וייק אן זה: מחצית הדרך

ארוניאן מוביל לאחר חמישה סיבובים; וכמה מילים לזכרו של ווגאר גשימוב, שחקן צמרת שמת בגיל 27

כמו תמיד, שנת השחמט – בצמרת לפחות – נפתחת בטורניר המתקיים בעיירה ההולנדית וייק אן זה (בכינויו הרשמי Tata Steel, על שם הספונסר). זהו אחד הטורנירים הותיקים ביותר, המתקיים השנה בפעם ה-76 (ברצף החל מ-1938, להוציא שנה אחת במהלך מלחמת העולם השנייה).

מדובר למעשה בפסטיבל שחמט – לצד טורניר-העל הראשי, המושך באופן טבעי את עיקר תשומת הלב, התגבשה מאז אמצע שנות ה-90 מתכונת על פיה נערכים לצידו שני טורנירים נוספים, ברמות נמוכות יותר – אם כי עדיין חזקים – לשחקנים המוזמנים על-ידי מארגני התחרות; שלושת הטורנירים הללו היו מכונים קבוצות B ,A, ו-C. לצידם, נערכות גם תחרויות פתוחות לחובבים. מקובל שכולם משחקים ביחד באותו אולם – בצילום בראש הפוסט ניתן לראות את האולם הזה בזמן התחרות (הקבוצה הראשית משחקת בקצה, ליד היכן שנראים המסכים). בכל שלוש קבוצות המוזמנים היו משחקים 14 שחקנים (ב- single round-robin בן 13 סיבובים) – ומאפיין בולט של התחרות הוא מגוון השחקנים הגדול יותר מאשר בכל טורניר צמרת אחר.

בחלק מהפיסקה הקודמת השתמשתי בזמן עבר כיוון שבדיוק השנה חל צמצום של המתכונת שתיארתי, הנובע כנראה מסיבות כלכליות (אם כי אין לכך אישור רשמי מצד המארגנים)  – מספר קבוצות המוזמנים צומצם משלוש לשתיים (המכונות כעת Masters  ו-Challengers), ומספר השחקנים בקבוצה הראשית מ-14 ל-12 (כך שמתקיימים בה 11 סיבובים). כמו כן, בולטת השנה היעדרותו של קרלסן – משתתף קבוע בתחרות מאז 2004 (כשזכה בקבוצה C בגיל 13), וזוכה השנה שעברה. ייתכן שגם זה קשור בסיבות תקציביות, אבל ייתכן גם שהדבר נובע רק מלוח-הזמנים של אלוף העולם החדש (רצונו במנוחה אחרי הדו-קרב עם אנאנד, בשילוב עם העובדה שהוא משחק בטורניר בציריך המתחיל ימים ספורים בלבד לאחר סיום וייק אן זה).

ועם זאת, הטורניר עדיין חזק ביותר ומבטיח עניין רב. בקבוצה הראשית, משתתפים חמישה שחקנים מעשיריית הדירוג הראשונה לפי מד-הכושר של ה-1 בינואר: ארוניאן (מס' 2), נקמורה (3), קרואנה (6), גלפנד (8) וקריאקין (10). ארבעה מתוכם, אגב, שייכים לרשימת מנצחי הטורניר הראשי בשנים קודמות: ארוניאן שלוש פעמים (ב-2007, במשותף עם טופאלוב ורדג'אבוב; ב-2008, במשותף עם קרלסן; וב-2012), קריאקין ב-2009, נקמורה ב-2011 (טורניר-העל הקלאסי היחיד בו זכה עד כה), וגלפנד ב-1992 (במשותף עם ואלרי סאלוב הרוסי). אליהם מצטרפים שני שחקנים מהעשירייה השנייה: לנייר דומינגז (14) ואניש גירי (19), שהוא גם השחקן המקומי-הולנדי הבכיר ביותר.

מארגני הטורניר נוהגים להזמין כשרונות צעירים עולים שהם חדשים יחסית בצמרת הגבוהה, והשנה ממלאים את המשבצת הזו ווסלי סו (מס' 28 בדירוג מד-הכושר) בן ה-20 מהפיליפינים, המתגורר כיום בארה"ב, וריצ'רד ראפורט (מס' 56) בן ה-18 מהונגריה; עבור שניהם זו התחרות הראשונה מסדר גודל כזה בה הם משתתפים. ראפורט, אגב, העפיל לתחרות לגמרי ב"זכות" כיוון שזכה בשנה שעברה בקבוצה B (כששחקן מנצח בטורניר באחת הקבוצות הנמוכות, מקובל להזמין אותו בשנה הבאה לקבוצה הגבוהה יותר). זכייה של שחקן צעיר בקבוצה זו נוטה לבשר טובות לגבי המשך הקריירה: בעשור האחרון, רשימת הזוכים בה כוללת את קריאקין (2005, בגיל 15), קרלסן (2006, בגיל 15), קרואנה (2009, בגיל 16 וחצי) וגירי (2010, בגיל 15 וחצי).

משלימים את ההרכב ארקדי ניידיץ' (מס' 29) מגרמניה, שזכה בשנה שעברה במשותף עם ראפורט בקבוצה B, פנטאלה האריקרשינה (45), השחקן ההודי מס' 2 אחרי אנאנד, ולוק ואן ויילי (77) ההולנדי. ואן ויילי הוא שחקן שמבחינת רמתו ומד-הכושר שלו היה טבעי יותר שישובץ בקבוצה B, אבל בגלל היותו שחקן מקומי בכיר – וכן בעל סגנון משחק אטרקטיבי – הוא מוזמן כבר כשני עשורים ברציפות לקבוצה הראשית.

***********

לאחר חמישה סיבובים, הטבלה נראית כך: 1. ארוניאן – 4 נקודות (3+) 2-3. גירי, סו – 3.5 (2+) 4-6. קרואנה, קריאקין, דומינגז – 3 (1+) 7-8. נקמורה, האריקרישנה – 2.5 (=) 9-10. ראפורט, ואן ויילי – 1.5 (2-) 11-12. גלפנד, ניידיץ' – 1 (3-).

ארוניאן, המוביל את הטורניר, גם מפגין בינתיים את היכולת המרשימה ביותר עם שלושה נצחונות ושני תיקו (שניהם בשחור, ללא בעיות מיוחדות), כאשר שניים משלושת הנצחונות הושגו כנגד מתחרים פוטנציאליים ראשיים שלו – קרואנה ונקמורה.

