הטורניר לזכר גשימוב, מחצית ראשונה: עלייתו ונפילתו

קרלסן פותח בשני ניצחונות וממשיך בשני הפסדים

ביום ראשון החל בשמקיר שבאזרבייג'ן טורניר לזיכרו של ווגאר גשימוב (שחקן שכתבתי עליו קצת בחלק האחרון של הפוסט הזה), שהוא טורניר-העל הראשון הנערך מאז תחרות המועמדים. משתתפים בו שישה שחקנים בסיבוב כפול (כלומר, עשרה סיבובים בסך-הכל – כולם משחקים נגד כולם בשני הצבעים): שני השחקנים האזרים הבכירים, ממדיארוב ורדג'אבוב, וכן ארבעה שחקנים אורחים מהטופ-10 העולמי – קרלסן, קרואנה, נקמורה וקריאקין. לצד הטורניר הראשי נערכת גם תחרות ב', בה משתתפים עשרה שחקנים בסיבוב יחיד: חמישה שחקנים אזרים וחמישה שחקנים אורחים חזקים.

את תשומת-הלב העיקרית מושך בינתיים, כרגיל, קרלסן – אם כי לא לגמרי בכיוון הצפוי. הוא פתח את הטורניר באופן משכנע מאוד,עם שני ניצחונות (בלבן) על ממדיארוב ונקמורה. הניצחון על ממדיארוב היה דוגמה מצויינת לאופי הקטלני שיכול להיות למשחקו העמדתי של קרלסן:

למרבה העניין, קרלסן חזר כאן בלבן כמעט במדויק על הסתעפות בנוסח קיימברידג' ספרינגס של גמביט המלכה אותה שיחק כשחור בתחרות המועמדים של שנה שעברה מול גלפנד (וגם אז ניצח). כמעט – אבל לא בדיוק; ניתן לראות מספר שינויים קטנים בהשוואה לאותו משחק המעידים על טיפול טוב יותר של קרלסן בעמדה הלבנה בהשוואה לגלפנד, וטוב פחות של ממדיארוב בעמדה השחורה בהשוואה לקרלסן.

קודם כל, הרץ הלבן בהיר הערוגות מפותח במסע ה-11 ל-ה2 במקום ל-ד3, מה שמוביל להבדל בערוגה עליה מתייצבת המלכה הלבנה בעקבות חילופי הרצים אותם יוזם השחור. במשחק נגד גלפנד, קרלסן היה יכול להגיב מייד לקידום הרגלי הלבן ל-ה5 בפריצה נגדית במרכז עם 16…ג5, כשההמשך 17.ד5 אינו אפקטיבי עבור הלבן בגלל המסע 17…ג4! המאיים בו זמנית על המלכה הלבנה ועל הרגלי הלבן ב-ד5. הצבת המלכה הלבנה על ה2 במקום ד3 מונעת, איפוא, אפשרות כזו  מהשחור. כמו כן, בהשוואה לקרלסן באותו משחק, ממדיארוב נמנע במשחק הנוכחי מלהציב במהירות צריח שחור על הטור ה'. לכן, בעקבות 15.ה5 של קרלסן, ממדיארוב לא היה יכול להגיב מייד ב-15…ג5, בשל 16.ד5! ה:ד5 17.ה6! (וכעת ברור מדוע חסר צריח שחור ב-ה8).

ממדיארוב שיחק בסופו של דבר 17…ג5, אבל בינתיים היה לקרלסן זמן להכין את התגובה 18.ד5 באופן יסודי יותר, באמצעות קידום רגלי ל-ג4 והצבת צריח ב-ד1:

bview1

ממדיארוב גם עשה טעות אסטרטגית בכך שאיפשר את השינוי הזה של מבנה הרגלים במרכז כשהרץ שלו עוד ניצב ב-א3 (במקום להחזיר אותו קודם ל-ו8), וכך הרץ הזה נותר למעשה מחוץ למשחק, כשהוא חסום על-ידי שרשרת הרגלים. בעמדת הדיאגרמה ממדיארוב המשיך 18…ה:ד5, כשייתכן וציפה מקרלסן ל-19.ג:ד5, מסע המוביל לעמדה חריפה ומלאת באפשרויות טקטיות בעקבות 19…ג4 או 19…פ:ה5, כפי שניתן לראות בהסתעפויות המופיעות בלוח החי (במקרה האחרון נראה, אמנם, שהסיבוכים פועלים בסופו של דבר לטובת הלבן).

אבל קרלסן, באופן טיפוסי לסיגנונו, המשיך 19.צ:ד5 – מסע הנראה אולי פחות יומרני מהכאה בחזרה על-ידי הרגלי, אבל מבטיח יתרון עמדתי יציב עבור הלבן (ובפרט את הישארות הרץ השחור על א3) תוך שהוא מצמצם את סיכויי היריב למשחק נגדי. ממדיארוב כנראה עשה בעקבות זאת טעות נוספת כשתימרן את הפרש שלו דרך ו8 ל-ז6 במקום ה6 – שם היה חוסם באופן יעיל את הרגלי ה' הלבן וכן מאפשר לשחור להציב צריח על הטור ד' הפתוח. אפשרות אחרונה זו נמנעה כעת מ-ממדיארוב בעקבות המסע 22.מה-ד3! המשתלט על הטור. רעיונו של ממדיארוב היה לשחק 23…פ-ה7 כדי לתקוף את הצריח הלבן החזק על ד5:

 bview2

אלא שכעת הצריח הזה יכול לעבור לערוגה חזקה אחרת, ב-ד6 (כדאי לשים לב שגם זה מתאפשר כתוצאה ממיקום המלכה הלבנה על ד3, כיוון שכעת השחור אינו יכול לסלק את הצריח מ-ד6 על-ידי …פ-ו5). מעניין שבנקודה זו המחשב מראה אפשרות ללבן להשיג יתרון גדול באמצעות הסתעפות כפוייה המתחילה ב-24.צ-ד8+, אבל – כפי שניתן לראות בלוח החי – מנקודת-ראות מעשית ההסתעפות הזו יכולה לגרום ללבן כאב ראש מעשי רציני, כיוון שהשחור מקבל תמורת הכלי שהוא מפסיד בה שני רגלים חופשיים צמודים באגף המלכה. אינני יודע אם קרלסן שקל בכלל את ההסתעפות הזו, אבל בכל מקרה הבחירה שעשה ב-24.צ-ד6 מתאימה (שוב) מאוד לסגנון שלו – במקום להיכנס לסיבוכים טקטיים לא הכרחיים ולתת ליריב משחק נגדי כלשהו, הוא שומר על יתרון עמדתי יציב עם מינימום משחק נגדי ליריב.

