אנאנד-קרלסן, משחקים 6-5: האם זה כבר נגמר?

קרלסן מכניע את אנאנד בקרבות התשה

משחקים מס' 5 ו-6 היו כישלון מוחלט מבחינתו של אנאנד. לא רק בגלל העובדה שהפסיד בהם בסופו של דבר, אלא בגלל שנתן להם להתנהל מלכתחילה בטריטוריה של קרלסן. שניהם הגיעו כבר בשלב מוקדם לעמדות "שקטות" בהן המשחק מתבסס בעיקר על תמרונים עמדתיים, וקרלסן הדגים שוב – כפי שעשה כבר פעמים רבות בשנים האחרונות – כי בסוג כזה של משחק הוא מהגדולים בתולדות השחמט, ודאי הגדול ביותר מאז קרפוב.

בשני המשחקים, לאחר שאנאנד הבין כי נקלע לעמדה נחותה, הוא ניסה להתגונן באופן אקטיבי והקריב לצורך כך רגלי (ובשלב מאוחר יותר רגלי שני). בשני המקרים נראה כי הרעיון היה נכון באופן אוביקטיבי, אבל היתה טמונה בו סכנה מעשית מבחינה זו שצמצם מאוד את מרווח הטעויות אותן יכול היה אנאנד יכול להרשות לעצמו מאותה נקודה ואילך. קרלסן, מצידו, הפגין שתי תכונות טיפוסיות: נחישות ותושייה מעשית, בעזרתן התיש את יריבו לא רק בכך שגרם לעצם התמשכות המשחק, אלא בהצלחתו ליצור על גבי הלוח שוב ושוב בעיות אותן היה אנאנד צריך לפתור; ובנקודה מסויימת, אלוף העולם כבר לא היה מסוגל יותר לעשות זאת.

***********

 

במשחק החמישי קרלסן המשיך באסטרטגיה של החלפת פתיחה בכל משחק, ונכנס לפתיחה הסמי-סלאבית שלא הופיעה עדיין בדו-קרב. באורח אופייני, הוא גם נמנע מכניסה להסתעפות הראשית והסופר-מנותחת של הנוסח בו בחר, הסתעפות שהיא חריפה מאוד וכרוכה בהקרבת רגלי מצד הלבן (6.ר-ד2 מה:ד4 7.ר:ב4 מה:ה4+, כמו במשחק נקמורה-תומשבסקי מגרנד פרי פריז לפני כחודשיים), ובחר במקום זאת בהסתעפות צדדית ושקטה יותר, המובילה למשחק תמרונים מהסוג האהוב עליו, עם 6.פ-ג3.

תחילה היה נראה שקרלסן לא השיג דבר מהפתיחה, אבל אנאנד איפשר לו להחליף מלכות ולעבור לסיום נוח בו היו אמנם לשחור זוג רצים, אבל אחד מהם (זה של הערוגות הבהירות) חלש למדי, בגלל האופן בו הוא מוגבל על-ידי הרגלים שלו. המסע 18…ר-ב6 איפשר לקרלסן להמשיך ולפשט את העמדה באופן שהיה נוח לו, כיוון שהותיר בידיו יתרון עמדתי קל אך יציב: 19.ג5 ו5 (אחרת הלבן יציב את הפרש במשלט חזק ב-ד6; כעת, אם 20.פ-ד6 השחור פשוט יכה את הרגלי ב-ג5) 20.ג:ב6 ו:ה4 21.ב7!. מסע הביניים האחרון של קרלסן הוא בעל חשיבות מכריעה – לו היה הלבן לוכד מייד את הרגלי על ה4 עם הרץ, היה השחור משיב ב-21…א:ב6 ללא בעיות מיוחדות; אבל מסעו של קרלסן מונע מהשחור לאחד את הרגלים שלו, ומותיר אותו לאחר 21…צ(א)-ב8 22.ר-ה4 צ:ב7 עם שלושה רגלים מבודדים, על הטורים א', ג' ו-ה' (בעוד שללבן רגלי מבודד אחד בלבד, על הטור ה'):

bview4

עמדה זו מזכירה משחק אחר בו זכה קרלסן השנה, נגד קרמניק בטורניר לזכר טל – גם שם, לאחר המסע ה-27, נותרו על הלוח שני צריחים ורץ ערוגות בהירות לכל צד, כשלשחור שלושה רגלים מבודדים, דבר שאיפשר לקרלסן להפעיל לחץ רציף על עמדת היריב.

