טרבל לקרלסן

לא חשוב באיזו מהירות מזיזים את הכלים - הוא מנצח

בפוסט קודם ציינתי כי לשחמט מהיר (rapid) ולבליץ יש ככלל מעמד הרבה פחות יוקרתי מאשר לשחמט קלאסי, אבל גם שפיד"ה מנסה בזמן האחרון לתת להם דחיפה בעזרת יצירת מדי כושר נפרדים עבורם (פעם משחקים מהירים פשוט לא נחשבו כלל בדירוג הרשמי), וכן אירגון אליפויות עולם נפרדות באופן סדיר, החל מ-2012 – כלומר כבר שלוש שנים ברציפות. (גם לפני כן התקיימו אליפויות עולם כאלה, אבל באופן ספוראדי הרבה יותר.)

בעוד שבשנה שעברה מעט מאוד שחקנים מהצמרת הגבוהה טרחו להשתתף באליפות (בה זכו ממדיארוב במהיר ולה קוואנג ליאם הוייטנאמי בבליץ), השנה היא הצליחה למשוך אליה את רובם – כולל כמה מאלה שבדיוק סיימו את הטורניר בנורבגיה. אולי הדבר קשור בפרסים הכספיים הנדיבים יחסית (בכל אחת משתי התחרויות 40,000 דולר למנצח ו-200,000 סך כל הפרסים), ואולי במסה קריטית מסויימת של שחקנים שנרשמו הפעם כבר בשלב מוקדם והפכו את התחרות למושכת מספיק עבור האחרים.

ייתכן גם שיש לכך קשר לרשימות הטופ-100 שפורסמו לראשונה על-ידי פיד"ה בתחילת מאי (כאן וכאן) – משחקי שח מהיר ובליץ מדורגים כבר זמן מה, אבל רק כעת החלו לרכז את הנתונים לגביהם באופן רשמי בצורה כזו, כפי שעושים כבר זמן רב בשחמט קלאסי. הדבר תורם מן הסתם להגברת יצר התחרותיות בין השחקנים: נקמורה, למשל, מופיע כמס' 1 בשתי הרשימות בעוד שקרלסן רק כמס' 4, ועם דבר כזה קשה מאוד לקרלסן להשלים.

כדאי לציין, עם זאת, שאת רשימות הדירוג הללו צריך לקחת בעירבון מוגבל יותר מאשר את הדירוג הקלאסי המקביל, משתי סיבות עיקריות: א. משחקים לא קלאסיים התחילו, כאמור, להיות מדורגים רק לפני זמן קצר יחסית (כשמד-הכושר ההתחלתי של השחקנים זהה לזה הקלאסי באותה נקודת זמן), ותחרויות של שחמט לא קלאסי מתקיימות באופן פחות סדיר; ב. בדירוג משחקים לא קלאסיים משתמשים בערך k גבוה יותר בחישוב (20 במקום 10), כך שהתנודות הרבה יותר חדות, ותוצאה או שתיים טובות יכולות להקפיץ שחקן הרבה יותר למעלה – או בכיוון ההפוך, כמובן, במקרה של תוצאות גרועות.

אליפויות העולם בשחמט מהיר ובליץ, שהתקיימו השנה בדובאי, לא נערכו בפורמט "סגור" המבוסס על הזמנת מספר מוגבל של שחקנים על-ידי המארגנים, אלא – כמו בשנה שעברה – בפורמט פתוח למחצה, המבוסס על קריטריון מינימלי למדי לקוואליפיקציה. היה יכול להשתתף כל שחקן שאחד משלושת מדי-הכושר שלו אינו נופל מ-2500 (מד-הכושר המינימלי הנדרש בשחמט קלאסי לדרגת רב-אמן), או לחילופין מי שהוא אלוף לאומי, גם במקרה ומד-הכושר שלו נמוך יותר. כלומר, התחרות היתה פתוחה באופן עקרוני למאות שחקנים, ונרשמו אליה כ-110. היא נערכה בשיטה שוויצרית, ולאור נוכחותם של מרבית שחקני הצמרת הגבוהה, לצד כמות גדולה מאוד של שחקני צמרת מהדרג השני והשלישי, אולי מדובר בטורניר השוויצרי החזק בהיסטוריה. השיטה מפגישה בין שחקנים בעלי מספר נקודות זהה או דומה במידת האפשר בכל שלב בטורניר, כך שבאופן הדרגתי השחקנים מופרדים לרמות השונות שלהם; לפיכך, ככל שהתקדמו הסיבובים, מפגשי הצמרת על הלוחות הראשונים הלכו ודמו לאלה שניתן היה לצפות להם גם בטורניר קלאסי.