באחד-עשר המסעים הבאים ניתן לראות כיצד קרלסן "חונק" את עמדת יריבו בהדרגה. אפשר לציין בהקשר זה את חילופי הצריחים על ה6 המחלישים את הערוגה ז6; הניצול המיידי של חולשה זו באמצעות תימרון הפרש הלבן לשם דרך ח4; תימרון הצריח הלבן השני אל הטור ד' כדי לשמור על השליטה בו; המסע 32.צ-ד3 המונע מהשחור כל אפשרות להפעיל את הרץ שלו דרך ג3; המסע 33.א4 המונע מהשחור כל אפשרות להשתחרר באגף המלכה באמצעות הפריצה …ב5; וקידום הרגלי ז' כדי להגביר את השליטה באגף המלך. רגע מכריע במשחק הגיע לאחר שהלבן שיחק פעם שנייה צ-ד6, במסע ה-35:

 bview3

הלבן תוקף את הרגלי על ה6, והדרך היחידה של השחור להגן עליו היא להחליף מלכות ולהביא את הצריח שלו ל-ה8; אלא שזה יגרור פאסיביות מוחלטת, שבצירוף היותו של הרץ עדיין תקוע מחוץ למשחק (על א5) מבטיחה הפסד בסיום שיווצר. ממדיארוב ניסה באופן נואש להשיג משחק נגדי כלשהו באמצעות 35…מה:א4, אבל הדבר הוביל להפסד כפוי מיידי לאחר ההמשך המדוייק של קרלסן 36.מה:ה6+! מ-ח8 37.ר:ח6!.

ייתכן שממדיארוב קיווה שקרלסן יישחק מייד את המסע (המפתה) 36.ר:ח6??, ואז היה השחור מצליח לכפות תיקו באמצעות 36…מה-א1+ 37.מ-ז2 צ:ו2+! 38.מ:ו2 מה-ה1+ וכו'. כפי שממחישה ההסתעפות בלוח החי, ההבדל החשוב ביחס למשחק עצמו – בו ממדיארוב ניסה משהו דומה ללא הצלחה – הוא שעם הרגלי השחור עדיין על ה6 המלך הלבן אינו יכול להימלט מהתראות השח של המלכה השחורה דרך ו5.

בסיבוב הבא, נגד נקמורה, קרלסן ניצח בסגנון דומה – הוא שיחק פתיחה שקטה (הפעם בהסתעפות של ההגנה הסלאבית), השיג יתרון עמדתי קל אך יציב, והפעיל לחץ הולך וגובר על עמדת יריבו עד שזה נשבר, הקריב רגלי ללא הצדקה ממשית (33…פ-ב6?), ומעט לאחר מכן הפסיד רגלי שני ונותר בעמדה אבודה לחלוטין.

**********

בעקבות שני הנצחונות הללו קרלסן הגיע לשיא מד-כושר חדש בדירוג החי (2889), ושאלת הטריוויה שחזרה על עצמה שוב ושוב היתה איזה תוצאה הוא צריך בטורניר הנוכחי כדי לחצות כבר בו את גבול ה-2900 (התשובה – 8.5 נקודות, כלומר 7+). פולחן האישיות העיתונאי סביבו הגיע למימדים חדשים – קרלסן חזר ונשאל במסיבת העתונאים אחרי המשחק נגד נקמורה על משמעות תנוחות הישיבה שלו במהלך המשחק (כמו זו שבצילום בראש הפוסט), ואפילו שחקנים אחרים החלו להישאל על קרלסן במסיבות העיתונאים אחרי המשחקים שלהם.

בסיבוב השלישי קרלסן אמנם לא הצליח לנצח, אבל מכיוון ששיחק בשחור (נגד קריאקין) ובכל זאת השיג יתרון מהיר מהפתיחה ולחץ במשך מרבית המשחק, היה נראה שהדומיננטיות המוחלטת שלו ממשיכה (במיוחד כיוון שאף שחקן אחר לא הצליח להשיג מאזן טוב מ-50% בשלושת הסיבובים הראשונים). אבל אז באו סיבובים 5-4 ושינו לגמרי את כיוון הנרטיב.

במשחקו של קרלסן בסיבוב הרביעי, נגד קרואנה, הלבן השיג יתרון עמדתי קטן מהפתיחה, והפעיל לחץ מטריד על השחור עד שזה התמוטט. נשמע כמו משחק טיפוסי של קרלסן – אלא שהפעם הוא היה בצד המפסיד.

המשחק התנהל בהסתעפות (חומת) ברלין של ההגנה הספרדית: 1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ר-ב5 פ-ו6 4. 0-0 פ:ה4 5.ד4 פ-ד6 6.ר:ג6 ד:ג6 7.ד:ה5 פ-ו5 8.מה:ד8+ מ:ד8. בפוסטים קודמים התייחסתי כבר מספר פעמים לכך שההגנה הזו הפכה לסיוט מתמשך עבור שחקני 1.ה4 החל מהדו-קרב בין קספרוב לקרמניק ב-2000 ובמיוחד בשנים האחרונות, בשל האופי הסופר-סולידי שלה. ישנן מספר דרכים להתמודד עם כך ברמות הגבוהות. הדרך הדרסטית ביותר (חוץ מאשר לפרוש לגמרי משחמט תחרותי) היא להפסיק לשחק 1.ה4; ניתן גם לשחק 1.ה4 אך להימנע מהפתיחה הספרדית (למשל על-ידי 3.ד4 [סקוטית] או 3.ר-ג4 [איטלקית]), או להיכנס לפתיחה הספרדית ולשחק את ה"אנטי-ברלין" עם 4.ד3.

אבל קרואנה הוא משחקני הצמרת הנוהגים להיכנס שוב ושוב בלבן להסתעפות הקריטית הזו בהגנת ברלין ולנסות לפצח אותה. התוצאות שלו מולה בשנים האחרונות, עד למשחק הנוכחי, לא היו מרשימות במיוחד – מתוך 13 משחקים קלאסיים קודמים ששיחק ברמות הגבוהות (אינני סופר משחק בליץ אחד נגד קרלסן ומשחק אחד מהליגה האיטלקית נגד שחקן חלש בהרבה, שקרואנה היה מנצח מן הסתם בכל פתיחה שהיה בוחר) הוא ניצח אחד, הפסיד אחד, וסיים את 11 הנותרים בתיקו – כולל משחק נגד קריאקין מסיבוב מוקדם יותר בתחרות הנוכחית. אבל הפעם ההתמדה שלו השתלמה. 

עד למסע ה-13 קרואנה חזר על משחק שלו מהשנה שעברה נגד פונומריוב, בו ניסה לפתוח מייד את העמדה עם 13.ה6, ללא הצלחה מרובה. הפעם ניסה את המסע החדש והסבלני יותר 13.פ-ה4, המכין את קידום הרגלי ג'. לאחר 19.ג4 התקבלה העמדה הבאה:

bview4

המספר הרב של משחקי הברלין המסתיימים בתיקו, והדמיון הרב שלעתים קרובות נראה שיש ביניהם (מישהו כתב על זה פעם: All these positions look the same to me and they all make me want to kill myself. The minute shuffling of the minor pieces, the mincing steps of the queenside pawns, it's a horrific business.) יכולים ליצור את הרושם המוטעה שפתיחה זו אינה מציבה כל בעיות ממשיות בפני השחור; אבל למעשה, הוא צריך לדייק מאוד כדי לא להיכנס לצרות וכשאינו עושה זאת דברים יכולים להשתבש בקלות.

