אנאנד-קרלסן, משחקים 8-7: ברלין, סטטוס קוו

שני משחקי תיקו נטולי דרמה, ושעון החול של אנאנד הולך ואוזל

הגנת ברלין בפתיחה הספרדית: 1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ר-ב5 פ-ו6. סיוט מתמשך לשחקני 1.ה4, מאז שקרמניק השתמש בה בדו-קרב על אליפות העולם בשנת 2000 כדי לנטרל את קספרוב ולימד את עולם השחמט איזה נשק תיקו יעיל היא יכולה להיות. בינתיים כבר הופיעה במחצית ממשחקי הדו-קרב הנוכחי, ועד כה היא מצדיקה את המוניטין שלה.

במשחק השביעי אנאנד שיחק בפעם השנייה ברציפות בכלים הלבנים; מכיוון שישנו יום מנוחה לאחר כל צמד משחקים, החלפת סדר הצבעים באמצע הדו-קרב נועדה למנוע מצב בו אחד השחקנים ייהנה באופן קבוע מיתרון הכלים הלבנים מייד לאחר יום המנוחה. קרלסן, בניגוד לאסטרטגיה שלו בלבן, שם הוא מחליף פתיחה בכל משחק, דבק בשחור באותה הפתיחה – הגנת ברלין, כאמור – החל מהמשחק השני שלו בשחור. ואכן, בינתיים נראה שהוא חש בה בטוח מאוד ואין לו סיבה להחליף אותה; מדובר גם בפתיחה שמנקודת ראותו של הלבן, קשה מאוד להכין בה חידושים תיאורטיים מרגשים במיוחד.

כמו במשחק מס' 6 (ובניגוד למשחק מס' 4) אנאנד חזר וניסה את המסע 4.ד3, אבל במקום 5.ג3 המשיך הפעם 5.ר:ג6, מסע המוותר על זוג הרצים אך מחליש את מבנה הרגלים של השחור. אנאנד כבר שיחק את ההסתעפות הזו מספר פעמים, כולל פעמיים בשנה הנוכחית – נגד קרמניק בציריך ונגד קריאקין בסטוונגר – כך שסביר מאוד כי קרלסן התכונן לכך, והוא מיהר לסטות מאותם משחקים כבר במסע השישי שלו, עם 6…ר-ז4 (במקום 0-0).

אנאנד הגיב ב-7.ח3 וקרלסן נסוג עם הרץ ל-ח5. כאן, אנאנד היה יכול לנסות ולשבור את הריתוק המטריד של הפרש עם קידום הרגלי ל-ז4, אבל כנראה שחשש לעשות זאת כיוון שהדבר היה יוצר מטרה נוחה עבור השחור להתקפה בשלב מאוחר יותר בעזרת קידום הרגלי ל-ח5 (לא ניתן לזכות ברגלי לאחר 8.ז4 ר-ז6 9.פ:ה5?? בגלל 9…מה-ד4 עם התקפה כפולה על הפרש והרגלי ב-ו2). במקום זאת, אנאנד תימרן את הפרש דרך ו1 ל-ז3 כדי לתקוף את הרץ השחור על ח5.

וכאן קרה דבר מוזר לכאורה – קרלסן, שקודם לכן (במסע השביעי) נמנע מלהחליף את הרץ שלו בפרש הלבן על ו3, עשה זאת כעת, במסע התשיעי (במקום לסגת עם הרץ ל-ז6), ובכך ויתר "בחזרה" על זוג הרצים. מדוע? כנראה שהיה מעוניין למשוך תחילה את הפרש הלבן מ-ד2 אל ז3, וזאת כדי למנוע ממנו את הערוגה היעילה יותר ג4, אליה בדרך-כלל מפותח הפרש בהסתעפות הזו (כמו באותם משחקים של אנאנד נגד קרמניק וקריאקין שהזכרתי קודם לכן). על ז3 הפרש הלבן יעיל פחות, במיוחד לאחר המסע 10…ז6, המונע ממנו לפתח פעילות דרך הערוגות ו5 או ח5.

ראוי לציין כי בפתיחה הספרדית ישנם לא מעט מקרים בהם הלבן מפתח את הפרש דרך ד2 ו-ו1 אל ז3 (או ה3), והשחור משחק בתגובה ז6 מסיבה דומה; אלא שבדרך-כלל השחור משלם על כך מחיר מסויים המתבטא בהחלשת עמדת המלך שלו, בגלל שהוא מצריח לצד המלך. אבל כיוון שקרלסן עיכב את ההצרחה (שוב, בניגוד לקרמניק וקריאקין באותם משחקים), היה יכול מספר מסעים לאחר מכן להצריח בצד השני של הלוח, כך שהמסע ז6 הביא מבחינתו רק תועלת ללא נזק. דיברתי כבר מספר פעמים על היכולת המיוחדת של קרלסן במשחק תמרונים ובהבנת ניואנסים עמדתיים – כאן ניתן לראות דוגמה קונקרטית לכך.

