וייק אן זה (2): ארוניאן זוכה

ודי בקלות

בסופו של דבר, היו השנה בטורניר הרבה מאוד משחקים מעניינים ואיכותיים, אבל דרמה גדולה קשה לומר שהיתה – כיוון שהתחרות נשלטה בבירור על-ידי שחקן אחד: לבון ארוניאן, בדומה לאופן בו נשלטה בשנה שעברה על-ידי קרלסן.

בפעם הקודמת עזבנו את הטורניר לאחר חמישה סיבובים, כאשר ארוניאן מוביל בפער של חצי נקודה מווסלי סו וגירי. הסיבוב השישי זימן מפגש צמרת חשוב, בין ארוניאן לסו:

ארוניאן ניסה בפתיחה כיוון מעניין, המכונה "אנטי-גרינפלד" – שהפך בזמן האחרון לנפוץ בצמרת הגבוהה בעקבות עליית הפופולריות של הגנת גרינפלד. מדובר בעצם בהסתעפויות בהן הלבן מגיב למערך גרינפלד של השחור (המתאפיין באופן בסיסי במסעים פ-ו6/ז6/ד5/ר-ז7) בטוויסט כלשהו – כלומר, סטייה מסויימת מהמערכים ה"נורמליים" בהסתעפויות הראשיות של הפתיחה, וזאת כדי לצאת מענפי התיאוריה העיקריים ולאתגר כך את השחור. הדבר בא לידי ביטוי כבר בניצחונו של ארוניאן על קרואנה בסיבוב השני (אפשר לשמוע אותו מדבר על כך אחרי אותו משחק עם יאסר סיירוואן, פרשן הסיבוב, כאן – עד 5:10:00 בערך).

במשחק הנוכחי, ארוניאן פתח במשהו דומה מאוד למה שמכונה נוסח החילופין (1.ד4 פ-ו6 2.ג4 ז6 3.פ-ג3 ד5 4.ה:ד5 פ:ד5 5.ה4 וכעת בדרך-כלל 5…פ:ג3 6.ב:ג3), שהוא בעל התיאוריה המפותחת ביותר מבין הנוסחים של הגנת גרינפלד – אבל ללא מסע ה"בסיס" שלו, ד4 (שעוכב עד למסע ה-13), דבר המוביל למערך שונה במקצת מאלה המוכרים ביותר. סו השיג עמדה סבירה בהחלט מהפתיחה, אבל נראה שביצע טעות בשיקול הדעת במסעו ה-17 כאשר שיחק …ר:ו3?! ובכך הותיר בידי ארוניאן את יתרון זוג הרצים; במקום זאת היה עדיף לו להמשיך בקור רוח 17…ב:ג5, מסע הנראה מסוכן במבט ראשון אבל עובד מבחינה טקטית, כפי שניתן לראות בהסתעפויות המופיעות בלוח החי. בעקבות מסעו ה-17 של סו, ארוניאן נטל את היוזמה, והמשחק הגיע לרגע קריטי לאחר המסע ה-26:

bview7

הרגלי א3 מותקף, והנטייה הטבעית היא להגן עליו באמצעות מסעים כ-27.צ-ד3 או א4. במקום זאת, ארוניאן החל בתחבולה רב-שלבית ויצירתית ביותר, המזכירה במידה מסויימת את התחבולה בעזרתה ניצח את גלפנד בסיבוב השני של תחרות המועמדים (אותה ניתחתי בפירוט כאן): 27.ר-א6!! (מקריב את הרגלי המותקף במקום להגן עליו) 27…ר:א3 28.צ-ג4.

הצריח הלבן, שהותקף על-ידי הרץ השחור, זז וכעת הצריח השחור על ג8 נותר תחת מתקפה על-ידי הרץ הלבן וצריך גם הוא לזוז. המסע 28…צ-ג7 (כדי להמשיך ולהגן על הפרש ב-ג6) נראה כמוביל למצב מאוד בלתי-נעים לאחר 29.צ-ג3 (מרויח זמן על-ידי התקפת הרץ השחור ב-א3) 29…ר-ד6 30.צ(ד)-ג3 (מכפיל צריחים על הטור ג' ומגביר את הלחץ על הפרש השחור) 30…פ-ב4 וכעת סידרת חילופי כלים מלווה בחדירת הצריח הלבן לשורה השביעית תוביל לאבדן רגלי לשחור, כפי שמראה ההסתעפות המלאה בלוח החי.

אלא שזו היתה באופן יחסי האפשרות הטובה ביותר עבור השחור. במקום זאת, סו בחר באפשרות השנייה שעמדה לרשותו: 28…צ-ד8(?). המסע הזה אמנם אינו מפסיד מייד חומר, כיוון שהצריח השחור תוקף את הצריח הלבן על ד1 (כך שהלבן אינו יכול ללכוד את הפרש ב-ג6), אבל הוא מאפשר לארוניאן להמשיך ולרדוף את כלי השחור: 29.צ-א1 (כעת גם הרץ השחור על א3 מותקף, כך ששני כלים שחורים מאויימים) 29…ר-ב2 (מרויח זמן לצורך חילוץ אחד מהם, בזכות ההתקפה על הצריח הלבן) 30.צ(א)-א4!:

bview8

וכאן מתגלה החלק שהוא אולי היפה ביותר ברעיון הטקטי של ארוניאן: הפרש השחור ב-ג6 עדיין נתון תחת איום, והוא למעשה "לכוד" למרות שהוא ניצב במרכז הלוח ולכן אמורות להיות לו לא פחות משמונה ערוגות מפלט פוטנציאליות. אלא שארבע מהערוגות הללו (א7, ב8, ד8 ו-ה7) תפושות על-ידי כלים שחורים, בעוד שארבע הנותרות (א5, ב4, ד4 ו-ה5) מאויימות על-ידי כלי הלבן. כדי להציל את הפרש, על השחור להגן עליו איפוא בעזרת צריח, וכיוון שהערוגות ג8 ו-ב6 מאויימות על-ידי הרצים הלבנים, יש רק דרך אחת לעשות זאת: 30…צ-ד6.

כעת מתחיל השלב הבא ברצף הטקטי: 31.ה5! צ-ה6 – הצריח השחור נדחק לעמדה גרועה; 32.צ-ג2! – המסע הזה מפנה את הערוגה ג4 וכך מאיים ללכוד את הצריח השחור שעל ה6 באמצעות ר-ג4, ובו-בזמן יוצר איום על הרץ השחור ב-ב2 (שאמנם מוגן כרגע על-ידי הצריח השחור ב-ב8). סו שיחק בתגובה 32…פ-ד8, כדי לפנות לצריח מקום לאורך השורה השישית ובכך להתגונן מפני האיום הזה (מסע פרש אחר, 32…פ-ב4, יפסיד ל-33.צ-ג8+! צ:ג8 34.ר:ג8 ושני כלים שחורים – הפרש והצריח – נתונים בו-זמנית תחת מתקפה). אלא שהמסע הזה מפקיר את הרגלי על א7, ולפיכך ארוניאן המשיך 33.ר:א7 (תוקף את הצריח השחור על ב8) 33…צ-א8 (תוקף את הרץ הלבן אבל מפקיר תוך כדי כך את הרץ על ב2; 33…צ-ב3 יפסיד ל-34.ר-ג4, עם התקפה בו-זמנית על שני הצריחים השחורים) 34.ר-ב5:

bview9

וכאן הגיעה התחבולה לסיומה: מסעו האחרון של הלבן מגן על הרץ ב-א7, ומותיר את הרץ השחור ב-ב2 לכוד (כעת מתבררת מטרה נוספת של המסע 31.ה5 – לסגור בפני הרץ הזה אלכסון מילוט). סו נכנע כעבור מסעים ספורים, כיוון שלצד יתרון הכלי הלבן נותר גם עם יוזמה נמשכת כנגד המלך השחור.

