קרלסן-אנאנד II, משחקים 4-3: אנאנד מכה בחזרה

קרלסן נלכד בהכנה ביתית עמוקה במשחק השלישי, ואנאנד משווה

בסוף הפוסט הקודם כתבתי שכדי שאנאנד יוכל לחזור, משהו מהותי יהיה חייב להשתנות בדינמיקה של המשחקים – ובמשחק השלישי משהו כזה אכן השתנה. לקרלסן קרה דבר שלרוב הוא מתמחה בלהימנע ממנו – במקום לסטות מהתיאוריה בשלב מוקדם ולהכריח את היריב שלו למצוא מולו על גבי הלוח מסע אחרי מסע (כפי שקרה במשחק השני, בו ניצח), הוא נפל להכנה פתיחה עמוקה מאוד בהסתעפות ראשית למדי, טקטית מאוד, וסופר-מנותחת. ניתן לומר שעד סביבות המסע ה-25 היה צריך למעשה לשחק לא נגד אנאנד אלא נגד המחשב של אנאנד. קרלסן אמנם ידוע כמי שחולל כבר כמה ניסים הגנתיים, אבל הפעם מצבו (גם על הלוח וגם על השעון) היה כבר גרוע מכדי שיוכל להיחלץ בשלב בו אנאנד היה מחוץ להכנה הביתית שלו, במיוחד כיוון שיריבו המשיך לשחק מצויין עד הסוף.

אנאנד פתח ב-1.ד4 כמו במשחק הראשון, וקרלסן לא חזר על הגנת גרינפלד מאותו משחק אלא בחר הפעם בגמביט המלכה. היתה בכך חזרה על האסטרטגיה של הדו-קרב הקודם, בו קרלסן שינה פתיחה בין שני המשחקים הראשונים שלו בשחור – אז בתגובה ל-1.ה4 (תחילה קארו-קאן ואחר כך הגנת ברלין); וזאת אולי מתוך תקווה שאנאנד יתחיל להתכונן להגנה ששוחקה במשחק הראשון ויבזבז על כך זמן ומאמץ מבלי שהגנה זו תחזור יותר.

בשני המקרים, ההגנה שהופיעה בפעם השנייה היא כזו הנחשבת בדרך כלל לסולידית יותר; אלא שבמשחק הנוכחי, ההסתעפות הספציפית בגמביט המלכה אליה נכנס קרלסן התגלתה כלא סולידית כלל וכלל. בעמדה שהתקבלה לאחר מסעו ה-11 של השחור:

bview1

הלבן הקריב רגלי על-ידי 12.ב5 ג:ב5, וקיבל תמורת זאת רגלי חופשי מסוכן מאוד על הטור ג': 13.ג6 מה-ג8 14.ג7. הרגלי הזה, הנתמך באופן חזק על-ידי הכלים הלבנים, נמצא מרחק ערוגה אחת בלבד מהכתרה על ג8 ולכן מגביל מאוד את חופש הפעולה של הכלים השחורים שחייבים לבלום אותו.

הסתעפות זו כבר הופיעה במספר משחקים קודמים, שהבולט ביניהם הוא ארוניאן-אדמס מטורניר בילבאו בשנה שעברה, אבל לאחר שאנאנד שיחק 17.פ-ז5! – מסע שעדיין חוזר על מהלך אותו משחק – קרלסן עצר פתאום ושקע במחשבה למשך כחצי שעה, דבר שהיה כבר סימן מדאיג מבחינתו. ניתן לראות את העמדה בתמונה בראש הפוסט, הלקוחה מהשידור הישיר של המשחק (בלוח העליון מצד ימין). יש כאן המחשה טובה למידה בה הרגלי הלבן ב-ג7 משפיע על המשחק – השחור יכול לכאורה לזכות בפרש על ז5, אבל 17…ר:ז5 18.ר:ז5 פ:ז5 יפסיד ל-19.פ-ד6 התוקף את המלכה השחורה על ג8, ותזוזת המלכה תאפשר את קידום הרגלי. גם 17…פ:ז5 אינו טוב כי הוא מאפשר 18.ר-ד6! התוקף את הרץ על ה7 עם רעיון דומה – לאפשר את המסע הקטלני פ-ד6.

קרלסן המשיך לבסוף לשחק כמו אדמס בשנה שעברה – 17…פ(ד)-ו6 (לתמוך בפרש על ה4 וכך לחזק את ההגנה על הערוגה ד6) 18.פ:ה4 פ:ה4 (המחשב ממליץ כאן לסטות מהאופן בו שיחק אדמס ולהקריב טיב על-ידי 18…ד:ה4 19.פ-ד6 ר:ד6 20.ר:ד6 ב3 21.ר:ו8 מ:ו8, ובמסע הבא הפרש השחור יתפוש משלט מרכזי טוב ב-ד5; זוהי עמדה מורכבת מאוד, שמן הסתם אנאנד ועוזריו ניתחו אותה לעומק והחליטו שגם היא טובה ללבן במידה כזו או אחרת) 19.ו3 צ-א5 (השחור מנסה להשיג משחק נגדי על-ידי תקיפת הפרש הלבן ב-ב5):

bview2

עד כאן עדיין בעקבות ארוניאן-אדמס. בנקודה זו, ארוניאן שיחק לפני שנה את המסע הלא מדוייק 20.מה-ה2? (המנסה להגן על הפרש ב-ב5) ואדמס השיג לפחות שוויון, אם לא יתרון קל, אחרי 20…מה-ד7 (תוקף פעם שנייה את הפרש וגם מונע ממנו להימלט דרך ד6) 21.ו:ה4 צ-ג8! (זו נקודת המפתח – לשחור יש זמן לחסום את הרגלי ג' מחדש לפני שילכוד את הפרש הלבן על ב5, כיוון שזה אינו יכול להימלט משם; לעומת זאת, 21…צ:ב5 מייד יפסיד ל-22.ג8=מה צ:ג8 23.צ:ג8+ מה:ג8 24.מה:ב5) 22.ה:ד5 ה:ד5 23.א:ב4 צ:ב5 24. 0-0 צ:ב4.

אבל אנאנד הכין שיפור עבור הלבן וסטה כאן מאותו משחק עם 20.ו:ה4!, שנפטר מייד מהפרש השחור. כעת השחור חייב ללכוד מייד בחזרה את הפרש הלבן, אחרת יישאר בגירעון כלי – 20…מה-ד7 יפסיד ל-21.פ-ד6! ר:ד6 22.ר:ד6 מה:ד6 23.ג8=מה; זהו ההבדל כשכלי שחור אינו ניצב על ג8 לחסום את הרגלי. קרלסן המשיך איפוא 20…צ:ב5, וכעת (כשהמלכה הלבנה ניצבת עדיין על ד1), יש ללבן את המסע החזק 21.מה:א4, הזוכה ברגלי ומפעיל את המלכה. בעקבות סידרה של מספר מסעים כפויים או כמעט-כפויים (21…צ-א5 22.מה-ג6 ב:א3 23.ה:ד5 צ:ד5 24.מה:ב6) התקבלה העמדה הבאה:

bview3

במסיבת העיתונאים, אנאנד אמר שההכנה הביתית שלו הגיעה פחות או יותר עד כאן. לא קשה לראות שהעמדה עדיפה בהרבה ללבן (שבינתיים גם החזיר לעצמו את הרגלי שהקריב), ותפקיד מרכזי בכך ממלא עדיין אותו רגלי על ג7, המאפשר ליצור איומים חזקים ומגביל מאוד את פעילות כלי השחור. לשחור אמנם רגלי חופשי קדמי משלו על א3, אבל הוא משמעותי הרבה פחות מזה של הלבן – כיוון שהוא נתמך באופן פחות חזק על-ידי הכלים שלו (בניגוד לרגלי הלבן, אין מאחוריו צריח), וכמו כן הוא נמצא מרחק שתי ערוגות, ולא אחת, מההכתרה (ואם יתקדם ל-א2 יאבד את תמיכת הרץ השחור).

במידה מסויימת, ניתן לומר שהעובדה כי קרלסן הניח לעצמו להגיע לעמדה כזו מבליטה את הכישלון שלו יותר מאשר את ההצלחה של אנאנד – וזאת כיוון שההכנה הביתית של אנאנד היתה אמנם יסודית, אבל לא היה בה שום דבר מבריק או יוצא דופן במיוחד. ארוניאן-אדמס היה משחק צמרת בפרופיל גבוה מאוד, ואת השיפור למשחקו של הלבן במסע ה-20 ניתן למצוא די בקלות במבט קצר במחשב, או בניתוחים שהתפרסמו לאותו משחק. (מצד שני, יש לזכור שאנאנד ועוזריו היו צריכים לבדוק הסתעפויות רבות נוספות – אפילו החל ממסעו ה-12 של הלבן, לא ניתן היה לדעת בוודאות שהמשחק יתפתח בדיוק לכיוון הזה.)

