הטורניר לזכר גשימוב, מחצית שנייה: דז'ה וו

אותה תחושה מוזרה כי משהו שאנו חווים בהווה התרחש כבר בעבר

בפעם הקודמת עזבנו את התחרות לאחר שני הפסדים רצופים של קרלסן בסיבובים 5-4, כשנשאלת השאלה אם יצליח לחזור ולהתאושש. התשובה (מאוד לא במפתיע, יש להודות) היתה חיובית. בסיבוב השישי הוא שיחק בשחור נגד ממדיארוב:

המשחק נפתח בהסתעפות פופולרית מאוד של ההגנה הנימצו-הודית, 1.ד4 פ-ו6 2.ג4 ה6 3.פ-ג3 ר-ב4 4.מה-ג2 ד5:

bview1

אלא שכאן ממדיארוב הפתיע את קרלסן ושיחק 5.פ-ו3!? (במקום א3 או ג:ד5, שהם המסעים המקובלים ביותר בעמדה זו) – מסע שכמעט ואינו נראה ברמות הגבוהות, כיוון שהוא נחשב ללא מוצלח עבור הלבן. מדובר בהקרבה של הרגלי על ג4, ובניגוד להסתעפויות אחרות של פתיחות ברגלי המלכה בהן מקובל לעשות זאת, הלבן א. אינו יכול להחזיר לעצמו מייד את הרגלי (אחרי מה-א4+ הרץ השחור על ב4 "מסתיר" למלכה הלבנה את הרגלי, ו-פ-ה5 אינו אפשרי באופן מיידי בגלל חולשת הרגלי על ד4, שהמלכה הלבנה ב-ג2 כבר אינה מגינה עליו); ו-ב. אינו מקבל בתמורה החלשה משמעותית של עמדת השחור. ואכן, לא מעט פרשנים בבמהלך השידור החי הביעו את תמיהתם על ההיגיון שבמסעי הלבן אחרי 5…ד:ג4 6.ר-ז5.

אלא שבהמשך הסתבר כי הרעיון של ממדיארוב לא היה עד כדי כך גרוע – לפחות אם השחור אינו משחק בדיוק מושלם, דבר שקשה לעשות אותו על גבי הלוח בעמדות המורכבות הנוצרות. הלבן היה יכול, למעשה, לכפות שוויון במסעו ה-14 אם היה מנצל אי-דיוק בסדר המסעים של השחור ומשחק ה5 במקום 14.ד5, כפי שממחישות ההסתעפויות בלוח החי. (אם כי מנקודת-ראות תיאורטית עקרונית, השגת שוויון כשלעצמה כמובן שאינה בגדר הצלחה גדולה עבור הלבן בפתיחה.) אבל ממדיארוב שיחק על ניצחון, ובעקבות המסע 15.א5 – שרעיון מרכזי שלו הוא לגרום לשחור להחליש את עמדתו בכך שבעקבות ד:ה6 ייאלץ להכות על ה6 עם הרגלי ו' במקום עם המלכה הצליח ליצור עמדה מעורפלת ומלאה בסיבוכים טקטיים, מסוג שבדרך-כלל הוא פורח בו.

אלא שהפעם יריבו של ממדיארוב הצליח לנווט בסיבוכים האלה טוב יותר ממנו. אחרי המסע 21…ה5 של קרלסן התקבלה העמדה הקריטית הבאה:

bview3

המסע הנכון כאן עבור הלבן הוא 22.צ-ה1!, כדי להתכונן לפתיחת הטור ה', עם סיכויים שווים. במקום זאת ממדיארוב שיחק 22.ו5?, המונע את פתיחת הטור. לכאורה גם זו דרך טובה להגן על הרגלי ב-ה4, אבל למעשה זהו כנראה המסע המפסיד, למרות שקשה להאמין בכך במבט ראשון – כפי שמסתבר לאחר 22…פ-ו8!! המבריק של קרלסן. המסע הזה מחזיר את הרגלי העודף (כיוון שהלבן יכול כעת ללכוד את הרגלי השחור על ג5), אבל מאפשר לשחור לארגן מחדש באופן יעיל את כליו וכך להשתלט על הטור ד' וכן לזכות ברגלי על ה4. (לו היה הלבן משחק 22.צ-ה1, הערוגה ו5 היתה נותרת פנוייה וכך היה ניתן להגיב על 22…פ-ו8 ב-23.פ-ו5! התומך בצריח הלבן על ד6.) הלבן נקלע לנחיתות ברורה בכל מקרה, אבל ממדיארוב, שכנראה התקשה לעכל את ההתפתחות החדשה, המשיך לשחק מסעים לא אופטימליים ועמדתו קרסה מייד.