***********

בעקבות הניצחון הזה ארוניאן הגדיל את הפער מהבאים אחריו לנקודה. לאחר שתי תוצאות תיקו שלו בסיבובים 8-7 (בשחור, נגד גלפנד וגירי) הפער הצטמק שוב לחצי נקודה, הפעם מקריאקין, וסיבוב 9 זימן מפגש צמרת בין השניים:

המשחק התנהל בהסתעפות של ההגנה ההודית של המלכה אותה קריאקין משחק באופן קבוע בשחור, ושהשניים "מתווכחים" עליה באופן מתמשך וכבר הופיעה פעמיים במשחקים ביניהם – ב-בילבאו 2012, שם ניצח ארוניאן, ובנורבגיה בשנה שעברה, שם ניצח קריאקין (ניתחתי את המשחק הזה באופן מפורט בפוסט השני שהוקדש לאותו טורניר, מה-20 במאי).

כצפוי, ארוניאן היה הפעם הראשון לסטות מהמשחק הקודם, בו הפסיד, כששיחק 16.פ-ה2 (כדי להביא את הפרש ל-ו4, במקום להציב אותו ב-א4). זה עדיין לא היה חידוש תיאורטי – ארוניאן עוד עקב בשלב זה אחרי משחק אחר בו היה קריאקין בצד השחור, נגד לקו באחד מטורנירי הגרנד פרי בשנה שעברה. אותו משחק הסתיים בתיקו אך קריאקין נקלע בו לנחיתות, ולכן הוא היה הפעם הראשון לסטות עם 18…מה-ד6 במקום פ-ה4. עם זאת, נראה שמשהו היה לקוי בהכנה של קריאקין, כיוון שלאחר המשך טבעי למדי של ארוניאן, הוא החמיץ הן במסע ה-20 והן במסע ה-21 מה שנראה כהזדמנויות להשיג עמדה נוחה יותר מזו שקיבל במשחק, כפי שמראות ההסתעפויות בלוח החי.

ועדיין, עמדתו של קריאקין נותרה סבירה עד למסע ה-30:

bview1

מסעו האחרון של ארוניאן, 30.צ(ב)-ג1, מפעיל לחץ לאורך הטור ג'. עקב כך הוא מאיים לזכות ברגלי על-ידי פ:ב6, וכן מרחף באויר הרעיון של צ:ג6, כיוון ש…ר:ג6 ייענה ב-פ-ה7+ ו-פ:ג6; אם כי רעיון זה אינו בהכרח יעיל כיוון שבסיום הרצף הנ"ל השחור יוכל להחזיר לעצמו את הכלי על-ידי …מה-ג3, התוקף בו-זמנית שני כלים לבנים (הצריח על ה1 והפרש על ג6).

המסע הטוב ביותר שעמד כאן לרשות השחור היה 30…צ(ו)-ה8! המתגונן כנגד האיום 31.פ:ב6, כיוון שבמקרה כזה השחור נותר ביתרון כלי אחרי 31…א:ב6 32.ר:ג6 צ:ה1+ (מסיט את הצריח השני מ-ג1) 33.צ:ה1 ר:ג6. תחילה חשבתי ש-30…מ-ח8?, כפי ששיחק במקום זאת קריאקין, היה פשוט תוצאה של עיוורון גס. אבל במבט שני, ייתכן שקריאקין הקריב כאן באופן מודע רגלי תמורת משחק נגדי מסויים, כיוון שאחרי 30…צ(ו)-ה8 הלבן יכול לענות ב-31.מה-ח4(!) היוצר איומים לא נעימים, ובראשם שח עם הפרש על ו6 (שיזכה בטיב). כעת 31…מ-ח8 יפסיד ל-32.פ-ג7! וגם 31…צ-ד6 (כדי להגן על ו6) יוביל ללחץ לא נעים על עמדת השחור לאחר אותו מסע עם הפרש הלבן ל-ג7. ניתוח מחשב מראה שגם במקרה של 31.מה-ח4 לשחור עמדה טובה לאחר 31…ז5! (כפי שמראות ההסתעפויות המובאות בלוח החי), אבל זהו אינו מסע שקל כל-כך לחשוב עליו ולראות את ההשלכות שלו.

מכל מקום, קריאקין איבד רגלי בעקבות מסעו ה-30 לתחבולה פשוטה, וארוניאן השיג רגלי חופשי ומסוכן על הטור ב'. בעמדה שהתקבלה כעבור מספר מסעים, בה היו לכל צד צריח ומלכה, היה נראה באופן ברור למדי שמנקודת ראות מעשית, לשחור כדאי להימנע מחילוף מלכות ולשמור אותן על הלוח, כדי לאפשר יותר משחק נגדי כנגד המלך הלבן ולהקשות יותר על קידום הרגלי החופשי. ניתן אכן לראות שבעקבות המסע 39.צ-ד1, ה"מאיים" לכפות חילוף מלכות באמצעות מה-ד4+, מסעו של השחור – 39…מ-ח7 – מונע זאת (כלומר, את שח המלכה). אבל לאחר המסע 43.מה-ד2 קריאקין שיחק משום מה 43…ח4 ואיפשר לארוניאן לכפות חילוף מלכות באמצעות 44.מה-ב2 (המלכה השחורה אינה יכולה לסגת, כיוון שהיא מרותקת לאורך האלכסון). דבר זה הוביל לסיום צריחים שהוא כנראה זכוי מבחינה טכנית עבור הלבן.

בסיום הצריחים, הגיע רגע קריטי לאחר המסע 47.מ-ה2 של ארוניאן:

bview2

המלך הלבן מתקדם אל אגף המלכה, כדי להדוף את הצריח השחור מ-ב4 ולתמוך בקידום הרגלי החופשי שלו לאורך הטור ב'. קריאקין היה יכול לבחור כאן בהגנה פאסיבית עם 47…מ-ה5, כדי להביא את המלך שלו לאגף המלכה ולעזור בהגנה מפני קידום הרגלי הלבן; אך במקום זאת, בחר בהגנה אקטיבית יותר עם 47…מ-ו5 כדי לתקוף עם המלך שלו באגף הנגדי, ולנסות ולקדם שם רגלי משלו אל ההכתרה.

עוד רגע קריטי הגיע אחרי המסע 55…מ:ו4 של קריאקין:

bview3

ניתן לראות כי השחור אכן השיג משחק נגדי באגף המלך וזכה שם ברגלי לבן. ארוניאן שיחק כאן את המסע המדוייק 56.צ-ב3! החוסם את השורה השלישית בפני המלך השחור ומעכב את חדירתו לעמדה הלבנה. כדי לראות שמסע זה מנצח, ארוניאן היה צריך לחשב הסתעפות ארוכה למדי, המובאת בלוח החי, בה השחור מצליח בסופו של דבר לגרום ללבן להקריב את הצריח שלו תמורת הרגלי ו', כדי שזה לא יכתיר (כפי שהלבן מכריח את השחור להקריב את הצריח שלו תמורת הרגלי ב') – אבל הלבן מגיע לעמדה הזכויה הבאה בסיום רגלים לאחר המסע ה-69 שלו:

bview4

קריאקין נמנע מהסתעפות זו (בה הוא מקדם מייד את הרגלי ו'), וניסה במקום זאת לטמון מלכודת לארוניאן על-ידי קידום הרגלי ח' שלו במסע ה-56. שני מסעים לאחר מכן, בעקבות 58…צ-ב8, התקבלה העמדה הבאה:

bview5

וכאן ארוניאן דייק שוב כאשר שיחק 59.צ-ז3+!; במקום זאת, המסע הטבעי 59.ב7?? היה מוביל לתיקו בלבד, כיוון שלאחר המסע ה-68 בהסתעפות הכפוייה המתפתחת כתוצאה מכך (שניתנת במלואה בלוח החי) מתקבל סיום הרגלים הבא:

bview6

זהו סיום כמעט זהה לזה שהופיע שתי דיאגרמות למעלה, אלא שהרגלים על הטור ח' זזו ערוגה אחת (ל-ח2/ח3 במקום ח3/ח4) – והבדל זה הופך את העמדה לתיקו אחרי 68…מ-ה1! 69.מ-ז3 מ-ה2 70.מ:ח3 מ-ו3 והמלך השחור תופש את מה שמכונה ה"אופוזיציה" (נגדה), שהיא לעתים קרובות בעלת חשיבות קריטית בסיומי רגלים. במקום זאת, אחרי 59.צ-ז3+! מ-ח4 60.ב7 ו4 61.צ-ז7 קריאקין נכנע, כיוון שהוא עומד לאבד את הצריח שלו, בעוד שמלכו מנותק מהרגלי על הטור ו' ואינו יכול לעזור לו להתקדם.

כיוון שאף אחד מהשחקנים האחרים שהיו קרובים לארוניאן לא הצליח לנצח באותו סיבוב, ארוניאן הגדיל בעקבות משחק זה את ההובלה שלו לנקודה וחצי, כך ששני סיבובים לסיום הטורניר נצחונו כבר היה מובטח כמעט לגמרי – וכאשר בסיבוב הבא ניצח באופן משכנע מאוד את דומינגז (ובשחור), הגדיל את ההפרש לשתי נקודות והבטיח באופן מוחלט את זכייתו סיבוב לפני הסוף.

***********

במשחקו בסיבוב האחרון נגד ואן ויילי (בלבן) ארוניאן הלך על ניצחון ולכן נכנס למשחק חריף ומסובך מאוד – וגם מלא בטעויות משני הצדדים (אולי תוצאה של העייפות המצטברת בסיום הטורניר). ניצחון היה מעניק לו תוצאה כוללת של 9/11 שהיתה מהווה שיא כל הזמנים בתחרות הראשית של הטורניר מבחינת אחוזים – 82%, לעומת ה-80% של קורצ'נוי, שהשיג ב-1968 12/15; תיקו, לעומת זאת, היה מוביל ל-8.5/11, ומשווה את ה-77% של קספרוב (מ-99) וקרלסן (משנה שעברה) שהשיגו 10/13. אבל ארוניאן שילם את מחיר הסיכון שלקח כאשר נקלע לדוחק זמן רציני וביצע את הטעות האחרונה, שאיפשרה לואן ויילי לזכות באמצעות תחבולה יפהפייה:

bview11

מסעו האחרון של ארוניאן היה 38.ה:ו4??, שלכאורה פשוט זוכה ברגלי (שני) – ועל כך בא בתגובה המסע 38…ר-ד4+!!. כעת הדרך היחידה של הלבן למנוע מט מיידי בעקבות מה-ב1+ היא להקריב את המלכה שלו על ד4, כדי למנוע את חסימת הטור ד' (על 38…מה-ב1+ מייד יש ללבן הגנה באמצעות 39.מה-ד1), ואחרי 39.מה:ד4 ג:ד4 יכריע כמובן היתרון החומרי של השחור; לכן, ארוניאן נכנע.

הטורניר כולו, אגב, התאפיין במספר רב של תחבולות יפות (כמסעי ראווה, ראויים במיוחד לציון 30.פ-ח5!! של האריקרישנה נגד נקמורה ו-19.צ-ח7!! של דומינגז נגד סו), וכן באחוז גבוה במיוחד של משחקים מכריעים יחסית לטורניר-על: 36 מתוך 66 (כלומר, רק 45% תיקו – לעומת 55% בשנה שעברה וקרוב ל-60% באופן מצטבר לאורך העשור האחרון בקבוצה A).

***********

הטבלה הסופית נראית איפוא כך: 1. ארוניאן – 8 נקודות (5+: שישה נצחונות, הפסד אחד וארבעה תיקו) 3-2. גירי, קריאקין – 6.5 (2+)   6-4. קרואנה, דומינגז, סו – 6 (1+) 7. האריקרישנה – 5.5 (50%) 9-8. נקמורה, ואן ויילי – 5 (1-) 10. גלפנד – 4.5 (2-) 12-11. ראפורט, ניידיץ' – 3.5 (4-).

ארוניאן זכה בטורניר בפעם הרביעית והוא מתקרב בכך לשיא הזכיות של אנאנד (היחיד שניצח בוייק אן זה חמש פעמים). הוא עשה זאת באותו פער ענקי של נקודה וחצי מהמקום השני כמו קרלסן בשנה שעברה, ו-14 נקודות מד-הכושר שצבר במהלך הטורניר מותירות אמנם עדיין מרחק ניכר בינו לבין קרלסן, אבל מבססות את מעמדו כמס' 2 ברשימת הדירוג, בפער של כ-50 נקודות ממס' 3 (קרמניק) – או כפי שאומר אחד העיתונאים במסיבת העיתונאים שהוידאו שלה מופיע למטה: "לפני הטורניר היית מספר 2 בעולם; עכשיו… אתה אפילו עוד יותר מספר 2 בעולם".

עבור סו מדובר בהישג יפה, במיוחד בהתחשב בכך שזהו הטורניר הראשון מסדר-גודל כזה בו הוא משתתף, וגם גירי השיג תוצאה יפה. התוצאות של קריאקין וקרואנה סבירות כשלעצמן, אבל סביר להניח שהעובדה כי לא היו קרובים אפילו להתמודדות רצינית על המקום הראשון מהווה מבחינתם אכזבה. עבור נקמורה וגלפנד מדובר באכזבה רצינית – אם כי לגבי גלפנד יש לציין שגמר במגמה חיובית, עם שני נצחונות רצופים בסיבובים האחרונים, מה שהפך את הטורניר מבחינתו לפחות גרוע מכפי שהיה יכול להיות. עוד אחד שהתעשת וסיים בשני נצחונות רצופים הוא ניידיץ' – שלאחר תשעה סיבובים, עם נקודה וחצי בסך הכל והפסד קומי ממש בכלים הלבנים להאריקרישנה ב-19 מסעים היה נראה כמי שנמצא במצב של התרסקות מנטלית מוחלטת.

לצד התחרות הראשית התקיימה, כפי שציינתי בפוסט הקודם, גם התחרות של קבוצה ב' – שכללה 14 שחקנים והרכבה היה הפעם מגוון במיוחד. מצד אחד, השתתפו בה שני שחקנים (וויטאצק הפולני וג'ובאווה הגאורגי) שמד-הכושר שלהם גבוה מעט מ-2700 – כלומר מזה של ואן ווילי וראפורט בקבוצה הראשית. מצד שני, השתתפו גם שני שחקנים הולנדים (מארין ואן דלפט ואטיין גודריאן) שכלל אינם רבי-אמנים ומד-הכושר שלהם באיזור ה-2400; הם זכו בשנה שעברה בתחרות הפתוחה הראשית וכך העפילו לקבוצה C, ומכיוון שקבוצה זו בוטלה לבסוף "הוקפצו" על-ידי המארגנים לקבוצה B. שניהם אכן התקשו מאוד וסיימו במקומות האחרונים, עם 3 ו-2 נקודות בהתאמה ב-13 סיבובים.

