תחרות המועמדים (סוף): יש לנו דו-קרב גומלין

קאמבק נהדר של אנאנד, שזוכה בטורניר באופן משכנע ביותר ומעפיל לדו-קרב עם קרלסן בנובמבר

untitled5

הסיבוב התשיעי, שבסיומו עזבנו את התחרות בפעם הקודמת, אכן התגלה כבעל חשיבות מכרעת, ובסיבובים שאחריו לא הושגו כל תוצאות שעירערו את הובלתו הבטוחה של אנאנד. הדבר הדרמטי ביותר שקרה בסיבוב העשירי היה המשך הידרדרותו של קרמניק – שכזכור הפסיד בסיבוב שלפני כן לקריאקין בעקבות טעות איומה בפתיחה, אותה ביצע כתוצאה מעיוורון טקטי ברמה אלמנטרית למדי.

טעות דומה קרתה לו במשחק נגד סוידלר, והפעם בלי שהופתע במיוחד בפתיחה. סוידלר שיחק מולו את ההגנה ההולנדית (1.ד4 ו5), שהיא בעלת מוניטין עמדתי מפוקפק, אבל נוסתה כבר על-ידי סוידלר בהצלחה יחסית נגד ממדיארוב בסיבוב קודם בטורניר (סוידלר הפסיד אמנם באותו משחק, אבל העמדה שהשיג מהפתיחה עצמה היתה טובה). מלבד זאת, קרמניק ידוע כקטלני במיוחד בלבן נגד הגנת גרינפלד, שהיא הנשק הרגיל יותר של סוידלר נגד 1.ד4 – כולל ניצחון מרשים על סוידלר עצמו בתחרות המועמדים לפני שנה.

נראה היה שהדברים מתנהלים בצורה טובה עבור קרמניק – הוא השיג יתרון עמדתי, הפעיל לחץ על סוידלר, ואז הגיע הרגע הבא לאחר המסע 31…פ-ב6:

bview4

הצריח הלבן על ג4 מותקף על-ידי הפרש השחור, ובתשובה קרמניק שיחק 32.צ-ד4?? שהפסיד מייד למכה טקטית פשוטה מאוד ביחס לרמות הללו: 32…ר:ח2+! 33.מ:ח2 מה:ו1; הלבן איבד טיב (ורגלי) ללא כל תמורה ועמדתו קרסה תוך מסעים ספורים. במקום זאת, קרמניק היה צריך לשחק 32.פ-ד4! התוקף את המלכה השחורה, כדי להסיט אותה מהאלכסון א6-ו1 לפני הנסיגה עם הצריח, וכך למנוע את התחבולה שנפל לה קורבן (32…מה-א6, כדי לשמור את המלכה על האלכסון, ייענה ב-33.צ-ג6! התוקף את הפרש השחור על ב6).

הסיבוב הבא סיפק דוגמה נוספת לחוסר החדות הטקטית של קרמניק, אם כי למזלו לא במשחק עצמו. בלבן נגד אנאנד, קרמניק שיחק הסתעפות של הפתיחה הקטאלונית, בה הפתיע בתחרות של שנה שעברה את קרלסן עם המסע הלא מקובל 11.מה-ג2 (במקום מה-א4) וכמעט ניצח; הפעם, ניסה מסע בלתי-שגרתי אחר – 11.פ-א3. אבל המסע הזה לא גרם בעיות מיוחדות לאנאנד, שהקריב רגלי תמורת יוזמה חזקה והישווה די בקלות. לאחר מסעו ה-23 של קרמניק התקבלה העמדה הבאה:

bview5

כאן אנאנד החליט להחזיר לעצמו את הרגלי עם 23…צ:א2, מה שהוביל לפישוט העמדה ותיקו מהיר. במסיבת העיתונאים לאחר המשחק נשאלה השאלה אם השחור יכול במקום זאת להמשיך לשחק באופן יומרני יותר עם 23…צ(ו)-ג8 ולשמור על המתח בעמדה; קרמניק ענה שהלבן יכול פשוט להגיב ב- 24.צ(ו)-ג1, ואנאנד היה צריך להסביר לו בעדינות שכך הלבן מפסיד כלי ל-24…מה:ד3! עם הרעיון 25.ה:ד3 צ:ג1+ 26.צ:ג1 צ:ג1+ 27.מ-ז2 צ-ג2! 28.מה:ג2 פ-ה3+ (קרמניק – שלפחות נותר לו הומור עצמי – הפטיר בתגובה: "אה, זה הסגנון שלי")

***********

אנאנד, שהשיג תיקו ללא מאמץ רב הן במשחק הזה והן בסיבוב שלפני כן נגד ממדיארוב, הגיע לפיכך לסיבוב השנים-עשר עם יתרון מעשי שעמד עדיין על נקודה וחצי מול מתחריו הקרובים ביותר (בגלל היתרון בשובר-השוויון מול ארוניאן). בלבן, נגד אנדרייקין, היתה לו הזדמנות טובה להכריע את הטורניר כבר שני סיבובים לפני סיומו:

המשחק התנהל בהגנת קארו-קאן, בהסתעפות אותה שיחק אנאנד לא מזמן כנגד קרלסן במשחק השני של הדו-קרב ביניהם. באותו משחק קרלסן הצליח כנראה להפתיע את אנאנד בבחירת הפתיחה שלו, ובנקודת מפתח אנאנד בחר בהמשך זהיר (15.פ-ה4) שהוביל במהירות לסידרה של חילופי כלים ותיקו. אלוף העולם היוצא ועוזריו השקיעו מן הסתם עבודה רבה בהסתעפות זו בעקבות אותו משחק, אבל קרלסן לא חזר אליה יותר – כנראה שבמסגרת הדינמיקה של הדו-קרב נועדה לשמש כהסחת דעת. אבל נגד אנדרייקין, אנאנד קיבל הזדמנות להפגין את שיעורי הבית שלו, והוא אכן בחר במסע חריף ושאפתני יותר – 15.מה-ו3.

בעמדה מהסוג שנוצר, הרגע בו מחליט השחור לפרוץ במרכז באמצעות קידום רגלי ל-ג5 הוא קריטי, ואנדרייקין עשה זאת במסעו ה-21. אבל כנראה שלא חישב טוב את התוצאות, כי בעקבות 22.ד5 (שהיא באופן טיפוסי התגובה הקריטית של הלבן) שגה באופן חמור שני מסעים מאוחר יותר כששיחק 24…מה-ג8? (במקום 24…פ[ב]:ד5! המוביל כנראה לשוויון, כפי שמדגימה ההסתעפות בלוח החי). הלבן קיבל בעקבות זאת מהר מאוד עמדה שהיתה זכויה, בגלל שילוב חוזקו של הרגלי ד' המתקדם עם האיומים באגף המלך.

המחשב הראה בשלב זה מספר דרכים עבור הלבן להכריע את המשחק – ביניהן 27.ד7! ומסע לאחר מכן 28.פ-ז4!. אנאנד בחר בדרך שונה שבאופן אוביקטיבי היתה צריכה להוביל גם כן לניצחון, אבל עשתה זאת באופן איטי יותר, שהותיר לאנדרייקין סיכויים מעשיים טובים יותר ליצירת משחק נגדי. ואנדרייקין אכן ניצל את הסיכויים האלה באמצעות המסע 29…ג4! שפתח את עמדת המלך הלבן באגף המלכה, בליווי תמרון הפרש ל-ג3 דרך א4. הוא היה צריך לוותר על הרץ שלו, אבל יצר איומים מסוכנים על המלך הלבן שהפכו את המשחק למסובך יותר עבור אנאנד, שגם נקלע כבר לדוחק זמן.

אנאנד הצליח לצלוח את ביקורת הזמן במסע ה-40 בדיוק ברגע ה"נכון", מבחינה זו שבעמדה שהתקבלה:

bview6

היה לו זמן לחשוב באריכות על מסעו ה-41 ולהחליט אם הוא מעוניין להסתפק בתיקו על-ידי חזרה על מסעים (דרך סידרת התראות שח עם הפרש שאנדרייקין החל בה מספר מסעים קודם לכן), או לנסות ולשחק על ניצחון. אפשרות אחת לעשות את הדבר האחרון, שהוזכרה על-ידי אנאנד עצמו במסיבת העיתונאים, היתה ברורה למדי – 41.מ-ד2, כשאחרי 41…מה-ד6+ 42.פ-ד3 (מפקיר את הרגלי על ד7, אבל הכרחי כדי להגן על הצריח ב-ב4) הלבן נותר ביתרון כלי, אבל מלכו נותר חשוף למדי במרכז ופגיע באופן פוטנציאלי להתקפה מצד כלי השחור. האפשרות השנייה, והטובה יותר, היתה כרוכה במסע המחשבי 41.צ-ג4!! המקריב צריח כדי לבלום את יוזמת השחור, כיוון שאחרי 41…ב:ג4 הרגלי השחור על הטור ג' משמש למעשה כמגן למלך הלבן; בעקבות זאת, המסע 42.פ-ז4!! מעניק ללבן התקפה מכרעת (כפי שממחישות ההסתעפויות המופיעות בלוח החי).

https://twitter.com/chessidharta/status/449168275981619201

אנאנד, שבשלב זה ידע שתוצאות הסיבוב נוטות לכיוונו, כיוון שאף אחד ממתחריו הפוטנציאליים אינו עומד לנצח – ארוניאן כבר סיים את משחקו בתיקו, והמשחק ממדיארוב-קריאקין נטה באופן ברור לאותה התוצאה – החליט בסופו של דבר לא לקחת סיכון ולהסתפק בתיקו על-ידי חזרה על מסעים עם 41.מ-ב3.

