ביל / דורטמונד: סיכום ביניים

וגם דרמה סביב האולימפיאדה המתקרבת

בימים אלה מתקיימים לא פחות משלושה טורנירי צמרת – ה-Golden Classic של ה-ACP, שעל המתכונת המיוחדת שלו כתבתי בפוסט קודם (על עידן המשחקים הדחויים), וכן שניים מהטורנירים הותיקים ביותר בסבב – דורטמונד (זו השנה ה-42) וביל (בשוייץ, זו השנה ה-47). אף אחד מהם אינו חזק כמו הטורנירים שהתקיימו השנה בשמקיר (לזכר גשימוב) או נורבגיה, אבל כולם עדיין חזקים ומעניינים מאוד.

הטורניר בדורטמונד נערך במתכונת מצומצמת ומקוצרת בהשוואה לשנתיים הקודמות, בהן השתתפו בו עשרה שחקנים – הפעם משתתפים שמונה, ובמתכונת של single round-robin (כלומר שבעה סיבובים בסך-הכל). חמישה מבין המשתתפים הם זוכי הטורניר בשנים האחרונות: לקו (הזוכה ב-2008, ושלוש פעמים בסך הכל), קרמניק (הזוכה ב-2009 ו-2011, ועשר [!] פעמים מאז 1995), פונומריוב (הזוכה ב-2010), קרואנה (הזוכה ב-2012) ואדמס (הזוכה בשנה שעברה). לצידם שלושה שחקנים מקומיים – ארקדי ניידיץ', גאורג מאייר, ודויד ברמידזה; ניידיץ' הוא שחקן שמד-הכושר שלו גבוה מ-2700, שני האחרים נמצאים באיזור ה-2600 הנמוך (אם כי יש לציין שלמאייר ניסיון לא מבוטל במשחק ברמות הללו, כיוון שהוא מוזמן לדורטמונד כבר כמה שנים ברציפות, בעוד שלברמידזה זהו טורניר ראשון מסדר-גודל כזה בו הוא משתתף).

שני הפיבוריטים העיקריים לפני תחילת הטורניר היו, באופן טבעי, קרואנה וקרמניק. לקרמניק אמנם היתה עד כה שנה מאכזבת, בשל חוסר ההצלחה בתחרות המועמדים ובנורבגיה (שם החל את הטורניר היטב, אך השיג רק חצי נקודה בארבעת הסיבובים האחרונים) – אבל ניתן היה לצפות שבטורניר כל-כך "ביתי" עבורו, בו זכה כבר עשר פעמים, יצליח להתאושש; גם בשנה שעברה, אגב, היתה לו הופעה טובה מאוד בסך-הכל למרות שלא זכה – הוא סיים שני, חצי נקודה אחרי אדמס שנתן את טורניר חייו.

אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. בסיבוב הראשון קרמניק קיבל משחק פתיחה שהיה לכאורה ממש על פי הזמנה – בלבן נגד מאייר, שחקן שמד-הכושר שלו נמוך בכ-150 נקודות מזה של קרמניק וגם מי שבעבר היה קליינט מובהק שלו (הם שיחקו ארבע פעמים במהדורות קודמות של דורטמונד, וקרמניק ניצח בכולן). המשחק עצמו אכן נראה ככזה שנערך בין שחקנים ביניהם יש הפרש מד-כושר גדול, אלא שקרמניק אינו זה שמצטייר כחזק מבין השניים; הוא נקלע לנחיתות ברורה לאחר פחות מעשרה מסעים, ולא הצליח להשיג שום סיכוי נגדי ממשי לאחר מכן:

בהסתעפות ראשית של הפתיחה האנגלית, קרמניק סטה בשלב מוקדם מההמשך השיגרתי ביותר – 5.ג:ד5 – ובמקום זאת הצריח במסע החמישי. דבר זה מאפשר לשחור לשחק 5…ד4 ולזכות במרחב במרכז הלוח, דבר המוביל בדרך-כלל למערכי פתיחה המכונים "הפוכים" – כלומר, כאלה בהם הלבן מחקה מערך פתיחה מקובל של השחור (תוך תקווה שיתרון המסע יוביל לגירסה משופרת של הפתיחה הזו). קרמניק כבר שיחק כך בשנה שעברה נגד קרואנה בציריך, ואז המשיך 6.ה3 – כשאחרי 6…ה5 7.ה:ד4 ג:ד4 8.ד3 התקבלה הגנת בנוני הפוכה.