בתחרות זו זכה בסופו של דבר איבן סאריץ' הקרואטי (בן 23, בעל מד-כושר באיזור ה-2650) שנתן את טורניר חייו, עם תוצאה נהדרת של 10/13 (7+) – מה שאומר שיוזמן בשנה הבאה לטורניר הראשי, שיהיה וודאי מאתגר מאוד עבורו. ראוי לציון גם הישגו של יאן טימן הוותיק, בן גילו של קרפוב (שבין סוף שנות ה-70 לתחילת ה-90 היה מהשחקנים החזקים בעולם), שסיים במקום השני עם 8.5 נקודות (4+).

***********

לארוניאן, קרואנה, נקמורה וגלפנד יהיה מעט מאוד זמן לנוח – כבר ביום רביעי הקרוב הם מצטרפים לקרלסן ואנאנד בטורניר סופר-חזק שיתקיים בציריך.

וייק אן זה: מחצית הדרך
טורניר ציריך: קרלסן, כרגיל

תגובות

  • דוד

    אני חושב שארוניאן חשף בתחרות זו את הגיוון העצום שלו, החל מהכנת פתיחות, משחק טקטי מבריק וגם משחקים 'סגנון קרלסן' (נגד נקמורה) ולעת עתה, אין ראוי ממנו להתמודד נגד קרלסן בגמר של שנה הבאה
    (לא שיש לו הסיכויים הכי טובים לנצח אותו)

    • אייל סגל

      וייק אן זה הוא באופן מסורתי הטורניר שבו ארוניאן משחק הכי טוב, במיוחד בשנים האחרונות – גם ב-2012 הוא זכה באופן מרשים, ובשנה שעברה (מקום שני עם 8.5/13) היתה לו בסך הכל הופעה טובה מאוד, רק שקרלסן האפיל אז על כולם. השאלה הגדולה בעיני היא איך הוא יתמודד עם הלחץ של תחרות המועמדים, שהוא בדרגה שונה לגמרי – בשתי הפעמים הקודמות זה לא הלך לו כל-כך טוב. (במסיבת העיתונאים שהבאתי את הוידאו שלה הוא מדבר – החל מ-6:40 בערך – על כוונה לשנות את הגישה שלו בהקשר זה; גם קספרוב, אגב, התייחס לעניין במהלך מסיבת העתונאים שעשה בזמן הביקור שלו - http://www.youtube.com/watch?v=gnun_9EymWc&t=30m05s.) ומכיוון שיש לו בדרך עוד את הטורניר בציריך, אני מקווה לטובתו שביחד עם הטורניר הנוכחי זה לא יתיש אותו יותר מדי באופן מצטבר.

      • גיל

        האם זה נפוץ ששחקני עבר מפרשנים בכזו התלהבות וממשיכים לגלות עניין בספורט. נראה שקספרוב מגיב על כל דבר שקורה ועוקב באדיקות רק בלי לשחק בפועל.

        • אייל סגל

          אני חושב שהרבה שחקני עבר ממשיכים לעקוב בעניין אחרי מה שקורה, אבל קספרוב באמת עושה את זה בפרופיל גבוה במיוחד. כרגע הוא רץ לנשיאות פיד"ה (הבחירות ייערכו באוגוסט הקרוב, בזמן האולימפיאדה - ההצבעה היא של נציגי התאחדויות השחמט הלאומיות ברחבי העולם), אז חשוב לו במיוחד להפגין נוכחות, אבל גם בלי קשר לזה אני מניח שיש כאן שילוב של כמה גורמים. הוא פרש מוקדם יחסית - בגיל 42, כשעוד היה מדורג מס' 1 בעולם וזכה בטורנירים חשובים באופן סדיר, ולא היה ספק שנותרו לו עוד כמה שנים בצמרת אם היה ממשיך לשחק; הוא טיפוס מאוד אקסטרוברטי שאוהב את אור הזרקורים; ומן הסתם הכבוד הרב שנותנים לו תמיד בהקשרים של שחמט, כשחקן הגדול בכל הזמנים, משמש כפיצוי מסויים על הקריירה הכושלת למדי שלו כפוליטיקאי ברוסיה.

    • שחר

      הוא גם כמעט קבע שיא אישי חדש במד כושר

  • דוד

    הכתב המטומטם הזה שאל אותו שאלות ממש לא לעניין... יש לו מזל שזה ארוניאן שהוא 'סופר ג'נטלמן'. מגנוס במקומו היה עוקץ אותו קשות...
    פשוט בושה שבטורניר על נותנים לאווילים האלה לחקור את השחקנים, הבדלי האינטלגנציה בולטים.
    רציתי לדעת אם בטורניר ציריך ישחקו מחר, או שזה טקס פתיחה
    תודה על הבלוג הנפלא

    • אייל סגל

      טקס הפתיחה ביום רביעי והמשחקים הקלאסיים מתחילים למחרת, אבל מייד אחרי הפתיחה יש עוד טורניר בליץ. אפשר לראות את לוח הזמנים המלא באתר הרשמי (הזמנים לפי שעון ישראל הם שעה מאוחר יותר):

      http://www.zurich-cc.com/schedule.html

      • דוד

        תודה רבה
        סופסוף קרלסן חוזר לטורנירים וישחק עם הצמרת העולמית! בלי לחץ של מועמדים וכו'. אני צופה לו ניצחון... מה שבטוח הולכים להיות קרבות סופר מעניינים

        • דוד

          אבל מעצבן אותי הכלאיים האלה עם משחקים מהירים. ממש מטופש. הרי תסכים איתי שאין שום קשר בין משחק מהיר לקלאסי ואם כבר רוצים אז שיעשו אותם בנפרד, באופן שהמהירים לא ישפיעו על זהות הזוכה בקלאסיים

  • שחר

    מעניין שבמקביל לחברי העשיריה הראשונה שישחקו בציריך, מתקיים טורניר גדול מאד בגיברלטר (מייקל אדמס מדורג ראשון) שם משחקים ישראלים רבים ובניהם רודשטיין(מדורג 12 ) וסוטובסקי

  • אייל סגל

    כן, גיברלטר הוא אחד הטורנירים הפתוחים-שוויצריים הכי חזקים; משתתפים בו, בין השאר, גם ושייה לגראב, איוונצ'וק, ויטיוגוב (שזכה בשנה שעברה) וקמסקי. לגבי מד-הכושר של ארוניאן - אני חושב שהוא כן שבר את השיא האישי, אם כי באופן ממש מינימלי: עד עכשיו זה היה 2825, ברשימה של מאי 2012 (http://ratings.fide.com/id.phtml?event=13300474), ועם הנקודות שהרויח בוויק אן זה צריך להיות לו 2826 ברשימה של פברואר.

    • שחר

      בינתיים הולך לישראלים טוב, רודשטיין עם 3 מ3 וסוטובסקי (ואחרים) עם 2.5
      עכשיו יתחילו המשחקים היותר מאתגרים

  • דוד

    מגנוס הודיני קרלסן, בוריס הוא בסך הכל בנאדם.
    עקבתי ולא הבנתי כל כך את כל ההסתעפויות, כמו שהבנתי שקרלסן ביצע את המסעים המומלצים ביותר על פי המחשב! צריך לבדוק אם הוא לא השתמש בסמארטפון שלו... אבל אם כבר אז צריך לבדוק עוד הרבה משחקים שלו...
    בקיצור, לא סתם הוא אלוף העולם

    • אייל סגל

      כן, זה היה משחק מרשים מאוד של קרלסן. הוא דיבר עליו, אגב, עם הפרשנים בערך החל מ-4:11:50 בשידור הוידאו (http://new.livestream.com/chess24/events/2727830/videos/40964928). יש גם ניתוח די מפורט שלו בצ'ספרו: http://chesspro.ru/chessonline/onlines/index_5492.html
      או
      http://translate.google.com/translate?hl=en&ie=UTF8&sl=ru&tl=en&u=http://chesspro.ru/chessonline/onlines/index_5492.html&sandbox=0&usg=ALkJrhhCmPihNPSpmAZjfo3cxe3uHC2lQw
      בתרגום גוגל לאנגלית

      כנראה שהאימונים נגד ביל גייטס עזרו :-)
      http://www.chessvibes.com/magnus-carlsen-checkmates-bill-gates-in-12-seconds

      • שחר

        היה מעניין לראות כמה מפוקס קרלסן יהיה אחרי סבב התקשורת שלו ביבשת אמריקה. והוא אכן מפוקס. כנראה גם האימונים שערך למרק צוקרברג עזרו.