אנאנד ניסה בהמשך המשחק לנצל את נוכחות הרגלי השחור ב-ז6 כדי לקדם את הרגלי ח' שלו ולפתוח את הטור – אלא שתוכנית זו התגלתה כלא יעילה, כיוון שלא הצליח להשתלט על הטור ח' כשנפתח. לאחר ששני זוגות הצריחים הוחלפו, העמדה הפכה במהרה למתה (אפילו על פי הסטנדרטים של קרלסן) והוסכם על תיקו בעקבות חזרה על מסעים. נקודה טקטית קטנה הראוייה לציון היא שבמסעים 26 או 28 הלבן אינו יכול לזכות בכלי על-ידי ד4 בגלל מה-ה4! מצד השחור.

המשחק השמיני התנהל שוב בהגנת ברלין, אבל הפעם כשקרלסן בכלים הלבנים. קרלסן פתח בפעם הראשונה בדו-קרב ב-1.ה4, ואנאנד הגיב ב-1…ה5 במקום לנסות ולפתח משחק חריף יותר עם ההגנה סיציליאנית (1…ג5), למשל – אם כי יש לציין כי אם ברצונו של הלבן לשמור על אופי שקט וסולידי של המשחק יש ברשותו די והותר דרכים להשיג זאת בכל פתיחה, כולל הסיציליאנית. מכל מקום, בחירת הפתיחה של אנאנד הקלה על קרלסן מהבחינה הזו.

קרלסן שיחק 4. 0-0, כפי שעשה אנאנד במשחק מס' 4, אבל במקום להמשיך ב-5.ד4 עם חילופי מלכות מהירים, בחר ב-5.צ-ה1, מסע המוביל להסתעפות שהיא מהסולידיות ביותר הידועות לאנושות, והמשמשת לעתים קרובות כנשק תיקו עבור הלבן – כלומר, דרך בטוחה יחסית להרוג את המשחק מבלי לאפשר לשחור לסבך אותו. מהלכו של המשחק הנוכחי מדגים היטב דרך טיפוסית לעשות זאת: מבנה הרגלים הסימטרי מוביל לחילופי כלים המוניים על הטור ה', שהוא הטור הפתוח היחיד. או כפי שסיכם קרלסן את המשחק ברוח סיינפלדית: "הוא שיחק ברלין, אני שיחקתי את ההסתעפות הסולידית ביותר, ידה ידה ידה בוא נלך לבדיקת הסמים".

לשחור למעשה בעייה יחידה בעקבות הפתיחה, והיא עמדתו המסורבלת של הפרש על ד6, המקשה על פיתוח הכלים שלו. אבל אנאנד פתר אותה כאן באופן יעיל ואלגנטי, באמצעות התמרון המתחיל ב-12…פ-ה8 ומסתיים ב-17…ר-ו5, המוביל לחילופי הרצים בהירי הערוגות (מסע שהשחור מכין אותו על-ידי 16…ג6, כדי למנוע את פלישת המלכה הלבנה ל-ב5).

כל זה היה יכול להיחשב כהישג מסויים עבור אנאנד אם התוצאה בדו-קרב כולו היתה אחרת – אלא שנכון לעכשיו הוא מפגר בשתי נקודות. לא ברור אם חוסר-היכולת המוחלט להקשות על קרלסן אותו הפגין אלוף העולם בשני המשחקים האחרונים פשוט מייצג את מיטב יכולתו כרגע, או אולי קשור ברצון לעצור את הדימום כעדיפות ראשונה ולקטוע את רצף ההפסדים, גם אם הדבר מאפשר תוצאות תיקו קלות עבור קרלסן; ואולי במידה מסויימת אנאנד כבר השלים עם הפסד בדו-קרב, וכעת הוא מעוניין בעיקר לשמור אותו בתחום ה"מכובד". מכל מקום, ברור שכדי לחזור יצטרך לעשות במשחקים הנותרים משהו שונה מאוד ממה שעשה עד עכשיו.

אנאנד-קרלסן, משחקים 6-5: האם זה כבר נגמר?
אנאנד-קרלסן (סוף), משחקים 10-9: קבלו את אלוף העולם ה-16

תגובות

  • שמוליק

    יש בעיה בדיאגרמה הראשונה - רגלי עודף ב-ה7 ...

    • אייל סגל

      תודה, תיקנתי - לא יודע איך לא שמתי לב לזה.

  • ערד

    איזה צ'יעמום.
    אחרי המתח של משחקים 3-6 פתאום חזרנו לשחק לרוחב....

  • דוד

    ‎מחר וישי חייב לשחק על ניצחון, ולשם כך הוא חייב להפתיע. אולי הגיע הזמן ל-1.ד4, כדי לא לאפשר את הברלין? ‎

    • אייל סגל

      כן, זה נראה מתבקש. ואם בכל זאת 1.ה4, אז פתיחה סקוטית (כלומר, 3.ד4) במקום ספרדית; או אפילו גמביט המלך...

      • דוד

        אמן גמביט המלך! נאקמורה מורוזביץ ואיבנצוק ניצחו איתו שחקני צמרת. מעניין אם אנאנד שיחק אותו בעבר

      • אייל סגל

        גם קרלסן... (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1584993); אבל לא אנאנד, לפי מה שראיתי במאגר המידע של chessgames.com.