עמדת הדיאגרמה ממחישה בעיה שהשחור נתקל בה בסיומי הברלין לעתים קרובות – הקושי להפעיל את הצריח על ח8, הנשאר פעמים רבות תקוע שם זמן רב בשל איבוד זכות ההצרחה בעקבות חילופי המלכות במסע השמיני. ניתן לכאורה לפתור את הבעיה בקלות על-ידי 19…מ-ה7 המפנה את השורה האחורית, אלא שאז ייתקל השחור בבעיה חדשה בעקבות המסע 20.ר-ז3 ה"לוכד" את הרץ על ח4 – כלומר, כופה על השחור חילוף רצים. זהו דבר שככלל השחור מעוניין להימנע ממנו, כיוון שזוג הרצים הוא אחד הגורמים הבסיסיים הפועלים לטובתו בפתיחה הזו (הלבן מוותר כבר במסע השישי על זוג הרצים שלו בחילופין על ג6 – תמורת החלשת מבנה הרגלים של השחור באגף המלכה).

קרלסן שיחק, לפיכך, 19…צ-ד7 כדי להביא את המלך שלו ל-ג8 ולפנות באופן כזה דרך לצריח השני; אלא שזו תוכנית איטית ומסורבלת למדי. המשחק נמשך 20.ר-ז3 ר-ה7 (כאמור, השחור מעוניין להימנע מחילוף רצים) 21.צ:ד7 ר:ד7 (כנראה שהיה עדיף להכות בחזרה עם המלך, כיוון שכעת הקואורדינציה בין כלי השחור נפגעת) 22.פ-ג3 (מחזיר אחורה את הפרש, כדי להביא אותו אל הערוגה המרכזית החזקה ד5) 22…מ-ד8 23.פ-ד5 צ-ה8 (מגן על הרץ ב-ה7, כדי להשלים את התימרון במלך) 24.צ-ד1:

bview5

וכעת עמדת השחור כבר הפכה למסוכנת ממש. למעשה, עמד כאן לרשותו רק מסע סביר אחד – 24…ג6, כשאחרי 25.פ:ה7 צ:ה7 (אפשרות אחרת עבור הלבן היא 25.פ-ג7 צ-ז8 26.ה6 ו:ה6 27.פ:ה6+) מתקבל אמנם סיום עם רצים שוני מסלול, שיש לו כידוע נטייה לתיקו (זו הסיבה לכך שהשחור מעדיף ככלל להחליף את הרץ כהה הערוגות שלו באחד הפרשים הלבנים ולא ברץ הלבן המקביל) – אבל בצירוף כמה גורמים ההופכים את עמדת השחור ללא נעימה, בעיקר החלשת הערוגה ד6 והקטנת טווח הפעולה של הרץ השחור בהיר הערוגות על-ידי הרגלי ב-ג6, שלא לדבר על כך שהצריחים עדיין נמצאים במשחק.

קרלסן, במקום זאת, "השלים" את התימרון במלך ושיחק 24…מ-ג8? (תוך שהוא גם מסיט את המלך שלו, באופן טבעי, מהטור בו ניצב הצריח הלבן) – אבל בכך החמיץ טקטיקה פשוטה למדי, שבאמצעותה הלבן פשוט זוכה ברגלי ללא כל תמורה עבור השחור: 25.פ:ג7!, וכעת 25…מ:ג7 מפסיד מייד ל-26.ה6+ ובעקבותיו 27.צ:ד7, כפי שממחישות ההסתעפויות בלוח החי.

לאחר שהפסיד כך רגלי ללא תמורה, קרלסן ניסה לסבך את המשחק כדי להשיג סיכויי נגד, דבר שהוביל לפתיחת העמדה ולהפסד אולי מהיר יותר מכפי שהיה הכרחי; אבל אם היה ממשיך להתגונן באופן פאסיבי היה כמעט בוודאות מפסיד גם כן בסופו של דבר, תוך שהוא יוצר עבור יריבו פחות סיכויים לטעות.

ציינתי קודם שעיתונאים התחילו לשאול שחקנים אחרים על קרלסן במקום על המשחקים שלהם, ובהקשר זה מעניין לחזור למסיבת העיתונאים אחרי המשחק רדג'אבוב-קרואנה (מהסיבוב השלישי) – לתגובה של קרואנה על שאלה שהופנתה לשחקנים לגבי ה"סוד" של קרלסן (כאן בוידאו השני מלמעלה, החל מ-7:10). התגובה היתה – אין שום "סוד"; הוא פשוט עושה הרבה מסעים טובים; אפשר להתמודד איתו כמו עם כל אחד אחר אם גם עושים מסעים טובים. אגב, קרואנה הוא מהשחקנים הבודדים המשחקים באופן סדיר נגד קרלסן שיש להם מאזן טוב נגדו (כרגע 3-3 במשחקים מכריעים ו-5 תיקו), המתבסס רק על משחקים מהשנים האחרונות ולא כאלה מהתקופה בה קרלסן היה בן 17-16.

בסיבוב החמישי קרלסן הפסיד שוב, והפעם בלבן לרדג'אבוב. זה האחרון שיחק את ההגנה ההודית של המלך, שממעטים לשחק אותה נגד קרלסן (בין השאר כיוון שאין כמעט שחקנים המשתמשים בה באופן קבוע), ושבאופן עקרוני נראה כי היא בחירה מוצלחת, כיוון שנוטות להיווצר בה עמדות שיש להן סיכוי טוב יותר להוציא את קרלסן מאיזור הנוחות שלו בהשוואה להסתעפויות גמביט המלכה או ההגנה הסלאבית שממדיארוב ונקמורה נכנסו אליהן בסיבובים הראשונים. הסתעפויות אלה נחשבות ככלל לסולידיות מאוד עבור השחור, יותר מאשר ההודית של המלך – אלא שבאופן פרדוקסלי, ייתכן שדווקא הבחירה בהסתעפויות סולידיות (המובילות לעמדות שקטות עם יתרון עמדתי קל בלבד ללבן, אך ללא הרבה משחק נגדי לשחור) היא המסוכנת ביותר נגד קרלסן. אי-אפשר, אגב, לומר שבחירת הפתיחה של רדג'אבוב היתה מפתיעה במיוחד, כיוון שהוא ידוע כמומחה בהודית של המלך – ומעניין שבדרך-כלל קרלסן אכן נמנע מלפתוח נגדו בלבן עם 1.ד4.