מכל מקום, קרלסן מצא את עצמו בעמדה קשה וגם בדוחק זמן הולך וגובר (כשהעמדה אינה הולכת ונעשית פשוטה יותר עבורו, אלא להיפך). אנאנד המשיך להגביר את הלחץ, ורגע קריטי הגיע לאחר 27…ר-ב4:

bview4

זהו ניסיון של השחור להשיג משחק נגדי כלשהו באמצעות האיום …ר-ד2 ו-ר:ה3, לאחר שהרץ הלבן הוסט מהגנה על הרגלי ה' בעקבות 26…ז5 (הרץ השחור על ב4 מוגן כרגע בעקיפין, כיוון שהמלכה הלבנה צריכה לשמור על הצריח ב-ג6). אבל אנאנד מצא את התשובה הטובה ביותר – 28.צ-א1!; המסע הזה תוקף את הרגלי על א3, כך שאחרי 28…ר-ד2 הלבן יוכל לענות פשוט ב-29.צ:א3 המחסל את הרגלי החשוב של השחור ומגן על ה3. הדבר החשוב ביותר במסעו ה-28 של הלבן הוא הדגשת העובדה שהשחור משותק כמעט לחלוטין וקשה לו מאוד למצוא מסעים מועילים (גורם אפקטיבי במיוחד כאשר היריב בדוחק זמן).

וכאן קרלסן, לא במפתיע, קרס עם המסע 28…ר-א5?  ניסיון להפעיל באופן אחר את הרץ על ב4 – המוביל להפסד כפוי. המשחק נמשך 29.מה-א6 ר:ג7, וכאן קרלסן קיווה כנראה שאנאנד ישחק 30.צ(א)-ג1? כדי לזכות ברץ השחור המרותק על ג7; במקרה כזה היה נופל למלכודת ערמומית המאפשרת לשחור להשוות: 30…צ-א5! (תוקף את המלכה הלבנה ובו בזמן מציב את הצריח שלו מאחורי הרגלי החופשי) 31.מה-ג4 א2 (השחור מקדם סוף סוף את הרגלי החופשי שלו ומאיים להכתיר) 32.צ-א1 צ-ב8! (משחרר את הרץ ב-ג7 מהריתוק ומאיים צ-ב1+). אבל אנאנד דייק ושיחק 30.מה-ג4!, מסע המרתק את הרץ על ג7 באופן אחר – וקטלני. קרלסן היה צריך להקריב טיב כדי לא להפסיד מייד כלי שלם, וגם לאחר מכן נותר במצב נואש בגלל הריתוק הנמשך על הטור ג'. הוא נכנע כעבור מספר מסעים, כשנותרו לו שניות ספורות על השעון וכשהוא עומד להפסיד את הרץ על ג7 ולהישאר בגירעון צריח שלם.

אנאנד הצליח איפוא לחזור על מה שכבר עשה בדו-קרבות שלו נגד טופלוב וגלפנד, אבל לא בדו-קרב של שנה שעברה – לנצח ולהשוות את התוצאה מייד לאחר הפסד. זהו נצחונו הראשון של אנאנד על קרלסן במשחק באורך קלאסי מזה כארבע שנים (מאז סוף 2010), לאחר 24 משחקים ללא ניצחון.

**********

המשחק הרביעי היה הפחות דרמטי בדו-קרב עד כה, עם תיקו ללא אירועים מיוחדים. קרלסן פתח שוב ב-1.ה4, ואנאנד (כמו קרלסן) שינה הגנה מהמשחק הקודם שלו בשחור ובחר בסיציליאנית (1…ג5). זוהי פתיחה הנחשבת בדרך כלל כבעלת אופי חריף ואגרסיבי עבור השחור, ואנאנד הוא מומחה בהסתעפויות הראשיות שלה.

אלא שקרלסן נוטה להימנע מלהיכנס בלבן להסתעפויות הראשיות של הסיציליאנית, בעלות האופי הטקטי, ובוחר בהסתעפויות שקטות ועמדתיות יותר. בשלושת המשחקים האחרונים בין השניים בסיציליאנית (כולל המשחק האחרון בדו-קרב הקודם) קרלסן בחר, אחרי 2.פ-ו3 ד6, להימנע מהסתעפות ניידורף (3.ד4 ג:ד4 4.פ:ד4 פ-ו6 5.פ-ג3 א6) ולשחק 3.ר-ב5+ עם מבנה המכונה "חגורת מארוצי" (Maróczy Bind) בו הלבן מציב רגלי על ג4; בכולם הצליח ליצור בהדרגה לחץ רציני, באחד ניצח, ובשניים הנותרים החמיץ הזדמנויות לממש יתרונות שהשיג והם הסתיימו בתיקו. במשחק הנוכחי אנאנד ניסה את המסע 2…ה6 וקרלסן מצא דרך אחרת להסיט את המשחק לכיוון של תמרונים עמדתיים איטיים. אבל הפעם קרלסן לא הצליח לפתח לחץ רציני ולא נראה שאנאנד היה בסכנה ממשית – לשחור היה רגלי בודד על ד5, אבל גם (כפי שטיפוסי לעמדות כאלה) פעילות כלים טובה שפיצתה על חולשת הרגלי.

אם כן, 2-2 בתום ארבעת המשחקים הראשונים – אותה תוצאה כמו בשנה שעברה, אבל עם דינמיקה שונה של מהלך המשחקים עד כה.

קרלסן-אנאנד II, משחקים 2-1: כאילו לא חלפה שנה
קרלסן-אנאנד II, משחקים 6-5: מזל של אלוף?

תגובות

  • גיל

    מה שאתה אומר על זה שקרלסן היה צריך לשחק נגד המחשב עד המהלך ה25 די מצער אותי. יוצא מכך ששחקנים שעשו הכנה טובה יותר עם המחשב נהנים מיתרון, לא בגלל שהם בהכרח טובים יותר. אני תמיד בעד שהמאבקים יוכרעו על יצירתיות בזמן אמיתי למרות שאני יודע שבמצב השחמט היום זה לא עובד ככה.

    • איציק

      אתה הרי לא מלין שבכדורסל קבוצה מנצחת עם תרגילים טובים יותר שהכינה בבית או עם מלכודות שתרגלה בבית. הכנה ביתית היא חלק מהעיניין. אני מבין שבשח-מט זה מהותי יותר, אך עדיין הכיוון הוא אותו כיוון, הכנה ביתית היא מפתח במאבקים בין צדדים שווים פחות או יותר.

      • גיל

        יש הבדל משמעותי בין שני המקרים. בכדורסל או כל ספורט אחר לא ממש משנה מה התרגילים שחושבים עליהם אלא איך מבצעים אותם בפועל. בשביל לבצע תרגילים ברמה גבוהה צריך להיות טוב, אתלט, שחקן קבוצתי וכו''. תרגילים שנראים מצוין על הנייר לא מחזיקים מים אם אין את השחקנים שיבצעו אותם טוב. כאן כל מה שנדרש זה רק לזכור את רצף המהלכים ולא נדרש שום יכולת מעבר לזה. בנוסף, ההבדל המשמעותי שתרגילים בכדורסל מגיעים מאנשים יצירתיים, כאן זה מגיע מהמחשב בלי שום יצירתיות יוצאת דופן (למרות שיש מידה מסוימת שלה גם כאן).

        • איציק

          כפי שכתבתי, בשח-מט זה מהותי יותר, אבל להכנה ביתית יש חשיבות. כאשר אני משחק ביום שישי (מחר, מחר) חמש על חמש
          אז זה פחות או יותר יכולת נטו (יכולת נמוכה, אך עדיין יכולת), בספורט מיקצועני זה לא כך. גם בשח-מט זה לא רק לזכור, אתה צריך להבין טוב מאוד האם הצד השני עושה שינוי, מה אז. הפיקוח שמבוסס על יכולת אישית מאוד גבוה. אז כן, ההשוואה לא מדויקת אבל אם בכדורסל היתה אפשרות (וחלקית עושים זאת) המחשב היה לוקח חלק נכבד בהרבה.

          • גיל

            להכנה ביתית אין הרבה חשיבות בספורט אם לא מבצעים אותה כמו שצריך. תרגילים והכנות יש בלי סוף אבל קבוצה נשפטת רק על איך שהיא מתפקדת במגרש. בשחמט זה לחלוטין לא קיים. אם יש מישהו עם זיכרון טוב אז גם הוא יוכל עקרונית לשחק אותו משחק (עד לנקודה שבו נגמרת ההכנה) ולהראת כמו גאון. זה בלתי אפשרי בספורט קבוצתי ולא חשוב כמה תתכונן.