  • דוד

    אז מה הכינו אנאנד הדגול וצוות עוזריו לדו קרב הזה חוץ מפתיחות של תיקו? הרי לא יתכן שהם לא התכוננו לאפשרות שאנאנד יהיה בפיגור. בינתיים אנאנד לא הגיע ליתרון בכלים הלבנים ולו פעם אחת!! מה קורה שם לעזאזל?4 פעמים לבן, 1.5 נקודות... קצת מעוף ויצירתיות?? ציפיתי שקרלסן יזכה אבל לא בלי קרב. רמת המשחקים ירודה בגלל שהוא לא מציב לקרלסן אתגר  

    • אייל סגל

      נראה מה יהיה במשחק התשיעי, אבל בינתיים הפתיחות בלבן הן אכן כישלון חרוץ מבחינתו של אנאנד. נראה לי שהוא הכין רעיונות נגד הברלין – כמו 10.ר-ז5 במשחק 6, שהיה לו פוטנציאל (כפי שהסברתי בניתוח), ואני מניח שהיו לו רעיונות גם במשחק 7 ביחס להמשכים רגילים יותר של השחור במסע השישי – אבל נראה שבתגובה קרלסן הצליח בשני המקרים לסטות במהירות ממה שאנאנד היה מוכן לקראתו. ובלי קביים של הכנה תיאורטית, אנאנד פשוט פחות טוב מקרלסן בעמדות כאלה ולא יודע לאלתר כמוהו. היה גם את משחק 2 עם הקארו-קאן, הגנה שלה אנאנד לא ציפה, ובו נראה כי הוא "השתפן" בנקודה מסויימת כשהיתה לו אפשרות להיכנס למשחק חריף עם הזדמנות לתקוף את המלך של קרלסן – יכול להיות שרצה להתכונן קודם כדי לחזור ולשחק אותה, אבל בינתיים קרלסן לא נותן לו הזדמנות לכך (ייתכן מאוד שהיה מדובר בפתיחת decoy).

      • דוד

        אנאנד משחק בצורה פאסיבית, ובאופן כזה קשה מאוד לנצח. אני חושב שהוא חוזר על הטעות של הרבה שחקנים שפוחדים מקרלסן ומשחקים סולידי, וכך מקילים עליו את הניצחון. זכורים לי כמה נצחונות שלו בצורה כזו. מגנוס בעצמו אמר פעם ש"אם אתה לא מאמין שאפשר לנצח מעמדה זו, יהיה לך מאוד קשה להשיג אפילו תיקו״. שחקן כמו אנאנד צריך לשחק באופן אובייקטיבי לעמדה ולנצל את ההזדמנויות שלו. לא מובטח לו שינצח, אבל ודאי שזה ישפר את סיכוייו, ויותר מכל, יספק לנו הנאה מהצפייה ביכולותיהם של שני השחקנים במשחק דינאמי. מקרלסן לעומתו אי אפשר לבוא בטענות עד כה.  

  • איציק

    אייל,
    אפשר קצת אינפוטים לבוריםאך מתעניינים...

  • אייל סגל

    טוב, היום אנאנד מגלה סוף סוף סימני חיים. הוא שיחק 1.ד4 במקום ה4, נכנס להסתעפות חריפה של ההגנה הנימצו-הודית, ונכון למסע ה-18 נראה שיש לו סיכויי התקפה לא רעים באגף המלך (לשחור משחק נגדי באגף המלכה, אבל הוא עלול להיות איטי מייד כי אינו מכוון ישירות נגד המלך הלבן); קרלסן גם מפגר כרגע בכחצי שעה על השעון.

    • ארנון

      סופסוף משחק!
      מגרש פתוח,התקפות באגפים שונים, משחק של שלוש תוצאות. נקוה שזה מה שמחכה לנו עד סוף הדו-קרב.

    • אייל סגל

      דרך אגב, משחק קלאסי בהיסטוריה של השחמט בו היה מרוץ דומה בין שתי התקפות כתוצאה מפתיחה דומה הוא בוטביניק-קפבלנקה 1938 (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1031957). שם הלבן ניצח, אבל במשחק הנוכחי עמדת השחור נראית עדיפה מבכמה בחינות - הוא לא החליש את אגף המלך על-ידי ז6, הערוגה ז5 תפוסה על-ידי רגלי לבן, והמשחק הנגדי באגף המלכה נראה מהיר יותר.

      • דוד

        עדיפה מעמדת השחור של אז או מעמדת הלבן הנוכחית?

        • אייל סגל

          מעמדת השחור של אז, התכוונתי. אבל זו רק השערה - העמדה מסובכת מאוד.

          • דוד

            אחרי ב3 הלבן נראה יציב באגף המלכה ויכול להתגונן היטב באגף המלך ואולי לנסות לשחרר את הצריח

          • דוד

            סליחה השחור

  • אייל סגל

    דרך אגב, בשביל ניתוחים קונקרטיים של הסתעפויות במקום הפטפטת הטרחנית של פולגר, אני יכול כרגיל להמליץ על צ'ספרו:

    http://www.chesspro.ru/chessonline/onlines/index_5324.html

    או בתרגום גוגל לאנגלית:

    http://translate.google.com/translate?hl=en&ie=UTF8&sl=ru&tl=en&u=http://chesspro.ru/chessonline/onlines/index_5324.html&sandbox=0&usg=ALkJrhjLK0HH6s9ZqOklC8S9SMzc810zGw

    (צריך לרפרש כדי לראות תוספות)

  • תמיר

    העמדה באמת נראית מרתקת מבחינת האפשרויות שלה. על פניו בתור מי שמבין מעט מאוד זה נראה שלשחור יש הרבה יותר חופש פעולה אבל ללבן יש איומים קצת יותר קונקרטיים. מה הן תוכניות הפעולה האפשריות של שני השחקנים במצב כמו שיש על הלוח?