במשך זמן רב היה נראה שאנאנד מתגונן בצורה מדוייקת ומצליח להפעיל בצורה טובה את כליו וליצור לחץ נגדי על עמדת הלבן, אבל קרלסן הצליח איכשהו בנקודות שונות לשמור את המשחק חי וליצור קשיים עבור השחור. בשלב מסויים אנאנד הקריב רגלי לצורך הגנה אקטיבית, אך מספר מסעים אחר-כך לא דייק:

bview5

בנקודה זו, לאחר 45.ר-ח7 של קרלסן, נראה שהמסע הטבעי לכאורה 45…צ-ג1+? היה מוטעה, ובמקומו היה צריך לשחק 45…צ-א1! עם הרעיון 46.ר-ז8+ (כמו במשחק) מ-ג6 47.ר:ב3 צ:א3 וכאן, כאשר השחור נפטר מהרגלי א' של הלבן, הרגלי שלו על א4 הופך לחזק מאוד וצריך להקנות לו די משחק נגדי כדי להשוות (למשל אחרי 48.צ:ח4 צ:ב3+ 49.מ-ג2 צ-ב4).

במקום זאת, אנאנד איבד רגלי שני ומשימת ההגנה שניצבה בפניו הפכה לקשה עוד יותר, אם כי עדיין לא בלתי-אפשרית. הרגע האחרון בו ניתן היה עוד להציל את המשחק הגיע לאחר המסע 51.צ:ח4 של קרלסן:

bview6

אנאנד שיחק כאן 51…מ-ה6? התוקף את הרגלי ה' של הלבן; במקום זאת, היה צריך לשחק 51…צ-ה2! כדי להכות את הרגלי הזה עם הצריח ולא עם המלך. הנקודה היא שאחרי 52.מ-ג4 (או 52.צ-ח5 צ-ה3+ 53.מ-ב2 מ-ה6, ונראה שהצריח השחור אקטיבי מדי והמלך הלבן פאסיבי מכדי שהלבן יוכל להתקדם)  52…צ:ה5 53.א4 מ-ג6 54.צ-ח6+ מ-ב7 (המלך השחור מספיק לחסום את הרגלי א') 55.א5 צ-ה4+ 56.מ:ג5 (במוקדם או במאוחר הלבן יצטרך להיפטר מהרגלי הזה) צ-ה2! העמדה היא תיקו תיאורטי, למרות יתרון שני הרגלים של הלבן – כפי שמעידות טבלאות נלימוב. (ישנן לא מעט עמדות בסיומי צריחים בהן אפילו יתרון של שני רגלים  – כאשר הרגלים האלה נמצאים על טורים א' ו-ח' בצידי הלוח – אינו מספיק לניצחון כנגד הגנה מדוייקת.)

במקום זאת, השחור בזבז זמן יקר על לכידת הרגלי ה5 עם המלך, והדבר איפשר לרגלי א' הלבן לרוץ בינתיים קדימה ולצריח הלבן לחסום את נתיב החזרה בפני המלך השחור על-ידי מסע המפתח 54.צ-ח7!, כך שהמלך אינו יכול לבלום את הרגלי וצריך "לבזבז" את הצריח השחור על משימה זו. בעמדה בה נכנע אנאנד (לאחר המסע ה-58), השחור חסר אונים בפני תכנית הלבן לקדם את הרגלי החופשי השני שלו, על הטור ח', אל ח6, ולהמשיך בתמרון צ-ז7/ח7/צ-ז8 כדי להכתיר את הרגלי הזה. נסיון להפריע לכך על-ידי הפעלת הכלים השחורים באמצעות 58…צ-א3+ אינו עובד, כפי שממחישה ההסתעפות המופיעה בלוח החי.