            • איציק

              זו הנקודה, עד נקודה כלשהי, והנקודה הזו יכולה לקרות בכול מסע. וזיכרון הוא מיומנות נרכשת עד גבול מסוים כמו השליטה במחבט הטניס או הכדור. בשנות השמונים המוקדמות הראו בערוץ אחד נידמה לי ;) בחור בעל זיכרון פנומנאלי שעבד ברכבת ישראל תחנת באר-שבע. היכולת שלו היתה שהוא היה זוכר את כל מספרי הכרונות של הרכבת העוברת ורושם אותן. הבעייה שלו היתה שאחרי הרבה שנים הוא עדיין שכר באיזה שעה איזה מספר היה לקרון מספר X. הוא טען שהזבל המצטבר הזה מפריע לו לחיות והיה רוצה לשכוח. הנקודה היא, שאחד כמוהו יכל היה לזכור המון וריאנטים וכנראה אלפי משחקים בעל-פה. האם אתה באמת מאמין שהוא יכל להיות שחקן, אפילו סביר מינוס, רק בגלל שהיה זוכל אלפי הסתעפויות. אני מספוק מאוד.

            • גיל

              אבל זו בדיוק הנקודה. אנשים עם זיכרון פנומנלי שאין להם שום מושג בשחמט יכולים עקרונית להשיג אותה התוצאה (עד לגבול הניתוח). אף חובבן לא יוכל להצליח בכדורסל רק בגלל הכנה מנטלית כלשהיא. אנאד הוא בעל זיכרון מצוין ולכן זה קל עבורו אבל הוא לא היה צריך להתאמץ מבחינת היכולת עד שלב מאוחר במשחק.

            • איציק

              הכנה מנטאלית לא קשורה. ההכנה המנטאלית בשח-מט לא גדולה מזו שבריצת מרתון או משחק כדורסל. נכון שלזיכרון יש תפקיד חשוב, אך כיוון שיש מספר עצום של אפשרויות, שום זיכרון פנומנאלי לא יוכל לזכור את כולן, ובכל משחק יש סיכוי סביר מאוד שבשלב כלשהו, וכנראה לא מאוד רחוק, תהייה סטייה מההסתעפויות שלמד בעל-פה, ופה הכל נגמר. אני שוב חוזר ואומר, שאין הקבלה מלאה לכדורסל, והכנה בשח-מט כנראה חשובה מזו שבכדורסל, אך העיקרון זהה, תביא באימנות את היכולות לרמה של כמעט אוטומאטיות ותרכוש יתרון בהוצאה לפועל בזמן אמת, וככול שהיכולות האישיות שלך גבוהות יותר (שייך לפוטנציאל ההתחלתי ולאימון) כך מצבך טוב יותר.
              ואם כבר מדובר על משחק ברמת מחשב, קאספרוב סיפר אחרי שהפסיד למחשב שאחד הקשיים שהיו לו זה להפטר מהרגלי המשחק נגד בני אדם. הוא טען שלאדם הוא לפעמים עשה מלכודות שהן במידה מסוימת פסיכולוגיות/אופטיות ולא כאלו שהיה בטוח שהן הטובות ביותר מתמטית. מול מחשב הוא תמיד שילם בזמן ובמזומן, כל למחשב לא איכפת.

            • גיל

              בהכנה מנטלית התכוונתי לכל מה שקשור להכנה למשחק כולל תרגילים מיוחדים. אתה יכול לדעת את כל ספר ההתקפה בפוטבול בעל פה, אבל זה לא הופך אותך לק"ב כי בפועל אתה צריך לשחק את המשחק ואם אין לך את האתלטיות הדרושה אז תהיה לך אפס הצלחה. בדוגמא של השחמט זה בדיוק הפוך. עם אפס הבנה אמיתית ויכולת רלוונטית לשחמט אתה יכול עקרונית לשחק עם אלוף העולם כשווה בשווה עד גבול מסוים. לכן העיקרון פה שונה לחלוטין.

              ולא הבנתי מה הקשר לקספרוב. ברור שלפסיכולוגיה יש תפקיד חשוב בשחמט כמו בכל ספורט, זה לא הנושא.

            • איציק

              הקשר לקספארוב זה הקשר למנטאליות של המשחק עליה דיברת. כמובן שתרגילים ורוב מה שלא קשור למשחק הוא לא מנטאלי, אבל אם ככה את מכנה זאת, בסדר.
              לגבי הק"ב אני מסכים את מה שכתבת, לגבי השח-מט זה פשוט לא מעשי, ולכן זה היפותטי ברמת האבסורד. תוסיף לזה שהמחשב מנתח עד עומק מסוים ולכן יתכן שבסוף זו לא האופציה הכי טובה, אז אם אתה לא שחקן אתה ללא כל בקרות וללא יכולת לשנות בהתאם לסיטואציה.

            • גיל

              אבל זה לא היפותטי, עובדה שאייל ציין שקרלסן שיחק נגד המחשב עד המסע ה25, כך שעקרונית זה משהו שכל שחקן יכול לעשות אם כי מעשית לא תהיה לו הזדמנות לשחק נגדו.

            • איציק

              הוא לא שיחק נגד מחשב, הוא שיחק נגד הכנה שבוצעה במחשב ולשחקן היה חופש בחירה. יתכן ובניתוח המחשב היו עוד כמה הסתעפויות טובות אך אנאנד בחר דווקא בזו. וזה ההבדל הגדול בין אנאנד לבין משהו בעל זיכרון פנומנאלי, חופש הבחירה ושיקול הדעת בכול נקודת זמן.

            • גיל

              חופש בחירה אבל בסוף בחר לשחק כמו שהמחשב הציע. זה בדיוק ההבדל. בכדורגל חובבן יכול לבחור לשחק כמו רונאלדו עד מחר אבל זה לא יהפוך אותו לשחקן כמוהו.

            • איציק

              גיל, זה מעייף, אני כבר כתבתי שאין הקבלה מלאה אך יש דברים משותפים. בשני המקרים להכנה בבית יש חשיבות גדולה. בשח יותר, בכדורגל פחות, אך בלי הכנה בספורט מקצועני אתה עבוד גם אם אתה רונאלדו או מסי.

            • גיל

              שוב, לא רק שאין הקבלה או אפילו קרוב בעיניי, אלא שזה במובנים רבים הפוך. אתה שוב מתעלם מהמרכיב האנושי שהוא כה שונה בשני המקרים. הכנה תמיד חשובה לא רלוונטי כל עוד אין לך שום סיכוי ליישם אותה בפועל בספורט קבוצתי. בשחמט זה כן רלוונטי תאורטית וזה הבדל עצום.

            • איציק

              גיל, אני לא מתעלם מכלום, ותפסיק לספר לי ממה אני מתעלם וממה לא. אין לך מונופול על מה רלונטי ומה לא רלונטי. אני חושב הפוך ממך.
              אתה לא רואה הקבלה, סבבה, אני רואה. אני לא מסכים איתך, אתה לא מסכים איתי, גם זה מצוין. אבל תפסיק עם הסיפורים מי רואה ומי לא; מי מתעלם ומי לא; מה רלונטי ומה לא. אני יכול לחשוב שאתה מתעלם, מה זה יעזור???
              אפשר פשוט לא להסכים בלי לשפוט.
              זה פוסט שאנחנו בסך-הכל קראנו, הגבנו ויצרנו דיון, לא חובה להסכים, אבל יש צורה.

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

              אתה יכול לקבל מה שאתה רוצה אבל אתה מדבר על משהוא לא קשור. אני פשוט הצבעתי על הפער הבלתי ניתן לגישור בין חובבים לשחקן כדורגל ולא משנה כמה תיכנון למשחק, בעוד בדוגמא הספציפית כאן חובבים יכל להתמודד עם אלוף העולם השחמט. זה בעיניי הבדל מהותי.

            • איציק

              אני לא יודע מי הוא המשתמש האנונימי, מניח שזה גיל (אם לא סליחה עם המשתמש). אתה שוב מתבלבל, ומה שאתה חושב שלא קשור, קשור ביותר. כדי לא להסביר שוב, קרא את התגובתיהם של אייל סגל וגדי מרקוביץ בנושא, ואם לא תשתכנע, אני לא מסוגל לעשות זאת טוב מהם.

            • גיל

              כן, זה אני מהטלפון. ואני לא מתבלבל. למרות שהם מסכימים שיש מרכיב מסוים של יצירתיות גם בהכנה של אנאד, עדיין, הם מסכימים שיש כאן סט מסוים של מהלכים שנקבע מראש. לכן כל מי שידע אותם יכל לשחק באותה צורה. זה משהו שפשוט בלתי אפשרי בכל ענף ספורט אחר.

            • Yinon Yavor

              ולכן, השחמט זה לא ענף ספורט.

            • איציק

              Yinon Yavor,
              ראה את הלינקים הבאים (סתם, בלי להיכנס לויקוח):
              http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A0%D7%A4%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98
              http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98
              הלינק השני גם נותן הערכה למספר המצבים האפשריים. גם אם רובם לא הגיוניים ולא מומלצים, עדיין אלו שנשארים כנראה רבים מכול מה שמוח אנושי מסוגל לזכור (גם מוח בעל זיכרון יוצא דופן). מעניין אם זכרון פנומנאלי ללא יכולת משחק באמת מסוגל לנצח, או כל מה שמספיק זו הכנה יסודית בבית.

