אנאנד-קרלסן, משחקים 8-7: ברלין, סטטוס קוו

שני משחקי תיקו נטולי דרמה, ושעון החול של אנאנד הולך ואוזל

הגנת ברלין בפתיחה הספרדית: 1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ר-ב5 פ-ו6. סיוט מתמשך לשחקני 1.ה4, מאז שקרמניק השתמש בה בדו-קרב על אליפות העולם בשנת 2000 כדי לנטרל את קספרוב ולימד את עולם השחמט איזה נשק תיקו יעיל היא יכולה להיות. בינתיים כבר הופיעה במחצית ממשחקי הדו-קרב הנוכחי, ועד כה היא מצדיקה את המוניטין שלה.

במשחק השביעי אנאנד שיחק בפעם השנייה ברציפות בכלים הלבנים; מכיוון שישנו יום מנוחה לאחר כל צמד משחקים, החלפת סדר הצבעים באמצע הדו-קרב נועדה למנוע מצב בו אחד השחקנים ייהנה באופן קבוע מיתרון הכלים הלבנים מייד לאחר יום המנוחה. קרלסן, בניגוד לאסטרטגיה שלו בלבן, שם הוא מחליף פתיחה בכל משחק, דבק בשחור באותה הפתיחה – הגנת ברלין, כאמור – החל מהמשחק השני שלו בשחור. ואכן, בינתיים נראה שהוא חש בה בטוח מאוד ואין לו סיבה להחליף אותה; מדובר גם בפתיחה שמנקודת ראותו של הלבן, קשה מאוד להכין בה חידושים תיאורטיים מרגשים במיוחד.

כמו במשחק מס' 6 (ובניגוד למשחק מס' 4) אנאנד חזר וניסה את המסע 4.ד3, אבל במקום 5.ג3 המשיך הפעם 5.ר:ג6, מסע המוותר על זוג הרצים אך מחליש את מבנה הרגלים של השחור. אנאנד כבר שיחק את ההסתעפות הזו מספר פעמים, כולל פעמיים בשנה הנוכחית – נגד קרמניק בציריך ונגד קריאקין בסטוונגר – כך שסביר מאוד כי קרלסן התכונן לכך, והוא מיהר לסטות מאותם משחקים כבר במסע השישי שלו, עם 6…ר-ז4 (במקום 0-0).

אנאנד הגיב ב-7.ח3 וקרלסן נסוג עם הרץ ל-ח5. כאן, אנאנד היה יכול לנסות ולשבור את הריתוק המטריד של הפרש עם קידום הרגלי ל-ז4, אבל כנראה שחשש לעשות זאת כיוון שהדבר היה יוצר מטרה נוחה עבור השחור להתקפה בשלב מאוחר יותר בעזרת קידום הרגלי ל-ח5 (לא ניתן לזכות ברגלי לאחר 8.ז4 ר-ז6 9.פ:ה5?? בגלל 9…מה-ד4 עם התקפה כפולה על הפרש והרגלי ב-ו2). במקום זאת, אנאנד תימרן את הפרש דרך ו1 ל-ז3 כדי לתקוף את הרץ השחור על ח5.

וכאן קרה דבר מוזר לכאורה – קרלסן, שקודם לכן (במסע השביעי) נמנע מלהחליף את הרץ שלו בפרש הלבן על ו3, עשה זאת כעת, במסע התשיעי (במקום לסגת עם הרץ ל-ז6), ובכך ויתר "בחזרה" על זוג הרצים. מדוע? כנראה שהיה מעוניין למשוך תחילה את הפרש הלבן מ-ד2 אל ז3, וזאת כדי למנוע ממנו את הערוגה היעילה יותר ג4, אליה בדרך-כלל מפותח הפרש בהסתעפות הזו (כמו באותם משחקים של אנאנד נגד קרמניק וקריאקין שהזכרתי קודם לכן). על ז3 הפרש הלבן יעיל פחות, במיוחד לאחר המסע 10…ז6, המונע ממנו לפתח פעילות דרך הערוגות ו5 או ח5.

ראוי לציין כי בפתיחה הספרדית ישנם לא מעט מקרים בהם הלבן מפתח את הפרש דרך ד2 ו-ו1 אל ז3 (או ה3), והשחור משחק בתגובה ז6 מסיבה דומה; אלא שבדרך-כלל השחור משלם על כך מחיר מסויים המתבטא בהחלשת עמדת המלך שלו, בגלל שהוא מצריח לצד המלך. אבל כיוון שקרלסן עיכב את ההצרחה (שוב, בניגוד לקרמניק וקריאקין באותם משחקים), היה יכול מספר מסעים לאחר מכן להצריח בצד השני של הלוח, כך שהמסע ז6 הביא מבחינתו רק תועלת ללא נזק. דיברתי כבר מספר פעמים על היכולת המיוחדת של קרלסן במשחק תמרונים ובהבנת ניואנסים עמדתיים – כאן ניתן לראות דוגמה קונקרטית לכך.