    • אייל סגל

      הלבן רוצה לתת מט והשחור למנוע את זה... השאלה היא איך כדאי לארגן את ההתקפה על אגף המלך בצורה הטובה ביותר, ועל זה אנאנד חושב כבר זמן מה אחרי המסע ה-22 של קרלסן. למשל - האם כדאי לקדם מייד את הרגלי ל-ו6 (מה שפחות או יותר כופה על השחור לשחק ז6, כדי לא לאפשר פתיחה מהירה של טורים מול המלך); או - האם כדאי להציב ב-ו4 את המלכה או הפרש (דרך ח5).

      • דוד

        ו6 יתן לשחור זמן בשל התגובה הכפויה לעומת ההמשך של הלבן שאינו כה ברור ויאלץ את הלבן לחשוב. וכעת זה משמעותי!  

      • אייל סגל

        יכול להיות, אבל יש גם את העניין של הערך האוביקטיבי של המסע. בכל אופן, יתרון הזמן שהיה לאנאנד כבר נעלם - ברור שהוא מתקשה למצוא "פיתרון" לעמדה (וכנראה שהוא מרגיש שזה רגע קריטי במשחק). יכול להיות שבנוסף לעמדה החריפה שיש על הלוח, הדרמה תגבר בהמשך בגלל דוחק זמן של השחקנים.

  • אייל סגל

    דרך אגב, בהסתעפות שטרנט וסאצ'דב חושבים כרגע שהיא זוכה עבור הלבן נראה שלשחור יש דרך (אחת בלבד) להתגונן:

    a 26.Qh6 b2! 27.Rf4 b1Q+ 28.Bf1 Qd1! 29.Rh4 Qh5 30.Nxh5 gxh5 31.Rxh5 Bf5

  • אייל סגל

    אנאנד שיחק 28.פ-ו1?? במקום ר-ו1 - נראה שהוא מפסיד.

  • דוד

    יכול להיכנע

  • ערד

    נכנע! מקובל שאחרי משחקים יושבים ככה ומדברים?

    • איציק

      כן, מאוד מקובל.
      אפילו קרפוב וקספארוב דיברו למרות שלא היתה בינהם אהבה גדולה. עכשיו היחסים בינהם טובים יותר.

      • אייל סגל

        אגב, שאלו את קספרוב פעם בהקשר הזה למה הוא מדבר עם קרפוב אחרי משחקים - כי היה ידוע שהוא מתעב אותו מבחינה אישית - וקספרוב אמר משהו כמו "הוא הרי היחיד שיכול באמת להבין אותי" (מבחינת רמת השחמט).

        • איציק

          עד כמה שאני מבין, עכשיו אין בינהם עוינות כמו שהיתה פעם.

        • אייל סגל

          עכשיו לא, דיברתי על התקופה של הדו-קרבות האפיים ביניהם בשנות ה-80.

          • איציק

            אחד חביב השלטון והשני כל מה שמייצג את ההפך. צפוי שכך יהייה...

    • אייל סגל

      כן, מקובל שהשחקנים מדברים קצת על המשחק ביניהם.

  • austaldo

    על מה הם מדברים שם?

  • דוד

    אנאנד כבר לא אלוף עולם וגם לא משחק כמו אלוף עולם... עצוב לי אבל שמח בשביל מגנוס

    • דוד

      אבל הבנתי שההסתעפות הנכונה היתה מסובכת מאוד ובסופה קרלסן עם יתרון רגלי וקשה לי להאמין שאנאנד היה יוצא מזה טוב בדוחק הזמן 

  • אייל סגל

    טוב, 6-3 ואפשר לומר שבאופן מעשי קרלסן כבר זכה בדו-קרב – הוא צריך כעת רק עוד חצי נקודה מתוך שלושה משחקים (שבשניים מהם יש לו לבן).

    היום המשחק התנהל לכאורה בטריטוריה של אנאנד – עמדה חריפה, משחק טקטי וכו' – וקרלסן שמר על קור רוח ו(כנראה) שיחק מדוייק בעוד שאנאנד עשה שגיאה גסה. נראה שאנאנד לא סתם מפסיד את התואר, אלא מועף מכס אלוף העולם עם בעיטה רצינית בתחת. הגיע הזמן.

    • יובל ו. שטייניץ

      אקורד סיום טרגי מבחינתו של אנאנד. המסע עם הפרש הוא אולי השגיאה הגסה ביותר בכל הקריירה הארוכה שלו. אובייקטיבית זהו גם עיוורון חמור לאין שיעור מזה של גלפנד בדוקרב נגדו.