 

במשחק השישי, קרלסן היה מוכן לחזור ולהיכנס שוב לאותה פתיחה כמו במשחק קודם (מס' 4) – הגנת ברלין – ואנאנד הוא זה שסטה ראשון ממהלך אותו משחק, עם 4.ד3 במקום 4. 0-0 וחילופי מלכות מהירים. מספר הולך וגדל של שחקנים מנסים בזמן האחרון את המסע 4.ד3, בשל הסולידיות הרבה שמפגינה ההסתעפות האחרת עבור השחור. קרלסן עצמו, למשל, שיחק זאת נגד גרישצ'וק בתחרות המועמדים האחרונה, ואנאנד שיחק זאת לפני מספר חודשים נגד ארוניאן. באותו משחק, שהסתיים בתיקו, אנאנד לא השיג שום דבר ממשי מהפתיחה ולכן היה ברור שירצה לסטות ממנו בשלב מסויים – ואכן, החידוש הגיע במסע העשירי, כששיחק 10.ר-ז5 במקום 10.פ(ב)-ד2.

קרלסן חשב כרבע שעה והגיב לבסוף ב-10…ר-ה6. ייתכן שאנאנד לא צפה מראש את המסע הזה, כיוון שהחל לחשוב גם הוא, ובסופו של דבר לא נראה שהגיב עליו בצורה טובה כל-כך. ההמשך הנמרץ ביותר כאן עבור הלבן היה 11.ר:ה6 ו:ה6 (11…צ:ה6 איננו טוב בשל 12.ד4, התוקף את הרץ השחור על ג5 ומאיים לזכות בכלי במסע הבא, על-ידי ד5) 12.ב4 ר-ב6 13.א4. הלבן מפעיל לחץ על ב5 (אותו הוא יכול להגביר באמצעות פיתוח הפרש ל-א3), ריתוק הפרש על ו6 בידי הרץ הלבן מטריד, והצריח השחור ב-ה8 נראה כממוקם על הערוגה הלא נכונה כיוון שהטור ה' חסום על-ידי הרגלים השחורים ודווקא הטור ו' פתוח.

אבל אנאנד שיחק באופן איטי יותר (הדבר בולט במיוחד בתמרוני הפרשים במהלך מסעים 20-14) שהתגלה כלא אפקטיבי, וקרלסן הצליח להשוות את העמדה לחלוטין. המסע 23.מה-ז4 איפשר לו אפילו להשיג יתרון קל, כיוון שאחרי 23…ר:ה3 הלבן חייב להכות בחזרה על ה3 עם רגלי וכך להחליש את מבנה הרגלים שלו (לא ניתן להכות עם הצריח, כיוון שזה על א1 יוותר אז ללא הגנה); ניתן היה להימנע מכך בקלות על-ידי מסע כמו 23.מה-ה2. מסיבה כלשהי, אנאנד נמנע מעט לאחר מכן, במסעים 30-29, מלחסום את המרכז על-ידי ד5, ואיפשר בכך לקרלסן להגביר עוד קצת את יתרונו אחרי 30…ה:ד4 31.צ:ד4 (לא ניתן לתקן כאן את מבנה הרגלים על-ידי 31.ה:ד4, כיוון שהרגלי ב-ה4 נתון תחת איום): כעת הרגלים הכפולים של הלבן על הטור ה' נמצאים תחת לחץ מתמיד מצד השחור, בעקבות פתיחת הטור.

ועדיין, לגמרי לא היה ברור כיצד קרלסן יכול לממש את היתרון העמדתי הזעיר שהשיג. ואז הגיע המסע ה-38:

bview1

בנקודה זו אנאנד בחר להקריב רגלי על-ידי 38.מה-ז3, למרות שלא היה הכרח בכך; נראה שאיבד את סבלנותו והחליט לפשט את העמדה כדי להגיע למצב בו יהיה לו "ברור" יותר איך להחזיק את התיקו. ייתכן ואחרי 38…צ:ה4 39.מה:ד6 ציפה להמשך 39…מה:ד6 40.צ:ד6 צ:ה3 41.צ-ד5 ב4 (אין דרך להגן באופן ישיר על הרגלי הזה) 42.ג:ב4 צ-ב3 43.ב5 צ:ב2 44.צ-ג5 ג3 45.צ:ג3 צ:ב5. בהסתעפות זו הלבן נותר אמנם בגירעון רגלי, אך העמדה הופכת לתיקו תיאורטי אלמנטרי בסיום צריחים (שניים מול שלושה רגלים, כשכל הרגלים באותו האגף) בזכות חיסול הרגלים באגף המלכה. אך במקום זאת, קרלסן המשיך 39…צ:ה3(!) ושמר על סיכויי ניצחון. אחרי 40.מה:ה7 צ:ה7 41.צ-ד5 צ-ב7 ברור אמנם שלשחור לא יהיה קל לזכות, בגלל הפאסיביות של הצריח שלו לעומת האקטיביות של עמיתו הלבן, אבל המשחק נשאר בחיים.