במשחק עצמו, קרלסן לא השיג עמדה מבטיחה במיוחד מהפתיחה, ואז בחר בתוכנית אגרסיבית מאוד – אבל כנראה לא מוצלחת – שהתבססה על הקרבת טיב עמדתית (24.צ:ז4?!) בעמדה הבאה:

bview6

כאשר בתמורה לטיב קיווה לנצל את עמדתו החשופה מעט של המלך השחור, השליטה בערוגות הבהירות, והפאסיביות של הרץ השחור כהה הערוגות. אבל רדג'אבוב הגיב באופן מדוייק מאוד והראה שקרלסן העריך את העמדה באופן שגוי, וכי לא היתה לו תמורה אמיתית לחומר שהקריב.

untitled

בעקבות זאת, צצה שאלת טריוויה חדשה: מתי היתה הפעם האחרונה בה קרלסן הפסיד שני משחקים רצופים? (התשובה – בילבאו 2010, שם הפסיד לקרמניק ואנאנד בשני הסיבובים הראשונים; למעשה זה היה חלק מסידרה של שלושה הפסדים רצופים, כיוון שהפסיד גם את המשחק האחרון שלו באולימפיאדה בה שיחק לפני כן באותה שנה. בילבאו 2010 הוא גם הטורניר האחרון הגרוע ממש שהיה לקרלסן, מבחינה זו שלא היה שם אפילו בתמונת המאבק על המקום הראשון).

**********

בעקבות הניצחון על קרלסן, רדג'אבוב הפך למוביל המפתיע של התחרות עם 3 נקודות (1+); קרואנה הפסיד באותו סיבוב לממדיארוב, שנמצא בתחתית עם 2 נקודות (1-; בנוסף לקרלסן, הפסיד גם לנקמורה); ובין השניים ממוקמים ארבעת השחקנים האחרים, עם 2.5 נקודות (50%). בקיצור – צמוד מאוד ונראה עדיין פתוח לחלוטין, בין השאר עבור קרלסן אם יצליח להתאושש ולתת פיניש חזק כפי שכבר עשה בלא מעט טורנירים. סיפור אפשרי שעוד עשוי לצמוח מהטורניר הזה הוא הקאמבק של רדג'אבוב במגרש הביתי שלו, לאחר השנה הנוראה שהיתה לו ב-2013 (החל מהקריסה שלו במחצית השנייה של תחרות המועמדים בלונדון), בה צנח כ-30 מקומות בדירוג העולמי כשהוא מפסיד 80 נקודות.

משחקי חמשת הסיבובים האחרונים מתחילים ממחר, כל יום בשעה 13 לפי שעון ישראל (להוציא את הסיבוב האחרון, שמתחיל שעה וחצי מוקדם יותר). ניתן לעקוב אחרי השידור הישיר כאן, כאשר לחיצה על העיגול השמאלי מתחת למסך הוידאו מאפשרת לשמוע פרשנות באנגלית של האתר הרשמי, בעוד זה הימני מקשר לפרשני האתר chess24, יאן גוסטפסון ולורנס טרנט.

מכביבול – פודקאסט 010 – פיינל פור!
אנפילד רואד פינת בן יהודה (לאהוד קבוצה זרה)

68 Comments

Yavor 25 באפריל 2014

Thank you. I think that in the first game you showed, there should not be a gain of a horse if the white plays: 24. Rd8+. In the live board, after the bishops exchange, why can't the black play 28. …horse to f5? He will lose a pawn, but not more

אייל סגל 25 באפריל 2014

The move 28…Nf5 loses immediately to 29.Rxf7 with deadly threats – Rxf5 & Qf8. But thanks for the comment – I'll add this variation to the live board to clarify

Yavor 25 באפריל 2014

toda. I saw that but when you don't see the "end" then you feel that the position is not too bad since you only lost a pawn. I guess that is one of the major differences between laymen and professionals.

עידו 26 באפריל 2014

אייל אתה גדול! תודה.
(בדיוק רציתי לשאול אותך היום מה קורה לקרלסן???)
אני בדעה שהוא רוצה להשפיל את נקמורה אז הוא ניצח אותו ומפסיד לאחרים :)

אייל סגל 26 באפריל 2014

לפי התיזה הזו, הוא כנראה רוצה גם להשפיל את ממדיארוב…

עידו 26 באפריל 2014

מי יודע מה הוא כתב עליו בטוויטר :)

דוד 26 באפריל 2014

היום ממדיארוב נענש על תכנית פתיחה כושלת.
במשחק רדגבוב קריאקין אין תכנית ניצחון הנמנעת מהפט? נראה שהמחשב נותן יתרון עצום ללבן

אייל סגל 26 באפריל 2014

עד כמה שיכולתי לראות אין ללבן ניצחון בסיום הצריחים; אפשר להימנע מהפט, אבל אז המלך הלבן לא יכול לעזור לצריח שלו בלי להיקלע להתראות שח בלתי-פוסקות מצד הצריח השחור. אגב, לפחות ב-chess24 לא ראיתי שהודיני נתן ללבן יותר מ-1+ בשום נקודה, ובסיומים הערכה כזו לא אומרת הרבה – היא יכולה להיות כמעט באותה מידה ניצחון או תיקו.

נפתלי 26 באפריל 2014

שבוע טוב!

פוסט מעולה(כרגיל)!אייל האם אתה מעריך שרג'אבוב מסוגל להתמיד בכושר הטוב שלו(לפחות)עד סוף התחרות?כי אם כן אלו בשורות מעודדות…ותן איזה מילה גם על המשנית,למרות הפדיחות הרבות מספור של שחקני נבחרתנו,לרבות חוסיין המלך…

אייל סגל 26 באפריל 2014

קשה לדעת לגבי רג'אבוב, אבל בכלל לא יפתיע אותי אם הוא יסיים את הטורניר בתוצאה טובה, וגם מה שעשה עד עכשיו לא נראה לי עד כדי כך מפתיע. ציינתי כבר באחת התגובות לפוסט הקודם שנראה לי שההידרדרות שלו בשנה שעברה קשורה במידה רבה לגורמים פסיכולוגיים והביאה אותו למקום נמוך באופן לא ריאלי בדירוג – מן הסתם הוא לא שכח איך לשחק, ואם חזר לו הביטחון העצמי אין סיבה שלא יתבסס שוב מחדש לפחות בטופ 20-15 העולמי.

האמת שלא הסתכלתי בפירוט ברוב המשחקים של התחרות המשנית, אבל לפחות לפי התוצאות נראה שמבין השחקנים האזרים לגוסיינוב ואבאסוב יש בינתיים טורניר לא רע בכלל (במקרה של אבאסוב, בהתחשב במה שסביר לצפות לאור מד-הכושר הנמוך יחסית שלו).

שי 26 באפריל 2014

מאחר שאתה בלוגר (שאני אוהב ומעריך) שמדייק בשפתו באופן מרשים, אני מרשה לעצמי את ההערה הבאה: "בעיה" ולא "בעייה".

אייל סגל 26 באפריל 2014

יש לך בעייה עם זה?!

סתם – אתה צודק, תיקנתי בטקסט.