הסיבוב השביעי זימן מפגש נוסף בין קרלסן לנקמורה, שהמשחקים ביניהם הפכו בזמן האחרון למעניינים וטעונים במיוחד. קרלסן כבר ניצח את נקמורה, כזכור, בחצייה הראשון של התחרות, אבל אז שיחק בלבן. הפעם, כשהוא בשחור, היתה לאמריקאי הזדמנות טובה יותר לנסות ולהשיג סוף-סוף ניצחון ראשון במשחק קלאסי נגד קרלסן.

untitled

כמו נגד ממדיארוב גם המשחק הזה התנהל בהגנה הנימצו-הודית, אבל הפעם עם המסע החריף 4.ו3 של הלבן, שזכה לפופולריות מחודשת ברמות הגבוהות מאז הדו-קרב בין קרלסן לאנאנד:

bview4

קרלסן אינו נוהג בדרך-כלל להיגרר לדיונים תיאורטיים מתמשכים באותה הפתיחה, אבל כנראה שבפתיחה הזו חשוב לו להוכיח נקודה מסויימת, כיוון שהוא חוזר ונכנס אליה כשחור. הוא שיחק אותה, כאמור, נגד אנאנד במשחק התשיעי של הדו-קרב ביניהם ונקלע לעמדה מסוכנת מאוד (אם כי בסוף ניצח); חזר עליה נגד נקמורה בציריך השנה ונקלע לעמדה אבודה (אם כי בסוף שוב ניצח); וחזר עליה נגד קריאקין בסיבוב מוקדם יותר של הטורניר הנוכחי, שם הצליח להשיג יתרון משמעותי מהפתיחה (ואז דווקא לא ניצח).

קרלסן גם ניסה כבר את כל המסעים העיקריים המומלצים על-ידי התיאוריה עבור השחור: 4…ד5 (נגד אנאנד ונקמורה בציריך), 4…0-0 (נגד קריאקין), ו-4…ג5 (במשחק הנוכחי). אבל למרות הניסיון לגוון, היה נראה שקוי המתאר של מה שקרה נגד נקמורה במשחק הקודם חוזרים על עצמם גם כאן: נקמורה השיג יוזמה חזקה מאוד באגף המלך מול המלך השחור, בעוד שהמשחק הנגדי של קרלסן באגף המלכה התפתח באופן איטי הרבה יותר.

דוגמה לסכנה המרחפת על השחור ניתן לראות כבר במסע ה-19, לאחר המסע 19.ר:ב6 של נקמורה. קרלסן דייק כאן ושיחק 19…צ:ב6, מסע הנראה מלאכותי במקצת – כיוון ש-19…מה:ב6, מסע טבעי יותר למראה, מוביל לקריסה של עמדת השחור בעקבות הסרת ההגנה מהערוגה ו6 והתקדמות מיידית של הרגלי הלבן לשם. במסע ה-22 נקמורה קידם את הרגלי שלו ל-ו5 תוך שהוא תוקף את הפרש השחור על ז6 וקרלסן היה צריך לשחק עוד מסע מלאכותי למראה, 22…פ(ז)-ו4 (כשהפרש חוסם את הטור ו' בגופו), כיוון שמסעים אחרים עם הפרש מפסידים שוב ל-23.ו6.

המסע 24.פ-ז4 חושף התקפה על הפרש השחור מצד המלכה הלבנה (בנוסף לצריח על ו1), והשחור אינו יכול להגן עליו על-ידי 24…מה-ז5 בגלל 25.פ-ח5!. קרלסן לא מצא, לפיכך, דרך טובה יותר מאשר לתקוף בחזרה את הפרש הלבן על-ידי 24…ח5, אלא שמסע זה מחליש עוד יותר את אגף המלך שלו. כאן היתה לנקמורה הזדמנות טובה להשיג יתרון משמעותי באמצעות הקרבת הטיב 25.צ:ו4!, כפי שממחישות ההסתעפויות בלוח החי, אך במקום זאת שיחק 25.פ-ו2, ואחרי 25…מה-ו6 של קרלסן (מסע המביא את המלכה להגנת אגף המלך, וכמו כן מנסה לייצר משחק נגדי על-ידי האיום על ב2) התקבלה העמדה הבאה:

bview5

נקמורה חשב כאן כמעט חצי שעה – כפי שאמר במסיבת העיתונאים אחרי המשחק, הוא הרגיש שחייב להיות כאן ניצחון עבור הלבן – אבל לא הצליח למצוא את ההמשך הטוב ביותר, שהיה 26.פ:ח5 פ:ח5 27.פ:ד3 ג:ד3 28.א5! (מונע מהשחור לקבל משחק נגדי לאורך הטור ב' באמצעות ב:א4) צ-ב7/ב8 29.ר:ח5 עם יתרון רגלי משמעותי יותר מאשר במשחק. במקום זאת, אחרי 26.פ:ד3 פ:ד3 27.מה-ה3 (מרויח זמן על-ידי תקיפת הצריח השחור הבלתי-מוגן על ב6) 27…צ-ב7 28.פ:ח5 מה-ח6! 29.מה:ח6 ז:ח6 הלבן נותר אמנם ביתרון רגלי, אבל לשחור סיכויים טובים הרבה יותר להתגונן – גם כיוון שללא מלכות על הלוח ללבן אין יותר התקפה ישירה מסוכנת על המלך השחור, וגם כיוון שלמרות גירעון הרגלי, לשחור יתרון מספרי של רגלים באגף המלכה אותו קל יותר להביא לידי ביטוי מאשר את יתרון הרגלים של הלבן באגף המלך.