הניצחון על נקמורה הושג בסיבוב הרביעי, בסיום יפה (אם כי לא מושלם) מצידו של ארוניאן. המשחק התנהל בהגנה הודית של המלך, תוך חילופי כלים רבים כבר בשלב מוקדם יחסית של המשחק. אלא שנקמורה עשה זאת באופן פזיז למדי, כיוון שפישוט העמדה לכדי סיום לא הוביל לשוויון עבור השחור אלא הותיר את הלבן עם יתרון יציב. ארוניאן סיפר אחרי המשחק שהופתע כאשר נקמורה הציע לו תיקו במסע ה-22 – לא ברור אם באותה נקודה האמריקני עוד האמין באמת ובתמים שהעמדה שווה לגמרי, או שכבר הבין שהסתבך וניסה "לבלף" את ארוניאן.

מכל מקום, לאחר המסע ה-28 של השחור הגיע רגע בו הובלט יתרונו של הלבן:

bview1

גורם מפתח בעמדה הוא שהרץ השחור כהה הערוגות חלש יחסית, כיוון שטווח פעולתו מוגבל על-ידי הרגלים השחורים המקובעים גם הם על ערוגות כהות (ו6 ו-ה5). ארוניאן שיחק כאן 29.ר:ח6+! ר:ח6 – מתוך הבנה שהפרש שלו חזק מהרץ השחור – ולאחר מכן 30.פ-ג5+! כדי לדחוק את המלך השחור אחורה ל-ו7. זה האחרון היה רוצה לנוע לכיוון אגף המלכה, אבל תזוזה שלו ל-ה7 או ד6 היתה מובילה כאן לאיבוד רגלי או כלי שלם, כפי שמראות ההסתעפויות בלוח החי.

ארוניאן המשיך 31.מ-ד3, תוך איום לחדור עם המלך שלו לעמדת השחור דרך ג4 ו-ד5. נקמורה, בתגובה, ניסה להשיג משחק נגדי באמצעות תמרון מעניין: 31…ר-ו4 (תוקף את הרגלי על ח2, כדי לגרום ללבן לקדם אותו) 32.ח3 ר-ז5 (תוקף כעת את הפרש הלבן) 33.פ-ו5 פ-ה6:

bview2

נקמורה מקריב את הרגלי על ב7 כדי להפעיל את הפרש שלו, כך שלאחר 34.פ:ב7 פ-ו4+ ובעקבותיו 35…פ:ח3 (לכן היה חשוב למשוך את הרגלי הלבן לערוגה הזו) יקבל משחק נגדי באמצעות הרגלי החופשי על הטור ח', כמשקל נגד ליתרון הלבן באגף המלכה. הרעיון מעניין, אבל ניתוח מפורט מראה שלא היה נכון באופן אוביקטיבי, כיוון שבסופו של דבר הרגלים של הלבן באגף המלכה חזקים יותר, והשחור לא יוכל לבלום את התקדמותם לאורך זמן בעוד שהלבן יוכל לבלום את התקדמות הרגלי ח' השחור (כפי שמדגימה ההסתעפות בלוח החי). אלא שכאן הבלוף של נקמורה עבד וארוניאן נמנע מלהיכנס להסתעפות זו, המצריכה חישובים רבים ומדויקים, ובמקום זאת החליף פרשים על ה6.

כתוצאה מכך התקבלה עמדה שכנראה השחור יכול לחלץ בה תיקו במשחק מדוייק. אבל נקמורה, שהיה נתון תחת לחץ מתמשך לאורך המשחק וגם נקלע בשלב זה לדוחק זמן, כשל כאן שוב. תחילה במסע המפוקפק 37…ח5?! המחליש את הרגלי ח' באופן לא הכרחי (הוא מפתה את הלבן לזכות בו מייד וכך טומן את המלכודת 38.פ-ז7+ מ-ו7 39.פ:ח5?? ר-ה1! [מונע מהפרש את הערוגה ז3] 40.מ-ד5 מ-ז6 והפרש הלבן נלכד – אבל קשה לצפות ברצינות שארוניאן ייפול במלכודת כזו). אך נראה שהטעות המכריעה הגיעה שלושה מסעים מאוחר יותר, לאחר 40.מ-ב5 של ארוניאן:

bview3

כאן נראה שעם המסע 40…מ-ו7! נקמורה היה עוד יכול להחזיק מעמד. הרעיון הבסיסי הוא שבמקרה כזה הלבן יכול אמנם לזכות ברגלי על א5 על-ידי 41.פ-ד6+ ו-42.פ-ג4, אבל השחור ישיג בינתיים משחק נגדי מספיק באמצעות פלישה עם מלכו לאגף המלך של הלבן וזכייה ברגלי על ח3, כך שיוכל לקדם את הרגלי ח' שלו. אבל במקום זאת נקמורה נע עם מלכו לכיוון ההפוך 40…מ-ד7?.

כעת, למרות קירוב המלך השחור אל אגף המלכה, ארוניאן הצליח בכל זאת לתקוף את הרגלי על א5 בעזרת תמרון מחוכם: 41.פ-ז7! (תוקף את הרגלי על ח5) 41…ח4 42.פ-ו5! (תוקף אותו שוב) 42…ר-ה1 (זו הערוגה היחידה בה הרץ יכול להגן הן על הרגלי ב-א5 והן על הרגלי ב-ח4, אבל בכך הוא נאלץ להפקיר את הערוגה ה3, דרכה מגיע כעת הפרש הלבן ל-ג4) 43.פ-ה3 מ-ה6 44.פ-ג4 ונקמורה נכנע. הסתעפות קריטית הממחישה מדוע השחור מפסיד היא 44…מ-ו7 45.פ:א5 מ-ז6 46.פ-ג6 מ-ז5 (גם כאן השחור מנסה לפתח משחק נגדי באגף המלך, אבל הפעם הוא מאחר) 47.פ-ב4! וכעת 47…מ-ו4 (חשוב לשים לב שאין למלך השחור גישה אחרת אל הרגלי הלבן ב-ח3, כיוון שהערוגה ח4 תפושה כעת על-ידי הרגלי השחור) ייענה ב-48.פ-ד3+, הזוכה ברץ השחור על ה1. השחור יוכל עדיין להכות את הרגלי הלבן על ח3 ולהכתיר את הרגלי שלו, אבל לאחר הכתרת המלכות ההדדית יוותר בגירעון כלי ועמדה אבודה – לפחות מול שחקן ברמתו של ארוניאן.