אנאנד ניסה בהמשך המשחק לנצל את נוכחות הרגלי השחור ב-ז6 כדי לקדם את הרגלי ח' שלו ולפתוח את הטור – אלא שתוכנית זו התגלתה כלא יעילה, כיוון שלא הצליח להשתלט על הטור ח' כשנפתח. לאחר ששני זוגות הצריחים הוחלפו, העמדה הפכה במהרה למתה (אפילו על פי הסטנדרטים של קרלסן) והוסכם על תיקו בעקבות חזרה על מסעים. נקודה טקטית קטנה הראוייה לציון היא שבמסעים 26 או 28 הלבן אינו יכול לזכות בכלי על-ידי ד4 בגלל מה-ה4! מצד השחור.

המשחק השמיני התנהל שוב בהגנת ברלין, אבל הפעם כשקרלסן בכלים הלבנים. קרלסן פתח בפעם הראשונה בדו-קרב ב-1.ה4, ואנאנד הגיב ב-1…ה5 במקום לנסות ולפתח משחק חריף יותר עם ההגנה סיציליאנית (1…ג5), למשל – אם כי יש לציין כי אם ברצונו של הלבן לשמור על אופי שקט וסולידי של המשחק יש ברשותו די והותר דרכים להשיג זאת בכל פתיחה, כולל הסיציליאנית. מכל מקום, בחירת הפתיחה של אנאנד הקלה על קרלסן מהבחינה הזו.

קרלסן שיחק 4. 0-0, כפי שעשה אנאנד במשחק מס' 4, אבל במקום להמשיך ב-5.ד4 עם חילופי מלכות מהירים, בחר ב-5.צ-ה1, מסע המוביל להסתעפות שהיא מהסולידיות ביותר הידועות לאנושות, והמשמשת לעתים קרובות כנשק תיקו עבור הלבן – כלומר, דרך בטוחה יחסית להרוג את המשחק מבלי לאפשר לשחור לסבך אותו. מהלכו של המשחק הנוכחי מדגים היטב דרך טיפוסית לעשות זאת: מבנה הרגלים הסימטרי מוביל לחילופי כלים המוניים על הטור ה', שהוא הטור הפתוח היחיד. או כפי שסיכם קרלסן את המשחק ברוח סיינפלדית: "הוא שיחק ברלין, אני שיחקתי את ההסתעפות הסולידית ביותר, ידה ידה ידה בוא נלך לבדיקת הסמים".

לשחור למעשה בעייה יחידה בעקבות הפתיחה, והיא עמדתו המסורבלת של הפרש על ד6, המקשה על פיתוח הכלים שלו. אבל אנאנד פתר אותה כאן באופן יעיל ואלגנטי, באמצעות התמרון המתחיל ב-12…פ-ה8 ומסתיים ב-17…ר-ו5, המוביל לחילופי הרצים בהירי הערוגות (מסע שהשחור מכין אותו על-ידי 16…ג6, כדי למנוע את פלישת המלכה הלבנה ל-ב5).

כל זה היה יכול להיחשב כהישג מסויים עבור אנאנד אם התוצאה בדו-קרב כולו היתה אחרת – אלא שנכון לעכשיו הוא מפגר בשתי נקודות. לא ברור אם חוסר-היכולת המוחלט להקשות על קרלסן אותו הפגין אלוף העולם בשני המשחקים האחרונים פשוט מייצג את מיטב יכולתו כרגע, או אולי קשור ברצון לעצור את הדימום כעדיפות ראשונה ולקטוע את רצף ההפסדים, גם אם הדבר מאפשר תוצאות תיקו קלות עבור קרלסן; ואולי במידה מסויימת אנאנד כבר השלים עם הפסד בדו-קרב, וכעת הוא מעוניין בעיקר לשמור אותו בתחום ה"מכובד". מכל מקום, ברור שכדי לחזור יצטרך לעשות במשחקים הנותרים משהו שונה מאוד ממה שעשה עד עכשיו.

מונדיאל בלי סקנדינביות. בעליית היוונים אתנחם
מונדיאל 2014 - דירוג עוצמה

85 Comments

שמוליק 20 בנובמבר 2013

יש בעיה בדיאגרמה הראשונה – רגלי עודף ב-ה7 …

אייל סגל 20 בנובמבר 2013

תודה, תיקנתי – לא יודע איך לא שמתי לב לזה.

ערד 20 בנובמבר 2013

איזה צ'יעמום.
אחרי המתח של משחקים 3-6 פתאום חזרנו לשחק לרוחב….

דוד 20 בנובמבר 2013

‎מחר וישי חייב לשחק על ניצחון, ולשם כך הוא חייב להפתיע. אולי הגיע הזמן ל-1.ד4, כדי לא לאפשר את הברלין? ‎

אייל סגל 20 בנובמבר 2013

כן, זה נראה מתבקש. ואם בכל זאת 1.ה4, אז פתיחה סקוטית (כלומר, 3.ד4) במקום ספרדית; או אפילו גמביט המלך…

דוד 20 בנובמבר 2013

אמן גמביט המלך! נאקמורה מורוזביץ ואיבנצוק ניצחו איתו שחקני צמרת. מעניין אם אנאנד שיחק אותו בעבר

אייל סגל 20 בנובמבר 2013

גם קרלסן… (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1584993); אבל לא אנאנד, לפי מה שראיתי במאגר המידע של chessgames.com.