כמה מסעים לאחר מכן, אנאנד החליט לנקוט בהגנה אקטיבית והקריב רגלי שני על-ידי 44.ח5. ייתכן שמבחינה אוביקטיבית ההחלטה הזו היתה מוצדקת, אבל – כפי שציינתי בתחילת הפוסט – מבחינה מעשית היא הגבירה את הסיכוי להפסד, כיוון שמרווח הטעות שעמד לרשותו של אנאנד הלך והצטמצם. הרעיון העומד מאחורי הקרבה זו נראה בבירור לאחר המסע 48.מ-ח4:

bview2

בגלל פיצול הרגלים, נראה שעמדת השחור משותקת – הצריח שלו כפות להגנת הרגלים באגף המלכה, והמלך להגנת הרגלים באגף המלך. וכאן, בזמן שהפרשנים בשידור החי (סוזן פולגר ורמצ'נדראן ראמש) חוזרים ומסבירים כיצד אנאנד ניצל מסכנה והתיקו מובטח לו, מצא קרלסן את מה שהיתה כנראה הדרך היחידה לשמור על סיכויי הניצחון: 48…צ-ה6! – הוא מקריב רגלי בחזרה כדי להפעיל את הצריח שלו, וכמה מסעים לאחר מכן באה הקרבת רגלי שני: 57…מ-ו4! מלווה ב-58…מ-ה3!; הנה העמדה שהתקבלה מסע אחד בהמשך, לאחר 59…ו4:

bview3

הרעיון ברור כעת – השחור מתכנן להקריב רגלי שלישי(!) על-ידי ח3 כדי להסיט את הרגלי הלבן מהטור ז', והכל כדי לאפשר את קידום הרגלי שלו על הטור ו'. וכאן, לאחר סידרה ארוכה של החלטות מפוקפקות, הגיע הרגע האחרון בו אנאנד עוד היה יכול להציל את המשחק (אם כי לאור מסיבת העיתונאים נראה שלא היה מודע לכך, והיה בטוח כי הוא כבר אבוד) – אלא שבנקודה זו מרווח הטעות שלו כבר הצטמצם לאפס ונותר לו מסע טוב אחד בלבד: 60.ב4!. הנה הסתעפות קריטית, הממחישה מדוע חיוני לקדם מייד את הרגלי ב' כדי להציל את המשחק: 60…ח3 61.ז:ח3 צ-ז6 (עד כאן כפי שנמשך המשחק עצמו – אבל כאן עומדת לרשות הלבן אפשרות שלא היתה לו במשחק) 62.צ-ג7! ו3 63.צ-ה7+ מ-ו2 64.ב5 צ-ז2+ 65.מ-ח1 צ-ז1+ 66.מ-ח2 צ-ה1 67.צ:ה1 מ:ה1 68.ב6 והלבן מספיק להכתיר את הרגלי שלו למלכה ביחד עם הרגלי ו' של השחור.

אלא שאנאנד, כאמור, התייאש כבר מהמשחק בנקודה זו, שיחק 60.צ-א4?, והפסיד לאותה תכנית בסיסית של השחור שהוצגה בהסתעפות לעיל; בעמדה הסופית הלבן אינו יכול למנוע את הכתרת הרגלי ו' השחור, ויהיה חייב להקריב תמורתו את הצריח בלי שהרגלים שלו באגף המלכה מספיקים, מצידם, להתקדם אל ההכתרה.