הפעם קרמניק בחר במסע השיגרתי פחות 6.א3, הרומז על ניסיון לפתח פעילות מיידית באגף המלכה על-ידי ב4. אבל אחרי 6…ה5 מצד מאייר לא המשיך כך משום מה, אלא שיחק 7.ד3  (7.ב4 אינו מפסיד רגלי, כיוון שאם השחור לוכד את הרגלי ב' הלבן זוכה בתמורה ברגלי ה' של השחור, כפי שממחישות ההסתעפויות בלוח החי). מאייר המשיך איפוא 7…א5, כדי למנוע ב4 ולהגביל את משחק הלבן באגף המלכה, וכאן קרמניק שיחק את המסע המפוקפק 8.ה4?!, החוסם את המרכז במקום לנסות ולערער את מערך הרגלים השחורים על-ידי ה3.

המסע הזה של קרמניק הוביל למערך "הפוך" אחר מזה שהוזכר קודם – מעין הגנה הודית של המלך הפוכה; ואחרי 8…ר-ה7, קרמניק אכן המשיך ברוח הפתיחה הזו כששיחק 9.פ-ה1 כדי לקדם את הרגלי ו' (קידום רגלי ל-ו5 הוא אחד הרעיונות הבסיסיים ביותר עבור השחור כדי לפתח משחק נגדי בהודית של המלך). אלא שקרמניק לא לקח בחשבון הבדל חשוב מאוד ביחס למערך הרגיל של הפתיחה – השחור לא הצריח עדיין לצד המלך, ולכן (עם הצריח על ח8) הוא יכול לפתח התקפה מיידית באגף הזה על-ידי 9…ח5! כפי שאכן עשה מאייר:

bview3

די מדהים, אבל הלבן נקלע לנחיתות ברורה אחרי תשעה מסעים בלבד. כליו ממוקמים באופן מגושם למדי, קשה לו מאוד לפתח משחק כלשהו באגף המלכה, וקידום רגלי ל-ו4 – שנראה כדרך היחידה לפתח משחק ממשי באגף המלך – עלול להזיק יותר מאשר להועיל, כיוון שיחליש את עמדתו ויעזור להתקפת השחור, המתכוון להמשיך ולקדם את הרגלי שלו ל-ח4 כדי לפתוח את הטור ח'.

ניתן היה לנסות ולמנוע זאת על-ידי 10.ח4 – אבל במקרה כזה, ו4 היה יורד כמעט לגמרי מהפרק, כיוון ששילוב שני מסעי הרגלים מחליש את עמדה הלבן יותר מדי; ניתן גם היה לנסות ולמנוע את פתיחת הטור ח' על-ידי 10.ח3, כדי לענות ל-10…ח4 ב-11.ז4, אבל באופן כזה היו נחלשות מאוד הערוגות הכהות ו4/ז5 (ובאופן פוטנציאלי גם ה5), שהיו הופכות למשלטים נוחים עבור כלי השחור. קרמניק בחר איפוא להמשיך בתכנית המקורית עם 10.ו4, אבל אחרי 10…ח4 11.ו5 ח:ז3 12.ח:ז3 ז6!:

bview4

ברור שהיוזמה באגף המלך היא של השחור בלבד. תוכניתו הבסיסית פשוטה מאוד: לפתוח את הטור ז' ולהפעיל לחץ על הרגלי החלש של הלבן בטור זה. הוא יכול גם להצריח בביטחה לצד המלכה, כיוון שהלבן אינו יכול לפתח משחק נגדי ממשי באגף זה (דבר שהודגש בהמשך על-ידי 18…מה-ב3!, מסע המשתק כליל את משחק הלבן בצד זה של הלוח, בעקבות נטישת ד2 על-ידי הפרש הלבן).  

הרגע בו קרסה עמדת הלבן הגיע לאחר 26.צ-ז2:

bview5

כאן שיחק מאייר 26…פ-ד8!, עם הרעיון להציב את הרץ ב-ג6 ולהחליף אותו עם הרץ הלבן – בכך השחור גם נפטר מהכלי הפחות יעיל שלו וגם מחליש את הגנת הלבן על הרגלי ב-ז4. הפרש השחור, מצידו, יתומרן דרך ו7 ל-ח6 או ד6, כדי לתקוף את הרגלי הזה. ואכן, לאחר חילופי הרצים הפרש הגיע ל-ד6, סילק את המלכה הלבנה מ-ה4, וגרם לנפילת הרגלי ב-ז4 ובעקבותיו התמוטטות העמדה הלבנה כולה (31.פ-ח2, כדי לנסות ולהגן על הרגלי, לא היה עוזר בשל 31…פ-ז5 32.מה-ה2 פ-ח3+ ובעקבותיו 33…פ-ו4, הזוכה בטיב).