זמני המשחק: במהיר, 15 דקות + 10 שניות תוספת זמן למסע; בבליץ, 3 דקות + 2 שניות. השימוש בתוספות זמן (שהן, למעשה, המצאה של בובי פישר – אדם מאוס מהרבה בחינות, אבל קשה להכחיש שהיה גאון) מקרב במידה מסויימת את צורת המשחק בסוגי השחמט המהירים לזו ה"קלאסית", מבחינה זו שלשחקן מובטח זמן חשיבה מינימלי על כל מסע בכל פעם שהוא לוחץ על השעון. כלומר – לא ניתן יותר לזכות במשחקים אלה באופן "טהור" על זמן כמו פעם, במשחק ללא תוספות (אם, נניח, לשחקן היו נשארות רק 15 שניות על השעון לעומת דקה שלמה ליריבו, כך שגם אם היתה לו עמדה זכויה לחלוטין ייתכן והיה מפסיד, כי לא היה נותר לו די זמן לבצע באופן פיזי את המסעים הנדרשים).

במיוחד ב-rapid, תוספות הזמן גם גורמות לכך שמשחקים יכולים להימשך זמן רב יחסית – בתחרות הנוכחית היו כאלה שנמשכו עד כשעה וחצי, למרות שישנן, כאמור, לא יותר מ-15 דקות לכל שחקן כזמן התחלתי. בכל יום של התחרות התקיימו מספר סיבובים ברצף,  ועד שלא הסתיימו כל המשחקים באותו סיבוב לא ניתן היה להתחיל סיבוב חדש. מצב העניינים הזה איתגר לעתים מאוד את רב-האמן האוקראיני דמיטרי קומארוב, הפרשן שליווה את המשחקים באתר הרשמי והפך במהירות לקאלט בקרב אלה שהקשיבו לשידור הישיר:

**********

תחילה התקיימה אליפות העולם בשח מהיר, שנמשכה שלושה ימים עם חמישה סיבובים בכל יום. בתום חמשת הסיבובים של היום הראשון הובילו במשותף קרואנה, קריאקין ונפומניצ'י עם 4.5 נקודות, כשקרלסן חצי נקודה אחריהם ביחד עם ארבעה שחקנים נוספים שצברו 4 נקודות. הנה ניצחון יפה שהשיג קרואנה, במשחק נגד ג'ובאבה (מגאורגיה) בסיבוב החמישי:

bview1

קרואנה הקריב בפתיחה שני רגלים אבל זכה בתמורה ליוזמה חזקה ויתרון ברור בפיתוח הכלים (השחור עדיין לא הצריח, והצריח והרץ שלו באגף המלכה תקועים בעמדות המוצא שלהם). בעקבות מסעו האחרון של הלבן, 21.פ-ז4, המלכה השחורה נתונה תחת איום, ולפיכך ג'ובאבה שיחק 21…מה-ז7? (מסע לא מדוייק, אבל זו עמדה שקשה מאוד להגן עליה בלי הרבה זמן לחשוב) וקרואנה השיב ב-22.צ-ו3! המכין חדירה קטלנית של הפרש ל-ו6. ג'ובאבה ניסה למנוע זאת על-ידי 22…ר-ד8, אבל קרואנה התעקש והקריב לצורך כך טיב: 23.צ:ד8+! מ:ד8 24.פ-ו6!. כעת איומי הלבן קטלניים – למשל, 24…מ-ה7 25.מה-ה5 צ-ד8 26.מה-ג5+ צ-ד6 27.פ-ה4 מה-ד4 28.צ:ו7+!; ג'ובאבה ניסה במקום זאת 24…ז4, אבל מסע זה מאפשר מט מיידי: 25.מה-ד2+מ-ג7 (או 25…מ-ה7 26.מה-ב4+) 26.מה-ו4+ וג'ובאבה נכנע – המט יגיע במהרה אחרי 26…מ-ד8 27.מה-ד6+ או 26…מ-ב6 27.צ-ב3+.

