ביל / דורטמונד: ושייה לגראב וקרואנה זוכים

וגם: האם אנו חוזים בנפילתה של חומת ברלין?

את הטורניר בדורטמונד עזבנו בפעם הקודמת לאחר הסיבוב הרביעי, כאשר קרואנה מוביל בפער של נקודה שלמה מהמקום השני. בסיבוב שלאחר מכן השיג (בשחור) תיקו נגד קרמניק, ובסיבוב השישי הבטיח סופית את זכייתו כאשר השיג ניצחון – הרביעי שלו בטורניר – על אדמס:

הניצחון הזה הושג מול הגנת ברלין, הנחשבת כיום לנשק הסולידי ביותר של השחור כנגד 1.ה4 – פתיחה שקרואנה כבר ניצח בה את קרלסן לפני מספר חודשים (במשחק עליו כתבתי בפוסט קודם). מעניין שבשנה שעברה בדורטמונד המשחק בין קרואנה לאדמס התנהל גם כן בפתיחה הזו, אלא שאז אדמס (שניצח בטורניר כולו) זכה באופן מרשים.

אדמס היה הראשון לסטות מאותו משחק, עם 10…ר-ה7; לפני שנה ההמשך היה 10…מ-ג8 11.ז4 פ-ה7 12.פ-ז5 ר-ה8 13.ו4 ח5 – הלבן נקט בתוכנית אגרסיבית המבוססת על קידום מיידי של הרגלים באגף המלך, ללא פיתוח כלים מספיק, והדבר חשף את מלכו להתקפה מהירה מצד השחור. גם הפעם קרואנה קידם את הרגלים באגף המלך, אבל עשה זאת באופן הדרגתי וסבלני הרבה יותר, והדבר הוביל לניצחון. ניתן אכן לראות במשחק זה דוגמה קלאסית לאופן בו הלבן מנצל את אחד הקלפים העמדתיים הבסיסיים שיש בידיו בפתיחה זו – יתרון הרגלים המספרי באגף המלך (ארבעה מול שלושה); הדבר בולט אם מתמקדים בסידרת המסעים הבאה, שבמובן מסויים מהווה את שלד המשחק: 12.ז4 – 24.ו4 – 27.ו5 – 31.ח4 – 33.ז5 – 38.ז6 – 44.ו6 – 47.ז7.

לאחר 13 מסעים התקבלה העמדה הבאה:

bview1

14.פ-ה4 היה מוביל כאן לעמדה שהופיעה במשחק בין קריאקין לקרלסן בטורניר שהתקיים לא מזמן בנורבגיה, בו לא הצליח הלבן להשיג משהו ממשי. קרואנה ניסה במקום זאת את המסע החדש 14.ר-ה3, כשהוא ממתין עם הפרש – כדי לתמרן אותו בסופו של דבר אל עמדה חזקה ב-ד5 (פרש חזק על הערוגה הזו מילא תפקיד מכריע גם בניצחון על קרלסן).

עוד רעיון העומד מאחורי 14.ר-ה3 הוא יצירת אפשרויות ללכוד את הרץ השחור על ח4. לדוגמה, אם השחור ממשיך במסע הטבעי 14…ח5 (כדי לערער מייד את מבנה הרגלים של הלבן באגף המלך), הדבר יכול להוביל ללכידת כלי לאחר 15.ז5 (עם האיום צ-ד4 כדי לזכות ברץ) 15…ג5 (מונע מהצריח הלבן את ד4) 16.צ-ד5! (תוקף את הרגלי ב-ג5) 16…ב6 17.ה6!! (מפנה את ה5 לצריח, כדי לתקוף את הרץ השחור מ-ה4) 17…ר:ה6 (גם מסעים אחרים של השחור יובילו לנחיתות, כפי שממחישות ההסתעפויות בלוח החי) 18.צ-ה5 ר:ח3 צ-ה4 והשחור מפסיד את אחד משני הרצים שלו (הוא אמנם יזכה תמורת הרץ בשלושה רגלים, אבל העמדה עדיין עדיפה בבירור עבור הלבן). אדמס לא נפל למלכודת הזו, או למלכודות דומות שהיו טמונות בעמדה גם במסעים הבאים, אבל הוא היה צריך להשקיע בכך מחשבה רבה ונקלע לדוחק זמן, שהגביר את הלחץ בו היה נתון בכל מקרה על גבי הלוח.