דוד 20 בנובמבר 2013

אז מה הכינו אנאנד הדגול וצוות עוזריו לדו קרב הזה חוץ מפתיחות של תיקו? הרי לא יתכן שהם לא התכוננו לאפשרות שאנאנד יהיה בפיגור. בינתיים אנאנד לא הגיע ליתרון בכלים הלבנים ולו פעם אחת!! מה קורה שם לעזאזל?4 פעמים לבן, 1.5 נקודות… קצת מעוף ויצירתיות?? ציפיתי שקרלסן יזכה אבל לא בלי קרב. רמת המשחקים ירודה בגלל שהוא לא מציב לקרלסן אתגר  

אייל סגל 20 בנובמבר 2013

נראה מה יהיה במשחק התשיעי, אבל בינתיים הפתיחות בלבן הן אכן כישלון חרוץ מבחינתו של אנאנד. נראה לי שהוא הכין רעיונות נגד הברלין – כמו 10.ר-ז5 במשחק 6, שהיה לו פוטנציאל (כפי שהסברתי בניתוח), ואני מניח שהיו לו רעיונות גם במשחק 7 ביחס להמשכים רגילים יותר של השחור במסע השישי – אבל נראה שבתגובה קרלסן הצליח בשני המקרים לסטות במהירות ממה שאנאנד היה מוכן לקראתו. ובלי קביים של הכנה תיאורטית, אנאנד פשוט פחות טוב מקרלסן בעמדות כאלה ולא יודע לאלתר כמוהו. היה גם את משחק 2 עם הקארו-קאן, הגנה שלה אנאנד לא ציפה, ובו נראה כי הוא "השתפן" בנקודה מסויימת כשהיתה לו אפשרות להיכנס למשחק חריף עם הזדמנות לתקוף את המלך של קרלסן – יכול להיות שרצה להתכונן קודם כדי לחזור ולשחק אותה, אבל בינתיים קרלסן לא נותן לו הזדמנות לכך (ייתכן מאוד שהיה מדובר בפתיחת decoy).

דוד 21 בנובמבר 2013

אנאנד משחק בצורה פאסיבית, ובאופן כזה קשה מאוד לנצח. אני חושב שהוא חוזר על הטעות של הרבה שחקנים שפוחדים מקרלסן ומשחקים סולידי, וכך מקילים עליו את הניצחון. זכורים לי כמה נצחונות שלו בצורה כזו. מגנוס בעצמו אמר פעם ש"אם אתה לא מאמין שאפשר לנצח מעמדה זו, יהיה לך מאוד קשה להשיג אפילו תיקו״. שחקן כמו אנאנד צריך לשחק באופן אובייקטיבי לעמדה ולנצל את ההזדמנויות שלו. לא מובטח לו שינצח, אבל ודאי שזה ישפר את סיכוייו, ויותר מכל, יספק לנו הנאה מהצפייה ביכולותיהם של שני השחקנים במשחק דינאמי. מקרלסן לעומתו אי אפשר לבוא בטענות עד כה.  

איציק 21 בנובמבר 2013

אייל,
אפשר קצת אינפוטים לבוריםאך מתעניינים…

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

טוב, היום אנאנד מגלה סוף סוף סימני חיים. הוא שיחק 1.ד4 במקום ה4, נכנס להסתעפות חריפה של ההגנה הנימצו-הודית, ונכון למסע ה-18 נראה שיש לו סיכויי התקפה לא רעים באגף המלך (לשחור משחק נגדי באגף המלכה, אבל הוא עלול להיות איטי מייד כי אינו מכוון ישירות נגד המלך הלבן); קרלסן גם מפגר כרגע בכחצי שעה על השעון.

ארנון 21 בנובמבר 2013

סופסוף משחק!
מגרש פתוח,התקפות באגפים שונים, משחק של שלוש תוצאות. נקוה שזה מה שמחכה לנו עד סוף הדו-קרב.

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

דרך אגב, משחק קלאסי בהיסטוריה של השחמט בו היה מרוץ דומה בין שתי התקפות כתוצאה מפתיחה דומה הוא בוטביניק-קפבלנקה 1938 (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1031957). שם הלבן ניצח, אבל במשחק הנוכחי עמדת השחור נראית עדיפה מבכמה בחינות – הוא לא החליש את אגף המלך על-ידי ז6, הערוגה ז5 תפוסה על-ידי רגלי לבן, והמשחק הנגדי באגף המלכה נראה מהיר יותר.

דוד 21 בנובמבר 2013

עדיפה מעמדת השחור של אז או מעמדת הלבן הנוכחית?

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

מעמדת השחור של אז, התכוונתי. אבל זו רק השערה – העמדה מסובכת מאוד.

דוד 21 בנובמבר 2013

אחרי ב3 הלבן נראה יציב באגף המלכה ויכול להתגונן היטב באגף המלך ואולי לנסות לשחרר את הצריח

דוד 21 בנובמבר 2013

סליחה השחור

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

דרך אגב, בשביל ניתוחים קונקרטיים של הסתעפויות במקום הפטפטת הטרחנית של פולגר, אני יכול כרגיל להמליץ על צ'ספרו:

http://www.chesspro.ru/chessonline/onlines/index_5324.html

או בתרגום גוגל לאנגלית:

http://translate.google.com/translate?hl=en&ie=UTF8&sl=ru&tl=en&u=http://chesspro.ru/chessonline/onlines/index_5324.html&sandbox=0&usg=ALkJrhjLK0HH6s9ZqOklC8S9SMzc810zGw

(צריך לרפרש כדי לראות תוספות)

תמיר 21 בנובמבר 2013

העמדה באמת נראית מרתקת מבחינת האפשרויות שלה. על פניו בתור מי שמבין מעט מאוד זה נראה שלשחור יש הרבה יותר חופש פעולה אבל ללבן יש איומים קצת יותר קונקרטיים. מה הן תוכניות הפעולה האפשריות של שני השחקנים במצב כמו שיש על הלוח?