 ***********

בחמשת הסיבובים הראשונים ניתן לציין הופעה מצויינת גם עבור ווסלי סו (אחד משני השחקנים המפגרים בחצי נקודה אחרי ארוניאן), שעבורו מדובר כאמור בטורניר ראשון מסדר-גודל כזה. סו איננו שחקן בעל סגנון מבריק במיוחד, אבל הוא סולידי מאוד (ובאופן כללי מפסיד מעט משחקים), ועד כה גם הצליח לנצל ביעילות טעויות קשות של יריביו בשני המשחקים שזכה בהם (נגד ראפורט וגלפנד).

שחקן נוסף שמרשים אותי בינתיים הוא קרואנה, למרות הפיגור בנקודה שלמה אחרי ארוניאן. קרואנה הפסיד אמנם שני משחקים (לארוניאן, כאמור, וגם לדומינגז), אבל בשניהם הדבר היה יותר בזכות משחק מצויין של יריביו מאשר משחק גרוע שלו; ואת כל שלושת משחקיו האחרים ניצח. מרשים במיוחד היה הניצחון על קריאקין בסיבוב השלישי, ששילב הכנה תיאורטית טובה מאוד עם משחק עמדתי מעולה.

 

בהסתעפות של הפתיחה הקטלונית שהפכה פופולרית לאחרונה, המשחק הגיע לעמדה הבאה לאחר המסע 12…צ-א7:

bview4

בטורניר המועמדים השנה, המשחק בין קרלסן לארוניאן נמשך כאן 13.פ-ג3 מה-א8 14.פ-ח4 ר:ז2 15.פ:ז2 ג6! (תומך ברגלי על ב5 כדי להכין את המסע הבא) 16.צ(א)-ג1 א5! ובזכות פריצת הרגלי הזו באגף המלכה השחור הצליח להשתחרר ולהשיג עמדה שווה לחלוטין תוך מספר מסעים. במקום זאת, קרואנה שיחק בעמדת הדיאגרמה את המסע החדש 13.ר-ג3 – כשהרעיון העיקרי העומד מאחוריו הוא להמשיך ולהקשות במידת האפשר על השחור להשיג את אחת מאותן פריצות רגלי משחררות באגף המלכה בהן הוא מעוניין בהסתעפות הזו – א5 או ג5. מהערוגה ג3 הרץ ממשיך להפעיל לחץ על א5, וכמו כן הוא מפנה לפרש את הערוגה ד2, שדרכה הוא מפותח ל-ב3 – מיקום הנראה יעיל יותר מאשר ג3, כמו אצל קרלסן במשחק שהוזכר לעיל, כיוון שממנו הוא יכול להפעיל לחץ הן על א5 והן על ג5.

רגע חשוב במשחק הגיע מספר מסעים לאחר מכן, כאשר קריאקין, שראה שלא יצליח להשיג את אחת הפריצות הללו באגף המלכה, החליט לנסות ולשחרר את עמדתו באופן אחר, על-ידי פריצה במרכז באמצעות 20…פ:ג3 ו-21…ה5. זה הוביל לחילוף רגלים על ד4, בעקבותיו התקבלה העמדה הבאה לאחר מסעו ה-23 של הלבן:

bview5

ללבן יתרון קטן לכאורה אבל משמעותי, שקרואנה הצליח להפיק ממנו את המקסימום בהמשך המשחק. יתרון זה מתבסס על מבנה הרגלים הלא-סימטרי: לצד השוויון במספר הרגלים הכולל, ללבן רוב של רגלים באגף המלך (4 כנגד 3) בעוד שלשחור רוב באגף המלכה (3 כנגד 2). כמו כן – וזהו גורם בעל חשיבות מכריעה – הלבן יכול לקדם את הרגלים שלו באגף המלך כדי לנצל את הרוב שלו שם (במיוחד לאחר חילוף המלכות, המצמצם מאוד את הסכנה האפשרית למלכו), בעוד שהשחור "תקוע" באגף המלכה כיוון שאינו יכול לקדם שם את הרגלים א' ו-ג' האחוריים שלו (דבר שגם הופך את הרגלים הללו לחולשות פוטנציאליות, ואת הערוגות שלפניהן – א5, ג5 ו-ג6 – למשלטים פוטנציאליים עבור כלי הלבן).

אם נדלג כעת אל העמדה שנוצרה לאחר מסעו ה-45 של הלבן:

bview6

נוכל לראות כיצד כל היתרונות הפוטנציאליים שצוינו לעיל בעמדתו של הלבן אכן באו לכדי מימוש. (מבלי לנתח בפירוט את כל משחק התמרונים של קרואנה, הנה רק שני פרטים שכדאי לשים לב אליהם – 28.פ-א5! מונע מהפרש השחור ב-ב6 להתייצב על משלט אקטיבי ב-ג4, ו-31.צ-ג6! חוסם את הרגלי ג' השחור, שהמסע הקודם – 30…צ(א)-ג8 – "איים" לקדם אותו ל-ג5.)

עמדת השחור בנקודה זו כבר קשה מאוד וספק אם היה יכול להחזיק מעמד בכל מקרה, אבל נראה שמסעו הבא של קריאקין – 45…ו5 – החיש את הקץ. מסע זה מחליש עוד יותר את עמדת השחור: הוא הופך את הרגלי ה' של הלבן לחופשי, וכן מגביר את האפקטיביות של הפריצה המיידית 46.ז4!. לאחר מספר מסעים נוספים, קריאקין נאלץ להקריב את הפרש שלו תמורת שני הרגלים הלבנים באגף המלך (כדי להתמודד עם האיום הקטלני של צ-ח7+ שנוצר בעקבות 51.ו6), ומאותה נקודה והלאה תוצאת המשחק כבר לא היתה מוטלת בספק ממשי.