***********

את מצב רוחו של אנאנד אחרי המשחק השישי שיקף היטב חילוף הדברים הבא בינו לבין אחד העיתונאים (הדבר קרה לאחר שמעט קודם לכן אנאנד נשאל כיצד בכוונתו להתמודד עם שני ההפסדים הרצופים והפטיר: "כמיטב יכולתי"):

 Q: I am still wondering if Mr. Anand could elaborate what he means by doing your best

A: Doing your best means doing your best. I don't know why you don't understand English

אנאנד נוטה להיות מצוברח באופן מופגן בעקבות הפסדים ולהסתפק בתשובות לאקוניות מאוד במסיבות העיתונאים שלאחריהם, אבל אני בספק אם אי-פעם לפני כן, לאורך הקריירה שלו, דיבר בגסות-רוח כזאת אל עיתונאי.

בשני דו-הקרבות הקודמים ששיחק על אליפות העולם, נגד טופאלוב (ב-2010) ונגד גלפנד (בשנה שעברה), אנאנד הצליח לחזור מהפסד ולנצח מייד במשחק שלאחריו; אבל כעת הוא כבר בפיגור של שני משחקים, כולל הפסד אחד בלבן. מחר, במשחק מס' 7, יעמדו לרשותו הכלים הלבנים בפעם השנייה ברציפות, וייתכן מאוד שניצחון במשחק זה הוא הדבר היחיד שעוד יכול להקנות לספורטאי-העל ההודי הבודד שנותר עתה, לאחר פרישתו של טנדולקר, סיכוי להציל את הדו-קרב.

אנאנד-קרלסן, משחקים 4-3: עכשיו זה התחיל באמת
אנאנד-קרלסן, משחקים 8-7: ברלין, סטטוס קוו

תגובות

  • פאקו

    הגמר הזה בינתיים מבטיח ומקיים. אפשר לקרוא לקרלסן המרענן הרשמי של השחמט העולמי.
    ולאייל - נהנה עד כלות מהסיקורים שלך את הנושא.

  • ש.ק

    סיקור מעניין מאוד, נהניתי לקרוא

  • תמיר

    אייל תודה על הסקירה המאלפת. אני תוהה - מה הן התכונות העיקריות שנדרשות משחקן שח על מנת להיות מצויין בסיומים? אני לא מבין גדול אבל זה נראה שקרלסן משחק בצורה שדומה מאוד לצורה שבה משחק מחשב. סוג של ייאוש היריב על ידי קבלה מצטברת של החלטות מעט טובות יותר בכל שלב של הדרך.

  • עידו

    תודה אייל אני לא מפספס פוסט אחד!

  • red sox

    מעניין גם להדיוטות, תודה.
    *מאהש בהופאטי ולאנדר פאאס עדיין מתרוצצים על המגרשים. הם לא סאצ'ין, אבל הם הטובים ביותר בתחומם.

  • איציק

    תודה, מאוד מעניין.
    האם יתכן ולעננד יש בגילו בעייה להתמודד עם משחקים ארוכים. רוב הטעויות הן במסעים סביב ה-40 ומלע.
    אתמול דיברו הפרשנים די הרבה על חשיבות של שמירה על כושר גופני ובמיוחד בהתמודדות מסוג זה.

  • אייל סגל

    תודה לכולם. לגבי תכונות שנדרשות כדי להיות שחקן סיומים טוב – זאת שאלה מעניינת. אני לא ממש יודע לומר – מן הסתם צריך גם בהם, נניח, שילוב כלשהו בין יכולת חישוב קונקרטית והבנה עמדתית כללית, אבל משהו בפרופורציות בין שתי היכולות האלה ובסוג השילוב ביניהן נוטה להיות שונה בהשוואה למשחק האמצע. בכל מקרה, מעניין שזה שיש מעט כלים על הלוח לא בהכרח הופך את העמדה ליותר קלה למשחק; למשל סיומי צריחים (שהם הנפוצים ביותר, כי צריחים הם בדרך-כלל הכלים האחרונים להיות מוחלפים), כמו אלה שראינו במשחקים 6-5, הם טריקיים מאוד ולא נדיר לראות שחקנים ברמות הגבוהות ביותר עושים בהם שגיאות רציניות. מעניין גם שלמחשבים דווקא יש עדיין בעיות רציניות "להבין" או להעריך כהלכה לא מעט סוגי סיומים, אולי בגלל שקשה לעשות להם רדוקציה לכדי חישוב הסתעפויות קונקרטיות.