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

הלבן רוצה לתת מט והשחור למנוע את זה… השאלה היא איך כדאי לארגן את ההתקפה על אגף המלך בצורה הטובה ביותר, ועל זה אנאנד חושב כבר זמן מה אחרי המסע ה-22 של קרלסן. למשל – האם כדאי לקדם מייד את הרגלי ל-ו6 (מה שפחות או יותר כופה על השחור לשחק ז6, כדי לא לאפשר פתיחה מהירה של טורים מול המלך); או – האם כדאי להציב ב-ו4 את המלכה או הפרש (דרך ח5).

דוד 21 בנובמבר 2013

ו6 יתן לשחור זמן בשל התגובה הכפויה לעומת ההמשך של הלבן שאינו כה ברור ויאלץ את הלבן לחשוב. וכעת זה משמעותי!  

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

יכול להיות, אבל יש גם את העניין של הערך האוביקטיבי של המסע. בכל אופן, יתרון הזמן שהיה לאנאנד כבר נעלם – ברור שהוא מתקשה למצוא "פיתרון" לעמדה (וכנראה שהוא מרגיש שזה רגע קריטי במשחק). יכול להיות שבנוסף לעמדה החריפה שיש על הלוח, הדרמה תגבר בהמשך בגלל דוחק זמן של השחקנים.

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

דרך אגב, בהסתעפות שטרנט וסאצ'דב חושבים כרגע שהיא זוכה עבור הלבן נראה שלשחור יש דרך (אחת בלבד) להתגונן:

a 26.Qh6 b2! 27.Rf4 b1Q+ 28.Bf1 Qd1! 29.Rh4 Qh5 30.Nxh5 gxh5 31.Rxh5 Bf5

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

אנאנד שיחק 28.פ-ו1?? במקום ר-ו1 – נראה שהוא מפסיד.

דוד 21 בנובמבר 2013

יכול להיכנע

ערד 21 בנובמבר 2013

נכנע! מקובל שאחרי משחקים יושבים ככה ומדברים?

איציק 21 בנובמבר 2013

כן, מאוד מקובל.
אפילו קרפוב וקספארוב דיברו למרות שלא היתה בינהם אהבה גדולה. עכשיו היחסים בינהם טובים יותר.

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

אגב, שאלו את קספרוב פעם בהקשר הזה למה הוא מדבר עם קרפוב אחרי משחקים – כי היה ידוע שהוא מתעב אותו מבחינה אישית – וקספרוב אמר משהו כמו "הוא הרי היחיד שיכול באמת להבין אותי" (מבחינת רמת השחמט).

איציק 21 בנובמבר 2013

עד כמה שאני מבין, עכשיו אין בינהם עוינות כמו שהיתה פעם.

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

עכשיו לא, דיברתי על התקופה של הדו-קרבות האפיים ביניהם בשנות ה-80.

איציק 21 בנובמבר 2013

אחד חביב השלטון והשני כל מה שמייצג את ההפך. צפוי שכך יהייה…

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

כן, מקובל שהשחקנים מדברים קצת על המשחק ביניהם.

austaldo 21 בנובמבר 2013

על מה הם מדברים שם?

דוד 21 בנובמבר 2013

אנאנד כבר לא אלוף עולם וגם לא משחק כמו אלוף עולם… עצוב לי אבל שמח בשביל מגנוס

דוד 21 בנובמבר 2013

אבל הבנתי שההסתעפות הנכונה היתה מסובכת מאוד ובסופה קרלסן עם יתרון רגלי וקשה לי להאמין שאנאנד היה יוצא מזה טוב בדוחק הזמן 

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

טוב, 6-3 ואפשר לומר שבאופן מעשי קרלסן כבר זכה בדו-קרב – הוא צריך כעת רק עוד חצי נקודה מתוך שלושה משחקים (שבשניים מהם יש לו לבן).

היום המשחק התנהל לכאורה בטריטוריה של אנאנד – עמדה חריפה, משחק טקטי וכו' – וקרלסן שמר על קור רוח ו(כנראה) שיחק מדוייק בעוד שאנאנד עשה שגיאה גסה. נראה שאנאנד לא סתם מפסיד את התואר, אלא מועף מכס אלוף העולם עם בעיטה רצינית בתחת. הגיע הזמן.

יובל ו. שטייניץ 21 בנובמבר 2013

אקורד סיום טרגי מבחינתו של אנאנד. המסע עם הפרש הוא אולי השגיאה הגסה ביותר בכל הקריירה הארוכה שלו. אובייקטיבית זהו גם עיוורון חמור לאין שיעור מזה של גלפנד בדוקרב נגדו.

oz 21 בנובמבר 2013

שאלה: אם אנאנד היה משחק עם הרץ במקום הפרש ל-ו1, האם ברור שהוא זוכה. או שהיתה לקארלסן עוד אפשרות להתגונן?

