות טקטית מצד קרלסן כי הוא מאפשר ללבן, במקום ללכוד בחזרה על ז4, לשחק 28.צ-ג1 (עם האיום על ג7) פ-ד5 (28...פ-ג6 לא טוב בגלל 29.צ[ד]-ג2 ר-ד7 30.פ-ב4) 29.ה6! ו:ה6 30.פ-ה5!! ואיום מט על-ידי 31.צ:ג7+ פ:ג7 32.פ-ד6+ עם מט במסע הבא - ויכול מאוד להיות שללבן מספיק יוזמה כדי לכפות תיקו. אנאנד החמיץ את האפשרות הזו, אבל היא מראה עד כמה העמדה טריקית.

    • שמוליק

      בסיום הווריאנט הנ"ל לשחור יש את המסע ה"רב תכליתי" 30...א5 ( אחרי 30.פה5 ) , שגם מכין למלך ערוגות מפלט בטור א' ( שיישאר עכשיו סגור לצריחים הלבנים עקב החייל ב-א5 ) , ובנוסף בעתיד קיימת לשחור אפשרות להתקדם א4 , ובכך להכניס את צא8 למשחק .

      • אייל סגל

        זה נכון, אבל לשחור בכל זאת קשה מאוד להשתחרר וללבן הרבה אפשרויות טקטיות. למשל, אחרי 31.ח:ז4 - אם השחור משחק 31...א4 מייד יבוא 32.צ:ד5! ה:ד5 33.צ:ג7+ מ-א6 34.ב:א4 והמלך השחור בצרות. אבל בכל מקרה, אפשר לומר שזה שחמט מחשבים - קשה מאוד לצפות מבן-אדם, אפילו אם הוא אנאנד, שימצא דברים מטורפים כאלה על גבי הלוח.

  • אייל סגל

    בכל אופן, 30...א5 מצד קרלסן אכן מנסה להפעיל סוף סוף את הצריח על א8 על-ידי קידום הרגלי ל-א4, ו-31.צ-ג4 מצד אנאנד מנסה למנוע זאת (ובנוסף לכך תומך ברגלי על ז4 כדי לשחרר לפעולה את הפרש שעל ו2). קרלסן מצידו, עם 31...ז6, ממשיך בתכנית שהחלה במסע 25...ח5 - לשבור את מבנה הרגלים של הלבן באגף המלך. אנאנד, בשידור החי, לא נראה מאושר.

    • austaldo

      31. ... ז6 מסע מעניין. אנאנד לא יכול להכות כי הוא יאבד את הרגלי ב ז4

  • אייל סגל

    במסע ה-33 אנאנד קידם את הרגלי ל-ה6, כשהוא מנצל את העובדה שהרץ השחור לא יכול להכות אותו, כי עליו להגן על הפרש ב-ג6. אבל כעת, עם נסיגת הרץ ל-ה8, השחור יכול סוף סוף להוציא את הצריח ב-א8 לפעולה דרך ד8.

    • austaldo

      אבל העמדה של קרלסן עדיין תקועה בגלל האיום על ג7...

  • אייל סגל

    אנאנד מצא רעיון הגנתי חזק - עם 35.פ-ה4! הוא הקריב רגלי שני על ז4, אבל אחרי 35...צ:ז4+ 36.מ-ו2 יש לו איומים חזקים הקשורים בעמדת הצריח השחור על ז4 - האיום המיידי הוא לזכות בו על-ידי שח פרש על ג5 או ד6 (החושף התקפה מצד הצריח שעל ג4).

  • אייל סגל

    ...ואחרי 36...צ-ו4+ (כדי להתגונן מפני האיומים הנ"ל) 37.מ-ה3 (שתוקף את הצריח באופן ישיר) צ-ו8 38.פ-ד4! ברור למה היה חשוב להרויח מסע בהבאת המלך ל-ה3 - כעת, אחרי 38...פ:ד4, הלבן יכול קודם להכות את הרגלי על ג7 תוך התראת שח ואז להכות בחזרה את הפרש ב-ד4 עם ה*מלך*, תוך שהוא משווה את העמדה. משחק טקטי מבריק של אנאנד.