  • oz

    שאלה: אם אנאנד היה משחק עם הרץ במקום הפרש ל-ו1, האם ברור שהוא זוכה. או שהיתה לקארלסן עוד אפשרות להתגונן?

    • אייל סגל

      לשחור יש דרך להתגונן - נתתי את ההסתעפות בתגובה 9 (הרעיון הבסיסי דומה למה שקרה במשחק - לעצור את ההתקפה על הטור ח' בעזרת המלכה החדשה - אלא שהלבן לא מפסיד את הצריח כמו במשחק [אחרי 29.צ-ח4 מה:ח4] ולכן מצבו הרבה פחות גרוע, אם כי כנראה שניצחון אין לו).

  • ערד

    היתה לו אפשרות להתגונן עם הרץ, כמו שהראו הפרשנים בשידור החי. הם בכלל לא העלו בדעתם שהוא יחסום את השח עם הסוס ולא עם הרץ

  • איציק

    לפי חלק מהשאלות הרגשתי שאלו כתבי ספורט בכדורגל ישראלי.
    האם יש צ'אנס שתנצח שלושה משחקים ברצף ותסיים בתיקו? מה הוא ציפה שאננד ישענה, מחר אני מותר על המשחק כי כבר תיכננתי לי מסאז' וסאונה?

    • דוד

      המשחק מחר ייגמר בתיקו מהיר לרצונם של שני השחקנים. והאמת, קיבלנו מספיק הוכחות מי טוב יותר, ואין טעם למרוח. בשביל מה, בשביל להשפיל ולעשות 4-0? גם ככה זה אחד הנצחונות הברורים באליפויות האחרונות. צריך גם לזכור שהשחקנים לא עוינים זה את זה והם ביחסים ידידותיים.

      • איציק

        אני די מסכים אם הניתוח שלך, מעצבנת אותי השאלה עצמה.

  • עמית זילברבוש

    אייל,
    אני חושב שיש לנו הרבה מאד מקום להתבאס ממה שקרה שם.
    אחרי החשיבה העמוקה של אנאנד (אחרי ב3 של קרלסן) הוא הגיע למצב שיש לו סיכוי אמיתי לנצחון ולהקשות באופן רציני על קרלסן עם אחד המשחקים לפנתיאון של אליפות העולם.
    ואז בא פ-ו1...

    • אייל סגל

      מבחינת הדרמה של הדו-קרב - כן, אם אנאנד היה מנצח המשחקים האחרונים היו הופכים להרבה יותר מעניינים. (למרות שלפי הניתוחים שראיתי משחק מדוייק של השחור צריך כנראה לאפשר לו לפחות תיקו בכל מקרה - זה לא שאנאנד החמיץ ניצחון ברור.) זה אולי לא לגמרי הוגן להטיל יותר מדי על משחק אחד, אבל בכל זאת אפשר לומר שהאופן בו שני השחקנים תפקדו במצב שנוצר אחרי המסע הזה של קרלסן ממחיש בדיוק למה אחד מהם ראוי להיות אלוף עולם והשני כבר לא (בעצם, כבר מזה שנתיים לפחות).

      • עמית זילברבוש

        אני לא מדבר רק על הניצחון במשחק שהיה משאיר את התמודדות הזו בחיים - אלא המשחק היוצא דופן הזה שאני לא זוכר רבים שכמותו במעמד כזה.(יש לך דוגמאות? 3 מלכות על הלוח כשהצד האחר עדיין עם סיכויים טובים לניצחון?)
        אני מבין שלא מדובר על מצב ש ר-ו1 מבטיח ניצחון אבל היה משאיר הרבה לחץ על קרלסן וסיכוי בהחלט קיים שלא היה מוצא את ההגנה האולטימטיבית. כל כך חבל שלעולם לא נדע.

        בקשר לחלק השני של התגובה שלך - אני מסכים בהחלט.

        מחכה בקוצר רוח לפוסט שלך על המשחק הזה.

        • דוד

          יותר סביר שדווקא אנאנד בדוחק הזמן שלו לא היה מוצא דרך להמשיך את ההתקפה ולהחזיר לעצמו את הפרש (אחרי ז:ח5) והיה נקלע לסיום אבוד

          • דוד

            ואגב המשחק בין פאול קרס לרוברט בירן? אם אני לא טועה (מבקש מאייל למצוא את זה בשבילי)

    • אורי

      אני לא מסכים. אחרי ב3 כבר כמעט לא היו לא סיכויים לנצח (לפחות לא לפי הניתוח שלי) אני חושב שהטעות הייתה להחליף צריחים (ונעזר בעמדתם של גירי נאקמורה וmvl שאמרו אותו הדבר) כלומר לשחק 20. א:ב4 ולא 20. ו5. הרעיון היוא שעכשיו התכנית של לעשות מלכה כדי להגן על המט לא עובדת - 20. ו5 ב3 21. צאו2 צב5 22. ו6 ז6 23. מהו4 ב2 24. מהח4 ב1=מה 25. מהח6 פה8 26. צו4 מנצח ללבן. לכן כניראה ישוחק 20. ו5 פב5! ועכשיו אפשר לשחק 21. א:ב4 ושחור איבד זמן קריטי בגלל שהפרש צריך לחזור ולהגן על ז7(יש סיכוי שהסתעפות שהראיתי אינה מדוייקת אבל אני כמעט בטוח שהעיקרון עובד). מה שמוכיח שלא מחליפים כלים כשאתה בצד התוקף.