באחד-עשר המסעים הבאים, עד לביקורת הזמן במסע ה-40, המשיך הדז'ה וו המדהים למה שכבר קרה מוקדם יותר השנה בציריך: עמדתו של נקמורה, שכבר היה נראה על סף ניצחון, הלכה והידרדרה בהדרגה עד שלפתע היתה כבר אבודה; גם מי שלא הבין הרבה ממה שקרה על הלוח היה יכול לנחש בקלות את מצב הדברים על פי נענועי הראש והעוויות הפנים הידועות של נקמורה, שהלכו והתגברו בקצב מדאיג (כפי שניתן לראות בתמונה בראש הפוסט), וגם דוחק הזמן אליו נקלע לא שיפר את המצב.

מעניין, עם זאת, לציין כי בעוד שבמשחק בציריך קרלסן החל לשחק בדיוק של מחשב מרגע שקיבל סיכויי נגד, כאן לא היה לגמרי במיטבו גם בשלב המאוחר יותר. אחרי מסעו ה-42 של הלבן:

bview6

קרלסן, למרות שחשב על מסעו כ-10 דקות, החמיץ ניצחון מיידי ופשוט יחסית באמצעות 42…ב3! עם האיומים הקטלניים צ-ב4 או פ-ג4-ד2 (והכאה של הצריח על ידי הפרש תעלה ללבן בצריח שלם על השורה הראשונה אחרי 43.פ:ג2 ב:ג2). במסיבת העיתונאים, כשהשחקנים נשאלו על כך, שניהם ציינו את המסע 43.פ-ג6 כמספיק ללבן והחמיצו את התשובה המכריעה של השחור 43…פ-ו3+ ואחריו 44…פ-ד2.

המסע ששיחק קרלסן במקום זאת, 42…צ-ד2, תוקף את הפרש הלבן על ד4 אבל מונע מהפרש השחור את הערוגה החשובה ד2. לאחר 43.פ-ג6 צ-ה8, נקמורה קיבל כתוצאה מכך הזדמנות להתגונן באופן עקשני הרבה יותר בסיום צריחים אחרי 44.פ:ה5 צ:ה5 45.צ-א2 צ:ה4 46.צ:ב2 צ:ב2 47.צ:ב2 מ-ז7: נראה שלשחור תכנית ניצחון פשוטה יחסית, והיא להביא את המלך השחור למרכז ולזכות ברגלי הלבן על ד5; אבל ללבן יש תכנית למשחק נגדי באגף המלך שיכולה לסבך מאוד את החיים עבור השחור עם ז4, מ-ז3-ח4-ח5. אלא שגורלו של המשחק הזה כבר נחרץ; נקמורה ביצע עוד מסע חלש, 44.צ-א4, שהוביל להפסד טיב וכניעה במסע ה-52 (בעמדה הסופית, הפרש הלבן יילכד לאחר 53.פ:ו7 צ:ד5).

כדי להבין את מה שעבר על נקמורה במשחק הזה, ייתכן ואפשר להיעזר במה שכתב מרק טיימנוב על המשחק השלישי שלו בדו-קרב נגד בובי פישר מ-1971 (אחד משלושת דו-קרבות המועמדים אותם ניצח פישר בדרך לאליפות העולם מול ספסקי) – דו-קרב של הטוב מ-10 משחקים, בו הפסיד טיימנוב בתוצאה המדהימה 6-0:

[הציטוט לקוח מהספר הנהדר Russians versus Fischer , המספר את הקריירה של פישר מנקודת-הראות הסובייטית; כמובן שהמסעים הספציפיים אותם מזכיר טיימנוב אינם רלבנטיים למשחק הנוכחי]

All my understanding of chess, all my experience and feeling for the game convinced me that the position after 20.Qh3 should be winning – but no concrete ways to victory could be found. Disillusioned with the queen move, I began analyzing other ideas – 20.Rd1 and 20.Bc4 – but also in vain. And here I was overcome by a state of helplessness, of despair: "Is this Fischer invulnerable, is he somehow bewitched?" I again returned to 20.Qh3, again worked through dozens of variations, and again without success. And meanwhile the clock was ticking, time trouble was approaching. I thought over the position for 72 minutes! Perhaps in all the fifty years of my career I have never spent so much time on one move. And psychologically I simply collapsed. My energy dried up, apathy set in, everything around lost sense, and I made the first move that came into my head, which, of course, turned out to be a losing one

מאזן הראש-בראש בין קרלסן לנקמורה אחרי המשחק הזה: 10-0 לקרלסן במשחקים מכריעים (ו-15 תיקו).