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

לשחור יש דרך להתגונן – נתתי את ההסתעפות בתגובה 9 (הרעיון הבסיסי דומה למה שקרה במשחק – לעצור את ההתקפה על הטור ח' בעזרת המלכה החדשה – אלא שהלבן לא מפסיד את הצריח כמו במשחק [אחרי 29.צ-ח4 מה:ח4] ולכן מצבו הרבה פחות גרוע, אם כי כנראה שניצחון אין לו).

ערד 21 בנובמבר 2013

היתה לו אפשרות להתגונן עם הרץ, כמו שהראו הפרשנים בשידור החי. הם בכלל לא העלו בדעתם שהוא יחסום את השח עם הסוס ולא עם הרץ

איציק 21 בנובמבר 2013

לפי חלק מהשאלות הרגשתי שאלו כתבי ספורט בכדורגל ישראלי.
האם יש צ'אנס שתנצח שלושה משחקים ברצף ותסיים בתיקו? מה הוא ציפה שאננד ישענה, מחר אני מותר על המשחק כי כבר תיכננתי לי מסאז' וסאונה?

דוד 21 בנובמבר 2013

המשחק מחר ייגמר בתיקו מהיר לרצונם של שני השחקנים. והאמת, קיבלנו מספיק הוכחות מי טוב יותר, ואין טעם למרוח. בשביל מה, בשביל להשפיל ולעשות 4-0? גם ככה זה אחד הנצחונות הברורים באליפויות האחרונות. צריך גם לזכור שהשחקנים לא עוינים זה את זה והם ביחסים ידידותיים.

איציק 21 בנובמבר 2013

אני די מסכים אם הניתוח שלך, מעצבנת אותי השאלה עצמה.

עמית זילברבוש 21 בנובמבר 2013

אייל,
אני חושב שיש לנו הרבה מאד מקום להתבאס ממה שקרה שם.
אחרי החשיבה העמוקה של אנאנד (אחרי ב3 של קרלסן) הוא הגיע למצב שיש לו סיכוי אמיתי לנצחון ולהקשות באופן רציני על קרלסן עם אחד המשחקים לפנתיאון של אליפות העולם.
ואז בא פ-ו1…

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

מבחינת הדרמה של הדו-קרב – כן, אם אנאנד היה מנצח המשחקים האחרונים היו הופכים להרבה יותר מעניינים. (למרות שלפי הניתוחים שראיתי משחק מדוייק של השחור צריך כנראה לאפשר לו לפחות תיקו בכל מקרה – זה לא שאנאנד החמיץ ניצחון ברור.) זה אולי לא לגמרי הוגן להטיל יותר מדי על משחק אחד, אבל בכל זאת אפשר לומר שהאופן בו שני השחקנים תפקדו במצב שנוצר אחרי המסע הזה של קרלסן ממחיש בדיוק למה אחד מהם ראוי להיות אלוף עולם והשני כבר לא (בעצם, כבר מזה שנתיים לפחות).

עמית זילברבוש 21 בנובמבר 2013

אני לא מדבר רק על הניצחון במשחק שהיה משאיר את התמודדות הזו בחיים – אלא המשחק היוצא דופן הזה שאני לא זוכר רבים שכמותו במעמד כזה.(יש לך דוגמאות? 3 מלכות על הלוח כשהצד האחר עדיין עם סיכויים טובים לניצחון?)
אני מבין שלא מדובר על מצב ש ר-ו1 מבטיח ניצחון אבל היה משאיר הרבה לחץ על קרלסן וסיכוי בהחלט קיים שלא היה מוצא את ההגנה האולטימטיבית. כל כך חבל שלעולם לא נדע.

בקשר לחלק השני של התגובה שלך – אני מסכים בהחלט.

מחכה בקוצר רוח לפוסט שלך על המשחק הזה.

דוד 21 בנובמבר 2013

יותר סביר שדווקא אנאנד בדוחק הזמן שלו לא היה מוצא דרך להמשיך את ההתקפה ולהחזיר לעצמו את הפרש (אחרי ז:ח5) והיה נקלע לסיום אבוד

דוד 21 בנובמבר 2013

ואגב המשחק בין פאול קרס לרוברט בירן? אם אני לא טועה (מבקש מאייל למצוא את זה בשבילי)

אורי 21 בנובמבר 2013

אני לא מסכים. אחרי ב3 כבר כמעט לא היו לא סיכויים לנצח (לפחות לא לפי הניתוח שלי) אני חושב שהטעות הייתה להחליף צריחים (ונעזר בעמדתם של גירי נאקמורה וmvl שאמרו אותו הדבר) כלומר לשחק 20. א:ב4 ולא 20. ו5. הרעיון היוא שעכשיו התכנית של לעשות מלכה כדי להגן על המט לא עובדת – 20. ו5 ב3 21. צאו2 צב5 22. ו6 ז6 23. מהו4 ב2 24. מהח4 ב1=מה 25. מהח6 פה8 26. צו4 מנצח ללבן. לכן כניראה ישוחק 20. ו5 פב5! ועכשיו אפשר לשחק 21. א:ב4 ושחור איבד זמן קריטי בגלל שהפרש צריך לחזור ולהגן על ז7(יש סיכוי שהסתעפות שהראיתי אינה מדוייקת אבל אני כמעט בטוח שהעיקרון עובד). מה שמוכיח שלא מחליפים כלים כשאתה בצד התוקף.