            • גיל

              יפה מאוד, למרות שאני לא לגמרי מסכים כי אני חושב שזה ספורט העמימות נמוכה, אבל בגלל ההבדל ביכולת האתלטית ההשוואה שנעשתה כאן לא נכונה.

            • גיל

              מה הקשר למספר המהלכים הכללי בשחמט? אנחנו מדברים על סדרה מתוכננת של מהלכים, עם כמה הסתעפויות. זה עדיין יחסית הרבה אבל לא משהו שמישהו עם זיכרון טוב לא יכול לזכור.

            • איציק

              אתה מייחס למוח האנושי תכונות ברמה של מחשב. כאשר הלבן לא יודע איזו הגנה השחור יבחר, ובאילו הסתעפויות בכול אחת מההגנות, ואילו סטיות שלא מוכרות. אם אתה באמת מאמין שניתן לזכור כל זאת, אתה כנראה מכיר מוחות שאני לא. היתי מאוד רוצה הרחבת זיכרון כזו אצלי, גם בהרבה פחות היתי מסתפק (כדי שלא תענה ברצינות על המשפט האחרון, ליתר ביטחון אציין שזה נכתב בהומור).
              זה שבמקרה לאנאנד הצליח בגלל שקרלסן סטה מהמשחק הרגיל ולא ברח להסתעפות צדדית ממש לא מוכיח שאפשרי לשחק ברמה גבוהה רק מתוך זיכרון.

            • גיל

              לא אמרתי שצריך לזכור הכל בכל מצב או שכל אחד יכול לשחק תמיד נגד קרלסן ברמה גבוהה ככה שאתה תוקף איש קש. אני מדבר על מצב ספציפי שמכינים פתיחה והיריב מגיב כמו שמצפים ממנו ולא מנסה לחרוג ממנה. זה בדיוק מה שקרה במשחק הזה ואת זה כן אפשר היה לזכור.

            • איציק

              אם הכוכבים מסתדרים ככה, אז אפילו אני מסוגל לזכור משחק אחד בעל-פה אם אלמד אותו חצי שנה. אך אני תמהה האם על כך מדובר והאם בשביל זה כתבנו את כל השרשרת הזו...

            • גיל

              אתה עכשיו לוקח את זה לקיצוניות השנייה. שחקן שחמט חובבן עם זיכרון טוב סביר שיוכל לזכור את רצף המהלכים המדובר. זה מה שמבדיל אותו מכל אתלט אחר.

            • איציק

              אתה צמצמת זאת למשחק אחד ספציפי. ברגע שאתה מרחיב זאת, אתה חוזר למצב שההכנה הביתית חשובה מאוד והלאה צריך לאלתר. אין כמו יכולת אישית גבוהה כדי לאלתר, אם זה שח-מט, כדורסל או כדורגל. מתאמנים על איך הינו רוצים שזה יראה ובסוף עושים בהתאם למה שהיריב מאפשר. אכן בכדורגל גם אם היריב מאפשר כל מה שתכננת לא אומר שתצליח (להבדיל מש-חמט, אם לא התבלבלת, שגם זה קורה), אך עדיין הרבה פעמים אנחנו רואים גם בכדורגל וגם בכדורסל איך הכנה ביתית מנצחת משחקים. את ההמשך, אם תרצה תסיק לבד...

            • גיל

              לא, ממש לא. זה יכול להתרחש גם במקרים אחרים אם כי נדיר למדי. הנקודה היא לא קרלסן ספציפית. אפשר ללמוד איך שחקנים משחקים ולהכין תוכנית ל10-20 מהלכים ראשונים גם בלי להבין הרבה בשחמט ולהראות תחרותיים. ושוב, אתה חוזר על אותה טעות. לא ההכנה הביתית היא העיקר אלא היכולת ליישם אותה בפועל על ידי חובבנים. בשחמט זה אפשרי, בכל ספורט אחר לא. אתה מדבר על הכנה למשחק של מקצוענים שלפעמים עוזרת ולפעמים לא אבל אתה מפספס לגמרי את הנקודה שהמשחקים הללו נעשים על ידי שחקנים באותה רמת מקצועיות פחות או יותר. לא יכול להיות מצב שהכנה ביתית תכפר על פער אדיר כל כך בין חובבן למקצוען כמו פה.

            • איציק

              אתה מפספס את הנקודה. ראשית, חובבן במצב מאוד נדיר יראה 10 מהלכים שלמד בבית ובפוקס יסתדר לו מול מיקצוען. לבסוף הוא יובס בדיוק כמו בכדורסל או בכדורגל, רק יראה את חוסר המיקצועיות קצת יותר מאוחר, כיוון שאחרי 10 מהלכים הוא שוב יראה כחובבן. שנית, ההסתברות למצב כהזה כה נדיר שניתן להזניח אותו לחלוטין (היתי רוצה לומר שואף לאפס אך מפאת זהירות יתרה לא אומר זאת), ולכן אין טעם לדון במצב היפותטי זה. ההנחות שאתה עושה עד כדי כך מרחיקות לכת שהן פשות לא מציאותיות, אלה אם אנחנו בסרט/ספר פנטזיה.

            • גיל

              זה לא מצב היפותטי כי עובדה זה מה בדיוק שקרה כאן. אנאד לא חובבן אבל הוא גם לא הפעיל יותר מדי מחשבה במשחק וזה קורה כל הזמן במשחקים אחרים ששחקנים משחקים לפי תוכנית קבועה מראש שכל אחד יכול לשחק עקרונית. לחובבנים פשוט אין הזדמנות לנצל את זה אבל העיקרון ברור וזה מה שאתה לא מבין. חובבנים יכולים להראות כמו שחקנים מקצוענים בגלל שההכנה על ידי מחשב היא סימולציה אמיתית של המשחק עצמו. בכדורגל, הכנה וסימולציות לא שוות כלום אם אין לך יכולת אתלטית מתאימה. כמה שלחובבן יהיה ידע תאורטי שווה ערך למקצוען, ברגע שהם יהיו פנים אל פנים זה לא יעבוד, בשחמט כן וזה ההבדל עצום.

            • איציק

              רק תסביר לי לפי מה קבעת שאנאנד לא השקיע מחשבה??? זו שטות מוחלטת!!! וכן אני הפעם אומר שאתה מדבר שטויות!!! זה שהוא השקיע יחסית מעט זמן למחשבה זה בדיוק בגלל ההבנה שלו במשחק. הוא שקל בין מספר אופתיות במספר מקומות. לא סתם אייל מסמן מספר אפשרויות שיתכן, וסביר שאנאד שקל ובחר שלא. לך מהצד צה נראה על אוטומאט. שום דבר שאנאנד עשה לא היה על אוטומאט. לנו בפוקס יכל לצאת רצף מסעים כזה על אוטומאט, אצל השחקנים הגדולים זה מחושב גם אם בבית יש הכנות. אתה לא מבין את זה, אתה לא מקבל את זה ולכן הופך את זה למשהו שכל הזמן עושים, אז לא!!! אם הכל היה על אוטומאט היה אפשר להתחיל את כל המשחקים מהמסע ה-20, אך מה לעשות הניסיון מראה אחרת. כל הזמן יש חידושים, פחות טובים או יותר טובים, לכן את ה-20 המסעים שאתה מכנה אותם "לא הפעיל יותר מדי מחשבה במשחק" זה בשבילו לא יותר מידי, אך לחובבן זה בילתי מושג. תן לשחקן כדורעף סביר לשחק כדורסל ותראה איך הוא דופק לכדורסלנים כמה גגות וכמה דאנקים על הראש. זה יראה בהתחלה מגניב, עד שתתן להם מטר לקליעה ותפרק להם את כל התחמושת ההתקפית, תעשה להם קצת הטעיות והם לא עוקבים אחריך בהגנה, אך בהכנה הביתית ההתחלתית (שיבעה מסעים ראשונים) הם יראו מעולה. אבל אתה יודע מה, חבל על הדיון, לא נשכנע אחד את השני, בוא נפסיק לפני שירד לפסים לא טובים. אני מניח שתרצה לתת את התגובה שלך לפני שנפסיק, וזה ממש בסדר.

            • גיל

              אחרי שאמרת אני מדבר שטויות הפסקתי לקרוא. שוב אתה לא מסוגל להמנע מהתקפות אישיות וכרגיל מדרדר את הדיון.