עמדתו של השחור הידרדרה בהדרגה למרות שלא עשה אף טעות שניתן להגדיר אותה כגסה; אפשר, עם זאת, להצביע על כמה אפשרויות שהחמיץ. עד המסע ה-20, למשל, היו מספר הזדמנויות לשחק …ו6 ולערער את המרכז הלבן, כל עוד הלבן אינו יכול לקדם את הרגלי על ה5 ל-ה6 (מה שהוא יכול לעשות בעקבות 21.צ-ה1) או לתמוך בו על-ידי רגלי אחר (כפי שהוא עושה במשחק עצמו, במסע ה-24). את 28…ב5 היה כנראה עדיף לשחק מסע אחד מוקדם יותר, לפני שהמלך הלבן הרויח טמפו חשוב בדרך למרכז (כפי שניתן לראות מהשוואת ההסתעפויות המקבילות לאחר המסע הזה ולאחר 27…ב5).

במסעים 32-31 אדמס היה יכול לשחק …ר:ד5 – אבל שני השחקנים חשבו כנראה שהאפשרות הזו אינה טובה עבור השחור (קרואנה כיוון שהרשה אותה פעמיים); ניתוח מפורט מראה שהדבר מוביל באופן כפוי למדי לסיום צריחים שהוא אמנם נחות עבור השחור, אבל ככל הנראה ניתן להחזיק אותו (ההסתעפות שמתחילה ב-31…ר:ד5 ומסתיימת ב-44…ג6 מובילה לעמדה בה ללבן יתרון רגלי, אבל נראה שאינו יכול למנוע בשלב כלשהו את היעלמות הרגלים באגף המלך, ויתרון של שני רגלים מול אחד באגף השני בלבד אינו אמור להספיק לניצחון).

ההזדמנות האחרונה של אדמס להתגונן באופן עקשני יותר היתה לאחר 37.פ-ה7 – בעקבות 37…ר-ח1 38.ז6 (כדי שהצריח השחור לא יאיים על הפרש הלבן ב-ה7) 38…צ-ו6 39.צ:ג5 השחור הפסיד רגלי ועמדתו התמוטטה במהירות. 37…ר-ד7 היה מאפשר לשחור להתגונן כנגד האיום הזה, כיוון שלאחר 38.ז6 צ-ו8 39.צ:ג5 צ-ה1 הפרש הלבן על ה7 מותקף וצריך לסגת, ואז (בזכות מיקום הרץ השחור) ייפול הרגלי הלבן על ו5. קרואנה הבטיח את ניצחונו מספר מסעים מאוחר יותר, לאחר 43…מ-ב6:

bview2

כאן הגיעה פריצת הרגלי המכריעה 44.ו6! (הלבן, כאמור, זכה בסופו של דבר במשחק הזה בזכות ניצול יתרון הרגלים באגף המלך); המסע מותיר אמנם את הרגלי על ז6 בלתי מוגן, אבל 44…צ:ז6 לא יעזור לשחור בשל 45.ו7 צ-ו6+ 46.מ-ה3 – הצריח הלבן על ו2 תומך ברגלי ו' והמלך על ה3 תומך בצריח, כך שהשחור יצטרך להקריב את הצריח שלו כדי למנוע את הכתרת הרגלי.

קרואנה הבטיח איפוא את הניצחון בטורניר סיבוב לפני הסוף, כשפתח פער של נקודה וחצי מהמקום השני. בסיבוב האחרון הסתפק בתיקו קצר נגד לקו, בעוד קרמניק ממשיך את ההידרדרות שלו ומפסיד משחק שני – הפעם לפונומריוב (את ההפסד הראשון, למאייר, ניתחתי בפוסט הקודם). גם משחק זה, אגב, היה בהגנת ברלין, אם כי כאן קשה לומר שלתוצאה הסופית היה קשר ממשי לפתיחה, בה השיג קרמניק דווקא עמדה טובה בהחלט.