הכרעת הטורניר נדחתה איפוא לסיבוב הבא, בו שיחק אנאנד בשחור נגד קריאקין – כאשר ניצחון של קריאקין הוא הדבר היחיד שיכל עוד לשמור על מתח ממשי בתחרות. יש לציין שמלבד אנאנד, קריאקין היה זה שנראה עד לאותו משחק הכי טוב במחצית השנייה של הטורניר, עם שני נצחונות (אחד מהם בסיום מרשים במיוחד, נגד סוידלר – ניתוח יפה של הסיום הזה אפשר למצוא בוידאו של דניאל קינג), ועוד שני משחקים די טובים – נגד טופאלוב וממדיארוב – שלפחות בראשון מביניהם היו לו סיכויי ניצחון. ניצחון של קריאקין על אנאנד היה לא רק מצמצם את הפער ביניהם לחצי נקודה, אלא גם מעניק לקריאקין שובר-שוויון פוטנציאלי עדיף (בזכות מאזן המשחקים הפנימי), כך שתיקו היה עשוי לא להספיק לאנאנד בסיבוב האחרון, אם קריאקין ינצח גם בו.

כנראה שלא ניתן לעבור טורניר שלם ברמה כה גבוהה מבלי להיקלע לפחות פעם אחת לצרות, ובמשחק זה הדבר קרה סוף-סוף לאנאנד, שהיה צריך להגן באופן ממושך וסבלני על סיום נחות, אבל הצליח לעמוד בלחץ (אולי אימון טוב לקראת הדו-קרב החוזר עם קרלסן – או דוגמה לאיך היה מתוכנן להיראות הדו-קרב הראשון…).

קריאקין חזר בפתיחה על "שיטת קרלסן" שכבר הביאה לו הצלחה נגד קרמניק, ושיחק (שוב בגמביט המלכה) הסתעפות שקטה יחסית הנחשבת ללא יומרנית – אבל כזו שהוציאה במהירות את אנאנד מההכנה התיאורטית שלו. אנאנד הקריב רגלי תמורת יוזמה, כפי שכבר עשה במשחקיו בשחור נגד טופאלוב, ארוניאן וקרמניק. אבל בניגוד לאותם משחקים, בהם השיג שוויון נוח, הוא לא דייק כששיחק 13…מה-א5 (במקום 13…צ-א5!) ונקלע, כאמור, לסיום נחות.

קריאקין, כשראה שלא יוכל לקדם את הרגלי העודף והחופשי שלו באגף המלכה, המיר אותו על-ידי 22.צ(א)-ג1 ביתרון של רץ ופרש לעומת צריח, והחל בתימרונים ממושכים שנועדו לאפשר לו לקדם בצורה יעילה את רגלי אגף המלך שלו תוך תקיפת הרגלים השחורים שם. אבל אנאנד התגונן בצורה מדוייקת ותוצאת המשחק התבהרה לאחר המסע 52…מ-ז6:

bview7

הרץ והפרש הלבן תוקפים במשולב את הרגלי השחור על ז5 (זו אחת הסכנות הבסיסיות בסיום כזה עבור הצד עם הצריח – יש ברשותו פחות כלים, ולכן באופן עקרוני פחות יכולת להגן על רגלים מותקפים); אלא שלכידתו של הרגלי תוביל לסיום שווה, למרות יתרון הרגלי של הלבן: 53.פ:ז5 צ:ד2+! 54.מ:ד2 מ:ז5 55.מ-ה3 מ-ו6. כעת, אם ינסה הלבן לפרוץ עם ו4 השחור ישיג תיקו באמצעות קידום הרגלי החופשי ח', שימשוך את המלך הלבן הרחק מהרגלים שלו, בעוד שהמשך התימרון במלך לא יוביל לדבר כל עוד ידאג השחור להציב את מלכו באופן כזה שעל מ-ח3 מצד הלבן יוכל להגיב ב-…מ-ז5 (כדי להגן על הרגלי ח').

מעניין, אגב, שמצב של סיום רגלים שווה למרות גירעון של רגלי הוביל לתיקו גם בסיום המשחק נגד טופאלוב אותו הזכרתי קודם, שם הופיע על הלוח ממש – כשאנאנד כפה תיקו באמצעות חילוף צריחים בעמדה הבאה:

bview3

מהרגע בו היה ברור שהזכייה ברגלי השחור אינה יכולה לקדם את סיכויי הניצחון של הלבן גם תוצאת המשחק היתה ברורה, למרות שקריאקין המשיך בתמרוני סרק עוד כ-40 מסעים עד שהוסכם לתיקו. כך הובטח נצחונו של אנאנד בטורניר סיבוב לפני הסוף, כיוון שארוניאן, שהיה חייב לנצח בשחור כדי לשמור על סיכויי זכייה כלשהם, שיחק פתיחה מפוקפקת, הסתבך, והפסיד לאנדרייקין.

***********

את הטבלה הסופית ניתן לראות בראש הפוסט; נתון נוסף שמעניין להתבונן בו הוא מה שמכונה ה- Performance Rating של השחקנים בטורניר – כלומר, מד-הכושר שהיה נקבע להם על סמך ההופעה הבודדת הזו, תוך שיקלול מספר הנקודות שהשיגו עם חוזקם של היריבים נגדם שיחקו על פי שיטת Elo. הנה המספרים, בליווי מד-הכושר ה"אמיתי" (כלומר, זה מרשימת הדירוג האחרונה שפורסמה על-ידי פיד"ה) בסוגריים:

אנאנד 2845 (2770)

קריאקין 2795 (2766)

קרמניק 2768 (2787)

ממדיארוב 2772 (2757)

אנדרייקין 2779 (2709)

ארוניאן 2737 (2830)

 סוידלר 2748 (2758)

טופאלוב 2719 (2785)

אם לוקחים בחשבון שהפרשים של 30-20 נקודות הם קטנים למדי בהקשר זה, כיוון שהתנודות ב- Performance Rating עם כל חצי נקודה שמושגת או הולכת לאיבוד בטורניר חדות הרבה יותר מאשר אלה שבמד-כושר הממשי, ניתן לראות שאצל ארבעה מתוך שמונת המתחרים ההופעה הייתה פחות או יותר לפי ציפיות מד-הכושר. יוצאי-הדופן הבולטים לטובה הם אנאנד ואנדרייקין (שנראה כי הוא וקריאקין הם היחידים, מלבד אנאנד, היכולים לצאת בתחושה חיובית מהתחרות הזאת); יוצאי-הדופן הבולטים לרעה הם ארוניאן וטופאלוב.

אנאנד הפגין הופעה דומיננטית ביותר, למרות המאזן הלא-ספקטקולרי כשלעצמו של 3+, הזהה לזה של קרלסן וקרמניק בטורניר של שנה שעברה (אבל עם פחות נצחונות וללא הפסדים), דבר הקשור בכך שלא היתה לו תחרות כמו זו שסיפק קרמניק לקרלסן במחצית השנייה של אותו טורניר. הדינמיקה של הטורניר הנוכחי התאפיינה בכך שמצד אחד, אלה שפתחו טוב (חוץ מאנאנד) – כמו קרמניק או ארוניאן – לא הצליחו לצבור מומנטום חיובי לאורך זמן והתחילו להפסיד; ומצד שני, אלה שפתחו גרוע (ממדיארוב, אנדרייקין, קריאקין) והיה נראה שהם עשויים להפוך לשקי חבטות נוסח רדג'אבוב בשנה שעברה, התאוששו והתחילו לנצח; כך שחוץ מאנאנד כולם איך שהוא "ביטלו" או איזנו זה את זה.

נתון אחד היכול להמחיש זאת הוא שכל המשתתפים בטורניר זכו בשניים או שלושה משחקים, אבל להוציא את אנאנד כולם גם הפסידו בין שניים לארבעה משחקים. נתון אחר הוא שישנם לא פחות מחמישה זוגות של שחקנים (קריאקין-קרמניק, קריאקין-ארוניאן, ממדיארוב-ארוניאן, קרמניק-טופאלוב, סוידלר-טופאלוב) שהמאזן הפנימי ביניהם היה שווה לא כתוצאה משני תיקו, כמו בדרך-כלל במקרים כאלה, אלא כתוצאה משני משחקים מכריעים שהלכו בכיוונים שונים.

הרגע בו מישהו נראה כמתחרה רציני באמת לאנאנד היה בסוף המחצית הראשונה (הסיבוב השביעי), כאשר ארוניאן השתווה לו במספר הנקודות לאחר ניצחון מרשים על קריאקין. אלא שכמו בשנה שעברה – ובאופן קיצוני עוד יותר – ארוניאן פשוט התפוגג כשהגיעו רגעי האמת במחצית השנייה של התחרות. זה התחיל בכך שלא התאמץ כלל לנסות ולנצח את אנאנד בסיבוב השמיני, ונתן לו במתנה שובר-שוויון טוב יותר (בגלל נצחונו של אנאנד עליו בסיבוב הראשון); ואם חשב שיוכל לנצח במקום זאת את השחקנים האחרים, בא ההפסד לממדיארוב בסיבוב הבא ויצר פער מעשי של נקודה וחצי בינו לבין אנאנד. לאחר מכן לא הרשים באף אחד ממשחקיו הנותרים, ואף סיים עם שני הפסדים רצופים – כאשר ההפסד לקריאקין בסיבוב האחרון מדרדר אותו לחצי התחתון של הטבלה (ומקפיץ את קריאקין למקום השני).