בעמדה בה נכנע קרמניק, מייד לאחר ביקורת הזמן במסע ה-40, הוא בגירעון של לא פחות מארבעה רגלים – המלכה הלבנה יכולה אמנם לזכות בכמה מהם בחזרה, אבל אין לו דרך לעצור את התקדמות הרגלי א' השחור או להטריד את המלך השחור (הפרש על ב7 והרגלים הכפולים על הטור ג' מונעים מהמלכה הלבנה כל אפשרות למתן שח).

פעם כל הפסד של קרמניק, שהיה ידוע כשחקן סופר-סולידי, היה בגדר חדשות – במהלך 2007, למשל, הפסיד רק משחק אחד מתוך 44 משחקים קלאסיים. בשנה הנוכחית, לעומת זאת, זהו כבר ההפסד השביעי שלו ב-24 משחקים. במידה מסויימת, מספר ההפסדים הגדול יותר של קרמניק בשנים האחרונות קשור בכך שבעקבות ההפסד לאנאנד בדו-קרב על אליפות העולם ב-2008 עבר לסגנון משחק חריף יותר והחל לקחת סיכונים רבים יותר, אבל בזמן האחרון נראה שהדבר קשור גם לדעיכה ביכולתו – במיוחד כאשר מסתכלים על האופן בו הוא מפסיד.

בטורניר קצר כל-כך, כדי להותיר לעצמו סיכוי לזכות אחרי התחלה כה גרועה, קרמניק היה חייב ניצחון מיידי – אבל לא הצליח להשיג אותו. שני משחקיו הבאים היו אמנם פחות קטסטרופליים מאשר זה נגד מאייר, אבל המשיכו להדגים חוסר חדות. נגד אדמס בסיבוב השני קרמניק השיג יתרון שני רגלים והיה קרוב לניצחון, אבל מספר אי-דיוקים שלו איפשרו לאדמס (שהפגין תושייה הגנתית רבה) לחלץ תיקו. בסיבוב השלישי, בלבן נגד ברמידזה (עוד משחק שהיה אמור להיות קל יחסית), קרמניק שוב היה קרוב לניצחון:

bview6

עד לנקודה זו קרמניק שיחק היטב; המסע האחרון שלו היה 27.ו6, התוקף באופן ישיר את עמדת המלך השחור במקום להגן על הרץ ב-ה3 הנמצא תחת איום. הדרך היחידה של השחור לנסות ולשמור על איזון היתה להקריב כלי (בין אם הרץ או הפרש) על ו6, כשתמורת הכלי הזה הוא משיג שלושה רגלים (ביחד עם הרגלי על ב3, העתיד ליפול). במקום זאת, ברמידזה לכד את הרץ הלבן הבלתי-מוגן – 27…צ:ה3?.

בשחמט, עמדות זכויות מתאפיינות לעתים ביתרון יציב, שאינו מצריך דיוק גמור במימושו; אבל לעתים עמדות כאלה תלויות במציאת הסתעפות מדויקת אחת – וזה המצב כאן. ללבן ניצחון לאחר 28.ו:ז7+! (מסע אנטי-אינטואיטיבי במידה מסויימת, כיוון שהוא מוותר על האפשרות ללכוד כלי על ה7) 28…מ-ז8 29.מה-ו4! – עם איום כפול על הצריח ב-ה3 ועל הרגלי ב-ח6; השחור ייאלץ לוותר על הצריח, כיוון שאינו יכול להרשות מה:ח6 שיוביל למט על ח8, וכך יישאר בגירעון טיב ללא תמורה ממשית. 

אלא שקרמניק החמיץ את האפשרות הזו ושיחק 28.מה:ז7+? מ-ה8 29.ו:ה7, מה שאיפשר לברמידזה להיחלץ מהמצוקה באמצעות 29…צ:ו3! 30.ר:ו3 פ:ד4 31.מ-ז2 (כדי למנוע שח עקיף באמצעות קפיצות של הפרש השחור) 31…פ-ו5 (מגן על הרגלי ב-ח6 ומייצב את עמדת המלך השחור). גם כאן השחור בגירעון טיב, אבל תמורתו יש לו רגלי (הרגלי הלבן על ה7 עתיד ליפול) וכן כלים אקטיביים ועמדה בטוחה יחסית של המלך; המשחק הסתיים בתיקו במסע ה-53.