הטבלה הסופית, אם כן, נראית כך: 1.קרואנה – 5.5 נקודות (4+; 4 ניצחונות ושלושה תיקו, ללא הפסד); 3-2.מאייר, לקו – 4 (1+; הישג יפה לשחקן הגרמני, בעל מד-הכושר הנמוך יחסית); 5-4.אדמס, ניידיץ' – 3.5 (50%); 6.פונומריוב – 3 (1-); 7.קרמניק – 2.5 (2-; שני הפסדים וחמישה תיקו, ללא ניצחון); 8.ברמידזה – 2 (3-).

הישג מרשים לקרואנה, שהפגין דומיננטיות מוחלטת ומסיים את הטורניר במקום השלישי בדירוג מד-הכושר העולמי, די צמוד לארוניאן במקום השני; כמו כן, הוא משיג הישג סמלי בכך שהוא הופך לשחקן השביעי בהיסטוריה החוצה את סף ה-2800 (קרואנה בעצם כבר עבר – פעמיים – את ה-2800 בדירוג ה"חי", אבל נפל מייד במשחקים הבאים; ה-1 באוגוסט יהיה הפעם הראשונה בה הוא חוצה את הסף הזה ברשימת דירוג רשמית).

עבור קרמניק, מצד שני, התוצאה היא כמובן אכזבה צורבת. כפי שציינתי כבר בפוסט הקודם, מדובר בהמשך לשנה לא מוצלחת, בה יש לו עד כה כבר שלוש הופעות בינוניות עד גרועות – בתחרות המועמדים, בנורבגיה, ועכשיו בדורטמונד. במצטבר מדובר ב-5 נצחונות, 8 הפסדים ו-17 תיקו – כלומר 13.5 נקודות מ-30 משחקים (45%), ומכיוון שמד-הכושר הממוצע של יריביו היה 2757, ה-TPR השנתי שלו (כלומר, מד-הכושר שהיה נקבע לו רק לאור משחקיו השנה) הוא 2721 – כמד-כושר כולל, זה מספיק היום בערך למקום 30 בעולם. לשם השוואה, ה-TPR השנתי של קרלסן עד כה הוא באיזור ה-2900, של קרואנה וקריאקין באיזור ה-2800.

כתוצאה מכך קרמניק יורד למקום העשירי בדירוג העולמי – המיקום הגרוע ביותר שלו מאז 1992. לכך יש גם השלכות מעשיות, בעיקר מבחינת האפשרות להשתתף בתחרויות מועמדים עתידיות; לשלוש תחרויות המועמדים האחרונות קרמניק העפיל בזכות מיקומו כאחד משניים-שלושה המדורגים הראשונים, ואם יישאר לאורך זמן מחוץ לצמרת הזו יוכל להגיע למועמדים רק דרך תחרויות גרנד פרי או גביע העולם (אלא אם ייבחר כווילד קארד).

**********

בטורניר ביל, היה נראה בשלב מסויים שאחד המתחרים – ושייה לגראב – שולט באופן מקביל לקרואנה בדורטמונד; לאחר שבעה סיבובים (שלושה סיבובים לסיום) הצרפתי ניצח שלושה משחקים, ללא הפסד, ופתח פער של נקודה וחצי מהמקום השני. שני הנצחונות הראשונים שלו הושגו במשחקים עמדתיים מצויינים.

בראשון מביניהם, נגד הו ייפאן בסיבוב השלישי, הסינית איפשרה (לאחר שהמשחק היה שקול במשך זמן רב) חילוף רגלים שלא היה לטובתה – של רגלי לבן באגף המלך תמורת רגלי שחור באגף המלכה. לאחר מסעה ה-45, התקבלה העמדה הבאה:

bview6

ושייה לגראב קידם כאן תחילה את הרגלי ח' שלו כדי להחליף רגלים על ז3 ולהחליש את עמדת המלך הלבן, ולאחר מכן הסיט את המלכה שלו (דרך ד8 ו-א8) לאגף המלכה, פלש משם לעמדת הלבן, ובעזרת פעולתם המשולבת של המלכה והפרש יצר איומים על הפרש והרגלים הלבנים הפגיעים (ב-ב2, ג4 ו-ה4) שהובילו בסופו של דבר לזכייה מכריעה בחומר.