לקראת הסוף, קריאקין לא התאמץ להגן על הרגלים הנותרים שלו (משימה שלטווח ארוך היתה חסרת-תוחלת בכל מקרה) וניסה במקום זאת ליצור איומים עם כליו על המלך הלבן. הוא "כמעט" והצליח: לאחר המסע 70…ר-ה1 השחור מאיים במט עם הצריח על ח4, אבל קרואנה ראה זאת מראש והכין תחבולה נגדית פשוטה: 71.צ:ה1+! וקריאקין נכנע, כיוון שלכידת הצריח על ה1 תוביל למזלג פרש על ד3, שיזכה בצריח השחור.

***********

לראפורט, הכישרון הצעיר העולה השני, יש בינתיים טורניר הרבה פחות מוצלח מאשר לסו, אבל לזכותו ניתן לומר שהוא מספק לא מעט בידור לצופים. נראה שראפורט בא לטורניר מתוך החלטה נחושה להימנע מהכנות הפתיחה של יריביו, ולכן בחר בינתיים בכל משחקיו בפתיחות נדירות, לעתים גם כאלה שיש להן מוניטין מפוקפק למדי ברמות הגבוהות. בלבן שיחק עד כה 1.ב3 (נגד סו), התקפת טרומפובסקי (1.ד4 פ-ו6 2.ר-ז5, נגד ארוניאן), ו-3.ז4 בפתיחה אנגלית סימטרית (נגד דומינגז, משחק שמייד ארחיב לגביו); בשחור ניסה הסתעפות נדירה של ההגנה הצרפתית נגד קריאקין וגם גילה – כהונגרי – פטריוטיות ראויה לציון כששיחק נגד גלפנד את גמביט בודפשט (1.ד4 פ-ו6 2.ג4 ה5).

מבין הנסיונות הללו, רק זה נגד גלפנד עלה בינתיים יפה. ארוניאן השיג נגדו תיקו קל בשחור, ובשלושת המשחקים הנותרים הסתבך במידה כזו או אחרת בעקבות הפתיחה והפסיד לבסוף. ההפסד הדרמטי ביותר היה לדומינגז בסיבוב החמישי:

ראפורט בחר, כאמור, במסע 3.ז4!? במקום המסע ה"נורמלי" יותר 3.ז3. מצד אחד, יש מאחורי מסע זה רעיון ברור: לקדם את הרגלי ל-ז5 ובכך להרויח מרחב באגף המלך ולמנוע מהשחור פיתוח נוח של הפרש על ז8 ל-ו6; מצד שני, ברור גם שקידום מהיר כזה של הרגלי יוצר חולשות פוטנציאליות בעמדת הלבן שהשחור עשוי לנצל אותן מאוחר יותר. אי-אפשר לקבוע בוודאות שמסע זה הוא שגיאה בפני עצמו, אבל כאשר הצטרפו אליו בהמשך קידום מהיר של רגלי אגף המלך האחרים וכן הותרת המלך במרכז, תוך ויתור על הצרחה, הדבר נענש באופן חמור – ומרהיב למדי – על-ידי דומינגז, באמצעות התקפה רצחנית לאורך הטור ה' שהחלה במסע 19…ר:ה2!!.

כפי שניתן היה להבין כבר, גלפנד פתח את הטורניר בצורה גרועה מאוד, עם שלושה הפסדים וללא ניצחונות – באופן המזכיר את מה שקרה לו בגרנד פרי בייג'ין בשנה שעברה. מעניין שלאחר הפסדים בשני הסיבובים הראשונים (לקרואנה ולראפורט), גלפנד שיחק מצויין לאורך מרבית המשחק נגד נקמורה בסיבוב השלישי, אבל החמיץ הזדמנות להכריע אותו בתחבולה יפהפייה:

 bview7

מסעו האחרון של נקמורה היה 43.מה-ב1? – מגן על הצריח ב-ג1 ויוצר כך איום להכות את הרץ השחור על ד5. גלפנד, לאחר מחשבה ארוכה למדי (של כ-12 דקות) החליט לבסוף לסגת עם הרץ ושיחק 43…ר-ו7?, מסע שאיפשר לנקמורה להשיג תיקו. במקום זאת, היה יכול לזכות על-ידי הקרבת הרץ: 43…ר:ו3+!! 44.מ:ו3 ה4+! 45.ר:ה4 (45.מ:ה4 צ-ה3 ומט במסע הבא עם המלכה על ה5; 45.מ-ז2 צ-ח4! עם התקפה מכריעה, לדוגמה 46.ר-ה2 ד3! והמלכה השחורה חודרת ל-ה3).

 bview8

וכאן מגיע בהסתעפות המסע אותו כנראה הכי קשה לשחקן אנושי (בניגוד למחשב) לראות: 45…מה-א3+!!; יש בו משהו אנטי-אינטואיטיבי, כיוון שהתקפת השחור "אמורה" כביכול לבוא מאגף המלך, וכאן המלכה תוקפת לפתע מהכיוון השני (כפי שניתן לראות למטה, נקמורה אמר שחשב על הרעיון הבסיסי של התחבולה, אבל שקל כאן רק את המסע 45…מה-ה5, שכנגדו יש ללבן הגנה מספיקה באמצעות 46.צ-ח1! המונע חדירה של הצריח השחור לאורך הטור ח'). כעת, המלך הלבן חסר אונים בפני המתקפה המשולבת של המלכה והצריח השחורים – לדוגמה: 46.ר-ד3 (46.מה-ב3 מפקיר את הצריח על ג1) 46…צ-ח3+ 47.מ-ה2 (תוך ניסיון לגונן על הרץ ב-ד3: 47.מ-ז2 צ:ד3 והלבן חסר אונים כנגד המשך ההתקפה; או 47.מ-ה4 מה-ד6, והמלכה השחורה נותנת מט במסע הבא על ה5 או ו4) 47…צ-ה3+ 48.מ-ד2 מה-א5+! ומט.

בקטעי הוידאו הבאים ניתן לראות את תגובות שני השחקנים לאחר המשחק, כשבישרו להם על האפשרות הזו ששניהם החמיצו:

 

 

***********

בדיוק לפני תחילת הטורניר (בלילה שבין ה-10 וה-11 בינואר) נודע על מותו של ווגאר גשימוב, אחד השחקנים הבכירים של אזרבייג'אן, מגידול במוח – בגיל 27. הסיבוב הראשון של וייק אן זה החל בדקת דומייה לזכרו.