לעומת קרמניק, הפיבוריט השני – קרואנה – מצדיק בינתיים את הציפיות ממנו עם שלוש וחצי נקודות מארבעת המשחקים הראשונים. מבין שלושת הנצחונות שהשיג, המרשים ביותר היה זה נגד פונומריוב בסיבוב השני, ששילב משחק עמדתי סבלני ומדויק עם סיום תחבולני נהדר:      

המשחק התנהל בהגנת פטרוב, שעד לפני מספר שנים נחשבה לסולידית ביותר מבין הגנות השחור כנגד 1.ה4, מעמד שנתפש כיום על-ידי הגנת ברלין. קרואנה הצליח להשיג יתרון עמדתי קטן (אך יציב) על-ידי סידרת מסעים מדויקים בעקבות 14…ז5 של פונומריוב – 15.פ-ד4! (כעת הלחץ המשולב על ג6 מצד הפרש והרץ ב-ז2 מאלץ את השחור להחליף פרשים) 15…פ:ד4 16.ג:ד4 (מיישר את הרגלים הכפולים על הטור ג') 16…ד5 17.ו4! (תוקף את הרגלי על ז5 וכן מאיים ללכוד את הרץ השחור על-ידי קידום הרגלי ל-ו5) 17…ז:ו4 18.ר:ו4 – והשינויים בעמדה הובילו למבנה רגלים עדיף ללבן, שלו גם כלים אקטיביים יותר.

עם זאת, דומה שיתרון הלבן נותר מינימלי למדי עד למסע ה-34:

bview1

כאן שיחק פונומריוב 34…ב6? (אם כבר להזיז רגלי כדי לחזק את העמדה, עדיף היה 34…ג6). הבעייתיות של מסע זה רחוקה מלהיות מובנת מאליה, אבל קרואנה זיהה אותה – החלשת הערוגה ג6: 35.מה-ח6 (תוקף את הצריח על ז7) 35…צ-ז8 36.מה-ג6!. המלכה הלבנה מתייצבת בערוגה שנחלשה, תוך תקיפת הרגלי על ד5. השחור היה יכול להגן על הרגלי הזה באמצעות 36…ר-ב7, אבל בכך היה מאפשר ללבן 37.מה-ו6! (תוקף את הרגלי על ו7 ומאיים צ-ה7) 37…מה:ו6 38.ז:ו6 – וכעת, בגלל תזוזת הרץ ל-ב7, השחור אינו יכול לשחק ר-ה6, מסע שהיה מאפשר לו גם לתמוך ברגלי על ד5 וגם למנוע חדירה מסוכנת של הצריח הלבן ל-ה7.

לפיכך, פונומריוב ניסה להגן על הרגלי ד5 בדרך אחרת – 36…ר-ה6; אבל בכך איפשר לקרואנה לשחק 37.ז6!, ולא ניתן ללכוד את הרגלי הזה באמצעות ו:ז6 כיוון שהדבר יסיר את ההגנה מהרץ על ה6. הרע במיעוטו היה כאן 37…ר-ד7, אבל גם כך ללבן יתרון כנראה מכריע לאחר 38.מה:ד5 ו:ז6 (כעת המסע הזה אפשרי, כיוון שהרץ עזב את ה6) 39.ר-ה4 (מאיים במט על ב7) 39…מה-ג8 40.צ-ה7 (תוקף את הרץ השחור) – ללבן יוזמה חזקה והרגלי השחור החלש על הטור ז' ייפול במהירות.

במקום זאת פונומריוב שיחק 37…צ-ז7?, מסע שהחליש את השורה האחורית ואיפשר לקרואנה לסיים את המשחק בתחבולה מבריקה – 38.ז:ו7 ר:ו7 (38…צ:ו7 יוביל פשוט לאובדן הרץ על ה6):

bview2

39.צ-ה7!! – הקרבת צריח כדי להסיט גם את המלכה השחורה מהשורה האחורית; 39…מה:ה7 (ניסיון להגן על ג7 באמצעות 39…מ-ב8 יוביל למט אחרי 40.ר-א6 – אלא שמסתבר כי גם כך השחור חסר אונים בפני המסע הזה) 40.ר-א6! (מאיים במט על ב7) 40…מ:א6 (פונומריוב מאפשר לקרואנה באופן ג'נטלמני לתת את המט על הלוח, דבר נדיר בתחרויות ברמה הזו) 41.מה-א8 מט – וכעת ברור מדוע היה צורך לרוקן את השורה האחורית מכלים שחורים.