ג'ובאבה, אגב, ידוע כשחקן יצירתי ומעניין במיוחד (אם כי כזה שמחסור בסולידיות ויציבות מונע ממנו מלהתברג בצמרת הגבוהה ממש) – והניצחון שלו בסיבוב השלישי על ממדיארוב הצדיק את המוניטין הזה.

הסיבוב השישי, שפתח את יומה השני של התחרות, זימן את אחד המשחקים המעניינים ביותר – בין קריאקין לקרלסן: 

המשחק התנהל בהתקפה היוגוסלבית בנוסח הדרקון של הסיציליאנית, הסתעפות המביאה באופן טיפוסי למשחק חריף מאוד בשל ההצרחות בצדדים מנוגדים, המובילות למירוץ בין התקפות המתפתחות בשני צידי הלוח. קרלסן השתמש בהסתעפות הזו בשחור בהצלחה לא קטנה במספר משחקים קלאסיים בין 2008 ל-2010; לסיגנונו הנוכחי היא כנראה פחות מתאימה, אבל משחקים מהירים נוטים לעודד אקספרימנטציה חופשית יותר בפתיחות.

אחרי המסע 16…מה-ב6 התקבלה העמדה הבאה:

bview2

כאן האפשרות הבטוחה ביותר מבחינתו של קריאקין היתה לנסות ולעכב את פעילות השחור באגף המלכה באמצעות חסימת הטור ב' על-ידי 17.פ(ד)-ב5, אבל במקום זאת הוא החליט להמשיך מייד בהתקפה באגף המלך עם 17.ז4, ואיפשר לקרלסן הקרבת טיב שהיא מוכרת מאוד בעמדות סיציליאניות כאלה (כדי לקדם את התקפת השחור באגף המלכה) – 17…צ:ג3!. אחרי 18.ב:ג3 קרלסן היה יכול להשיג תמורה טובה אם היה ממשיך "פשוט" 18…ר:ח6 19.מה:ח6 ר:א4, תוך ניצול פתיחת הטור ב', אבל בחר להקריב עוד כלי על-ידי 18…פ:ו3!? ולהיוותר באופן זמני בגירעון צריח שלם.

אחרי 19.פ:ו3 פ:ה4 המלכה הלבנה מותקפת על-ידי הפרש וקריאקין, בזמן הלא רב שעמד לרשותו, היה צריך לדייק כדי לא להיקלע לעמדה נחותה מאוד. הוא הצליח לעשות זאת כששיחק 20.מה-ד3! ולא מה-ה3, המוביל לאחר פ:ג3+/מה:ה3+/ פ:ד1/ ו-ח:ז4 לעמדה בה לשחור תמורה יותר ממספיקה של ארבעה רגלים עבור פרש. במשחק עצמו, אחרי 20…פ:ג3+ 21.מ-ג1 ר:ח6+ 22.פ-ז5 התברר הרעיון של קריאקין: ללבן משחק נגדי חזק בשל השילוב בין הלחץ על ו7 והאיום במט מהיר על-ידי מה:ז6+.

קרלסן התגונן עם 22…ר-ז7, וכעת 23.מה:ז6 לא יבוא עם התראת שח, ולכן יפסיד להתקפת השחור בעקבות 23…מה-ה3+ (כפי שממחישה ההסתעפות המופיעה בלוח החי). במקום זאת, קריאקין היה יכול להשיג תיקו באמצעות 23.ר:ו7+ מ-ח8 24.מה:ז6, ולשחור אין ברירה אלא לכפות תיקו בשח נצחי; אבל או שהחמיץ זאת או שקיווה עדיין לנצח ולכן שיחק 23.צ(ד)-ו1?:

bview3

בעמדה הסבוכה הזו, קרלסן היה יכול לזכות עם 23…ר:ז4!!, כיוון שגורם מכריע כאן הוא היכולת לתת שח עם הפרש על ה2 בהסתעפויות שונות (כפי שמראה הניתוח בלוח החי); זה היה הופך את המשחק לפנינה אמיתית. אבל ייתכן שלקרלסן פשוט לא היה מספיק זמן כדי לפענח את מלוא המורכבות הטקטית של העמדה. הוא שיחק 23…ד5, מסע הגיוני (כיוון שהוא מחליש את הלחץ ההתקפי של הלבן באמצעות חסימת האלכסון של הרץ על ב3), אבל כעת אחרי 24.צ:ו7! הרעיון של 24…ר:ז4 כבר לא עובד, בשל 25.צ:ז7+! ו-26.מה:ג3.