        • אייל סגל

          כדאי לציין שגם בעבודת ניתוח עם מחשבים בהחלט יכול להיות אלמנט יצירתי – וזה חשוב במיוחד מכיוון שלכל השחקנים יש את המחשבים האלה; עובדה שישנם בעולם השחמט מי שנחשבים לטובים במיוחד בתחום הזה. צריך, למשל, חוש לאיפוא כדאי לחפש, לדעת לזהות פוטנציאל גם במקרים שבהם המחשב לא מראה בהתחלה תוצאות טובות ומשנה את דעתו רק בעומק ניתוח גדול במיוחד, או לחילופין לזהות הסתעפויות שגם אם הן מובילות לשוויון במשחק מושלם משני הצדדים הן טריקיות במיוחד ויוצרות סיכוי מעשי גדול יחסית של היריב לטעות.

          • גיל

            אני מסכים שיש גם אלמנט יצירתי אבל מה שאתה אומר בסוף מחזק מה שאני ואחרים אומרים. אתה יודע שבמשחק מושלם זה תיקו אבל מצפה לטעות מצד היריב רק בגלל שהוא לא ניתח את ההסתעפות הזו לעומק. זה שוב אומר פחות להסתמך על יצירתיות שלך ולהתבסס על המחשב, מה שמבטל את האלמנט האנושי במשחק שלך ומצד שני להתבסס על האנושיות של היריב שסביר שיטעה.

    • אייל סגל

      נראה שנייג'ל שורט מסכים איתך, לאור ציוץ שלו שאילן הזכיר כבר באחת התגובות לפוסט הקודם... כמו שציינתי, קרלסן בדרך כלל יודע יפה מאוד להימנע ממצבים כאלה – צריך לזכור, בהקשר זה, שלא כל ההסתעפויות והעמדות "פגיעות" באותה מידה לניתוח על-ידי מחשב. במשחק הנוכחי זה היה מקרה קיצוני, כי מדובר בעמדה מאוד טקטית שהמסעים בה הם בעלי אופי די כפוי (כלומר – מתבססת במידה רבה על חישובים קונקרטיים ולא הבנה עמדתית כללית, כשיש יחסית מעט אפשרויות סבירות לכל צד בכל מסע, ולכן נוח להגיע לעומק גדול במיוחד בניתוח), ואלה המצבים בהם העוצמה של מחשבים הכי בולטת.

      • גיל

        כן ראיתי ואני בהחלט מסכים איתו. אני מבין שהמצבים הללו יחסית נדירים ויהיה מעניין לראות מה יקרה במשחקים הבאים.

  • איציק

    אייל,
    אתה יכול בבקשה להסביר איך עושים הכנה של 25 מהלכים כאשר יש אי-ודאות גדולה לגבי התגובה של הצד השני? במיוחד במקרה של קרלסן (שמעון כסאח שים לב, כתבתי קרלסן ולא קרלסון או קארלסן ;) השתדלתי) אשר כמעט תמיד סוטה לדרכים צדדיות.

    • אייל סגל

      זה לא שאנאנד והעוזרים שלו ידעו בהכרח שקרלסן עומד לשחק את ההסתעפות הזו, ויכול להיות שהיא אפילו לא הוכנה באופן ספציפי כנגד קרלסן - מן הסתם אנאנד בילה לא מעט זמן במהלך המשחק בלהיזכר בניתוחים שלו. לאנאנד יש צוות עוזרים - מה שנקרא seconds - שעובד עבורו באופן די קבוע על רפרטואר פתיחות (אם כי לקראת ובזמן דו-קרב כזה העבודה שלהם כמובן אינטנסיבית במיוחד), ויכול להיות שיש לו, נניח, 20 רעיונות טובים בפתיחות שונות שקרלסן במקרה צעד לתוך אחד מהם. וכמו שציינתי בתגובה לגיל למעלה, סוג ההסתעפות שנכנסים אליה החל מעמדת הדיאגרמה הראשונה בפוסט (אחרי 12.ב5 מצד הלבן) הוא כזה שמאפשר עומק גדול במיוחד של ניתוח.

      • איציק

        תודה

  • bhr

    הביקורת כלפי קרלסן שלא הכיר את העמדה ששוחקה באיזה משחק אפילו שהוא משחק צמרת מדהימה אותי, באמת מצופה מהשחקנים האלו להכיר כל משחק בכל טורניר ? כמה משחקים מצופה משחקן להחזיק בבנק הזכרון שלו ? זה לא אנושי.
    גם הביקורת כלפי אננד נראית לי מוזרה, הרי גם כשסיים את ההכנה עדיין היה יכול לאבד את הנצחון אם לא היה חד ומדוייק. תחושת הבטן שלי אומרת שאננד לוקח ופורש בשיא.

    • אייל סגל

      כמובן שאי אפשר לזכור הכל, אבל כאן לא מדובר בכך שקרלסן לא זכר (או לא בדק באופן רציני) את המשחק הזה מתוך כל המשחקים ששוחקו אי פעם. העניין הוא שהוא נכנס ביוזמתו להסתעפות מסויימת בפתיחה מסויימת, שבמסגרתה המשחק הזה הוא ציון דרך תיאורטי די משמעותי, כך שביחס לסטנדרטים של הצמרת הגבוהה בהחלט יש כאן סוג של מחדל או התרשלות. לגבי אנאנד, אני לא חושב שהמילה "ביקורת" אפילו מתאימה – יש כאן עניין של טעם, עד כמה אוהבים את סוג השחמט שהמשחק הזה מייצג (וכן, החדות שלו עד הסיום בהחלט ראויה לשבח).

  • גדי מרקוביץ

    אני מועמד בכיר לאמן ובארבע שנים האחרונות משמש בצוות של גלפנד כאחראי על המחשבים והשרתים (בהתנדבות כמובן).
    עניין כניסת המחשבים לשחמט ללא ספק שינה בצמרת הגבוהה את המשחק. אין ספק שהרומנטיקה כמעט נעלמה.
    כששואלים אותי על זה אני תמיד נותן את ההסבר הבא:
    שחמט למעשה מדמה קרב בין שני צבאות כאשר כל שחקן משמש כרמטכ"ל. לפני 400 שנה מלחמות היו נקבעות בקרב פנים אל פנים כאשר למיומנות האישית של החיילים הייתה השפעה מכרעת על תוצאות הקרב. גם היום שדה הקרב השתנה ללא היכר, היום למרכיב הטכנולוגיה יש אלמנט מכריע ממש כמו בשחמט אבל לצורך העניין גם בקרב בין שני צבאות יש עדיין רכיב של מיומנות אישית בהפעלת הכוח. השרת שהעמדתי לרשות בוריס והצוות (תרומת אינטל ישראל) משול לF35, ללא ספק מטוס הקרב המתקדם ביותר אבל ללא טייס מיומן אין את היכולת למצות את יכולותיו.

    אני מקווה שזה מסביר טוב את המצוי.

    אבל כמו שאייל כתב זה לא הופך את השחמט ליותר פשוט אלא להיפך אלא למשחק עם דגשים נוספים.
    מה שקרה לקארלסן במשחק השלישי משול לנפילה למארב. אנאנד חיכה לו במקום לא צפוי שגם בקרב מי שלא זהיר מספיק וסומך יותר מידי על יכולות אלתור (ממש כמו מגנוס) צפוי מתי שהוא ליפול. אגב מאוד ייתכן שהמארב הזה תוכנן לפני תקופה ארוכה וחיכה לרגע המתאים - זהו סוד ענק שגם הוא אלמנט משדה הקרב האמתי.

    צריך להבין - צוות העוזרים עובד חודשים בהכנת המארבים הללו. כמה שיותר הרי זה משובח אבל אין פה רק עניין של הזיכרון, ממש לא. לצורך העניין אני שחקן לא רע בכל קנה מידה ונניח שיש לי זיכרון פנומנלי לא אוכל לממש אפילו באחוזים בודדים את ההכנה של הצוותים. מבלי להבין היטב כל מארב אף זיכרון לא יוכל להכיל את המידע הזה. בכל ווריאנט מוכן שכזה מסמנים לשחקן מסעים קריטיים שאותם הוא צריך לזכור כי בהם יש פוטנציאל לטעות. את שאר המהלכים השחקן עצמו "לא זוכר לפרטי פרטים" אלא משחק על פי בסיס היכולות הטבעיות שלו. ללא זה הוא יטעה בסבירות גדולה מאוד. אני כבר לא מדבר שלפעמים כל המארב מתבטא ביתרון לא גדול. בכדי לממש אותו צריך להיות ברמות הגבוהות ביותר.

    האלמנט הפסיכולוגי מהווה פה אלמנט קריטי. השחקנים מגיעים למשחק כאשר כל אחד שואף להפתיע. שניהם משחקים מהר את המסעים הראשוניים. מתישהו אחד השחקנים משחק מסע לא מוכר ליריבו. מהירות התגובה של המופתע תיתן אינדיקציה מה קרה כאן. אם ישקע במחשבה ארוכה הוא למעשה אומר ליריבו שהוא מופתע והוא בנחיתות אבל רגע אולי אין פה הפתעה אלא ניסיון להכניס את היריב לשאננות מסוימת כי דווקא לו יש הפתעה...
    בקיצור העניין מאוד מאוד מסובך ועניין היכולת לשמור על: עצבים מאוזנים, אובייקטיביות, חוש סכנה ומעל לכל הבנת שחמט נטו ביחד מהווים את ההכרעה מי באמת החזק ביותר.