        זה נדמה לי או שארוניאן גילה עדיפות על אנאנד כמעט לכל אורך המשחק?

        • אייל סגל

          אנאנד נקלע לעמדה לא טובה באיזור המסע ה-20, ובמסע ה-22 - במה שנראה כצעד ייאוש קצת מהיר מדי - הוא הקריב כלי תמורת זוג רגלים ונסיון להשיג משחק נגדי. כנראה שארוניאן היה באופן בסיסי זכוי מאותה נקודה, אם כי היה יכול לגמור את המשחק קודם עם יותר דיוק.

          לאנאנד, אגב, יש מאזן כללי די מזעזע מול ארוניאן במשחקים קלאסיים: 7-2 במשחקים מכריעים ו-18 תיקו (למרות ששני הנצחונות שלו בפני עצמם הם משחקים פנטסטיים). חוץ מקספרוב, אין אף שחקן אחר שהמאזן של אנאנד מולו אפילו קרוב להיות כל-כך גרוע.

        • אייל סגל

          תיקון: בעצם גם נגד נקמורה המאזן שלו כבר נראה כך...

          • שחר

            כן, העמדה של אנאנד היום נראתה טובה, גם לאחר הקרבת הפרש של נקמורה נראה היה שהלבן בסדר, עד שהגיע אי דיוק, שגרר ניצחון של האמריקאי.

            אנאנד לא נראה בשיאו בינתיים.

            וגלפנד התמודד יפה מול העדיפות של קרואנה ונראה שעכשיו בסדר גמור ואפילו עדיף בסיום פרשים. יש סיכוי שזה אפילו יגמר בניצחון

  • אייל סגל

    אגב, במשחקים של היום כדאי גם לשים לב למקצוענות שהופגנה על-ידי קרלסן וארוניאן, שהגיעו לחזרה משולשת על המסעים ותיקו בדיוק במסע ה-40 - כך שלא היו צריכים לשחק עוד משחק מהיר... (לפי חוקי הטורניר, אם השחקנים מסכימים לתיקו לפני המסע ה-40 הם צריכים לשחק עוד משחק מהיר - שאמנם לא נחשב במאזן הנקודות - כדי "לפצות" את הקהל על המשחק הקצר)

    גלפנד-קרואנה נגמר בתיקו - כנראה שלגלפנד לא היתה בשום שלב אפשרות ניצחון ממשית. מי שבאמת החמיץ סיכויי ניצחון בשלב מוקדם יותר של המשחק היה קרואנה, שעם 24...צ-ה4+! היה יכול לזכות ברגלי על ב4 (אחרי כל תשובה של הלבן הוא מרויח זמן עם מסע פרש ואז לוכד את הרגלי עם הצריח).

  • שחר

    לנקאמורה הולך טוב בינתיים, גם בסיבוב הראשון הוא היה קרוב לניצחון. נראה מה יהיה היום.

    בגיברלטר רודשטיין כרגע מדורג ראשון (4 מ 4):
    http://chess-results.com/tnr120746.aspx?lan=1&art=25&fedb=ISR&wi=821

    • אייל סגל

      כן, רודשטיין משחק טוב מאוד בינתיים, אם כי גם נהנה מקצת מזל בהגרלה מבחינת היריבים שקיבל בסיבובים 3 ו-4. היום המבחן הגדול ביותר שלו עד עכשיו - הוא משחק בשחור נגד הסיני לי צ'או, בעל מד-כושר פחות או יותר זהה לשלו, שהוא אחד משני האחרים שמובילים כרגע ביחד איתו את התחרות עם 100%.

  • אייל סגל

    דרך אגב, אפשר לומר שהמשחק בין נקמורה לקרלסן היום טעון קצת יותר מהרגיל, בעקבות ההצהרה של נקמורה שהתפרסמה בימים האחרונים בדבר היותו "האיום הגדול ביותר על קרלסן" (http://www.chessvibes.com/shop/the-biggest-threat-to-magnus-new-in-chess-20141-print-digital) - והתגובה של קרלסן, שלפי עיתון נורבגי מצא את ההצהרה הזו מאוד משעשעת כפי שאפשר לראות בצילום כאן: http://www.nrk.no/sport/carlsen-ler-av-nakamura-stunt-1.11512078

  • שחר

    מדהים מה שקורה בנקמורה-קרלסן, היקארו שיחק מעולה ויכול היה ממש להביס את השחור בסגנון מאד יפה, אך אי דיוק קטן נראה שיעלה לו בהפסד מאד דרמטי.
    ובינתיים גלפנד סיים בתיקו בשחור עם ארוניאן

    • אייל סגל

      אם נקמורה מפסיד במשחק הזה אני מקווה שמארגני הטורניר יצמידו לו מישהו שידאג להרחיק ממנו בשעות הקרובות חפצים חדים... כמו שנאמר כאן בהערה קודמת, קרלסן הוא באמת הודיני - אבל הייתי מוסיף שלאו דווקא המחשב, אלא אמן ההיחלצות.

      • שחר

        כן, קרלסן ניצל בנס, ועוד ניצח.
        האמת שלמצוא את המסע המנצח בלבן (במקום ד6, שנראה מבטיח) היה מאתגר.
        ועדיין...
        חבל על נקאמורה, אם היה מנצח פה היה יכול להפוך את התחרות הזו לנקודת זינוק בקריירה. עכשיו במקום זה יש לו כמה שעות להתאושש לפני המשחק מחר בשחור מול ארוניאן

        • דוד

          המסע המנצח לפי הודיני הוא מה-ו1. תסכים איתי שקשה למצוא מסע כזה, כשאתה תוקף ורוצה לגמור את זה מהר כי אתה חושש מהתקפת נגד. זה סוג של 'מסע ביניים' ובעמדות כאלה מפחיד לבצע מסעי ביניים.
          המאזן של קרלסן נגד נקמורה הוא 0-8. אף שנקמורה שגה, הרי משחק שחמט אינו מוכרע ללא שגיאות והמפסיד הוא זה ששוגה את השגיאה המכרעת. קרלסן הוכיח עליונות טקטית על פני שחקן שסמלו המסחרי הוא תחבולנות וטקטיקה.
          בכל אופן, קרלסן מספק למעריציו (ואני בתוכם) עוד סופרלטיבים לגביו

  • אייל סגל

    אני חושב שהגורם העיקרי לטעות הוא שהמסע 37.ד6 באמת *נראה* מבטיח, כי הוא זוכה בכלי – וביתרון כלי בדרך-כלל מנצחים; וכשנדמה לשחקן שמצא ניצחון כפוי, הוא בדרך-כלל לא מתאמץ לחפש דרכים אחרות. אם נקמורה היה מתאמץ למצוא ניצחון אחר סביר שהיה מצליח למצוא את מה-ו1 (או מה-ו3, עם אותו רעיון בסיסי של צ:ח7 ואחריו פ-ח6+); ומן הסתם יש עוד דרכים לנצח.