**********

שני הניצחונות הרצופים האלה – ועוד בשחור – שיפרו כמובן באופן דרמטי את מצבו של קרלסן והעלו אותו מחדש לראש הטבלה, בהפרש של נקודה שלמה מהבאים אחריו. בשני הסיבובים הבאים הריצה שלו נעצרה במשחקי תיקו נגד קריאקין ורג'אבוב, אם כי יש לציין שהמשחק נגד רג'אבוב היה נראה בדרך להפוך לעוד דז'ה וו – הפעם למשחק הדרמטי בסיבוב הלפני אחרון של תחרות המועמדים בלונדון, שהניצחון בו מילא תפקיד מכריע בזכייה של קרלסן באותו טורניר.

רג'אבוב (בלבן) שוב השיג יתרון בפתיחה, שוב השמיט אותו, המשחק שוב הגיע לסיום שנראה שווה, קרלסן שוב הצליח בהדרגה להשיג עדיפות קלה, והמשיך בתימרונים עקשניים כדי לנסות ולמצוא פירצה – או ליצור חולשה – כלשהי בעמדת הלבן (ואולי סתם כדי להעביר את הזמן עד למשחק של ריאל מדריד). אבל הפעם רג'אבוב הצליח לא לעשות טעויות, והמשחק הסתיים לבסוף בתיקו אחרי 101 מסעים.

בינתיים, קרואנה  – שאחרי הניצחון שלו על קרלסן בסיבוב הרביעי הפסיד מייד, כזכור, לממדיארוב – פרץ שוב קדימה והשיג בסיבובים    9-8 ניצחונות על רג'אבוב וממדיארוב, כך שהשתווה לקרלסן במספר הנקודות. המשחק בין השניים בסיבוב האחרון הפך איפוא למכריע, והוא החל ביתרון ברור של קרלסן – לא רק כיוון ששיחק בלבן, אלא גם מבחינה זו ששובר-השוויון הראשון (מספר ניצחונות כולל) פעל לטובתו, ולכן תיקו היה מבטיח לו זכייה בטורניר. קרואנה נאלץ איפוא לשחק על ניצחון בשחור, דבר שלעולם אינו קל ברמות הגבוהות ובוודאי לא נגד קרלסן.

[מדהים, אגב, איך שוברי-השוויון מסתדרים תמיד לטובתו של קרלסן. בתחרות המועמדים בלונדון הוא גבר, כזכור, על קרמניק בזכות שובר-שוויון של מספר הניצחונות – אבל שם היה מדובר בשובר-השוויון השני; הראשון היה המאזן הפנימי בין השחקנים, שבאותו מקרה היה שווה. בטורניר הנוכחי, לעומת זאת, לקרלסן היה מאזן פנימי נחות מול קרואנה, בגלל ההפסד בסיבוב הרביעי – אבל כאן המאזן הפנימי בין השחקנים היה רק שובר-השוויון השני…]

פתיחת המשחק היתה מהסוג בו השחקנים מנסים לבלבל אחד את השני באמצעות סדר מסעים בלתי-שגרתי: 1.ד4 פ-ו6 2.פ-ו3 ז6 3.ז3 ר-ז7 4.ר-ז2 ג5

bview7

למסעו האחרון של קרואנה היה ניתן להגיב במספר דרכים – למשל 5.ד5, המוביל לעמדה נוסח הגנת בנוני (הנחשבת למסוכנת עבור השחור, אבל מתאימה למשחק על ניצחון), או 5.ג4, היכול להוביל לאחר חילופים על ד4 לעמדה של פתיחה אנגלית. אבל קרלסן בחר כאן במקום זאת במסע הערמומי 5.ג3(!). המסע הזה נראה צנוע מאוד, אך למעשה הוא מציב בפני השחור ברירה לא פשוטה. אם ימשיך באופן "טבעי" 5…ג:ד4 6.ג:ד4 ד5, המשחק יעבור אחרי 7.פ-ג3 לאחת ההסתעפויות הסולידיות ביותר של הגנת גרינפלד עבור השחור – כזו הנותנת סיכויים טובים לתיקו, אבל שכמעט ואין בה סיכויים לשחק באופן רציני על ניצחון.