כפי שנאמר לא פעם לאורך התחרות, אנאנד של הטורניר הזה הזכיר מאוד את אנאנד של 2007/8, שהיו שנות השיא בקריירה שלו (הזכייה בטורניר אליפות העולם ב-2007, הדו-קרב נגד קרמניק ב-2008, וזכייה כפולה בטורניר-העל של לינארס, שכונה "הווימבלדון של השחמט") – ולא את זה של השנתיים-שלוש האחרונות. צריך לחכות ולראות אם יוכל להתמיד ביכולת הזו, אבל אין ספק שמדובר כאן בקאמבק נהדר לאחר תקופה די ממושכת של מה שהצטייר כדעיכה בלתי הפיכה.

לאנאנד מעולם לא היו האינטנסיביות המדהימה של קספרוב או היכולת לנצח כמעט מכל עמדה שיש לקרלסן, אבל במיטבו היה מאז ומתמיד שחקן פרגמטי, סולידי, ויעיל ביותר – כזה שיודע לא להסתבך, ולקחת את הצ'אנסים שהוא מקבל באופן מדוייק ואלגנטי; ואכן, כל שלושת הנצחונות שלו בטורניר (על ארוניאן, ממדיארוב וטופאלוב) הם משחקים "חלקים" ואלגנטיים מאוד. להוציא את המשחק נגד קריאקין, כאמור, הוא הצליח להימנע לאורך הטורניר מלהיקלע לעמדות גרועות; הטעויות החמורות ביותר, יחסית, שעשה היו כרוכות בכך שלא ניצל את סיכויי הניצחון שקיבל בשני משחקים (נגד סוידלר ואנדרייקין) והסתפק בהם בתיקו. הרשימה גם הקלות היחסית של משחקיו בשחור, שנבעה משילוב של הכנת פתיחות מעולה עם כושר משחק טוב מאוד (בניגוד לטופאלוב, למשל, שהרבה להשיג עמדות טובות מהפתיחה ואז לקלקל אותן). אם שמים בצד את המשחק נגד קריאקין, וגם את התיקו הקצר נגד ארוניאן שלמעשה לא היה משחק אמיתי, נותרים עם שני משחקים בשחור בהם אנאנד השיג שוויון נוח (נגד טופאלוב וקרמניק) ועוד שלושה משחקים בהם אף השיג יתרון (נגד ממדיארוב, אנדרייקין וסוידלר).

אנאנד הוא השחקן החמישי בהיסטוריה – אחרי סמיסלוב, ספסקי, קורצ'נוי וקרפוב – שזכה יותר מפעם אחת בתחרות מועמדים בפורמט מלא (כלומר, כזה של טורניר או סידרת דו-קרבות; הפעם הראשונה היתה כשהעפיל לדו-קרב נגד קספרוב ב-1995). הוא אלוף העולם השני – אחרי קרפוב – שמצליח לזכות בתחרות מועמדים כזו ולהעפיל שוב לדו-קרב על אליפות העולם אחרי שאיבד את תוארו (וכשקרפוב עשה זאת ב-1990 הדבר לא נחשב ממש כקאמבק, כיוון שהוא וקספרוב היו אז עדיין פחות או יותר בליגה משל עצמם; בוטביניק, בשנות ה-50 וה-60, קיבל דו-קרבות חוזרים אוטומטיים). כשנשאל בסוף מסיבת העיתונאים לאחר המשחק נגד קריאקין אם הוא לא עייף כבר מדו-קרבות על אליפות העולם, אמר: "לא!".

רב"ש או טר"ש
שני הסנט שלי על שחיתות

80 Comments

ששון 30 במרץ 2014

תודה רבה.

מוטי בננה 30 במרץ 2014

אתה יכול אולי לתת עצות לשחמטאי המתחיל שמאוד רוצה לנצח אנשים שקרובים אליו ובינתיים טובים ממנו?
תודה מראש על הפוסטים המרתקים.

אייל סגל 31 במרץ 2014

אין לי עצות מקוריות במיוחד חוץ מאשר להתאמן וללמוד (לא חסרים חומרי לימוד למתחילים, בספרים או באינטרנט; יש למשל הרבה ערכי ויקיפדיה טובים על מושגים בסיסיים שהם נקודות התחלה בכלל לא רעות; ובמשחק ממש אפשר בקלות להתאמן באתרים שמשחקים בהם אונליין).

אילן 30 במרץ 2014

תודה רבה על הסיקור של הטורניר, מקווה לראות עוד פוסטים רבים ממך.

שאלה – האם אתה מכיר אתרים או חנויות טובות בארץ מהם אפשר לקנות סט שחמט איכותי (עשוי עץ, כלים עם משקולות וכו')?
די מאסתי בכלים מפלסטיק ולוח ויניל :)

אייל סגל 31 במרץ 2014

לא – הלוח והכלים היחידים שאני משתמש בהם הם על צג של מחשב…

עמית זילברבוש 2 באפריל 2014

אילן,
אני יודע ש"שלו ובניו" הם חנות שחמט מובילה כבר שנים. החנות עצמה נמצאת במרכז השחמט בתל אביב ברחוב טגור 26. יש שם כל מה שחובב שחמט יכול לחפש בערך…

שחר 30 במרץ 2014

תודה על הפוסט המצוין ועל הסיקור המדויק של התחרויות!
כל אחד מאיתנו יכול ללמוד משהו מהגישה של אנאנד, לא רק בהקשר לשחמט, אלא בכלל, איך להתנהל בקריירה או בחיים

צור שפי 30 במרץ 2014

בפוסט של דורפן כבר מובעת ההערכה הגדולה לאנאד שהצליח למרות גילו ו״נגד כיוון ההיסטוריה״ להביא את עצמו לעוד התמודדות על הכתר. יחד עם זאת נדמה לי שגם גדולי תומכיו יודו שההודי לא שיחק בעבר, וודאי שאיננו משחק כיום שחמט מעניין או מרגש במיוחד. הוא שחקן עמדתי, יבש מאוד ומול הפרגון שהוא ראוי לו על ההשג העצום נדמה שאי אפשר להתכחש לכך שזכייתו מעידה בעיקר על ״דלות חומר״ מסויימת בצמרת שמתחת לאלוף המכהן.

אייל סגל 31 במרץ 2014

אני לא רואה את עצמי כאחד מגדולי תומכיו של אנאנד, אבל בכל זאת אני חושב שהאפיון הזה שלו מוטעה. הוא שחקן מאוד אוניברסלי, והרבה מהמשחקים הגדולים שלו מצטיינים דווקא בהתקפות ותחבולות יפהפיות (תסתכל בשני הנצחונות שלו בשחור מהדו-קרב נגד קרמניק, משחק מס' 4 בדו-קרב נגד טופאלוב, או הניצחון על ארוניאן בוייק אן זה בשנה שעברה – שניתחתי אותו כאן); ובאופן כללי, במיטבו המשחק שלו מתאפיין באלגנטיות רבה מאוד, מה שנכון לכל שלושת הנצחונות שלו בתחרות הזו.

מה שלטעמי יכול לעורר אנטגוניזם מסויים כלפיו בעניין ה"ריגוש" הוא פחות מאפיין סגנוני פרופר ויותר הנכונות הכללית להסתפק בהרבה תוצאות תיקו והניסיון להצליח בטורנירים במאמץ מינימלי. מעניין, בהקשר זה, שבכל ההצלחות הגדולות שלו ב-2007/8 אותן הזכרתי הדינמיקה היתה דומה במידה מסויימת למה שקרה בתחרות הנוכחית – פתיחה חזקה ואז שיוט קליל יחסית אל הניצחון עם הרבה משחקי תיקו די קצרים או דלים בתוכן בחלק המאוחר יותר. [למשל – רצף המשחקים שלו מלינארס 2008 ]

ארנון 31 במרץ 2014

כל רגע הוא הזדמנות טובה להראות שוב את ניצחונו של אנאנד על ארוניאן בוייק 2013, על אחת כמה וכמה אחרי שאתה מזכיר אותו כאן. לעצור אחרי המסע ה-16 של אנאנד, ולהבין כמה שחמט יכול להיות אסתטי: http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1704763.

וכרגיל, מצטרף לתודות, אייל. מקווה שתמצא חומרים לכתוב עליהם גם בעונה שחונת התחרויות הצפויה לנו.