    אבל בגלל האופן בו העמדה נפתחה בעקבות המסע ששיחק (פתיחת הטור ד' והעלמות הרגלי ב-ה4) למלכה ולצריח השחורים היו פתאום הרבה מאוד איומים נגד המלך הלבן החשוף. ולרוע מזלו של נקמורה, מסע קריטי נוסף מבחינתו היה זה ה-40 – האחרון לפני בקרת-הזמן הראשונה – וכדי לעשות אותו נותרו לו רק כמה דקות. היה חיוני מבחינתו למצוא באותה נקודה את 40.פ-ה3! שהוא מסע בכלל לא מובן מאליו וכנראה היחידי שעוד יכול לאפשר ללבן לחלץ תיקו. אני מניח שהוא גם היה עוד די בהלם מההבנה הפתאומית שלא רק שהוא לא מנצח אלא יש אפילו סכנת הפסד. כך שהוא שיחק 40.מה-ח5? והפסיד.

    • דוד

      שחור שיחק 17..ז6 כדי למנוע את ערוגת ו5 מהשחור. זה מסע די 'אנושי' אבל העמדה שלו הידרדרה. אם היה ממשיך בהתקפתו באגף המלכה (צ-ב3), היה זוכה ליתרון
      גם לא הבנתי את 19..מה-א5
      לגבי 40. פ-ה3- מסע יפה. צ-ד3 מה-ג8+ מ:ז7 פו5+ מז6 ושח נצחי על ה7 ו5
      במקרה של פ-ה3, איך השחור מונע מהפרש את ו5 עם האיום פ-ח6+ והאיום מה-ח2?

      • דוד

        סליחה האיום מה-ח7

        • דוד

          צ-ב6

      • אייל סגל

        בשלב המוקדם של המשחק, אני חושב שהבעייה יותר בסיסית מ-17...ז6, כי אם השחור לא משחק זאת הפרש הלבן יהיה חזק מאוד על ו5. כל המערך של השחור הוא בעייתי, כי הפוטנציאל ההתקפי שיש ללבן באגף המלך נראה הרבה יותר חזק מזה שיש לשחור באגף המלכה (צ-ב6/א4/צ-ב3 הוא לא איום רציני, כי ללבן יש את התשובה צ-ד3, עם האיום האסטרטגי של חילופים על ב3 ואז הטור ב' נחסם והרגלי השחור על ב3 יהיה חלש מאוד במקרה של סיום).

        לגבי המסע ה-40: אחרי 40.פ-ה3, 40...צ-ד3 41.מה-ג8+ מ:ז7 42.פ-ו5+ מ-ז6 אפילו זוכה עבור הלבן אחרי 43.מה-ז8+! מ:ו5 44.מה:ו7+ עם התקפה קטלנית על המלך השחור; זו אחת הסיבות העיקריות שבגללן 40.מה-ח5 הוא שגיאה - צריך להשאיר את המלכה הלבנה על ח3 כדי ליצור את האיום של מה-ג8+ במקרה שהצריח השחור עוזב את השורה האחורית. במקום זאת, השחור יכול לכפות תיקו על-ידי 40...מה-ד3 41.פ-ו5 מה-ד1+ 42.מ-א2/ב2 צ-ד2+ 43.צ:ד2 מה:ד2+ ושח נצחי (קרלסן הראה את ההסתעפות הזו בראיון אחרי המשחק - בניגוד לנקמורה, הוא הבין טוב מאוד את העמדה באותו שלב).

  • שחר

    קרלסן נראה היום יותר פגיע מאשר בד"כ.

    בוריס בינתיים הוציא תיקו בשחור מול ארוניאן במשחק מדויק ועמוק, והשניים המשיכו משם למשחק שח אקטיבי להנאת הקהל (כי התיקו הוסכם לפני המסע ה 40)

  • אייל סגל

    המשחק הזה נגד נקמורה הזכיר לי, אגב, משחק אחר די ידוע של קרלסן - נגד ואן ויילי, מטורניר-העל הראשון בו קרלסן זכה (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1482342). גם שם הוא שיחק את הפתיחה בצורה איומה ונקלע בשלב די מוקדם לעמדה שהיתה אבודה מבחינה אסטרטגית, וגם שם הוא חזר מהקבר והצליח בסופו של דבר לנצח בזכות מהלומה טקטית מפתיעה. כמו כן, בשני המשחקים הוא לא נקט בהגנה פאסיבית אלא הצליח איכשהו לייצר כל הזמן אפשרויות למשחק נגדי, מה שהקשה על יריביו את מימוש היתרון והגביר את הסיכויים שלהם לעשות טעות.

    • דוד

      משחק מדהים
      אבל נראה לי שהוא עשה את הרבה, כמו נגד קריאקין בסטוונגר
      אם אני לא טועה יש איזה משחק שלו נגד טופאלוב שהוא היה אבוד לחלוטין מבחינה חומרית ובאיזו 'התקפת בלוף' שלו טופאלוב החליט להקריב מלכה והפסיד

  • דוד

    מכנה משותף ל-3 הנצחונות של קרלסן בתחרות הזו: משחק אקטיבי שלא אפיין אותו בשנתיים האחרונות. יותר דגש על חישובים טקטיים ופחות משחק עמדתי
    מסתבר שבתור אלוף עולם הוא מרשה לעצמו יותר

    • שחר

      קרלסן חזר לאיתנו. היום גילה עליונות ברורה לאורך כל המשחק. הבדלי הרמות היו ברורים.
      נקמורה היה במצב פסיכולוגי הכי לא מתאים בשביל להתמודד עם ארוניאן היום, כאשר בכל מקרה זה מצ' אפ קשה עבורו.
      אפשר לראות ששני הגדולים הם רמה מעל השאר.

      וחבל על גלפנד שבדוחק זמן זרק תיקו בשניים שלושה מסעים לא מדויקים. דווקא הלך לו בסדר עד עכשיו

    • אייל סגל

      דווקא הייתי מגדיר את המשחק של היום נגד קרואנה כ"עמדתי" מאוד. קרלסן גם לא באמת לקח בו סיכונים מיוחדים - הוא שיחק, כהרגלו, פתיחה שנראית לא יומרנית, ואז ניצל טעות די מוזרה של קרואנה (16...ב6? במקום פשוט להצריח) כדי ליצור לחץ ולהמשיך ולהגביר אותו - מה שעשה בצורה מצויינת, כמובן, כמו שהוא יודע יותר טוב מכולם. "הקרבת" הטיב במסע ה-22 (לא ממש הקרבה, כי הלבן מקבל תמורתו מייד שני רגלים) היא די מתבקשת, כי הרץ על ה6 מחזיק את העמדה השחורה, ומבססת באופן ברור את היתרון של הלבן.

      אם כבר, הייתי אומר שהמשחק עם נקמורה הוא אינדיקציה לכך שאם מצליחים לגרור את קרלסן לעמדות סבוכות וטקטיות מהפתיחה, כאלה שלא ניתן לפשט אותן באופן מהיר, הוא יחסית פגיע יותר (כמובן שזה שנקמורה לא הצליח לממש את היתרון המכריע שהשיג, בגלל הטעויות שעשה החל ממסע 37, לא מעיד על כך שהאסטרטגיה הבסיסית שלו לא היתה נכונה).

  • אייל סגל

    אחרי הניצחון של היום, לארוניאן יש כעת מאזן של 7-1 מול נקמורה בלבן במשחקים הקלאסיים שלהם מאז 2012, ו5-0 בחמשת המשחקים האחרונים:

    http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?yearcomp=exactly&year=&playercomp=white&pid=17316&player=&pid2=10084&player2=&movescomp=exactly&moves=&opening=&eco=&result=

    כך שלפני שנקמורה מדבר על עצמו כאיום הגדול ביותר על קרלסן, אולי כדאי שיחשוב מה לעשות נגד ארוניאן...