נפתלי 27 באפריל 2014

הדרך פנויה עבור קרלסן…מסכן נקמורה

אייל סגל 27 באפריל 2014

http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1745310

http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1753675

"ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים: פעם כטרגדיה ופעם כפארסה" (קרל מרקס / היקארו נקמורה)

דוד 27 באפריל 2014

אתה מתכוון לכך שגם היום היו לאמריקאי סיכויי ניצחון?

אייל סגל 27 באפריל 2014

בהחלט – אפילו יותר מסתם סיכויים; זה היה נראה קרוב לזכוי עבורו בשלב מסויים. אולי פחות חד-משמעי מאשר במשחק הקודם, אבל בחלק הראשון של המשחק היה ברור שקרלסן נלחם על חייו. וזו גם היתה אותה פתיחה…

אייל סגל 27 באפריל 2014

מה שעוד יותר מצחיק/מוזר הוא שבמסיבת העיתונאים אחרי המשחק בין קרואנה לקריאקין (שהסתיים בתיקו), אותו עיתונאי נודניק ששאל את השאלה לגבי ה"סוד" של קרלסן שהזכרתי בפוסט, אמר שאם קרלסן ינצח את נקמורה התוצאות של שני הסיבובים הראשונים בחצי השני של הטורניר יחזרו בדיוק על התוצאות של שני הסיבובים הראשונים בחצי הראשון שלו, ושאל את השחקנים מה הם חושבים על זה. קרואנה הסתכל עליו כמו על תמהוני ואמר לו שלפי העמדה במשחק קרלסן לא הולך לנצח.

דוד 27 באפריל 2014

הפרשן אלחנדרו רמירז טוען באתר צ'סבייס אחרי המסע ה 29 כי לשחור יש 'פיצוי רציני' תמורת הרגלי. אם אינני טועה הלבן היה גם בדוחק זמן שיכול היה להיות קריטי ותכנית הניצחון (פ:ח4) לא היתה פשוטה לחישוב

אייל סגל 27 באפריל 2014

במסע ה-29 הגרוע ביותר כבר מאחורי השחור. הסיכויים הטובים ביותר שנקמורה החמיץ היו כנראה במסעים 26-25. במסע 25 רמירז מביא את ההסתעפויות הרלבנטיות; מסע אחר-כך זה 26.פ:ח5 פ:ח5 27.פ:ד3 ג:ד3 28.א5! (למנוע מהשחור לקבל משחק נגדי על הטור ב' באמצעות ב:א4) צ-ב7/ב8 29.ר:ח5 ויתרון הרגלי של הלבן יותר משמעותי מאשר במשחק; גם לשמור את המלכות על הלוח על-ידי 29.מה-ד4 כדי להמשיך ולהפעיל יותר לחץ היה כנראה רעיון יותר טוב. אבל שוב, נכון שאין כאן ניצחון ברור וכפוי לגמרי כמו בציריך.

הזמן שנקמורה בילה על המסע ה-26 (כמעט 25 דקות) היה במידה רבה אחראי לדוחק-הזמן שנכנס אליו – לפי מה שאמר אחרי המשחק הוא הרגיש שחייב להיות איזה ניצחון אבל לא הצליח למצוא אותו.

אגב, עוד דבר קצת מוזר שקרה במשחק קשור בטעויות ההדדיות של שני השחקנים אחרי המסע ה-40: קרלסן החמיץ ניצחון מיידי ופשוט יחסית באמצעות 42…ב3! (עם האיומים הקטלניים צ-ב4 או פ-ג4-ד2), למרות שחשב על המסע כ-10 דקות. במסיבת העיתונאים, כששאלו על זה את השחקנים, הם הזכירו 43.פ-ג6 והחמיצו את התשובה 43…פ-ו3+ ואחריו 44…פ-ד2. נקמורה, מצידו, החמיץ הזדמנות להתגונן בצורה הרבה יותר עקשנית בסיום צריחים אחרי 44.פ:ה5 (במקום צ-א4) 44…צ:ה5 45.צ-א2 צ:ה4 46.צ:ב2 צ:ב2 47.צ:ב2 מ-ז7 – נראה שלשחור תכנית ניצחון פשוטה יחסית, להביא את המלך השחור למרכז ולזכות ברגלי הלבן על ד5; אבל ללבן יש תכנית למשחק נגדי באגף המלך שיכולה לסבך מאוד את החיים עבור השחור עם ז4, מ-ז3-ח4-ח5.

שמוליק 28 באפריל 2014

קרלסן מוביל 0-10 במשחקים מוכרעים נגד נקמורה , לצד 16 תוצאות תיקו – פשוט בלתי נתפס .

סיבוב 6 היה נהדר מבחינתי ( יש מה להראות לתלמידים … ) עם 2 עמדות סיום משעשעות / לימודיות במשחקי התיקו , ובנוסף ווריאנט מעניין מאוד בניתוח שהציע קרלסן ( 14.ה5 פד5 15.ר:ח6 ?! ) כאופציה ( לכפיית תיקו כנראה ) עבור יריבו מאמדיארוב .

נפתלי 28 באפריל 2014

שמוליק אני נתתי לסטודנטים לשחק את הסיום מהמשחק גוסיינוב-אבאסוב ביניהם אבל רק ה"מאסטרו" השכיל לנווט במיומנות את המשחק אל סופו ההגיוני,תרתי משמע…

אייל סגל 28 באפריל 2014

ואחרי היום, לקרלסן כבר יש דסימה מול נקמורה במשחקים (קלאסיים) מכריעים – המאזנים הדומים היחידים מהעידן המודרני שמוכרים לי בין שחקנים ברמות האלה הם ה12-0 של קרמניק נגד פולגר וה14-0 של קספרוב נגד שירוב.

דוד 28 באפריל 2014

…ונגד גלפנד
ההסתעפות שאלברז נותן שם במסע ה-25 נראית כיתרון מכריע ללבן בשל טור ז הפתוח והרץ צר האופקים
מעניין שנקמורה לא מצליח להביא לידי ביטוי את כושרו הטקטי המפורסם במשחקיו נגד קרלסן.