  • דוד

    ואז לבן שומט את התיקו עם מ-ג3

    • אייל סגל

      עוד מוקדם לומר את זה, אבל אכן נראה שזה מאפשר לשחור לזכות מחדש ביוזמה על-ידי 41...צ-ו3+ וצ-ה3. היה כנראה עדיף לשחק 41.מ-ה3; הפרשן בצ'ספרו משער שאנאנד דחה את המסע הזה בגלל 41...ר-ב5, שיוצר איום מאוד לא נעים של שח צריח על ד3 כאשר המלך הלבן "לכוד" בין שני טורים פתוחים שנשלטים על-ידי הצריחים השחורים, והחמיץ את התשובה 42.צ-ו7! שחוסמת באופן יעיל איומים על טור ו' (בלי המסע הזה, מצבו של הלבן אכן לא טוב).

  • דוד

    סיום צריחים של 2 רגלים מול אחד הוא זכוי?

    • אייל סגל

      אם נותר רק זוג צריחים אחד וכל הרגלים באותו אגף זה כעיקרון תיקו תיאורטי (להוציא כמה מצבים מיוחדים); מה שאומר שאם הלבן מצליח להחליף זוג צריחים ואת הרגלי ה' שלו תמורת הרגלי ז' השחור זה אכן תיקו. ייתכן שאנאנד יכול להשיג זאת באופן די מיידי על-ידי 43.צ-ג8, מה שאומר שהמסע 41.מ-ג3 היה בעצם בסדר גמור.

      • austaldo

        קרלסן דוחה את החלפת הצריחים

      • אייל סגל

        כן, אבל הדבר הקריטי ביותר הוא להיפטר מהרגלים באגף המלך, ואת זה אני לא רואה איך השחור יכול למנוע; למשל, אחרי 44.צ:ה8 צ:ה4 (אחרי 44...צ:ב3+ 45.מ-ג2 אי אפשר יהיה להכות את הפרש) 45.ה7 - השחור יצטרך לחסל את הרגלי על ה7 וייאבד בינתיים את זה שעל ז6).

  • austaldo

    אנאנד כבר עם כמעט רבע שעה פחות על השעון - כמה זה משמעותי בשלב הזה?

    • אייל סגל

      לאור אופי העמדה שעל הלוח הייתי אומר שבכלל לא.

  • אלעד אחד

    למה קרלסן לא הזיז את המלך ל- ב5 במטרה שישתתף במתקפה על ב3 והמלך?

    • אייל סגל

      אתה מתכוון במסע 44? אחרי 44...מ-ב5 45.פ-ג3+ (ואם 45...מ-ב4 אז 46.פ-א2+) השחור יפסיד את הרץ על ה8 בלי שיוכל להכות בחזרה את הפרש הלבן.

  • שמוליק

    אני חושב שלבן כן יכול להסתבך בכל מיני הסתעפויות , כך שזה שלאנאנד נותרה רבע שעה ל-10 מסעים יכול להוות פקטור מסוים .

    • אייל סגל

      כן, יכול להיות שאנאנד קצת סיבך את עצמו עם השח שנתן על א8 במסע ה-44, מה שאיפשר לקרלסן בהמשך 46...צ-ז3! שתומך ברגלי החשוב שלו על הטור ז'. הנקודה היא שאחרי 44.צ:ה8 צ:ה4 45.ה7 מייד לשחור אין 45...צ-ז3?? בגלל 46.צ-א8+ ובעקבותיו הכתרת הרגלי על ה8.

    • אייל סגל

      ...אבל נראה שאנאנד מצא דרך אחרת לכפות תיקו.

  • דוד

    אם המלך השחור מגיע ל-א3 זה ניצחון?

  • אייל סגל

    אנאנד, כמעט בלי זמן על השעון, התחמק ממלכודת נבזית שטמן לו קרלסן: 57.צ:ז5?? (כדי לחסל סוף סוף את הרגלי השחור) ב5! והמלך הלבן נקלע לרשת מט. אבל בסופו של דבר, עם חילופי זוג צריחים שכופה אנאנד והיעלמות הרגלים באגף המלך, הגענו לתיקו תיאורטי אלמנטרי (לפחות עבור שני השחקנים).