צור שפי 31 במרץ 2014

אייל, ארנון – תודה לשניכם על המשוב

דוד 31 במרץ 2014

כשקרלסן פרץ בצמרת דברו על 'מהפכה' 'לא עוד השחקנים של שנות ה90' ועל כך שהשחמט שייך לצעירים קרלסן זוהה כסמלה של המהפכה
פתאום אתם מבינים שעדיין שחקני ה'עבר' המנוסים לא רק מצליחים יותר אלא גם אובייקטיבית משחקים טוב יותר מהשחקנים הצעירים (אם כי יצויין שקריאקין הרשים)
אין שום מהפכה של צעירים. פשוט, מגנוס קרלסן הוא ככל הנראה אחד הגדולים בהיסטוריה, ו'סגניו'- אנאנד וארוניאן אפילו לא באותו איזור
אולי זה קצת עצוב לחובבי השחמט התחרותי אבל כך היה בימי פישר וקספרוב, ואף אחד לא התלונן

דוד 31 במרץ 2014

ואגב זה לא מדוייק שאף אחד לא הימר על אנאנד. אני כן הימרתי עליו בפוסט שלקראת התחרות ;-)…

אייל סגל 31 במרץ 2014

אם כבר מדברים על הימורים מוצלחים, הנה זה של ייבגני סורוב, עיתונאי שחמט רוסי יודע:

If you asked me who would NOT win then I’d be glad to give you a clear reply: Anand. Let’s agree on the following: if Anand wins the tournament I’ll publicly admit I understand nothing about life or chess, and you’ll never ask me to take part in such a survey again

http://www.sports.ru/tribuna/blogs/checkmate/585190.html

D! בארץ הקודש 31 במרץ 2014

נהדר – הוא יעמוד בזה?

אייל סגל 1 באפריל 2014

מסתבר שכן – במשאל חוזר שאותו עיתון ערך אחרי סיום הטורניר הוא הודה שהוא לא מבין כלום, בשחמט או בחיים…

איציק 31 במרץ 2014

ראשית, מצטרף לתודות… היה כייף גדול לקרוא אותך ואת השרשראות הבאו בהמשך לפוסט. ממתין לעוד מהפוסטים שלך…
שנית, אני זוכר בהתמודדות עם גלפנד שהשדרנים/פרשנים דיברו הרבה על כך שאנאנד נדיר שנכנס לבעיות זמן ושיש לו יכולת של משחק מהיר יחסית עם מהלכים מדויקים מאוד. האם גם בתחרות זו התאפיינה בכך והאם זה נותן יתרון של הוצאת אנרגיה נמוכה ובכך רעננות לסיבובים האחרונים?

אייל סגל 31 במרץ 2014

בהחלט יכול להיות שזה עוזר מבחינת חיסכון באנרגיה; לא עקבתי בדיוק אחרי זמני המחשבה שלו על מסעים בטורניר, אבל נדמה לי שרק באותו משחק נגד אנדרייקין שדיברתי עליו, בו הסיבוכים הטקטיים היו גדולים במיוחד, הוא נכנס לדוחק זמן לא נוח. (למי שזה מעניין אותו, הנתונים של זמני המחשבה על כל מסע מופיעים לצד המסעים עצמם בפורמט מאוד נוח באתר chess24 )
זה קשור גם בסוג העמדה שמקבלים במשחק – כשמשיגים באופן עקבי עמדות טובות או נוחות, בדרך-כלל צריך להשקיע פחות זמן. ובשנים האחרונות, כשהיה נראה שרמת המשחק של אנאנד בירידה, הוא גם התחיל להיקלע יותר מאשר פעם לדוחק זמן.

אלעד אחד 31 במרץ 2014

תודה רבה, אייל.
מעניין, מרתק, ומעשיר.

הארכיון 31 במרץ 2014

תודה רבה אייל על הפוסט.
יש ספרים איכותיים כמו "על קודמיי הגדולים" של קספארוב בעברית שאתה ממליץ בחום? יותר מעניין אותי היסטוריה ונונסננס מאשר ידע מקצועי כי שחקן שחמט מקצועי כבר לא ייצא ממני…

אייל סגל 31 במרץ 2014

הספר ה"היסטורי" הכי מעניין שאני מכיר הוא Russians versus Fischer, שמספר את הקריירה של בובי פישר מנקודת-הראות הסובייטית.

הארכיון 31 במרץ 2014

אייל. אני מדבר על ספרים בעברית…

אייל סגל 31 במרץ 2014

מצטער, אני לא מתמצא במה שיש בעברית… (כלומר – אני לא עוקב אחרי מה מתורגם מאנגלית ומה לא; עד שהזכרת את זה לא ידעתי בכלל שהסידרה של קספרוב תורגמה. ולא ידוע לי על ספרי מקור מעניינים מהסוג שאתה מדבר עליו)

אייל סגל 31 במרץ 2014

הקריקטורה של דיאז (בהמשך ישיר לקריקטורת האקווריום):

http://www.chessvibes.com/back-for-more

דוד 31 במרץ 2014

הוא אדיר
הפך את קרלסן לאליל
מעניין מה אנאנד יכין לגמר הבא(רק לא 1.ה4). אני מצפה לשחמט הרבה יותר פתוח ומעניין אבל קשה להמר על הפתעה. רק מקוה שקרלסן יצטרך להזיע ונראה יותר קרב מבריק וטקטי כמו שהוא מסוגל (למשל כמו משחקו האחרון נגד גלפנד).
כשקורצ'נוי העפיל לדו קרב גומלין נגד קרפוב, דובר על נקמה ועל האפשרות להפתיע, וכולם ראו איך זה נגמר… לדעתי הפערים בין קרלסן לאנאנד רק גדלו (או יגדלו) מאז הדו קרב והביטחון העצמי שלו שממילא לא היה נמוך, השתפר בהרבה

So 31 במרץ 2014

תודה!

אחד 1 באפריל 2014

כנראה ששחמט הוא לא ענף תחרותי מוצלח במיוחד אם שחקן יכול להחשב כפייבוריט גדול מול שחקן אחר שהתחיל לשחק עוד לפני שהוא נולד.

(בהתחשב בכך שלא מדובר בענף שדורש יכולות פיזיות).

אייל סגל 1 באפריל 2014

מה זה קשור? קודם כל, שחמט כן כרוך במאמץ פיזי, גם אם לא גלוי (שחקנים יכולים לאבד קילוגרמים שלמים ממשקלם בתחרויות כאלה); ויש יכולות קוגניטיביות קריטיות למשחק – כמו שמירה על ריכוז טוטאלי במשך שעות שלמות או עשיית חישובים מהירים – שמתחילות להיפגע עם התקדמות הגיל משלב כלשהו. אבל בכל מקרה, הגיל הוא רק גורם אחד מתוך כמות עצומה של גורמים שיכולים להשפיע בכיוונים שונים.

IC 1 באפריל 2014

כמה הערות לסיכום:

ראוי לזכור שאנאנד היה לא רחוק מלוותר לגמרי על התחרות הזאת,ובעצם לפרוש אחרי ההפסד לקארלסן, רבים היו מקבלים זאת בהבנה, בראייה כזאתי הקאמבק שלו הוא באמת משהו שמתאים לסרט קולנוע, קשה להאמין שהוא יצליח לנצח את קארלסן, אבל אולי יפגין רמה גבוהה יותר, ויצור דו קרב מותח ומעניין יותר.

ארוניאן שוב אכזב, הוא נראה פשוט כמו יותר מידי בן אדם ופחות מידי שחמטאי, חסר לו המשהו הנוסף הזה, החלק המנטלי שהופך לווינר, כי כשרון שחמטאי כמובן לא חסר לו. מעניין לציין שאחד העוזרים שלו היה הישראלי מקסים רודשטיין, אני לא יודע מי עוד היה בצוות שלו, אבל אולי הוא זקוק לעוזר מבוגר שיתן לו יציבות (למשל אקופיאן) ארוניאן עבד עם המון שחקנים מוכשרים (סרגיסיאן, מובססיאן, למשל) אבל יכול להיות שמה שהוא צריך זו עזרה בתחום המנטלי. גם בלעדיה הוא יכול להיות שחקן טופ 3 לשנים הבאות, אבל אם השאיפה היא אלוף עולם, אולי צריך לחשוב בכיוונים אחרים.

קריאקין בסופו של דבר איכשהו סיים שני עם +1, ולמרות שקשה לראות אותו מסכן מישהו בינתיים, נראה שהוא בדרך הנכונה. הסגנון שלו יותר יבש ממדבר סהרה, ועדיין אין לו את הקלאס של קרמניק, אבל הוא מתקרב לשם, והוכיח בכל הנצחונות שלו יכולת פרקטית טובה, בנוסף להכנה הביתית האדירה שתמיד הייתה לו, היות וקרמניק נראה מתקרב לשלב שבו יש רק ירידה, קריאקין בהחלט אופציה ריאלית לעתיד השחמט הרוסי.

טופלוב כבר לא יהיה אלוף עולם, ולא ברור מה קרה לפני 6 שנים שהוא שיחק שחמט כל כך חזק. אולי באמת השתמש במחשב :) :)

סווידלר ממדיארוב ואנדרייקין הוכיחו בעיקר חוסר יציבות, ושחמט מעולה לפרקים, כמובן שאנדרייקין צלח את התחרות בצורה מאוד מוצלחת בסה"כ, והוא יכול לראות בזה נקודת פתיחה טובה, בכך שהוא ניצל צאנס שאף אחד לא חשב שהגיע לו.

אייל סגל 1 באפריל 2014

אגב, אנאנד סיפר במסיבת העיתונאים אחרי המשחק עם קריאקין שלקרמניק היה תפקיד חשוב בלשכנע אותו להשתתף בטורניר, בשיחה שהיתה להם בדצמבר בזמן הטורניר בלונדון.