    • דוד

      מעניין שארוניאן התחיל לקחת פחות סיכונים במשחקיו ויותר להפעיל לחץ על היריב -כמו קרלסן, וקרלסן לוקח יותר סיכונים, כמו ארוניאן שהכרנו בינתיים לשניהם הולך טוב, לפחות מבחינת התוצאות
      העמדה בסוף המשחק של ארוניאן היתה מגוכחת, חשבתי שאני צופה במשחק בין מורפי לאיזה חובבן
      מחר קרלסן שחור נגד אנאנד, וזה יכול להיות שובר שוויון במאזן ההיסטורי ביניהם.
      ומה קורה לקרואנה, הוא פשוט לא בליגה של קרלסן-ארוניאן או שזו ירידת כושר זמנית? מחר הוא יכול לעזור לקרלסן לזכות בטורניר

  • שחר

    בגיברלטר רודשטיין קרוב לצמרת עם 5 מתוך 6, ומחר משחק מול ושייה-לגראב.
    משהו לא ברור שם, בכל סיבוב יש 5-10 שחקנים לא מצוותים משום מה, והם מקבלים אוטומטית חצי נקודה או אפס על הסיבוב, למה זה?

    • שמוליק

      זה מקובל בלא מעט תחרויות מסוג זה - לשחקנים "זכות" (אחת או שתיים לרוב) לקחת "סיבוב מנוחה" (Bye) מכל סיבה שהיא , ולקבל תוצאת תיקו טכנית למעשה . הנ"ל כמובן לא אפשרי בסיבובים האחרונים מטעמים ברורים .
      מה שכן , לא זכור לי שראיתי בעבר יותר מדי שחקנים בכירים אשר מנצלים את האפשרות הזאת , ואילו בסיבוב הקרוב למשל ויטיוגוב (שחולק את המקום השני עם 5 נקודות) בחר לנוח .

  • דוד

    מעניין שקרואנה לא חשש מהמארשל של ארוניאן, בטח הכין איזה משהו נגד זה

  • אייל סגל

    להלן ניתוח של מה שהצליח אנאנד להשיג מהפתיחה בלבן עם 1.ה4 נגד קרלסן בחמשת המשחקים האחרונים ביניהם (כלומר, מס' 2, 4, 6, 7 מהדו-קרב וזה של היום):

    אפס. כלום. יוק. נאדא. גורנישט מיט גורנישט.

    • דוד

      אני מאמין שקרלסן ראה את העמדה של קרואנה, והבין שככל הנראה לבון לא ינצח היום, אז פישט את העמדה וכו' למרות שהיה לו יתרון קל

      • אייל סגל

        מכיוון שזה כבר היום החמישי בו הם משחקים ברציפות ומחר יש עוד מרתון של משחקים מהירים, אני מניח ששני השחקנים גם לא התנגדו ליום מנוחה בלתי-רשמי. אבל מעניין שעד למסע השמיני הם חזרו על אותה הסתעפות "אנטי-ברלין" שבה קרלסן (בלבן) ניצח אתמול את קרואנה - מה שממחיש שזה לא עד כדי כך טריביאלי מבחינת השחור להרוג את המשחק...

  • שחר

    ארוניאן עומד להפסיד לקרואנה, מה שמכתיר את קרלסן באופן מעשי כזוכה בתחרות.

    • אייל סגל

      תיאורטית ארוניאן עוד יכול להשיג אותו מחר במשחקים המהירים, אבל בגלל שיטת הניקוד (שלפיה המשחקים המהירים נחשבים לחצי מהקלאסיים) הוא יצטרך בשביל זה הופעה קרובה למושלמת לצד הופעה בינונית ומטה של קרלסן.

      אגב, במשחק המהיר של היום (בו "נענשו" גלפנד ונקמורה בעקבות התיקו הקצר שלהם), שלא ממש שינה כלום לאף אחד, ניצח גלפנד.

  • דוד

    אני חושב שארוניאן מפסיד בגמביט מרשל פעם ראשונה

    • אייל סגל

      כן, בדיוק בדקתי את זה... ליתר דיוק - הפעם הראשונה שהוא מפסיד במשחק קלאסי (אנאנד וקרמניק כבר ניצחו אותו במשחקים מהירים): http://www.chessgames.com/perl/chess.pl?pid=17316&side=black&node=765374. ארוניאן אמר במסיבת העיתונאים אחרי המשחק שעכשיו הוא יכול להירגע, כי הוא לא צריך לחשוש יותר מההפסד הראשון הזה.

      • דוד

        יפה
        הניצחונות שלו על שירוב ואנאנד בגמביט היו מדהימים

        • אייל סגל

          דרך אגב, אם כבר הסתכלת על הניצחון הזה שלו נגד אנאנד מלינארס 2008 (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1485778), יש שם הסתעפות צדדית יפהפייה שלא כדאי לפספס אותה. אחרי 29...צ-ה2 השחור מאיים לשחק צ:ד2 ואח"כ מה-ו3, עם מט. לכן אנאנד שיחק 30.פ-ו3 שהפסיד ל30...צ-ה3!; אבל בעצם הלבן כבר אבוד בכל מקרה. מחשבים הראו בהתחלה שהמסע 30.ר-ח4 היה יכול להציל את הלבן, אחרי 30...צ:ד2 31.צ-א8+ (זה הרעיון של מסע הרץ - לפנות את הדרך לשח הצריח) 31...ר-ו8 (31...מ-ו7 32.צ-א7+ והמלך צריך לחזור) 32.צ:ו8+ מ:ו8 33.מה:ד2; וכעת, בעקבות משיכת המלך השחור לטור ו', 33...מה-ו3 לא זוכה בגלל 34.מה:ו4+ שכופה חילופי מלכות.

          אבל לשחור יש במקום זה את המסע המנצח 33...מ-ז8!! (מחדש את האיום של מה-ו3, והלבן צריך גם להגן מפני מה-ד1 ומט) - וכעת 34.מה-ד3 (הדרך היחידה להגן מפני שני האיומים) 34...מה-ה8!! (לכן חשוב לזוז עם המלך דווקא ל-ז8; השחור מאיים בפלישה עם המלכה גם ל-ה1 וגם ל-ה4) 35.מה-ב1 (שוב, הדרך היחידה להגן מפני שני האיומים) 35...מה-ה2! וכעת אין יותר הגנה מפני מה-ו3. זו ההמחשה היפה ביותר שאני מכיר לבעיית חולשת הערוגות הבהירות סביב המלך שהלבן סובל ממנה לעתים קרובות במרשל.

          • דוד

            תודה רבה. מדהים, שחמט מחשבים
            היה חשוב להסביר להדיוט כמוני למה אחרי צ-א8+ לא טוב מ-ו7. צ-א7+ מ-ה6 מה:ד7, מה-ו3 מה-ה1+ מ-ו5 מה-ב1+ שח נצחי (מ-ז4 מה-ז6 #)
            לגבי מ-ז8!! תמרוני המלכות הללו הם אחד הדברים המדהימים שהמוח האנושי מעולם לא היה עולה עליהם, ומחשבים מוצאים אותם בקלות. שיעור בגאומטריה...
            במשחק נגד שירוב, היית מכנה את זה עיוורון של שירוב (מ:ח8 מ-ו8 וללבן אין מסעים) או גאונות של ארוניאן? והאם לולא הקרבת הרץ העמדה שווה
            שוב תודה רבה

          • אייל סגל

            כן, בהסתעפות שנתת הלבן זוכה במקרה של מ-ה6 (אחרי מה-ב1+ הדרך היחידה למנוע מט היא מה-ה4, ואז הלבן מחליף מלכות ונותר ביתרון חומרי מכריע כי כאן הוא לא הקריב בחזרה את הטיב); כך שבמקום זה המלך השחור צריך לחזור לשורה האחורית ואז יש שח חוזר.