      המשחק הזה בטוח יכנס לפנתיאון של אליפות העולם שלוש מלכות, המלכה והרץ השחורים לא זזו כל המשחק, כל הכלים של שחור למעט המלכה השנייה בשורה השמינית והמלכה השנייה היא זאת שמגינה על המט. לא פחות ממדהים!

      • אייל סגל

        כן, זה באמת משהו מיוחד. אגב, בלינק שנתתי לצ'ספרו בתגובה 7 אפשר לראות שקרסנקו מנתח את ההסתעפות הזו: לדעתו השחור מחזיק מעמד אחרי 20.ו5 פ-ב5 21.א:ב4 א:ב4 22.צ:א6 ר:א6 23.ו6 ז6 24.ה6 ו:ה6 25.מה-ה3 ר-ג8 26.ג:ב4 פ-ד6 והפרש השחור בדרך ל-ו7. בכל אופן, גם כאן הלבן מחליף את הצריחים, רק מסע אחד מאוחר יותר - כך שלא הייתי אומר שזה כל-כך עניין של עקרונות כלליים (להחליף או לא להחליף כלים כשאתה תוקף) כמו של עיתוי.

  • דוד

    קרס- דונלד בירן, 1972

    • אייל סגל

      כן, זה המשחק הזה: http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1073400

      דונלד בירן ידוע בעיקר בזכות משחקים שהפסיד בהם... גם זה וגם המשחק המפורסם שהפסיד לבובי פישר כשזה היה בן 13, ב-1956.

      • דוד

        תודה אייל. ידעתי שתמצא את זה (על המשחק קראתי בספר "ניצחון עמדתי")

  • צור שפי

    28. פ-ו1?? מקרה קלאסי שלי עיוורון שחמטאי. בלקאאוט טוטאלי.

    • אייל סגל

      אנאנד הסביר במסיבת העיתונאים איך זה קרה. הוא חשב שזה יכול להוות שיפור ביחס להסתעפות עם 28.ר-ו1, כי אחרי 28.פ-ו1 מה-ד1 (מסע שהוא כפוי במקרה של 28.ר-ו1) 29. צ-ח4 מה-ח5 30.צ:ח5 ז:ח5 ללבן יש 31.פ-ה3! עם האיום המכריע פ:ד5 ו-פ-ה7+: 31...ר-ה6 32.ר:ד5 (עם האיום ר-ה4 ומט), והשחור חייב להקריב את המלכה השנייה על ד5, כי 32...ר:ד5 מפסיד ל-33.פ-ו5 שוב עם האיום הקטלני של שח על ה7. מרוב התרגשות, אנאנד שכח בכל החישובים האלה שברגע שהפרש זז מ-ז3, הוא מפנה עבור המלכה השחורה את הנתיב ל-ח4, כדי להגן על הערוגה הזו באופן ישיר מפני מסע הצריח הלבן על-ידי 28...מה-ה1. גיאומטריה היא לפעמים דבר אכזרי.

      • עמית זילברבוש

        אני מניח שהתכוונת כמובן ל 30. צ:ח5 וגו'

        • אייל סגל

          תודה, תיקנתי

      • דוד

        אתה מתכוון 30.צ:ח5. בכל אופן אחרי ההסתעפות הנ״ל לשחור צריח רץ ופרש מול מלכה אבל זה נראה כעמדת זכייה בשל יתרון של שני רגלים והצריח והפרש כפותים. זה היה יכול להיות סיום מדהים...

  • אייל סגל

    אם לחזור שוב לרגע הקריטי, הלבן צריך לשחק 28.ר-ו1 ואז ישנה סידרה של מסעים כפויים עבור שני הצדדים (כדי לא להפסיד מייד):

    a 28.Bf1 Qd1! 29.Rh4 Qh5 30.Nxh5 gxh5 31.Rxh5 Bf5

    וכאן ללבן שתי אפשרויות עיקריות:

    a 32.g6 Bxg6 33.Rg5

    עם הרעיון להמשיך ח4-ח5 (הודיני מעריך את העמדה כשווה), או

    a 32.Bh3 Bg6 33.e6 Nxf6! 34.gxf6 Qxf6

    שהודיני מעריך כעדיפות קלה לשחור. קרלסן הראה את ההסתעפות הזו במסיבת העיתונאים ואמר שהוא ואנאנד דיברו עליה אחרי המשחק וחשבו שהיא צריכה להוביל לתיקו.

  • דוד

    מעניין מה חושבים שחקני צמרת על המשחק הזה...

  • בוטביניק

    קספרוב צדק, אנאנד התדרדר למקומות נוראיים. לא חוסר כישרון חלילה אלא תוצאה של זקנה, עייפות, אדישות, איך שלא תקראו לזה.
    עצבים או לא, מעמד מרגש או לו(אבל איך זה תופס עבור אנאנד שכבר היה בהכל ועשה הכל?) לא תמצאו IM שישחק פרש ו1 גם מתוך שינה, שלא לדבר על גראנדמאסטרים. זה לא פרשנות כורסא וזה לא בדיעבד ולא צריך הודיני בשביל זה. איפה זה מתדרג ברשימת הblunders של אליפויות העולם לדורותיהם?