לגבי קריאקין, בהיבטים מסויימים היה נראה ששיחק עם השראה קרלסנית – כמו הפתיחות הלא-תיאורטיות בלבן נגד קרמניק ואנאנד (שהצליחו מן הסתם מעבר למה שחלם עליו אפילו), או משחק התמרונים העקשני שלו מול ארוניאן בסיבוב האחרון. אבל יש תחושה שקרלסן היה זוכה באותו סיום שבו קריאקין החמיץ ניצחון מול טופאלוב.

לגבי טופאלוב, אני מניח שאתה מתכוון ללפני 9 שנים כשזכה בטורניר אליפות העולם של פיד"ה עם שישה נצחונות בשבעת הסיבובים הראשונים, ובכלל 2005 היתה שנה פנטסטית בקריירה שלו. גם בשנים שאחרי זה היו לו לא מעט הישגים מרשימים, עד להפסד לאנאנד בדו-קרב של 2010. אחרי תקופה של דעיכה, היה נראה שהוא עושה קאמבק רציני בסידרת הגרנד פרי האחרונה, אבל כנראה שזה באמת כבר לא מספיק להתמודדות ממשית על אליפות העולם.

אייל סגל 4 באפריל 2014

ואגב, לאור ההחמצה הגדולה של ארוניאן בפתיחה של המשחק הראשון נגד אנאנד שהתייחסתי אליה בתגובה 16, נראה כעת שצוות העוזרים שלו לא עשה עבודה טובה במיוחד גם בחלק הלא-פסיכולוגי…

נפתלי 1 באפריל 2014

מצטרף לכל המחמאות-סיקור מעולה של התחרות!

אייל אתה בטוח שאתה במקרה לא רב אמן?ובכל אופן אני חושב שאתה צריך להיות לפחות עורך אתר האיגוד.

מקווה לסיקור לא פחות מושלם בתחרויות העל שייפתחו עוד כחודש(נדמה לי)במדינת השחמט מס' אחת בעולם.

Zak 1 באפריל 2014

המון תודה כמובן על הסיקור המצויין ולא פחות על ההתייחסות העניינית והאכפתית גם בתגובות.

כולי תקווה שזו לא הברקה חד פעמית של אנאנד ושלא יהיה לו עכשיו תירוץ לגמגם בתחרויות בשנה הקרובה בנימוק של ההכנה למפגש עם קרלסן. אפשר גם לקוות שביחד עם העוזרים שלו הם יצליחו להתכונן הפעם בצורה קצת יותר מוצלחת לדו קרב. אודה שלפני התחרות קצת פקפקתי ביכולות שלו אבל שמחתי לראות שהוא העמיד אותי על טעותי. בעוד שחקנים אחרים אכזבו או סתם לא היו מספיק יציבים לאיים על הנצחון, הזכייה של אנאנד מוצדקת לחלוטין ומרשימה אפילו יותר מזו של קרלסן בשעתו. אם הוא יכול לשמוע, אז באמת כל הכבוד :)

אייל סגל 2 באפריל 2014

לגבי הדו-קרב – אם אחד הגורמים שעזרו לאנאנד בתחרות הזו הוא שבא משוחרר יחסית מלחץ וציפיות, אולי זה יעזור לו גם שם; ובהקשר זה, גם העובדה שהוא בא הפעם מעמדה של קונטנדר ולא של אלוף העולם המכהן. בוטביניק, בדו-קרבות שלו בשנות ה-50 וה-60, שיחק באופן עקבי יותר טוב מעמדה כזו (אם כי בניגוד לאנאנד הוא לא היה צריך להרויח את הזכות לדו-קרב גומלין אחרי שאיבד את התואר, אלא היתה לו הפריבילגיה הענקית של דו-קרב אוטומטי כזה אחרי שנה).

Zak 2 באפריל 2014

מעניין גם באם הכשלון שלו בדו-קרב הקודם הושפע גם מכך שהוא נערך בהודו מה שיכול היה להטיל עליו מעמסה נפשית נוספת. אולי מיקום נייטרלי יעזור לו במשהו? אני מניח שהוא עדיין יהיה אנדרדוג ברור, אבל לפחות שייתן פייט במקום ללכת פעם אחר פעם עם הראש בקיר נגד הברלין של קרלסן.

אילן 2 באפריל 2014

שלום, אייל.
אז בזכות תחרות המועמדים טיפס אנאנד עד למקום השלישי בדירוג העולמי ועדיין רחוק מרחק של קרוב ל- 100 נקודות במד כושר מקרלסן. מעניין (ואולי קצת חבל) שעד הדו קרב גומלין שייערך ביניהם בנובמבר הקרוב, לא ייפגשו השניים לפני כן.

אם הבנתי נכון, אנאנד אמור לשחק מחרתיים בבונדס ליגה וזהו. עד נובמבר לא נראה אותו, מה שמעודד לחשוב שיקח את משך הזמן הארוך הזה, להכנות לקראת הדו-קרב. קרלסן, לעומתו, ישחק כבר החודש בתחרות חזקה, באזרבייג'אן (ישתתפו בה, בין היתר, קרואנה, נקמורה, קרייאקין, ממדיירוב, רדג'בוב) ובעוד חודשיים ישחק בנורבגיה בתחרות חזקה נוספת (ארוניאן, קרמניק, טופלוב, קרואנה, גרישוק, קרייקין וסבידלר).

השוני הזה בין השניים, והמחשבה שאנאנד יישב עם צוות העוזרים שלו לשקוד על הכנות לפתיחות, קצת מאכזב, במובן הזה, שהוא נוטל במידה מסוימת את העוקץ ממשחק יצירתי, אימפרוביזורי, ובמידה מסוימת בעצם את העוקץ ממשחק השחמט. נדמה לי שאפשר היה להתרשם מכך, גם בתחרות המועמדים הנוכחית, שאנאנד בקיא ברזי המהלכים המובילים לתיקו. נכון שאפשר להביט בזה אחרת, ולומר שעדיין יהיה מותח לראות כיצד קרלסן מתמודד עם ההכנות של אנאנד. ובכל זאת, פחות מעניין, לדעתי.
אולי בהיבט הזה שתיארתי לעיל, המשחק של קרלסן מחיה את משחק השחמט ואילו המשחק של אנאנד ממית אותו.

אייל סגל 2 באפריל 2014

קודם כל, אני בכלל לא בטוח לגבי לוח הזמנים של אנאנד – יש כמה טורנירים חשובים שעוד לא הודיעו על רשימת המשתתפים בהם (דורטמונד, הטורניר לזכר טל, בילבאו, אולי גביע סינקפילד), גם בנורבגיה נשאר עוד מקום פנוי אחד, ואני מניח שכעת דווקא יהיה לו חשוב לשחק כדי להתאמן ולשמור על כושר משחק; אין ספק שביסס מחדש את המעמד שלו כמי שכל טורניר צמרת ירצה להזמין אותו. במהלך 2013 לקראת הדו-קרב, אגב, הוא שיחק לא פחות – אפילו קצת יותר – מאשר קרלסן: 57 משחקים חוץ מהדו-קרב עצמו, לעומת 51.

תחרות המועמדים הראתה הכנה תיאורטית מצויינת של אנאנד, אבל גם כושר-משחק מצויין; אי-אפשר לנצח עם הראשון בלי השני (כפי שהדוגמה של טופאלוב בטורניר ממחישה בבירור). זה נכון שבאופן כללי הכוח של קרלסן הרבה פחות תלוי בהכנה תיאורטית מהסוג הקלאסי בהשוואה לרוב שחקני הצמרת האחרים, ושבדו-קרב נגד אנאנד הוא שבר את הסכימה המסורתית של דיונים תיאורטיים ממושכים בפתיחות מסוימות, כמו אלה שגלפנד נכנס אליהם; אבל אני בטוח שגם אנאנד מבין עכשיו טוב מאוד שהכנת פתיחות קלאסית, ממושכת ומעמיקה ככל שתהיה, לא תספיק לו כדי לנצח את קרלסן. (ומן הסתם כבר הבין את זה טוב מאוד לפני שנה, אבל יש הבדל בין להבין משהו באופן תיאורטי לבין להתנסות בו במציאות.)

אילן 2 באפריל 2014

אני מקווה שבדו-קרב שיתקיים השנה, אנאנד ישחק יותר כמו שהוא שיחק לקראת סיום הדו-קרב הקודם ובאופן יותר משוחרר.

מה שכתבתי לגבי העדר השתתפות שלו בתחרויות חשובות היה על סמך משהו שזכרתי (מדויק יותר או מדויק פחות :)) שאמר קרלסן, מעין ביקורת מרומזת על אלוף עולם מכהן שעליו להיות משתתף הרבה יותר פעיל בתחרויות. אולי לא זכרתי נכון או שאולי הדברים שנאמרו היו חלק ממלחמה פסיכולוגית שנקט קרלסן כנגד אנאנד.

אייל סגל 2 באפריל 2014

אני חושב שמה שאתה מכוון אליו הוא עקיצה שקרלסן השמיע לא לגבי עצם ההשתתפות בטורנירים, אלא לגבי זה שהוא, בניגוד לאנאנד, לא יתרץ חוסר-הצלחה שלו בהם בכך שהוא "מסתיר הכנות" לקראת הדו-קרב וכדומה. (אם כי עד כמה שידוע לי, תירוצים כאלה אף פעם לא באו מאנאנד אלא בעיקר מ-fanboys ופטריוטים הודים למיניהם בפורומים באינטרנט.)