גשימוב היה שייך לקבוצה של שחקנים שנולדו במחצית השנייה של שנות ה-80 והפכו את אזרבייג'אן למעצמת שחמט עולמית – אחת מארבע המעצמות האקס-סובייטיות, לצד רוסיה, אוקראינה וארמניה. למטה ניתן לראות אותו בתצלום עם ארבעת חברי הנבחרת האזרית האחרים איתם זכה ב-2009 באליפות אירופה לקבוצות: רדג'אבוב, ממדיארוב, גאדיר גוסיינוב וראוף מאמדוב – גשימוב הוא השני מימין, זה שאוחז בגביע. מדובר בשחקנים באותה שכבת גיל, ששיחקו והתאמנו ביחד מגיל צעיר. בתצלום השני אפשר לראות ארבעה מתוכם (להוציא את ממדיארוב) ב-1998, כשהצטלמו כשחמטאים צעירים (בני 12-10) מצטיינים עם מי שהיה אז נשיא אזרבייג'אן. באותה שנה, גשימוב השיג את תואר האמן שלו; שנתיים לפני כן, זכה במדליית כסף הן באליפות אירופה והן באליפות העולם לילדים עד גיל 10.

etcc36

azerbaijan09

אלא שמגיל צעיר גשימוב גם סבל מבעיות בריאותיות קשות, שהתבטאו בהתקפים אפילפטיים ולחץ דם גבוה, ועבר מספר ניתוחי מוח. ייתכן מאוד שלכן התקדמותו כשחמטאי היתה איטית יותר מזו של רדג'אבוב וממדיארוב, למרות שכנראה היה מוכשר לא פחות – ואולי אף יותר – מהם. הפריצה הגדולה שלו לתודעת חובבי השחמט התרחשה ב-2008 (הוא היה מדורג אז באזור המקום ה-40 בעולם), כשזכה בטורניר הגרנד פרי הראשון בסידרה של אותו סבב, שהתקיים בבאקו, במשותף עם קרלסן ו-וואנג יו הסיני; את הסידרה כולה סיים במקום השישי.

הישג בולט נוסף שלו בתחרויות אישיות היה הזכייה בטורניר רג'יו אמיליה 2010/11 (כשהוא מסיים עם אותו מספר נקודות כמו ואלחו-פונס ועוקף אותו בשובר-השוויון). בגביע העולם הגיע פעמיים ברציפות (ב-2009 ו-2011) לשלב רבע הגמר, ובשתי הפעמים הפסיד לפונומריוב. בדירוג מד-הכושר, הישג השיא שלו היה מקום שישי בעולם עם 2758 נקודות, ברשימה של נובמבר 2009.

לקראת סוף 2011 מצבו הבריאותי, שהשתפר מאוד במשך תקופה מסויימת, החל להידרדר שוב – דבר שהומחש באופן דרמטי כשבזמן אליפות אירופה לקבוצות של 2011 התעלף במהלך הדו-קרב של אזרבייג'אן עם צרפת. הטורניר האחרון בו השתתף היה וייק אן זה 2012 – לפני שנתיים בדיוק – שם השיג תוצאה לא כל-כך טובה (מקום 12-10 משותף עם גלפנד וטופאלוב, במאזן 3- [13/5]); הוידאו למטה, מסוף התחרות, הוא הראיון האחרון עימו. לאחר מכן אובחן אצלו הגידול.

סרגי קריאקין, שהיה מיודד מאוד עם גשימוב בשנים האחרונות, סיפר שאחרי שזכה באליפות העולם לשחמט מהיר ב-2012 (בזמן שגשימוב כבר פרש ממשחק תחרותי), גשימוב התקשר אליו לברך אותו ואמר לו במהלך השיחה : "עכשיו אתה צריך לשחק בשביל שנינו".

2013: סיכום שנה
וייק אן זה (2): ארוניאן זוכה

תגובות

  • דוד

    לבון ארוניאן עם סקור מטורף... יש מצב שהוא ישבור את השיא של קרלסן וקספרוב בתחרות, לאור העובדה שרוב היריבים הבאים הם לא החזקים בטורניר.
    בווידאו עם נקמורה, כשהוא הגיב 'נכון מה-ב3 זוכה...' אתה חושב שזה אמיתי והוא חישב את כל ההסתעפות שהראית? אם כן הוא מפלצת... או שהוא הבין שהצופים כבר ראו את ניתוח המחשב ופשוט האמין לכתבת...

    • אייל סגל

      הטורניר הזה לא משוחק באותו פורמט כמו בשנים הקודמות - יש רק 11 סיבובים במקום 13 - אז את התוצאה הסופית יהיה ניתן להשוות רק באופן עקיף. מבחינת אחוזים, 10/13 שעשו קספרוב וקרלסן זה בערך 77%, אז תוצאה מקבילה תהיה כאן 8.5/11 (שזה אומר 3.5 נקודות מחמשת המשחקים הנותרים), ובשביל תוצאה טובה יותר יהיה צריך 9/11. מאוד לא קל, במיוחד בהתחשב בזה שרוב המשחקים הנותרים של ארוניאן הם בשחור.

      אבל בכל מקרה, הוא משחק נהדר - הניצחון שלו היום על סו היה בזכות רעיון טקטי יצירתי באופן יוצא מן הכלל.

      דרך אגב, אם לוקחים בחשבון פורמטים אחרים, תוצאת השיא של הטורניר בכל הזמנים היא של קורצ'נוי, שהשיג ב-1968 12/15 (כלומר, 80%) - http://www.tatasteelchess.com/history/tournament/id/31/type/standings - אם כי ניתן לומר שאז הרמה הממוצעת של התחרות היתה באופן יחסי נמוכה יותר מזו שהיתה בטורנירים שקספרוב וקרלסן זכו בהם.

      לגבי נקמורה אני בכלל לא אתפלא אם זה אמיתי, במיוחד שכנראה כבר חשב על הרעיון הבסיסי של ר:ו3+ תוך כדי המשחק - נראה לי שבמקרה של מה-א3+ הקושי העיקרי הוא פחות לחשב את התוצאות של המסע כמו לחשוב עליו מלכתחילה.