צריך עם זאת לומר שמשחקו של השחור לא היה מושלם – היה ניתן למעשה לזכות באופן מהיר ופשוט יותר על-ידי 48…מה-ח5+ בליוווי פ-ו6-ז4, ולאחר מכן המסע 58…מ-ו6 נתן להו ייפאן הזדמנות למשחק נגדי באמצעות 59.פ-ח3, אותה לא ניצלה. (במקום זאת, תמרון ה"משולש" 58…מה-ג2! 59.מ-ו1 מה-ב1+ 60.מ-ז2 מה-ג1! אינו מותיר ללבן שום סיכוי – הוא נמצא בכפאי, ומסע של המלך או הפרש ייענו ב-61…מה-ג2 שיוביל כעת לזכייה ב-ב2 או ה4.)

הניצחון השני הושג נגד גירי בסיבוב החמישי:

כמו נצחונו של קרואנה על אדמס, גם הניצחון הזה הושג נגד הגנת ברלין, וגם הוא לא כתוצאה מטעות מקרית של השחור אלא מתכנית-אב ברורה שנבנתה החל מהפתיחה. ושייה לגראב לא נכנס להסתעפות עם חילופי המלכות במסע השמיני, אלא בחר בהסתעפות אחרת (5.צ-ה1 במקום ד4) הנחשבת בדרך-כלל למסוכנת עבור השחור אף פחות (משתמשים בה לעתים קרובות שחקנים המעוניינים להבטיח תיקו בלבן). בעמדה המתקבלת אחרי 8.צ:ה5:

bview3

מבנה הרגלים הוא סימטרי, ולא נראה שלשחור בעיות מיוחדות למעט עמדתו המגושמת של הפרש על ד6, החוסם את הרגלי ד' ומעכב במקצת את פיתוח הכלים. אם השחור מצליח להשלים את פיתוח כליו באופן סביר, הדבר מוביל לעתים קרובות לחילופים המוניים על הטור הפתוח ה' המחסלים כל מתח ממשי בעמדה – כפי שהודגם בבהירות רבה במשחק השמיני בין קרלסן לאנאנד בדו-קרב האחרון על אליפות העולם.

ושייה לגראב בחר בתכנית שונה מאשר קרלסן באותו משחק, המתחילה ב-9.פ-ג3 (במקום ד4, המסע ה"טבעי" והנפוץ יותר) – הלבן מנסה להפיק תועלת מאותו עיכוב בפיתוח כלים של השחור, ומתמרן את הפרש שלו במסעים 15-9 כדי להחליף אותו עם הרץ השחור התקוע על ג8 ולהשיג כך את יתרון זוג הרצים. לאחר מכן, המסע 19.ר-ג3 פיתה את גירי להגיב ב-19…ד4?! – מסע המרויח מרחב במרכז, אבל גם מגביר את אפשרויות הפעולה של הרצים הלבנים, כפי שנראה בהמשך. במסעים הבאים ושייה לגראב החליף את הצריחים לאורך הטור ה', אבל דאג לשמור את הרצים על הלוח.

רגע קריטי הגיע לאחר המסע ה-30:

bview4

ושייה לגראב שיחק כאן את המסע החזק 31.מה-א1! – בכך הוא מונע מהשחור לתקוף את אגף המלכה שלו על-ידי …מה-א2, ומכין התקדמות של הרגלים הלבנים באגף המלכה; התקדמות זו היא חלק מתכנית רחבה יותר לקדם את הרגלים בשני האגפים, כדי לפתוח את העמדה ולהגביר את כוחם של הרצים.