במקום זאת, קרלסן החליף מלכות והתקבל סיום מאוזן למדי, בו לשחור תמורה חומרית מספיקה (שני רגלים) עבור הטיב אך לא מעבר מכך, והמשחק הסתיים בתיקו. השלב האחרון כבר התנהל במהירות בליץ, אחרי ששני השחקנים ניצלו כמעט את כל הזמן שלהם כדי לנסות ולפענח את העמדה שנוצרה בין מסעים 17 ו-24.

קרלסן סיים בתיקו גם את משחקו בסיבוב השביעי, אבל בסיבובים הנותרים של היום השני ביסס מומנטום חיובי וזכה בשלושה ניצחונות רצופים, כולם במשחקים עמדתיים נאים. האחרון מביניהם היה על קרואנה, אחד ממתחריו העיקריים:

 

קרלסן הפעיל לחץ על עמדתו של קרואנה החל משלב מוקדם של המשחק, זכה ברגלי בעיקבות תחבולה שהחלה ב-22.ר:א5, וקרואנה מיהר מדי להחזיר לעצמו את הרגלי עם 25…מה:ב2?. המסע הנכון היה 25…מה-ד5! המשפר את עמדת המלכה השחורה ומגן על הרגלי החשוב ב-ב7; לשחור יהיה זמן ללכוד לאחר מכן את אחד הרגלים הלבנים הכפולים על הטור ב'. במקום זאת, אחרי מסעו של קרואנה, הסתבר שלמרות השוויון החומרי הרגלי החופשי של הלבן על הטור א' חזק מדי. בעקבות המסע 28…צ-ב8, התוקף את הפרש הלבן, התקבלה העמדה הבאה:

bview4

וכאן קרלסן מצא פיתרון טקטי נאה לבעיית קידום הרגלי. 29.א6? מייד לא יצליח בשל 29…מה:ב5 30.מה:ב5 צ:ב5 31.א7 צ-א5 וכעת 32.צ-ג1, עם האיום צ-ג8+ ומט או הכתרת הרגלי על א8, ייענה על-ידי 32…ר-ג7! החוסם את הטור ג' – לא ניתן להכות את הרץ כיוון שלשחור איום מט משלו על השורה האחורית של הלבן.

במקום זאת קרלסן שיחק 29.צ-ג1!, המשלב איום מט על ג8 עם הגנה על המלכה הלבנה ב-ג6, ואחרי 29…ז6 (שמפנה מקום למלך כדי להתגונן מפני איום המט) המשיך 30.א6! – כעת 30…מה:ב5 יפסיד ל-31.א7! והלבן יזכה בצריח השחור: 31…מה:ג6 32.א:ב8=מה+ ר:ב8 33.צ:ג6 (לכן היתה חשובה ההגנה על המלכה הלבנה) וכעת השחור ייאבד תוך מספר מסעים גם את הרגלי על ד5, כפי שממחישות ההסתעפויות בלוח החי, מה שיבטיח ללבן ניצחון קל יחסית עם יתרון טיב "טהור". במקום זאת, קרואנה שיחק 30…מה-א2, אבל התקדמות הרגלי א' הלבן עדיין הכריעה תוך מספר מסעים, כשהמלך הלבן מוצא מקלט בטוח על ח3 מפני התראות שח.

קרלסן סיים איפוא את היום השני כשהוא מוביל עם 8 נקודות, לפני ארוניאן עם 7.5 ודבוקה של שבעה שחקנים עם 7.