    מקווה שלא חפרתי - נתתי זווית אחת כמעט שטחית של עולם מסובך מאוד ברמות הללו.

    • איציק

      תודה רבה.
      מזה מועמד בכיר לאמן?
      האם זה מועמד לרב אמן?

    • אייל סגל

      תודה, גדי

      איציק - לא, "מועמד בכיר לאמן" זה מעל מועמד לאמן ומתחת לאמן

      • איציק

        האם דרגת אמן לא נקבעת לפי ריטינג/רף השגים?
        ייתכן שמשהו ענה על קריטריון איכות אך נשאר מועמד כיוון שיש איזו קווטה והיא מלאה באותו הזמן?
        סליחה אם זו שאלה של בור, אך אני באמת לא מבין את השיטה של עיניין המועמדות.

        • אייל סגל

          "מועמד" זה פשוט שם של דרגה, לא צריך להתייחס למשמעות הליטרלית של המילה

        • גדי מרקוביץ

          דרגה בשחמט זה דבר שאם אתה מגיע לרייטינג מסוים הדרגה שלך גם אם תרד ברייטינג.
          למשל דרגת אמן בארץ דורשת רייטינג של 2290 ושל מועמד בכיר לאמן דורשת 2180. בשלב מסויים הגעתי לרייטינג של 2282. מספיק טוב למועמד בכיר לאמן אבל קצת פחות מאמן. היום אני 2187 בעקבות ירידה בהישגים או במילים אחרות תוצאות שלא עומדות ברמת הרייטינג שלי. גם אם אמשיך לרדת אשאר מעומד בכיר לאמן, לגבי דרגת אמן אז החלום כרגע רחוק מאוד עד כדי שאני לא מאמין שהשיג אותו...
          היה לי חלום שעל המצבה יהיה רשום "אמן שחמט" היום זה נראה שיהיה רשום "אוהד הפועל באר שבע" :)

          • איציק

            אני עוד אחשוב שאתה גדי ריכליס לשעבר ;)
            שחמטאי, באר-שבעי...

            • גדי מרקוביץ

              אני וגדי ריכליס שיחקנו ביחד במועדון באר-שבע. יחד עם השם זה הדמיון היחידי בנינו. מדובר על אחד הכישרונות הגדולים ביותר שהיו בישראל ולפי יודעי דבר גם בעולם. בעיה אחת עשתה את ההבדל בין מועמד לאליפות עולם ל"סתם" רב-אמן. עצלנות וחוסר רצינות עד כדי דברים ביזאריים.

            • איציק

              אני מכיר את גדי, וכן הוא היה עצלן, אבל אחד שבעצמו הודה בכך. הוא היה די מכור לעצלנות שלו.

            • גדי מרקוביץ

              אפילו השנה בליגה הלאומית של ישראל גדי השיג 8 נקודות מעשרה משחקים (רמת בצוע של 2763!!) כאשר בין קרבנותיו אמיל סוטובסקי ושחקן הצמרת העולמית ואדים אלכסייב שייצג את מועדון באר שבע.

    • D! פה

      גדי, לא חפרת בכלל. זו תגובה נהדרת ופרספקטיבה חשובה לפשוטי השח כמונו.
      תודה.

  • אייל סגל

    אגב, אפליקציית הלוח החי חזרה לפעול, אז אם מישהו ניסה לעקוב אחרי הסתעפויות שנתתי בפוסט הזה או הקודם והיה לו קשה כעת זה צריך להיות יותר נוח.

    וברכות לנפתלי על הזכייה של ממדיארוב בטורניר הבליץ החזק לזכר טל שנערך בסוצ'י אתמול והיום לצד הדו-קרב... גרישצ'וק במקום שני והישג די יפה לגלפנד שמסיים במקום שלישי-חמישי משותף עם קריאקין ומורוזביץ' (אם כי הפער בינם לבין גרישצ'וק הוא שלוש נקודות שלמות).

    • גדי מרקוביץ

      אני מכיר את כותבי הטורים על שחמט בארץ. טור כמו של אייל עולה בכמה דרגות על כל טור אחר ביי פאר.
      מדהים שאייל לא שחקן פעיל.

    • שמוליק

      אכן הישג נאה לגלפנד , כי היה מקום לחשוב שיתקשה מול החבר'ה היותר צעירים בקצב זמן שכזה .
      חלוקת מקום שלישי עם תוצאה של 3+ היא בהחלט טובה .

  • גדי מרקוביץ

    עושה רושם שבמשחק החמישי שנערך כעת מגנוס איבד איפשהו את חוש הסכנה שלו וכרגע המצב שלו מאוד מסוכן.

    • אייל סגל

      כן, במסע 22 הוא היה יכול להחליף מלכות מייד ולהיכנס לסיום קצת לא נעים, כעת הוא בסיום מאוד לא נעים עם סיכויים ממשיים להפסיד. כנראה שאחרי ששיחק 22...מה:ב2 גילה שטעה בחישובים שלו היכן שהוא - סבידלר ונפומניצ'י בשידור החי חושבים שאחרי 23.צ(א)-ד1 רצה לשחק 23...צ-ד6 (המסע שהם חשבו עליו בהתחלה - כדי להביא את הצריח ל-ו6, ואז מצבו בסדר), אבל שם לב שזה מפסיד ל-24.ר:ו7+! צ:ו7 25.צ-ה8+ מ-ח7 26.מה:ו7 ולמרות שאחרי 26...צ:ד1+ 27.מ-ז2 הלבן עם כלי שלם פחות השחור אבוד בגלל מצב המלך שלו.

  • אייל סגל

    טוב, אחרי המסע ה-27 של אנאנד (צ-ב7 במקום צ-א4), שלא מנסה למנוע 27...פ-ב4 שמוביל לחילוף הרגלים באגף המלכה, זה נראה יותר קרוב לתיקו (כשכל הרגלים הנותרים באותו אגף).

    [ונכון למסע 35, עם חילופי הרץ בפרש, זה כבר נראה תיקו ברור]

  • גדי מרקוביץ

    יום קצר במשרד. לא ברור עדיין אם אנאנד יכול היה ללחוץ יותר אבל זה נראה שהיה אפשר לתת לקארלסן לסבול יותר לפני השגת התיקו.

  • אייל סגל

    במסיבת העיתונאים שני השחקנים נשמעו די משוכנעים שלמרות שהעמדה קצת לא נעימה לשחור, לא היו ללבן סיכויי זכייה רציניים - יהיה מעניין לראות ניתוחים בעניין הזה; אבל יש תחושה שאנאנד ויתר מהר מדי ושאם קרלסן היה בצד הלבן לא היה לשחור תיקו כל כך מהיר. בכל אופן, סביר שכעת הלחץ יהיה על אנאנד כי לקרלסן עומדים להיות שני משחקים רצופים בלבן (7-6; באמצע הדו-קרב מחליפים את סדר הצבעים כדי שאותו שחקן לא יהיה כל הזמן בלבן מייד אחרי יום המנוחה).

  • אייל סגל

    אגב, להמלצות הטוויטר שכבר נתתי כאן אני יכול להוסיף גם את https://twitter.com/jonathan_rowson או https://twitter.com/SusanPolgar (שמתמקדים בשח פרופר)

  • אייל סגל

    רגע דרמטי - במצב בו היה נראה שלקרלסן יתרון ולחץ עמדתי מתמשך, הוא עשה טעות איומה ואנאנד בתורו החמיץ טקטיקה די אלמנטרית אחרי המסע 26.מ-ד2??, שמאפשר לשחור 26...פ:ה5! כיוון שאחרי 27.צ:ז8 ניתן ללכוד רגלי נוסף בשח עם 27...פ:ג4 לפני שמכים בחזרה על ז8; אם אנאנד היה משחק את זה היו לו לפתע סיכויי זכייה טובים מאוד. כעת קרלסן הצליח להשלים תמרון במלך ששיפר את העמדה שלו והיתרון שלו נראה ממש גדול.

    https://twitter.com/TarjeiJS/status/533633272107266049

    • אורי בלאס

      מה שצריך לראות כדי למצוא את המסע פ:ה5 זה שאחרי 26...פ:ה5 27.צ:ז8 פ:ג4+ 28.מ-ד3 לשחור יש 28...פ-ב2+

      לדעתי הייתי מפספס את המסע פ:ה5 בתנאי משחק כי הייתי מפספס את המסע 28...פ-ב2+ שבלעדיו שחור הוא זה שמפסיד.