במקום זאת, קרואנה בחר במסע השאפתני יותר 5…ד5, אלא שהוא כרוך בהקרבת רגלי אחרי 6.ד:ג5 ויש בו סיכון לא קטן עבור השחור. מכאן ואילך התפתח משחק חריף ומסובך מאוד (ניתוח מפורט שלו אפשר לראות בוידאו הזה של דניאל קינג) שמצד אחד התאים לקרואנה, אבל מצד שני גם הגביר את סיכויי הניצחון של קרלסן. קרלסן, בסופו של דבר, אכן ניווט בסיבוכים שנוצרו טוב יותר מקרואנה וניצח.

**********

הטבלה הסופית נראית, איפוא, כך: 1.קרלסן – 6.5 נקודות (3+); 2.קרואנה – 5.5 (1+); 5-3.נקמורה, רג'אבוב, קריאקין – 5 (50%); 6.ממדיארוב – 3 (4-).

רג'אבוב, שהוביל במפתיע בסיום חצייה הראשון של התחרות, לא הצליח אמנם לזכות אבל בכל זאת השלים טורניר סביר בהחלט, שייתכן ומהווה את תחילת הקאמבק שלו לצמרת הגבוהה לאחר השנה האיומה שחווה ב-2013 (בטורניר הנוכחי הרויח 11 נקודות מד-כושר, המציבות אותו כרגע במקום ה-26 בדירוג העולמי). קריאקין, שסיים את כל עשרת משחקיו בתיקו, וביחד עם משחקים מאליפות רוסיה למועדונים ששיחק לפני התחרות משלים כבר רצף של 16 תוצאות תיקו, מתחיל להצטייר כיורש ראוי לפיטר לקו. קרלסן, שלהישגיו עד לזכייה באליפות העולם ונכון לגילו היה ניתן להשוות רק את אלה של קספרוב, ממשיך בינתיים להפגין דומיננטיות קספרוביאנית גם כאלוף עולם.    

 

 

בכל זאת, אופטימיות
קורבן נוסף לגרפומניה שלי

43 Comments

עידו 1 במאי 2014

תודה! היה טורניר מרתק בסופו של יום וקרלסן נראה שהוא צריך להיות במיטבו כדי לנצח כל משחק ברמות האלו וזה גם נחמד.

דוד 1 במאי 2014

פוסט נהדר.
טוב לראות את המשחקים בהם היריב של קרלסן גורר את המשחק לקרב חריף כי אז אנחנו זוכים לראות את היכולות הטקטיות המדהימות שלו, שבדרך כלל לא שמים לב אליהם כשהמשחק בשליטתו העמדתית. צפיתי בשידור החי ונדהמתי מהמהירות שבה שיחק 28.ה4 ו29.צד3 נגד קרואנה

אייל סגל 1 במאי 2014

כן, בשלב הקריטי של המשחק נגד קרואנה קרלסן שיחק בערך 10 מסעים ראשונים רצופים של הודיני שרובם לא היו ברורים מאליהם. אגב, בזמן השידור הישיר של chess24 (כאן, בערך החל מ-3:06:00 ובמשך כחצי שעה), סוידלר הצטרף לגוסטפסון וטרנט בדיוק בחלק הכי מעניין של המשחק – החל ממסע 20 – והיה מרתק לשמוע את הפרספקטיבה של שחקן צמרת אחר על העמדה ואיך הוא חושב שצריך לטפל בה (בכמה נקודות, באופן שונה מאוד מקרלסן או קרואנה). החל מ-3:22:00, בערך, אפשר לראות איך כל הפרשנים התחילו לחשוב שלשחור סיכויי נגד טובים, והחמיצו לגמרי את הרעיון 28.ה4 – 29.צ-ד3 של קרלסן.

דוד 1 במאי 2014

מדהים
זה מזכיר את הסיפור עם הפרשנים במשחק בירן- פישר 63' אחרי 18..פ:ז2
פשוט מדהים.

דוד 1 במאי 2014

…צפו ותשפטו בעצמכם

עמי 1 במאי 2014

נשמע מעניין – אתה יכול בבקשה לשים לינק?

איציק 1 במאי 2014

האם פערי האיכות בין קרלסון לנקמורה כל-כך גדולים או שזה קשור לעיניינים אחרים, למשל:
1. הפך כבר לעיניין פסיכולוגי.
2. הסגנון של קרלסון במיוחד מקשה על נקמורה, או שהסגנון של נקמורה מתאים לקרלסון.

אייל סגל 1 במאי 2014

ברור שבאופן כללי קרלסן שחקן יותר חזק, אבל אני די בטוח שדרגת החד-צדדיות של המאזן ביניהם קשורה לפחות באופן חלקי בפסיכולוגיה. בשני המשחקים שהתייחסתי אליהם בפוסט הזה נקמורה השיג גם עמדות שאמורות להתאים מאוד לסגנון שלו וגם פשוט יתרון אוביקטיבי גדול (במיוחד בציריך); צריך לשבח את האופן בו קרלסן התגונן מרגע שנקלע למצבים קשים, אבל עדיין קשה לי להאמין שנגד שחקן אחר נקמורה לא היה מצליח בכל מקרה להפיק מהעמדות האלה יותר.