לאחר 31…ר-ג5 (עדיף היה 31…פ-ה8, עם הרעיון לתמרן את הפרש לעמדה חזקה ב-ד5 ואולי בהמשך גם ה3, כדי להשיג משחק נגדי) 32.ב4 ר-ב6 33.ר-ה1! כבר היה ברור שעמדתו של השחור אינה נוחה. הלבן מאיים להמשיך ר-ו2 ולתקוף את הרגלי על ד4 (זיכרו את ההערה על המסע ה-19), ובמקרה שהשחור יגן עליו עם המלכה, להמשיך ג4 – התקדמות רגלי היוצרת התקפה מסוכנת באגף המלכה, בלי שהשחור יוכל להכות את הרגלי הזה דרך הילוכו על-ידי ד:ג3 (וכך לצמצם את מסת הרגלים הלבנים המתקדמים) בשל עמדתו הבלתי-מוגנת של הרץ על ב6.

לכן, גירי שיחק 33…פ-ג8 כדי להגן על הרץ ב-ב6 (ובכך לאפשר …ד:ג3 במקרה של ר-ו2 ואחריו ג4), אבל בכך הפרש נדחק לעמדה פאסיבית והלבן היה יכול לפרוץ מספר מסעים מאוחר יותר על-ידי 36.ב5!. הדבר אמנם היה כרוך בהקרבת רגלי על ב5, אבל ושייה לגראב החזיר לעצמו את הרגלי מייד באמצעות 38.מה-א8 – השחור אינו יכול להגן על הרגלי ב-ב7 על-ידי 38…פ-ד6, כיוון שמלכו ייקלע לצרה מיידית בעקבות 39.ר-ד5+ (דוגמה לכוח הפוטנציאלי של הרצים מרגע שנפתחים בפניהם אלכסונים), והתקפה משולבת מצד המלכה והרץ הלבנים.

השוויון החומרי נותר איפוא על כנו, אבל המשחק נפתח ועמדת הכלים השחורים הפכה לנוחה פחות, כיוון שאינם מוגנים עוד על-ידי רגלים ועליהם להגן זה על זה (הדבר מומחש על-ידי האופן בו השחור אינו יכול, מסיבות טקטיות שונות, לשחק פ-ד5 – דבר שהיה רצוי מבחינתו – במסעים הבאים). השלב הבא בתכניתו של ושייה לגראב הגיע לאחר המסע ה-45:

bview5

כאן באה הפריצה באגף השני על-ידי 46.ז4! – מסע המוביל לפתיחה נוספת של העמדה, תוך חיזוק נוסף של זוג הרצים וכן החלשת עמדתו של המלך השחור. ושייה לגראב לא זכה אמנם בהתקפה ישירה על המלך, אבל ניצל החלשה זו כדי לכפות חילוף מלכות מספר מסעים לאחר מכן בעקבות 53.מה-ה5+! מה:ה5 (53…מ-ח7 54.מה-ה8 מוביל להתקפה מכריעה, כפי שממחישה ההסתעפות בלוח החי) 54.ו:ה5, באופן שיצר עבורו רגלי חופשי חזק מאוד על הטור ה'. גירי היה יכול  להקשות יותר על יריבו עם 55…ז5 כדי למנוע ר-ח4 (מסע שושייה לגראב היה צריך לשחק מייד, במקום 55.ר-ד5) ובכך לצמצם את טווח פעולתם של הרצים הלבנים; אבל בשלב זה של המשחק נראה שההולנדי הצעיר כבר קרס מנטלית, ועמדתו התמוטטה במהירות.

הניצחון השלישי של ושייה לגראב הושג בסיבוב השביעי נגד מוטילב, במשחק בעל אופי שונה לחלוטין וטקטי מאוד, בו יריבו הקריב כלי תמורת שני רגלים והתקפה חזקה על מלכו. היה נראה שהוא משייט בביטחה לזכייה בטורניר, אבל הפסד שלו לגירי בסיבוב הלפני אחרון סיבך את המצב והחזיר מתח לתחרות, כיוון שוויטאצק והו ייפאן, שניצחו במשחקים שלהם באותו סיבוב, צימצמו את הפער ממנו לחצי נקודה. בסיבוב האחרון וושיה לגראב השיג תיקו (בלבן) נגד וויטאצק במשחק סולידי מאוד, בעוד שהו ייפאן (בשחור) הפסידה להריקרישנה לאחר שלקחה סיכונים מוגזמים והקריבה טיב ללא תמורה מספיקה (ניצחון במשחק הזה היה הדרך היחידה שלה להדביק את ושייה לגראב – במקרה של שוויון נקודות בין המובילים היה נערך ביניהם שובר-שוויון של משחקים מהירים).