אייל סגל 28 באפריל 2014

בקלאסיים זה "רק" 8-0 לקספרוב נגד גלפנד… (אם הסתכלת ב-chessgames.com, התיוג שלהם למשחקים משנות ה-90 כקלאסיים או לא הרבה פעמים לא נכון; פריז 91 ו-PCA 96 היו טורנירים של שחמט מהיר, ויש שם משחק אחד מנובגורוד 97 שמופיע פעמיים)

דוד 28 באפריל 2014

תודה…
רציתי לשאול, מה דעתך על הקרדיט – המעט מוגזם לדעתי- שמקבל אלוף העולם אחרי משחקים מהסוג של היום, על ידי התקשורת, הרי בסך הכל הוא היה בבעיות רציניות במהלך המשחק ואי אפשר להגדיר את זה כמשחק גדול שלו. שחקנים אחרים היו נשאלים מה קרה להם אחרי הפתיחה וכו' ולא מקבלים כ"כ הרבה מחמאות.
יש לי גם הרושם כי היכולת הספציפית הזו להפוך פיגור לניצחון נובע יותר מאיכויות ספורטיביות/פסיכולוגיות מאשר גאונות שחמטאית טהורה (למרות שאת גאונותו הוכיח לא פעם ולא פעמיים, ושלא תבין אותי לא נכון, אני מעריץ שלו)
או שאפשר לטעון שהסיבה שזה קרה אצלו מיליון פעם זה בגלל יכולת פרקטית מופלאה ליצור לעצמו תמיד אפשרויות נגד ומרווח ליריב לטעות, ואם כן אז יש כאן סוג של גאונות פרקטית (מוריניואית, ברוח האתר בשבוע האחרון)

אייל סגל 28 באפריל 2014

אני חושב שמה שאמרת בסוף הוא בהחלט חלק חשוב מהעניין – יש לקרלסן יכולת יוצאת-דופן לייצר משחק נגדי ולהקשות על היריב מבחינה מעשית גם בעמדות קשות. במשחק נגד נקמורה בציריך, למשל, הוא הצליח לייצר איומים על המלך הלבן, שהיה חשוף יחסית, באגף המלכה. אם נקמורה היה מדייק ברגע המכריע של המשחק זה לא היה עוזר לו, אבל כשנקמורה טעה זה בא לידי ביטוי. גם במשחק שהפסיד לקרואנה בטורניר הנוכחי היה ניתן לראות איך הוא מייצר איומים כנגד המלך של קרואנה – במקרה זה קרואנה דייק, אבל נראה לי שקרלסן הצליח להקשות עליו יותר ממה שהיו מצליחים רוב השחקנים בהתחשב בעמדה הגרועה שהיתה לו אחרי שהפסיד את הרגלי.

נראה שיש לקרלסן גם "זיכרון קצר" במובן הטוב, שאופייני להרבה ספורטאים גדולים – כלומר, היכולת לא להתעסק יותר מדי במה שקרה בשלבים הקודמים של המשחק אלא להיות ממוקד לגמרי ברגע הנוכחי ואיך להפיק ממנו את המקסימום. בפוסט על הטורניר בציריך ציטטתי בהקשר זה את מה שאמר קרמניק על קרפוב, שהיה יכול להתחיל מייד לשחק על ניצחון במצבים שבהם שחקנים אחרים היו אסירי תודה על תיקו.

ואחרי שאמרתי את כל זה, במקרה הספציפי של נקמורה אין כמעט ספק שפועל כאן גם איזה מחסום פסיכולוגי שיש לאמריקאי ביחס לקרלסן – כשמסתכלים על סידרת העמדות שנקמורה השיג נגד קרלסן בכמה מהמשחקים האחרונים ביניהם, די ברור ששחקן ברמתו היה צריך להיות מסוגל להפיק מהן יותר בנסיבות "נורמליות".

נפתלי 28 באפריל 2014

אייל אתה יכול לתת לינק לשידור ישיר של משחקי המשנית?כי בפלייצ'ס אין את זה

אייל סגל 28 באפריל 2014

אותו לינק שנתתי בסוף הפוסט, רק צריך b בסוף (במקום ה-a#live).

הארכיון 28 באפריל 2014

אני אוהב את המאזן של קרלסן, גם את ההפסדים.
משחק בשביל לנצח ולכן מועד לפעמים, כמו ריאל מדריד.
לעומתו, אנאנד זה ברצלונה, בונקר של אחזקת כדור והמתנה לטעויות היריב…

IC 28 באפריל 2014

למרות הרצון, אני לא חושד שזאת אנלוגיה כל כך מוצלחת. בשחמט הקרבה האובייקטיבית לתוצאה תיקו, הרבה יותר קרובה מכדורגל, גם אם שני הצדדים ילחמו קשה, עדיין יכול להיות שהמצב תיקו, ואין מה לעשות. קארלסן פשוט יותר חזק מאנאנד, ובכלל ברמות האלה, אם היריב לא טועה מאוד קשה לנצח.

נפתלי 28 באפריל 2014

תודה!בדרך כלל הצירוף של הדרקון עם ראוף מבטיח רבות,אבל הפעם אני סקפטי…מצד שני,אם זה יצליח,אני מבטיח להיות הראשון שיתאים את הפרשנות לתוצאה(ואותם הדברים לגבי גוסיינוב,אם כי במקרה שלו תיקו יהיה בגדר נס,ותאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר,בבחינת יודע צדיק וכו'

אלעד אחד 28 באפריל 2014

אתה בטח לא רואה כדורגל או כדורסל, ממש לא תהיה הראשון, ויש לך אילנות די נמוכים להתלות בהם…

נפתלי 28 באפריל 2014

לכבוד הוא לי…אבל תן ריספקט!אני ניחשתי את האסון של ראוף עוד כשהוא שיחק ח5?????????(ותזרמו עם הסימני שאלה,ושאף אחד לא יספר לי שזה תיאורטי!!!!)

הארכיון 28 באפריל 2014

אחרי ששלחתי את התגובה, נזכרתי שקרלסן אכן אוהד של ריאל מדריד.
מדהים…
אני לא אתפלא אם אנאנד אוהד ברצלונה, הבונקר המודרני.

דוד 28 באפריל 2014

אנאנד גם הוא אוהד ריאל

נפתלי 28 באפריל 2014

אני מבין שמאמדיארוב אוהד בית"ר…אבל כל הכבוד על העקביות-לאורך כל התחרות הוא משחק כמו בפארקים

נפתלי 28 באפריל 2014

ונבחרת אזרביג'אן בדרך לתבוסה ביתית 4-0…בברית המועצות של פעם זה לא היה קורה!

אייל סגל 28 באפריל 2014

טוב, במשחק בין שני האזרים הפסד גם אומר ניצחון… (או שדורארבילי לא חבר שלך?). אגב, מעניין שבמשחק הזה אחרי 25.מה-ח7 השחור כנראה עדיין לא היה אבוד – יש לו את ההגנה המחשבית 25…מה-א5, עם הרעיון להביא את המלכה השחורה להגנת אגף המלך עם רווח טמפו דרך ב4 (עם איום מט על ב2) ואחר-כך ה4 במקרה של 26.צ-ו1 או ז1. ואם 26.ר-ח6, אחרי 26…צ:ח6 27.צ:ח6 מה:ד5 לשחור עדיין סיכוי להחזיק מעמד עם שני רגלים תמורת הטיב.

נפתלי 28 באפריל 2014

לא לא….רק גאדיר וראוף…ואני משתדל לראות את המשחק בלי עזרה של מחשב…

הארכיון 28 באפריל 2014

וגלפנד זה צ'לסי…
יודע להשיג תוצאות עם שחמט מרדים

אייל סגל 28 באפריל 2014

גלפנד אגב אוהד ברצלונה. ושני הניצחונות שלו על נקמורה בשנה שעברה – בטורניר לזכר טל ובגרנד פרי פריז – שהיו קריטיים לזכיות שלו בטורנירים האלה, הם ממשחקי ההתקפה הכי יפים ויצירתיים של 2013.