בשנה שעברה קרלסן לא השתתף באליפות העולם בשח מהיר, אבל הוא עשה זאת ב-2012 ואז סיים במקום השני אחרי קריאקין. באותה תחרות, קרלסן סיים את היום השני בהובלה שנראתה מבטיחה, אבל אז קרס ביום האחרון בו צבר שתי נקודות בלבד מחמשת המשחקים האחרונים, כשהוא מפסיד פעמיים. תחילת היום השלישי בתחרות הנוכחית נראתה כמבשרת חזרה על אותו תסריט. בסיבוב 11 קרלסן הצליח לחלץ תיקו נגד ארוניאן לאחר משחק קשה, אבל אז הגיע ההפסד הראשון שלו – ודווקא לאנאנד. המשחק ביניהם עורר באופן טבעי סקרנות רבה, כיוון שהתחרות הנוכחית היתה כנראה ההזדמנות האחרונה שלהם להיפגש לפני הדו-קרב על אליפות העולם בסוף השנה.

המשחק הגיע לסיום בו היה לקרלסן יתרון קל ונראה היה שרק לו סיכויי ניצחון:

bview5

(שני הכלים הלבנים הקלים עדיפים במקצת על הצריח השחור, אבל מצד שני הרגלי החופשי הקדמי על הטור א' מעניק לשחור סיכויי תיקו טובים)

וכאן קרלסן שיחק 34.פ:ה6??, מסע שהדהים את קומארוב בשידור החי, כיוון שהוא פשוט מפסיד כלי ל-34…צ-ב6 התוקף את שני הכלים הלבנים לאורך השורה השישית. קרלסן גם החמיץ את הסיכוי שעוד היה לו לחלץ תיקו על-ידי 35.מ-ג2! (35.פ-ג5 יפסיד ל-35…א3! ולא ניתן לעצור את הרגלי השחור) 35…צ:ד6 36.פ-ג5 והרגלי השחור על א4 ייפול. במקום זאת, אחרי 35.פ-ו4? (כדי לתקוף את הרגלי על ד5) צ:ד6 36.מ-ג2 צ-ב6! (מונע מהמלך הלבן להתקרב אל הרגלי השחור דרך הטור ב'), אנאנד הבטיח את הרגלי א' שלו ומכאן ואילך ניצחונו היה רק שאלה של זמן.

magnusanand

בעקבות המשחק הזה, קרלסן (שנותר עם 8.5 נקודות) איבד את ההובלה לאנאנד וקרואנה (עם 9). אבל הנורבגי הצליח לאסוף את עצמו, וניצל שיבוץ נוח יחסית שזימן לו הסיבוב הבא (נגד יו יאנגיי הסיני, שהעפיל לצמרת בזכות כמה ניצחונות מפתיעים על שחקנים חזקים יותר) כדי לזכות בניצחון קל למדי ולהשוות את מספר הנקודות שלו לזה של אנאנד וקרואנה, שסיימו בתיקו את המשחק ביניהם באותו סיבוב. הסיבוב ה-14 והלפני אחרון הפגיש אותו עם גרישצ'וק (אחד משני השחקנים להם הפסיד קרלסן ביום האחרון של אותה אליפות עולם שאיבד ב-2012):

שני הצדדים שיחקו כאן על ניצחון – גרישצ'וק פיגר בחצי נקודה אחרי קרלסן, אנאנד וקרואנה והיה חייב לצבור את מלוא הנקודות כדי להישאר בתמונת המאבק על התואר. השחקן הרוסי נכנס להסתעפות חריפה של ההגנה ההודית של המלך, בה הוא מתמחה, והשיג יתרון כבר משלב הפתיחה אחרי חוסר דיוק מצידו של קרלסן במסע ה-11. הוא הפעיל לחץ כבד על עמדת הלבן, ואם היה מדייק במסעו ה-16 ומשחק א5 מייד במקום להחליף קודם רגלים על ה4 היה משיג מהר מאוד עמדה קרובה לזכויה. אבל גם כך המצב לא היה קל עבור הלבן, ולאחר המסע 25…מה-ג7:

bview6

קרלסן שקע במחשבה ארוכה. בראיון לאחר סיום הטורניר אמר שכשהתחיל לחשוב על המסע שלו היה נדמה לו שהוא בנחיתות קלה, וככל שהמשיך לחשוב הבין בהדרגה שהעמדה שלו למעשה אבודה באופן אוביקטיבי (שני הרגלים הלבנים על ה5 ו-ג5 יפלו בסופו של דבר, והשחור יישאר גם ביתרון רגלי וגם עם משחק כלים אקטיבי יותר). הזמן בשעונו של קרלסן כבר אזל כמעט לחלוטין כשביצע סוף-סוף מסע – אבל כאן גם התגלתה מלוא הקשיחות והתושייה שלו: הסתבר שניצל את זמן המחשבה באופן יעיל, כיוון שהצליח למצוא סיכויים למשחק נגדי שהציבו קשיים לא מבוטלים בפני גרישצ'וק.