המשחק הזה בטוח יכנס לפנתיאון של אליפות העולם שלוש מלכות, המלכה והרץ השחורים לא זזו כל המשחק, כל הכלים של שחור למעט המלכה השנייה בשורה השמינית והמלכה השנייה היא זאת שמגינה על המט. לא פחות ממדהים!

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

כן, זה באמת משהו מיוחד. אגב, בלינק שנתתי לצ'ספרו בתגובה 7 אפשר לראות שקרסנקו מנתח את ההסתעפות הזו: לדעתו השחור מחזיק מעמד אחרי 20.ו5 פ-ב5 21.א:ב4 א:ב4 22.צ:א6 ר:א6 23.ו6 ז6 24.ה6 ו:ה6 25.מה-ה3 ר-ג8 26.ג:ב4 פ-ד6 והפרש השחור בדרך ל-ו7. בכל אופן, גם כאן הלבן מחליף את הצריחים, רק מסע אחד מאוחר יותר – כך שלא הייתי אומר שזה כל-כך עניין של עקרונות כלליים (להחליף או לא להחליף כלים כשאתה תוקף) כמו של עיתוי.

דוד 21 בנובמבר 2013

קרס- דונלד בירן, 1972

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

כן, זה המשחק הזה: http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1073400

דונלד בירן ידוע בעיקר בזכות משחקים שהפסיד בהם… גם זה וגם המשחק המפורסם שהפסיד לבובי פישר כשזה היה בן 13, ב-1956.

דוד 21 בנובמבר 2013

תודה אייל. ידעתי שתמצא את זה (על המשחק קראתי בספר "ניצחון עמדתי")

צור שפי 21 בנובמבר 2013

28. פ-ו1?? מקרה קלאסי שלי עיוורון שחמטאי. בלקאאוט טוטאלי.

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

אנאנד הסביר במסיבת העיתונאים איך זה קרה. הוא חשב שזה יכול להוות שיפור ביחס להסתעפות עם 28.ר-ו1, כי אחרי 28.פ-ו1 מה-ד1 (מסע שהוא כפוי במקרה של 28.ר-ו1) 29. צ-ח4 מה-ח5 30.צ:ח5 ז:ח5 ללבן יש 31.פ-ה3! עם האיום המכריע פ:ד5 ו-פ-ה7+: 31…ר-ה6 32.ר:ד5 (עם האיום ר-ה4 ומט), והשחור חייב להקריב את המלכה השנייה על ד5, כי 32…ר:ד5 מפסיד ל-33.פ-ו5 שוב עם האיום הקטלני של שח על ה7. מרוב התרגשות, אנאנד שכח בכל החישובים האלה שברגע שהפרש זז מ-ז3, הוא מפנה עבור המלכה השחורה את הנתיב ל-ח4, כדי להגן על הערוגה הזו באופן ישיר מפני מסע הצריח הלבן על-ידי 28…מה-ה1. גיאומטריה היא לפעמים דבר אכזרי.

עמית זילברבוש 21 בנובמבר 2013

אני מניח שהתכוונת כמובן ל 30. צ:ח5 וגו'

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

תודה, תיקנתי

דוד 21 בנובמבר 2013

אתה מתכוון 30.צ:ח5. בכל אופן אחרי ההסתעפות הנ״ל לשחור צריח רץ ופרש מול מלכה אבל זה נראה כעמדת זכייה בשל יתרון של שני רגלים והצריח והפרש כפותים. זה היה יכול להיות סיום מדהים…

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

אם לחזור שוב לרגע הקריטי, הלבן צריך לשחק 28.ר-ו1 ואז ישנה סידרה של מסעים כפויים עבור שני הצדדים (כדי לא להפסיד מייד):

a 28.Bf1 Qd1! 29.Rh4 Qh5 30.Nxh5 gxh5 31.Rxh5 Bf5

וכאן ללבן שתי אפשרויות עיקריות:

a 32.g6 Bxg6 33.Rg5

עם הרעיון להמשיך ח4-ח5 (הודיני מעריך את העמדה כשווה), או

a 32.Bh3 Bg6 33.e6 Nxf6! 34.gxf6 Qxf6

שהודיני מעריך כעדיפות קלה לשחור. קרלסן הראה את ההסתעפות הזו במסיבת העיתונאים ואמר שהוא ואנאנד דיברו עליה אחרי המשחק וחשבו שהיא צריכה להוביל לתיקו.

דוד 21 בנובמבר 2013

מעניין מה חושבים שחקני צמרת על המשחק הזה…

בוטביניק 21 בנובמבר 2013

קספרוב צדק, אנאנד התדרדר למקומות נוראיים. לא חוסר כישרון חלילה אלא תוצאה של זקנה, עייפות, אדישות, איך שלא תקראו לזה.
עצבים או לא, מעמד מרגש או לו(אבל איך זה תופס עבור אנאנד שכבר היה בהכל ועשה הכל?) לא תמצאו IM שישחק פרש ו1 גם מתוך שינה, שלא לדבר על גראנדמאסטרים. זה לא פרשנות כורסא וזה לא בדיעבד ולא צריך הודיני בשביל זה. איפה זה מתדרג ברשימת הblunders של אליפויות העולם לדורותיהם?