דוד 29 באפריל 2014

במשחק מפריז שציינת, למה הלבן לא יכול לשחק 22.ו:ה5 23.ד:ה5 רה3 24.צ:ג3 ב:ג3 ובכלל לא בטוח שלברצלונה יש פיצוי מספיק עבור צריח שלם, לאור העובדה שיש על הרץ שלה סגירה אלכסונית

אייל סגל 29 באפריל 2014

בהסתעפות הזו הלבן מפסיד מייד אחרי 24…מה:א3+ 25.מ-ד2 מה:ג3+ 26.מ-ה2 (או 26.מ-ג1 ז3 27.מה-ה2 ר-ז4) 26…ר-ג4+ 27.צ-ד3 מה:ג2+ 28.מ-ה1 ר:ד3.

נפתלי 28 באפריל 2014

ראוף אוהד של צ'לסי.גאשימוב ז"ל היה אוהד של ארסנל ז"ל.

ואם כבר מתעסקים בכדורגל,שום דבר-אבל שום דבר-לא משתווה ליצירותיו בנות האלמוות של באדור ג'ובאבה,הבורוסיה דורטמונד של השחמט העולמי.

דוד 29 באפריל 2014

הרגת אותי עם ה'ממדיארוב אוהד ביתר'
אדיר.
מישהו יודע מי ניצח בטוניר הכדורגל של התחרות? (תמונות באתר chessbase)

אייל סגל 29 באפריל 2014

הקבוצה של אזרבייג'אן (בראשות ממדיארוב) הפסידה בפנדלים לקבוצה של שאר העולם (בראשות קרלסן). אגב, יש די הרבה תמונות מהמשחק גם בסיומי הדיווחים מהסיבוב השישי של chessvibes ו-chess24 (באחרון, כולל תיעוד של הרגע בו קרלסן כמעט הרג בתאקל – לפחות לפי רדג'אבוב – את השופט הראשי של התחרות, שהוא אדם די מבוגר).

IC 29 באפריל 2014

LOL אם כבר ג'ובאבה, בהחלט יהיה מעניין לקרוא על המהפך שהוא עבר, משחקן שמפורסם בהכנה התיאורטית שלו, לשחקן שמפורסם בחוסר ההכנה התיאורטית שלו ובמשחק סופר יצירתי.

נפתלי 29 באפריל 2014

שחמטאים חיים טוב,מה יש להגיד…כדורגל באזרביג'אן(וגם קצת שח לפעמים…),קספרוב בארצם של בוב מארלי סיזלה וקייפלטון…למה לשחמט יש תדמית שלילית?זה הזמן לשנות!

אריק 29 באפריל 2014

יישר כוח אייל על הבלוג שלך. אין הרבה היכן לקרוא על שחמט בעברית. האתר של האגוד הישראלי לשחמט מתעדכן פעם בכמה ימים בלבד. כמובן שמי שרוצה להתעניין נכנס לאתרים באנגלית. תמשיך ככה, ממש מקצועי ומעניין.

אייל סגל 29 באפריל 2014

בקבוצה ב' אליאנוב מסיים בתיקו קצר שמבטיח לו זכייה עם 6/9 (3+). מבין ארבעת הניצחונות שלו בטורניר, שלושה היו בסיומים יפים – סיום צריחים נגד וויטאצק, סיום פרשים נגד ספרלי (שם 65…ד5! הוא המסע הזוכה היחיד), וסיום שמדגים עליונות של רץ מול פרש עם רגלים בשני האגפים נגד באקרו. נקודות מד-הכושר שהרויח כאן מעלות אותו כרגע למקום 19 בדירוג העולמי, השחקן האוקראיני מס' 2 אחרי איוונצ'וק.

דוד 29 באפריל 2014

מימיי לא ראיתי זוג רצים כה עלוב כמו זה של רדגבוב

אייל סגל 29 באפריל 2014

אולי קרלסן מנסה לשעמם את רג'אבוב למוות… בכל אופן, אם המשחק שלהם יסתיים בתיקו, כפי שנראה סביר כרגע, לקרלסן וקרואנה יהיה אותו מספר נקודות והמשחק ביניהם בסיבוב האחרון יכריע. אבל לקרלסן תהיה עדיפות ברורה, גם כי הוא בלבן וגם כי יצטרך בעצם רק תיקו בשביל לזכות בטורניר (שובר-השוויון הראשון הוא מספר הניצחונות – לקרלסן יש 4 ולקרואנה 3).

נפתלי 29 באפריל 2014

אצל אזמאי זה לא היה עובר למאמא בשתיקה…עם חגורה צריך לתת לו,לתלות אותו בכיכר המרכזית בבאקו עם הרגליים למעלה…הוא מבזה את האומה,ועוד בתחרות זיכרון לחבר שלו…

אייל סגל 29 באפריל 2014

למה מבזה? תנסה להסתכל על זה באופן חיובי – הוא תורם למוניטין של האומה האזרית בתחום הכנסת האורחים :-)

נפתלי 30 באפריל 2014

אם לא הסכם אי הלוחמה בין האזרים הבכירים היו כאן כמה מחזות זוועה…מילא גוסיינוב,לא שיחק כבר הרבה זמן,אבל מאמא??מה עם כל העודפים מההכנות עם העוזר המהולל?וראוף עצמו-אלוקים ישמור!!!הולנדית?סוושניקוב?בודפשט???מה יהיה באולימפיאדה???מזל שבאליפות אירופה יהיה אפשר לפגוש אותם פנים אל פנים(אייל אתה מוזמן גם)

אייל סגל 29 באפריל 2014

האמת, מה שאותי מעצבן לפעמים אצל ממדיארוב זה הפגנות מביכות של חוסר רוח לחימה, כשהוא נכנע הרבה לפני הזמן – כמו שקרה, למשל, נגד נקמורה בגרנד פרי צוג בשנה שעברה. וגם במשחק של היום – בעמדה הסופית, הלבן אמנם צריך לזכות אחרי 56…צ:ג3+ 57.מ-ב2 צ-ג5 58.צ:ב7+ מ-ג8 59.צ-א7 מ-ב8 60.צ(א)-ה7 צ-ד5 61.צ-ה8+ צ-ד8 62.צ:ד8+ ר:ד8, אבל הסיום הזה (עם מלך, צריח ורגלי על הטור א' נגד מלך שתקוע על השורה האחרונה, רץ ורגלי) לא טריביאלי לחלוטין לזכייה והיה אפשר להכריח את קרואנה לעבוד – ולדייק – קצת.

IC 30 באפריל 2014

אלו שתי כניעות שונות, הראשונה קצת יותר מחשידה, למרות שגם בסיום הזה לא ברור למה להכנע.