רגע קריטי נוסף במשחק הגיע לאחר המסע 36.צ:א5. גרישצ'וק שיחק כאן את המסע הטבעי 36…מה-ב6, התוקף שני כלים לבנים (הצריח על א5 והפרש על ו2), אבל בכך איפשר לקרלסן תימרון שאיזן את העמדה: 37.מה-ג4+! (כדי למנוע את השח הזה היה עדיף לשחק 36…מ-ח8!) 37…מ-ח8 38.צ-ב5. העמדה נותרה חריפה, ובזכות הרגלי החופשי שיצר באגף המלכה, קרלסן הצליח להשיג בהדרגה אפילו עדיפות.

הטעות המכריעה מבחינת גרישצ'וק היתה כנראה 52…ח4?; במקום זאת, המסע 52…ז4 היה מאפשר תיקו. הרעיון הבסיסי הוא שאם הלבן מנסה לקדם את הרגלי החופשי שלו עם 53.א6, אחרי 53…מה-ו5! הוא צריך לאפשר לשחור או תיקו בשח נצחי עם המלכה או – במקרה של חילופי מלכות – לשחק בסופו של דבר ח4 ולהחליף את הרגלי הלבן על ז3, כשהרץ יכול להקריב את עצמו תמורת הרגלי א' הנותר. (ללא רגלים אין ללבן ניצחון, כיוון שמלך ופרש בלבד אינם יכולים לתת מט למלך בודד.) לעומת זאת, לאחר מסעו של גרישצ'וק קרלסן המשיך 53.ז4! וכעת השחור אינו יכול יותר להחליף את הרגלי הזה, ונותר בעמדה אבודה בגלל הכלי שעליו להפסיד כדי לחסל את הרגלי א'.

מכיוון שהתוצאות האחרות באותו סיבוב הסתדרו לטובתו של קרלסן (אנאנד סיים בתיקו עם רג'אבוב וקרואנה הפסיד לארוניאן), הוא נכנס לסיבוב האחרון כשהוא מוביל עם 10.5 נקודות, לפני קריאקין, אנאנד וארוניאן עם 10 – ובנוסף לכך, עם יתרון בשובר-השוויון, שבתחרות זו היה ממוצע מד-הכושר של היריבים. (בפוסטים קודמים כבר התייחסתי מספר פעמים לכך ששוברי-השוויון פועלים תמיד לטובתו של קרלסן…) לפיכך, תיקו בסיבוב האחרון הספיק לו כדי להבטיח את הזכייה, וכיוון ששיחק בלבן (נגד רג'אבוב) הוא השיג זאת בקלות יחסית. בסופו של דבר לא נזקק אפילו לשובר-השוויון, כיוון שאף אחד ממתחריו הקרובים ביותר לא הצליח לנצח.

במדליית הכסף זכה קרואנה (שמיהר לברך את קרלסן על זכייתו, כפי שניתן לראות למטה), ובארד אנאנד (שהוכיח שגם בשחמט מהיר הוא עדיין יכול להתמודד בכבוד רב עם הדור הצעיר) – שניהם עם 10.5 נקודות; גם ארוניאן ומורוזביץ' במקומות 5-4 סיימו עם אותו מספר נקודות, אבל שובר-שוויון נחות (התוצאות המלאות כאן).

**********

טורניר הבליץ, הבא בתור, נערך במשך יומיים וכלל 21 סיבובים (11 ביום הראשון ו-10 בשני). מה בדיוק התרחש שם קצת מעורפל עבורי, אבל בקוים כלליים ניתן לומר שהרבה אנשים הזיזו כלים נורא מהר ובסוף קרלסן שוב זכה. הוא השיג 17 נקודות, ואחריו סיימו נפומניצ'י ונקמורה עם 16 (נפומניצ'י זכה בכסף, בשל שובר-שוויון עדיף).