  • איציק

    כחובב שחמט שרמתו בזמנים הכי טובים היתה נמוכה, אני פשוט לא מסוגל להבין איך החברה האלה מקשיבים למהלכים מכול נקודה במשחק ומציירים להם את זה על הלוח של המח, מנתחים ומגיבים און-ליין. פשוט פנטסטי מבחינתי.

    • IC

      אני מניח שיש להם יתרון של כמה שנים על חובב ממוצע, שמוביל למומחיות בתחום הספציפי הזה. נראה לי שניתן להקביל את זה לכל סוג ספורט פופולרי אחר. נקמורה חשב בלוח על המצב הזה כחצי שעה, ברגע שאומרים לו שהמסע הזה זוכה, הוא חוזר בראש לנקודה שבה היה באמצע המשחק, ומבין מה הוא פספס, לראות את הלוח בראש זו גם מיומנות שנרכשת פשוט בעקבות שנים של משחק, זה מאוד מרשים, אבל זה לא משהו שמיוחד לשחמטאי מסויים נניח.

      • איציק

        אני בטוח שהוא לא יחודי, אבל זה עדיין מרשים. זה מרשים אותי יותר מכל דריבל בכדורגל או כדורסל, ואני לא חושב שניתן להקביל את זה לכל סוג ספורט פופולרי אחר. זה מיומנות נרכשת שהתרומה העתידית שלה כנראה יותר גדולה מהתרומה העתידית של ספורט אחר (אני לא מדבר על כסף מפרסומות כי אם על היכולות שניתן להשתמש בהן גם אחרי שסיימת עם הספורט המקצועני).

        • אייל סגל

          באופן הכי ספקטקולרי, אולי, היכולת הזו באה לידי ביטוי כאשר שחמטאים משחקים באופן בו-זמני עשרות משחקים "עיוורים" (כלומר, בלי לראות את הלוח) - היום זה כבר לא עד כדי כך פופולרי, אבל פעם היו עושים לא מעט תצוגות כאלה ומתחרים על שבירת שיאים. אני מניח שמעבר לאימון ותרגול, חלק מהדבר המסתורי שקוראים לו "כישרון", אותו צריך כדי להגיע בשחמט לרמות הגבוהות באמת, קשור ביכולת קוגניטיבית בסיסית מפותחת יותר מהרגיל בתחום הזה (של ויזואליזציה, או איך שתקרא לזה).

    • גיל

      האמת היא שזה לא נראה לי כזה מפתיע. תחשוב על כל פעולה שעשית אלפי פעמים בחיים שלך איך היא הופכת לאוטומטית ואתה לא צריך להתאמץ לחשוב עליה. השחקנים הללו בילו עשרות אלפי שעות על לוח השחמט וזה פשוט טבע שני עבורם. מעניין אגב שהם לא טובים מכל אדם אחר בזיכרון של לוחות שחמט שבהם הכלים סודרו בצורה אקראית ולא הגיונית מבחינת כללי המשחק.

  • D! בארץ הקודש

    גם עם מה ש-IC אומר, לראות את החישוב הזה מתרחש בראש של מישהו בצורה כלכך מהירה זה פשוט מדהים. וזה כנראה ההבדל בין מי שיכול להגיע לרמה הזו למי שגם הרבה אימון לא יעזור לו.

    מעניין אם התגובות היו זהות גם אם המקרה היה הפוך; שבוריס היה מפסיד מכך ונקמורה מנצח. או שזה רק הבדל הדורות.

    • אייל סגל

      לגבי התגובה של גלפנד, אני יכול להגיד לך בוודאות שהוא אף פעם לא אוהב כשמצטטים לו אחרי המשחק הערכות או הסתעפויות שנתן המחשב... כתבתי על זה משהו בזמן תחרות המועמדים, בקשר למסיבת העיתונאים אחרי ההפסד השני שלו לקרלסן. לא מזמן, בגרנד פרי של פריז - שם דווקא הלך לו טוב מאוד - היה פרשן שאהב להזכיר בזמן הראיונות אחרי המשחק את מה שאמר המחשב, וכל פעם שזה קרה גלפנד היה אומר who cares about the computer או משהו דומה; זה היה ממש משעשע.

      • D! בארץ הקודש

        הוא כנראה צודק.

        צריך לעשות חולצה כזו

      • גיל

        האמת היא שגם אני הייתי מתעצבן אם היו מזכירים את המחשב כל הזמן. אם כל כך אוהבים את המחשב שיתנו לו לשחק נגד עצמו ויעזבו את האנשים במנוחה. זו חכמה קטנה מאוד להשתמש במחשב כדי לאתגר את השחקנים, כאילו הם משתווים להם ברמה כשהם נעזרים במחשב ושחקנים תופסים את זה אולי בתור התנשאות.

      • IC

        אני חושב שזה גם עניין של דור, גלפנד בא מדור שבו לשחמטאי חזק היה יתרון מובהק על שאר השחקנים, היום כל חובב שחמט עם מחשב יכול לצטט מספרים רנדומלים של תוכנת השחמט האופנתית, ולחשוב לעצמו שגם השחקנים הכי טובים בעולם הם אנושיים.

        שחקנים צעירים נולדו לתוך המחשב, והם משתמשים בו בתור כלי, הרי לכולם היום ברור שהמחשב חזק יותר, ואין טעם לתחרויות בין אדם למחשב, וגם אין יותר מידי משמעות לעובדה שהמחשב כל כך חזק, התחרות היא בין אדם לאדם. ציטוט המחשב הוא פשוט דרך לשאול את השחקן על חלק במשחק שמעניין את הצופים.

        לדעתי הרבה הרבה יותר מעניין לשמוע את המחשבות של השחקן מזמן המשחק, לא משנה אם הן נכונות אובייקטיבית או לא, כמובן שלרוב ניתוח עם המחשב יתקן וישנה חלק מההערכות, אבל הרעיון הוא להחשף לדרך המחשבה של שחקן על, ולא להחשף לדרך שבה המחשב מזהה טקטיקה בכל עמדה במיליונית שנייה.

  • Yavor

    אייל - ראשית תודה רבה.
    בנוגע למשחקים עיוורים: מה קורה (והאם קורה) כאשר השחקן "משחק" מהלך לא חוקי? כלומר - נגיד המלכה נמצאת ב-א1 ויש לפניה פיון, והשחקן מכריז "מלכה ל-א8"? או שבכלל נותן מסע אחר שאינו אפשרי על הלוח? האם מתקנים אותו? האם זה נחשב להפסד?