הטבלה לאחר ארבעה סיבובים נראית, איפוא, כך: 1.קרואנה – 3.5 נקודות (3+); 2.ניידיץ' – 2.5 (1+); 5-3.מאייר, לקו, אדמס – 2 (50%); 7-6.קרמניק, פונומריוב – 1.5 (1-); 8.ברמידזה – 1 (2-).

**********

הטורניר ב-ביל כולל שישה שחקנים במתכונת double round-robin (כלומר עשרה סיבובים): מקסים ושייה לגראב (זוכה השנה שעברה, שטיפס בינתיים לטופ-10 העולמי), אניש גירי, רדוסלב וויטאצק (השחקן הפולני מס' 1), פנטלה הריקרישנה (השחקן ההודי מס' 2, אחרי אנאנד), אלכסנדר מוטילב (הזוכה באליפות אירופה השנה), ו-הו ייפאן (אלופת העולם הסינית).

אני מקווה להרחיב לגבי הטורניר הזה בפוסט הבא, אבל אציין שהשתתפותה של הו ייפאן מספקת מקור לעניין גם מפרספקטיבה רחבה יותר. ייפאן הפגינה לאחרונה דומיננטיות מוחלטת בתחרויות נשים כשזכתה בקלות יחסית בשני טורנירי גרנד פרי, ומד-הכושר שלה טיפס לאיזור ה-2650. יכולה להיות לכך חשיבות סמלית משתי בחינות: זה כבר על סף הכניסה למאיית הדירוג הראשונה, וכן מתקרב למד-הכושר הנוכחי של ג'ודית פולגר (2676) – השחקנית בעלת הדירוג הגבוה ביותר כבר למעלה מ-20 שנה, והאישה היחידה שהתנתקה לגמרי מ"שחמט נשים" והפכה לחברה מן המניין בצמרת העולמית הגבוהה.

כיום פולגר כבר במצב של חצי-פרישה והרבה מעבר לשיאה, כך שלא יהיה מפתיע מאוד אם הסינית הצעירה תצליח בקרוב להדביק או לעקוף אותה; השאלה המעניינת באמת היא כמה רחוק ייפאן יכולה להגיע בהשוואה לפולגר בשיאה, בתחילת שנות ה-2000 (לפני שנולדו לה ילדים) – כלומר, מקום מס' 8 בדירוג העולמי ומקום שני בוייק אן זה 2003 (כשהיא מקדימה שחקנים כקרמניק, איוונצ'וק, שירוב, גרישצ'וק וטופאלוב).

מכל מקום, בעוד שבתחרויות נשים ייפאן היא תמיד השחקנית החזקה ביותר, בטורניר הנוכחי היא זו עם מד-הכושר הנמוך ביותר. בינתיים, לאחר ארבעה סיבובים, ההופעה שלה מכובדת בהחלט עם 2 נקודות (כולל ניצחון על גירי, הפסד לושייה לגראב, ושני תיקו), חצי נקודה אחרי המוביל (ושייה לגראב).

**********

דרמה נוספת שמספק עולם השחמט בימים אלה קשורה באולימפיאדה (האירוע החשוב ביותר בתחום השחמט הקבוצתי), האמורה להיפתח בתחילת אוגוסט בנורבגיה. המארגנים הודיעו שנבחרות שלא הגישו את ההרכבים שלהן עד הדד ליין הרשמי (שהיה בתחילת יוני) לא יוכלו להשתתף – וזה כולל את נבחרת הנשים של רוסיה. הסיבה לעיכוב מצד הרוסים היתה ההמתנה לכך שהמעבר של קתרינה לאנהו (שחקנית צמרת, מדורגת מס' 7 בין הנשים) מאוקראינה לרוסיה יושלם באופן רשמי, מה שקרה רק לפני מספר ימים. ההודעה עוררה כמובן סערה עצומה, כיוון שמדובר במדינת השחמט הדומיננטית ביותר, בהתאחדות השחמט החזקה ביותר, ובנבחרת שזכתה בשתי האולימפיאדות הקודמות. פיד"ה (שנשיאה, איליומז'ינוב, הוא רוסי) מאיימת בתגובה לבטל את האולימפיאדה והרוסים מאיימים בתביעה. אפשר למצוא סקירה מקיפה יותר של התרחשויות הללו כאן.