ואם יש כאלה הסבורים שמאיר איינשטיין או נדב יעקובי משדרים את משחקי המונדיאל באופן דרמטי, כדאי להם להקשיב לקומארוב בסיום המשחק בין נקמורה לבוריס סבצ'נקו (החל מ-11:17 בוידאו שלמטה):

**********

קרלסן הפך איפוא לשחקן הראשון המחזיק בו זמנית בטרבל אליפויות עולם. (לקספרוב ולאנאנד היה לפניו "טרבל קריירה" – שלמעשה הושלם על-ידי קרלסן כבר אחרי הזכייה בטורניר המהיר, כי באליפות עולם בבליץ זכה עוד ב-2009, כשהיה בן 19.) ניתן להשוות זכייה בטרבל כזה – כפי שעשה קספרוב – לזכייה בגרנד סלמים על כל שלושת המשטחים בטניס; אבל בטניס אין, כמובן, אותו סוג של דיספרופורציה מבחינת דרגת החשיבות הגדולה בהרבה של אחד התארים (הקלאסי) ביחס לשני האחרים.

ולסיום, מחשבה קצת מפחידה: בליץ הוא אפילו לא הסוג המהיר ביותר של שחמט; יש גם מה שמכונה bullet, בו לכל שחקן דקה בלבד (לעתים עם תוספת זמן של שנייה למסע). אומרים שנקמורה ממש טוב בזה.

יומן האליפות של הולנד 7: חצי הגמר הפך ליעד ריאלי
הערה על המשחק אנגליה - אורוגוואי

18 Comments

אלעד אחד 21 ביוני 2014

תודה רבה על הסיקורים.
מאוד נהנה לקרוא אותך למרות הבנה מוגבלת מאוד בשח.

איציק 21 ביוני 2014

מתוך מה שלא הבנתי, הבנתי שאם קרלסון לא מתעסקים כשהכסף (התואר העולמי) על השולחן. מצד שני הבנתי שאנאנד עדין מסוגל לנשוך פה ושם. ועדיין אני עם התחושה שהפה ושם לא נותנן לו סיכוי יותר מאפס עגול מול קרלסון בסוף שנה, גם אם ישחקו בולט.
שאלה כללית לגבי מד הכושר של שחקן. שחקן שמפסיק פעילות, מד הכושר שלו נשמר או הוא מעבד אותו עם הזמן? כלומר האם העובדה שאתה לא משחק פוגעת בניקוד שלך. שחקן שלוקח הפסקה של שנה וחצי מסיבותיו וחוזר לשחק, האם הוא חוזר עם מד הכושר איתו הפסיק?

אייל סגל 21 ביוני 2014

אין "עונש" על תקופות של חוסר פעילות (למרות שבהחלט היה יכול להיות בזה היגיון מסויים) – ברגע שחוזרים לשחק מד-הכושר ממשיך מאותה נקודה בה הפסיקו. אבל באמת קורה לעתים שאחרי תקופה כזו מד-הכושר מתגלה כלא ריאלי ולוקח זמן עד שהוא מיישר קו עם היכולת הנוכחית של השחקן – בדרך כלל זה בכיוון של ירידה, אבל אולי המקרה של אגדסטיין, אותו ראינו בטורניר בנורבגיה, הוא הפוך…

עפר ויקסלבאום 21 ביוני 2014

אייל.
תודה על הטור.
ניכרת האהבה לתחום, והשליטה בו.
תודה על ההשקעה, על הקליפים והטוויטים המצורפים.
מעניין ומחכים.

אורדוניה 27 ביוני 2014

+1

IC 22 ביוני 2014

עוד משחק מדהים שסוטובסקי נתן קישור אליו בפייסבוק:

http://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1759875

זה בהחלט שחמט מדהים

אייל סגל 22 ביוני 2014

כן, באמת משחק מרתק – ואפשר לראות את השידור החי של רובו (החל מ-23.פ-ב5) כאן.