נפתלי 1 במאי 2014

לא היה כזה דבר כמו קרלסן…בלתי נתפס

שמוליק 2 במאי 2014

סקירה נהדרת כרגיל . תודה אייל .

בקשר למשחק קרלסן – קרואנה: בתור שחקן שמסעים בסגנון 5.ג3 הם "סימן ההיכר שלו" ( לחזק , לחזק לחזק ! ) מסע זה אולי השתלם בסופו של דבר , אבל מכאן ועד לתת למסע זה סימן קריאה …
משום מה אחרי 5…מהג7 לשחור תוצאות פנומנליות ( גשימוב ז"ל הוא השחקן החזק ביותר ששיחק מסע זה , במשחק בליץ דווקא ) .

ביזארי ככל שיישמע , רג'אבוב למעשה יכל לדרוש בעמדה הסופית תיקו עקב "חוק 50 המסעים" …
אני לא יודע אם זו הסיבה אשר בגינה הוסכם על תיקו , אבל זה הזוי בכל קנה מידה .

אייל סגל 2 במאי 2014

טוב, בכוונה שמתי את סימן הקריאה בסוגריים – בגלל שהוא מתייחס לא לערך האוביקטיבי של המסע אלא, כאמור, לאופן בו הוא ניצל את המצב של קרואנה בתחרות. ואולי בעקבות המשחק עם ממדיארוב, קרלסן הבין שליריבים שלו יש דחף בלתי-נשלט להקריב את הרגלי ג' שלהם בפתיחה…

לגבי כלל 50 המסעים, אני מניח שאתה מתכוון לנקמורה-רג'אבוב מהסיבוב האחרון – אכן, המשחק הסתיים בדיוק 50 מסעים אחרי מסע הרגלי האחרון (27.ו4) וללא כל הכאת כלי מאז. אגב, הנה הציטוטים המדוייקים של השחקנים ממסיבת העיתונאים, שהזכרתי בקיצור באחת התגובות לפוסט הקודם:

Nakamura: I could have drawn four hours ago, probably, but there’s nothing wrong with playing. If Magnus can play against Teimour for 20 hours yesterday I might as well try today

Radjabov: At first I thought there was some intention by Hikaru, but then I understood he just wants to make us both happy… and he has nothing special to do before the closing ceremony

נפתלי 2 במאי 2014

שלא יעוף על עצמו,נקאמורה….

נפתלי 4 במאי 2014

הגיע הזמן להתעורר!נחיצ'בן מתחיל היום!

אייל סגל 4 במאי 2014

כן – מי שהתמכר לטורנירי שחמט, יכול לעקוב כאן אחרי החברים של נפתלי (בין השאר) בתחרות הפתוחה הזו שהתחילה היום באזרבייג'ן…

נפתלי 4 במאי 2014

אם לא רוצים לא חייבים לעקוב…הם עושים שם כ-א-ל-ה בושות שבא לי לבכות(וזה עוד בסיבוב הראשון!)

אייל סגל 4 במאי 2014

שווה, אגב, להסתכל בתחבולה יפהפייה של ושייה-לגראב ממשחק בליגה האיטלקית מלפני כמה ימים, החל מהקרבת הכלי שלו במסע ה-20 (25.ז4 הוא נסיון של הלבן להתגונן מפני האיום ר-ח3).

שמוליק 5 במאי 2014

מדהים .
הייתה הגנה ללבן איפשהו ?

נפתלי 5 במאי 2014

אם המלכה מגיעה ל-ח5 זה גרוע מאוד ללבן בכל מקרה…הייתי מציע משהו כמו 20.מה-א5,ולחרב את העמדה מכל הלב…

אייל סגל 5 במאי 2014

מרגע שהלבן לוקח את הכלי במסע ה-22 הניצחון של השחור כפוי לגמרי. הודיני מציע 22.פ-ה3, שמונע הפסד מיידי, אבל אז אחרי סידרת חילופים – פ:ה3, ר:ג3, ג:ב5 וחילופי מלכות – השחור מגיע לסיום שלטווח הארוך הוא מן הסתם זכוי, בגלל מבנה הרגלים והרץ הגרועים של הלבן. אז אולי צריך לחזור למסע 21 כדי למנוע אסון מיידי (נניח, 21.ו3 או 21.צ-ה1 כדי להמשיך פ-ו1), אבל נראה שאחרי 20…מה-ג5 לשחור כבר עדיפות בכל מקרה.