    לגבי משחקים ארוכים – כן, יכול מאוד להיות שהגיל משפיע. בהקשר לפוסט קודם שלי על הגילאים של שחקני הצמרת בעשורים האחרונים, קראתי את קרמניק אומר בראיון שאין היום יותר בצמרת הגבוהה שחקנים בשנות החמישים ואפילו השישים שלהם (כפי שעוד היו בשנות ה-70 וה-80) בגלל ביטול הדחיות (adjournments) שהתרחש בשנות ה-90, וכתוצאה ממנו משחקים יכולים היום להימשך אל תוך השעה השישית ואפילו השביעית. בגילאים מבוגרים היכולת לשמור על ריכוז טוטאלי כל-כך הרבה זמן כנראה נוטה להיפגם. אבל לגבי קרלסן, ברור שחלק מהעניין קשור, כמו שאמרתי, לא רק בעצם האורך של המשחקים אלא בסוג הלחץ שהוא מצליח להפעיל על היריב – גם הרבה שחקנים צעירים מאנאנד הפסידו לו בסוג כזה של עמדות... בכל אופן, ברור שבהשוואה למשחקים האחרונים, רוב המשחקים בדו-קרב עם גלפנד היו מבחינה זו בגדר בית-הבראה בשביל אנאנד.

    • IC

      לדעתי מה שמה מעניין בסגנון של קארלסן זה לא אספקט פשוט כמו שחקן סיומים טוב, לא חסרים שחקנים טכניים קלאסיים כאלה (קרפוב, קרמניק) אבל באותה מידה שהם לא יהססו לענות אותך עם היתרון הקטן ביותר במשך שעות, הם יסגרו על תיקו בשחור מעמדה שווה בכל יום, ובכלל הרבה מאוד עמדות שקארלסן ממשיך לשחק היו נחתמות בלחיצת יד, עם שחקן אליטה אחר היה יושב בכיסא שלו.

      בנוסף סתם לשחק ולשחק לא נותן שום דבר, פונומריוב "בצעירותו" (רב אמן מגיל 12 ואלוף פידה בגיל 18, היום כבר ישיש בן 27 למיטב זכרוני) היה משחק גם עמדות שוות לגמרי עוד 30-40 מסעים, אבל לא זכור לי שזה הוביל למשהו מיוחד. קארלסן פשוט משחק טוב יותר, ומצליח להקשות על היריבים שלו יותר.

      מהצד זה נראה נורא פשוט. המחשב מראה 0.00 ואנחנו מבינים שאמורות להיות כמה דרכים לתיקו אבל אם שחקנים אדירים כמו אנאנד וקרמניק מפסידים ככה לקארלסן, נראה שיש כאן יותר מזה. קשה לומר שקארלסן חלש במשחק חריף מאוד.

      אם ניתן למנות אצל קארלסן חולשה מסויימת היא נמצאת ברפרטואר הפתיחות, אבל גם כאן אפשר להסיק שקארלסן בעיקר מחפש את העמדות שלו, שהן בעצם כל העמדות בלי תיאוריה ארוכה וכפוייה, אין לו שום צורך להכין רפרטואר או להתנגח עם אנאנד בוריאנטים מסובכים בסלאבית. הוא כל כך טוב במה שהוא עושה שהוא פשוט יכול לשחק עמדות שוות ולנצח.

  • דוד

    וריאציית ההחלפה בפתיחה הספרדית. נראה שאנאנד הכין את זה היטב

  • אייל סגל

    זה לא בדיוק נוסח החילופין הקלאסי (שבא אחרי 3...א6), אלא גירסה שלו במסגרת הגנת ברלין (שקרלסן נכנס אליה שוב). גם את זה אנאנד כבר שיחק מוקדם יותר השנה, נגד קרמניק בציריך (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1711735) ונגד קריאקין בסטוונגר (http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1717700), כך שדי בטוח שקרלסן התכונן לכך - והוא ממהר לסטות מאותם משחקים כבר במסע השישי שלו.