אריק האחר 22 ביוני 2014

מרתק
תודה רבה

נפתלי 22 ביוני 2014

וואו!!!איזה שידור מדהים של קומארוב!!!!!!!!!!!!אבל המשחק היה עוד יותר מטורף(של נקמורה וסבצ'נקו)
אייל מתי מתחילה האולימפיאדה?והאם ידוע באיזה הרכב נופיע?

אייל סגל 22 ביוני 2014

כן – גלפנד, רודשטיין, סמירין, פוסטני וסוטובסקי. מתחילה ב-1 באוגוסט.

שמוליק 22 ביוני 2014

תשובה לא מדויקת ( מבחינת נפתלי לפחות ) …

אייל סגל 22 ביוני 2014

אם הכוונה היתה לנבחרת האזרית אז אני לא יודע… אבל נראה לי סביר שזה יהיה אותו הרכב ששיחק לפני שנתיים באולימפיאדה הקודמת וזכה בשנה שעברה באליפות אירופה.

שמוליק 27 ביוני 2014

עדכון מגזרת הנשים :
הו ייפאן מטיילת לה בתחרות גראנד-פרי עם תוצאה פסיכית של 6.5/7 ( נקודה וחצי הפרש מהמקום השני ) .
היא מרוויחה מכך 19 נקודות מד-כושר , מגיעה לשיאה האישי ( 2648 כרגע ) , וסוגרת את הפער מיהודית פולגאר ( 28 נקודות נכון לעכשיו ) .
בעוד כמה שבועות היא תתחרה בתחרות סגורה חזקה בביל ( http://www.bielchessfestival.ch/en/home/ ) , ויהיה מעניין לראות כיצד תצליח שם .

אייל סגל 27 ביוני 2014

כן, זה באמת מרשים מאוד; לא חדש שהיא שולטת בתחרויות לנשים, אבל לא בדרגה כזו – אם גם תסיים את התחרות בצורה טובה זה יכול להיות הגרנד פרי השני ברציפות בו היא מפגינה דומיננטיות מוחלטת. ומד-כושר באיזור ה-2650 זה כבר על סף כניסה למאייה הראשונה בדירוג העולמי. מכיוון שפולגר בבירור אחרי שיאה ובמצב של חצי-פרישה ההשוואה אליה כרגע פחות מעניינת בעיני מאשר השאלה עד כמה גבוה הו ייפאן יכולה להגיע בהשוואה לפולגר בשיאה.

אגב, אם כבר הזכרנו את פולגר, יש בפסטיבל ירושלים הקרוב סרט תיעודי על שלוש האחיות.

שמוליק 1 ביולי 2014

סיומת פושרת של 2.5/4 ( ניצחון ושלוש תוצאות תיקו ) מעמידה את הו ייפאן על 9/11 , 2 נקודות שלמות לפני הבאות אחריה ( שגם הן עם תוצאה מרשימה מאוד על הנייר של 3+ ) .

שמוליק 1 ביולי 2014

אלמנט מעניין אצל הנ"ל הוא דווקא ההצטיינות במשחקיה בשחור :
בתחרות זו השיגה 4.5/5 בכלים השחורים , לעומת 4.5/6 בכלים הלבנים .
בדו קרב על אליפות העולם מול אושנינה – היא סיימה עם מאזן מושלם של 3 ניצחונות בכלים השחורים , אל מול ניצחון בודד ו-3 תוצאות תיקו בכלים הלבנים .

אריק גילרוביץ 30 ביוני 2014

אייל היקר ! תמיד נהנה לקרוא את המאמרים שלך. מצד אחד מעמיקים ומצד שני נותנים מבט כללי גם למי שלא רוצה לרדת לעומקו של כל מסע. אני משלב הרבה דוגמאות מהשחמט לאימון כדורגל ולחיים עצמם. משחק מדהים ללא ספק, פשוט חוויה. יישר כוח ותמשיך ככה.

שמוליק 15 ביולי 2014

החלה התחרות בביל – הו ייפאן עם ניצחון מרשים מאוד על בן גילה אניש גירי . המאזן בין השניים עומד כעת על 1-3 לטובתה .
בינתיים באליפות אירופה לנשים – גונינה הרוסיה מובילה עם 7.5/8 , נקודה שלמה לפני שחקנית גיאורגית די אלמונית – melia .

Comments closed