שמוליק 5 במאי 2014

דווקא הסיום שהמתקבל לאחר כל ההחלפות שהצעת – נראה לי די סביר ללבן . ברור שמבנה הרגלים מזעזע , אבל גם ללבן יהיה משחק מסוים כנגד הרגלים של השחור ( ד6 , ה4 ) , וברגע שהשחור יקדם ו5 , אני מניח שהלבן ישחק ז4 ( גם אם זו תהיה הקרבה ) , ובכך הוא ייפתר מחולשה אחת .

נפתלי 5 במאי 2014

האם ידוע מהי הליגה החזקה בעולם?(לפחות מבחינת חברי מועדון ה-2700)כי הליגה האיטלקית עם נקמורה,קרואנה,ואשייה נראית די חזקה,ובוודאי גם הליגה הגרמנית והרוסית…

אייל סגל 5 במאי 2014

מבחינת כמות השחקנים החזקים – גם כאלה שמשתתפים באופן קבוע וגם כאלה שעושים מדי פעם הופעות אורח (כמו אנאנד וארוניאן) – זו הבונדסליגה, אבל בגלל שרובם שייכים לאותה הקבוצה (באדן-באדן, שזכתה השנה בפעם התשיעית ברציפות, והבטיחה את הזכייה שני סיבובים לפני הסוף), מבחינה תחרותית זו גם אחת הליגות המשעממות ביותר. ברוסיה קשה לקרוא לזה "ליגה" – יש כמה ימים של אליפות מועדונים מרוכזת.

IC 5 במאי 2014

זאת ליגה, יש ליגות מרוכזות באירופה (ספרד, צרפת, רוסיה) ויש מקומות שמשחקים פעם בכמה שבועות (ישראל, גרמניה ועוד)

נפתלי 5 במאי 2014

כך או כך,לא הספקנו להתיישב,כמו שאומרים,ובאחד הלוחות הראשונים בנחיצ'בן כבר מסתיים לו משחק…האמן הבינ"ל בארוז רזאייב הפסיד נגד קורנייב ב-13 מסעים(!!)(האמת הוא היה יכול להיכנע כבר אחרי 7 מסעים…)

שמוליק 5 במאי 2014

הייתי מוסיף – בלבן .
במקום להישאר "סתם" עם רגלי פחות ( אחרי 9.פבד2 ) , קרה מה שקרה …

נפתלי 5 במאי 2014

ד"א גם ר"א פבל סמירנוב חטף היום ממוחמד דסטאן תוך פחות משעתיים…

אייל סגל 6 במאי 2014

אגב, פורסמה סוף-סוף רשימת כל עשרת המשתתפים בטורניר בנורבגיה שמתחיל בתחילת החודש הבא: קרלסן, ארוניאן, גרישצ'וק, קרואנה, קרמניק, טופאלוב, קריאקין (נכון לעכשיו שבעה מתוך הטופ-10), סוידלר, גירי (מהעשירייה השנייה), וסימן אגדסטיין.

אגדסטיין הוא שחקן שפחות או יותר מהווה את כל היסטוריית השחמט של נורבגיה לפני קרלסן – היה שחקן צמרת בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 (בשיאו מדורג באיזור המקום ה-20 בעולם), ובשנה שעברה חזר לשחק באופן רציני, הרשים בכמה תחרויות פתוחות, והעלה את מד-הכושר שלו לאיזור ה-2600 הנמוך. הוא והאמר (שהשתתף בטורניר בשנה שעברה), בתור השחקנים מס' 2 ו-3 של נורבגיה, ערכו דו-קרב של כמה משחקים מהירים כדי לקבוע מי מהם יקבל את המקום של שחקן הבית השני, ואחרי שאגדסטיין זכה היה קצת מצחיק כשפתאום אמר שהוא לא בטוח אם הוא רוצה לשחק בטורניר – אולי הבין פתאום את המשמעות של להתמודד יום אחרי יום עם כל השחקנים שהזכרתי קודם… אבל בסוף הוא התגבר על ההיסוסים והודיע שישתתף.

דוד 6 במאי 2014

זה נראה נראה כמו עוד שייט מהנה בפיורדים עבור אלוף העולם, עם 2 מטרות קריטיות: לסגור סופסוף את החשבון המעצבן עם גירי, ולשפר את המאזן נגד קרמניק וסווידלר
אם הוא לא יצליח, האירוע ייחשב ככישלון עבורו (סתם בצחוק)

Zlatan 6 במאי 2014

צריך גם להזכיר שמדובר, ככל הנראה, באדם יחיד מסוגו בעולם – שחקן נבחרת לאומית כלשהי בשני ענפי ספורט שונים לחלוטין.
במקביל לקריירת השחמט המפוארת, שיחק גם בליגה הבכירה בנורבגיה בכדורגל וערך 8 הופעות בנבחרת הלאומית.