  • אייל סגל

    טוב, גם היום כבר אי-אפשר יותר להתלונן על חוסר דרמה. בפתיחה הנחשבת בדרך-כלל ל"משעממת" אנאנד הפך את המשחק לחריף מאוד כשהקריב רגלי תמורת פיצוי ארוך-טווח, שהתבטא בקושי שעמד בפני השחור לפתח בצורה הרמונית את כליו – ועם זאת, נראה שעשה טעות בסיסית מאוד בהערכה, מבחינה זו שהשאלה העיקרית לאורך המשחק היתה אם הלבן יפסיד או יצליח לסחוט תיקו; ניצחון שלו לא עמד על הפרק. בנקודה מסויימת היה נראה שקרלסן הצליח לייצב את יתרונו, אבל אנאנד מצא רעיון טקטי מבריק – הקרבה (זמנית) של רגלי שני על-ידי 35.פ-ה4 – שאיפשר לו להשוות את המשחק. ניתן להצביע על מספר נקודות בהם שני השחקנים לא דייקו לגמרי והחמיצו אפשרויות טקטיות מסוימות (במיוחד אם מנתחים את המשחק בעזרת מחשב), אבל קשה לבוא אליהם בטענות על כך בשל האופי הסבוך מאוד של העמדה שנוצרה.

    שני המשחקים האחרונים ממחישים סיבה מרכזית לכך שהשחקנים הללו כל-כך חזקים (אתמול לגבי קרלסן, היום לגבי אנאנד) – הם קשוחים וקשה מאוד מאוד לנצח אותם. גם במצבים שנראים קשים מאוד יש להם יכולת פנטסטית למצוא משאבים הגנתיים בעמדה.

    • גיל

      נראה לי שהמשחקים בינתיים מראים שהתחזיות שקרלסן ינצח ועוד יחסית בקלות מוגזמות. נראה שקצת המעיטו ביכולתו של אנאד ואם הוא ינצח את הדו קרב הזה נראה לי שהמעמד שלו בתור אלוף עולם יתחזק מאוד.

  • דוד

    הצוותות של שני השחקנים שאמורים לתת להם רעיונות לפתיחה בלבן, כשלו עד כה

    • אייל סגל

      במידה מסויימת זה נכון, אבל מה שאנחנו רואים קשור גם באופי הפתיחות המשוחקות: קרלסן בלבן בוחר כהרגלו בפתיחות "איטיות" ובעלות אופי לא כפוי, שממילא יש בהן יחסית תפקיד פחות חשוב להכנה ויותר חשוב להבנה עמדתית ויכולת תמרון; ובמידה רבה זה נכון גם לגבי הגנת ברלין ששיחק כשחור במשחק מס' 4. אני חושב שהכנה מילאה עד כה תפקיד חשוב בעיקר במשחק מס' 2, ושם זה היה בעל אופי "שלילי" מבחינה זו שקרלסן הצליח להפתיע את אנאנד (עם הקארו-קאן) ולכן אנאנד לא רצה להיכנס לסיבוכים, ושיחק בצורה מאוד זהירה שאיפשרה לקרלסן לפשט מהר ולהגיע לתיקו.

      באופן עקרוני, הלואי והכנות הפתיחה ימשיכו להיכשל משני הצדדים כך שנמשיך לראות יותר מאבקים אמיתיים על גבי הלוח... בדו-קרב של אנאנד נגד גלפנד, בערך בשני שליש מהמשחקים השחור הצליח להרוג את המשחק מהר מאוד בזכות הכנה טובה (וחוסר יצירתיות מצד הלבן).

  • דוד

    אז אולי הגיע הזמן מצד קרלסן לשחק פתיחה אגרסיבית עם משחק חריף? אנאנד הפסיד בשנה האחרונה מספר משחקים כאלה (נקאמורה קרואנה וואנג האו) ויש מומחים הטוענים כי כושר החישוב שלו אינו כבעבר, גם העובדה שהדבר ידרוש מאמץ פיזי של חשיבה ארוכה פועלת לטובת קרלסן הצעיר

Comments are closed.