אילן 31 באוגוסט 2014

(מצאתי קצת באיחור :)) מה שכתבתי הסתמך דווקא על מה שאתה כתבת ברשומה "ארבעים-חמישים מסעים טובים במשחק":

"קרלסן משמיע לא מעט דברי כבוד והערכה כלפי אנאנד, אבל משגר גם ביקורת ברורה לעברו בדיבוריו החוזרים ונשנים על כך שאלוף עולם צריך להיות דומיננטי גם בטורנירים, מחוץ לסבב אליפות העולם עצמו."

לאחר הציטוט הזה כתבת את המשפט עם הסתרת ההכנות.

אייל סגל 2 באפריל 2014

אגב, אם מדברים על הכנה תיאורטית, מתברר שההכנה של אנאנד דווקא באחד המשחקים בהם ניצח לא היתה מספיק טובה – אבל כך, למזלו, גם של היריב שלו. במשחק מהסיבוב הראשון נגד ארוניאן באנטי-מרשל, החידוש של ארוניאן 11…מה-ד7 היה יכול להיות מלכודת נהדרת, כי אחרי 12.פ:ה5 פ:ה5 13.צ:ה5 לשחור יש יתרון עם 13…פ-ו4! (במקום 13…פ-ו6, כפי שארוניאן שיחק למעשה) 14.פ-ו3 פ:ז2!! 15.מ:ז2 א5!! – מאיים ללכוד את הרץ הלבן באמצעות קידום הרגלי ל-א4 וגם מכין את העברת הצריח השחור לאגף המלך דרך א6.

אבל ארוניאן כנראה לא הכין את הפתיחה ביסודיות מספיקה – גם למחשבים קל לפספס את החוזק של הרעיון הזה ממרחק של כמה מסעים. אם היה מוצא אותו היו לו סיכויי ניצחון טובים, ועם הפסד של אנאנד בלבן בסיבוב הראשון יכול להיות שכל הטורניר היה נראה אחרת. בכל אופן, כל זה גם מדגיש עד כמה הניצחון של אנאנד במשחק הזה לא היה קשור להכנה תיאורטית, אלא נבע מיכולת משחק עמדתי מצויינת על גבי הלוח מרגע שארוניאן נתן לו את ההזדמנות להשיג יתרון.

אילן 2 באפריל 2014

תיזה מענינת מה שהוא מציע שם עם 13…פ-ו4.

עקבתי גם אחרי ההמשך ואחרי 16. א4 צ-א6, מוצע שם ללבן לשחק 17. ד4 והמשך הניתוח שלו מבוסס על המסע הזה. עם זאת, מבדיקה במחשב, מסע זה (17. ד4) אינו המסע הטוב ביותר ללבן ועדיף 17. מה-ה2.

ההמשך הוא: 17…צז6+ 18. מח2 רד6 19. פ-ח4 [לא רק לאיים על הצריח השחור אלא בעיקר לשמור על הערוגות ב- ז2 ו- ו3 לאחר שהרגלי ב- ו2 יעלה לשם כדי לחסום את הרץ האימתני ב- ב7] צ-ז1 (אין לו הרבה ערוגות פנויות והמחשב אומר שההקרבה שלו על ידי השחור היא המסע הטוב ביותר כרגע) (אם 19… ר:ה5 20. מה:ה5 צ-ה8 21. מה-ו4 צ-ו6 22. מה-ז3 צ-ה1 ולאחר מספר תמרונים הלבן נשאר ביתרון חומרי ברור וזכוי) 20. מ:ז1 מה:ח3 21. ו3 (שדיברנו עליו קודם, למנוע מט עם המלכה ב-ח1) מה-ז3+ 22. מה-ז2 מה:ה5 23. מ-ו1 צ-ה8 (איום מט עם מלכה ב-ה1) 24. רד2 מה:ב2 25. צ-ה1 צ:ה1 26. ר:ה1 ב:א4 27. ר:א4 מה-א1 ובסוף הלבן נשאר ביתרון של פרש לעומת 2 רגלים עודפים לשחור.

בדקתי גם כל מיני וריאנטים אחרים לאחר 17. מה-ה2, אבל השחור לא מצליח לזכות כאן. זה כן אבל היה יכול להפתיע את אנאנד ולתפוס אותו לא מוכן (אם הוא לא הכיר את ההסתעפות).

אילן 2 באפריל 2014

אגב, גם אם משוחק שם המסע 17. ד4 כמו שהוא מציע, אמנם לשחור משחק נגדי אבל הוא לא משיג יותר מתיקו, כי אחרי 17…צ-ז6+ 18. מ-ח2 ר-ד6 בא 19. רו4 צ-ו6 20. מ-ז3 השומר על הרץ הלבן והשחור יכול להשיג תיקו על ידי חזרה על מסעים עם 20…צ-ז6+ 21. מ-ח2 וכן הלאה.

אייל סגל 2 באפריל 2014

16. א4 צ-א6 17.ד4 צ-ז6+ 18. מ-ח2 ר-ד6 19. ר-ו4 מפסיד ל-19…ר:ה5 ובעקבותיו 20…מה-ו5.

ואחרי 17. מה-ה2 צ-ז6+ 18. מח2 רד6 19. פ-ח4 ר:ה5 20. מה:ה5 צ-ה8 21. מה-ו4 צ-ו6 22. מה-ז3 צ-ה1 (עם איום מט על ח1) זה רחוק מאוד מלהיות זכוי עבור הלבן – למעשה הוא בצרות רציניות אחרי 23.ו3 (או 23.ר-ח6 צ:ו2+! 24.מה:ו2 צ:א1) 23…מה-ה7! כדי להמשיך מה-ה2+; למשל, 24.פ-ז2 צ:ג1! 25.צ:ג1 צ:ו3.

אבל חוץ מזה, כמו שציינת בעצמך, אם שחקן שהתכונן מראש להסתעפות הזו (בעזרת מחשב) תופש את השחקן השני לא מוכן, זה בפני עצמו נותן לו יתרון גדול מאוד במשחק על גבי הלוח.

אילן 3 באפריל 2014

כן, כנראה, שהגזמתי קצת עם ה"זכוי", יותר מדויק לציין, נדמה לי, שבסוף היום נותר יתרון קל ללבן. אם תבדוק את כל ההסתעפויות האלה עד הסוף, לא תמצא ששחור זוכה. המקסימום שהוא יגיע זה תיקו.

אבל מאוד קשה לחשב מראש את כל ההסתעפויות, אם המנועים השונים במחשב ממליצים על מסעים שונים, מה יגידו אזובי השחקנים. כך, למשל, מנוע ריבקה (לעומת קריטר וסטוקפיש) מעדיף ללבן במסע 21 בהסתעפות שציינת להכות עם הפרש את הצריח ב- ז6 ולאחר 21…צ:ה5 22. פ:ה5 כך שהחלפת המלכה בשני צריחים בולמת במשהו את התקפת השחור.

בכל מקרה, תודה שהבאת לנו את המסע הזה ובכלל על בלוג מרתק.

אגב, אני משתמש ב- Lucaschess, תוכנה חינמית שמוטמעים בה 6 מנועים שונים. אולי לא הגרסאות הכי חדישות של המנועים (סטוקפיש 2.3.1, ריבקה 2.3.2, קריטר 1.2, יש שם גם קומודו 3, גלורונג 2.2 ו- טוגה II 1.4), אבל אם אני לא טועה, ואני אשמח אם תתקן במידה שכן, לא צריך להיות הבדל משמעותי, לפחות לא ברמה של הבדיקה שביצענו.

אייל סגל 3 באפריל 2014

אני משתמש, כאמור, בהודיני ולא באף אחת מהתוכנות שהזכרת, אבל נדמה לי שבאמת לא אמור להיות הבדל כל-כך גדול בין הגרסאות. בכל אופן, כמו שציינתי, בהסתעפות שדיברנו עליה אני רואה יתרון גדול לשחור (בסביבות 1.5-) גם אחרי האופציות הטובות ביותר של הלבן (24.פ-ז2 או ר-ח6), ממש לא יתרון קל ללבן. אם תיתן לסטוקפיש או קומודו – שביחד עם הודיני נחשבים לטריאומוורט המוביל של התוכנות כיום – לנתח את העמדה שנוצרת אחרי המסע ה-23 עד לעומק של משהו כמו 20 ply אני אופתע אם לא יראו יתרון משמעותי של השחור.

וגם בהצעה של ריבקה, אגב, מצב הלבן נראה רחוק מלהיות מלבב אחרי 21.פ:ז6 צ:ה5 22.פ:ה5 מה-ד4 23.פ-ז4 ח5 24.פ-ה3 מה-ו4+ 25.מ-ז1 מה-ו3 ובגלל האיומים על המלך, הלבן יהיה צריך להפסיד חומר (אפשר ללכת די רחוק בניתוח כי כמעט כל המסעים כפויים).

דוד 2 באפריל 2014

אבל זה שחמט מחשבים. אפילו אחרי א5 לא לגמרי ברור שהתקפת השחור תוביל ליתרון. אולי מיכאל טל היה משחק פ:ז2.
אתה זוכר שבתחרות של שנה שעברה כשהעיתונאית שאלה את קרלסן וסווידלר (במשחק הראשון שלהם) אם הם ראו את ר:ח3 ושניהם פרצו בצחוק.
אגב, המחשב באמת נותן פו4? ארוניאן היה צריך לדעת את זה, לא? הרי היום בודקים את הכל במחשב
בכל אופן, אחרי א5 א3 צא6 מח2, מה יש לשחור?