    • אייל סגל

      בתצוגות סימולטניות מהסוג שהזכרתי לא בדיוק חלים החוקים הרשמיים של פיד"ה שתופשים בתחרויות, וגם לא משחקים עם שעון (על פי החוקים הרשמיים, במשחק רגיל ה"עבריין" מקבל במקרה כזה עונש של תוספת זמן ליריב שלו לצד תיקון המסע), אז כעיקרון אין משהו מחייב. אני מניח שבדרך-כלל פשוט יתקנו את המסע. המטרה העיקרית של תצוגות כאלה היא להרשים את הקהל ביכולות של השחקן, אז הפגיעה ברושם הזה היא בעצם העונש העיקרי...

  • דוד

    הניצחון של ארוניאן על נקמורה היה מדהים בעיניי, איך שהצליח לנצח מהעמדה הסימטרית שלאחר 28 מסעים. בעיניים של הדיוט זה נראה תיקו גמור

    • אייל סגל

      העמדה שנוצרת אחרי החילופים שארוניאן יזם במסע ה-29 היא ממש דוגמת ספר לימוד למצב שבו הפרש חזק מהרץ - בזה טמון חוסר-סימטריה חשוב.

  • שחר

    תחרות מעניינת ואיכותית. מעניין לראות איך כמה מהמתחרים, כולל גלפנד, ימשיכו כמעט ברצף לתחרות המתישה בציריך. יהיה מעניין.

    מישהו יודע מה משמעות התפקיד של סוטובסקי או מהו ארגון השחמטאים המקצוענים שבראשו הוא עומד?

    • אייל סגל

      התחרות בציריך עצמה היא קצרה יחסית - כי החלק השני שלה משוחק כולו ביום אחד, במשחקים מהירים - אבל ביחד עם הטורניר הנוכחי, כמעט ללא הפסקה, זה באמת יכול להיות מתיש; ולא פחות מארבעה מתוך ששת המשתתפים שם יגיעו היישר מכאן - ארוניאן, קרואנה, נקמורה וגלפנד. מצד שני, בדברים האלה קשה לדעת - לפעמים רצף כזה של טורנירים יכול להיות טוב לשחקן, כי הוא "מתחמם" ונכנס בהדרגה לכושר משחק טוב יותר.

  • שחר

    קצת מפתיע שארוניאן משתתף בשתי התחרויות ולא לוקח קצת יותר זמן להתכונן למועמדים. אגב, אם הבנתי נכון אנאנד ישתתף שם בסוף.

    לגבי התחרות הנוכחית, מעניין היה לעקוב אחר התיקו שקרואנה הוציא מול הריקרישנה לאחר הגנה עיקשת ומדויקת לאורך עשרות רבות של מסעים בסיום עם טיב פחות

  • דוד

    איזה מסע מדהים של ההודי נגד נקמורה- פ-ח5!! לפי הניתוחים נראה שנקמורה אבוד

  • דוד

    ז:ח5 ודאי אינו אפשרי, מה קורה אם מה:א7 פו6+ מ:ח8 ר:ו8 ואחר כך מה-ח6
    שחור נראה אבוד

    • אייל סגל

      כן, השחור לא יכול למנוע מט בהסתעפות הזו; במקרה של 30...מה:א7 31.פ-ו6+ מ-ח8 32.ר:ו8 הוא יכול לשחק 32...פ-ה3 כמסע ייאוש (כדי לחסום את הדרך של המלכה הלבנה ל-ח6), אבל אחרי 33.ר:ד6 העמדה שלו מתמוטטת. אגב, זה כבר משחק שני ברציפות שנקמורה נופל בטקטיקה - בסיבוב הקודם ואן ויילי ניצח אותו בצורה אפילו עוד יותר יפה.

      • דוד

        נראה שהוא לא בכושר, כי הוא נחשב לטקטיקן גדול (אם כי בדרך כלל כשהוא התוקף ולא המתגונן)
        היום היו ארבעה[!] משחקים שהשחור סופג מט. פשוט מדהים. נקוה שגלפנד יחזיק מעמד נגד הרגלי החופשי של קריאקין

        • שחר

          לפחות כל המשחקים הלא טובים של גלפנד נופלים באותה תחרות....אם אפשר להסתכל על זה כך.
          מחר ארוניאן שוב משחק מול סגנו, הפעם זה קריאקין במה שנראה כמו משחק שכנראה יכריע את התחרות.
          דומינגז גם הוא בתנופה במשחקים האחרונים, בהם הוא מנצח בצורה יפה, לאחר פתיחה בינונית בימים הראשונים.
          אולי דווקא מולו גלפנד יחזור לכושרו הטוב?

  • דוד

    המשחקים האחרונים גורמים לי לחשוב שמבחינת כושר חישוב טקטי, השחקנים של הדרג השני בעולם (ואן ויילי, האריקרישנה דומינגז) לא נופלים משחקני הדרג הראשון, ואולי מה שמבדיל אותם זה יכולת ההתגוננות והבנה עמדתית

    • אייל סגל

      האמת שלהאריקרישנה ודומינגז היו גם נצחונות "עמדתיים" די מרשימים בטורניר הזה (לראשון נגד דומינגז, לשני נגד קרואנה). אני חושב שזה לאו דווקא עניין של תחומים ספציפיים במשחק בהם הם פחות טובים באופן משמעותי, כמו דרגת היציבות וכן זה שהבדלי הרמות בצמרת הם באופן בסיסי לא כל-כך גדולים, כך שלשחקני הדרג הראשון יש מה שניתן לקרוא לו "מרווח התרשלות" קטן יחסית. זה בולט במיוחד אצל מישהו כמו נקמורה, שנוטה לקחת סיכונים ולשחק באופן מקסימליסטי ולכן כשהוא לא במיטבו זה מוביל להתרסקויות כואבות. לגבי דומינגז, אגב, יש לי רושם שהמשחק שלו עלה מדרגה בשנה האחרונה - לא באופן מטאורי, אבל בכל זאת מורגש (כזכור, ביוני הוא זכה באופן מרשים באחד מטורנירי הגרנד פרי).