      • אייל סגל

        וגם מעבר להסתעפות הספציפית (שעבור טקטיקן ברמתו של אנאנד צריך להיות קל למצוא אותה גם במשחק בליץ) יש אולי את העניין שבמצב בו אתה נמצא במיגננה אתה נוטה לחפש דרכים להשוות ולא לנצח... (במיוחד שההזדמנות הטקטית היא סוג של "תאונה" ולא חלק שיטתי ממהלך המשחק, ביחס למהלכים הקודמים). או כמו שאנאנד ניסח את זה במסיבת העיתונאים:

        When you're not expecting a gift, sometimes you just don't take it

  • גיל

    יש סיבה שקספרוב בעד קרלסן? בגלל שאימן אותו בעבר? הייתי חושב שהוא יהיה בעד אנאד כי קרלסן יכול להוות "איום" על המורשת שלו אבל אולי הוא פשוט מכיר בזה שהוא יותר טוב מכל אחד אחר.

    • אייל סגל

      אני מניח שזה שילוב של כמה סיבות - ברור שמישהו עם ההבנה של קספרוב חייב להעריך איזה שחקן הוא קרלסן וייתכן שזה כשלעצמו קשור לכך שעבד איתו (גם כסיבה מלכתחילה וגם כי למד להכיר אותו תוך כדי); וקספרוב אוהב מאוד להיות צמוד ל"רוח הזמן" ו/או בתפקיד של מכתיר מלכים. יש גם את היחסים הדי עכורים שלו עם אנאנד בשנים האחרונות, במיוחד בעקבות הערות ביקורתיות שהשמיע במהלך הדו-קרב עם גלפנד על רמת הדו-קרב ושני השחקנים.

      • גיל

        אוקיי, תודה, לא ידעתי על הביקורת שלו בזמן הדו קרב עם גלפנד.

  • אייל סגל

    שאלה לקרמניק במהלך השידור החי:
    How do you recover when you make such a blunder as Vishy in move 26?
    [בהנחה שהשחקן מבין מייד את הטעות שלו]

    קרמניק:
    My experience shows that you don’t recover

  • גיל

    נראה שבזה הוכרע הדו קרב הזה כמעט בוודאות לא? אנאד יצטרך לנצח אותו פעמיים ב6 המשחקים האחרונים כדי לחזור להיות אלוף וביחד עם השבירה המוראלית כאן נראה שזה די חסר סיכוי.

    • Zak

      קרלסן מוביל במשחק אחד, ובמקרה של שיוויון ההכרעה תעבור למשחקים בקצב מהיר (כמו שהיה בדו-קרב אנאנד-גלפנד). בהתחשב בעובדה שבקצב המהיר רמת הכוחות בין השחקנים יותר מאוזנת, אם אנאנד יצליח לא להפסיד במשחק 7 (קרלסן בלבן) הוא אמנם בפיגור אבל עדיין בתמונה

      • גיל

        אה, אוקיי, חשבתי משום מה שאלוף העולם מגן על התואר בתיקו.

    • אייל סגל

      לאנאנד יש כעת יום מנוחה כדי להתאושש, ומחרתיים שחור שני ברציפות במשחק 7 - את המשחק הזה הוא חייב לשרוד, אחרת הדו-קרב באמת גמור.

  • אייל סגל

    המקרה האחרון שזכור לי של עיוורון הדדי כזה באליפות עולם הוא במשחק השני של טופלוב-קרמניק 2006, כששני השחקנים החמיצו ש-32.צ:ז4+ (במקום מה-ז6+??) זוכה מייד עבור הלבן, אחרי 32...ר-ז7 33.מה-ג7 מה-ו1+ 34.פ-ז1.

    • גיל

      לפחות המשחק הזה מחזיר הרבה מהאנושיות לשחמט וטוב שקרלסן ניצח. אם היה מפסיד בגלל שגיאה קשה זה היה מאכזב אחרי שהוביל כל המשחק.

  • איציק

    האם היה כבר מקרה שהגיע לארמגדון אי-פעם?
    האם אני מבין נכון שכול שמגיעים למשחקים יותר קצרים, כך היתרון מתהפך ולכן לקרלסון לא כדאי להגיע לשם?

    • אייל סגל

      לא בדו-קרב על אליפות העולם, למרבה המזל. בסך הכל חמישה דו-קרבות התקיימו עד כה, מאז 2006, בשיטה הנוכחית (כלומר, הטוב מ-12 משחקים קלאסיים בלי draw odds לאלוף המכהן) שיש בה שוברי-שוויון מהירים כאלה. מתוכם שניים הגיעו ל-6:6 ושובר-שוויון – קרמניק-טופלוב ב-2006 ואנאנד-גלפנד, כזכור – והוכרעו בשלב של ארבעת משחקי ה-rapid; וגם במקרה של תיקו בשלב הזה צריך עוד לעבור שלב של משחקי בליץ לפני הארמגדון. אני נוטה לחשוב שהפיבוריטיות של קרלסן תפחת במקרה של משחקים מהירים, למרות שברור שהוא מאוד חזק בהם (הוא הרי זכה באליפויות העולם ב-rapid ובליץ השנה), בגלל שבאופן כללי הם נוטים ליותר אקראיות ומאפשרים פחות שליטה באופי המשחק שמתפתח.

  • Yavor

    אייל
    תודה על כל העדכונים.
    אם תוכל - בכל פוסט חדש אנא הוסף את הקישור לאתר התחרות, עבור מי שרוצה לעקוב. כרגע צריך לחזור לפוסט הראשון שלך (עוד לפני ששוחק משחק אחד) בכדי למצוא את הקישור הנ"ל.
    תודה וכל הכבוד

  • שמעון כסאח

    מישהו יודע להסביר מה אנאנד רצה להשיג בפתיחה(נגיד לאחר המסע העשירי של השחור), הוא שיחק עד השלב הזה מהר ונוצר הרושם שזה חלק מהכנה.

    מה יש שם לשחור חוץ מלסבול?

    • אייל סגל

      כן, זה הזכיר לי את ההסתעפות הסופר-פסיבית (אבל סולידית) בהגנה הסלאבית שאנאנד שיחק נגד טופלוב שלוש פעמים בדו-קרב שלהם עד שהפסיד - אם כי נגד יריב עם הסגנון של טופלוב לפחות יש יותר היגיון אסטרטגי בכניסה להסתעפויות כאלה.

      אבל מהכיוון השני, כמו שכבר ציינתי החוזק העיקרי של קרלסן בפתיחות הוא היכולת להשיג כמעט מכל הסתעפות סוג משחק שנוח לסגנון הכתישה העמדתית שלו. כמו שהזכרתי בפוסט בהקשר למשחק הרביעי, היה לו כבר ניסיון רע מאוד עם קרלסן בסיציליאניות עם 2...ד6, אז המעבר ל-2...ה6 היה רעיון סביר. אני לא עד כדי כך מתמצא בדקויות של התיאוריה, אבל ראיתי שציינו בכמה מקומות ש-4...פ-ג6 (מה שנקרא טיימנוב) במקום 4...א6 (קאן), למשל, לא מאפשר את המערך שקרלסן השיג כאן; עם זה, אני מניח שלקרלסן היו רעיונות לגבי מה לעשות גם במקרה כזה, במיוחד אחרי שאנאנד חשף את 2...ה6 כהגנה שלו בסיציליאנית במשחק 4.

      [אגב, אחד העוזרים של אנאנד, גאייבסקי, שיחק בשחור באחד ממשחקי הצמרת המעטים יחסית שהגיעו לעמדה אחרי 8...ד:ג6 - אולי הוא שכנע את אנאנד להיכנס להסתעפות הזו... שם היריב שלו המשיך 9.ה5 במקום להחליף מלכות, כמו שקרלסן כל כך אוהב לעשות]

      • שמעון כסאח

        ואם היה מנסה לשכנע אותו לקפוץ מהגג, אנאנד היה קופץ?

        • אייל סגל

          אחרי מה שקרה היום, אולי כן :-)

      • שמוליק

        2...ה6 זו דווקא בחירה מובנת מאוד לטעמי .
        קארלסן הרי ישמח לשחק כל מיני מבנים פחות דינמיים עם רב5 ( אחרי 2...ד6 או פג6 ) , כמו שכבר שיחק לא מעט פעמים .
        אני חושב שאולי אפילו מסע נדיר כמו 2...א6 הוא סביר יותר מצד אנאנד לעומת השניים האחרים המאפשרים רב5 עם פישוט מסוים של המצב ...

  • אייל סגל

    השידור החי באנגלית עם סבידלר, בעיתוי מזעזע, יצא לפירסומות בדיוק לפני המסע ה-26 במשחק, אבל אפשר לראות כאן את השידור החי בספרדית של chess24 בדקה שעברה בין 26.מ-ד2?? של קרלסן ל-26...א4?? של אנאנד (גם מי שלא שולט בספרדית יכול להבין את רוח הדברים...)

    • Zak

      פנטסטי :)

    • שמוליק

      נהדר !
      הייתי מוכרח לשתף זאת בפייסבוק ...