    אנאנד לא היה מנצח גם אם היה מגן עם הרץ גם כי היה בדוחק זמן אבל בעיקר כי... ובכן, בעיקר כי שיחק פ-ו1, וזה אומר הכל!

    הודיני אומר תיקו אחרי ר-ו1 כי הודיני מסוגל להפוך אפילו עמדה כל כך מרגשת לתיקו משעמם אבל אני הייתי מעדיף לשחק בלבן בעמדה הזאת בכל יום בשבוע. בוא נגיד ככה, אחרי ר-ו1, קרלסן בלבן מנצח את קרלסן בשחור!

    • אייל סגל

      לגבי האפשרות של 28.ר-ו1: בסבירות גבוהה מאוד היתה מובילה לעמדה בה *הלבן* בנחיתות קלה. ממסיבת העיתונאים ברור ששני השחקנים ראו את ההסתעפות הכפוייה שהבאתי בתגובה 22, ושבמסע 32 הם חשבו שהלבן צריך לשחק ר-ח3 (המסע השני בטיבו על פי הודיני). אם לדייק, מה שקרלסן אמר הוא שכשדיברו אחרי המשחק הגיעו למסקנה שהלבן "מחזיק מעמד". כך שאם אחד הקרלסנים היה מנצח את השני, זה היה השחור.

      לגבי גודל השגיאה של אנאנד - לא צריך להגזים, מבחינה זו שגם אם היא ודאי לא *טיפוסית* אפילו לאמנים ומטה, היא הרי גם לא טיפוסית לאנאנד. כל האמנים ורבי-האמנים עושים *מדי פעם* טעויות כאלה, אבל כמובן שהשחמטאים בצמרת הגבוהה עושים אותן בתדירות נמוכה מאוד. גם לא חסרות דוגמאות מאליפויות העולם עצמן לטעויות גסות לא פחות ואפילו יותר: ב-1892 (משחק 23), צ'יגורין החמיץ מול שטייניץ איום של מט בשני מסעים; ב-1978 (משחק 17), קורצ'נוי החמיץ מול קרפוב איום של מט בשלושה מסעים; ב-2006 (משחק 2), גם קרמניק וגם טופאלוב החמיצו רצף טקטי אלמנטרי של שניים-שלושה מסעים שמוביל או למט או לזכייה במלכה עבור הלבן (קרמניק איפשר זאת וטופאלוב החמיץ את ההזדמנות); ואפשר להמשיך.

  • דוד

    אבל קרלסן ואנאנד אמרו בעצמם שזה תיקו. זה אומר שהם חשבנו את זה

  • דוד

    אגב, מישהו חישב מה קורה אחרי 24..ז:ו6? לא נראה שיש ללבן המשך ברור, והיה עדיף לשחור לשחק את המסע הזה ולסבך את המשחק עוד יותר כדי להקשות על הלבן בדוחק הזמן הקריטי שלו. חותם לכם שאנאנד לא היה מוצא את המסע הנכון.

    • שמוליק

      אפילו כשחקן שנמצא הרחק מרמתם של הנ"ל , הקונספט "בוא נעשה מסע מפוקפק בכדי שהיריב יופתע ויצטרך לחשוב עליו הרבה" - לא ממש נפוץ , ואני חושב שהוא במקום רק במקרים די נדירים .

  • אייל סגל

    מפניני מסיבת העיתונאים, כשאנאנד נשאל על הזמן הרב שהשקיע במחשבה אחרי 22...ב3 (והפעם הקורבן למצב-רוחו הרע היא אנסטסיה קרלוביץ' עצמה):

    FIDE Press Officer: Did you try really to calculate all these complications, all these variations, to the end somehow? Was it possible?

    Anand: No, I was thinking about dinner tonight

    http://www.youtube.com/watch?v=W7QzYkbaCDo&t=5m47s

  • דוד

    איזה כיף, סוף סוף סיציליאנית

    • אייל סגל

      כן, אבל בגירסה מאוד "מתונה" וסולידית מצד הלבן (החל מהבחירה ב-רב5+ במקום ד4 מייד במסע השלישי), מה שטבעי לאור המצב בדו-קרב.

  • דוד

    למה מ-ו8?

    • אייל סגל

      בעקבות הצבת המלכות על אותו אלכסון עם 20.מה-ד2 הלבן איים פ-ד5, אז זה כדי שלכידה של הרץ על ה7 לא תבוא עם שח. זו טקטיקה שנחרתה עמוק במוחם של שחקני שחמט אחרי שספסקי נפל בה נגד פישר, במשחק השמיני של הדו-קרב ביניהם... (19...פ-ד7?? 20.פ-ד5: http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1044367)

  • austaldo

    לפי הודיני וגם לפי הפרשנים קרלסן החמיץ עמדה מנצחת כשמיהר להכות את הרגלי על ד6 במקום לשחק 30. פ-ג3 שאחר כך הוא יכל לתת סידרה של איומים עם הפרש באגף המלכה.