    • שחר

      מאמין גם שלאורך זמן קובעות תכונות אופי כגון התמדה, יכולת התאוששות ממשברים וכדומה

    • IC

      הרצון לקטלג שחמטאים, לפי תכונות אופי והעדפה לסוג משחק מסוים, הוא סוג של אשליה, שמשותפת לאנשים בתוף ומחוץ לענף.

      לדעתי ברמות הגבוהות של כל תחום, המומחיות של השחקנים/פרפורמרים היא ברמה כזאת שאין להם באמת העדפה חזקה לסוג מסוים של משחק, הם כל כך טובים בתחום שלהם, שגם הצדדים החלשים יותר של המשחק שלהם הם ברמה מאוד מאוד גבוהה. שחמטאי עמדתי כמו קארפוב הוא עדיין טקטיקן ברמה גבוהה מאוד, ושחקן סופר אגרסיבי כמו טל או שירוב עדיין ניחן בחוש הבנה מיוחד מאוד להערכה והבנה של עמדות פחות טקטיות.

      בהקבלה לכדורסל זה לא שיש קבוצות שמתמחות בהגנה וכאלה שבהתקפה, ברמה המקצוענית הגבוהה ביותר, כולם עושים הכל בצורה טובה, ועדיין לכל אחד יש את המקום שבו הוא מצטיין, או מרגיש בו נוח יותר.

      יש שחמטאים שהיתרון היחסי שלהם הוא היציבות, והסיבולת הנפשית והגופנית, יש כאלה שמצטיינים במשחק מקורי מאוד, או בהכנה תיאורטית וכן הלאה, אבל כולם מאוד מאוד טובים בכל התחומים.

      יש כל מיני מצבים בשחמט, בהן ההחלטה בין שני מסעים שונים היא שווה אובייקטיבית, וכן יש חשיבות לאופי השחקן, אבל רוב ההחלטות שצריך לקבל דורשות פשוט חישוב והערכה של המצב, וגם שחקן מאוד יבש וטכני לא יהסס לבחור בהמשך מסובך אם יעריך שהוא טוב יותר.

  • שחר

    מה קורה לניידיש?
    היום הוא ממש התפרק בלבן ונכנע להריקרישנה תוך 19 מסעים

    • אייל סגל

      ודווקא נגד גלפנד הוא היה צריך לשחק טוב... כרגע לשחק נגד ניידיץ' בטורניר הזה נראה כמו הגירסה השחמטאית של להכות בפיניאטה.

  • דוד

    אם לא יקרה משהו יוצא דופן, לבון ינצח את קריאקין ואת התחרות עם תוצאה נדירה

  • אייל סגל

    כן, ארוניאן הוא רמה מעל השאר בטורניר הזה; ולאור העמדות במשחקים של קרואנה וגירי כנראה שיפתח פער של נקודה וחצי מהבאים אחריו שני סיבובים לסוף. למרות שנמשך הרבה מסעים, המשחק של היום היה נראה כניצחון הקל ביותר יחסית של ארוניאן - קריאקין עשה שתי טעויות גסות עבור שחקן ברמתו: 30...מ-ח8? הפסיד רגלי לתחבולה פשוטה, ו-43...ח4? איפשר לארוניאן לכפות חילוף מלכות ולעבור לסיום צריחים, שבו מימוש יתרון הרגלי הרבה יותר נוח.

    • שחר

      זה מראה את המוגבלות של הערכות התוכנה. בשתי הטעויות האלה לא נרשם משהו דרמטי מבחינת הערכת העמדה של הודיני.
      ראינו זאת גם קודם בכמה משחקים אחרים.

      • אייל סגל

        כאן - https://arena.chessdom.com/#/stream_tournaments/show/32 - אפשר לראות ניתוח של משחקי הטורניר על-ידי שלוש תוכנות השחמט שנחשבות לחזקות ביותר כיום: הודיני, קומודו וסטוקפיש. במסע ה-30, הודיני וסטוקפיש דווקא מראים קפיצה ממשית בהערכה לטובת הלבן אחרי מ-ח8 (בהשוואה ל-צה8, שהוא המסע המומלץ עבור השחור) - אם כי לא דרמטית במידה כזו שעמדת השחור נתפשת כאבודה; אבל יכול להיות שהיא באמת עדיין לא אבודה. לגבי המסע ה-43, מה שמצחיק הוא ש-ח4 אפילו מופיע כהמלצה הראשונה של כל שלוש התוכנות עבור השחור (אם כי לא בפער ניכר בהשוואה לאופציות הבאות). יכול להיות שזה קשור בבעייה שיש לפעמים למחשבים להעריך את ההשלכות של חילופי כלים לטווח ארוך, כשלא ניתן למדוד אותן בהסתעפויות "מיידיות"; אבל למען האמת, יכול גם להיות שמבחינה לגמרי אוביקטיבית עמדת השחור לא יותר גרועה עם חילופי מלכות מאשר בלעדיהם. פשוט מנקודת ראות מעשית-אנושית די ברור שהבעיות אותן השחור יכול להציב בפני הלבן בדרך למימוש יתרונו גדולות יותר באופן פוטנציאלי כל עוד המלכות נותרות על הלוח.

  • דוד

    איזה מסע מדהים המחשב מציע לניידיץ' צ:ח7 (ואם צ:ח7 פז5 ואח"כ מה:ז6+ מלווה במט) אבל קשה לי להאמין שהוא ימצא את זה. רק דוגמא איזה מרחק יש בין המחשב לעיני אנוש

  • דוד

    הוא כן מצא את זה המנוול הזה!!

  • דוד

    טעיתי בחישוב, המסע הוא יותר פשוט ממה שחשבתי...

  • אייל סגל

    זה גם סוג של רעיון טקטי שהוא די סטנדרטי בעמדות כאלה - לפחות בשביל רב-אמן לא צריך להיות קשה למצוא אותו. איאן רוג'רס, הפרשן בשידור הישיר (שלא נעזר במחשב), הציע אותו מייד כשראה את העמדה.

  • שחר

    ארוניאן פספס קודם תחבולה יפה של ון ולי ונכנע מייד בלבן. חבל, פספס שיא הסטורי בנקודות.
    כם כך מד הביצועים שלו עובר את ה 2900

    גלפנד בסיום רגלים עדיף במעט, זכה!
    סיום יפה לתחרות מבחינתו

Comments are closed.