הטבלה הסופית נראית איפוא כך: 1.ושייה לגראב – 6 נקודות (2+); 2.וויטאצק – 5.5 (1+); 5-3.הו ייפאן, גירי, הריקרישנה – 5 (50%); 6.מוטילב – 3.5 (3-).

ציינתי בפוסט הקודם שישנו עניין רב באופן בו תתפקד הו ייפאן בתחרות הזו, ובסך-הכל ניתן לומר שהופעתה היתה טובה מאוד, במיוחד אם מביאים בחשבון שנותרה קונטנדרית לזכייה בטורניר עד לסיבוב האחרון (ניצחון במקום הפסד בסיבוב הזה, שהיה מוביל אותה לשוויון נקודות עם ושייה לגראב, היה כבר מעביר את הופעתה לתחום הסנסציוני). כמדורגת הנמוכה ביותר (בפער ניכר), תוצאה של 50% מקנה לה רווח של 14 נקודות מד-כושר, שצריך להביא אותה ל-2661 ברשימה של אוגוסט. הזכרתי בפעם הקודמת שני נתונים בעלי משמעות סמלית בהקשר זה – המיקום ביחס למאייה הראשונה ולמד-הכושר הנוכחי של ג'ודית פולגר; ובכן, 2661 נמצא במרחק 15 נקודות בלבד ממד-הכושר של פולגר ואמור להספיק בערך למקום 85 בעולם.

אגב, בתחרות פתוחה חזקה שנערכה לצד התחרות הראשית, ויקטור מיכלבסקי הישראלי (שלא מזמן זכה באליפות הארץ) סיים במקום השני.

**********

ושייה לגראב וקרואנה ישתתפו שניהם, בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, באחד הטורנירים המעניינים ביותר של השנה – גביע סינקפילד, שייערך זו הפעם השנייה – ביחד עם קרלסן, ארוניאן, נקמורה וטופאלוב. אבל לפני כן תיערך בשבועיים הראשונים של אוגוסט האולימפיאדה, לאחר שבעקבות לחצים רבים המארגנים חזרו לשפיות דעתם והסכימו לשתף את נבחרת הנשים של רוסיה כמו גם את שמונה הנבחרות האחרות שלא הגישו את ההרכבים שלהן בזמן.

אסקפיזם
וויליאמס (לא ארל וויליאמס)...

8 Comments

אלעד אחד 26 ביולי 2014

תודה אייל, כרגיל מצויין.
האם ניתן לומר בעקבות הופעתה של הו ייפאן שמד הכושר הנמוך שלה יחסית להופעתה בטורניר, הוא כתוצאה מתחרות ברמה נמוכה, ושבעצם ניתן להעריך שהיכולות שלה "שוות" מד כושר גבוה יותר?

אייל סגל 26 ביולי 2014

אין כאן "הוכחה" לזה, אבל באופן עקרוני הרבה – כולל אותי – נוטים לחשוב שהזמן והמאמץ הרבים שהו ייפאן מקדישה כדי לשמור על תואר אליפות העולם שלה בסבב הנשים פוגעים בהתקדמות שלה, כיוון שהיא משחקת שם נגד יריבות שברובן לא ממש מאתגרות אותה ולכן לא צריכה לדחוף את עצמה עד הקצה. בכל מקרה, יכול להיות שבזמן האחרון היא פשוט השתפרה – היא מרויחה נקודות מד-כושר באופן עקבי מכל התחרויות שהיא משתתפת בהן (כפי שציינתי בפוסט הקודם, היו שני טורנירי גרנד פרי לנשים בהם לא סתם ניצחה, אלא עשתה זאת בקלות בולטת ובפער גדול במיוחד מהיריבות שלה).