  • דוד

    נראה שהשחור בצרות...

    • austaldo

      למה? זה ניראה כמו תיקו

  • austaldo

    כל הכלים הכבדים ירדו מהלוח, ניראה שקרלסן ויתר על הניצחון והולך על תיקו

    • דוד

      צודק, היתה לי תמונה של המסע השלושים

      • דוד

        הודיני השתגע?

  • אייל סגל

    זה לא כל-כך משנה, הדו-קרב בכל מקרה יסתיים היום. אם קרלסן לא היה מכה על ד6 במסע ה-30 היה אפשר לשמור על המתח בעמדה, כי השחור למעשה משותק בגלל ריתוק הרגלי לאורך הטור ד', אבל כעת יש לו סיום עם יתרון קל ואפס סיכון (אחרי פישוט העמדה בעקבות חילוף כל הכלים הכבדים).

    • אייל סגל

      אגב, קרלסן אמר במסיבת העיתונאים שלא היתה כאן החלטה מודעת - הוא שיחק 30.ה:ד6? מהר כי חשב בטעות שהוא זוכה בבירור והחמיץ משהו פשוט. מהסלע של הסיום שנוצר אחר-כך אפילו הוא לא הצליח להוציא מים.

  • דוד

    הידד לאלוף העולם החדש

  • ערד

    מסיבת עיתונאים יבשה, משעממת, באנגלית צולעת (של המנחה), ובנזיפות לעיתונאים. כך יאה לחגיגות ההכתרה!

  • אייל סגל

    ברכות לקרלסן, אלוף העולם ה-16 (בשושלת שנמשכת מאז שטייניץ ב-1886). כעת אפשר לומר בפעם הראשונה מאז 2007/8 (כשאנאנד היה במיטבו) שאלוף העולם הוא גם השחקן הטוב בעולם, ובעצם בפעם הראשונה מאז 2000 (כשקספרוב הפסיד את התואר לקרמניק), ובאופן כללי יותר מאז ימי קרפוב/קספרוב, שאלוף עולם הוא ממש מס' 1 דומיננטי.

    • ארנון

      אלוף עולם מערב-אירופי ראשון אחרי 76 שנים. ואלוף ראוי מאין כמותו. נראה אם יצליח להחזיק בתואר כמו גדולי העבר, משהו כמו עשור פלוס-מינוס.

  • סטוקפיש

    עם כל הדומיננטיות אסור לשכוח שקרלסן הגיע לשם רק כי לקרמניק התחשק להפסיד לאיבנצ׳וק באחד מאותם ימים שהאוקראיני החליט להשתכר קצת פחות ולשחק כמו שחקן עלית.
    הנורבגי לא מפסיק לשדר ולדבר שחצנות בכל הזדמנות, ברור שהוא גאון היסטורי אבל למה הוא צריך להיות חלאה?
    ובלי שום קשר היום החל רשמית עידן המחשבים, לא כשIBM ניצחו את קספרוב או שאף מחשב אחר ניצח איזשהו שחקן.
    אבל כשהמחשבים השתלטו על שחקני השחמט מבפנים וקרלסן הוא הדוגמה המושלמת, זה כבר עצוב...

    • אייל סגל

      שטויות במיץ עגבניות. להגיד שהוא הגיע לדו-קרב "רק" בגלל מה שאמרת זו סתם רדוקציה דמגוגית (אפילו בלי קשר לניסוח המכוער והמעליב ביחס לאיבנצ'וק). הוא הגיע מלכתחילה לתחרות המועמדים כי הוא מדורג מס' 1 בעולם, והוא הגיע לסיבוב האחרון במצב בו היה יכול להעפיל לדו-קרב כי ניצח כמה וכמה משחקים מצויינים לפני כן – נגד גרישצ'וק, גלפנד, סוידלר ומשחק הירואי נגד רדג'אבוב מייד אחרי שגם לו "התחשק להפסיד" לאיבנצ'וק; שום דבר מכל זה לא מובן מאליו. ובסיבוב האחרון הוא וקרמניק היו בדיוק תחת אותם תנאי לחץ וחוסר-וודאות. חוץ מזה קרמניק שחקן גדול ונתן לקרלסן פייט אדיר באותה תחרות; כבר כתבתי בתגובה קודמת שאני מקווה שתהיה לנו הזדמנות לראות דו-קרב בין השניים האלה.

      ובעניין המחשבים – ברור שהם משפיעים היום במידה כזו או אחרת על הסגנון של כל שחקני הצמרת, אבל קרלסן בולט דווקא בכך שהוא מושפע מהם פחות, במידה רבה בשל הגישה הלא קונבנציונאלית שלו לפתיחה. הנה, לדוגמה, מה שאמר בראיון וואנג האו, השחקן הסיני מס' 1 כיום:

      Jilin Zhang: What do you think of Carlsen's play?

      Wang Hao: He plays human chess. He doesn't like to choose forced variations like everybody else does with computer analysis.

      ובהמשך, משהו שרלבנטי מאוד לדו-קרב הנוכחי:

      His other main skill is continuously putting on pressure until his opponent can't stand it and finally makes mistakes.

      (http://whychess.com/en/node/2674)

Comments are closed.