  • שרון

    אייל שלום

    שאלה - במידה והקרב יוכרע לפני תום 12 המשחקים - האם ישחקו את המשחקים האחרונים בכל מקרה ?

    • אייל סגל

      לא, ברגע שאחד השחקנים עובר את 6 הנקודות הדו-קרב נפסק. ב-2008, למשל, אנאנד הוביל על קרמניק בשתי נקודות ולכן הדו-קרב נמשך 11 משחקים בלבד (הסתיים בתוצאה 6.5-4.5).

  • דוד

    המסע ה-19: ללבן טור ח'- לא כ"כ משמעותי, מול יוזמה מסויימת של שחור באגף המלכה (אחרי פ-א4). לדעתי תיקו

  • אייל סגל

    לאחר חילוף זוג הצריחים השני במסע 24, אפשר לומר שאנאנד הצליח להימנע היום מלהגיע שוב לסיום צריחים... חוץ מזה, קשה מאוד להצביע על משהו שהשיג.

    • דוד

      המשחק מת, מבחינה מעשית

  • אייל סגל

    דרך אגב, נקודה טקטית קטנה: 28.ד4 לא זוכה בכלי בגלל 28...מה-ה4!

    • דוד

      או מלכה ל-ד6 (יותר יפה)

      • דוד

        בעצם מאבד רגלי

        • ארנון

          מאבד כלי.

          • ארנון

            אופס, טעות...

      • אייל סגל

        אם כבר, 28...פ-ה4! יותר יפה (מאיים במזלג על ד2)...

  • אייל סגל

    מדברי סיכום המשחק של הפרשן הרוסי בצ'ספרו (בתרגום גוגל לאנגלית):

    In fact, the match ended today. Only a miracle can help Vichy win. For example, the visit of aliens (or in extreme cases, Borislav Ivanov, who trashes Houdini 10-0). Sometimes, as they say dear people, it happens.

    מהטוויטר של נקמורה:

    It is a bit sad to see the great blitzer, calculator and awesome tactical machine that Anand was in the 90s and 00s playing this style.

    https://twitter.com/GMHikaru/status/402393048211922945

    • דוד

      לא יודע מה נקאמורה רוצה, קרלסן די הכריח אותו לשחק כך... הרי אין עניין להסתכן בכל מחיר ונאקמורה עם ה"סטייל" שלו הפסיד 7-0 לקרלסן. "נאקה" לא רוצה שאנאנד ישנה את הסגנון שלו, שאיתו הפסיד לנקמורה 3-0...

  • דוד

    מחר מגנוס ילחץ לניצחון, ואם ינצח, וישי יכול ללכת הביתה. או שאולי כדאי לו להישאר כדי להרוויח לפחות את המיליון דולר

    • תמיר

      למה אתה מתכוון בהערה שלך על מיליון הדולר?

      • דוד

        המפסיד מקבל קרוב למיליון דולר (המנצח מיליון וחצי)

      • אייל סגל

        בכל אופן, בינתיים לא ממש נראה שהוא לוחץ לניצחון. הוא בחר את אחת הפתיחות השקטות והבלתי-שאפתניות ביותר עבור הלבן (אפילו לפי הסטנדרטים שלו) ברפרטואר המודרני - ההסתעפות הסולידית ביותר של הברלין.

        • דוד

          אחרי החילופין של הרצים והצריחים, המשחק מת. אבל מה לעשות, לקרלסן זה טוב

          • דוד

            ואם אנאנד ינסה "לשמור את המשחק חי" הוא יקלע לנחיתות בשל העמדה החזקה של הרץ

  • דוד

    ...או הפרש

  • צור שפי

    המון תודה אייל. מרתק. הסיומים נראים ממש כמו אטיודים.

  • דוד

    תיקו מכוער. כנראה מגנוס רוצה לשבור אותו פסיכולוגית, שיתייאש.