[בינתיים נשיא פיד"ה הוציא מכתב רשמי בו הוא דורש מהמארגנים לאשר את השתתפות כל הנבחרות ה"בעייתיות" עד יום שני, ה-21 בחודש.]

התבוסה בקזחסטן
פאק באמינות (תגובה לגיל שלי) אבי צוק

15 Comments

שמוליק 18 ביולי 2014

אפשר לציין במילה את סוטובסקי הישראלי שמשתתף בתחרות הראשונה שצוינה , ובינתיים עם 50% לאחר 4 משחקים .

אייל סגל 18 ביולי 2014

כן – הרגשתי שלכתוב בפירוט על שלושה טורנירים יהיה מוגזם… אבל אם כבר הזכרת, אפשר לציין את הניצחון היפה של סוטובסקי על ג'ובאווה, אחד המשחקים הבולטים ביותר באותו טורניר (כדאי לשים לב למסע ה-19 של הלבן).

דוד 18 ביולי 2014

במשחק ברמידזה-קרואנה (משחק נהדר שמראה את היתרון שיש לפעמים בהגנה ההולנדית, וגם סיום 4 רצים יפה) למה השחור לא שיחק 43..רז2 עם האיום במט, והיה זוכה ברגלי ז ללא תמורה

אייל סגל 18 ביולי 2014

זה בהחלט היה אפשרי, אבל פחות או יותר אותו דבר קורה במשחק עצמו מייד אחר-כך (בעקבות 44…ר-ז2), כשהלבן צריך לשחק ז5 ומפסיד את הרגלי.

אייל סגל 19 ביולי 2014

קרואנה, אחרי שסיים אתמול בתיקו עם קרמניק, מנצח היום את אדמס ומבטיח את הזכייה בטורניר סיבוב לפני הסוף (הפער בינו לבין המקום השני נקודה וחצי); אם לא יפסיד במשחק האחרון מחר נגד לקו גם יסיים את הטורניר כשהוא חוצה סוף סוף את ה-2800 במד-כושר.

ראוי לציין שהניצחון הזה של קרואנה היה נגד הגנת ברלין – ביחד עם הניצחון שלו על הברלין של קרלסן לפני כמה חודשים (בטורניר לזכר גשימוב), הניצחון על ארוניאן במרשל (בציריך) והניצחון על פונומריוב בפטרוב, הוא נותן תקווה חדשה לשחקני 1.ה4…

Zak 21 ביולי 2014

איזה יופי, אני בעדו!

האם הירידה בכושרו של קרמניק היא זמנית, או מלמדת על מגמה? כי אם קרלסן (כצפוי) ישמור על התואר בדו קרב נגד אנאנד, יכול להיות שאפשר לסמן את קרואנה ואולי גם את קריאקין כמועמדים העיקריים לקרוא תיגר על התואר.

אייל סגל 21 ביולי 2014

לגבי קרמניק צריך לחכות ולראות – אולי הוא עוד יצליח להתאושש; אבל בינתיים השנה הנוכחית נראית מאוד לא טוב מבחינתו. בשנים האחרונות הוא הפגין חוסר-יציבות, עם הופעות טובות מאוד לצד הופעות לא מוצלחות: בשנה שעברה, למשל, היו לו הופעה איומה בטורניר לזכר טל ובינונית בטורניר לזכר אליוכין, אבל גם ההופעות המרשימות במועמדים, גביע העולם ובעצם גם דורטמונד (כפי שציינתי בפוסט).

השנה, לעומת זאת, הוא יציב… היו לו כבר שלוש הופעות בינוניות עד גרועות – במועמדים, נורבגיה, ועכשיו דורטמונד. במצטבר 5 נצחונות, 8 הפסדים ו-17 תיקו – כלומר 13.5 נקודות מ-30 משחקים (45%), ומכיוון שמד-הכושר הממוצע של יריביו היה 2757, ה-TPR השנתי שלו (כלומר, מד-הכושר שהיה נקבע לו רק לאור משחקיו השנה) הוא 2721 – כמד-כושר, זה מספיק היום בערך למקום 30 בעולם. לשם השוואה, ה-TPR השנתי של קרלסן הוא באיזור ה-2900, של קרואנה וקריאקין באיזור ה-2800.