אייל סגל 30 באפריל 2014

אני זוכר את מסיבת העיתונאים שהיתה אחרי אותו משחק נגד נקמורה – זה היה די משעשע; נקמורה התחיל להסביר למה "ברור" שהשחור זוכה בעמדה הסופית, ותוך כדי ההדגמה התחיל להבין שזה בעצם לא עד כדי כך ברור. ממדיארוב הסביר אז שפשוט עשה טעות בסיסית בחישוב, כך שהיה נדמה לו שאחרי כל החילופים בהסתעפות מסויימת בעקבות הכאת הצריח השחור על ג4 (23.ב:ג4 ר:ג4 24.פ:ב4 ר:ה2 25.פ:ד5 ה:ד5 26.ר:ה2 פ:ד2) הוא מפסיד שלושה כלים קלים תמורת הצריח, כשבעצם הוא מפסיד רק שניים. אבל זו טעות כל-כך בסיסית, מסוג שאפילו שחקן 1700-1800 לא צריך לעשות, שהיא כנראה מעידה על מצב של דמורליזציה מוחלטת. לא ראיתי את מסיבת העיתונאים אחרי המשחק של אתמול (והוידאו של הסיבוב באתר הרשמי נקטע כרגע לפני שמגיעים אליה), אבל אולי הוא פשוט פיספס את הרעיון של צ-ג5-ד5 בהסתעפות שנתתי, וחשב שעם זוג הצריחים של הלבן על השורה השביעית הוא מפסיד כלי או מקבל מט.

אורי בלאס 30 באפריל 2014

אני יכול להגיד שאני יחסית לא ממהר להכנע,וגם מצב שהחישובים שלי מראים שאני מפסיד לא יגרום לי בהכרח להכנע גם כי היריב יכול לטעות,וגם כי יכול להיות שיש לי טעות בחישוב(כדי שאני אכנע צריכה להיות זכיה יחסית פשוטה ליריב ,וכזאת שאני בטוח שהיריב זוכה).

אני זוכר שפעם זה הציל אותי מהפסד במשחק תחרותי כאשר חשבתי שאני מפסיד ,ועמד להגמר לי הזמן אבל החלטתי בכל זאת לא להכנע ,ולבצע את המסע הכי הגיוני שנראה לי בעמדה עם שניה אחת על השעון(שכמובן אחרי ביצוע המסע נוספו לי 30 שניות והיו לי 31 שניות).

בתור היריב המשכתי לחשוב,וגיליתי שבעצם אני לא מפסיד ויכול להוציא תיקו.

הארכיון 30 באפריל 2014

קרלסן משפד את קראונה.
אחלה אלוף עולם יש לנו- כמו הקבוצה שהוא אוהד בכדורגל

אייל סגל 30 באפריל 2014

קרלסן מנצח את קרואנה וזוכה בטורניר עם מאזן של 3+, נקודה שלמה לפני קרואנה – כשהוא אפילו מפסיד בעקבות זה נקודת מד-כושר… (מה שממחיש כמה גדול פער הדירוג בינו לבין האחרים). לזכותו של קרואנה ייאמר שבגלל מצב הטורניר (תיקו היה, כאמור, מבטיח ניצחון לקרלסן בשובר-השוויון) הוא ניסה להילחם ולשחק על ניצחון בשחור, מה שאף פעם לא קל ברמות האלה – בטח נגד קרלסן; היו כמה נקודות במשחק בהן היה יכול לבחור בהמשכים הרבה יותר סולידיים כדי לנסות ולהשיג תיקו, אבל הוא בחר באופן עקבי לנסות ולסבך – בלי הצלחה.

נפתלי 30 באפריל 2014

מה האירוע הגדול הבא?(חוץ מאליפות ישראל לקבוצות גיל 8 כמובן)

אייל סגל 30 באפריל 2014

באתר של מד-הכושר החי יש (למטה) לוח אירועים שמשתתפים בהם שחקני 2700+. בתחילת יוני יש את טורניר סטבנגר השני בנורבגיה, אבל תשפוט בעצמך לפי שמות המשתתפים אם היית מגדיר את פויקובסקי והטורניר לזכר קפבלנקה שיתקיימו לפני כן במאי כ"גדולים"…

Zak 1 במאי 2014

בהמשך לחוק שאוסר להסכים על תיקו לפני המסע ה-30, הייתי מחוקק חוק שאוסר על השחור לשחק את הגנת ברלין. רצוי וראוי באותה המידה.

אייל סגל 1 במאי 2014

כבר לפני כ-100 שנה גיולה ברייר התחיל כך ניתוח של משחק:

"1.ה4?

משחקו של הלבן הוא בשלבי גסיסתו האחרונים"

Zak 1 במאי 2014

נראה לי שרדג'בוב ונקאמורה שברו איזה שיא. אני משנה את העמדה בין המסע ה 27 למסע ה 77 ולמעט משבצת לפה או לשם, בפועל אף כלי לא שינה את המיקום שלו.

שמוליק 1 במאי 2014

קריאקין מסיים עם 10 תוצאות תיקו .

אני ממש לא אוהב את ה"טרנד החדש" של לשחק אין-ספור מסעים סתמיים ללא מטרה ברורה – עיין ערך רג'אבוב – קרלסן בסיבוב 9 ( 101 מסעים , כאשר ב-30 האחרונים אף רגלי לא יכול לזוז ) ונקאמורה – רג'אבוב מהסיבוב האחרון ( משחק שאם מסתכלים על העמדה הסופית שלו מעריכים שזהו תיקו ב-25 מסעים , בפועל 77 מסעים … ) .

מנפלאות ההכנה הביתית – מאמדיארוב מבצע את 18 המסעים הראשונים במשחקו מול קריאקין ( בסיבוב האחרון ) תוך 138 שניות , חושב 24 דקות על מסעו הבא , ו-64 דקות :shock: על מסעו ה-20 .

אייל סגל 1 במאי 2014

אני מניח שזה קשור בהשפעה של קרלסן (אם כי גם נקמורה עושה את זה לא מעט) – אלא שאצל קרלסן זה לא מעט פעמים עובד, בעוד שבמשחק מהסיבוב האחרון זה באמת נראה סתמי לגמרי ולא הוביל לכלום (במשחק רג'אבוב – קרלסן לפחות צצו פה ושם רעיונות מעניינים של הקרבת כלי מצד השחור כדי לפרוץ את העמדה, למרות שקרלסן בחר בסופו של דבר לא להסתכן בהם). במסיבת העיתונאים אחרי המשחק רג'אבוב אמר שהוא הניח שנקמורה פשוט חושב שזו דרך טובה להעביר את הזמן עד לטקס הסיום… ונקמורה שוב הפגין את תסביך קרלסן שלו כשאמר משהו כמו "אם מגנוס יכול לשחק ככה 20 שעות, אז גם אני יכול".

בממדיארוב-קריאקין, מה שמוזר במיוחד הוא שעד למסע ה-18 הם חזרו על נקמורה-קריאקין מאחד הסיבובים הקודמים בתחרות, והתגובה של קריאקין למסע החדש של ממדיארוב היא המסע הראשון שמוצע על-ידי המחשב.

Comments closed