  • אייל סגל

    משום מה קרלסן נמנע מההזדמנות לשחק 34.ז3 וליצור סימטריה מושלמת על הלוח... מכל מקום, היום היה המשחק הדל ביותר בתוכן מאז תחילת הדו-קרב - שוב הגנת ברלין, אבל הפעם כשקרלסן בלבן. 3-5 לטובת קרלסן, ועם לכל היותר עוד ארבעה משחקים בלבד (לאחר יום המנוחה מחר) אנאנד באמת יצטרך לעשות משהו דרסטי, ושונה מאוד ממה שעשה עד עכשיו, כדי לחזור - אלא אם כן באיזשהו מקום השלים כבר עם ההפסד, וכעת הוא מעוניין בעיקר לשמור אותו בתחום ה"מכובד".

    • אלעד לוי

      כבר אתמול נראה שהוא השלים עם ההפסד והוא מנסה בעיקר לצאת בכבוד.

      רציתי לשאול אותך האם לדעתך הטורניר הזה מלמד על חילופי דורות ושבקרוב נראה את החבר'ה הצעירים (קראונה, קריאקין אולי MVL) מחליפים את הדינוזאורים הוותיקים?
      או שאולי מקדים מידי להספיד אותם וקרלסן הוא באמת תופעה מיוחדת?

      • אייל סגל

        כתבתי על זה משהו באחד הפוסטים הקודמים ("דורטמונד והמאבק הבין דורי" - http://debuzzer.com/segal/27407). אין ספק שניצחון של קרלסן בדו-קרב יהיה סמלי מאוד בהקשר זה, אבל בסך-הכל אי-אפשר עדיין להספיד את הדור ה"ישן". למשל, השחקן שלדעתי יכול לתת היום את הפייט הכי רציני לקרלסן הוא קרמניק, שאמנם צעיר בכמה שנים מאנאנד אבל בסך-הכל שייך לדור שלו, מבחינה זו שגם הוא נכנס לצמרת הגבוהה בתחילת שנות ה-90. אם - כמו שאני מקווה - קרלסן יזכה בדו-קרב הנוכחי וקרמניק בתחרות המועמדים הקרובה, דו-קרב על אליפות העולם ביניהם יכול להיות פיצוץ, אם קרמניק יגיע אליו כשהוא במיטבו (הוא פחות יציב מקרלסן, אמנם). בשנים האחרונות, המשחקים שיוצא להם לשחק בטורנירים בהם הם נפגשים הם כמעט תמיד מרתקים והפכו למעין קלאסיקו של השחמט.

        • דוד

          אני דווקא מקווה שקרמניק לא יגיע לשם. עדיף ארוניאן או קרואנה, יהיו לנו משחקים יותר אגרסיביים. אגב, לולא קרלסן, ארוניאן היה מספר 1 בעולם ללא ערעור וזה עם סגנון תוקפני ואטרקטיבי שלא רואים
          הרבה כיום

        • אייל סגל

          את הסגנון של מי מהם יותר אוהבים זו שאלה של טעם, אבל אי-אפשר לומר שארוניאן הוכיח בשנים האחרונות עליונות שיטתית על קרמניק - מבחינת הישגים מצטברים או במפגשים הישירים ביניהם. חוץ מזה, לאור האופן בו ארוניאן תיפקד בכל ההזדמנויות הרציניות שכבר היו לו בסבבי אליפות העולם - טורניר אליפות העולם של 2007 ושתי תחרויות המועמדים האחרונות - הוא מצטייר באופן די עקבי כ-choker ברגעים מכריעים. עדיין, כמובן שדו-קרב בינו לבין קרלסן יכול להיות מרתק; הייתי שם אותו כעדיפות שנייה שלי מבחינת מה שעולם השחמט יכול לספק כיום.

  • גלן

    אני תוהה (ושואל) האם לקהילת השח יש תודעה שקרלסן הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לשח בזמן האחרון? הוא סוג של טייגר וודס של השח- סלבריטי שגורם לעניין (איני חובב שח אבל חוץ מהקרב של גלפנד לא עניין אותי יותר מדי הדבר) עד לקרב הזה. אין ספק שלאננד יש יתרון מכריע (הודו) אבל בעולם המערבי לקרלסן יש יותר סכוי לעורר עניין.

    • איציק

      לא הבנתי, אתה טוען שקרלסון, שחור ובוגד באישתו ;)
      קרלסון באמת נראה כמו משהו מרענן ושונה, אך כמעט בכול תקופה היה כזה, טל, פישר, קספארוב...

Comments are closed.