    • אייל סגל

      ואם כבר מדברים על השידור, המצלמה המשיכה לצלם באותה דקה – אם כי התמקדה בלוח ולא בפנים של השחקנים; אבל אפשר לראות שאחרי שקרלסן עושה את המסע שלו הוא מתחיל לרשום אותו ועוצר לכמה שניות לפני שהוא מסיים את הכתיבה, כנראה כתוצאה מההלם כשהוא מבין מה עשה…

    • פטרוסיאן

      מוזר שלא קטעו את הפרסומות / קטעי הקישור בעיתוי כל כך קריטי וחזרו לשידור המשחק.
      ממש פוגע בשידור השחמט כספורט.

      יש לי הרגשה שבגביע סינקפילד זה לא היה קורה - האמריקאים יכולים ללמד את העולם דבר או שניים על שידורי ספורט...

      • אייל סגל

        אני מדמיין לעצמי את התגובות של מוריס אשלי במקרה שדבר כזה היה משודר בגביע סינקפילד...

        • פטרוסיאן

          כן , זה מה שעלה בראשי :-)

          בכל מקרה, גם סופיקו וסבידלר העידו על סבידלר שהוא השתגע שם, חבל שלא זכינו לראות.

          אגב, הקטע בספרדית באמת נהדר (לא ידעתי שטרנט דובר ספרדית באופן שוטף).

  • דוד

    לגבי הויכוח בין גיל לאיציק אני הולך עם גיל. הסבר: אנאנד ידוע כטקטיקן סופר חזק, עם יכולות שחמטאיות נהדרות. אבל ניצח משחק שהתבסס על הערכת מחשב, ז"א שבלי הכנת המחשב והעוזרים התוצאה היתה עכשיו 2-0 ואולי 3-0 לקרלסן שלא התבסס על המחשב והעוזרים (ואפילו במשחק הראשון, שאנאנד נעזר בהכנה קרלסן היה קרוב לניצחון, תיאורטית יכולנו להיות עכשיו ב 4-0) קרלסן הוכיח שהוא שחקן שחמט טוב יותר בצורה מובהקת. ודאי שאין פסול בהכנה ביתית, אליוכין, פישר וקספרוב עשו קריירה מפחידה הרבה בגלל הכנה אבל לא היו אז מחשבים. כך שאפשר לזקוף את ההצלחות שלהם לכישרון ועבודה קשה. נקודה נוספת, אצל קרואנה רואים לפעמים עמדות פתיחה שמלוות במסעים אשר אינם מומלצים ע"י המחשב, ואפילו בהכנה קשה למצוא אותם ללא כישרון והבנה עמדתית. והצוות המסייע שלו (אם יש לו בכלל) אינו מתקרב לצוות של אנאנד ללא כל ספק. מהמשחק שאנאנד ניצח לא ראיתי (להבנתי הדלה) מסעים 'שלא מן העולם הזה'. רק ניתוח מחשב בסיסי... אבל ודאי שאי אפשר לבוא אליו בטענות, הוא צריך לנצח עם מה שיש לו

    • איציק

      דוד,
      אני מסכים עם כל מילה שכתבת.
      השאלה האם מישהו כמוני, או גרוע מזה, אישתי שלא יודעת להזיז רגלי, רק על סמך זיכרון יכלה לעשות משהו מול קרלסן, או אפילו מול מישהו די חלש, נניח קרמניאק, ב-20 המסעים הראשונים. משום מה, אני בספק. הסיכוי של ליפול דווקא על המסעים הללו בדיוק כפי שתוכננו על-ידי המחשב וזכרתי אותם, שגם אני והיריב משחקים כך, לא גבוה יותר מהסיכוי שאבעט עונשין מ-20 מטר (כנראה דרדלה, שהתאמנתי עליה חצי שנה כדי להצליח לעבור איכשהו את החומה), השוער ישמיט את הכדור ואזכה לתהילת עולם זמנית.
      בכול אופן, זה ויכוח סרק, שלא יצא ממנו שום דבר. אני לא אשחק מול קרלסן/קמניאק וגם לא אבעט עונשין ולניימר.

      • אורי בלאס

        די ברור שהסיכוי של שחקן חלש לנצח בזכות הכנה ביתית אפילו במשחק בודד קלוש.

        מספר האפשרויות רב מדי ואם אני יודע שהיריב שלי שחקן חלש עם זכרון טוב לתיאוריה אני יכול לפתוח מולו אפילו 1.ה3 2.מ-ה2 ולהשיג עמדת זכיה לפני המסע ה20,וכמובן שאין צורך לנקוט צעדים כל כך קיצונים,ואפשר לבחור מסע טיפה פחות טוב שיהיה מספיק טוב מול יריב חלש.

        הכנה ביתית כמובן נותנת יתרון ברמות הגבוהות כי אם ליריב אין הכנה ביתית אז הוא צריך לבחור בין המשך טיפה פחות טוב ,והמשך שנכנס להכנה הביתית של היריב(כשעדיף לו לבחור המשך טיפה פחות טוב) אבל אם הפער ברמה בין השחקנים הוא יותר מ100 נקודות מד כושר אז ההמשך הטיפה פחות טוב בדרך כלל יספיק כדי לנצח בדו קרב,ולדעתי גם לקרלסן יש הכנה ביתית וגם אם היא קצת פחות טובה מההכנה של אנאנד לא מדובר בהבדלים של שמיים וארץ(במשחק אחד אנאנד ניצח בזכות הכנה ביתית עדיפה אבל לא ראינו חוץ מזה הברקות מיוחדות מצידו,וגם אם במשחק הראשון אנאנד קיבל יתרון בזמן בשלב מסויים אז עדיין זה לא הספיק לו ואנאנד בקושי הוציא תיקו במשחק הזה כך שאני לא רואה במשחק הזה נצחון של ההכנה הביתית של אנאנד כי נראה שאנאנד לא ידע איך לשחק את העמדה שקיבל בהכנה הביתית מספיק טוב אחרת לא היה מקבל עמדה נחותה ,ולדעתי הכנה ביתית טובה אומרת לא רק לזכור וריאנטים אלא גם לדעת איך לשחק אחריהם מספיק טוב).

        • דוד

          בהקשר זה קרלסן מוכיח כי הפתיחה היא לא בהכרח החלק החשוב במשחק, בבליץ הוא אפילו הרשה לעצמו 1.א4 נגד רדגבוב ופעם שיחק אחרי 1.ה4 פו3 2.ה5 פז8!?? וניצח!
          זה לדעתי מאפיין מרהיב שהופך את המשחק לדינמי לכל ארכו כולל בשלב הסיום, ואפילו על סף כניעה (נגד נקמורה ניצח מעמדה שיכל להיכנע). וגם בעמדות של תיקו תיאורטי הוא אומר let's play that one off. פתאום מסע עמדתי בודד הופך לבעל משמעות, ויתרונות תיאורטיים על גבול הפילוסופיה מקבלים עוצמה מטילת אימה... ולכן חשוב לי שיהיה פה ניצחון ברור של קרלסן (אולי קצת נסחפתי.. עימכם הסליחה)

    • גיל

      נכון מאוד זה גם התחושה שלי למרות שאני רחוק מלהיות מומחה בשחמט. אנחנו רוצים לראות יכולת חשיבה נטו בזמן אמיתי ולא כזו שמבוססת על חישובים מהבית. בגלל זה אולי שווה לאמץ משחקי שחמט אלטרנטיביים שבהם הכלים לא מסודרים בצורה המסורתית ואז להכנה יש פחות משמעות. השאלה אם במשחק כזה יכולת באה לידי ביטוי בצורה טובה או שהתוצאות די אקראיות.

  • אילן

    מוזר, כתבתי הודעה לפני יומיים-שלושה והיא לא מופיעה...

    לגבי הדרמה שהתפתחה סביב הבלאנדר של קרלסן, כתבתי באחת ההערות הקודמות שלי שגם קרלסן מבצע שגיאות ברגעים קריטיים. אתמול היה מדובר במשגה גס במיוחד. קצת צורם אבל שכולם עטים עליו וחוגגים על זה, כאילו הם מעולם לא שגו. קספרוב: Today's is surely a candidate for "worst WCh blunder ever" because of giant eval flip. From huge advantage to probably losing in one move. https://twitter.com/Kasparov63/status/533675913243029504
    קרלסן, הטוב בתבל (עדיין) רק הוכיח שהכונן שלו עשוי רקמות אנושיות ולא רכיבים מוכללים תוצרת אינטל.

    מחר קרלסן שוב בלבן ושאלת מיליון הדולר תהיה, מן הסתם, המצב המנטלי של אננד. וישי יכול ליפול לתהומות או יכול להביט על הדרמה שהתרחשה גם באופטימיות ("גם קרלסן טועה"). לטובת הדו-קרב אני מקווה שיש לו פסיכולוג צמוד טוב.

Comments are closed.