            לגבי המשחק נגד שירוב, הוא די מורכב ואני לא בטוח לגבי הקרבת הרץ, אבל אין ספק ש-48...מ-ה8!! הוא רעיון מבריק, ממש כמו מאטיוד. המשחק הזה זכה במקום שני בהצבעה על המשחק הטוב ביותר של אותה שנה שערך כתב-העת "אינפורמטור".

  • שחר

    קרלסן הרשים, אולי לאו דווקא ברמת משחקיו (שביחס אליו היתה די סטנדרטית לאורך התחרות, עם 2 משחקים טובים יותר מהאחרים) אלא בכך שגם בתחרות סולידית לגמרי הוא מסיים עם 8 מ 10 מול הצמרת העולמית ועל הדרך גם עולה לשיא חדש של מעל 2880 במד כושר

    • אייל סגל

      אני חושב שהניצחון של קרלסן נגד גלפנד דווקא היה מרשים במיוחד (וזה כבר משחק מופתי שלישי שלו נגד גלפנד, אחרי הטורניר לזכר טל ב-2011 והמשחק השני בתחרות המועמדים). המשחק נגד קרואנה היה "סתם" טוב (או יעיל) מאוד, והמשחק נגד נקמורה בלט יותר מבחינת הדרמה מאשר הרמה - אבל בכל זאת היה מרשים לראות איך קרלסן שמר על קור רוח גם בעמדה שאוביקטיבית היתה אבודה, ושיחק בדייקנות מוחלטת מרגע שקיבל את הצ'אנס שלו בעקבות הטעות של נקמורה במסע ה-37.

      • שחר

        אם קרלסן יצא בשלום מהמשחק עם ארוניאן, הוא באמת הודיני

      • שחר

        קור רוח יש לו ללא ספק וכמובן שרמת משחקו הכללית, אכן מדהימה. בטורניר הזה הוא לדעתי לא היה בשיאו (ביחס למה שהוא מסוגל) ולא רק באקטיבי, ועדיין זכה.
        אישית, אני מקווה שארוניאן יגיע לדו קרב הבא מולו, אך כשתחרות המועמדים היא ברוסיה ו4 מ 8 המשתתפים הם מקומיים, לקרמניק תהיה אווירה ביתית תומכת, וגם כך הוא מועמד רציני לעליה

        אגב, אם נקמורה היה מדייק במסע ה 37, תיאורטית הוא היה מקום ראשון משותף בטורניר

  • שחר

    לפעמים נדמה שלגלפנד יש אתגר פסיכולוגי מסוים מול אנאנד. את העמדה שהוא הפסיד מולו נראה שהיה מצליח להחזיק לו זה היה נניח מול קרואנה או אפילו ארוניאן.
    בכל אופן אנאנד ממש לא משכנע בינתיים, כולל באקטיבי שהתחיל לא מזמן

  • שחר

    בגיברלטר איבנצ'וק מוכיח שלא נס ליחו והוא עם 7 מ 8 בראש.
    רודשטיין עם עוד תיקו יוקרתי (הפעם מול מייקל אדמס) ממשיך לשחק היטב בכל משחק. יש לו 6 נק' לפני הסיבוב האחרון

    • אייל סגל

      בגיברלטר נשארו עוד שני סיבובים לסוף (יש 10 בסך-הכל); וכן - הופעה מכובדת מאוד עד כה של רודשטיין. באליפות אירופה של שנה שעברה, אגב, הוא כבר ניצח את ושייה לגראב (שבסיבוב הקודם עשה נגדו תיקו), אבל אחר-כך גם הפסיד שני משחקים רצופים. כאן אמנם אין לו בינתיים אף ניצחון סנסציוני, אבל הוא מפגין יותר סולידיות ונמצא כרגע ברווח של 11 נקודות מד-כושר.

      • שחר

        רודשטיין עדיין בצמרת הגבוהה ויש לו הגרלה סבירה לסיבוב האחרון מחר. הוא יכול לעשות תחרות מאד יפה.

        אגב, מה התחרות הבאה של גלפנד? אליפות אירופה ליחידים?
        את קרלסן נראה בטח רק בקיץ

        • אייל סגל

          אני לא חושב שגלפנד ישחק בתחרות "המונית" כמו אליפות אירופה... האטרקצייה העיקרית של התחרות הזו היא שיש לה מעמד של תחרות אזורית ממנה אפשר להעפיל לגביע העולם, אבל גלפנד (ושחקנים אחרים בצמרת הגבוהה ביותר) לא צריכים את זה כי הם מעפילים לשם ישירות בזכות מד-כושר. אפשר, אגב, לראות רשימת משתתפים כאן - http://www.eicc2014.am/#participants - אם כי אני לא בטוח שהיא סופית. גלפנד מן הסתם ישחק בטורניר לזכר טל שיתקיים ביוני/יולי - יש לו הזמנה פחות או יותר קבועה לשם (הוא שיחק עד כה בכל הפעמים חוץ מ-2012, כשזה היה מייד אחרי הדו-קרב שלו עם אנאנד, והפעם הוא גם זוכה השנה הקודמת).

          קרלסן בטוח ישחק ביוני בנורבגיה, שם יתקיים השנה טורניר-על בפעם השנייה (http://norwaychess.com/en/supertournament/players-2); עוד לפני זה, יש גם שמועות על טורניר חזק שאמור להתקיים באפריל ב-באקו שאולי ישתתף בו.

          • שמוליק

            במאי אמורה גם להתחיל ( אבל עם פיד"ה כמובן שאין לדעת ... ) , סידרת גרנד-פרי חדשה , ואני מניח שגלפנד יתחרה בה .
            באוגוסט צפויה אולימפיאדת השחמט למדינות שתיערך בנורבגיה , וקרלסן כמובן ינסה להשאיר חותם נוסף עם הנבחרת המארחת ( שאגב , תהיה ברמה לא רעה בכלל ) . לפי דיבורים ושמועות - גם הפעם שליחת נבחרת ישראל בסימן שאלה גדול .

  • אייל סגל

    בגיברלטר רודשטיין עם ניצחון בסיבוב האחרון, כך שהוא מסיים עם תוצאה מצוינת של 7.5 נקודות (חמישה ניצחונות וחמישה תיקו), חצי נקודה מאחורי חבורת המובילים. עם נקודות מד-הכושר שהרויח הוא כבר מתקרב מאוד ל-2700, שזה בסופו של דבר כמובן מספר שרירותי, אבל בכל זאת יש לו איזו משמעות סמלית בעולם השחמט מבחינת ההשתייכות ל"צמרת".

    • שמוליק

      כפי הנראה הוא יחלק מקום רביעי ( חמישי על פי התרת השיוויון ) , וגם יקבל קצת מזומנים ...

    • שחר

      עכשיו אני רואה, כל הכבוד! באמת יופי של הישג.
      אני מבין שרב האמן הבולגרי צ'פרינוב זכה לפני ויטיוגוב ואיבנצ'וק.

      אם וכאשר הוא יעבור את ה 2700, זה יכניס אותו גם לאתר 2700chess, ובאופן כללי סביר שיעניק תנופה נוספת לקריירה, אם כי זה כמובן מספר סמלי לגמרי

  • חיים

    אנו חיים. בארבה. ולבן. שלי. בן. התשע. אלוף פנסילווניה. לגילו. 1500 נקודות. איך. ניתן. לשפר. את. משחק. הצריח. שלו ולהגיע. ל1800 אשמח לתשובה. חיים

Comments are closed.