דוד 6 במאי 2014

וכפי הנראה הולך לקבל בראש

אייל סגל 6 במאי 2014

נכון – ובאמת מעניין שתקופת הפריחה שלו ככדורגלן (92-84, אז היה צריך לפרוש בגלל פציעה בברך) פחות או יותר חופפת לתקופת השיא שלו כשחמטאי (מקום 19 בדירוג); זה לא שהוא עבר מענף אחד לשני.

אייל סגל 6 במאי 2014

קצת טראש טוק של קרלסן ממסיבת העיתונאים בה הכריזו על ההרכב המלא של הטורניר:

על אניש גירי

Giri is a good player and a nice guy, but he also has an annoying tendency to beat me and not respect my authority. So that I don’t like!

על זה שאנאנד דחה את ההזמנה להשתתף, וכך לא ישחק נגדו

It could’ve been a positive experience for him, but it’s more likely that it would have been a negative one

ובהקשר להופעה שלו בתחרות המועמדים

To put it arrogantly, he didn’t face me in the Candidates. It’s still Anand who has something to prove

Zak 8 במאי 2014

מי אמר שלשחמטאים אין חוש הומור, גם אם ציני משהו…

אייל סגל 7 במאי 2014

הוספתי גם בסוף הפוסט וידאו של קרלסן שעלה בערוץ היוטיוב שלו, בו הוא מדבר על הטורניר.

שמוליק 7 במאי 2014

יש חדשות בגזרת גלפנד ?
לא שיחק מאז ציריך , וגם אני לא בטוח אם ייכלל בנבחרת ישראל באולימפיאדה באוגוסט ( קשיי תקציב כמובן ) .
אם לא ישחק בתחרות לזכר טל ( סוף יוני ) , תהיה פה תקופה של חצי שנה ללא תחרויות .

אגב , למה הוא אינו משחק באיזו ליגה , כפי שלמשל עכשיו וואשייה-לאגרב , גירי ושירוב משחקים בליגה הבריטית , ארוניאן , אנאנד ועוד בליגה הגרמנית אשר דובר עליה פה , וכו' ?

אייל סגל 7 במאי 2014

כן, זו באמת שאלה טובה לגבי עניין הליגה – אין לי מושג. מבחינת טורנירים, לפי מה שהבנתי מסוף סעיף 5 כאן עצם הקיום של הטורניר לזכר טל מוטל השנה בספק, וגם אין בינתיים שום חדשות מפיד"ה בעניין סידרת הגרנד פרי (חוץ מזה ששני הטורנירים שהיו אמורים לפתוח השנה את הסידרה החדשה פשוט נמחקו בשקט מלוח השנה הרשמי שלהם).

שמוליק 7 במאי 2014

חדשת שחמט נשים : אנה מוזיצ'וק ( מדורגת 4 בעולם , אלופת העולם הטרייה בבליץ לנשים ) חוזרת לייצג את מולדתה אוקראינה ( לאחר 10 שנים בהן ייצגה את סלובניה ) .
כעת אוקראינה אולי הופכת לפייבוריטית בתחרויות הנשים הקרובות , כאשר לצד הנ"ל תשחקנה אחותה מריה , לאגנו ואלופת העולם בדימוס – אושנינה .

אייל סגל 7 במאי 2014

לפי מה שקראתי לאגנו בדיוק עוברת לרוסיה… (האמת שבאופן כללי יותר, לאור מאמצי פוטין, אפשר לתהות כמה זמן עוד בכלל תהיה לאוקראינה נבחרת עצמאית)

נפתלי 8 במאי 2014

טוב אני מוכרח להגיד שאני רואה ממש משהו שקשה מאוד להאמין בנחיצ'בן-ראוף משחק צרפתית!!!צרפתית!!!!!!!!!מה זה?????????????שמוליק האם ידך במעל???

שמוליק 9 במאי 2014

אפילו הווריאנט "שלי" עם ד:ה4 , פד7 .
זה הכל תיאוריה שם עד הסוף ?

נפתלי 9 במאי 2014

זה אתה צריך להגיד…

אייל סגל 12 במאי 2014

למי ששאל על גלפנד – ביוני הוא אמור להשתתף באליפות העולם בשחמט מהיר ובליץ בדובאי (שבניגוד לשנה שעברה, הפעם ההרכב שלה באמת נראה כמו כזה של אליפות עולם). וכמו באליפות העולם האחרונה לנוער באבו-דאבי, מסתבר שהשחמטאים מישראל (גלפנד וחוזמן) שייכים למדינת פיד"ה.

נפתלי 12 במאי 2014

אני מבקש לא לזלזל באליפות העולם בשנה שעברה…וזה המקום גם להזכיר מי הוא אלוף העולם המכהן…

Comments closed