אנאנד לא היה מנצח גם אם היה מגן עם הרץ גם כי היה בדוחק זמן אבל בעיקר כי… ובכן, בעיקר כי שיחק פ-ו1, וזה אומר הכל!

הודיני אומר תיקו אחרי ר-ו1 כי הודיני מסוגל להפוך אפילו עמדה כל כך מרגשת לתיקו משעמם אבל אני הייתי מעדיף לשחק בלבן בעמדה הזאת בכל יום בשבוע. בוא נגיד ככה, אחרי ר-ו1, קרלסן בלבן מנצח את קרלסן בשחור!

אייל סגל 21 בנובמבר 2013

לגבי האפשרות של 28.ר-ו1: בסבירות גבוהה מאוד היתה מובילה לעמדה בה *הלבן* בנחיתות קלה. ממסיבת העיתונאים ברור ששני השחקנים ראו את ההסתעפות הכפוייה שהבאתי בתגובה 22, ושבמסע 32 הם חשבו שהלבן צריך לשחק ר-ח3 (המסע השני בטיבו על פי הודיני). אם לדייק, מה שקרלסן אמר הוא שכשדיברו אחרי המשחק הגיעו למסקנה שהלבן "מחזיק מעמד". כך שאם אחד הקרלסנים היה מנצח את השני, זה היה השחור.

לגבי גודל השגיאה של אנאנד – לא צריך להגזים, מבחינה זו שגם אם היא ודאי לא *טיפוסית* אפילו לאמנים ומטה, היא הרי גם לא טיפוסית לאנאנד. כל האמנים ורבי-האמנים עושים *מדי פעם* טעויות כאלה, אבל כמובן שהשחמטאים בצמרת הגבוהה עושים אותן בתדירות נמוכה מאוד. גם לא חסרות דוגמאות מאליפויות העולם עצמן לטעויות גסות לא פחות ואפילו יותר: ב-1892 (משחק 23), צ'יגורין החמיץ מול שטייניץ איום של מט בשני מסעים; ב-1978 (משחק 17), קורצ'נוי החמיץ מול קרפוב איום של מט בשלושה מסעים; ב-2006 (משחק 2), גם קרמניק וגם טופאלוב החמיצו רצף טקטי אלמנטרי של שניים-שלושה מסעים שמוביל או למט או לזכייה במלכה עבור הלבן (קרמניק איפשר זאת וטופאלוב החמיץ את ההזדמנות); ואפשר להמשיך.

דוד 21 בנובמבר 2013

אבל קרלסן ואנאנד אמרו בעצמם שזה תיקו. זה אומר שהם חשבנו את זה

דוד 21 בנובמבר 2013

אגב, מישהו חישב מה קורה אחרי 24..ז:ו6? לא נראה שיש ללבן המשך ברור, והיה עדיף לשחור לשחק את המסע הזה ולסבך את המשחק עוד יותר כדי להקשות על הלבן בדוחק הזמן הקריטי שלו. חותם לכם שאנאנד לא היה מוצא את המסע הנכון.

שמוליק 22 בנובמבר 2013

אפילו כשחקן שנמצא הרחק מרמתם של הנ"ל , הקונספט "בוא נעשה מסע מפוקפק בכדי שהיריב יופתע ויצטרך לחשוב עליו הרבה" – לא ממש נפוץ , ואני חושב שהוא במקום רק במקרים די נדירים .

אייל סגל 22 בנובמבר 2013

מפניני מסיבת העיתונאים, כשאנאנד נשאל על הזמן הרב שהשקיע במחשבה אחרי 22…ב3 (והפעם הקורבן למצב-רוחו הרע היא אנסטסיה קרלוביץ' עצמה):

FIDE Press Officer: Did you try really to calculate all these complications, all these variations, to the end somehow? Was it possible?

Anand: No, I was thinking about dinner tonight

http://www.youtube.com/watch?v=W7QzYkbaCDo&t=5m47s

דוד 22 בנובמבר 2013

איזה כיף, סוף סוף סיציליאנית

אייל סגל 22 בנובמבר 2013

כן, אבל בגירסה מאוד "מתונה" וסולידית מצד הלבן (החל מהבחירה ב-רב5+ במקום ד4 מייד במסע השלישי), מה שטבעי לאור המצב בדו-קרב.

דוד 22 בנובמבר 2013

למה מ-ו8?

אייל סגל 22 בנובמבר 2013

בעקבות הצבת המלכות על אותו אלכסון עם 20.מה-ד2 הלבן איים פ-ד5, אז זה כדי שלכידה של הרץ על ה7 לא תבוא עם שח. זו טקטיקה שנחרתה עמוק במוחם של שחקני שחמט אחרי שספסקי נפל בה נגד פישר, במשחק השמיני של הדו-קרב ביניהם… (19…פ-ד7?? 20.פ-ד5: http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1044367)

austaldo 22 בנובמבר 2013

לפי הודיני וגם לפי הפרשנים קרלסן החמיץ עמדה מנצחת כשמיהר להכות את הרגלי על ד6 במקום לשחק 30. פ-ג3 שאחר כך הוא יכל לתת סידרה של איומים עם הפרש באגף המלכה.