וכאמור, זו גם הדרך בה הוא מפסיד חלק מהמשחקים. אני מניח שיכול להיות לזה משקל פסיכולוגי עבור היריבים שלו – פעם היתה סביבו איזו הילה של חוסר-פגיעות, היום הוא כבר מתחיל להצטייר כמישהו שלא כל-כך קשה לנצח אותו.

נפתלי 20 ביולי 2014

אחחח ג'ובאבה,ג'ובאבה….

אייל סגל 20 ביולי 2014

קרואנה עם תיקו קצר בסיבוב האחרון, מסיים את הטורניר עם מד-כושר 2801 ומקום שלישי ברשימת הדירוג (די צמוד לארוניאן); קרמניק עם עוד הפסד (לפונומריוב), מסיים את הטורניר במקום הלפני אחרון והמקום הגרוע ביותר ברשימת הדירוג מאז 1992.

אייל סגל 21 ביולי 2014

בינתיים ב-ביל, ושייה לגראב זוכה בניצחון השלישי שלו, במשחק טקטי משוגע נגד מוטילב (בניגוד לשני הנצחונות הקודמים שלו נגד הו ייפאן ו-גירי, שהיו משחקים עמדתיים נהדרים), ופותח פער של נקודה וחצי מהמקום השני שלושה סיבובים לסיום.

שמוליק 22 ביולי 2014

עדכוני ישראלים :

סוטובסקי סיים את התחרות באיטליה עם 50% ( 3/6 ) .

לאחר 8 סיבובים ( מתוך 11 ) בתחרות ביל הפתוחה – מיכלבסקי מחלק מקומות 2-3 עם 6 נקודות , רויז עם 5.5 .
רויז זכה במקום הראשון בתחרות הבזק , מיכלבסקי סיים שביעי . בתחרות מצומצמת יותר של שח-960 ( עמדת הכלים ההתחלתית מוגרלת טרם המשחק ) סיים מיכלבסקי ראשון , בעוד רויז רביעי .

רודשטיין הוא אחד מבין 23 מובילים עם מלוא שלוש הנקודות בתחרות פתוחה ענקית ( 313 שחקנים ! ) שנערכת בדנמרק .

אייל סגל 24 ביולי 2014

ביל: הפסד של ושייה לגראב (לגירי) בסיבוב התשיעי משאיר מתח עד לסיום; עם הכניסה לסיבוב העשירי והאחרון הצרפתי מוביל רק בחצי נקודה על וויטאצק והו ייפאן(!) שניצחו את המשחקים שלהם; המפגשים המכריעים בסיבוב האחרון יהיו ושייה לגראב – וויטאצק והריקרישנה – הו ייפאן. (במקרה של שוויון נקודות בין המובילים יהיה שובר-שוויון של משחקים מהירים.)

נפתלי 25 ביולי 2014

אף מילה על האירוע שהסתיים אתמול בירושלים?

אייל סגל 25 ביולי 2014

אני לא מתכוון להקדיש לזה פוסט, אבל נראה שהתחרות לזכר גדעון יפת היתה אירוע נחמד מאוד – חוץ מהתחרות הפתוחה, דו-קרב המשחקים המהירים בין גלפנד לסוידלר הסתיים ב3-5 לטובת סוידלר (1-3 במשחקים מכריעים וארבעה תיקו). יש קטעי וידאו בהם שני השחקנים מנתחים כל אחד מהמשחקים וגם עונים לשאלות כלליות (המראיין הוא גלעד יפת) – בפורמט הכי נוח ניתן למצוא את זה בכתבות שהתפרסמו ב-chessbase על האירוע – כאן וכאן, אבל כמובן גם באתר של התחרות. אתמול היתה גם הרצאה ששני השחקנים נתנו לסיום (ושהייתי בה) – גלפנד דיבר על הניצחון שלו על קריאקין בחצי גמר גביע העולם שזכה בו, וסוידלר על ניצחון שלו במשחק מהיר על קרלסן מ-2006.

נפתלי 25 ביולי 2014

מה?????היית בהרצאה ולא באת לראות אותנו בתחרות הפתוחה?ועוד שהחבר'ה נתנו קונצרט כזה?אחחח למה אתה לא אומר…

Comments closed