אייל סגל 2 באפריל 2014

נכון שזה שחמט מחשבים (הרבה יותר מאשר אותה הקרבת רץ על ח3, שבבסיסה היא רעיון די קונבנציונלי) – אבל כל העניין הוא ש-11…מה-ד7 היה *חידוש של ארוניאן*, אז היה אפשר להניח שהוא או הצוות שלו בדקו מראש את העמדה ביסודיות, כיוון שלקיחת הרגלי על ה5 היא התגובה הסבירה ביותר של הלבן. וכמו שאמרתי, מסיבה כזו או אחרת נראה שהמחשב (לפחות הודיני, שבו בדקתי את זה) נוטה לפספס את החוזק של הרעיון הזה ממרחק של כמה מסעים, עד ש"מכריחים" אותו לבדוק את ההקרבה על ז2; שמתי לב לזה גם כשבדקתי את ההסתעפויות שאילן הציע למעלה: המחשב נוטה בהתחלה – כלומר, לפני שהוא מגיע לעומק מספיק גדול של ניתוח – לא להעריך מספיק את העוצמה של התקפת השחור. זה בדיוק סוג הרעיונות שעוזרים (seconds) של שחקני צמרת משקיעים ימים ולילות כדי למצוא.

אייל סגל 2 באפריל 2014

וספציפית לגבי מה ששאלת, 15…א5 16.א3 צ-א6 17.מ-ח2 מפסיד מייד ל-17…צ-ו6 (אם 18.צ-ה3, כדי להגן על הפרש, יבוא ר-ד6+ ובעקבותיו ר-ו4).

דוד 3 באפריל 2014

תודה.
עכשיו אני חושב שמתאים לארוניאן פתיחה מהסוג הזה עם ניתוח מחשב הוא מאוד אוהב את העמדות האלה*
לגבי הערכת המחשב, הרבה פעמים המחשב לא אוהב הקרבת חומר למרות שמבחינה פרקטית המקריב נהנה ממשחק נוח והתקפה שקשה לשחקן אנושי להתגונן נגדה. בעמדות כאלה הודיני נותן למתגונן רצף של מסעים קשה מאוד לחישוב ומעניק לו את היתרון
*זכור לי משחק של ארוניאן נגד קריאקין (בילבאו 12) עם פתיחה מאוד חריפה שהמחשב לא אהב, אבל הלבן פשוט שחט את השחור

שמוליק 3 באפריל 2014

א5 ( כמסע "שקט" באגף השני לאחר הקרבת הכלי ) הוא רעיון מדהים .

שחר 2 באפריל 2014

מעניין המקום המסתמן של ארוניאן בצמרת העולמית. כרגע הוא סוג של כישרון ענק שדי ברור שמתקשה בתחרויות מועמדים.
יש מקום חשוב גם לשחקנים כאלה, שאולי לא יהיו אלופי עולם, אבל תורמים המון בקריירה שלהם.
ארוניאן הוא כבר עכשיו אחד השחקנים הטובים בהסטוריה שלא השתתפו בדו קרב על הכתר, כמו נימצוביץ' בשעתו, רובינשטיין, ניידורף ואולי אפילו פאול קרס.

כמובן אין לפסול שהוא כן יגיע לכך בסופו של דבר.

שחר 2 באפריל 2014

לגבי אנאנד, אנו לא תמיד מודעים שהוא *הסמל* של השחמט בהודו ואולי באסיה כולה ואחד הספורטאים הגדולים שם בכל הענפים.
עצם זה שהוא אפילו ניגש לתחרות המועמדים זה כבר ציון דרך סמלי. לא כל שכן שהוא זוכה בה ללא הפסד לאחר שהספידו אותו. כל צעד כזה מבסס את הודו כמעצמת שחמט עתידית (וגם בהווה) כפי שגם קרלסן אמר לא מזמן.
מה שאנאנד עושה משפיע הרבה מעבר לקריירה האישית שלו. זה נכון להרבה רבי אמנים, אבל פה זה מעל ומעבר.
לגבי הדו קרב, קרלסן יהיה טוב יותר מאשר אשתקד, גם אנאנד, השאלה כמה טוב יותר הוא יכול להיות. כל תוצאה יותר שקולה ממה שהיה תהיה הישג יפה לגמרי עבורו

דוד 3 באפריל 2014

אייל, אפשר לנצל אותך בנושא שלא קשור לפוסט?
אני צופה במשחק מהיר איוונצ'וק-קריאקין מ2008. הלבן משחק 14.מה:ה6.
זה המסע הכי הזוי שראיתי בחיים שלי. אני מנסה לחשוב מה קורה אחרי 15..מהב6 פשוט לא מוצא כלום. אולי תיקו בשח נצחי עם הפרש על ז2? זה נראה כאילו קריאקין פרגן לו את הניצחון בשביל שייזכרו את המסע הפסיכי הזה
תודה וסליחה (אתה לא חייב להגיב כמובן)

דוד 3 באפריל 2014

אני בטוח שאתה מכיר את המשחק פשוט איני יודע להעתיק קישורים

אייל סגל 3 באפריל 2014

15…מהב6 16.פ:ז7+ מו8 (16…מה7 17.פד5+ זוכה במלכה השחורה) 17.פה6+ ועכשיו:

א. 17…מה7 18.צחה1 והלבן זוכה

ב. 17…מה8 18.פ:ג5 (לא 18.צחה1? ר-ה7) 18…מה:ג5 19.צחה1+ מה7 20.ר:ו6 עם עדיפות ללבן

ג. 17…מ-ו7 18.פ:ג5+ מז6 19.ר:ו6 מה:ג5 (19…מ:ו6 שוב מפסיד את המלכה ל-20.פד5+) 20.פה4 ו-21.צד6 במסע הבא בעקבות כל מסע של המלכה השחורה, עם עדיפות ללבן

דוד 3 באפריל 2014

תודה רבה (הכי אהבתי את הסתעפות ג'). אז לא כ"כ הזוי אבל עדיין מדהים
מזכיר לי משחק עיוור של אליוכין נגד זאמיש 1923
מה שהורג אותי זה שאפשר למצוא מסעים כאלה במשחקים מהסוג הזה 

אייל סגל 3 באפריל 2014

נדמה לי שאיוונצ'וק אמר שזו היתה הכנה ביתית – למרות שבאופן כללי אם יש שחקן שיכול למצוא מסעים כאלה על גבי הלוח זה באמת הוא… אגב, בהסתעפויות כאלה (מטיפוס סכבנינגן) של הסיציליאנית, הקרבת כלי של הלבן על ה6 כשהמלך השחור במרכז היא מוטיב מאוד מקובל, רק שבדרך-כלל מקריבים שם פרש או רץ ולא מלכה שלמה.

דוד 3 באפריל 2014

למה בזבז הכנה ביתית על משחק מהיר?
האמת שגם בהכנה ביתית, רק הוא מסוגל למצוא מסעים כאלה. לפי מה שהבנתי, המחשב נותן יתרון זעיר לשחור אחרי המסע הזה (אבל לא ברור מה הוא צריך לשחק. מהה5 הפסיד בסופו של דבר)
לאחרונה אני צופה יותר ויותר במשחקים שלו ומשתכנע שהוא השחקן הכי יצירתי בצמרת העולמית

אייל סגל 3 באפריל 2014

עוד הערה אחת לגבי אפשרות הקרבת הכלי במשחק אנאנד-ארוניאן: שמתי לב שבניתוח חי של המשחק באתר chessbomb, רב-האמן הבולגרי דלצ'ב הזכיר את האפשרות הזו כבר בזמן המשחק עצמו ואמר שאיוון צ'פארינוב הראה לו את הרעיון הזה לפני כמה שנים. צ'פארינוב (שזכה השנה בטורניר גיברלטר) היה במשך שנים עוזר של טופאלוב, וכנראה בעל כישרון מיוחד למציאת רעיונות כאלה – כשהקריירה של טופאלוב היתה בשיאה, צ'פארינוב היה מספק לו אותם באופן סדיר (כמו אותה הקרבת פרש על ו7 בניצחון על קרמניק מוויק אן זה 2008).

אייל סגל 3 באפריל 2014

מתוך ראיון עם אנאנד:

The important thing was that I had certain lightness again. I would experiment a bit more. After the match I thought it was more important for me to recover emotionally rather than get back to more technical work. You can’t execute stuff unless you are feeling comfortable about yourself.

I decided to take it game by game and see what happens. It seemed like the other participants were much more nervous than me. In fact I won the same number of games [3] as three others [actually five]. But I was the only undefeated person and that made the difference.

The situation hasn’t changed entirely. Because of one good result everything doesn’t change completely. Many of the challenges are still there. A good result like this is like oxygen. There is more enthusiasm, more optimism and the emotions are all positive.

דוד 4 באפריל 2014

ארוניאן ג"כ אמר אחרי ויק אן זי ש'עד כה שאפתי לשחק טוב ולנצח, עכשיו לקראת המועמדים כבר לא, אלא רק ליהנות' כנראה שההכנה הפסיכולוגית הזו לא עבדה בזמן התחרות. הוא זקוק יותר מכל לתכונה זו של אנאנד. השחמט שלו לא פחות טוב (לדעתי יותר).
האם שחמטאים נוהגים להיעזר בפסיכולוגים באירועים מסוג זה?