אלעד אחד 26 ביולי 2014

תודה.
אני לפחות מקווה שהיא תמשיך להשתתף בטורנירים ברמה גבוהה, גם כדי שנוכל לדעת מה היא באמת שווה, וגם בשביל לפתוח עוד דלתות לשחמטאיות אחרות שיאמינו בכוחן לשחק בטורנירים מעורבים.
שאלה: האם ברמות נמוכות יותר (ELO 2300-2600) מתקיימים יותר טורנירים מעורבים, או שיש הפרדה כמעט מוחלטת גם ברמות אלה?

אייל סגל 26 ביולי 2014

יש יותר מקרים של טורנירים מעורבים, כי ברמות האלה יש יותר נשים שריאלי עבורן להשתתף, ובדרך-כלל גם מדובר בתחרויות "פתוחות" – לפחות עבור אלה עם מד-כושר מינימלי מסויים – ולא תחרויות שמוזמן אליהן רק מספר מצומצם של משתתפים על-ידי המארגנים. עדיין הנשים יהיו ככלל מיעוט אם הן משתתפות – נשים עם מד-כושר בסביבות ה-2500 הנמוך, למשל, שייכות לטופ 20-15 של הנשים (לאתר שעוקב אחרי מד-הכושר החי של שחקני צמרת יש דף כללי לשחקנים מעל 2700 ודף נפרד לנשים מעל 2500); גברים עם אותו מד-כושר הם באיזור המקום ה800-600 בעולם.

שמוליק 26 ביולי 2014

המשחק קרואנה – אדאמס הוא אחד המרשימים שראיתי כנגד הברלין . שום רוח וצלצולים – פשוט ניצול הדרגתי של "יתרון הרגלי" שבו מחזיק הלבן .

אייל סגל 27 ביולי 2014

כן, זה ניצחון אסטרטגי ולא תוצאה של איזו טעות מקרית או נקודתית לגמרי של השחור. זה, כאמור, גם מה שאני אוהב בניצחון של ושייה לגראב על גירי (בהסתעפות הצדדית יותר של הברלין) – השגת יתרון זוג הרצים והניצול השיטתי שלו.

שמוליק 29 ביולי 2014

בתחרות פתוחה מרובת משתתפים ( 313 ) בדנמרק מסיים "מחבט מספר 2" שלנו מקסים רודשטיין במקום הרביעי .
http://www.ksu.dk/politiken_cup/turnering/stilling.aspx?tur_id=1254&aar=2014

Yavor 30 ביולי 2014

אייל
תודה על עוד פוסט מחכים.
יש לי הצעה, למרות שאולי זה רק אני: אני מרגיש שניתוח משחקים של ה"גדולים" לא מביא את אותו מתח והתלהבות שמקבלים בסיקור משחקים "חלשים" יותר. ניצחון בעקבות שחיקה ארוכה בגלל יתרון עמדתי הוא לא ממש "סקסי". לפיכך, אני מציע שבמהלך הטורים שלך תשלב ניתוח של משחק מהיר (או בזק), שם יש יותר אקשן וכמובן יותר טעויות, אבל לאוהד הפשוט זה יהיה גם יותר קל להבנה. לעיתים אתה מראה עמדה שנראית לי (ואולי לאחרים) שקולה למדי, אך טוען שהיא זכוייה עבור הלבן/שחור ואכן מספר מהלכים אחר כך (10-15) מגיעה הכניעה. יהיה נחמד לראות עמדה שגם אני מזהה שהיא זכוייה לאחד הצדדים, ואת זה כנראה ניתן להשיג רק בניתוח משחקים שהם ברמות פחות גבוהות.
רק להבהרה – מבחינת "חדשות הספורט" זה הכי מעניין לשמוע ולקרוא מה עשו הגדולים בטורנירים הרציניים. ניתוח המשחקים שם לא תמיד מביא את הערך המוסף, לפחות לדעתי.

תודה בכל מקרה

Comments closed