דוד 22 בנובמבר 2013

נראה שהשחור בצרות…

austaldo 22 בנובמבר 2013

למה? זה ניראה כמו תיקו

austaldo 22 בנובמבר 2013

כל הכלים הכבדים ירדו מהלוח, ניראה שקרלסן ויתר על הניצחון והולך על תיקו

דוד 22 בנובמבר 2013

צודק, היתה לי תמונה של המסע השלושים

דוד 22 בנובמבר 2013

הודיני השתגע?

אייל סגל 22 בנובמבר 2013

זה לא כל-כך משנה, הדו-קרב בכל מקרה יסתיים היום. אם קרלסן לא היה מכה על ד6 במסע ה-30 היה אפשר לשמור על המתח בעמדה, כי השחור למעשה משותק בגלל ריתוק הרגלי לאורך הטור ד', אבל כעת יש לו סיום עם יתרון קל ואפס סיכון (אחרי פישוט העמדה בעקבות חילוף כל הכלים הכבדים).

אייל סגל 22 בנובמבר 2013

אגב, קרלסן אמר במסיבת העיתונאים שלא היתה כאן החלטה מודעת – הוא שיחק 30.ה:ד6? מהר כי חשב בטעות שהוא זוכה בבירור והחמיץ משהו פשוט. מהסלע של הסיום שנוצר אחר-כך אפילו הוא לא הצליח להוציא מים.

דוד 22 בנובמבר 2013

הידד לאלוף העולם החדש

ערד 22 בנובמבר 2013

מסיבת עיתונאים יבשה, משעממת, באנגלית צולעת (של המנחה), ובנזיפות לעיתונאים. כך יאה לחגיגות ההכתרה!

אייל סגל 22 בנובמבר 2013

ברכות לקרלסן, אלוף העולם ה-16 (בשושלת שנמשכת מאז שטייניץ ב-1886). כעת אפשר לומר בפעם הראשונה מאז 2007/8 (כשאנאנד היה במיטבו) שאלוף העולם הוא גם השחקן הטוב בעולם, ובעצם בפעם הראשונה מאז 2000 (כשקספרוב הפסיד את התואר לקרמניק), ובאופן כללי יותר מאז ימי קרפוב/קספרוב, שאלוף עולם הוא ממש מס' 1 דומיננטי.

ארנון 22 בנובמבר 2013

אלוף עולם מערב-אירופי ראשון אחרי 76 שנים. ואלוף ראוי מאין כמותו. נראה אם יצליח להחזיק בתואר כמו גדולי העבר, משהו כמו עשור פלוס-מינוס.

סטוקפיש 22 בנובמבר 2013

עם כל הדומיננטיות אסור לשכוח שקרלסן הגיע לשם רק כי לקרמניק התחשק להפסיד לאיבנצ׳וק באחד מאותם ימים שהאוקראיני החליט להשתכר קצת פחות ולשחק כמו שחקן עלית.
הנורבגי לא מפסיק לשדר ולדבר שחצנות בכל הזדמנות, ברור שהוא גאון היסטורי אבל למה הוא צריך להיות חלאה?
ובלי שום קשר היום החל רשמית עידן המחשבים, לא כשIBM ניצחו את קספרוב או שאף מחשב אחר ניצח איזשהו שחקן.
אבל כשהמחשבים השתלטו על שחקני השחמט מבפנים וקרלסן הוא הדוגמה המושלמת, זה כבר עצוב…

אייל סגל 22 בנובמבר 2013

שטויות במיץ עגבניות. להגיד שהוא הגיע לדו-קרב "רק" בגלל מה שאמרת זו סתם רדוקציה דמגוגית (אפילו בלי קשר לניסוח המכוער והמעליב ביחס לאיבנצ'וק). הוא הגיע מלכתחילה לתחרות המועמדים כי הוא מדורג מס' 1 בעולם, והוא הגיע לסיבוב האחרון במצב בו היה יכול להעפיל לדו-קרב כי ניצח כמה וכמה משחקים מצויינים לפני כן – נגד גרישצ'וק, גלפנד, סוידלר ומשחק הירואי נגד רדג'אבוב מייד אחרי שגם לו "התחשק להפסיד" לאיבנצ'וק; שום דבר מכל זה לא מובן מאליו. ובסיבוב האחרון הוא וקרמניק היו בדיוק תחת אותם תנאי לחץ וחוסר-וודאות. חוץ מזה קרמניק שחקן גדול ונתן לקרלסן פייט אדיר באותה תחרות; כבר כתבתי בתגובה קודמת שאני מקווה שתהיה לנו הזדמנות לראות דו-קרב בין השניים האלה.

ובעניין המחשבים – ברור שהם משפיעים היום במידה כזו או אחרת על הסגנון של כל שחקני הצמרת, אבל קרלסן בולט דווקא בכך שהוא מושפע מהם פחות, במידה רבה בשל הגישה הלא קונבנציונאלית שלו לפתיחה. הנה, לדוגמה, מה שאמר בראיון וואנג האו, השחקן הסיני מס' 1 כיום:

Jilin Zhang: What do you think of Carlsen's play?

Wang Hao: He plays human chess. He doesn't like to choose forced variations like everybody else does with computer analysis.

ובהמשך, משהו שרלבנטי מאוד לדו-קרב הנוכחי:

His other main skill is continuously putting on pressure until his opponent can't stand it and finally makes mistakes.

(http://whychess.com/en/node/2674)

Comments closed