אייל סגל 4 באפריל 2014

אני לא ממש יודע, אבל באופן עקרוני אני מניח שזה בהחלט יכול לעזור, ולא בהכרח דווקא תוך כדי האירוע עצמו. בזמן התחרות יצא לי לשמוע את פיטר היינה נילסן, שפירשן באתר הרשמי, מדבר על זה שפעם נפגש תקופה מסויימת עם פסיכולוג ספורט והדבר עזר לו מאוד כשחקן (למרות שאותו פסיכולוג לא ידע כמעט כלום על שחמט).

אשר 4 באפריל 2014

שלום אייל,
תענוג כרגיל.
מתי משוחקים טורנירי העל הבאים?
והאם יש לו״ז שלהם באחד האתרים? מה שאני מוצא זה טורנירים מכל רחבי העולם ואני עדיין לא מכיר את השמות כדי לדעת אם זה טורניר גדול.

אייל סגל 4 באפריל 2014

יש את הטורנירים באזרבייג'אן ונורבגיה שאילן הזכיר בתגובה 15. באתר chess2700 , עם דירוג מד-הכושר החי, יש לוח זמנים כזה למטה (עם רשימות משתתפים – כאלה שמד-הכושר שלהם עולה על 2700 – מתעדכנות).

שחר 4 באפריל 2014

2700chess.com

נפתלי 4 באפריל 2014

מתי מתחילים באזרביג'אן?והאם נסגר ההרכב של התחרות השניה שם?

נפתלי 6 באפריל 2014

וואו איזה הרכב! 2 האנציקלופדיות(מוטיליוב-אלוף אירופה ומאמן נבחרת רוסיה לשעבר)וויטאשק שכמו סמיון פורמן זכרונו לברכה,אפשר לקרוא לו "אלוף העולם ב-1.ד4" אליאנוב ובאקרו(אחד מהם הייתי מחליף בשמחה עם ג'ובאבה)-מול נידיאט,וואסיף,אלטאי,עודאי וקוסאי…איזו חגיגה שחמטית מדהימה!גם בתחרות המשנית הרכב חזק עם אלוף העולם כמובן,ורג'אבוב כבשר תותחים…

שמוליק 4 באפריל 2014

דומינציה מוחלטת לצבע הלבן בתחרות : 17 ניצחונות ( 30% מהמשחקים ) אל מול 5 ניצחונות בלבד לשחור ( 9% מהמשחקים ) .

בתחרות המועמדים הקודמת לשם המחשה : 15 ניצחונות ללבן אל מול 10 ניצחונות לשחור .

אייל סגל 5 באפריל 2014

נדמה לי שאחוז הנצחונות בלבן הממוצע בטורנירי צמרת (מתוך מספר המשחקים המוכרעים הכולל) קצת נמוך מ-70, אז כאן (77%) יש באמת חריגה לטובת הלבן; עדיין, אגב, לא כמו בטורניר בפורמט זהה בו אנאנד זכה באליפות העולם ב-2007, שם היו 18 נצחונות ללבן מול 2 בלבד לשחור (90%).

אילן 6 באפריל 2014

שלום אייל,

1. ידוע לך אם גלפנד מתעתד לשחק באיזו תחרות רצינית בקרוב (ב-2700chess שמו לא מופיע)? היה נחמד לראות גם אותו עושה קאמבק.

2. בנוגע לניקוד – שמתי לב שבתחרויות הרציניות שהמשתתפים בהן מאשרים מראש את השתתפותם, הדירוג ההתחלתי שמצוין לצד כל שחקן אינו הדירוג המעודכן בזמן תחילת התחרות, והרבה פעמים ישנם שינויים מיום הקמת האתר או דף המשחק באתר. ובכל זאת, שינויי המד כושר נעשים על בהתייחס למד הכושר ה"ישן". כך היה בתחרות בציריך האחרונה, וגם בתחרות ע"ש גאשימוב לדוגמא שנתת לינק אליה בתגובה 23. קודם כל, האם זה נכון שאת חישוב המד כושר החדש עושים בהתאם למדים הלא מעודכנים ואם כן, האם ידוע לך למה? אם תיקח לדוגמא את הבונדס ליגה, שם משחק ברגעים אלה ארוניאן נגד שחקן עם פחות מ- 2500, המד כושר שמופיע לצד שמו של ארוניאן הוא 2795 (כנראה מד הכושר שהיה בתחילת העונה?!), ואם החישובים נעשים על סמך מד כושר לא מעודכן זה, אזי גם העדכונים הנם מעוותים (על נצחון יקבל יותר ממה שמגיע לו).

3. לגבי תגובה 16, אני מניח שאתה צודק (אני לא יכול להגיב שם משום מה), אצלי בתוכנה (תוכנה אחת) יש לי אפשרות לתת לו יותר זמן לחשוב (העומק מוגדר כמקסימום) והתוצאה היא מסעים (וריאנטים) חלופיים שונים וניקוד שונה לכל וריאנט. וכבר באמת ראיתי שיש הבדל אם המחשב נותן תוצאה לאחר 20 שניות "מחשבה" לעומת 120 שניות.

תודה.

אילן 6 באפריל 2014

לינק לבונדס ליגה – http://bundesliga.liveschach.net/?lang=en

אייל סגל 6 באפריל 2014

לא ידוע לי בוודאות, אבל אני מניח שגלפנד ישחק בטורניר לזכר טל – שיש שמועה שנדחה לסתיו – בו הוא משתתף באופן די קבוע (מלבד 2012, אז הטורניר התקיים מייד לאחר הדו-קרב שלו עם אנאנד); אם תהיה סידרת גרנד פרי אני מניח שישתתף גם בה, אבל לאור זה שלא היתה עדיין אף הודעה רשמית אני מתחיל לפקפק אם תתקיים בכלל סידרה כזו בסבב של 2014/15.

מד-הכושר שרשום באתרים רשמיים הוא לפעמים זה של היום בו התפרסמה ההודעה על קיום הטורניר עם שמות השחקנים המשתתפים, אבל עד כמה שידוע לי העדכון הממשי של מד-הכושר הוא על פי המצב ברשימת מד-הכושר הרשמית האחרונה ביחס ליום קיום המשחק (כלומר, משחקי הבונדסליגה של ארוניאן בסוף השבוע הזה ישפיעו על מד-הכושר שלו בהתאם לנתוני רשימת הדירוג של ה-1 באפריל, וכך זה גם מחושב ב- chess2700). לפעמים יש עיכובים בעדכון תוצאות של משחקים בדירוג הרשמי בגלל כל מיני סיבות פרוצדורליות – תוצאות של משחקי ליגות, למשל, יכולות לפעמים להתעדכן רק לאחר מספר חודשים; תוצאות של טורניר כמו זה לזכר גשימוב, בגלל שיסתיים ממש בסוף החודש הנוכחי, יכול להיות שיתעדכנו רק ברשימה של יוני ולא של מאי.

דוד 7 באפריל 2014

איזה משחק אדיר של שירוב נגד פלוריאן בבונדסליגה סיבוב 5… גמביט בנקו לא מת. ותודה ענקית לאילן על הלינק!! ממליץ לכולכם לעקוב. לפעמים משחק של רב אמן נגד אמן יכול ללמד הרבה

אייל סגל 7 באפריל 2014

אתה מתכוון גמביט אבנס… כדאי רק לציין שאחרי 27.פ-ה7+ השחור חייב לאבד את המלכה, כי 27…מ-ח8 יוביל למט בעקבות 28.מה:ח7+! מ:ח7 29.צ-ח5. מי שיסתכל במשחק הזה בלינק שאילן נתן יוכל לראות ששירוב שיחק שם רק על הלוח ה*שישי* מתוך שמונה – זה ממחיש עד כמה אין תחרותיות אמיתית בליגה הזו, כיוון שהקבוצה שלו, באדן-באדן, חזקה באופן מגוחך ממש מכל הקבוצות האחרות (השנה הם זכו בפעם התשיעית ברציפות, והבטיחו את הזכייה כבר בסיבוב ה-13, שני סיבובים לפני הסוף).

דוד 8 באפריל 2014

תודה. גמביט אבנס כמובן
ראיתי את מה:ח7 וחשבתי שאולי שחור צריך לנסות מ-ו7 אבל התחושה בעמדות כאלה היא שזה אמור להוביל לקטסטרופה… אולי 27..מו7 28.פז5+ מו6 29.פ:ח7+ מ:ה5 (מו7 מהז6 #) 30.מהה2+ מד6 31.צד1+ וכו' (לא ראיתי משהו אחר)
זה יפה לראות מדי פעם שחמט בסגנון מורפי. שירוב תמיד ידע איך ליצור את העמדות האלה

דוד 8 באפריל 2014

בעצם 30.צה1+.
אם 28..מו8 אז פג6+ ושחור מקבל רק צריח בשביל המלכה לעומת 2 כלים במשחק עצמו. אבל זה לא משנה, בכל מקרה הוא אבוד לחלוטין.

אייל סגל 8 באפריל 2014

אגב, אם מדברים על משחקים מהבונדסליגה אפשר להזכיר גם את סיום הרצים הנהדר שאדמס זכה בו נגד בוהמאן במחזור 13, מעמדה לכאורה שווה לחלוטין (יש ניתוח מפורט שלו כאן).

דוד 8 באפריל 2014

יפה.. כנראה שבאמת לא כדאי לשים את כל הרגלים בצבע של הרץ

Comments closed